Skip to main content
.

אחר — עמוד 3

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

6 831 רשומות

  1. איזה אומץ נדרש לדעת המחבר ממנהיגי ישראל?

    המחבר קורא למנהיגים שלא להיכנע ללחץ בינלאומי מתוך פחד, ולהעמיד את ביטחון המדינה במרכז החלטותיהם. הוא קושר נחישות זו לאומץ שלדבריו ליווה את יציאת מצרים וסייע להישרדות העם היהודי.

    Редакция «Parsha.net»אחרעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei74, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  2. מדוע ריבוי תשובות לשאלה עשוי להעיד שהיא עדיין לא נפתרה?

    הרב יצחק שטרנהל מעיר שתשובה מספקת אחת פותרת את השאלה. כאשר מוצעות תשובות רבות, הדבר עשוי להעיד שאף אחת מהן אינה מיישבת את הקושי במלואו. לכן השאלה עצמה נשארת בתוקפה.

    Rav Yitzchok Sternhellאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei74, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  3. האם משנה יכולה להתייחס למציאות של ארץ מסוימת בלי לציין אותה במפורש?

    כן: התשובה מביאה את תחילת מסכתות מגילה וגיטין כדוגמאות למשניות המדברות מנקודת מבט של ארץ ישראל. לעומת זאת, רש״י מסביר משנה בפרק השמיני של גיטין כעוסקת באדם בבבל, אף שהמשנה אינה אומרת זאת במפורש. לכן ההנחות הגאוגרפיות ותחום תחולתה של המשנה אינם תמיד מפורשים, והם מתבררים בלימוד הגמרא.

    Y. Shawאחרעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  4. האם ״עבודה״ בפרקי אבות מתייחסת רק לקורבנות ולתפילה?

    הרמב״ם מבין את הקורבנות כדוגמה לקיום המצוות בכלל. חשיבותם נעוצה בקיום ציווי ה׳, ובאותו אופן האדם עובד אותו באמצעות כל מצווה.

    The Rambamאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei84, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  5. כיצד קשור לימוד תורה מתמיד לקיום העולם?

    רבי חיים מוולוז׳ין מסביר שקיום העולם תלוי לא רק בקבלת התורה בעבר אלא גם בלימודה המתמשך. אילו היה רגע אחד שבו לא למדו תורה כלל בעולם, העולם היה חדל להתקיים.

    Rav Chaim Volozhinאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei84, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  6. מדוע התלמוד מכנה את רומא ״מלכות שאינה הוגנת״ בגלל לשונה?

    רש״י קושר את הכינוי לאופייה המעורב והשאול של לשון רומא. התוספות מקשים שגם עמים אחרים שאלו את לשונותיהם, ולכן אין בכך לבדו הסבר לייחודה של רומא. לשיטתם, לרומא חסרה לשון מיוחדת המיועדת לשימוש מלכותי.

    Rabbi Mendel Weinbachאחרעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim61, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  7. מדוע רבי עקיבא מכנה את שיר השירים קודש קודשים?

    הרב יואל בן נון קושר את התיאור לכך ששיר השירים מציג את הקשר עם ה' באמצעות הדימוי הטבעי של אהבת איש ואישה. פרופסור אביעזר רביצקי מדגיש שאפשר לטעות ולקרוא את הספר כשיר אהבה חילוני. הבחירה לקרוא אותו כביטוי לקשר העמוק שלנו עם ה' מגלה את קדושתו המיוחדת.

    Rav Yoel Bin Nun; Professor Aviezer Ravitzskyאחרעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim64, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  8. כיצד הבין הרב קוק את הקשר בין הדת היהודית לחיים הלאומיים?

    הרב קוק ראה במורשת הדתית ובמורשת הלאומית של עם ישראל אחדות שאינה ניתנת להפרדה. הוא דחה ניסיונות להציג את היהדות כדת שאינה קשורה לשיבת העם לארצו ולחידוש ביתו הלאומי.

    Rav Kookאחרעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim66, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  9. כיצד אפשר לתמוך באדם לאחר סיום השבעה?

    סיום השבעה אינו אומר שהעצב נעלם או שהאדם חזר מיד לשגרה. המחבר ממליץ להמשיך להתעניין בשלומו, להקדיש לו זמן ולאפשר לו לדבר על האובדן.

    Rabbi Aryeh Markmanאחרעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim66, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  10. על מה אפשר לדבר עם האבל בזמן השבעה?

    המחבר מציע לבקש לראות תמונות של הנפטר ולשמוע על הרגעים היפים בחייו. אפשר לדבר על האופן שבו היה רוצה שיזכרו אותו ועל הדרך שבה יזכרו אותו קרוביו.

    Rabbi Aryeh Markmanאחרעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim66, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  11. כיצד אפשר לקבוע גבולות לביקורים בזמן השבעה?

    המחבר ממליץ לפרסם שעות ביקור ולהבהיר מתי הן מסתיימות. אפשר להשאיר פנקס ליד הדלת כדי שמי שמגיע בשעות אחרות יוכל להשאיר דברי תנחומים.

    Rabbi Aryeh Markmanאחרעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim66, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  12. כיצד אפשר לפנות מקום לאבל בזמן השבעה?

    המחבר ממליץ לדחות התחייבויות רגילות כדי להקדיש את השבעה לאבל. חובות חיוניות כלפי הילדים נשארות, ואפשר להודיע על אי־זמינות באמצעות תא קולי, תשובה אוטומטית בדוא"ל והודעה על דלת המשרד.

    Rabbi Aryeh Markmanאחרעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim66, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  13. מהי התכלית הרוחנית של אכילת מעשר שני בירושלים?

    מעשר שני מעודד את החקלאי לעלות לירושלים ולזכות בצמיחה רוחנית בעיר המלאה קדושה ואנשים קדושים. הכספים המיועדים לכך מאפשרים גם לחקלאי שאינו עשיר לאכול בשפע בזמן שהותו שם. פדיון נטע רבעי שומר לבעלים על אפשרות דומה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffאחרעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim73, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  14. כיצד הקדושה קושרת בין דאגה לאנשים לדאגה לטבע?

    המוסר והאקולוגיה קשורים זה בזה מפני שהעולם הוא בריאת האל והאדם נברא בצלמו. מכאן מסיק הרב יונתן זקס שתי חובות קשורות: להגן על עולם הטבע ולאהוב בני אדם.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksאחרעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  15. מדוע ריבוי תשובות לשאלה עשוי להעיד שהיא עדיין לא נפתרה?

    הרב שטרנהל העיר שתשובה אחת מספקת פותרת את השאלה. כאשר מוצעות תשובות רבות, הדבר עשוי להעיד שאף אחת מהן לא פתרה את הקושי במלואו, והשאלה נותרה בעוצמתה.

    Rav Yitzchok Sternhellאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei Pesach71, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  16. כיצד על התורה להתייחס לשינויים בעולם המודרני?

    באמצעות המחלוקת על מקום הקטרת הקטורת, המחבר מבדיל בין הסקת הדרכה מתוך התורה לבין אימוץ אידאולוגיות מבחוץ. לדבריו, התורה עוסקת בשאלות של כל דור, לרבות פרטים מדעיים, מתוך עקרונותיה הקבועים. החיים המודרניים נבחנים לאור העקרונות הללו ואינם נעשים בסיס לשינוים.

    Rabbi Yaakov Asher Sinclairאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei Pesach71, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  17. מדוע המחבר רואה בתפיסת הכפרה הנוצרית תפיסה שאינה מתקבלת ביהדות?

    המחבר מביא שלושה נימוקים: עקדת יצחק מלמדת שה׳ אינו מתיר להקריב בנים, וכל בני הברית הם בניו ובנותיו של ה׳ ולא אדם יחיד בלבד. נוסף על כך, כל עוד יש בעולם אלימות ואי־צדק, אי אפשר לראות את ימות המשיח כמציאות שכבר הגיעה. עקרונות אלה מסבירים מדוע הדרך הנוצרית המתוארת במאמר לא נעשתה לתשובת היהדות לאובדן המקדש.

    Lord Jonathan Sacksאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei Pesach71, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  18. כיצד הקידוש משנה את משמעות סעודת השבת או החג?

    הקידוש מעניק לסעודה הקשר של קדושה ומעלה אותה מעבר לסיפוק צורכי הגוף. היא נעשית סעודה לפני ה׳. המחבר קושר זאת לדברי חז״ל המשווים את השולחן למזבח ומייחסים לו כוח כפרה.

    HaRav Joseph B. Soloveitchikאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei Pesach71, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  19. כיצד ההלכה מחברת בין שאיפות רוחניות לחיים הגופניים?

    המחבר קושר את החיבור בין קודש לחול לאחדות הנשמה והגוף. לדבריו, ההלכה מבטאת את שאיפות הנשמה באמצעות המפגש עם העולם החומרי, וכך מאפשרת לנשמה ולגוף לפעול כשלמות אחת.

    Anthony (Eitan) Fiorinoאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  20. מדוע דווקא תורה, עבודה וגמילות חסדים נקראות שלושת עמודי העולם?

    הטקסט מסביר שאלו שלוש דרכים עיקריות להתקרב להשם, ושאר הדרכים נכללות בהן. התורה מקרבת את האדם באמצעות השכל, העבודה באמצעות הרגש, וגמילות החסדים באמצעות המעשים. לימוד התורה מאפשר השגה מסוימת בחכמה האלוקית, אף שאדם אינו יכול להבין בשלמות את מחשבות השם.

    Редакция «Parsha.net»אחרעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai71, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  21. מדוע מצוות יישוב ארץ ישראל מחייבת לימוד תורה מעמיק?

    המחבר מסביר שמצווה זו דורשת להדריך את העבודה המעשית ביישוב הארץ לפי מצוות ה׳. לשם כך נדרש לימוד תורה עמוק ומדויק. מטרתו היא לקדש את חיי היומיום בארץ הקודש.

    Rabbi Eliezer Melamedאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai82, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  22. כיצד קשור לימוד הטבע ללימוד התורה?

    המאמר מביא את הסבר הרמב״ם שלימוד חכמות הטבע הוא לימוד מעשה בראשית. רעיון זה תומך בגישה המייחסת ערך דתי להכרת עולם הטבע.

    Rambam (Maimonides)אחרעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai82, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  23. כיצד מציע יוסף מנדלביץ׳ להגיב לאיומים על החיים היהודיים בתפוצות?

    מנדלביץ׳ קורא שלא להרגיע את עצמנו בתקווה שהסכנה תחלוף מאליה, אלא לבחון לאן מובילים האירועים. הוא קושר זאת לדברי חז״ל על היכולת לראות את הנולד. קריאתו המעשית היא לעלות לישראל ולהשתתף בהגנת העם והארץ; זוהי עמדתו של כותב המאמר.

    Yosef Mendelevichאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai84, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  24. על מה מבסס הרב קוק את הקשר הנצחי בין עם ישראל לארץ ישראל?

    לפי העמדה המוצגת, האיסור למכור את הארץ לצמיתות מבטא קשר אלוהי בין הארץ לעם ישראל, שאינו מתבטל בקנייה או בכיבוש. מובאת גם דעת רבי נחשון גאון שלכל יהודי יש נחלה של ארבע אמות בארץ ישראל. לצד זאת הרב קוק מדגיש את השאיפה לגאול את הקרקע בקנייה כספית מוסכמת.

    Rav Kookאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Behar71, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  25. כיצד הרב קוק קושר נאמנות לברית עם הגינות כלפי עמים אחרים?

    הרב קוק מסביר את דברי ישעיהו באמצעות שתי תכונות: נאמנות לברית המיוחדת עם ה׳ והתנהגות צודקת. ההגינות צריכה להתבטא גם ביחסים בין עמים ולא רק בין יחידים. לכן הוא קושר את גאולת הקרקע לשאיפה לרכישה בדרכי שלום, בהסכמה ובתשלום מלא.

    Rav Kookאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Behar71, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  26. מדוע חשוב להתחשב בזמן כאשר מנסים לשנות את החברה?

    המחבר מבחין בין דמיון לוגי, המציג את האמת כמערכת, לבין דמיון כרונולוגי, המגלה אותה באמצעות רצף אירועים. ערכים כגון חירות האדם מתממשים בהדרגה, ככל שבני האדם משתנים. ניסיון לכפות מיד חברה אידיאלית עלול להוביל לכפייה בשם החירות.

    Lord Jonathan Sacksאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Behar71, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  27. האם יש ללמוד רק את השער הרביעי בנפש החיים?

    יש ללמוד את הספר כולו. התשובה מדגישה את חשיבותו של נפש החיים בשלמותו, ולא רק של השער הרביעי.

    Ha-Rav [?]אחרעוד

    מקור: Parsha.net — Behar79, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  28. האם מותר לקרוא חומר אחר בשיעור במכללה כשיש חובת נוכחות?

    יש לשאול על כך ישירות במכללה. התשובה אינה נותנת היתר כללי לקרוא חומר אחר בזמן שיעור שחובה להשתתף בו.

    Ha-Rav [?]אחרעוד

    מקור: Parsha.net — Behar79, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  29. מדוע דברי רבי שמעון בר יוחאי שהוא ובנו נמנים עם בני העלייה המעטים אינם התרברבות?

    הרב קוק מסביר ש״בני עלייה״ הם נשמות החיות כביכול בקומה העליונה, הרוחנית, של המציאות. אצל רוב האנשים העולם הגשמי הוא נקודת המוצא, והבנת הרוחניות דורשת מאמץ ומשלים; אצל נשמות אלו המצב הפוך. לכן רבי שמעון תיאר את הנטייה הטבעית של נשמתו ושל נשמת בנו, שהעולם הרוחני היה ביתן.

    Rav Kookאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Behar76, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  30. לפי הסבר המאמר, האם היהודים הם קבוצה אתנית או קהילה דתית?

    המחבר מגדיר את עם ישראל כקהילה דתית שנוצרה בידי ה׳ ומחויבת במיוחד לקיום התורה. זו אינה רק קבוצה אתנית, שכן אפשר להצטרף אליה בגיור, וגם לא רק קבוצה המאוחדת באמונותיה, שכן אובדן האמונה כשלעצמו אינו מבטל את היהדות. לכן ההצטרפות מחייבת קבלת מצוות, והרצון לעזוב אינו מבטל את החיובים.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Behar84, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  31. באיזה מובן התורה שבעל פה פתוחה לחידושים?

    לתורה שבכתב יש מספר קבוע של מילים ופסוקים, ואין להוסיף עליהם. התורה שבעל פה אינה מוגבלת למה שכבר נתגלה: תמיד יש בה מקום לחידושים נוספים של תלמיד ראוי.

    Rabbi Menachem M. Schneersonאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai56, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  32. כיצד הגאון מווילנה מסביר את הביטוי מאה וחמישים טעמים לטהר את השרץ?

    הגאון מווילנה מפרש את המילה טעמים כטעמי המקרא ולא כמאה וחמישים נימוקים נפרדים. הכוונה לטעמים שעל המילים המתארות את מידות חצר המשכן, מאה אמה וחמישים אמה. השמות קדמא ואזלא ומונח רביע רומזים לנחש, שבתחילה הלך ואחר כך איבד את רגליו ורבץ על הקרקע. הנחש, המביא טומאת מת אך הוא עצמו טהור, משמש יסוד לקל וחומר המוזכר.

    VILNA GA'ONאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  33. האם התנגדות לתהליך שלום פירושה שלילת ערך השלום?

    הרב אהרן ליכטנשטיין מבחין בין התנגדות לדרך מסוימת להשגת שלום לבין שלילת השלום כערך. אפשר לראות בוויתורים טריטוריאליים סכנה, או להעדיף את החזקת ארץ ישראל על פני השגת שלום, ועדיין להכיר בחשיבות השלום; את סדר העדיפויות השני הוא רואה כנתון לדיון. הוא דוחה גישה המצמצמת את השלום לתועלת כלכלית ובכך שוללת את ערכו העצמי ביהדות. השלום צריך להישאר יעד מרכזי של העם היהודי גם כשיש מחלוקת על הדרכים להשגתו.

    HaRav Aharon Lichtensteinאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai58, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  34. האם יש ערך בלימוד הפשט והמשמעות הרציונלית של הנ״ך?

    המאמר מציג את רב משה שטרנבוך כמי שמייחס חשיבות רק להסברים הנסתרים של התנ״ך וממליץ ללמוד נ״ך רק בגיל בוגר. המחבר מעמיד מול זאת את גישת הציונות הדתית, המייחסת ערך להבנה טבעית ורציונלית של התנ״ך. הקישור של הגישה השנייה לרמב״ם ולרבי עקיבא מוצע כפרשנות של המחבר.

    Rabbi Chaim Jachter; Rav Moshe Shternbuchאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai66, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  35. מדוע חזר בו רבי עקיבא מהסברו לשני הכיסאות בשמים?

    רבי עקיבא הציע תחילה שכיסא אחד מיועד לה׳ והשני לדוד. רבי יוסי הגלילי התנגד לפירוש משום שהוא מעניק לשכינה אופי ארצי מדי, ורבי עקיבא קיבל את הביקורת. המחבר קושר בזהירות את הפירוש הראשוני לתפיסתו בדבר הנהגת ה׳ באמצעות תהליכים טבעיים.

    Rabbi Chaim Jachterאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai66, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  36. כיצד קריאה רוחנית בשיר השירים קשורה לביטוי ״קודש קודשים״?

    פרופסור אביעזר רביצקי מציין שאפשר לטעות ולקרוא את שיר השירים כשיר אהבה חילוני. הוא מציע לייחס את הביטוי ״קודש קודשים״ לאדם שבוחר לקרוא בו משל לקשר העמוק שלנו עם ה׳. בחירה זו מגלה קדושה בתוך לשון האהבה האנושית.

    Professor Aviezer Ravitzskyאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai66, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  37. האם קדושת ארץ ישראל תלויה בהשתתפות עם ישראל?

    לארץ ישראל יש קדושה עצמית שאינה תלויה בעם. עם זאת, שלמות קדושתה דורשת השתתפות פעילה של בני ישראל. תפקיד האדם הוא אפוא גם להכיר בקדושה הקיימת וגם להשתתף ביצירת קדושה.

    RABBI YONASAN SACKSאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai64, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  38. מדוע אותו אליל נקרא בתלמוד גם ״קוליס״ וגם ״מרקוליס״?

    תוספות מסבירים שעובדי האליל קראו לו ״קוליס״, מלשון קילוס ושבח. חכמים הוסיפו את התחילית ״מר״, המבטאת משמעות הפוכה, כמנהגם ללעוג לעבודה זרה. בדיון על מטבעות שנמצאו מופיע השם המקורי מפני שהדיון עוסק בצורת הסידור ולא באליל עצמו.

    Tosefotאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai69, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  39. אילו רעיונות בתנ״ך סייעו להתפתחות החירות הפוליטית?

    סאקס מדגיש את זכות הנביאים לבקר מלכים, את כבודו הבלתי נשלל של האדם בלי קשר לעושרו ולמעמדו, ואת הגבולות המוסריים של השלטון. הפצת תרגומי המקרא אפשרה לרבים להכיר את הרעיונות האלה בעצמם. לדבריו, הם השפיעו על מעצבי החירות החוקתית באנגליה ובאמריקה.

    Lord Jonathan Sacksאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai72, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  40. כיצד יכולים אחרים לדעת שנביא כובש את נבואתו?

    אביי מסביר שגם נביאים אחרים יודעים את הנבואה, ולכן הם יכולים להתרות בנביא הכובש אותה. אילו בוטלה הגזרה והנבואה נמשכה בחזרה, היו מודיעים על כך לכל הנביאים.

    Abayeאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai70, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  41. מה ההבדל בין המשמעות הרוחנית של ״ציון״ לזו של ״ירושלים״?

    בהצגת תורתו של הרב קוק, ״ציון״ מציינת את הייחוד הפנימי של עם ישראל ואת חייו הרוחניים. ״ירושלים״ מבטאת את תפקידה של העיר כמרכז רוחני המשפיע על העולם כולו. תחילה על העם לחיות על פי התורה ולקיים את מצוותיה, ומתוך כך יכול אורה להגיע לעמים אחרים.

    Rav Kookאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai78, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  42. כיצד לימוד התורה מביא תועלת לעולם הזה?

    רב יוחנן צוויג מציין שהמשנה משווה את לימוד התורה לכל המעשים שנמנו בה ושאת פירותיהם אדם אוכל בעולם הזה. הוא מציע לקשור זאת לדברי התלמוד על תלמידי חכמים המרבים שלום ובונים את העולם. גישה זו מסייעת גם להבין את פירוש רש״י, שלפיו ההליכה בחוקות ה׳ מתבטאת בעמל ובהתמסרות ללימוד התורה.

    Rav Yochanan Zweigאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai81, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  43. כיצד הוראת תורה לאחרים מעמיקה את הבנתו של המורה עצמו?

    מדרש שמואל מסביר שהוראה לתלמידים רבים מפתחת גם את המלמד. מענה לשאלות והסברת החומר לאנשים בעלי דרכי חשיבה שונות מעמיקים את הבנתו שלו. לכן גם תלמיד חכם גדול עשוי להפיק תועלת מדיון בשאלה מורכבת עם אנשים שפחות בקיאים ממנו.

    Midrash Shmuelאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai77, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  44. כיצד מבחין הרב קוק בין השמות ציון וירושלים?

    ציון מבטאת את הכוח הפנימי, ההוד והעצמאות של עיר הקודש ושל האומה. ירושלים מבטאת את יכולתה של העיר להפיץ את דבר ה׳ החוצה ולמשוך את האנושות אל הקדושה. לכן דימוי ההר מתאים לעוצמתה היציבה של ציון, ודימוי הקול מתאים לבשורת ירושלים לעולם.

    Rabbi Abraham Isaac Kookאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai77, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  45. כיצד מסביר רב נחמן כהנא את האחריות על גרימת צער ליהודי?

    רב נחמן כהנא טוען, תוך הפניה לגמרא, שגוי הגורם ליהודי כאב, השפלה או צער אחר נושא באחריות שהוא מתאר כחיוב מיתה. הוא מייחס את ביצוע העונש לבית דין הלכתי בעולם הזה או לבית דין של מעלה. המחבר מציג חומרה זו כביטוי לאהבת ה׳ לעם היהודי.

    Rabbi Nachman Kahanaאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai80, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  46. מדוע לדעת דארה הורן לימוד על השואה בלבד אינו מספיק למאבק באנטישמיות?

    דארה הורן טוענת שלימוד על השואה בלי היכרות עם יהודים החיים כיום אינו יכול לתת מענה לאנטישמיות בת זמננו ואף עלול להחריף אותה. היא מציעה לטפח סקרנות כלפי הייחוד היהודי ומגוון החוויה האנושית, במקום לבסס את הלימוד רק על מציאת דמיון בין בני אדם.

    Dara Hornאחרעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai85, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  47. כיצד קושר משה לרמן בין ברכת החמה למניין השנים העברי?

    משה לרמן מציע השערה הקושרת בין מחזור החמה בן 28 השנים למחזור הלוח בן 19 השנים. ידיעת מקומה של שנה בשני המחזורים מאפשרת לזהות את מקומה בתקופה חוזרת של 532 שנים. הוא משער שחכמים קדומים יכלו להשתמש בקשר הזה כדי לבחור מניין שנים התואם את הבנתם את הסיפור המקראי, ולקבוע את מחזור 28 השנים כזכר לכך וכהגנה מפני שינויים.

    Moshe Lermanאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Birchas Hachama 5769, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  48. כיצד זאב סרו מסביר את היחס בין הקוטר להיקף של ים שלמה?

    זאב סרו מערער על ההנחה שהקוטר הנזכר, עשר אמות, חייב להיות מדידה מדויקת. הוא מציע ששני המספרים מעוגלים: קוטר שבין 9.5 ל־9.7 אמות מתעגל לעשר, וטווח ההיקפים המקורב המתאים מתעגל לשלושים.

    Zev Seroאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Birchas Hachama 5769, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  49. מהי המשמעות הרוחנית של דין ״עין תחת עין״?

    רבי מנחם ריקנטי מסביר שאיברי גוף האדם מקבילים למידות רוחניות במקור האלוהי המכונה ״אדם העליון״. הפוגע באיבר של הזולת פוגע בקשר שלו עצמו למקור הרוחני של אותו איבר; במובן זה יש לפסוק גם משמעות רוחנית מילולית.

    Rabbi Menachem Rikantiאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Emor62, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  50. האם האדם יכול ליצור קדושה?

    רבי יוסף ב׳ סולובייצ׳יק מסביר שקדושה אינה כוח קסום שמופיע מעצמו. האדם מקדש זמן וחפצים באמצעות מעשיו וקיום המצוות. סמכותם של ישראל לקבוע אפילו את מועד ראש השנה, שבו הקב״ה דן את האדם, ממחישה את גודל האחריות הזאת.

    R' Joseph B. Soloveitchikאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Emor63, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

נושאים