Skip to main content
.

אחר

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

5 863 רשומות

  1. כיצד לבחור ספרי לימוד תורה כדי שלא להתבלבל?

    בעצה המובאת בשם מרן מומלץ להתמקד בעיקר בספריהם של גדולי הדורות והחכמים הראשונים. לימוד כל ספר חדש עלול לבלבל את הלומד; אזהרה דומה מובאת ממכתב שכתב בעל בית שערים לבנו.

    Маран [?]אחרעוד

    מקור: ברכת אליהו — ЖУРНАЛ "Биркат ЭлиГу" Беар-бехуеотай №129-5786, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  2. מה מלמדים השעונים הביולוגיים של צמחים ובעלי חיים?

    המאמר מתאר כיצד המקצבים הפנימיים של צמחים ובעלי חיים מתאמים את תהליכי חייהם עם השינויים היומיים והעונתיים. מנגנונים אלה מסדירים התפתחות, החלפת מעטפת הגוף, תרדמת חורף ותהליכים נוספים גם כאשר הקצב החיצוני הרגיל משתנה.

    Рав Ицхак Зильберאחרעוד

    מקור: ברכת אליהו — ЖУРНАЛ "Биркат ЭлиГу" Беар-бехуеотай №129-5786, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  3. כיצד המזון מחבר בין הנשמה לגוף?

    בהסבר המובא בשם המגן אברהם, הנשמה נהנית מן הצד הרוחני שבמזון והגוף מן הצד הגשמי שבו. בדרך זו המזון מחבר ביניהם. בכך מתבאר הרעיון של כוח רוחני המקיים את החיים וגנוז בתוך האוכל.

    «Маген Авраам»אחרעוד

    מקור: בארות יצחק — Беерот Ицхак Бамидбар N 328-5786, עמ׳ 25 · פתיחה והורדת PDF

  4. מה פירוש שלכל שורש נשמה מישראל יש חלק משלו בתורה?

    הרמח״ל מדבר על שש מאות אלף פירושים לכל התורה, כנגד שש מאות אלף נשמות ישראל. אור התורה מגלה גוונים רבים המאירים לנשמות השונות בדרכים השייכות להן. כדי לגלות משמעויות אלו צריך לעמול בלימוד, בדומה לניצוצות הניתזים מהכאות פטיש.

    Рав Моше Хаим ЛУЦАТТОאחרעוד

    מקור: בארות יצחק — Беерот Ицхак Бамидбар N 328-5786, עמ׳ 24 · פתיחה והורדת PDF

  5. מה תפקידן של אותיות לשון הקודש במימוש מחשבת הבורא?

    ההסבר מבחין בין מחשבה לבין מימושה: עצם המחשבה עדיין אינה מחייבת ביצוע. האותיות מתוארות כסדר רוחני שדרכו האורות העליונים שהוכנו עוברים אל הפעולה הממשית. לכן אותיות לשון הקודש נתפסות כיסודות רוחניים לגילוי מחשבת הבורא בדברים ובתופעות.

    Рав Моше Хаим ЛУЦАТТОאחרעוד

    מקור: בארות יצחק — Беерот Ицхак Бамидбар N 328-5786, עמ׳ 24 · פתיחה והורדת PDF

  6. כיצד מסביר הרמח״ל את קדושת אותיות התורה ואת חשיבות דיוקו של הספר?

    עשרים ושתיים אותיות התורה מקבילות לעשרים ושניים מיני אור עליון, שזוהרם מתפשט אל האותיות. בכך מוסברת קדושתם של ספר תורה, תפילין, מזוזות וכתבי הקודש. פסלותו של ספר שיש בו טעות לקיום מצוות הקריאה בציבור מוסברת בכך שהאור אינו מתפשט בו כראוי.

    Рав Моше Хаим ЛУЦАТТОאחרעוד

    מקור: בארות יצחק — Беерот Ицхак Бамидбар N 328-5786, עמ׳ 23 · פתיחה והורדת PDF

  7. מדוע הבנת התורה דורשת חזרה ועיון מאומץ?

    מילות התורה ואותיותיה נמשלות לגחלים שבתוכן חבויה להבה. קריאה חוזרת, מאמץ להבין ועיון מצדדים שונים מגלים את המשמעויות העמוקות הגנוזות בהן. גם כוח ההשגה של שכל האדם מתגלה באמצעות התבוננות מעמיקה.

    Рав Моше Хаим ЛУЦАТТОאחרעוד

    מקור: בארות יצחק — Беерот Ицхак Бамидбар N 328-5786, עמ׳ 24 · פתיחה והורדת PDF

  8. במה שונה לימוד התורה מרכישת ידע רגיל?

    התורה מתוארת כאור קדוש, ולא רק כמידע שהשכל רוכש בעמלו. כאשר אדם עוסק בתורה, האור הזה נכנס לנפשו ומרומם אותה. לפיכך השפעת התורה אינה מסתכמת בהגדלת כמות הידיעות.

    Рав Моше Хаим ЛУЦАТТОאחרעוד

    מקור: בארות יצחק — Беерот Ицхак Бамидбар N 328-5786, עמ׳ 23 · פתיחה והורדת PDF

  9. מי גדול יותר — האדם או המלאך?

    רבי חיים מוולוז׳ין מסביר ששתי הדעות נכונות, מפני שהן עוסקות בצדדים שונים של הגדולה. המלאך גדול מן האדם בעצמותו, בקדושתו ובאפשרויות השגתו. אולם לאדם יש יתרון מיוחד: הוא מסוגל להעלות ולחבר עולמות, כוחות ואורות, דבר שאין מלאך יכול לעשות.

    рав Хаим из Воложинаאחרעוד

    מקור: בארות יצחק — Беерот Ицхак Бамидбар N 328-5786, עמ׳ 23 · פתיחה והורדת PDF

  10. מדוע הקרבנות נקראים ״לחם״ של הקב״ה אם הוא אינו זקוק למזון?

    המזון מקיים את החיבור בין הנשמה לגוף, אף שהנשמה עצמה אינה תלויה באוכל. לפי משל זה, הקרבנות מקיימים את הקשר בין הקב״ה לעולמנו. עבודת המקדש מתוארת כסיבה להשראת השכינה בעולם, והכוהנים והלוויים הם המתווכים בשמירת הקשר הזה.

    рав Игаля ПОЛИЩУКАאחרעוד

    מקור: בארות יצחק — Беерот Ицхак Бамидбар N 328-5786, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF

  11. מה פירוש הדבר להקריב את עצמך במובן הפנימי?

    במאמר הכוונה היא להכפפת ה״אני״ וכל החיים לרצון הבורא, ולא להקרבת אדם כפשוטה. בהבאת בעל חיים מבטא האדם נכונות להכפיף לרצון ה׳ את כל היקר לו. המרכיבים השונים של הקרבנות מבטאים גם את כפיפותם של החי והדומם לבורא.

    рав Игаля ПОЛИЩУКАאחרעוד

    מקור: בארות יצחק — Беерот Ицхак Бамидбар N 328-5786, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  12. מה מסמלים הזרים שעל הארון, מזבח הקטורת והשולחן במשכן?

    הזר שעל הארון רומז לכתר תורה; בארון היו הלוחות וספר תורה. הזר שעל מזבח הקטורת מתאים לכתר כהונה. הזר שעל שולחן לחם הפנים מסמל את כתר המלכות.

    Рашиאחרעוד

    מקור: בארות יצחק — Беерот Ицхак Бамидбар N 328-5786, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  13. מה ההבדל בין ״עת״ ל״זמן״, אם שניהם מתארים זמן?

    ״עת״ מציינת תקופה או עונה המוגדרת על פי מאפייניה ותוכנה הפנימי. ״זמן״ מציין משך, מועד או גבול מוגדר בזמן. לכן ״עת״ מדגישה את אופי התקופה, ואילו ״זמן״ מדגיש את מסגרתה בזמן.

    р. Лейб Нахмам ЗЛОТНИКאחרעוד

    מקור: בארות יצחק — Беерот Ицхак Бамидбар N 328-5786, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  14. איזה היקף לימוד אפשר להשלים באמצעות לימוד חת״ת בקביעות?

    לימוד חת״ת בקביעות מאפשר להשלים את כל התורה והתניא בשנה ואת כל תהילים בכל חודש. בערל לאזאר קושר לימוד קבוע זה למילוי החובה הדתית ולהעמקת ההשכלה.

    Берл Лазарאחרעוד

    מקור: חת"ס — 5786#31-1044-Бемидбар-Хитас, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  15. מה הקשר בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה?

    התורה שבכתב היא חמשת חומשי התורה שקיבל משה רבנו, והתורה שבעל פה מתבארת בפירושי החכמים, ובהם המשנה, התלמוד, שולחן ערוך והתניא. יחד הן תורה אחת שאינה ניתנת לחלוקה, שקיבלנו מאת הקב״ה.

    Шмуэль Каминецкийאחרעוד

    מקור: חת"ס — 5786#31-1044-Бемидбар-Хитас, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  16. מדוע התורה נמשלה למים?

    כשם שהמים מרווים ומנקים, כך לימוד התורה מזין את האדם, מטהר את נשמתו ונותן לו כוחות. בדומה למים היורדים מן ההרים ושומרים על תכונותיהם, התורה ירדה מאת הקב״ה לעולמנו בלי להשתנות במהותה.

    Шмуэль Каминецкийאחרעוד

    מקור: חת"ס — 5786#31-1044-Бемидбар-Хитас, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  17. האם אפשר לפרסם חידושי תורה כשאין ודאות מלאה באמיתותם?

    בקריאה המובאת במאמר הרבי מעודד להפיץ ולהדפיס חידושי תורה גם כשאין ודאות מלאה באמיתותם. התנאי הוא שהלימוד עצמו נעשה על פי כללי התורה.

    Любавичский Ребе ШЛИТА Король Мошиахאחרעוד

    מקור: זמן המשיח — Время Мошиаха Бамидбао30-269-5786, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  18. כיצד אפשר לחזק את לימוד התורה שלי?

    הרבי קורא להוסיף חידוש בלימוד התורה ולהגדיל את הלימוד בכמות ובאיכות. בפרט יש ללמוד ביתר עיון חת״ת — חומש, תהילים ותניא — וכן את ספר הרמב״ם, פרקי אבות והשיעורים האישיים.

    Любавичский Ребе ШЛИТА Король Мошиахאחרעוד

    מקור: זמן המשיח — Время Мошиаха Бамидбао30-269-5786, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  19. האם אפשר לפרסם חידושי תורה כשאין ביטחון מלא בנכונותם?

    בקריאה המובאת מעודד הרבי להפיץ ולהדפיס חידושי תורה גם כשאין ביטחון מלא באמיתותם. התנאי הוא שהלימוד עצמו ייעשה על פי כללי התורה.

    Любавичский Ребе ШЛИТА Король Мошиахאחרעוד

    מקור: זמן המשיח — Время Мошиаха Бамидбао30-269-5786-print, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  20. כיצד אפשר לחזק את לימוד התורה?

    הרבי קורא להוסיף חידוש בלימוד התורה וללמוד ביתר יסודיות. הדברים נוגעים לחת״ת — חומש, תהילים ותניא — לקובץ הרמב״ם, לפרקי אבות ולשיעורים האישיים. יש להוסיף הן בכמות הלימוד והן באיכותו.

    Любавичский Ребе ШЛИТА Король Мошиахאחרעוד

    מקור: זמן המשיח — Время Мошиаха Бамидбао30-269-5786-print, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  21. כיצד רש״י מפרש את הביטוי ״בן שנה שאול במלכו״?

    רש״י מפרש שהמילים מתייחסות לשנה הראשונה למלכות שאול. באותה שנה הוא בחר שלושת אלפים לוחמים, ובסך הכול מלך על ישראל שנתיים.

    Рашиאחרעוד

    מקור: שונות — ‎⁨Глава Торы Бамидбар №2-פרשת-במדבר-חוברת-לתלמיד-רוסית⁩, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  22. האם לפסוק אחד יכולים להיות בו־זמנית פירוש על דרך הפשט ופירוש על דרך הדרש?

    כן: הפשט אינו שולל דרש, והדרש אינו מבטל את הפשט, מלבד החריגים המוזכרים בטקסט. בפסוק אחד יכולים להתקיים יחד פירושים בדרך הפשט, הדרש, הרמז והסוד, וכן פירוש הנוגע למעשה. לכן אפשר ללמוד מאותו פסוק ענינים שונים באמצעות דרכי לימוד שונות.

    Редакция «התוועדות»אחרעוד

    מקור: התוועדות — -5742-התוועדות ש״פ במדבר, מבה״ח וער״ח סיון, עמ׳ 39 · פתיחה והורדת PDF

  23. האם מותר להציע פירוש חדש בתורה השונה מפירושיהם של גדולי ישראל?

    אפשר להציע פירושים השונים מן הפירושים שכבר נכתבו, אפילו מפירושיהם של גדולי ישראל, בתנאי שהם מבוססים על כללי התורה. הדבר בולט במיוחד בפירושי פרקי אבות, שבהם רבים הוסיפו פירושים חדשים השונים ואף מנוגדים לפירושים קודמים.

    Редакция «התוועדות»אחרעוד

    מקור: התוועדות — -5742-התוועדות ש״פ במדבר, מבה״ח וער״ח סיון, עמ׳ 38 · פתיחה והורדת PDF

  24. מדוע הפרק האחרון בפרקי אבות נקרא ״קנין תורה״?

    ההסבר הפשוט המובא הוא שלומדים את הפרק בשבת שלפני ״זמן מתן תורתנו״. נוסף לכך מוצע שהשם קשור לתוכן הפרק, העוסק בעניני קנינים, ובכללם התורה כקנין.

    Редакция «התוועדות»אחרעוד

    מקור: התוועדות — -5742-התוועדות ש״פ במדבר, מבה״ח וער״ח סיון, עמ׳ 36 · פתיחה והורדת PDF

  25. האם יש גבול לשלמות ולמצוות ה׳?

    המזמור מתאר גבול לכל שלמות שהדובר ראה. לעומת זאת, מצוות ה׳ מתוארת כרחבה ללא מידה.

    Редакция «Хитас»אחרעוד

    מקור: חת"ס — Хитас Бамидбар Вторник 5786, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  26. כיצד מסבירים את הביטוי "שישים ריבוא אותיות לתורה", כאשר מספר האותיות קטן בהרבה?

    הפני יהושע מביא את הסבר החסד לאברהם באמצעות מילוי שמות האותיות, אך החיד״א מציין שהחשבון לא התברר ושבכתב היד העניין עצמו נשאר בצריך עיון. הפני יהושע מציע לצרף גם את התרגום, או להבחין בין קדושת הכתיבה לקדושת הקריאה של האותיות. אלו הצעות לפירוש הביטוי, ולא קביעה שבנוסח הרגיל של ספר התורה יש בפועל שישים ריבוא אותיות.

    פני יהושע; חסד לאברהם; החיד"אאחרעוד

    מקור: שונות — ‎⁨נעם זיוך-פרשת במדבר וחג השבועות-מספר אחד⁩, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  27. אילו צורות ניקוד לשמות ״טהרות״ ו״עוקצין״ מובאות במאמר?

    לשם הסדר המאמר מציין ״טָהֳרוֹת״ ולא ״טַהֲרוֹת״. את שם המסכת האחרונה הוא מביא כ״עֳקָצִין״, כריבוי של ״עֹקֶץ״ ובדומה ל״עֹגֶן–עֳגָנִים״. עם זאת, הוא מציין שאחרים כותבים ״עֻקְצִין״.

    Редакция «שבת טיש»אחרעוד

    מקור: שבת טיש — ‎⁨שבת_טיש_פרשת_במדבר_תשפו⁩, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  28. מדוע מסכת אהלות נקראת גם ״אהילות״?

    המאמר מציין שהשם ״אהילות״ מופיע בירושלמי, בכמה גרסאות בבבלי וגם ברש״י. הוא מציע לפרשו כצורה המציינת עשיית אוהל או כשם מופשט. השינוי לשם ״אהלות״ מוסבר כהשפעה אפשרית של לשון המקרא.

    Редакция «שבת טיש»אחרעוד

    מקור: שבת טיש — ‎⁨שבת_טיש_פרשת_במדבר_תשפו⁩, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  29. אילו צורות ניקוד לשם ״אהלות״ מובאות ב״מלאכת שלמה״?

    המאמר מונה ארבע צורות שמביא ״מלאכת שלמה״: ״אֹהָלוֹת״, ״אֳהָלוֹת״, ״אָהֳלוֹת״ ו״אֲהָלוֹת״. שלוש הראשונות קשורות לצורות מקראיות של המילה אוהלים. האחרונה נקשרת לשם בושם, כדי לתת לשם המסכת העוסקת באוהל המת משמעות מושאלת של שבח.

    מלאכת שלמהאחרעוד

    מקור: שבת טיש — ‎⁨שבת_טיש_פרשת_במדבר_תשפו⁩, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  30. כיצד מקור השמות ״כריתות״ ו״קינים״ מסביר את ניקודם?

    המאמר מציע לקרוא ״כָּרֵתוֹת״ או ״כְּרֵתוֹת״ ולא ״כְּרִיתוּת״, מפני שזהו ריבוי של ״כָּרֵת״. ״קִנִּים״ הוא ריבוי של ״קֵן״, ולכן הקו״ף בחיריק. הצורה ״קַן־צפור״ בפתח היא צורת נסמך ואינה קובעת את ניקוד שם המסכת.

    Редакция «שבת טיש»אחרעוד

    מקור: שבת טיש — ‎⁨שבת_טיש_פרשת_במדבר_תשפו⁩, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  31. מדוע יש לקרוא ״שוטָה אחת״ בקמץ ולא בסגול?

    התוספות יום טוב מסביר שכאן מדובר בנקבה, ולכן יש לנקד את הטי״ת בקמץ, ואילו הסגול מציין זכר. המאמר מביא את דעת ״נחלת שבעה״ החולקת על כך על סמך צורות המספר שמונה. בתשובה לכך נאמר שאין להקיש מצורות הזכר והנקבה במספרים על צורות הפועל.

    התוס' יו"ט; נחלת שבעהאחרעוד

    מקור: שבת טיש — ‎⁨שבת_טיש_פרשת_במדבר_תשפו⁩, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  32. מדוע מציע התוספות יום טוב לנקד ״בהמה הַמַּקְשָׁה״?

    המאמר מביא תחילה את הקריאה ״הַמְקַשָּׁה״, המתייחסת לבהמה המתקשה בלידתה. התוספות יום טוב מציע ״הַמַּקְשָׁה״, בינוני נקבה בבניין הפעיל, במ״ם פתוחה ובשי״ן קמוצה. פירושו לצורה זו הוא שהבהמה הקשתה את הלידה על עצמה.

    התוס' יו"טאחרעוד

    מקור: שבת טיש — ‎⁨שבת_טיש_פרשת_במדבר_תשפו⁩, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  33. מדוע אומרים ״חולין״ בשורוק אף שהשם קשור למילה ״חֹל״?

    המאמר דוחה את ההצעה להגות ״חוֹלִין״ בחולם. הוא מסביר ש״חֹל״ הופך ברבים ל״חֻלִּין״, והדגש בלמ״ד קשור לשורש חל״ל, בדומה ל״חֹק–חֻקִּים״ ול״דֹב–דֻּבִּים״. את הצורה בחולם הוא קושר לריבוי של חולה ולא לשם המסכת.

    Редакция «שבת טיש»אחרעוד

    מקור: שבת טיש — ‎⁨שבת_טיש_פרשת_במדבר_תשפו⁩, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  34. כיצד יש להגות לפי המאמר את שם מסכת ערכין?

    המאמר מציין שיש לומר ״עֲרָכִין״ ולא ״עֶרְכִין״. הוא מזכיר גם את הצורה ״עֵירוּכִין״ המצויה בספרי אחרונים, ומשער שנוצרה בהשפעת שם מסכת עירובין.

    Редакция «שבת טיש»אחרעוד

    מקור: שבת טיש — ‎⁨שבת_טיש_פרשת_במדבר_תשפו⁩, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  35. כיצד משמעות השמות ״עדויות״ ו״הוריות״ מסבירה את הגייתם?

    המאמר מציין את הצורה ״עֵדֻיּוֹת״, משום שבמסכת נאספו עדויות של תנאים ביבנה על הלכות שהיו בידם. השם ״הוֹרָיוֹת״ נגזר מלשון הוראה. משום כך המאמר שולל את ההגיות השגורות ״עֵדִיּוֹת״ ו״הוֹרִיּוֹת״.

    Редакция «שבת טיש»אחרעוד

    מקור: שבת טיש — ‎⁨שבת_טיש_פרשת_במדבר_תשפו⁩, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  36. מדוע מציע המאמר להגות ״יבמות״ בסיומת ״וּת״ ולא ״וֹת״?

    המאמר מציע את הצורות ״יַבְמוּת״, ״יְבָמוּת״ או ״יִבָּמוּת״, משום שהשם מציין לדעתו את פעולת הייבום, בדומה לגיטין ולקידושין. לעומת זאת, ״יְבָמוֹת״ הוא כינוי לנשים המתייבמות. עם זאת, מובאות חרוזים מהקדמות ״מלאכת שלמה״ ו״ערוך לנר״ המעידים על סיומת ״וֹת״, והמחבר משער שזו השפעת שגרת הלשון.

    Редакция «שבת טיש»אחרעוד

    מקור: שבת טיש — ‎⁨שבת_טיש_פרשת_במדבר_תשפו⁩, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  37. מדוע סדר מועד נקרא בלשון יחיד?

    המאמר מביא הסבר שלפיו ״מועד״ הוא שם כללי לכל סוגי המועדים. משום כך לשון היחיד יכולה לכלול את תוכנו של הסדר כולו. עוד מצוין שיש ראשונים שקראו לסדר ״זמנים״ בלשון רבים.

    Редакция «שבת טיש»אחרעוד

    מקור: שבת טיש — ‎⁨שבת_טיש_פרשת_במדבר_תשפו⁩, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  38. כיצד יש להגות לפי המאמר את שם מסכת יומא, ומה משמעותו?

    המאמר מציין שיש לומר ״יוֹמָא״ בחולם ולא ״יוּמָא״ בשורוק. משמעות השם היא ״היום״ בה״א הידיעה, משום שהאל״ף שבסוף המילה בארמית משמשת במקום ה״א הידיעה.

    Редакция «שבת טיש»אחרעוד

    מקור: שבת טיש — ‎⁨שבת_טיש_פרשת_במדבר_תשפו⁩, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  39. מדוע חשוב לשמור על צורת הנקבה בשמות ״סוטה״, ״מרובה״ ו״הרואה״?

    המאמר מסביר שהחלפת קמץ בסוף מילה בסגול עלולה לשנות את משמעות השם. ״סוטָה״ ושם הפרק ״הָרוֹאָה״ מתייחסים לנקבה, ואילו ״מְרֻבָּה״ מתייחס למילה ״מידה״ שבתחילת המשנה העוסקת בתשלומי כפל. לכן, לפי המאמר, הגיית השמות הללו בצורת זכר אינה משמרת את משמעותם המקורית.

    Редакция «שבת טיש»אחרעוד

    מקור: שבת טיש — ‎⁨שבת_טיש_פרשת_במדבר_תשפו⁩, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  40. כיצד השיב רבי אייזל חריף להשוואה בין נימוסי המשכילים לנימוסי החרדים?

    בקטע ההומוריסטי והפולמוסי הוא מסביר את ההבדל במשל: אוהבי ה׳ מיהרו לקבל את כל התורה, ואילו למשכילים המאחרים נשארה רק מסכת דרך ארץ. בתשובה נוספת הוא טוען שנימוס חיצוני ללא קבלת התורה חסר יסוד יציב ולבסוף נעלם. זו העמדה המיוחסת לו בפרסום, והיא מנוסחת בדרך סאטירית.

    רבי אייזל חריףאחרעוד

    מקור: שבת טיש — -5786-‎⁨מידות_טיש_פרשת_במדבר⁩, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  41. איך נקרא הדס שעליו אינם מסודרים בשלשות?

    באמרה המובאת מאור תורה הדס כזה נקרא הדס שוטה. מדובר בהדס שאין בו שלושה עלים בכל קן, ואין בקטע הכרעה מעשית בעניין כשרותו.

    Редакция «שבת טיש»אחרעוד

    מקור: שבת טיש — -5786-‎⁨מידות_טיש_פרשת_במדבר⁩, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  42. למי מתייחס הביטוי ״למען צדקו״ בפסוק על הגדלת התורה?

    לפי פירוש המשנה, הכוונה היא לרצון ה׳ להצדיק את ישראל ולזכות אותם בריבוי מצוות. מפרשי הפשט מייחסים את הצדק לה׳ עצמו, ומוזכר גם פירוש שלפיו בני אדם יצדיקו זה את זה. על דרך הסוד, הביטוי מתייחס לשכינה ולהתגלות קדושתה של התורה שבעל פה.

    Редакция «נפלאות»אחרעוד

    מקור: נפלאות — ‎⁨נפלאות-במדבר-תשפו-למסך⁩, עמ׳ 17 · פתיחה והורדת PDF

  43. האם יש ערך לדיון בתורה שנראה מיותר לנושא הנידון?

    השל״ה מסביר שגם דבר שאינו נצרך לעניין הנידון עשוי ללמד לימוד הנוגע למקום אחר. לכן אריכות שנראית מיותרת יכולה לגלות ולהרחיב את התורה, ואינה בהכרח חזרה חסרת תוכן.

    השל״האחרעוד

    מקור: נפלאות — ‎⁨נפלאות-במדבר-תשפו-למסך⁩, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF

  44. האם התורה שבעל פה היא רק אוסף של הלכות?

    התורה שבעל פה היא גם פירוש לתורה שבכתב. לדוגמה, לפי הסבר רש״י, ההשוואות בין אבות הנזיקין בתחילת בבא קמא מבארות מדוע התורה צריכה להזכיר כל אחד מהם בנפרד.

    רש״יאחרעוד

    מקור: נפלאות — ‎⁨נפלאות-במדבר-תשפו-למסך⁩, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  45. איך אפשר לזכות בחיי תורה כשצרכי הפרנסה אינם מאפשרים ללמוד כל היום?

    הרב זמיר כהן מדגיש את מעלת מי שמקדיש מדי יום זמן קבוע ללימוד תורה, ובכך נמנה עם מקיימי העולם ושכרו עצום. הוא גם מעודד לחנך את הילדים לתורה, לחזק אותם ולעודד אותם ללמוד בישיבה ולהיות תלמידי חכמים.

    הרב זמיר כהןאחרעוד

    מקור: הדברות — הדברות-עלון-754-במדבר⁩5776, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  46. האם גם מי שאינו משבט לוי יכול לזכות בכתר תורה?

    בניגוד לכתר כהונה ולוויה, כתר תורה פתוח לכל אדם המבקש לזכות בו. בדברי הרמב״ם המובאים במאמר מדובר בכל אדם שנדבה רוחו להיבדל ולעמוד לפני ה׳, לשרתו ולעובדו ולדעת אותו.

    הרמב"םאחרעוד

    מקור: הדברות — הדברות-עלון-754-במדבר⁩5776, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  47. כיצד יכולים ילידי סיוון לכוון את כישרונותיהם לעבודת ה'?

    המחבר מייחס לילידי סיוון חברתיות, קלילות ויכולת ביטוי. הוא מדריך לכוון תכונות אלו באמצעות קביעת עתים לתורה, שיעורים קבועים והתעמקות בהלכה ובמוסר. גם לנשים שנולדו בחודש זה הוא ממליץ להקפיד על שיעור תורה קבוע מפי רבנית.

    הרב מנחם וייסאחרעוד

    מקור: ערוץ 2000 — ‎⁨במדבר תשפו⁩ ערוץ 2000, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  48. על מה מבוססת בשיחה המצוטטת התפיסה שארץ ישראל היא נחלת עולם של עם ישראל?

    בשיחה מובא פירוש רש"י שלפיו הקב"ה נתן את הארץ לשבע האומות ברצונו, ובימי יהושע נטלה מהם ונתנה לישראל. נתינה זו לישראל מתוארת כנצחית, ולכן הארץ נקראת נחלת עולם.

    הרבי שליט"א מלך המשיחאחרעוד

    מקור: שיחת הגאולה — במדבר 5786 ‎⁨‏‏‏‏1601⁩ שיחת הגאולה, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  49. מתי לומדים את שיעורי החת״ת והרמב״ם בערב החג?

    יש ללמוד את שיעורי החת״ת והרמב״ם היומיים במשך היום לפני השקיעה, כבכל יום. את שיעור הרמב״ם ניתן ללמוד גם בלילה שלפניו.

    הרב אלירן שמר; הרב ישראל יהודה; הרב שמואל מקמל; הרב לוי שפרינגעראחרעוד

    מקור: שונה הלכות — ‎⁨מדריך חג השבועות⁩, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  50. האם לימוד עם אחרים יכול לעזור לי להבין סוגיה קשה?

    רבינו סיפר שלאחר יגיעה מרובה בסוגיה שאינה מובנת, הבהירות מגיעה לעיתים דווקא כשמתחילים ללמוד עם תלמידים. הוא שמע זאת מראשי ישיבות וחווה זאת בעצמו כמה פעמים. לדבריו, סייעתא דשמיא זו עשויה להופיע גם כשמלמדים באותה שעה סוגיה אחרת.

    מרן הגר"ש הלוי ואזנר זצ"לאחרעוד

    מקור: לקראת שבת — ‎⁨לקראת_שבת_במדבר 5786⁩, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

נושאים