Skip to main content
.

פרשת בחקותי — שאלות ותשובות

שאלות ותשובות על פרשת השבוע מתוך עלונים, עיתונים וכתבי עת משנים שונות. לכל תשובה מצוינים המחבר וגיליון המקור.

949 רשומות

  1. האם אכילת פחות מן השיעור אסורה תמיד מן התורה?

    המאמר מביא את דעת רבי יוחנן שנפסקה להלכה: אכילת מאכל אסור בפחות מן השיעור אסורה מן התורה, אף שאין עליה העונש שנקבע לשיעור שלם. עם זאת, רב אליעזר ולדנברג מצטט דעה שלפיה בתערובת שרובה היתר וכולה פחות מכשיעור, האיסור הוא מדרבנן. הוא משתמש בהבחנה זו בדיון במנות קטנות של תרופות המכילות רכיבים אסורים.

    RABBI CHAIM JACHTERהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  2. האם יש בסיס להתיר כדור מר או חסר טעם עם רכיבים מסופקים בשל מיחוש קל?

    המאמר מביא מנהג רווח להתיר כדורים כאלה במיחוש קל כשאין חלופה מותרת בוודאות, אף שהפוסקים חלוקים אם היתר שלא כדרך הנאה חל בקטגוריה זו. בין הנימוקים להקל: כמות קטנה של חומר אסור בתערובת, ספק במקור הרכיבים ואפשרות של ביטול בשישים. בחמץ בפסח מצוינת חומרה נוספת: ביחוה דעת רב עובדיה יוסף אוסר תרופות כאלה במיחוש בלבד, ואילו בילקוט יוסף מאוחר יותר מובא בשמו היתר אף לכאב ראש.

    RABBI CHAIM JACHTERהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  3. האם מותר לקחת תרופה בשבת בשל מיחוש קל?

    לפי הצגת הדברים במאמר, השולחן ערוך מתיר נטילת תרופות בשבת לחולה שאין בו סכנה. במיחוש קל בלבד חל האיסור מדרבנן מחשש לשחיקת סממנים. סוגיה זו נפרדת משאלת כשרות רכיבי התרופה.

    RABBI CHAIM JACHTERהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  4. האם דינן של טבליות שטעמן רע זהה לדינן של תרופות שטעמן נעים?

    המאמר מציין שטבליות ללעיסה, לכסניות ותרופות נוזליות שטעמן נעים ומכילות רכיבים לא כשרים אינן נכללות לכאורה בהיתר של רב משה פיינשטיין ורב עובדיה יוסף לתרופות שאינן ראויות למאכל. עם זאת, רב דוד הבר מציין שטעם לוואי מר עשוי לשנות את הערכת ראויותן למאכל או את הגדרת דרך צריכתן. ההכרעה לגבי תרופה מסוימת נמסרת לרב.

    RABBI CHAIM JACHTERהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  5. מדוע לעתים עדיף לבלוע טבלייה ולא ללעוס אותה?

    היתרו של רב שלמה זלמן אויערבך מבוסס על דרך בליעת התרופה ואינו חל באותו אופן על תרופות ללעיסה. לפי הגישה המיוחסת במאמר לרב משה פיינשטיין ולרב עובדיה יוסף, תרופה ללעיסה שטעמה רע או שאין לה טעם עשויה להיות מותרת משום שאינה ראויה למאכל. לכן בליעה במים מאפשרת להתחשב גם בדעת רב שלמה זלמן; יש לברר את המקרה עם הרב, במיוחד בפסח או במיחוש קל.

    RABBI CHAIM JACHTERהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  6. האם מותר להחזיק בפסח כדורים המכילים חמץ?

    המאמר מביא את היתרו של רב שלמה זלמן אויערבך להחזיק כדורים כאלה גם כשיש ספק אם החמץ שבהם נפסל מאכילת כלב. גם בשו״ת חבלים בנעימים נאמר במפורש שהחזקת כדורי תרופה אינה עוברת על איסור החזקת חמץ. זו שאלה נפרדת מההיתר ליטול את התרופה.

    Rav Shlomo Zalman Auerbachהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  7. מדוע יש פוסקים המתירים לחולה שאין בו סכנה לבלוע כדורים המכילים רכיבים לא כשרים?

    רב שלמה זלמן אויערבך רואה בבליעת כדורי תרופה הנאה שלא כדרך הנאתן, משום שהם מיועדים לחולים ולבליעה ולא לאכילה רגילה. על בסיס זה הוא מתיר אותם לחולה שאין בו סכנה, ורב משה היינמן מסכים. רב חיים עוזר גרודזינסקי מחמיר ומתיר את הבליעה רק כשהתרופה עטופה בנייר; המאמר מדווח שרוב הרבנים אינם נוהגים כחומרה זו.

    RABBI CHAIM JACHTERהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  8. האם כל טבלייה מרה נחשבת פסולה מאכילת כלב?

    לא; המאמר מביא מחלוקת אם די בטעם רע כדי לקבוע מעמד זה. רב שלמה זלמן אויערבך מפקפק בכך שרוב הטבליות נפסלו מאכילת כלב, ורב משה היינמן מדגיש את נוכחותם של רכיבי מזון כגון עמילן. על סמך חוות דעת רב דוד הבר אינו מגדיר את הטבליות כפסולות מאכילת כלב, ואילו רב יועזר אריאל מקבל הגדרה זו כאשר אי אפשר להסיר בקלות את התוספת המרה.

    RABBI CHAIM JACHTERהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  9. האם נטילת חומר שאינו ראוי למאכל כתרופה מעניקה לו חשיבות של אוכל?

    השאגת אריה מחיל אחשביה גם על צריכה רפואית, ורב חיים עוזר גרודזינסקי מתחשב בחומרה זו. רוב הפוסקים המובאים חולקים עליו; יד אברהם והחזון איש גם מגבילים אחשביה לאכילת החומר האסור לבדו ולא בתערובת עם רכיבים מותרים. משום כך המאמר מביא היתר לתרופות שטעמן רע או שאין להן טעם, לצד המלצה להשתדל למצוא חלופות ללא רכיבים אסורים.

    RABBI CHAIM JACHTERהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  10. מדוע אכילת חומר אסור שאינו ראוי למאכל עדיין עשויה להיות אסורה?

    המאמר מסביר את עקרון אחשביה: באכילת חומר שאינו ראוי למאכל האדם מעניק לו חשיבות של מזון. לכן היתר להחזיק חמץ שנפסל מאכילת כלב וליהנות ממנו אינו מתיר את אכילתו. העיקרון חל גם על מאכלות אסורים אחרים, והפוסקים המצוטטים בעניין זה רואים באיסור זה איסור מדרבנן.

    RABBI CHAIM JACHTERהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  11. האם מותר לדחות תרופה נחוצה בגלל חששות כשרות כשיש סכנת חיים?

    במצב של סכנת חיים, ואף בספק סכנה, מותר לקחת תרופה נחוצה המכילה רכיבים אסורים או חמץ. כאשר חלופה כשרה ויעילה באותה מידה זמינה בקלות, יש להעדיף אותה. אולם החיפוש אחר חלופה אינו מצדיק עיכוב מסוכן בטיפול.

    RABBI CHAIM JACHTERהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  12. אילו דרגות של חולי מבחינים בהן בדיון ההלכתי על תרופות?

    המאמר מבחין בין חולה שיש בו סכנה, חולה שאין בו סכנה ואדם הסובל ממיחוש קל וממשיך לתפקד כרגיל. דוגמאות לקטגוריה האחרונה הן כאב ראש קל או הצטננות קלה. גם ספק סכנת חיים מכניס את החולה לקטגוריה הראשונה.

    RABBI CHAIM JACHTERהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  13. כיצד עשויה המוטיבציה לקיום מצוות להשתנות עם הצמיחה הרוחנית?

    המחבר מספר שבהדרגה קיים מצוות יותר למען ה׳ ופחות מתוך תלות בסיפוק האישי שלו. עם זאת, ההנאה מן המצוות לא נעלמה. ההתחזקות בקיום המצוות העמיקה את רוחניותו, וזו חיזקה בתורה את מסירותו למצוות.

    Anthony (Eitan) Fiorinoמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  14. כיצד ההלכה מחברת בין שאיפות רוחניות לחיים הגופניים?

    המחבר קושר את החיבור בין קודש לחול לאחדות הנשמה והגוף. לדבריו, ההלכה מבטאת את שאיפות הנשמה באמצעות המפגש עם העולם החומרי, וכך מאפשרת לנשמה ולגוף לפעול כשלמות אחת.

    Anthony (Eitan) Fiorinoאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  15. כיצד אפשר להכניס קדושה לחיי היום־יום?

    המחבר מסביר שקיום מצוות מאפשר לחוש בנוכחות ה׳ גם מחוץ למקומות קדושים ולימים מיוחדים. ההלכה מכוונת את מעשי היום־יום ומרסנת דחפים גופניים; ההתגברות עליהם למען רצון ה׳ מכניסה קדושה לחיים הרגילים.

    Anthony (Eitan) Fiorinoמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  16. כיצד ברכות והכרעות הלכתיות יומיומיות מסייעות לזכור את ה׳?

    אמירת ברכה מבטאת הכרה בקיומו של ה׳, בכך שטובות העולם באות ממנו ובקבלת רצונו. גם בחירת מוצרים כשרים יכולה להזכיר את התלות הזאת. כך ההלכה מעמידה את ה׳ במרכז העשייה היומיומית.

    Anthony (Eitan) Fiorinoתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  17. האם מעשים חיצוניים יכולים לעורר רצון פנימי לעבודת ה׳?

    רבי משה חיים לוצאטו מסביר שתנועות חיצוניות יכולות לעורר רגשות פנימיים. הזדרזות מכוונת במעשים עשויה לעורר שמחה, רצון וכיסופים.

    Rabbi Moshe Chayim Luzzattoמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  18. מה משך את המחבר לחיים יהודיים עוד לפני שהתפתחה בו אמונה עמוקה?

    הוא נמשך לקרבה במשפחה ובקהילה, לחשיבות הלימוד ולאפשרות להעביר לילדיו ערכים ומסורת. במיוחד משך אותו השילוב של התנהגות מחייבת עם חופש לחקור, לשאול ואף להטיל ספק. עניינו המעשי הראשוני בגיור הוביל בהדרגה לאמונה ולחוויה רוחנית.

    Anthony (Eitan) Fiorinoביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  19. האם המוסר חייב להיות תוצאה של חשיבה הגיונית?

    המחבר הבחין שלעתים השכל הציע לו דרך פעולה אחת, ואילו תחושת החובה המוסרית דרשה דרך אחרת. בעקבות זאת הוא הכיר באפשרות שהמוסר קיים באופן עצמאי מן התבונה האנושית ואף עשוי לסתור את מסקנותיה.

    Anthony (Eitan) Fiorinoמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  20. כיצד הובילה ההתבוננות בגבולות המדע את המחבר למחשבה על בורא?

    המחבר מספר שהעיון במקור החיים גרם לו לפקפק בגישתו הרדוקציוניסטית ולהכיר באפשרות שיש בורא. הוא חדל לראות בשיטה המדעית אמת מידה בלעדית לאמת ולדחות מסקנות של ההיסטוריה, הפילוסופיה והדת רק משום שאינן מתאימות להנחות המדע.

    Anthony (Eitan) Fiorinoביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  21. מה גרם לאנתוני פיורינו לפקפק באמונו המוחלט ברציונליות המדעית?

    קריאת ביקורתו של חומסקי על תיאוריית סקינר בדבר התפתחות השפה וחקר השימוש במבחני מנת משכל להצדקת מדיניות גזענית הראו לפיורינו כיצד דוגמה יכולה להשפיע על החשיבה. הוא נחשף לעיוות נתונים ולטענות בלתי מבוססות שנועדו להגן על תפיסות מוקדמות. חוויות אלו החלו לערער את ביטחונו שהעיסוק המדעי כשלעצמו נקי מעיוותים כאלה.

    Anthony S. Fiorinoהיסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  22. מדוע לומדים את עקרון הערבות ההדדית דווקא מתיאור הגלות?

    הרב יונתן זקס מסביר שגורל משותף מובן מאליו אצל עם החי בארצו תחת שלטון אחד. השאלה המיוחדת מתעוררת בגלות, כאשר העם חסר ארץ, ריבונות וקרבה בין קהילותיו. הפסוק על גולים הנכשלים איש באחיו מאפשר לחכמים לבטא עיקרון עמוק יותר: הברית עם ה׳ ממשיכה לקשור את היהודים בערבות הדדית גם בפיזורם ושומרת על קיומם כעם.

    Rabbi Dr. Jonathan Sacksביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  23. מדוע אדם יכול לברך ברכת מצווה עבור אחר אף שכבר קיים את המצווה בעצמו?

    הריטב״א מסביר זאת באמצעות הערבות ההדדית לקיום המצוות. גם לאחר שאדם קיים את חובתו האישית, הוא עדיין אחראי לקיום המצווה של חברו. משום כך חובת חברו היא במובן מסוים גם חובתו, והוא יכול לברך ולהוציא את חברו ידי חובה.

    Ritvaהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  24. מדוע תפילות ישראל, ובכללן הווידוי, נאמרות בלשון רבים?

    הברית בסיני נכרתה עם עם שלם, ובכללו הצדיקים ומי שעדיין אינם צדיקים. לכן החיים היהודיים כוללים שותפות בשמחות העם, בצערו, בזיכרונותיו ובתקוותיו. תפילה בלשון רבים מבטאת את ההשתייכות הזאת לקהילת אמונה.

    Rabbi Dr. Jonathan Sacksתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  25. מדוע אי אפשר לראות במעשיי עניין פרטי שלי בלבד?

    רבי שמעון בר יוחאי ממשיל את בני האדם לנוסעים בסירה אחת: אדם קודח מתחת למושבו וחושב שזה עניינו בלבד. האחרים מסבירים שהחור יגרום לכולם לטבוע. המשל מבטא אחריות הדדית: מעשיו של אדם אחד עלולים להשפיע על הקהילה כולה.

    Rabbi Shimon bar Yochaiקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  26. מה בתפילה ניתן להשוות למלח המלווה את הקרבן?

    אביו של מר לוינגר הציע הסבר ציורי: הדמעות מכילות מלח, ולכן תפילה המלווה בדמעות כוללת גם את המרכיב הזה בהשוואה לקרבן. המאמר מביא זאת כרעיון על מעורבות הלב בתפילה.

    Mr. Lowinger’s fatherתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  27. כיצד ההשוואה להקרבת קרבן יכולה לסייע בהכנה לתפילה?

    הרב שוואב מסביר שתכלית התפילה, כמו הקרבן, היא להתקרב לה׳. ההפשט מקביל להסרת מחשבות העולם, והניתוח מקביל להכנעה ולהכרה בצורך ברחמים. מסירת הקרבן לאש מקבילה לתפילה בהתלהבות ובחום הלב.

    Rav Schwabתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  28. על מה להתפלל כאשר הכול מתנהל כשורה?

    המאמר ממליץ להתפלל מראש על בריאות, על ביטחון הילדים ובטיחות בדרכים, על טובת המשפחה בעתיד ועל זקנה בכבוד. הכוונה היא לזכור קשיים אפשריים ולבקש הגנה, ולא לחיות בדאגה מתמדת. תשומת לב לצרכים מגוונים גם מסייעת למנוע מן התפילה להפוך להרגל משעמם וחוזר על עצמו.

    Rabbi Moshe Meir Weissתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  29. מדוע חשוב לשמור על קשר עם ה׳ באמצעות תפילה עוד לפני שמתעורר מחסור?

    רבי יהודה הלוי כותב שלפעמים ה׳ מונע מאדם פרנסה או צרכים אחרים כדי לעורר אותו לשוב ולהתחבר לבוראו באמצעות תפילה. המאמר לומד מכך שעל האדם ליזום ולשמור על הקשר הזה בעצמו, בלי לחכות שמחסור ידחף אותו לכך.

    Rebbe Yehuda Haleviתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  30. מדוע קוראים את התוכחה לפני שבועות ולפני ראש השנה?

    עזרא תיקן לקרוא את התוכחה שבוויקרא לפני שבועות ואת זו שבדברים לפני ראש השנה. גם שבועות נחשב לראש השנה לעניין הדין על פירות האילן. הקריאה מבטאת את המשאלה שתכלה השנה וקללותיה.

    Rabbi Yonasan Sacksחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  31. כיצד החשש לברכה נוספת באמצע התוכחה שייך לתקופת המשנה, שבה לא כל עולה בירך?

    הט״ז מסביר שגם אז כל עולה היה רשאי לברך בעצמו, ומי שלא שמע את הברכה הראשונה היה חייב לברך. לכן החשש שעליו הצביע ריש לקיש היה קיים גם אז. נחלת יעקב מציע תשובה אחרת: קריאת התוכחה הייתה תקנה עצמאית של עזרא, ולכן בירכו עליה ברכות נפרדות כבר בתקופת המשנה.

    Rabbi Yonasan Sacksהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  32. מדוע אין לחלק את קריאת התוכחה בפרשת בחוקותי בין כמה עולים לתורה?

    המשנה דורשת שעולה אחד יקרא את כל פרשת הקללות. רב חייא בר גמדא בשם רבי אסי מסביר שאין זה ראוי להפסיק את מוסר ה׳. ריש לקיש נותן טעם אחר: אין מברכים על הפורענות, ועלייה חדשה באמצע התוכחה תהיה כרוכה בברכה כזו.

    Rabbi Yonasan Sacksהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  33. מדוע רש״י והר״ן מסבירים באופן שונה מתי מותר להוסיף עליות לתורה?

    לפי רש״י, עליות נוספות מאריכות את התפילה ומכבידות על העובדים, ולכן הן מותרות בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב, שבהם המלאכה אסורה. הר״ן קושר את מספר העליות לדרגת קדושת היום: הוספת עליות עלולה לטשטש את ההבדל בין ימים בעלי קדושה שונה. לפי המסקנה המובאת במאמר מהסברו, ניתן להוסיף עליות רק בשבת, שהיא שיא קדושת היום.

    Rabbi Yonasan Sacksהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  34. כיצד יש להתייחס למדינת ישראל כאשר טרם הגיעה לשלמות רוחנית?

    הרב שלמה ריסקין מיישם את לקח יציאתו השנייה של רבי שמעון מן המערה על מדינת ישראל: חוסר שלמותה הרוחנית אינו סיבה להפנות לה עורף. הוא קורא להשתתף בתיקונה הרוחני ולראות בכך דרך מראשית הגאולה אל גאולה שלמה, שלום והרמוניה.

    Rabbi Shlomo Riskinמשיח וגאולהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  35. כיצד סיפורו של רבי שמעון בר יוחאי מלמד לקדש את חיי היומיום?

    בצאתו לראשונה מן המערה גינה רבי שמעון חקלאי על עיסוקו בחיי שעה במקום בתורה, ונצטווה לשוב למערה. בצאתו בפעם השנייה הראה לו זקן שנשא הדסים לשבת שגם החומר יכול לשמש את הקדושה. לאחר מכן עסק רבי שמעון בטיהור קרקע שמעמדה היה ספק טמא: הלקח הוא לשלב תורה בעיסוקי היומיום ולתקן את העולם.

    Rabbi Shlomo Riskinהיסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  36. אילו הסברים לחגיגת ל״ג בעומר מובאים במאמר?

    במאמר מובא ההסבר שתלמידי רבי עקיבא לא מתו בל״ג בעומר. החיד״א קושר את התאריך לפטירת רבי שמעון בר יוחאי, והמסורת המיסטית המובאת קושרת את יומו האחרון לגילוי הזוהר אליו. שי״ר רפפורט מציע הסבר אחר: זהו היום שבו יצא רבי שמעון מן המערה, שסימן את סיום רדיפות אדריאנוס.

    Rabbi Shlomo Riskinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  37. כיצד הלימוד בבית המדרש קשור לחיים ולעבודה מחוצה לו?

    הרב מאיר גולדויכט מפרש את ״שתולים בבית ה׳״ כאנשים המושרשים בבית המדרש. את ״חצרות אלוקינו״ הוא מבין כמקומות שאליהם האדם יוצא לאחר מכן, ובהם מקום עבודתו. לפי פירושו, ההשתרשות בתורה היא הבסיס לפריחה בהמשך החיים מחוץ לבית המדרש.

    RAV MEIR GOLDWICHTפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  38. מדוע עצים מלווים התחלות חדשות בחיי עם ישראל?

    הרב מאיר גולדויכט מקשר בין העץ שהמתיק את המים לאחר יציאת מצרים, נטיעת עצים בכניסה לארץ ישראל והמנהג לנטוע עץ עם לידת ילד. העץ מזכיר לאדם את צמיחתו שלו. לכן התחלה חדשה צריכה להיות מלווה ביחס רציני לתפילה, לתורה ולמעשים טובים.

    RAV MEIR GOLDWICHTמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  39. מדוע מפרשים את ״אם בחוקותי תלכו״ כעמל בתורה?

    הרב מאיר גולדויכט קושר את המילה ״חוק״ למילה ״חקיקה״. כדי שהתורה תהיה חקוקה באדם עד שהוא והתורה יהיו אחד, נדרש עמל רב. לכן הוא מסביר את ההליכה בחוקים כעמל עמוק ומתמשך בתורה.

    RAV MEIR GOLDWICHTפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  40. מה פירוש להיוולד מחדש מבחינה רוחנית?

    הרב מאיר גולדויכט מביא את פירוש רש״י ששתי אותיות היו״ד במילה ״וייצר״ רומזות ליצירה לעולם הזה וליצירה לעולם הבא. הוא מפתח את הרעיון ומסביר שהקב״ה ביצע את היצירה הגופנית, ואילו היצירה הרוחנית מוטלת על האדם עצמו.

    RAV MEIR GOLDWICHTמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  41. מה מלמד הדימוי של האדם לעץ על עבודת ה׳?

    הרב מאיר גולדויכט מסביר שכמו עץ, האדם נשאר חי וממשיך להניב פירות באמצעות צאצאיו ובדרכים יצירתיות נוספות. השורשים מקבילים לתפילה, המחברת את האדם לה׳; הגזע לתורה, המחזיקה את העולם; והפירות למעשים טובים. הדימוי מחבר בין היסודות הפנימיים של האדם לבין תוצאות חייו.

    RAV MEIR GOLDWICHTמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  42. מדוע קוראים את הקללות שבספר ויקרא לפני שבועות, אף שאין זה ראש השנה הרגיל?

    הרב מאיר גולדויכט מביא את הסבר הגמרא שבשבועות נידונים על פירות האילן, ולכן גם לפניו מבקשים שתכלה שנה וקללותיה. בהמשך הוא מפרש את הפירות כתוצאות הרוחניות של האדם, המשול לאילן. לפי פירוש זה, בשבועות נקבע כמה סייעתא דשמיא תהיה לאדם בלימוד התורה עד שבועות הבא.

    RAV MEIR GOLDWICHTחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  43. כיצד מסביר מחבר המאמר את הנחמה ואת ההוכחה שבהבטחה על שממת ארץ ישראל?

    ד״ר סם פרידמן מביא את פירוש רש״י והרמב״ן שגם בקללה יש נחמה: בזמן הגלות הארץ לא תאפשר לאויבים להתיישב בה בשגשוג. הוא מביא את הסברו של הרב ד״ר צ׳רלס ב׳ שעוועל, שלפיו הדבר מעיד שה׳ נתן את הארץ ליהודים. המחבר עצמו מציע לראות בנבואה זו גם הוכחה למקורה האלוהי של התורה.

    DR. SAM FRIEDMANביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  44. כיצד יש לקיים מצוות שאיננו מבינים, ומה הקשר להבטחה שלא ניפגע מחיות רעות?

    הרב יעקב קמנצקי מסביר שיש לקבל מצוות שאיננו מבינים כגזרות ה׳, תוך הכרה שיש להן טעם ושהן חלק מסדר העולם שנברא. מדרגה גבוהה בקיומן היא לחיות על פיהן משום שכך העולם אמור להתנהל, ולא לשם הנאה או בשל טעם מובן. בביאור דברי הרמב״ן הוא קושר קיום כזה לחזרת העולם למצב שלפני חטא אדם הראשון, שבו בעלי חיים לא היו יכולים להרוג בני אדם.

    HaRav Yaakov Kamenetzkyפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  45. איזו אגדה קושרת את שמו של רבנו תם להגנה על משפחת הכלה?

    הרב יששכר פרנד מביא אגדה ששמע מהרב ברל ויין, שלפיה בעבר החתן היה שומר את הנדוניה גם כשהנישואין לא התקיימו. רבנו יעקב תיקן להחזיר אותה למשפחת הכלה, כדי שעמל המשפחה במשך שנים לא ירד לטמיון. לפי אגדה זו, השם ״תם״ קשור לשימת קץ לצרה המתוארת במילים ״ותם לריק כוחכם״.

    Rabbi Berel Weinהיסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  46. איזה לקח על עמידותה של קדושת ישראל לומד הרב אברהם פאם מדין תמורה?

    הרב אברהם פאם משווה בין תמורה, שבה ניסיון להסיר קדושה מביא דווקא להתפשטותה, לבין תולדות עם ישראל. הוא רואה ברדיפות ובניסיונות להחליש את התורה מצבים שבעקבותיהם התחזקה הדבקות בתורה. הדוגמאות כוללות את הגאולה ממצרים ואת ההצלה מהמן, וכן את חזרתם לתורה של צאצאי מתנגדיה.

    Horav Avrohom Pamהיסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  47. האם מותר להחליף בהמה שהוקדשה לקרבן בבהמה אחרת, אפילו טובה יותר?

    אסור להמיר בהמה שהוקדשה; אם נעשתה תמורה, גם הבהמה השנייה מתקדשת והראשונה נשארת בקדושתה. הרמב״ם מסביר שהדאגה לרכוש עלולה להביא אדם להציע במקומה בהמה גרועה יותר. גם החלפה בבהמה טובה יותר אסורה, כדי שהרגל ההחלפה לא יביא לבסוף להקרבת בהמה נחותה.

    The Rambamהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  48. אילו דרכים להתמודדות עם עצבות מציע הבן איש חי?

    בהסבר הרוחני המובא הבן איש חי מבחין בין כאב שנגזר על האדם לבין עצבות, שאותה הוא רואה כתגובה אנושית. הוא מציע לשתף אחרים בדאגות, להתבונן באנשים שהתגברו על ניסיונות ולשוחח עם צדיק שיוכל לספר על ישועות כאלה. שלוש הדרכים נועדו לחזק את התקווה ולעודד את האדם.

    Ben Ish Chaiבריאות ונפשעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  49. לפי השל״ה הקדוש, כיצד האמונה יכולה לחזק אדם בסבלו?

    השל״ה הקדוש מסביר שהמנחמים חיזקו אצל הסובלים את האמונה והביטחון בה׳. ההכרה שלמאורעות יש מקור ותכלית מאת ה׳ משנה את היחס לניסיון. לפי הסבר זה הכאב נשאר, אך העצבות מאבדת את כוחה להשתלט על האדם.

    Shlah HaKadoshבריאות ונפשעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  50. מדוע לעזרה לאדם שרוי בצער יש חשיבות רוחנית גדולה כל כך?

    בסיפור המובא אליהו הנביא הצביע על שני אנשים ששימחו עצובים כעל בני העולם הבא. המהרש״א מסביר שלעזרתם משמעות כפולה: כשהם מקילים את צער האדם, הם מקילים כביכול גם את צערו של הקב״ה, המשתתף בצער הבריות.

    The Maharashaמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

לפי פרשת השבוע