תפילה — עמוד 2
שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.
24 277 רשומות
אם תפילה היא עבודה שבלב, מדוע צריך לומר אותה בפה?
הרב סולובייצ'יק מבחין בין מעשה המצווה לבין קיומה הפנימי. בתפילה, המעשה הוא אמירת הנוסח הקבוע בתנאים הנדרשים, ואילו הקיום הוא בלב, בחוויית העמידה לפני ה' ובמשמעות הפנייה אליו. בדומה לכך, אכילת קורבנות החג היא מעשה, ואילו קיום מצוות השמחה הוא בשמחה המתעוררת בלב.
כיצד הצורך החיוני בתפילה מסביר את זכות האדם להתפלל?
בהצגתו המאוחרת של הרב סולובייצ'יק, התפילה חיונית לעצם החיים הדתיים. תקוותיו, מצוקותיו ורגשותיו של האדם דורשים ביטוי לפני ה', ורגש דתי חי אינו יכול להתקיים בלעדיו. לכן עצם חוסר האפשרות להתקיים ללא תפילה מעניק לה הצדקה.
מדוע יש מקום לריסון בריבוי תפילות?
הרב סולובייצ'יק הדגיש שאין לראות בעמידה לפני ה' ובהצגת בקשות זכות אנושית בלתי מוגבלת. משום כך הבליט מקורות הקוראים למיעוט בדיבור בתפילה. לצד זאת, הטקסט מביא גישה אחרת מן התלמוד הירושלמי, הקושרת ריבוי תפילות לקבלת מענה.
מכוח מה רשאי האדם לפנות אל ה' בבקשותיו?
בגישתו המוקדמת של הרב סולובייצ'יק המתוארת כאן, הפנייה אל ה' זקוקה ליסוד המתיר לאדם להתפלל. השבח שלפני הבקשות, סמיכת גאולה לתפילה ופסוקי דזמרה מעניקים יסוד כזה, ותפילות האבות, משה ודוד משמשות תקדים. עצם מצוות התפילה גם מחייבת את האדם וגם מתירה לו לפנות אל ה'.
מדוע נדרשת זהירות בהוספת שבחים לה' בתפילה?
בהצגת הרב סולובייצ'יק, השבח האנושי ניצב מול גדולת ה' ומוגבלות האדם. הסיפור על רבי חנינא מלמד שאפילו לשבח הקבוע נדרש יסוד בתורה ובתקנת אנשי כנסת הגדולה, והוספת תארים באופן חופשי אינה מבטאת את מלוא גדולת ה'.
מה פירוש להתפלל כמי שעומד לפני המלך?
הרב סולובייצ'יק מבין את העמידה כמפגש ישיר עם ה', מעבר לעצם אמירת הבקשות. תודעת המפגש מחייבת ריכוז עמוק ופיכחות, שכן האדם צריך להיות מסוגל לעמוד לפני ה'.
מדוע בקשות על צרכים אישיים תופסות מקום מרכזי בתפילה?
הרב סולובייצ'יק מדגיש שכוחה של התפילה טמון בבקשה, אף שגם שבח והודאה נחוצים. ההלכה פונה אל האדם בעל הגוף והצרכים הממשיים, ולכן אין לדחות בקשות אישיות כאנוכיות פסולה.
מדוע במסורת וולוז׳ין ובריסק לא שאפו להקדיש תשע שעות ביום לתפילה?
מסורת זו העמידה במרכז עמל תורה מתמשך ואינטנסיבי. הסיפור על החסידים הראשונים, שתורתם השתמרה אף שהקדישו תשע שעות לתפילה, לא נתפס כהבטחה שרבים יכולים לסמוך עליה. הרב ליכטנשטיין סבור שבוולוז׳ין ובבריסק גם לא שאפו לסדר יום כזה, ושהשקפה זו השפיעה על דרכו המוקדמת של הרב סולובייצ׳יק.
האם לימוד תורה מתמיד פוטר אדם מתפילה?
השיחה מדגישה שפטור מוחלט שייך רק ליחידים נדירים כרבי שמעון בר יוחאי, שתורתם אומנותם ואינם עוסקים בענייני העולם. האחרים נשארים חייבים בתפילה. גם במסורת וולוז׳ין ובריסק, שהעמידה את הלימוד במרכז, הוכרה חובת התפילה מבחינה הלכתית.
כיצד ההקפדה בבניית בית כנסת קשורה לאיכות התפילה בו?
נמסר בשם הגאון מווילנה שאם אפילו ידיות הגרזנים לבניית בית הכנסת נעשות בידי יראי שמים, התפילות בו ייאמרו בכוונה עמוקה. הלקח הוא שאיכות המעשים הראשונים משפיעה על חייו הרוחניים של המקום בהמשך.
כיצד מסביר הגאון מווילנה את הקשר הפנימי בין קריאת שמע לתרומה?
עיקרה של קריאת שמע הוא ייחוד ה׳. בפסוק הראשון יש עשרים וחמש אותיות, ובמשפט ״ברוך שם״ יש עשרים וארבע, וביחד ארבעים ותשע. האחדות המתבטאת בעצם הקריאה משלימה אותן באופן סמלי לחמישים, וכך נעשה פעמיים ביום. בכך מוסברים הרמז שבמילה תרומה ל״תרי ממאה״ והקשר בין זמן קריאת שמע לזמן כניסת הכוהנים לאכול בתרומתם.
מה משתנה בתפילה כאשר ראש חודש חל בשבת?
מוסיפים יעלה ויבוא בתפילת העמידה ובברכת המזון, ואומרים הלל אחרי העמידה של שחרית. נוסח אתה יצרת מחליף את נוסח מוסף הרגיל של שבת. בסוף התפילה אומרים ברכי נפשי. אין אומרים אב הרחמים לפני מוסף וצדקתך במנחה.
אילו שינויים בתפילה נוהגים בשבתות של ארבע הפרשיות לפני פורים ופסח?
בארבע השבתות הללו קוראים מפטיר והפטרה מיוחדים. אין אומרים אב הרחמים. גם תפילת א־ל מלא הנאמרת לפני מוסף על ידי מי שיום השנה לפטירה קרב אצלו אינה נאמרת.
מדוע ראוי לייחד בגדים נאים לתפילה?
השולחן ערוך אומר שהתפילה היא במקום קרבן, ולכן ראוי שיהיו בגדים נאים המיוחדים לה, בדומה לבגדי הכהונה. החינוך מסביר שבגדי הכהונה מכבדים את העבודה בכך שהם מיועדים לה במיוחד. רבי אליהו פרל מציע שההשוואה נוגעת הן ליופי הבגדים והן לייחודם לתפילה.
כיצד אפשר להתפלל על שמחה כאשר המחשבות על החטאים מכבידות?
בתפילה המובאת כאן בשם רבי נחמן מברסלב, האדם מבקש מה׳ לעזור לו למצוא שמחה ולא לתת לעצבות להשתלט עליו. הוא מזכיר לעצמו את אהבת ה׳, את מתנת החיים ואת האפשרות לקיים מצוות מדי יום. גם כשהוא חש רחוק, הוא מוצא סיבה לשמחה בכך שעדיין יש לו אפשרות לגעת בקדושה.
כיצד התפילה משנה את האדם ואת מעשיו?
זקס מסביר שהתפילה משנה את העולם באמצעות שינוי האדם המתפלל. היא מלמדת להודות, לשמוח במה שיש ולראות עולם שמעבר לרצונותינו. החזרה הקבועה מעדנת בהדרגה את המידות, ומבט שונה מוביל למעשים שונים.
כיצד נוסח תפילה קבוע מסייע כשאין לנו מילים משלנו?
זקס מספר שבביקור באושוויץ לא מצא מילים לתחושותיו, עד שהקלטה של תפילת זיכרון הביאה אותו לדמעות. מילים שנמסרו מדורות קודמים יכולות לתת ביטוי לאבל שאחרת נותר דומם. כוחן נובע גם מתקוותיהם ומדמעותיהם של מי שהתפללו אותן לפנינו.
מדוע הנשמה זקוקה לתפילה קבועה?
יהודה הלוי משווה את התפילה לנשמה למזון לגוף. כפי שהגוף נחלש בלי מזון, כך הנשמה קמלה בלי תפילה. דימוי זה מסביר את הצורך בהזנה רוחנית קבועה גם כשאין דחף פתאומי להתפלל.
מה משמעות השילוב בין תפילה בלחש לחזרת שליח הציבור?
זקס רואה בתפילת היחיד בלחש המשך לפנייה הנבואית אל ה׳, ובחזרת שליח הציבור המשך לעבודת הכוהנים הציבורית. שתי הצורות מחברות ספונטניות עם המשכיות. כך מורשתם של משה ואהרן נשמרת יחד בסדר התפילה.
האם שליח הציבור יכול להוציא את בני הקהילה ידי חובת התפילה?
הדעה הסתמית במשנה המצוטטת מחייבת כל יחיד להתפלל, כשם ששליח הציבור חייב. רבן גמליאל סבור ששליח הציבור מוציא את בני הקהילה ידי חובתם. זקס קושר את הדעה הראשונה לתפילה הנבואית האישית, ואת השנייה לעבודת הכוהן בשם העם; המאמר אינו נותן הכרעה מעשית סופית.
מה משמעות האזהרה שלא לעשות את התפילה קבע?
רבי אליעזר אומר שתפילה הנעשית קבע אינה תחנונים אמיתיים. יש חכמים שמבינים זאת כאזהרה מפני אמירת התפילה כמשא או כקריאת איגרת רגילה. אחרים סבורים שיש לחדש בה דבר בכל יום; המאמר מציג פירושים אלו כביטוי למתח שבין מסגרת קבועה לספונטניות חיה.
מדוע מייחסים את מקור התפילות היומיות גם לאבות וגם לקורבנות?
רבי יוסי ברבי חנינא מייחס את תפילות שחרית, מנחה וערבית לאברהם, ליצחק וליעקב בהתאמה. רבי יהושע בן לוי קושר אותן לקורבנות הבוקר ואחר הצהריים ולהשלמת עבודת הקורבנות בלילה. יונתן זקס מסביר שהמחלוקת נוגעת בעיקר לדגם הרוחני של התפילה: פנייה אישית אל ה׳ או עבודת ציבור מסודרת.
האם החובה להתפלל בכל יום היא מן התורה או מדברי חכמים?
הרמב״ם רואה בתפילה יומית מצווה מן התורה, ואילו נוסחה הקבוע, זמניה ומספר התפילות נקבעו בידי חכמים. הרמב״ן רואה בתפילה בנסיבות רגילות תקנת חכמים, ובתקופת המקרא זכות ולא חובה. לפי דבריו, החריג הוא החובה לזעוק אל ה׳ בעת צרה לאומית.
מדוע יש להתפלל לפני לימוד התורה ולאחריו?
המאמר מביא את מנהגו של רבי נחוניה בן הקנה: לפני הלימוד התפלל שלא ייכשל בדבר הלכה, ולאחריו הודה על הזכות ללמוד תורה. הרמב״ם כותב שעל כל לומדי התורה לומר תפילות אלו. רב שמשון פינקוס מסביר שהתפילה היא חלק מהלימוד עצמו: הלומד פועל בעזרת ה׳ ומבקש ממנו הצלחה.
מדוע אנו פונים לה׳ בלשון ״אתה״ בברכה?
הגאון מווילנא מסביר שבברכה ה׳ כביכול משפיל את עצמו ומאפשר לאדם לפנות אליו ישירות. המילים ״ברוך אתה ה׳״ מבטאות קרבה של שיחה אישית. עצם האפשרות הזאת מעידה על גדולתו של ה׳.
כיצד ראוי להיכנס לבית הכנסת?
לפני הכניסה יש להמתין מעט כדי שלא להיכנס בפתאומיות, ולהתעורר ליראה מפני ה'. יש לומר את הפסוק ״ואני ברוב חסדך אבוא ביתך״, ואז להיכנס באימה וביראה כאילו עומדים לפני מלך.
מדוע התבוננו חכמים גדולים בדברים גשמיים בזמן התפילה?
ר' יששכר דוב רוקח מסביר שהדבר סייע להם לשמור על קשר לחיים הגשמיים בשעת התעלות רוחנית עזה. כך הוא מפרש את מעשי החכמים שמנו אפרוחים או קורות ואת מנהגו של ר' אלימלך להחזיק שעון בזמן מוסף. גם את פעמוני מעיל הכהן הגדול הוא מסביר כתזכורת הקושרת לעולם הזה.
איך דברי התפילה על קיום הבריאה לעד קשורים לעדות על הבורא?
השפת אמת מציין שאפשר לקרוא את המילה „לעד”, שמשמעותה לנצח, גם כ„לעֵד” — בתור עד. בקריאה זו הבריאה מעידה על בוראה. ריבוי הנבראים וההרמוניה ביניהם מצביעים על אחדות הבורא ועל תכנונו.
מדוע אנו פונים אל ה' בתפילה כאלוקי אברהם, יצחק ויעקב?
המחבר מסביר שהקשר שלנו לה' עובר דרך הורינו, אבותינו ומייסדי האומה. הזיכרון של הרצף הזה מסייע לחוש את נוכחות ה' בחיינו באופן אישי, ולא רק כמושג מופשט.
מה מלמדת תפילתו של הרב חיים שמואלביץ בקבר רחל?
בדרכו לקבר רחל בכה הרב חיים שמואלביץ כשחשב על האנשים שבעבורם עמד להתפלל, ואחר כך הזכיר כל אחד בתפילתו. הוא פנה לרחל כבן הפונה לאמו, מתוך תחושת קשר קרוב וחי. הסיפור מלמד על השתתפות כנה בצער הזולת ועל מעורבות אישית בתפילה.
מדוע צריכים להיות חלונות בבית הכנסת, והאם הם חייבים להיות בצד מזרח?
רש״י קושר את החלונות למבט לשמים המסייע לכוונה ולהכנעת הלב, ואילו הרמב״ם קושר אותם להפניית התפילה לירושלים. רבנו יונה מסביר גם שאור היום יוצר תנאים לכוונה טובה יותר; לפי הסבר זה התאורה חשובה יותר מכיוון החלונות, וגם פתח אור בגג יכול למלא את התפקיד. כדי ליישב את דברי רש״י עם הדרישה להביט למטה בשעת התפילה, הפרישה והב״ח מייחסים את המבט לשמים להכנה שלפני שמונה עשרה. לפי הבנה זו דרושים חלונות במקום שבו המתפללים יוכלו להביט אליהם לפני התפילה, ולא רק בצד מזרח.
מדוע אמירת ״ברוך כבוד ה׳ ממקומו״ מלווה ברעש גדול של המלאכים?
הרב שמעון שוואב מסביר ש״קדוש, קדוש, קדוש״ מבטא את קדושת ה׳ הבלתי מושגת ואת הבדלתו אפילו מן המלאכים. התשובה שלאחר מכן מגלה את קרבתו הגדולה לברואיו, ותחושת הקרבה למרות רוממותו מעוררת תגובה שמימית נרגשת.
כיצד ההכרה בתלות בה' מסייעת להתפלל בהכרת הטוב?
הרב בנימין דיסקין משווה את עבודת ה' לעבודת עבד התלוי לחלוטין באדונו. ה' לא רק נותן לאדם את צרכיו, אלא גם מעניק לו שכר על עצם הפנייה אליו. הכרת הטובה הזאת צריכה למלא את התפילה בהודיה וברצון לעבוד בכל הלב ובכל הנפש.
מדוע בפרשה השנייה של שמע לא נאמר בכל מאודכם?
רבי חיים מוולוז'ין מסביר שהפרשה הראשונה עוסקת באהבת ה', שצריכה להקיף את הלב, הנפש והרכוש. הפרשה השנייה עוסקת בעבודה, המתפרשת כאן כתפילה. התפילה דורשת כנות של כל הלב ומסירות של כל הנפש, ואילו הרכוש אינו חלק מתיאור זה.
כיצד אפשר לשמור על הקרבה לה' כשהעבודה מצמצמת זמנית את זמן הלימוד?
בתקופה כזאת התפילה יכולה לסייע בשמירת הקרבה לה'. לכן חשוב כבר בישיבה להעמיק בהבנת התפילה ולראות את עצמך כעובד ה' בכל תחומי החיים. זהות זו מחזקת הן את התפילה והן את המשך הלימוד עם היציאה לעבודה.
כיצד יכולה ההקפדה בבניית בית כנסת להשפיע על התפילות בו?
בשם הגאון מווילנא מובא שאם מקפידים בבניית בית הכנסת אפילו על כך שידיות הגרזנים ייעשו בידי אנשים יראי שמים, התפילות בו ייאמרו בכוונה עמוקה. עשיית כל דבר כראוי מתחילת הבנייה מעצבת את אופיו הרוחני של מקום התפילה.
כיצד הכמיהה לנוכחות ה׳ מסייעת לחוש קרבה אליו?
הרב יצחק קירזנר מסביר שקל יותר לחוש בנוכחות ה׳ במקום שבו אנשים כואבים את הסתרתו. הכאב על היעדר קרבה מורגשת פותח את האדם לקשר עמו. לכן גם בגלות, מי שכמהים לנוכחותו יכולים להיות קרובים אליו במיוחד.
מדוע בשנה מעוברת אומרים בדרך כלל את הבקשה הנוספת במוסף של ראש חודש רק עד סוף אדר?
בברכה האמצעית של מוסף נמנות שתים עשרה ברכות, ובשנה מעוברת מוסיפים ברכה שלוש עשרה כנגד מספר החודשים. לפי רוב המנהגים מוסיפים אותה ממרחשוון ועד סוף שני חודשי אדר. המחבר מסביר את השמטתה מניסן עד אלול בכך שבעבר הסנהדרין לא החליט לפני ראש השנה אם השנה הבאה תהיה מעוברת. סדר תפילה זה נשמר גם בלוח הקבוע מראש.
מדוע נדרשו יופי, הדר ומוזיקה בעבודת המקדש?
היופי פונה אל הרגש, ודרכו מעורר את הנשמה לאהבה וליראה. הדר העבודה ושירת הלויים סייעו לאדם לצאת מגבולות עצמו ולחוש את נוכחות ה'. יראת הכבוד הזאת העניקה כוח לטקסים וטיפחה אחריות משותפת.
מדוע לא תיקנו הפטרה נפרדת לפורים, לחנוכה ולראש חודש?
נועם מגדים מסביר שקריאה נוספת הייתה מעכבת אנשים הצריכים לצאת לעבודתם. בתשעה באב ובמנחה של יום כיפור הציבור ממילא נשאר בבית הכנסת, ולכן אין בכך אותה הפרעה. בתעניות יש להפטרה גם מטרה מיוחדת: דברי מוסר ועידוד המעוררים לתשובה.
מדוע אין אומרים הלל בפורים?
המאמר מביא שלושה הסברים מן הגמרא: קריאת המגילה עצמה משמשת כהלל; לאחר הכניסה לארץ ישראל אין אומרים הלל על נס שבחוץ לארץ; וההצלה בפורים לא ביטלה את השעבוד לשלטון זר. ההסבר האחרון קושר את פניית ההלל לעבדי ה' לכך שהניצולים עדיין לא זכו לחירות מדינית מלאה.
באילו תנאים, לפי המאמר, מוזמנים לא־יהודים להתפלל במקדש ובבית הכנסת?
המחבר מפרש את הזמנת שלמה המלך כמתייחסת ללא־יהודים הפונים לאלוהי ישראל ומכירים בבחירת עם ישראל. הוא מחיל את אותם תנאים גם על בתי כנסת ובתי מדרש. כך הוא מבין גם את הנבואה על המקדש כבית תפילה לכל העמים.
כיצד ההכנות לבניית בית כנסת קשורות לאיכות התפילה שתתקיים בו?
בשם הגאון מווילנה מובא שאם הקהילה מקפידה שאפילו ידיות הגרזנים המשמשים להכנת העצים לבנייה ייעשו בידי יראי שמיים, התפילות בבית הכנסת ייאמרו בכוונה ראויה. הקפדה זו מבטאת את השפעתו של יסוד נכון על חייו העתידיים של בית הכנסת.
באילו תפילות מוסיפים על הנסים בפורים?
מוסיפים על הנסים בעמידה של ערבית בליל י״ד באדר, וכן בשחרית ובמנחה של אותו יום. מוסיפים אותו גם בברכת המזון.
Rabbi Dr Michael J Harrisתפילהעוד
מקור: Parsha.net — TetzavePurim66, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF
מה מקומם של היופי והאמנות בעבודת ה׳?
היופי יכול לעורר רגשות ואהבה שהשכל לבדו אינו מעורר. לכן הביטוי האמנותי בעבודת המקדש ובתפילה יכול להעמיק את החיים הרוחניים. לפי הסבר המחבר, האידיאל היהודי הוא אמנות המוקדשת לכבוד ה׳: האדם משיב לו מעט מיופיו של העולם שברא.
מדוע קוראים קטעי תורה מיד לאחר ברכות התורה?
אחרי ברכה על לימוד תורה בא הלימוד עצמו, כשם שאחרי ברכה על פרי אוכלים ממנו. לכן קוראים לאחר הברכות קטעים מן התורה שבכתב ומן התורה שבעל פה. הבחירה בברכת כהנים כקטע מן התורה שבכתב מדגישה גם את זיקתו של כל יהודי לאידיאל של עבודת הכהונה.
על אילו נסים יומיומיים אנו מודים כשאיננו רואים דבר על־טבעי?
אדם אינו בהכרח מכיר בנס שנעשה לו; יש נפלאות שרק ה׳ יודע עליהן. כל נשימה מעניקה חיים מחודשים, וגם הכוח להתפרנס ניתן מאתו. הודאה על נסים יומיומיים היא הכרה בפעולתו בתוך החיים הרגילים.
Rabbi Dr. Abraham J. Twerskiתפילהעוד
מקור: Parsha.net — TetzavePurim70, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF
מה מלמד פורים על כוחה של התפילה?
כפי שמציג הרב בנימין יודין, הרמב״ם מסביר שחגים שתיקנו חכמים צריכים לבטא עיקרון מן התורה. פורים מראה את קרבתו המיוחדת של ה׳ לעם ישראל כאשר הם קוראים אליו. קריאתה של אסתר להתכנס ולצום, והיענות ה׳ לצום ולתפילה, מגלות מאפיין מרכזי זה של החג.
כיצד ישועת ה׳ יכולה לפאר אדם עניו הנמנע מכבוד?
מי השילוח מסביר שפארו של העניו מתגלה כאשר ה׳ מושיע אותו. הרב אביגדור מילר מבאר כאן את משמעות הישועה כקרבה וכפניית תשומת לב מצד ה׳. הפאר הזה הוא ההכרה באהבתו ואימות הביטחון בו, ולא חיפוש אחר הכרה ציבורית.
מה אנו מבקשים בתפילה ״ותוליכנו קוממיות לארצנו״?
הרב ברוך הלוי אפשטיין מסביר שעמידה זקופה מבטאת היעדר בושה בפני מי שמיטיב עמנו. אנו מבקשים להיות ראויים למתנת ה׳ בזכות עבודתנו ומסירותנו אליו. כך נוכל להיכנס לארץ בכבוד, בלי בושתו של מי שמקבל חסד שאינו ראוי לו.