Skip to main content
.

חגים ומועדים

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

24 287 רשומות

  1. על איזה צד מסבים בליל הסדר, ומה הדין אם הסבו לימין?

    כדי לבטא חירות יש להסב לשמאל, ולא לפנים, לאחור או לימין; דין זה חל גם על ימניים וגם על איטרים. הטקסט מציין גם חשש לחנק כסיבה שלא להסב לימין. איטר שהסב לימין יצא בדיעבד, ואילו לגבי ימני שהסב כך מובאת מחלוקת פוסקים.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  2. מדוע שולחים משלוח מנות בפורים, והאם אפשר לשלוח בגדים או מתנה בעילום שם?

    הטקסט מציג שתי מטרות למשלוח מנות: לספק מזון לסעודת פורים ולחזק רעות ורצון טוב. כדי לקיים את המצווה כראוי יש להשיג את שתי המטרות. לכן בגדים אינם תחליף למזון, ומשלוח בעילום שם אינו מקיים את המצווה משום שאינו מחזק את הקשר בין השולח למקבל.

    Rabbi Neustadtחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  3. מדוע ביום הכיפורים היזו דם בשלושה מקומות מסוימים במקדש?

    הרב קוק מסביר שעבודת יום הכיפורים מבקשת לטהר את כל שלוש מדרגות הקשר שבין האדם לה׳. לכן היזו דם בין בדי הארון, על הפרוכת המפרידה בין קודש הקודשים לבין ההיכל שבו המנורה, ועל מזבח הקטורת. המקומות האלה מקבילים לשלושת ערוצי ההתגלות המתוארים במאמר.

    Rav Kookחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah82, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  4. מה מלמד סיפורה של אסתר על גילוי הזהות היהודית?

    אסתר הסתירה את יהדותה, אך ברגע המכריע הזדהתה בגלוי עם עמה וסייעה להצלתו. המחבר רואה בכך קריאה להסיר את המסכה, להתגאות בזהות היהודית ולקדש את שם התורה, במקום לחפש קבלה באמצעות חיקוי הסביבה.

    Rabbi Yaakov Asher Sinclairחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah81, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  5. איזה לקח מוסרי משותף מוצא המחבר בדמויותיהם של המן, אשתו ואחשוורוש?

    הרב נחמן כהנא קושר את המן בעיקר לעבודה זרה, את אשתו לתוכנית להרוג את מרדכי, ואת אחשוורוש לפריצות. לטענתו, כוונתם לפגוע בעם היהודי הייתה הגורם המכריע לדין האלוהי. הוא מציג זאת כלקח על גבולות הסבלנות כלפי הרוע.

    Rabbi Nachman Kahanaחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah81, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  6. מדוע אסתר נקראת סוף הנסים אם נס חנוכה התרחש אחריה?

    בהסבר התלמודי המובא, הכוונה היא לסיום כתיבת הנסים בספרי התנ״ך, ולא להפסקת התרחשותם של נסים. נסי חנוכה מוכרים כנסים גדולים, אך ספר המקבים לא נכלל בתנ״ך.

    Rabbi Nachman Kahanaחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah81, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  7. האם צריך לערוך סעודה מיוחדת בפורים קטן?

    הרמ״א מביא דעה המחייבת להרבות במשתה ושמחה בי״ד באדר הראשון, אך מציין שאין נוהגים כך. עם זאת, הוא ממליץ להרבות מעט בסעודה כדי לצאת ידי הדעה המחמירה. הט״ז תומך במסקנתו בדבר השמחה החגיגית.

    Ramaחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah84, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  8. מדוע קוראים את המגילה באדר השני בשנה מעוברת?

    הגמרא קובעת את קריאת המגילה באדר הסמוך לניסן. הטעם הוא לסמוך גאולה לגאולה: את חגיגת גאולת פורים לגאולת פסח.

    Rabbi Mordechai Willigחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah84, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  9. האם יש להרבות בשמחה כבר באדר הראשון של שנה מעוברת?

    הטקסט מביא דעות שונות. קדושת לוי והחתם סופר מחילים את ריבוי השמחה על שני חודשי אדר. רב יעקב עמדין מבין את אזכור פסח ברש״י כמגביל זאת לאדר הסמוך לפסח, כלומר אדר השני. הרב מרדכי ויליג מציע הסבר ברש״י התומך בשמחה בשני החודשים.

    Rabbi Mordechai Willigחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah84, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  10. מה קודם כשצריך לבחור בין קריאת המגילה, לימוד תורה ועבודת המקדש?

    בדברי רבה המובאים בטקסט, קריאת המגילה קודמת הן ללימוד תורה והן לעבודת המקדש כשצריך לבחור ביניהם. בעל הטורים מקשר את שלושת העניינים לשלוש הופעות של המילה ״ונשמע״ בתנ״ך. המשך הפסוק באסתר, ״כי רבה היא״, משמש רמז לעדיפות קריאת המגילה.

    Rabba; Baal HaTurimחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave56, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  11. מה הייתה הברכה המיוחדת במן של שבת, אם המנה הכפולה נועדה ליומיים?

    המאמר מביא שני הסברים. לפי הראשון, מנת המן ביום רגיל הספיקה לשתי סעודות, ואילו מנת השבת הספיקה לשלוש. לפי השני, המן שירד ביום שישי היה מיוחד לא רק בכמותו אלא גם באיכותו, בטעמו ובריחו.

    Rabbi Yaakov Asher Sinclairחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave56, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  12. מדוע מוזגים את כוס אליהו בליל הסדר אך לא שותים אותה?

    ארבע הכוסות מקבילות לארבע לשונות גאולה, אך בתורה מופיעה גם לשון חמישית: ההבטחה להביא את העם לארץ ישראל. הראשונים נחלקו אם לשתות כוס חמישית, ולכן המנהג המתואר הוא למזוג אותה בלי לשתותה. היא נקראת כוס אליהו משום שהוא עתיד להכריע בשאלה ההלכתית שנותרה פתוחה.

    The Vilna Gaonחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  13. מדוע הציווי לחגוג את שביעי של פסח ניתן עוד לפני קריעת ים סוף?

    הציווי ניתן עוד בהיות בני ישראל במצרים, כדי שהחג לא יתפרש כחגיגה על מות המצרים. הוא חלק מחגיגת יציאת מצרים, ולא ציון של סבל האויבים ומפלתם.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave74, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  14. מדוע פורים מציין את המנוחה לאחר הסכנה ולא את יום הניצחון על האויבים?

    המשך חכמה מסביר שהחג מציין את ההצלה ואת האפשרות לשוב לעבודת ה׳ ללא הפרעה, ולא שמחה על מות האויבים. לכן פורים מציין את היום שבו יכלו היהודים לנוח לאחר המלחמה. הוא מקשר זאת לכך שפסח מציין את השחרור ממצרים, וחנוכה את נס השמן ואת חנוכת המקדש מחדש.

    The Meshech Chochmahחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave74, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  15. מדוע בשנה מעוברת חוגגים את פורים באדר שני?

    בטקסט מובאים שני הסברים לשיטת רבן שמעון בן גמליאל. לפי האחד, יש להצמיד ככל האפשר את חגיגת גאולת פורים לחגיגת גאולת פסח. לפי האחר, דין זה נלמד מדרשה מיוחדת.

    Rabbi Shimon ben Gamlielחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave79, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  16. מדוע יום הולדת שלוש עשרה שחל בי״ד באדר הראשון לא חל בפורים?

    במקרה המתואר פורים לא חל ביום ההולדת משום שבשנה מעוברת חוגגים אותו באדר השני. זו ההלכה לפי רבי שמעון בן גמליאל; לפי רבי אליעזר ברבי יוסי, היה ראוי לקיים את פורים באדר הראשון.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave79, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  17. כיצד ייתכן שקיימו את פורים ארבע פעמים בשנה אחת?

    בטבריה קראו את המגילה גם בי״ד וגם בט״ו באדר, בשל הספק אם העיר נחשבת מוקפת חומה כאשר הכינרת מגינה על אחד מצדדיה. בתקופת הסנהדרין היה אפשר להכריז על אדר נוסף לאחר פורים. לפי תנא קמא ורבי שמעון בן גמליאל, במקרה כזה היה צריך לקיים שוב את פורים באדר השני. כך היו בטבריה שני ימי פורים בכל אחד משני החודשים.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave79, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  18. באיזה אדר יש לקיים את פורים ואת ארבע הפרשיות בשנה מעוברת?

    רבי אליעזר ברבי יוסי מאפשר לקיים מצוות אלה בשני חודשי אדר, אך מעדיף את הראשון כדי שלא לדחות מצווה. תנא קמא מאפשר לקרוא את ארבע הפרשיות בכל אחד מהחודשים, אך קובע את פורים באדר השני בלבד. רבי שמעון בן גמליאל קובע את כל המצוות הללו באדר השני, וההלכה כמותו. עמדתו מוסברת ברצון לסמוך את גאולת פורים לגאולת פסח, או בלימוד מפסוק במגילת אסתר.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave79, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  19. כיצד בנוי מחזור השנים המעוברות בלוח העברי הקבוע?

    בלוח שהמחבר מייחס להלל הנשיא, מחזור של תשע עשרה שנים כולל שבע שנים מעוברות ושתים עשרה שנים פשוטות. אדר נוסף מוכנס בשנים השלישית, השישית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה, השבע עשרה והתשע עשרה במחזור. הוספת החודש שומרת על פסח באביב ועל סוכות בסתיו בחצי הכדור הצפוני.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave79, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  20. כיצד החליט הסנהדרין אם להוסיף חודש לשנה?

    הנשיא מינה בית דין מיוחד של שבעה דיינים כדי להחליט אם לעבר את השנה. הדיינים שקלו נתונים אסטרונומיים ומזג אוויר, נסיבות חקלאיות, מצב הדרכים ומוכנות עולי הרגל והאמצעים הדרושים לפסח. הדיונים יכלו להתחיל לאחר ראש השנה ולהימשך עד היום האחרון של אדר, כך שלעתים הוכרז החודש הנוסף לאחר פורים.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave79, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  21. איזו משמעות רוחנית אפשר למצוא בחודש אדר נוסף?

    לצד הסיבות המעשיות להוספת אדר, המחבר רואה בו תוספת של שמחה ואופטימיות הנחוצות בתוך קשיי החיים. ייחודו של החודש הוא בשמחת ההישרדות, בתקווה למפלת הרשע ובציפייה לעתיד טוב יותר מבחינה גשמית, רוחנית ולאומית.

    Berel Weinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave79, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  22. מדוע שמחת אדר אינה מוגבלת לימי הפורים?

    פורים מזכיר את הישרדות העם היהודי, את מפלת אויביו ואת ההשגחה האלוהית. משום כך שמחתו ממלאת את כל חודש אדר, וכבר מתחילת החודש יש להגביר שמחה, אמונה ואופטימיות. בחיים היהודיים שמחה זו קשורה לקיום מצוות ולחיזוק ערכי היהדות.

    Berel Weinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave79, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  23. מדוע חוגגים את פורים באדר השני בשנה מעוברת?

    המאמר מביא את מסקנת הגמרא שהמצוות הקשורות לפורים, ובהן ארבע הפרשיות, נקבעות באדר השני. הטעם הוא להסמיך את הגאולה מהמן לגאולה ממצרים בחודשים רצופים. כך פורים חל בחודש הסמוך לפני חודש הפסח.

    Rabbi Yehuda Spitzחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave82, עמ׳ 14 · פתיחה והורדת PDF

  24. איזה מסר לחיים אפשר ללמוד מסמיכות פורים לפסח?

    שמחה וגאולה אינן צריכות להישאר אירוע בודד. סמיכות פורים לפסח מבטאת שאיפה לעבור משמחה לשמחה ומגאולה לגאולה. לכן התפילה לשמחה כוללת תקווה שהיא תהיה התחלה של שמחות נוספות.

    Chief Rabbi Ephraim Mirvisחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave84, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  25. מדוע בשנה מעוברת חוגגים את פורים באדר שני ולא באדר ראשון?

    בגמרא מובאות שתי דעות: לחגוג באדר ראשון כדי שלא לדחות מצווה, או באדר שני כדי לסמוך את גאולת פורים לגאולת פסח. ההלכה למעשה היא כדעה השנייה. לכן באדר ראשון מציינים את פורים קטן ואת שושן פורים קטן, ואת פורים עצמו חוגגים באדר שני.

    Chief Rabbi Ephraim Mirvisחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave84, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  26. מדוע מוסיפים בלוח השנה היהודי חודש אדר נוסף?

    החודשים בלוח היהודי נקבעים לפי הירח, אך החגים צריכים לחול בעונות השנה שנקבעו להם: פסח צריך לחול באביב. שנת הלבנה קצרה משנת החמה בכאחד עשר יום, ולכן מוסיפים מדי פעם חודש אדר נוסף. כך מתאימים את חודשי הלבנה לשנת החמה.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave84, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  27. כיצד מבין הרב קוק את האמירה ״נכנס יין יצא סוד״ ביחס לפורים?

    הרב קוק מסביר שגילוי הסוד מאפשר לאדם להכיר את עצמיותו הפנימית האמיתית. הוא מתאר את מצב עד דלא ידע כשחרור זמני מהנחות מקובלות ומידיעה מטעה המסתירות את האמת הפנימית.

    Rav Kookחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim64, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  28. מדוע חגיגת פורים קשורה דווקא ליין?

    האבודרהם מסביר שהמפנים המרכזיים בהצלת פורים התרחשו באמצעות משתאות יין. המאמר מונה את נפילת ושתי, עליית אסתר ונפילת המן. לכן משתה יין מוצג כדרך לציין את הנס באמצעות הדבר שדרכו התרחש.

    Avudrahamחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim64, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  29. כיצד רומז השם ״פורים״ לשאר המועדים?

    דבש לפי מציע לראות בשם ״פורים״ רמז למועדים הכלולים בו: פ״א לפסח, וי״ו מחברת את סוכות לפסח, רי״ש לראש השנה, יו״ד ליום כיפור ומ״ם למתן תורה. פסח מקביל למעבר ממוות לחיים, שבועות לקבלת התורה מחדש, וראש השנה ויום כיפור לדין ולמחילה. סוכות מקביל לכניסת אנשים תחת כנפי השכינה, ומכאן הסבר לריבוי האכילה והשתייה בפורים.

    D'vash le'Fiחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim64, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  30. מדוע סירובו של מרדכי להשתחוות להמן מתואר בלשון עתיד?

    ספר ראשון לציון מסביר שמרדכי לא הסתפק בסירוב חד־פעמי להשתחוות. בכל פעם שהמן עבר, מרדכי הזדקף גם אם קודם לכן היה כפוף מסיבה אחרת. כך הבהיר להמן את סירובו להשתחוות לו.

    Seifer Rishon le'Tziy'onחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim64, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  31. כיצד מסביר רבי שמשון מאוסטרופולי את דברי אסתר ״אלי אלי למה עזבתני״?

    לפי הדרשה, האותיות אל״ף, למ״ד ויו״ד קושרות את השמות ישראל ומיכאל לשם ה'. הסרתן משאירה את המילים ״רש״ ו״מך״, המבטאות עניות. חטאי העם מתוארים כאובדן הקשר הרוחני הזה, ולכן אסתר פותחת את תפילתה ב״אלי״ ומבטאת את הכרתה במה שחסר.

    Rebbi Shimshon from Astropolחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim64, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  32. מדוע ביקשה אסתר שיצומו עליה, כאשר הסכנה איימה על העם כולו?

    הרב אליעזר קרייזלר מסביר שאסתר עצמה הסתכנה במוות כשהופיעה לפני המלך בלי שנקראה. היא ביקשה מהעם לצום ולהתפלל לרחמי שמים כדי שתישאר בחיים. הצלתה הייתה נחוצה כדי שתוכל לפעול להצלת האחרים.

    Rabbi Eliezer Chryslerחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim64, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  33. כיצד יכלה אסתר לדרוש צום בפסח ולבטל את מצוות הסדר?

    החיד״א מפרש את ״עלי״ כרמז לכך שאסתר דיברה בנבואה, בדומה לרבקה. בהמשך מוסבר שנביא רשאי להורות על ביטול זמני של מצווה, ולכן ״אל תאכלו ואל תשתו״ כלל גם מצה וארבע כוסות. המדרש המובא מוסיף שאסתר הזכירה למרדכי שפסח עוסק בהצלת העם, שכעת עומד בפני סכנת השמדה.

    Chidaחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim64, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  34. כיצד מסביר המאמר את הרמז לשבעים שעות בצום אסתר?

    המאמר מביא מדרש שלפיו אותו צום הסתיים שעתיים לפני השלמת שלוש יממות מחמת סכנת חיים. הוא מוצא רמז במילה ״כן״ שבדברי אסתר על כך שגם היא ונערותיה יצומו, שערכה המספרי שבעים. זהו פירוש למשך הצום שבסיפור אסתר.

    Rabbi Eliezer Chryslerחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim64, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  35. מדוע קבעה אסתר צום של שלושה ימים דווקא?

    כד הקמח מסביר שה' אינו נוהג להניח לצדיקים לסבול יותר משלושה ימים, ומביא את המרגלים שהסתתרו בעקבות דברי רחב ואת יונה. בני יששכר קושר את שבעים ושתיים השעות לגימטרייה של ״חסד״, כדי לעורר חסד אלוהי. לעומת זאת, אבן עזרא מפרש שהצום נמשך רק עד היום השלישי, שבו כבר אכלו; המאמר מציין שפירוש זה אינו מתיישב עם המדרש המתאר שלושה ימי צום בניסן.

    Kad ha'Kemach; B'nei Yisaschar; I'bn Ezraחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim64, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  36. לשם מה קראו את פרשת פרה?

    הקריאה הזכירה למי שעמדו להביא את קרבן הפסח שעליהם להיטהר. בכך היא שימשה הכנה להקרבת קרבן הפסח.

    RAV MORDECHAI FRIEDMANחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim64, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  37. מדוע ההצעה לאסור מלאכה בפורים לא התקבלה יחד עם החגיגה?

    מרדכי הציע איסור מלאכה באיגרת שנועדה לקבע את חגיגת פורים. אולם המנהג המקורי כלל משתה ושמחה ולא כלל איסור מלאכה. לכן העם קיבל את ימי המשתה והשמחה על בסיס המנהג הקיים, אך לא קיבל את איסור המלאכה המוצע.

    The Rav [?]חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  38. מדוע נדרשה תקנה מיוחדת כדי לכלול גרים בחגיגת פורים?

    לפי ההסבר המובא, החיוב לחגוג את פורים צמח מן המנהג שקיבלו המשתתפים בחגיגות הראשונות. הגרים באותה תקופה לא השתתפו בשמחה באופן מלא, משום שהתאבלו על קרוביהם לשעבר שנלחמו ביהודים ונהרגו בקרב. לכן תקנה מיוחדת כללה בחגיגה את הגרים, לרבות גרים בדורות הבאים.

    The Rav [?]חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  39. מדוע חוגגים את פורים ביום המנוחה שלאחר הניצחון ולא ביום הניצחון עצמו?

    לאחר ההצלה נחו היהודים שמחוץ לשושן בארבעה עשר באדר, ואילו יהודי שושן נחו בחמישה עשר. בשנה הבאה הם חזרו וחגגו באותם ימים כמנהג. לאחר מכן נתן מרדכי תוקף מחייב למנהג שכבר התקבל, ולכן מועדי החג נקבעו לפי ימי המנוחה.

    The Rav [?]חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  40. כיצד יכול היה נביא לתקן ארבעה צומות בלי לעבור על איסור הוספת מצוות?

    לפי הטקסט, צום ופנייה לה׳ בעת צרה מקיימים חובה מן התורה. קביעת ארבעה ימי צום מסוימים מגדירה את זמן קיומה של חובה קיימת, ונשארת תקנה מדרבנן. תקדים זה תומך באפשרות לתקן את פורים ואת הצום הקשור אליו.

    The Rav [?]חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  41. מדוע הרמב״ם דן בהלכות מגילה לפני הלכות חנוכה?

    הטקסט מציג את פורים כתקדים המסביר כיצד היה אפשר לתקן את חנוכה. בשני המקרים תיקנו חכמים חיוב שקיומו מממש מצווה מן התורה לשבח את ה׳ ולהודות לו על ההצלה. לכן הבנת תקנת פורים מכינה להבנת הלכות חנוכה.

    The Rav [?]חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  42. מדוע תקנת קריאת המגילה אינה נחשבת להוספת מצווה האסורה בתורה?

    לפי ההסבר המובא, החיוב לקרוא את המגילה הוא מדרבנן, אך הקריאה עצמה מקיימת מצוות קיימות מן התורה. היא מבטאת שבח לה׳ על ההצלה, קשורה למחיית זכר עמלק, והיא גם לימוד תורה שבכתב. לכן חכמים קבעו צורה וזמן מסוימים לקיום, בלי ליצור חיוב חדש לגמרי מן התורה.

    The Rav [?]חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  43. כיצד מסביר המגיד מווילנה את אובדן ההבחנה בין ״ברוך מרדכי״ ל״ארור המן״ בפורים?

    המגיד מווילנה קושר זאת לכך שאדם שיכור שוכח את מצבו הכלכלי. הוא מפסיק לראות את עצמו כעשיר או כעני ולהבחין לאיזו מן הקבוצות הנזכרות הוא שייך.

    The Maggid of Vilnaחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  44. מדוע היו הרצים מבוהלים כשיצאו להפיץ צו לטובת היהודים?

    מנחת הלוי מסביר שהפצת גזרה רעה נגד היהודים הייתה בעיני הרצים דבר רגיל ולא עוררה בהם בלבול. כאשר נשלחו להפיץ צו לטובת היהודים, הם ניצבו בפני מצב בלתי מוכר. השינוי הזה מסביר את מבוכתם.

    Minchas Haleviחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  45. מדוע סיפר המן לזרש על אירועים שכבר היו ידועים לכול?

    הבן איש חי מסביר שהמן סיפר את הדברים כדי להאשים את אשתו בצרותיו. הוא נזף בה על שיעצה לו ללכת אל המלך מוקדם בבוקר. לכן הסיפור נועד להטיל עליה אחריות ולא למסור לה מידע חדש.

    Ben Ish Chaiחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  46. כיצד מתפרשות המילים על העץ שהמן הכין "לעצמו"?

    האמרי אמת מציע שהמן אולי התכוון לומר למלך שאינו מסוגל עוד לחיות בקרבת מרדכי ושהוא מוכן לשים קץ לחייו על העץ שהכין. הוא קיווה שאחשוורוש ירגיע אותו ויורה לתלות את מרדכי במקומו. כך מתפרשות המילים שלפיהן הכין את העץ "לעצמו".

    Imrei Emesחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  47. מדוע עושרו ומעמדו של המן לא סיפקו אותו כל עוד מרדכי היה בסביבתו?

    הבן איש חי מסביר שלמרדכי היה שטר שלפיו המן היה עבדו. מכיוון שרכוש העבד שייך לאדונו, המן הבין שכל עושרו שייך למעשה למרדכי. משום כך ביקש להיפטר ממנו בהקדם האפשרי.

    Ben Ish Chaiחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  48. כיצד קשור תפקידה של אסתר בהצלת היהודים לחטאו של שאול המלך?

    האלשיך מסביר את אזהרת מרדכי בכך שאסתר, מצאצאי שאול, יכלה לתקן את חטאו בכך שחס על אגג. אם ההצלה תבוא שלא באמצעותה, ההזדמנות הזאת לתיקון תאבד. האזהרה על אובדן בית אביה מתפרשת כמתייחסת לעונשו של שאול בעולם הבא על שהשאיר את עמלק בחיים.

    Alshichחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  49. כיצד פירוש ברוח פורים הופך את תלונת המן על חוקי היהודים לאיום על אחשוורוש?

    רב מאיר שפירא מציע פירוש היתולי ברוח פורים: פסח קשור לפרעה וחנוכה לאנטיוכוס, אך עדיין אין חג לזכר מפלת אחשוורוש. המן כביכול מציע לתכנן את השמדת היהודים, כדי שאביהם שבשמים יציל אותם ויהיה להם חג נוסף. כך הצעתו הופכת לרמז מאיים על מפלת המלך עצמו.

    Rav Meir Shapiroחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  50. מדוע המן לא ראה באסתר איום?

    החתם סופר מסביר שלדברי חז"ל כל אומה חשבה שאסתר באה ממנה. גם המן חשב שמוצאה מעמלק, ולכן לא ראה בה איום. הדבר היה חלק מנס פורים.

    Chasam Soferחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

נושאים