Skip to main content
.

אחר — עמוד 2

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

6 825 רשומות

  1. מדוע לימוד התורה שבעל פה עלול להיות קשה כל כך?

    המדרש המובא משווה את התורה שבעל פה לחושך, מפני שהבנתה דורשת עמל רב וכרוכה בקושי. היא כוללת פרטים רבים ותובעניים. דווקא בתורה זו, שקשה לעמול בה ולהבינה, נקשרה כריתת הברית.

    Редакция «Parsha.net»אחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  2. האם ללימוד התורה יש ערך מעבר להכנה לקיום מצוות?

    הרב קוק מסביר שללימוד התורה יש ערך עצמי והוא מצווה בפני עצמה. הברכה על הלימוד מעידה על כך: אילו היה רק הכנה למעשה, לא הייתה עליו ברכה נפרדת, כשם שאין ברכה על הכנת ציצית או בניית סוכה. המחשבה עולה מן האדם כלפי מעלה, ואילו קיום המצוות מממש את הרצון האלוהי בעולם הגשמי.

    Rav Kookאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel71, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  3. מדוע אומרים בעברית ״שלום״ גם כשנפגשים וגם כשנפרדים?

    שלום הוא גם אחד משמותיו של הקב״ה. לכן גם הברכה בפגישה וגם הברכה בפרידה מבטאות איחול ששלומו של הקב״ה ילווה את האדם. השלום עומד בלב תקוותינו ותפילותינו.

    Rabbi Mirvisאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel84, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  4. מדוע תמך הרב קוק בתחיית האמנות היהודית בארץ ישראל?

    הרב קוק ראה בתחיית האמנות סימן להתחדשות העם היהודי בארצו. לשיטתו, החיבור המחודש לסביבתו ההיסטורית מאפשר לאסתטיקה יהודית מקורית לצמוח. אסתטיקה זו ניזונה מן הרוחניות היהודית וגם מחזקת אותה.

    Rav Kookאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel84, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  5. איזה תפקיד רוחני ראה הרב קוק באמנות?

    הרב קוק ראה בספרות, בציור ובפיסול דרכים לתת ביטוי חומרי לתכנים הרוחניים שבנפש האדם. תפקידה של האמנות הוא לגלות את מה שטמון במעמקי הנפש וטרם זכה לביטוי חיצוני.

    Rav Kookאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel84, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  6. מדוע תפסה האמנות החזותית מקום מוגבל בחיים הדתיים היהודיים?

    הרב סאקס מסביר זאת באמונה באל הבלתי נראה ובחשש מעבודה זרה. בשל הקשר ההיסטורי ההדוק בין אמנות לדת, יצירת דימויים נתפסה כעלולה להוביל לעבודת אלילים. עם זאת, הממד החזותי נשמר ביהדות בחפצי מצווה וביופיו של המשכן.

    Rabbi Jonathan Sacksאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel84, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  7. מדוע ניתן במסורת היהודית דגש מועט יחסית לאמנות חזותית?

    הרב סאקס מסביר זאת בקשר שהיה בעולם העתיק בין דמויות ופסלים לבין עבודה זרה. נוסף על כך, היהדות מתמקדת באל שאינו נראה ומייחסת קדושה מיוחדת למילה הנשמעת. לכן לדימויים חזותיים יש בה מקום מרכזי פחות.

    Rabbi Jonathan Sacksאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel79, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  8. האם קורבנות הנשיא המיוחדים ביחזקאל מחליפים את קורבנות המוסף הרגילים של הציבור?

    המאמר מדגיש שאלו קורבנות שונים, שכן נביא אינו רשאי לשנות את חוקי התורה. רש"י מבין את הקורבנות המתוארים כהוראה חד־פעמית לחנוכת המקדש החדש, המשתרעת על פני שנה שלמה. מפרשים אחרים מסבירים שאלו קורבנות נוספים המוטלים על הנשיא בשל מדרגת קדושה חדשה.

    Редакция «Parsha.net»אחרעוד

    מקור: Parsha.net — VayakhelPekudei59, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  9. האם יש להבין את גובהם של משה והלויים, עשר אמות, כפשוטו או באופן סמלי?

    לפי פשט הדיונים התלמודיים המובאים, מדובר בגובה ממשי של עשר אמות. אולם יש מפרשים, ובהם הרשב״א, המבינים תיאורי גובה כרמז למידות האדם או למעלתו הרוחנית. כדוגמה קרובה מובא הרמב״ם, המפרש את גבורתו של משה ככיבוש יצרו.

    Mordecai Kornfeld; RASHBA; RAMBAMאחרעוד

    מקור: Parsha.net — VayakhelPekudei58, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  10. כיצד ייתכנו כמה פירושים לקטע אחד בתורה?

    בתורת בית מדרשו של רבי ישמעאל התורה נמשלת לפטיש המפוצץ סלע. כשם שהסלע מתפצל לחלקים רבים, כך קטע אחד בתורה יכול להציע כמה פירושים.

    The Yeshiva of Rabbi Yismael (according to Rashbam)אחרעוד

    מקור: Parsha.net — VayakhelPekudei70, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  11. מדוע התייחסה המסורת היהודית בזהירות לאמנות חזותית?

    יונתן זקס קושר את הזהירות הזאת לזיקה ההדוקה בין תמונות ופסלים לבין עבודת אלילים בעולם העתיק. האמונה באל שאינו נראה מדגישה את קדושת המילה הנשמעות, אך אין בכך איסור על אמנות כשלעצמה.

    Sir Jonathan Sacksאחרעוד

    מקור: Parsha.net — VayakhelPekudei69, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  12. מדוע טסי הזהב לבגדי הכהונה מתפרשים כ״מלכודות״ בפירוש על דרך הסוד?

    הרב משה דוד ואלי מפרש את הביטוי ״פחי הזהב״ כמלכודות זהב. לפי הסברו, צבע הזהב מייצג את מידת הדין, העומדת כנגד כוחות הרע העלולים לפגום בטהרת בגדי הכהונה. ריקוע הזהב יוצר באופן סמלי מלכודת המרסנת כוחות אלה.

    Harav Moshe David Wahliאחרעוד

    מקור: Parsha.net — VayakhelPekudei75, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  13. האם החיים הדתיים היהודיים מוגבלים למילים, ללימוד ולתפילה?

    הרב ויינרב חולק על תפיסת הדת כממוקדת אך ורק בשמיעה ובמילים, תפיסה שהוא קושר לגישתו של הרב דוד הכהן. הוא מביא כדוגמה את נרות השבת ואת ההבדלה: אור האש וחומה, ריח הבשמים וטעם היין מפעילים חושים שונים. טקסים אלה מראים שלחוויה החושית יש מקום משמעותי בחיים היהודיים.

    Rabbi Dr. Tzvi Hersh Weinrebאחרעוד

    מקור: Parsha.net — VayakhelPekudei73, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  14. האם הרב אבינר רואה בספר הרזים ספרות יהודית אותנטית?

    הרב אבינר משיב בשלילה. הוא מתאר את תוכן הספר כדברי הבל וכפירה.

    Rav Avinerאחרעוד

    מקור: Parsha.net — VayakhelPekudei81, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  15. כיצד אפשר לבדוק אם הסבר יפה בתורה אכן נכון?

    Reb Aharon חיפש ראיות לכל שלב במהלך החשיבה, ולא רק למסקנה. הוא שילב את כל המקורות הנוגעים לנושא ובחן את השלכות המסקנות. אם הסבר לא התיישב עם הסוגיות הנוגעות לעניין, יופיו לא הפך אותו לאמיתי.

    Reb Aharonאחרעוד

    מקור: Parsha.net — VayakhelPekudei83, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  16. כיצד ללמוד תורה כאשר ההיגיון שלה שונה מדרך החשיבה הרגילה שלי?

    Reb Aharon לא כפה את הנחותיו המוקדמות על הטקסט שלמד. הוא חזר שוב ושוב על התלמוד והמפרשים, השווה בין סוגיות והתאמץ להבין את ההיגיון הפנימי של התורה. גישה זו דורשת עמל רב ונכונות לתת לתורה לעצב את חשיבתו של הלומד.

    Reb Aharonאחרעוד

    מקור: Parsha.net — VayakhelPekudei83, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  17. האם אפשר אי פעם לסיים את לימוד התורה?

    Reb Aharon הסביר שהתורה אינסופית, ולכן איש אינו יכול לומר שסיים ללמוד אותה. הוא הדגיש את גודל השכר על הלימוד בעולם הזה ובעולם הבא: ככל שההתמדה גדולה יותר, כך גדל השכר.

    Reb Aharonאחרעוד

    מקור: Parsha.net — VayakhelPekudei83, עמ׳ 14 · פתיחה והורדת PDF

  18. מה הקשר בין לימוד תורה לקיום מצוות?

    Reb Aharon לימד שהתורה היא תכלית הבריאה ומקור קדושת המצוות. המצוות מקדשות את הגוף והנפש ומכשירות את האדם לקליטת התורה. התורה מצדה מעמיקה את קיום המצוות, ובכך גדלה עוד יכולתו של האדם לקלוט תורה.

    Reb Aharonאחרעוד

    מקור: Parsha.net — VayakhelPekudei83, עמ׳ 14 · פתיחה והורדת PDF

  19. האם צריך להבין כפשוטה את האמירה שמצווה בארץ ישראל שווה פי עשרים?

    הרב אבינר מסביר שזהו ביטוי שנועד להדגיש שקיום מצוות בארץ ישראל הוא במדרגה אחרת, ולא לקבוע מכפיל מדויק. בהערה מובאים גם דברי הרבי מסאטמר על ערך כפול של מצווה בארץ ועל חומרה גדולה יותר של עבירה בה.

    Ha-Rav Shlomo Avinerאחרעוד

    מקור: Parsha.net — VayakhelPekudei78, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  20. מדוע הרב אבינר חובש כיפה סרוגה צבעונית אף שהוא מכיר במעלה של כיפה שחורה?

    הרב אבינר מסביר שהוא רוצה לחבוש כיפה דומה לזו של חיילי צה״ל. הוא קושר את הבחירה למסירות נפשם לקידוש שם ה׳.

    Ha-Rav Shlomo Avinerאחרעוד

    מקור: Parsha.net — VayakhelPekudei78, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  21. מה פירוש ״אין מוקדם ומאוחר בתורה״, ובמה נחלקים רש״י והרמב״ן?

    בהצגת הדברים של מנחם ליבטאג, רש״י רואה את סדר המצוות כסדר נושאי, ולכן מאפשר לסטות מן הכרונולוגיה כשיש רמזים לסדר אירועים אחר. הרמב״ן שומר על סדר הכתוב כסדר הזמנים כל עוד אין הוכחה ברורה אחרת. כך רש״י ממקם את הציווי לבנות את המשכן אחרי חטא העגל, ואילו הרמב״ן ממקם אותו לפני החטא. העיקרון של רש״י אינו מתיר פשוט להתעלם מסדר התורה.

    Menachem Leibtagאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro56, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  22. מדוע סיפור המן כולל ציווי שיכול היה להינתן רק זמן רב לאחר מכן?

    סיפור המן מסתיים בציווי להניח ממנו למשמרת ליד הארון במשכן, אף שהמשכן הושלם זמן רב לאחר תחילת ירידת המן. מנחם ליבטאג מסביר שסיפור יכול לכלול אירועים מאוחרים כדי להשלים את העיסוק בנושא מסוים. צירוף כזה אינו מעיד כשלעצמו שהסיפור כולו אינו מסודר לפי הזמן.

    Menachem Leibtagאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro56, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  23. מדוע חשוב ללמוד את מיקומן של המצוות בתוך סיפורי החומש?

    מנחם ליבטאג מציין שהמצוות שניתנו בסיני אינן מרוכזות ביחידה רצופה אחת, אלא משולבות בין הסיפורים. הוא מציע לראות בסדר זה משמעות רעיונית. לכן הבנת החומש דורשת ללמוד הן את תוכן המצוות והן את מבנה הפרשיות שבהן הן מופיעות.

    Menachem Leibtagאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro56, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  24. כיצד אפשר לחזק את הקשר למקדש כשאי אפשר להקריב קורבנות?

    המאמר מציע ללמוד את הלכות עבודת המקדש במשנה, בסדר קודשים, או במשנה תורה לרמב״ם. לצד ההלכות ראוי ללמוד גם את משמעות המקדש והקורבנות בהשקפת התורה.

    Редакция «Parsha.net»אחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro62, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  25. לפי הרמב״ן, במה שונה קיום המצוות בארץ ישראל מקיומן בחוץ לארץ?

    לפי הרמב״ן, עיקר מטרות המצוות מתגשם בארץ ישראל. גם בחוץ לארץ חייבים לקיים את המצוות, אך השפעת קיומן בעולמות הרוחניים פחותה מזו שבארץ ישראל.

    RAMBANאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro61, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  26. מדוע המאמר דוחה את הטענה שהמידות שהתורה נדרשת בהן הומצאו בידי חכמים?

    הרב הירש, בהסתמך על הרמב״ן, מדגיש שההכרה במקורן האלוהי של המידות חיונית ליסודות המסורת שנמסרה ולחלק גדול מן התלמוד. המאמר מבקר ניסיונות להציג את המידות כהמצאה מאוחרת כדי לעצב מחדש את היהדות לפי השקפות משתנות.

    Horav S.R. Hirschאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro66, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  27. לשם מה נועדו שלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן?

    המידות מסייעות בשימור התורה שבעל פה ומבטיחות התאמה ואחדות בינה לבין התורה שבכתב. הן גם מאפשרות לבחון את המסורת ולהשיב בהירות לחלקים שהתעמעמו במשך הגלות. המאמר מדגיש שמשה קיבל הן את התורה שבכתב והן את התורה שבעל פה.

    Редакция «Parsha.net»אחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro66, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  28. מה מומלץ ללמוד למי שרוצה להחכים?

    רבי ישמעאל ממליץ להתמסר ללימוד דיני ממונות. הוא מדמה אותם למעיין נובע.

    Rabbi Yishmaelאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro70, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  29. מדוע שאילת לחנים מן העולם החילוני למוזיקה יהודית מעוררת מחלוקת?

    המאמר מציג גישות שונות: מתיאור של שאילת מנגינות כנסייתיות לתפילות הימים הנוראים ועד לחשש שגם מוזיקה קלאסית נושאת השפעה רוחנית שלילית של המלחין. הרב נחמן בולמן דיבר על יכולתם של מלחינים מסוימים להוציא תוכן רוחני בעל ערך מתוך קליפה טמאה. המחבר מדגיש את קדושת המוזיקה כערוץ רוחני וקורא לזהירות בשאילת לחנים, בלי לנסח פסק מעשי אחיד.

    Rabbi Yaakov Asher Sinclairאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro68, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  30. מה מסמלות לפי המהר"ל הראיות הניסיות של רבי אליעזר במחלוקת על התנור?

    המהר"ל מסביר שאין להבין את הראיות האלה כפשוטן. החרוב מסמל את המסורת שעליה נשענה עמדת רבי אליעזר, אמת המים מסמלת בהירות מחשבה, וקירות בית המדרש מסמלים את עומק הלימוד שעליו התבססה דעתו.

    Maharalאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro64, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  31. כיצד מסביר המאמר את האפשרות להצטרף לעם ישראל?

    המאמר קושר את ההצטרפות לעם ישראל לקבלת מלכות שמים והמצוות. מעמדו המיוחד של העם מתואר כייעוד שאי אפשר להפרידו מאחריות. האפשרות להצטרף אליו מובאת כתשובה לטענה בדבר בלעדיות גזעית.

    Rabbi Yaakov Asher Sinclairאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro73, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  32. האם יהודים צריכים לוותר על ייחודם כדי להשתתף בחיי הרוח של העולם?

    ג'ונתן סאקס קורא ליהודים לחשוב ולדבר כיהודים, מתוך נאמנות למורשתם ופתיחות לחכמת העולם. הוא מתאר את ניסיונותיהם של אנשי רוח יהודים להסתיר את זהותם לנוכח האנטישמיות כחוויה היסטורית כואבת. הדרך שהוא מציע היא שיח מעמיק בין התורה לבין המדעים, האמנויות והפילוסופיה.

    Lord Jonathan Sacksאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro71, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  33. האם ללימוד מדעים ואמנויות יש ערך רוחני?

    ג'ונתן סאקס מציג את החכמה כדרך להבין את היקום כבריאת ה' ואת האדם כצלמו. לכן למדעים ולאמנויות יש מקום מכובד בחיים הדתיים. יישום ההתגלות בעולם הבריאה מוביל לגאולה: כדי לתקן את העולם יש להבין אותו.

    Lord Jonathan Sacksאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro71, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  34. מדוע אפשר לקבל אמת מכל אדם, ובתורה חשוב לציין את שם אומרה?

    ג'ונתן סאקס מסביר שמדובר בשני סוגים שונים של ידע. בחכמה ההוכחה היא הקובעת, ולכן זהות הדובר אינה קובעת אם דבריו אמת. בתורה חשובה שרשרת מסירה אמינה של ההתגלות, ולכן יש חשיבות יסודית לציון המקור.

    Lord Jonathan Sacksאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro71, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  35. מה ההבדל בין חכמה לתורה?

    החכמה היא נחלת האנושות כולה, הנרכשת באמצעות השכל, ההתבוננות והניסיון. התורה היא ההתגלות בסיני שקיבלנו בירושה, העוברת מדור לדור ומגדירה את הברית המיוחדת של ישראל עם ה'. החכמה מסבירה כיצד העולם פועל, והתורה מלמדת כיצד עליו להיות.

    Lord Jonathan Sacksאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro71, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  36. האם שליטת האדם בארץ מתירה לו להשתמש בטבע ללא הגבלה?

    הציווי לשלוט בארץ מאוזן בחובה לעבוד אותה ולשמור עליה. הטבע שייך לה׳, והאדם אחראי עליו כשומר על רכוש הזולת, שחייב להגן על הפיקדון ולמנוע נזק הנובע מרשלנות. לכן השימוש בבריאה חייב לשמור על שלמותה ולהתאים לרצון בוראה.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro74, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  37. מדוע היו צדיקים שגרו בערים אחרות בארץ ישראל ולא בירושלים?

    אף שקדושת ירושלים כוללת ויישובה קודם, לכל מקום בארץ ישראל יש קדושה מיוחדת משלו. צדיק עשוי לחוש התאמה בין נשמתו לבין מקום מסוים ולבחור לגור בו. הקשר האישי לארץ יכול להתבטא גם בעשייה התורמת לבניינה החומרי או הרוחני.

    Rav Kookאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro80, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  38. מדוע ההבטחה על ארץ ישראל במזמור עוברת מלשון יחיד ללשון רבים?

    הרב קוק מסביר שלקשר עם ארץ ישראל יש ממד אישי וממד לאומי. לכל יהודי קשר מיוחד המתאים לתכונות נשמתו, ואילו העם כולו קשור לארץ בברית נצחית. לכן הפסוק משלב הבטחה ליחיד עם נחלה משותפת לכלל.

    Rav Kookאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro80, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  39. למה אי אפשר להבין כראוי את התורה שבכתב בלי התורה שבעל פה?

    הרב הירש משווה את התורה שבכתב לרשימות קצרות מהרצאה ואת התורה שבעל פה להרצאה עצמה. סימן קצר יכול להזכיר לשומע שרשרת שלמה של הסברים, אך מי שלא שמע את ההרצאה יטעה בהכרח אם ינסה לבנות את תוכנה מתוך הרשימות בלבד.

    Rav Hirschאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro77, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  40. האם הרב שלמה אבינר תומך בשינוי חוק השבות בשל הטבות הניתנות לקרובי משפחה לא יהודים של יהודי?

    בתגובה לתיאור עמדתו של הרב הראשי דוד לאו, הרב שלמה אבינר מסכים במפורש שיש לשנות את החוק. הוא גם מדגיש שהרב הראשי אינו זקוק לאישורו; בתשובה אין פירוט של השינוי המוצע.

    Rav Shlomo Avinerאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro77, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  41. מה יכולה ישראל ללמוד מעמים אחרים על הנהגה, ומה קובע את גבולות השלטון?

    הרב סאקס מבחין בין צורות השלטון, השייכות לחכמה האנושית הכללית, לבין גבולותיה המוסריים של הסמכות שנקבעו בברית סיני. אפשר ללמוד מעמים אחרים כיצד לארגן הנהגה למעשה, כשם שמשה קיבל את עצת יתרו. אולם כל סמכות אנושית היא סמכות מואצלת הכפופה לדרישות המוסריות של התורה, ואין לאדם כוח מוחלט.

    Rabbi Sacksאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro81, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  42. מהי המטרה העיקרית של לימוד תורה: פלפול חריף או ידיעת הדרך לקיים את המצוות?

    הרב הרשל שכטר רואה את המטרה העיקרית של לימוד התורה בידיעת כל תרי״ג המצוות ופרטיהן לשם קיומן בפועל. הוא מבקר גישה שבה תלמידים מעלים שוב ושוב אפשרויות בלי לשאוף לברר את ההלכה למעשה. לימוד תורה לשמה אינו מחייב הימנעות ממסקנות מעשיות, והוא מציין שהחזון איש פעל לתיקון הבנה מוטעית זו.

    Rabbi Hershel Schachterאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro81, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  43. מדוע חסר במזמור ל״ד בתהילים פסוק הפותח באות ו׳ בסדר האלפביתי?

    במאמר מוסבר שהאות ו׳ מייצגת אמת, ואילו הרקע למזמור הוא העמדת הפנים של דוד כמשוגע לפני אבימלך כדי להינצל. מכיוון שהאירוע כרוך בהטעיית המלך, אות האמת אינה פותחת אף אחד מפסוקי המזמור.

    Rabbi Yissocher Frandאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro81, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  44. במה שונה כוונת השלטון מכוונת אדם יחיד לפי אביי?

    אביי אומר שהשלטון שונה מאדם יחיד בכך שאינו חוזר בו מכוונתו. להמחשה מובאים דברי שמואל: אם השלטון מתכוון לעקור הר, הוא יבצע את תוכניתו.

    The Sage Abayeאחרעוד

    מקור: Parsha.net — shmos72, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  45. האם היהדות היא לאום, דת או שניהם גם יחד?

    הרב שלמה ריסקין מסביר שישראל הוא גם עם וגם קהילה דתית. לעם יש שפה, תרבות ומולדת משלו, ואת הקהילה הדתית מאחדת מערכת של חוקי פולחן, מוסר ואתיקה. הטבילה בגיור מסמלת כניסה למשפחה־עם חדשה, וקבלת המצוות מסמלת כניסה לקהילה הדתית.

    Rabbi Dr. Shlomo Riskinאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro85, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  46. איזה אומץ נדרש לדעת המחבר ממנהיגי ישראל?

    המחבר קורא למנהיגים שלא להיכנע ללחץ בינלאומי מתוך פחד, ולהעמיד את ביטחון המדינה במרכז החלטותיהם. הוא קושר נחישות זו לאומץ שלדבריו ליווה את יציאת מצרים וסייע להישרדות העם היהודי.

    Редакция «Parsha.net»אחרעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei74, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  47. מדוע ריבוי תשובות לשאלה עשוי להעיד שהיא עדיין לא נפתרה?

    הרב יצחק שטרנהל מעיר שתשובה מספקת אחת פותרת את השאלה. כאשר מוצעות תשובות רבות, הדבר עשוי להעיד שאף אחת מהן אינה מיישבת את הקושי במלואו. לכן השאלה עצמה נשארת בתוקפה.

    Rav Yitzchok Sternhellאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei74, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  48. האם משנה יכולה להתייחס למציאות של ארץ מסוימת בלי לציין אותה במפורש?

    כן: התשובה מביאה את תחילת מסכתות מגילה וגיטין כדוגמאות למשניות המדברות מנקודת מבט של ארץ ישראל. לעומת זאת, רש״י מסביר משנה בפרק השמיני של גיטין כעוסקת באדם בבבל, אף שהמשנה אינה אומרת זאת במפורש. לכן ההנחות הגאוגרפיות ותחום תחולתה של המשנה אינם תמיד מפורשים, והם מתבררים בלימוד הגמרא.

    Y. Shawאחרעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  49. האם ״עבודה״ בפרקי אבות מתייחסת רק לקורבנות ולתפילה?

    הרמב״ם מבין את הקורבנות כדוגמה לקיום המצוות בכלל. חשיבותם נעוצה בקיום ציווי ה׳, ובאותו אופן האדם עובד אותו באמצעות כל מצווה.

    The Rambamאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei84, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  50. כיצד קשור לימוד תורה מתמיד לקיום העולם?

    רבי חיים מוולוז׳ין מסביר שקיום העולם תלוי לא רק בקבלת התורה בעבר אלא גם בלימודה המתמשך. אילו היה רגע אחד שבו לא למדו תורה כלל בעולם, העולם היה חדל להתקיים.

    Rav Chaim Volozhinאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei84, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

נושאים