Skip to main content
.

חגים ומועדים — עמוד 2

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

24 306 רשומות

  1. לשם מה קראו את פרשת פרה?

    הקריאה הזכירה למי שעמדו להביא את קרבן הפסח שעליהם להיטהר. בכך היא שימשה הכנה להקרבת קרבן הפסח.

    RAV MORDECHAI FRIEDMANחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim64, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  2. מדוע ההצעה לאסור מלאכה בפורים לא התקבלה יחד עם החגיגה?

    מרדכי הציע איסור מלאכה באיגרת שנועדה לקבע את חגיגת פורים. אולם המנהג המקורי כלל משתה ושמחה ולא כלל איסור מלאכה. לכן העם קיבל את ימי המשתה והשמחה על בסיס המנהג הקיים, אך לא קיבל את איסור המלאכה המוצע.

    The Rav [?]חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  3. מדוע נדרשה תקנה מיוחדת כדי לכלול גרים בחגיגת פורים?

    לפי ההסבר המובא, החיוב לחגוג את פורים צמח מן המנהג שקיבלו המשתתפים בחגיגות הראשונות. הגרים באותה תקופה לא השתתפו בשמחה באופן מלא, משום שהתאבלו על קרוביהם לשעבר שנלחמו ביהודים ונהרגו בקרב. לכן תקנה מיוחדת כללה בחגיגה את הגרים, לרבות גרים בדורות הבאים.

    The Rav [?]חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  4. מדוע חוגגים את פורים ביום המנוחה שלאחר הניצחון ולא ביום הניצחון עצמו?

    לאחר ההצלה נחו היהודים שמחוץ לשושן בארבעה עשר באדר, ואילו יהודי שושן נחו בחמישה עשר. בשנה הבאה הם חזרו וחגגו באותם ימים כמנהג. לאחר מכן נתן מרדכי תוקף מחייב למנהג שכבר התקבל, ולכן מועדי החג נקבעו לפי ימי המנוחה.

    The Rav [?]חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  5. כיצד יכול היה נביא לתקן ארבעה צומות בלי לעבור על איסור הוספת מצוות?

    לפי הטקסט, צום ופנייה לה׳ בעת צרה מקיימים חובה מן התורה. קביעת ארבעה ימי צום מסוימים מגדירה את זמן קיומה של חובה קיימת, ונשארת תקנה מדרבנן. תקדים זה תומך באפשרות לתקן את פורים ואת הצום הקשור אליו.

    The Rav [?]חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  6. מדוע הרמב״ם דן בהלכות מגילה לפני הלכות חנוכה?

    הטקסט מציג את פורים כתקדים המסביר כיצד היה אפשר לתקן את חנוכה. בשני המקרים תיקנו חכמים חיוב שקיומו מממש מצווה מן התורה לשבח את ה׳ ולהודות לו על ההצלה. לכן הבנת תקנת פורים מכינה להבנת הלכות חנוכה.

    The Rav [?]חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  7. מדוע תקנת קריאת המגילה אינה נחשבת להוספת מצווה האסורה בתורה?

    לפי ההסבר המובא, החיוב לקרוא את המגילה הוא מדרבנן, אך הקריאה עצמה מקיימת מצוות קיימות מן התורה. היא מבטאת שבח לה׳ על ההצלה, קשורה למחיית זכר עמלק, והיא גם לימוד תורה שבכתב. לכן חכמים קבעו צורה וזמן מסוימים לקיום, בלי ליצור חיוב חדש לגמרי מן התורה.

    The Rav [?]חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  8. כיצד מסביר המגיד מווילנה את אובדן ההבחנה בין ״ברוך מרדכי״ ל״ארור המן״ בפורים?

    המגיד מווילנה קושר זאת לכך שאדם שיכור שוכח את מצבו הכלכלי. הוא מפסיק לראות את עצמו כעשיר או כעני ולהבחין לאיזו מן הקבוצות הנזכרות הוא שייך.

    The Maggid of Vilnaחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  9. מדוע היו הרצים מבוהלים כשיצאו להפיץ צו לטובת היהודים?

    מנחת הלוי מסביר שהפצת גזרה רעה נגד היהודים הייתה בעיני הרצים דבר רגיל ולא עוררה בהם בלבול. כאשר נשלחו להפיץ צו לטובת היהודים, הם ניצבו בפני מצב בלתי מוכר. השינוי הזה מסביר את מבוכתם.

    Minchas Haleviחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  10. מדוע סיפר המן לזרש על אירועים שכבר היו ידועים לכול?

    הבן איש חי מסביר שהמן סיפר את הדברים כדי להאשים את אשתו בצרותיו. הוא נזף בה על שיעצה לו ללכת אל המלך מוקדם בבוקר. לכן הסיפור נועד להטיל עליה אחריות ולא למסור לה מידע חדש.

    Ben Ish Chaiחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  11. כיצד מתפרשות המילים על העץ שהמן הכין "לעצמו"?

    האמרי אמת מציע שהמן אולי התכוון לומר למלך שאינו מסוגל עוד לחיות בקרבת מרדכי ושהוא מוכן לשים קץ לחייו על העץ שהכין. הוא קיווה שאחשוורוש ירגיע אותו ויורה לתלות את מרדכי במקומו. כך מתפרשות המילים שלפיהן הכין את העץ "לעצמו".

    Imrei Emesחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  12. מדוע עושרו ומעמדו של המן לא סיפקו אותו כל עוד מרדכי היה בסביבתו?

    הבן איש חי מסביר שלמרדכי היה שטר שלפיו המן היה עבדו. מכיוון שרכוש העבד שייך לאדונו, המן הבין שכל עושרו שייך למעשה למרדכי. משום כך ביקש להיפטר ממנו בהקדם האפשרי.

    Ben Ish Chaiחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  13. כיצד קשור תפקידה של אסתר בהצלת היהודים לחטאו של שאול המלך?

    האלשיך מסביר את אזהרת מרדכי בכך שאסתר, מצאצאי שאול, יכלה לתקן את חטאו בכך שחס על אגג. אם ההצלה תבוא שלא באמצעותה, ההזדמנות הזאת לתיקון תאבד. האזהרה על אובדן בית אביה מתפרשת כמתייחסת לעונשו של שאול בעולם הבא על שהשאיר את עמלק בחיים.

    Alshichחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  14. כיצד פירוש ברוח פורים הופך את תלונת המן על חוקי היהודים לאיום על אחשוורוש?

    רב מאיר שפירא מציע פירוש היתולי ברוח פורים: פסח קשור לפרעה וחנוכה לאנטיוכוס, אך עדיין אין חג לזכר מפלת אחשוורוש. המן כביכול מציע לתכנן את השמדת היהודים, כדי שאביהם שבשמים יציל אותם ויהיה להם חג נוסף. כך הצעתו הופכת לרמז מאיים על מפלת המלך עצמו.

    Rav Meir Shapiroחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  15. מדוע המן לא ראה באסתר איום?

    החתם סופר מסביר שלדברי חז"ל כל אומה חשבה שאסתר באה ממנה. גם המן חשב שמוצאה מעמלק, ולכן לא ראה בה איום. הדבר היה חלק מנס פורים.

    Chasam Soferחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  16. איזה רמז למסכות פורים מוצאים בסיפור על כלי המקדש?

    קרן ישועה מביא את דברי התרגום השני, שלפיהם כאשר הגויים שתו מכלי המקדש, פניהם התעוותו והשתנו. בשינוי המראה הזה הוא מוצא רמז למנהג להסתיר את הזהות במסכות ובתחפושות בפורים.

    Keren Yeshuaחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  17. מדוע קבלת התורה קשורה לאחדות עם ישראל?

    אחדות העם מוצגת כתנאי לקבלת התורה. במעמד הר סיני רש"י מתאר זאת במילים "כאיש אחד בלב אחד". תנאי זה התקיים שוב ביום כיפור, שבו ניתנו הלוחות השניים, ובימי הפורים, שבהם היהודים קיבלו מחדש את התורה.

    Rav Mordechai Willigחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  18. באיזה מובן יכולה האחדות בפורים לעלות על האחדות ביום כיפור?

    המאמר מסביר שביום כיפור קל יותר להגיע לאחדות, משום שאין בו מלאכה והנאות הגוף. בפורים מלאכה מותרת ואכילה ושתייה הן מחובות היום, ויש להשיג אחדות בתוך התנאים האלה. משום כך אחדות זו היא הישג גדול יותר ודוגמה לשאר ימות השנה.

    Rav Mordechai Willigחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  19. מדוע חוגגים פורים בימים שונים בערים מוקפות חומה ובערים שאינן מוקפות חומה?

    הרמב"ן מסביר שההבדל בתאריכים משמר את זכר קביעתו המקורית של פורים. היהודים שמחוץ לערים המוקפות חומה היו בסכנה גדולה יותר והיו הראשונים שחגגו את הצלתם מדי שנה. מרדכי השאיר להם את י"ד באדר וקבע לבני הערים המוקפות חומה את היום שלאחריו, כדי להדגיש את גודל הנס לאלה שהיו פגיעים יותר.

    Rambanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim59, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  20. איזה שינוי רוחני קושר המאמר להצלה בפורים?

    המאמר מעמיד זה מול זה את אדישות יהודי שושן במשתה המלך ואת פנייתם המאוחרת אל ה' לנוכח איום המן. בהדרכת מרדכי ואסתר הם הגיבו בתפילה ובצום וחידשו את הקשר עמו. לאחר ההצלה שבו והקדישו את עצמם לתורה.

    Rabbi Dovid Siegelחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim66, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  21. מדוע החיבור בין אחשוורוש להמן נחשב לאיום חמור במיוחד?

    לפי ההסבר המובא בשם הרב יצחק הוטנר, אחשוורוש מייצג את שלטון ארבע המלכויות, והמן, מצאצאי עמלק, מייצג התנגדות לקיום רצון ה׳. בפורים התחברו שני סוגי ההתנגדות, וזה מסביר את ההסתר הכפול שבביטוי ״הסתר אסתיר״ הנקשר לאסתר. המאמר מחיל דפוס זה על גלות רומי, היא אדום, ורואה בשלילת הריבונות היהודית ובשלילת משמעות אלוהית לחיים שני ביטויים של החיבור הזה.

    Yonason Rosenblumחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim66, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  22. מה ההבדל בין המכשולים הרוחניים שמייצגות ארבע המלכויות לבין אלה שמייצגים שבעת העמים?

    בהצגת תורתו של הרב יצחק הוטנר, לעבודת ה׳ שני צדדים: השתייכות אליו בעקבות יציאת מצרים וקיום רצונו. ארבע המלכויות מערערות על הצד הראשון בשעבוד ישראל לשלטונן, ושבעת עמי כנען מעכבים את הצד השני במניעת הכניסה לארץ וקיום המצוות. מצרים מוצגת כראשית ההתנגדות הראשונה, ועמלק כראשית השנייה.

    Rav Yitzchok Hutnerחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim66, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  23. מדוע דווקא נס פורים הביא לקבלת התורה שבעל פה מרצון?

    הרב יעקב קמנצקי מסביר שהנסים הגלויים של יציאת מצרים סייעו לישראל לקבל את התורה שבכתב כהתגלות שמימית שלמה. קשה יותר היה להבין את התורה שבעל פה: גם היא ניתנה בסיני, אך היא דורשת לימוד ופרשנות אנושיים. בפורים פעל הקב״ה באמצעות אירועים שנראו רגילים, והיה צורך לזהות בתוכם את ידו. כך התברר שתורה אלוקית יכולה להימסר להבנת האדם, והתקבלה התורה שבעל פה מרצון.

    HaRav Yaakov Kamenetzky, zt'lחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim66, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  24. מדוע המאמר מתאר את המאבק בעמלק כקשה במיוחד?

    לפי המאמר, עמלק מתנגד הן להשפעת ישראל על העמים והן למעלתו הפנימית של ישראל. בכך מוסברת האמירה המובאת על אי־קבלת גרים מעמלק ועל אופייה המיוחד של המצווה למחות את שמו. הלשון הכפולה ״מחה אמחה״ מקבילה לשני היבטי המאבק, שנדרשו לו מלחמת יהושע, תפילת משה ושבועת הקב״ה.

    Rosh Hayeshiva Rav Mordechai Greenberg shlitaחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim66, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  25. איזו אזהרה עולה מן השינוי הפתאומי ביחסו של אחשוורוש ליהודים?

    הזמנת היהודים למשתה המלך לא מנעה מאחשוורוש להפוך לפתע מידיד לאויב. ההרצאה רואה בשינוי הזה ביטוי לחוסר היציבות של אהדה חיצונית ולצביעות חברתית. יחס אוהד עלול להשתנות במהירות כאשר אינטרסים אחרים משפיעים עליו.

    Rabbi Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim66, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  26. כיצד סייע הצו המגוחך על שלטון הבעלים להצלת היהודים?

    האיגרות הראשונות גרמו לתושבי המדינות לפקפק בשיקול דעתו של המלך. לכן, כשקיבלו בהמשך רשות להרוג את היהודים, לא מיהרו לפעול לפני המועד שנקבע, מחשש שייענשו על רצח. כך פרט שנראה צדדי במגילה מתגלה כחלק מן ההצלה.

    Rabbi Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim66, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  27. מדוע ערך אחשוורוש משתאות נפרדים לאצילים ולפשוטי העם, והזמין את ושתי דווקא לפני האחרונים?

    לפי ההסבר בהרצאה, אחשוורוש נזקק לאצילים משום ששלטו בצבא, אך לא חש בנוח בחברתם. בקרב פשוטי העם הרגיש שייך. הציווי שוושתי תופיע לפניהם מתפרש כניסיון להשפיל אותה בשל מוצאה המלכותי; היא הבינה את כוונתו וסירבה.

    Rabbi Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim66, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  28. כיצד סיפור המן מלמד על הסכנה שבהאשמת היהודים כציבור?

    ההרצאה מדגישה שהמן ניצל שנאה קיימת ולא יצר אותה. סירובו האישי של מרדכי להשתחוות הפך לעילה להאשים את הציבור היהודי כולו. אפילו ריבוי העמים והתרבויות בפרס לא מנע את ההאשמה הקולקטיבית הזאת.

    Rabbi Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim66, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  29. מדוע צריך ללמוד את מגילת אסתר ולא להסתפק בקריאתה?

    הרב סולובייצ'יק מסביר שלכל מילה במגילה יש מקום ומשמעות המסייעים להבין את המתרחש בהיסטוריה. פתיחת המגילה מצביעה על מאפייני דורו של אחשוורוש שאפשרו את האירועים הללו. הקב״ה פועל מאחורי ההתרחשויות, אך לאדם נותרת הבחירה לפעול לשם בניין או לשם הרס.

    Rabbi Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim66, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  30. מדוע חוגגים את פורים ביום המנוחה שלאחר הניצחון?

    הרב מסביר שבתחילה נחו היהודים וחגגו מעצמם לאחר סיום הקרבות: בי״ד באדר מחוץ לשושן ובט״ו באדר בשושן. לאחר מכן חזרו על כך כמנהג, ומרדכי עיגן את הנוהג שכבר נוצר. לכן קבלת ימי המשתה והשמחה נשענה על המנהג הקודם, ואילו איסור המלאכה שהוצע לא התקבל, משום שלא היה חלק מן המנהג המקורי.

    HaRav Soloveichik ZT"Lחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim58, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  31. מדוע הרמב״ם מצרף את הלכות פורים וחנוכה ומתחיל בפורים?

    לפי הסבר הרב, פורים מספק את הבסיס להבנת האפשרות של חכמים לתקן את חנוכה. בשני המקרים תקנה מדרבנן משמשת לקיום חובה מן התורה להודות לה׳ על הישועה ולפרסם את הנס. לכן הסדר אצל הרמב״ם מבטא את התלות הרעיונית של תקנת חנוכה בתקדים של פורים.

    HaRav Soloveichik ZT"Lחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim58, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  32. כיצד קשורות מצוות פורים לנבואת זכריה על אמת ושלום?

    המחבר מציע לראות בהפיכת האבל לשמחה בפורים דגם להפיכתם העתידית של הצומות על ירושלים לימי שמחה. מתנות לאביונים ומשלוח מנות מזכירים את דרישת זכריה לדאגה לנזקקים וליחס טוב בין אדם לחברו. המילים ״שלום ואמת״ באיגרת השנייה של אסתר ומרדכי מתפרשות כרמז לקשר הזה. כך נעשה פורים לתזכורת שנתית להתנהגות הנדרשת לשיבה ולבניין המקדש.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim58, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  33. מדוע הביקורת על היהודים שלא שבו לירושלים מופיעה במגילה רק ברמז?

    המחבר מציע להבין את הרמזים כסאטירה, שדווקא העקיפוּת שלה עשויה לחזק את המסר. תוכחותיהם הישירות של הנביאים לא הביאו להצלחה מספקת. לפי הסבר זה, הכללת המגילה בכתבי הקודש הייתה עשויה להשמיע לעם את אותה ביקורת בצורה יעילה יותר.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim58, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  34. מה הקשר בין הישועה בפורים לחג הפסח?

    המאמר קושר את תחילת ההצלה מגזרת המן לקבלת צום של שלושה ימים בידי העם, בט״ו–י״ז בניסן. האירועים שהובילו לביטול הגזרה מתרחשים דווקא בפסח. הדבר מדגיש את הקשר בין הישועה לבין השחרור משעבוד לעם זר ותחילת הדרך לארץ המובטחת.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim58, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  35. מה מלמד המדרש שלפיו אחשוורוש חגג את אי־התגשמות הנבואה על שיבת היהודים?

    המאמר מסביר זאת כהיפוך בעל מסר: חז״ל ייחסו לאחשוורוש את המחשבות שהיו צריכות להעסיק את עם ישראל עצמו. היהודים היו צריכים לזכור את נבואת ירמיהו על שבעים השנים ולשאוף לשוב. המחבר רואה בכך את משמעות הדרש, ולא הסבר משכנע למניעי המלך על דרך הפשט.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim58, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  36. כיצד ההקבלות בין ארמון אחשוורוש למקדש מסייעות להבין את הביקורת הסמויה במגילה?

    המאמר מקביל את החצר הפנימית של המלך לקודש הקודשים, את החצר החיצונה לקודש, את שער בית המלך לעזרה ואת המרחב שלפניו לירושלים. גם תיאורי הבדים, הפאר וכלי המשתה מזכירים את המקדש. המאמר קורא בהקבלות אלו ביקורת סאטירית על עם שהעדיף את שושן, את ארמון המלך ואת התלות באחשוורוש על פני השיבה לירושלים ובניית המקדש. הדבר מוצע כהסבר אפשרי לאיום ההשמדה, תוך הדגשה שהשימוש בסאטירה אינו שולל את אמיתות האירועים ההיסטוריים.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  37. איזה ניגוד סמוי רואה המאמר בביטויים ״איש יהודי״ ו״שושן הבירה״?

    המאמר מקשר את הביטוי ״איש יהודי״ לנבואת זכריה, שבה יהודי מוביל בני עמים אחרים לבקש את ה' בירושלים. את המילה ״בירה״ הוא מקשר לתיאור המקדש בדברי הימים. על רקע זה, הופעתו של יהודי בשושן נקראת כתזכורת אירונית לייעוד הקשור בירושלים ובמקדש.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim58, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  38. מדוע נענשו ישראל על חטאים לפני פורים, אם קבלת התורה בכפייה העניקה להם טענת פטור?

    תוספות מסבירים שישראל קיבלו מרצונם את האיסור לעבוד עבודה זרה, ולכן נענשו על הפרתו. מדרש תנחומא מבחין בין התורה שבכתב, שהתקבלה ברצון, לבין התורה שבעל פה, הקשה יותר, שהתקבלה בכפייה: טענת הפטור נגעה לאחרונה. הרמב"ן והרשב"א מסבירים שההתחייבות המקורית הייתה לקיים את התורה בארץ ישראל, ואילו טענת הכפייה חלה רק לאחר הגלות. בפורים קיבלו ישראל את התורה מאהבה גם בגלות, ולכן בטלה הטענה.

    TOSFOS; MIDRASH TANCHUMA; RAMBAN; RASHBAחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim58, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  39. מדוע המלאכים שהגנו על ישראל מפני אחשוורוש הזכירו דווקא את עבודת המקדש?

    ר' אליהו הכהן מסביר שהקמת המשכן נתנה לאנושות הזדמנות נוספת לממש את התוכנית האלוהית לאחר חטא אדם הראשון. אחשוורוש טעה וחשב שמועד הגאולה חלף ושהמקדש לא ייבנה מחדש, וחגג זאת כניצחון הרע. לכן הזכירו המלאכים את עבודת המקדש וביקשו שתוכניתו של הקב"ה תתקיים למרות כוונת המלך.

    R' Eliyahu Hakohenחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim58, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  40. איזו משמעות רוחנית אפשר לראות בתחפושות ובמסכות של פורים?

    המחבר מסביר שבחיי היום־יום האדם מסתיר לעיתים את רוחניותו הפנימית בגלל הדאגה לתדמיתו. מסכה ממשית בפורים מזכירה שהמראה החיצוני אינו מבטא את כל מהותו של האדם ואת שאיפותיו הפנימיות. השחרור מן הצורך להיראות בדרך מסוימת מאפשר לפנימיות להתגלות.

    Rabbi Nahum Spirnחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim58, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  41. כיצד מסביר המחבר את המשמעות הרוחנית של ״עד דלא ידע״ בפורים?

    המחבר קושר את ״עד דלא ידע״ למגבלות השכל האנושי: הסברים חיצוניים עלולים להוביל למחשבה שאין תקווה ושה׳ אינו מעורב במאורעות. המגילה מגלה דווקא את הנהגתו מאחורי צירופי המקרים לכאורה. לפי פירוש זה, הרפיית השליטה השכלית הרגילה מאפשרת לרוחניות הפנימית לבטא את הקשר לה׳.

    Rabbi Nahum Spirnחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim58, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  42. מדוע חוגגים את פורים בסעודה, ואילו בחנוכה הדגש הוא על נרות ותפילה?

    המאמר מסביר שבפורים ניצל הגוף מהשמדה, ולכן חוגגים באכילה, בשתייה ובנתינה לאחרים. בחנוכה ניצלו מכפייה לעבור על הדת, ולכן ביטוי החג הוא בעיקר רוחני. על הטענה שהמחטיא פוגע גם בגוף וגם בנפש מובאת הבחנה בין חטא מרצון בעקבות פיתוי לבין עבירה באונס. לפי תשובה זו, הכפייה היוונית סיכנה את מצבו הרוחני של העם, אך לא נשאה את אותן תוצאות של עונש הכרוכות בחטא מרצון.

    Rabbi Mendel Weinbachחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim58, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  43. מה משמעות המנהג לתלות שלט על שמחת אדר מעל מקום הזכר לחורבן שבקיר?

    המאמר מביא מנהג לתלות את המילים ״משנכנס אדר מרבים בשמחה״ מעל מקום האמה על אמה שנותר בלתי מסויד. הדבר מבטא את היכולת להאיר את חשכת הגלות באמונה, אף שהגלות עדיין נמשכת. שמחת אדר מבטאת נכונות לקבל את בשורת הגאולה.

    Rav Aharon Kahnחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim58, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  44. איזה לקח רוחני מלמד חודש אדר לקראת פסח?

    אדר מלמד שגם בתוך החושך ייתכן אור ושאין להפסיק לקוות לגאולה. כמו השחר שלפני הזריחה, הוא מעורר נכונות לשינוי ומכין אותנו להתחדשות של ניסן.

    Rav Aharon Kahnחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim58, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  45. מדוע מצוות זכור עדיין תקפה אם עמלק הקדום כבר אינו קיים כעם נפרד?

    הרב ברנדר מסביר שהיעלמות עמלק ועמי כנען הקדומים כקבוצות אתניות נפרדות אינה מבטלת את מצוות זכור הנצחית. המאמר קושר את קיומה לקריאת הפרשה המתאימה או לשמיעתה בבית הכנסת בשבת שלפני פורים. הוא מביא גם את קביעת התלמוד בדבר חובתם של כל היהודים להשתתף במלחמה למען קיומו וביטחונו של העם היהודי.

    Rabbi Dr. Katriel (Kenneth) Branderחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave85, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  46. מדוע נוטלים ידיים בליל הסדר לפני אכילת הירקות שטובלים במי מלח?

    המחבר מסביר את המעשה כתזכורת למנהג הכהנים לאכול בטהרה מיוחדת, באמצעות נטילת ידיים לפני אכילת ירקות שנגעו בהם מים. לפי פירוש זה, משתתפי הסדר ממשיכים לבטא את הייעוד הכהני הקשור לעבודת הפסח.

    Rabbi Dr. Shlomo Riskinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave85, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  47. מדוע אסתר צמה לפני פגישתה עם המלך, אף שהיה עליה למצוא חן בעיניו?

    המאמר מסביר שאסתר ראתה בה' את מקור הישועה, ולכן חיזקה תחילה את הקשר עמו באמצעות צום, תפילה ותשובה. רק לאחר מכן השתמשה במעמדה כדי להשפיע על המלך. ההכנה הרוחנית משתלבת כאן בפעולה מעשית, שכן ה' רוצה שהאדם יפעל גם בדרכי הטבע.

    Lubavitcher Rebbeחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave85, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  48. מדוע סירובו של מרדכי לבדו להשתחוות הכעיס כל כך את המן?

    לפי הפירוש המובא, המן הכיר בתוכו בצדקתו של מרדכי. סירובו של מרדכי להשתחוות חשף את השקר שבדימויו העצמי של המן כמעין אל. משום כך, הכבוד שקיבל מאנשים רבים לא יכול היה להשתיק את תזכורת האמת הכואבת שבאה מאדם אחד.

    Lubavitcher Rebbeחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave85, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  49. מה מסמלים התל והבור במשל התלמודי על אחשוורוש והמן?

    בביאור המבוסס על שיחה של הרבי מליובאוויטש, התל מסמל את היהודים שהשונא רואה בהם מכשול. הבור מסמל ריקנות פנימית ואי־נחת מוסרית, שלפי פירוש זה מתעוררות במפגש עם דרישות התורה. אחשוורוש מודע רק לרוגז שלו, ואילו המן מבקש לסלק את מי שמזכיר לו את הריקנות הזאת.

    Lubavitcher Rebbeחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave85, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  50. מדוע שותים יין בפורים, ולאיזו שמחה השתייה צריכה להוביל?

    הביאור הלכה, בשם האליהו רבה, מסביר שהשתייה מזכירה את נס פורים, שבו מילאו משתאות היין תפקיד מרכזי. דברי המאירי המובאים בהמשך מדגישים שהשמחה צריכה להוביל לאהבת ה׳ ולהודיה על ניסיו, ולא לביזוי עצמי ולהתנהגות של שטות.

    RABBI HOWARD JACHTERחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim62, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

נושאים