תפילה
שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.
24 258 רשומות
מדוע כדאי לקבוע מקום קבוע לתפילה?
מקום קבוע לתפילה מכניס סדר לעבודת השם. הטקסט מסביר שתפילות קודמות מקנות למקום קדושה ומסייעות לתפילות הבאות לעלות לשמיים.
מדוע אומרים מודה אני עוד לפני נטילת ידיים?
מודה אני מבטא הכרה עמוקה בה' והודיה על החזרת הנשמה, הקודמות לתפילה הרגילה. הכרה זו זמינה לאדם גם כאשר עדיין אינו מוכן לתפילה. התפילה שבהמשך מפתחת את קבלת רצון ה' הראשונית למחשבה ולרגש מודעים.
מדוע בקהילות מסוימות בגרמניה לא אמרו ״בריך שמיה״?
הכותב מציע הסבר היסטורי: כמה מתומכי שבתי צבי קישרו אליו את המילים ״בר אלהין״, וככל הנראה הדבר הביא להשמטת התפילה כולה. מקורות אחדים מייחסים עמדה זו לנודע ביהודה, אך הכותב לא מצא אותה בכתביו. האומרים את התפילה מבינים שמילים אלה מתייחסות למלאכים; הטקסט מדגיש שאסור להתפלל אליהם.
מדוע יש מנהג לומר ״בריך שמיה״ רק במנחה של שבת?
הכותב לא מצא הסבר למנהג במקורות שבדק, והוא מציע שני טעמים אפשריים. הראשון הוא שהקריאה הנוספת שתיקן עזרא למען מי שמיעטו ללמוד מייצגת לימוד תורה משותף של כלל ישראל ויוצרת קדושה מיוחדת. השני הוא שליל שבת מקביל לבריאת העולם, בוקר שבת למתן תורה, ואחר הצהריים לעולם העתידי שלאחר הגאולה. לפיכך, המעלה הרוחנית המיוחדת של זמן זה עשויה להסביר את אמירת התפילה דווקא אז.
באילו ימים נוהגים לומר ״בריך שמיה״?
הטקסט מונה מנהגים שונים: לומר את התפילה רק במנחה של שבת, בשתי הקריאות בשבת, גם ביום טוב או גם בראש חודש. המנהג הנפוץ אצל אשכנזים ובנוסח ספרד הוא לאומרה בכל קריאת התורה; בקהילות מסוימות בגרמניה לא אמרו אותה כלל. הגבלת אמירתה לימים שיש בהם קדושה מיוחדת קשורה להזכרת כתרו של הקב״ה ולנוסח ״כתר יתנו״ במוסף. מאותו טעם, פוסקים רבים כוללים גם את ראש חודש בין הימים שבהם אומרים אותה.
מתי אומרים את פסוקי ״אתה הראת״ לפני קריאת התורה?
במנהג אשכנז אומרים פסוקים אלה כהקדמה לקריאת התורה רק בשמחת תורה. במנהג עדות המזרח אומרים אותם בכל שבת לפני פתיחת הארון, ובימים שאין אומרים בהם תחנון אומרים נוסח מקוצר. לפי פסק הבן איש חי, מספר הפסוקים צריך להתאים למספר העולים לתורה: שמונה בשבת, שישה ביום טוב ושלושה בימות החול שאין בהם תחנון, ואין להוסיף פסוקים. הכתוב מציין שרוב קהילות עדות המזרח נוהגות כך, אך לא כולן.
האם הנוסחים המכונים ״מנהג אשכנז״ ו״מנהג פולין״ של ״אל ארך אפיים״ אכן נוצרו בארצות האלה?
הכותב מציין ששני הנוסחים היו מוכרים לראשונים מארצות שונות ונמצאים הן בסידורי אשכנז והן בסידורי עדות המזרח. מכאן הוא משער שהם קדומים לפחות לתקופת הגאונים. לדבריו, שניהם היו מוכרים עוד לפני שהתקיימה קהילה יהודית בפולין, ולכן הכינויים הגאוגרפיים המאוחרים אינם מסבירים את מקורם.
מדוע אומרים את שני הנוסחים הכמעט זהים של ״אל ארך אפיים״?
מחזור ויטרי מסביר ש״הושיענו״ מבטא בקשה לישועה קבועה, ואילו ״הצילנו״ מבטא בקשה להצלה מצרה זמנית. לכן בנוסח הראשון מבקשים את סיום הגלות, ובשני מבקשים הצלה מן הצרות כל עוד הגלות נמשכת. בכך מוסבר המנהג לומר את שני הנוסחים.
מדוע קוראים בתורה בציבור בימי שני וחמישי ובשבת?
משה תיקן את הקריאות האלה כדי שלא יעברו שלושה ימים בלי לימוד תורה מסודר. מאוחר יותר הוסיף עזרא את הקריאה במנחה של שבת, כדי לתת תוספת לימוד למי שלא למדו תורה בקביעות.
מה הרב רייזמן ממליץ לומר בבוקר אם איני אומר את כל סדר הקרבנות?
הוא ממליץ לומר לפחות את שמונת הפסוקים של קרבן התמיד ואת חמשת הפסוקים של הקטורת, החל משמות ל, לד. הוא גם מציע ללמוד את חמשת פסוקי הקטורת בעל פה.
מדוע בחלק מקהילות גרמניה לא אמרו ״בריך שמיה״?
המחבר מציע הסבר היסטורי: חסידי שבתי צבי פירשו את הביטוי ״בר אלהין״ כרמז אליו, ולכן קהילות מסוימות השמיטו את התפילה כולה. האומרים אותה מבינים שהביטוי מתייחס למלאכים, שעליהם המתפלל אינו סומך; תפילה למלאכים אסורה. ההתנגדות לאמירתה מיוחסת לנודע ביהודה, אך המחבר לא מצא אותה בכתביו עצמם.
מדוע יש מנהג לומר ״בריך שמיה״ רק במנחת שבת?
המחבר מציע שני הסברים אפשריים ומציין שלא מצא הסבר במקורות שהזכירו את המנהג. לפי הראשון, הקריאה במנחה נתקנה לשם תוספת לימוד ומבטאת לימוד תורה משותף של כלל ישראל, היוצר קדושה מיוחדת. לפי השני, ליל שבת, בוקר שבת ואחר הצהריים מקבילים לבריאת העולם, למתן תורה ולעולם העתידי לאחר הגאולה, ולכן למנחת שבת יש מעלה רוחנית מיוחדת.
באילו ימים נוהגים לומר ״בריך שמיה״?
המאמר מביא שישה מנהגים: רק במנחת שבת; בשחרית ובמנחה של שבת; גם ביום טוב; גם בראש חודש; בכל קריאת התורה; או לא לאומרה כלל. המנהג הנפוץ אצל אשכנזים ובנוסח ספרד הוא לאומרה בכל קריאת התורה. הגבלתה לימים מיוחדים קשורה לקדושת היום וללשון העוסקת בכתרו של ה׳; הכללת ראש חודש מוסברת בכך שגם במוסף שלו אומרים ״כתר יתנו״.
מתי אומרים ״אתה הראת״ לפני קריאת התורה, וכמה פסוקים אומרים?
לפי מנהג אשכנז אומרים פסוקים אלו לפני קריאת התורה רק בשמחת תורה; בעדות המזרח אומרים אותם בכל שבת, ובימי חול שאין בהם תחנון אומרים נוסח מקוצר. לפי הבן איש חי, מספר הפסוקים צריך להתאים למספר העולים לתורה: שמונה בשבת, שישה ביום טוב ושלושה בימי חול אלו. הוא מדגיש שאין להוסיף פסוקים מעבר למספר זה; רוב קהילות עדות המזרח נוהגות כך, אך לא כולן.
מדוע בקהילות מסוימות אומרים את שתי הנוסחאות של ״אל ארך אפים״?
מחזור ויטרי מסביר שהמילה ״הושיענו״ מבקשת ישועה קבועה, ואילו ״הצילנו״ מבקשת הצלה מצרה זמנית. לכן תחילה מבקשים מה׳ לסיים את הגלות, ואחר כך מבקשים שיציל אותנו מן הצרות כל עוד הגלות נמשכת.
מתי אומרים ״אל ארך אפיים״ ומדוע צריך לעמוד?
אומרים תפילה זו בימות החול לפני הוצאת ספר התורה, בימים שבהם אומרים תחנון. יש לאומרה בעמידה משום שהיא כוללת וידוי קצר, ועל פי ההלכה צריך להתוודות בעמידה.
מדוע קוראים בתורה בציבור בימי שני, חמישי ושבת?
לאחר המאורעות ברפידים הבין משה שאין להניח שיעברו שלושה ימים ללא לימוד תורה מאורגן. לכן תיקן קריאה בתורה בימי שני, חמישי ושבת. המאמר מתאר זאת כתקנת החכמים הקדומה ביותר.
מדוע תיקנו ברכות שונות לפירות העץ ולפירות האדמה?
ברכות שונות מבטאות את מגוון הטוב שה׳ העניק לעולם בלי לקבוע ברכה נפרדת לכל מין. פירות האדמה מבטאים צמיחה ישירה ומהירה יותר, ואילו פירות העץ מתפתחים בתהליך ממושך ומורכב. החלוקה מאפשרת להבחין בייחוד המתנות וגם לראות את התמונה הכוללת.
כיצד אפשר להתרגל לראות את הטוב ולהודות עליו?
הרגל זה דורש מאמץ והתמדה, ככל דבר בעל ערך. המחבר ממליץ ללמוד היטב את עניין הברכות ואת הלכותיהן ולהתרגל לקיימן. כך מתפתחות הכרת הטוב ותחושת סיפוק עמוקה המעודדות להיטיב עם הזולת.
מה פירוש לברך את ה׳ אם לא חסר לו דבר?
הברכה אינה מוסיפה דבר לה׳ עצמו, שהוא שלם ואינסופי. בהכרה בטובו האדם מחבר את העולם למקור החיים, ומתוך כך נמשכת ברכה נוספת לעולם. השפע הזה מאפשר ללכת בדרכי ה׳ ולהרבות טוב.
כיצד הברכה מעניקה לאכילה משמעות רוחנית?
הברכה מסייעת להבחין בניצוץ האלוהי המחיה את המזון. האוכל מזין את הגוף, ותשומת הלב לבורא מזינה את עולמו הפנימי של האדם. כך ההנאה מן האכילה מעמיקה ונקשרת לחיבור לה׳ ולהודאה לו.
כיצד ברכות מסייעות לאדם לשמוח יותר בחייו?
האדם נוטה לראות את הטוב שבחייו כמובן מאליו ולהתמקד במה שחסר לו. הברכות מפנות בהדרגה את תשומת הלב לטוב שכבר קיים. ככל שמברכים בכוונה רבה יותר, מתחזקות היכולת לראות את הטוב ושמחת החיים.
כיצד יכול בית רגיל להפוך למקום של קדושה ותפילה?
בסיפור על ביתו של הרב מטשעבין, קדושת המקום נובעת מלימוד התורה, ממעשי החסד ומהצדקות שהתקיימו בו. הרב אריה לוין התפלל ליד הבית כשלא יכול היה להגיע לכותל המערבי, והרב שלמה זלמן אויערבאך סיפר שגם הוא מתפלל בעוברו שם. הרב יששכר פרנד מביא את הסיפור כדי להמחיש את דברי רש״י על ״בית קדושה״.
מהי מטרת בית המקדש לפי הרב קוק?
מטרת בית המקדש היא להאריך חיים ולהיות מרכז עולמי לתפילה ולהשראה קדושה. המאמר מציג אותו כתחליף הקבוע למשכן, הממשיך את ייעודו הרוחני.
מדוע נוהגים בירושלים בנפילת אפיים גם בלי ספר תורה?
הרמ״א מביא את המנהג המקובל ליפול אפיים במקום שיש בו ארון ובו ספר תורה. רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי מתאר חריג בירושלים, שבה נופלים אפיים גם במבנה שאין בו ספר תורה ואף במקום שאינו מיועד בדרך כלל לתפילה. ההסבר הוא שקדושתה הנצחית של ירושלים עושה את השהייה בה כעמידה לפני ארון ה׳.
במה היחס לבית הכנסת שונה מן היחס למקדש?
רבי יוסף דב סולובייצ׳יק מתאר את המקדש כביתו של הקב״ה, שהכניסה אליו מעוררת מורא ופחד. בית הכנסת הוא ביתה המשותף של הקהילה, שאליו היא מזמינה כביכול את הקב״ה. לכן הוא דורש כבוד, אך לא את הפחד המאפיין את היחס למקדש.
מה חסר בתפילה במניין במקום שאין בו ספר תורה?
לדעת רבי יוסף דב סולובייצ׳יק, לבית כנסת שאין בו ארון ובו ספר תורה אין מעמד מלא של בית כנסת. מניין במקום כזה מקיים את חובת התפילה בציבור, אך חסרה לתפילה מסגרת הקדושה שמעניק בית הכנסת.
כיצד התפילה מסייעת לאדם למצוא שלווה פנימית?
הרב סולובייצ'יק מתאר את התפילה כמסע דרך אהבה, פחד, מסירות נפש וחזרה לחיי היום־יום, המוביל לקרבת אלוהים. בברכות האחרונות של שמונה עשרה המתפלל שב לאמון ולשלווה, ומתקרב אל ה' בביטחון של בן לצד אביו.
כיצד מסייעת התפילה לאדם להכיר את עצמו ולמצוא שמחה פנימית?
בעמידה לפני ה' האדם חושף את רצונותיו העמוקים ומברר מה חשוב באמת, למה הוא שואף ומה ראוי שיהיה נחוץ לו. כך התפילה מסייעת להבחין בין עיקר לטפל ולגלות את האני האמיתי. ההתמסרות בתפילה פותחת גם קשר עם ה', שממנו נובעות שמחה פנימית והגשמה עמוקה יותר של האישיות.
באיזה מובן התפילה היא קורבן?
הרב סולובייצ'יק מבין את התפילה כהקרבה רוחנית של האישיות כולה לה', מעבר לזיכרון קורבנות המקדש. הכוונה היא להתמסרות מלאה; הקרבת אדם נאסרת במפורש בטקסט. בתפילה נפגשים שני צדדים באדם: תלות וצורך המתבטאים בבקשה, והיכולת למסור את עצמו לה'.
מדוע יש צורך גם בתפילת היחיד וגם בתפילת הציבור?
הרב סולובייצ'יק ראה בתפילת היחיד ובתפילת הציבור ביטוי לשני מרכיבים של הקיום הדתי. האדם עומד לפני ה' כיחיד, ובה בעת הוא חלק מן הציבור ומכנסת ישראל. לכן משמעות תפילת הציבור חורגת מן הסיוע למי שאינו יודע להתפלל בעצמו.
כיצד קשורה התפילה לחיים שמעבר לעבודת הפולחן?
הרב סולובייצ'יק התנגד לחלוקת החיים לעולם נפרד של פולחן ולתחום של פעילות רגילה. תפיסת התפילה שלו קשורה לאופייה הכולל של ההלכה, המקיפה את חיי האדם ומחברת מעשה חיצוני לחוויה פנימית ורגש למחשבה.
אם תפילה היא עבודה שבלב, מדוע צריך לומר אותה בפה?
הרב סולובייצ'יק מבחין בין מעשה המצווה לבין קיומה הפנימי. בתפילה, המעשה הוא אמירת הנוסח הקבוע בתנאים הנדרשים, ואילו הקיום הוא בלב, בחוויית העמידה לפני ה' ובמשמעות הפנייה אליו. בדומה לכך, אכילת קורבנות החג היא מעשה, ואילו קיום מצוות השמחה הוא בשמחה המתעוררת בלב.
כיצד הצורך החיוני בתפילה מסביר את זכות האדם להתפלל?
בהצגתו המאוחרת של הרב סולובייצ'יק, התפילה חיונית לעצם החיים הדתיים. תקוותיו, מצוקותיו ורגשותיו של האדם דורשים ביטוי לפני ה', ורגש דתי חי אינו יכול להתקיים בלעדיו. לכן עצם חוסר האפשרות להתקיים ללא תפילה מעניק לה הצדקה.
מדוע יש מקום לריסון בריבוי תפילות?
הרב סולובייצ'יק הדגיש שאין לראות בעמידה לפני ה' ובהצגת בקשות זכות אנושית בלתי מוגבלת. משום כך הבליט מקורות הקוראים למיעוט בדיבור בתפילה. לצד זאת, הטקסט מביא גישה אחרת מן התלמוד הירושלמי, הקושרת ריבוי תפילות לקבלת מענה.
מכוח מה רשאי האדם לפנות אל ה' בבקשותיו?
בגישתו המוקדמת של הרב סולובייצ'יק המתוארת כאן, הפנייה אל ה' זקוקה ליסוד המתיר לאדם להתפלל. השבח שלפני הבקשות, סמיכת גאולה לתפילה ופסוקי דזמרה מעניקים יסוד כזה, ותפילות האבות, משה ודוד משמשות תקדים. עצם מצוות התפילה גם מחייבת את האדם וגם מתירה לו לפנות אל ה'.
מדוע נדרשת זהירות בהוספת שבחים לה' בתפילה?
בהצגת הרב סולובייצ'יק, השבח האנושי ניצב מול גדולת ה' ומוגבלות האדם. הסיפור על רבי חנינא מלמד שאפילו לשבח הקבוע נדרש יסוד בתורה ובתקנת אנשי כנסת הגדולה, והוספת תארים באופן חופשי אינה מבטאת את מלוא גדולת ה'.
מה פירוש להתפלל כמי שעומד לפני המלך?
הרב סולובייצ'יק מבין את העמידה כמפגש ישיר עם ה', מעבר לעצם אמירת הבקשות. תודעת המפגש מחייבת ריכוז עמוק ופיכחות, שכן האדם צריך להיות מסוגל לעמוד לפני ה'.
מדוע בקשות על צרכים אישיים תופסות מקום מרכזי בתפילה?
הרב סולובייצ'יק מדגיש שכוחה של התפילה טמון בבקשה, אף שגם שבח והודאה נחוצים. ההלכה פונה אל האדם בעל הגוף והצרכים הממשיים, ולכן אין לדחות בקשות אישיות כאנוכיות פסולה.
מדוע במסורת וולוז׳ין ובריסק לא שאפו להקדיש תשע שעות ביום לתפילה?
מסורת זו העמידה במרכז עמל תורה מתמשך ואינטנסיבי. הסיפור על החסידים הראשונים, שתורתם השתמרה אף שהקדישו תשע שעות לתפילה, לא נתפס כהבטחה שרבים יכולים לסמוך עליה. הרב ליכטנשטיין סבור שבוולוז׳ין ובבריסק גם לא שאפו לסדר יום כזה, ושהשקפה זו השפיעה על דרכו המוקדמת של הרב סולובייצ׳יק.
האם לימוד תורה מתמיד פוטר אדם מתפילה?
השיחה מדגישה שפטור מוחלט שייך רק ליחידים נדירים כרבי שמעון בר יוחאי, שתורתם אומנותם ואינם עוסקים בענייני העולם. האחרים נשארים חייבים בתפילה. גם במסורת וולוז׳ין ובריסק, שהעמידה את הלימוד במרכז, הוכרה חובת התפילה מבחינה הלכתית.
כיצד ההקפדה בבניית בית כנסת קשורה לאיכות התפילה בו?
נמסר בשם הגאון מווילנה שאם אפילו ידיות הגרזנים לבניית בית הכנסת נעשות בידי יראי שמים, התפילות בו ייאמרו בכוונה עמוקה. הלקח הוא שאיכות המעשים הראשונים משפיעה על חייו הרוחניים של המקום בהמשך.
כיצד מסביר הגאון מווילנה את הקשר הפנימי בין קריאת שמע לתרומה?
עיקרה של קריאת שמע הוא ייחוד ה׳. בפסוק הראשון יש עשרים וחמש אותיות, ובמשפט ״ברוך שם״ יש עשרים וארבע, וביחד ארבעים ותשע. האחדות המתבטאת בעצם הקריאה משלימה אותן באופן סמלי לחמישים, וכך נעשה פעמיים ביום. בכך מוסברים הרמז שבמילה תרומה ל״תרי ממאה״ והקשר בין זמן קריאת שמע לזמן כניסת הכוהנים לאכול בתרומתם.
מה משתנה בתפילה כאשר ראש חודש חל בשבת?
מוסיפים יעלה ויבוא בתפילת העמידה ובברכת המזון, ואומרים הלל אחרי העמידה של שחרית. נוסח אתה יצרת מחליף את נוסח מוסף הרגיל של שבת. בסוף התפילה אומרים ברכי נפשי. אין אומרים אב הרחמים לפני מוסף וצדקתך במנחה.
אילו שינויים בתפילה נוהגים בשבתות של ארבע הפרשיות לפני פורים ופסח?
בארבע השבתות הללו קוראים מפטיר והפטרה מיוחדים. אין אומרים אב הרחמים. גם תפילת א־ל מלא הנאמרת לפני מוסף על ידי מי שיום השנה לפטירה קרב אצלו אינה נאמרת.
מדוע ראוי לייחד בגדים נאים לתפילה?
השולחן ערוך אומר שהתפילה היא במקום קרבן, ולכן ראוי שיהיו בגדים נאים המיוחדים לה, בדומה לבגדי הכהונה. החינוך מסביר שבגדי הכהונה מכבדים את העבודה בכך שהם מיועדים לה במיוחד. רבי אליהו פרל מציע שההשוואה נוגעת הן ליופי הבגדים והן לייחודם לתפילה.
כיצד אפשר להתפלל על שמחה כאשר המחשבות על החטאים מכבידות?
בתפילה המובאת כאן בשם רבי נחמן מברסלב, האדם מבקש מה׳ לעזור לו למצוא שמחה ולא לתת לעצבות להשתלט עליו. הוא מזכיר לעצמו את אהבת ה׳, את מתנת החיים ואת האפשרות לקיים מצוות מדי יום. גם כשהוא חש רחוק, הוא מוצא סיבה לשמחה בכך שעדיין יש לו אפשרות לגעת בקדושה.
כיצד התפילה משנה את האדם ואת מעשיו?
זקס מסביר שהתפילה משנה את העולם באמצעות שינוי האדם המתפלל. היא מלמדת להודות, לשמוח במה שיש ולראות עולם שמעבר לרצונותינו. החזרה הקבועה מעדנת בהדרגה את המידות, ומבט שונה מוביל למעשים שונים.
כיצד נוסח תפילה קבוע מסייע כשאין לנו מילים משלנו?
זקס מספר שבביקור באושוויץ לא מצא מילים לתחושותיו, עד שהקלטה של תפילת זיכרון הביאה אותו לדמעות. מילים שנמסרו מדורות קודמים יכולות לתת ביטוי לאבל שאחרת נותר דומם. כוחן נובע גם מתקוותיהם ומדמעותיהם של מי שהתפללו אותן לפנינו.
מדוע הנשמה זקוקה לתפילה קבועה?
יהודה הלוי משווה את התפילה לנשמה למזון לגוף. כפי שהגוף נחלש בלי מזון, כך הנשמה קמלה בלי תפילה. דימוי זה מסביר את הצורך בהזנה רוחנית קבועה גם כשאין דחף פתאומי להתפלל.