אחר — עמוד 4
שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.
6 840 רשומות
כיצד לימוד התורה מביא תועלת לעולם הזה?
רב יוחנן צוויג מציין שהמשנה משווה את לימוד התורה לכל המעשים שנמנו בה ושאת פירותיהם אדם אוכל בעולם הזה. הוא מציע לקשור זאת לדברי התלמוד על תלמידי חכמים המרבים שלום ובונים את העולם. גישה זו מסייעת גם להבין את פירוש רש״י, שלפיו ההליכה בחוקות ה׳ מתבטאת בעמל ובהתמסרות ללימוד התורה.
מקור: Parsha.net — BeharBechukosai81, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF
כיצד הוראת תורה לאחרים מעמיקה את הבנתו של המורה עצמו?
מדרש שמואל מסביר שהוראה לתלמידים רבים מפתחת גם את המלמד. מענה לשאלות והסברת החומר לאנשים בעלי דרכי חשיבה שונות מעמיקים את הבנתו שלו. לכן גם תלמיד חכם גדול עשוי להפיק תועלת מדיון בשאלה מורכבת עם אנשים שפחות בקיאים ממנו.
מקור: Parsha.net — BeharBechukosai77, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF
כיצד מבחין הרב קוק בין השמות ציון וירושלים?
ציון מבטאת את הכוח הפנימי, ההוד והעצמאות של עיר הקודש ושל האומה. ירושלים מבטאת את יכולתה של העיר להפיץ את דבר ה׳ החוצה ולמשוך את האנושות אל הקדושה. לכן דימוי ההר מתאים לעוצמתה היציבה של ציון, ודימוי הקול מתאים לבשורת ירושלים לעולם.
Rabbi Abraham Isaac Kookאחרעוד
מקור: Parsha.net — BeharBechukosai77, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF
כיצד מסביר רב נחמן כהנא את האחריות על גרימת צער ליהודי?
רב נחמן כהנא טוען, תוך הפניה לגמרא, שגוי הגורם ליהודי כאב, השפלה או צער אחר נושא באחריות שהוא מתאר כחיוב מיתה. הוא מייחס את ביצוע העונש לבית דין הלכתי בעולם הזה או לבית דין של מעלה. המחבר מציג חומרה זו כביטוי לאהבת ה׳ לעם היהודי.
מקור: Parsha.net — BeharBechukosai80, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF
מדוע לדעת דארה הורן לימוד על השואה בלבד אינו מספיק למאבק באנטישמיות?
דארה הורן טוענת שלימוד על השואה בלי היכרות עם יהודים החיים כיום אינו יכול לתת מענה לאנטישמיות בת זמננו ואף עלול להחריף אותה. היא מציעה לטפח סקרנות כלפי הייחוד היהודי ומגוון החוויה האנושית, במקום לבסס את הלימוד רק על מציאת דמיון בין בני אדם.
מקור: Parsha.net — BeharBechukosai85, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF
כיצד קושר משה לרמן בין ברכת החמה למניין השנים העברי?
משה לרמן מציע השערה הקושרת בין מחזור החמה בן 28 השנים למחזור הלוח בן 19 השנים. ידיעת מקומה של שנה בשני המחזורים מאפשרת לזהות את מקומה בתקופה חוזרת של 532 שנים. הוא משער שחכמים קדומים יכלו להשתמש בקשר הזה כדי לבחור מניין שנים התואם את הבנתם את הסיפור המקראי, ולקבוע את מחזור 28 השנים כזכר לכך וכהגנה מפני שינויים.
מקור: Parsha.net — Birchas Hachama 5769, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF
כיצד זאב סרו מסביר את היחס בין הקוטר להיקף של ים שלמה?
זאב סרו מערער על ההנחה שהקוטר הנזכר, עשר אמות, חייב להיות מדידה מדויקת. הוא מציע ששני המספרים מעוגלים: קוטר שבין 9.5 ל־9.7 אמות מתעגל לעשר, וטווח ההיקפים המקורב המתאים מתעגל לשלושים.
מקור: Parsha.net — Birchas Hachama 5769, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF
מהי המשמעות הרוחנית של דין ״עין תחת עין״?
רבי מנחם ריקנטי מסביר שאיברי גוף האדם מקבילים למידות רוחניות במקור האלוהי המכונה ״אדם העליון״. הפוגע באיבר של הזולת פוגע בקשר שלו עצמו למקור הרוחני של אותו איבר; במובן זה יש לפסוק גם משמעות רוחנית מילולית.
האם האדם יכול ליצור קדושה?
רבי יוסף ב׳ סולובייצ׳יק מסביר שקדושה אינה כוח קסום שמופיע מעצמו. האדם מקדש זמן וחפצים באמצעות מעשיו וקיום המצוות. סמכותם של ישראל לקבוע אפילו את מועד ראש השנה, שבו הקב״ה דן את האדם, ממחישה את גודל האחריות הזאת.
מדוע קיימות גישות שונות לביקור בבתי קברות?
המאמר מתאר גישה קבלית, במיוחד במסורת האר״י, המסתייגת מביקור בקברים בשל הטומאה הרוחנית שבמקומות אלה. עם זאת, ביקור בקברי קרובים וצדיקים מושרש עמוק בחיים היהודיים. המחבר מסביר את כוחו של המנהג בכך שהוא משמר קשר מיוחד עם הנפטר, ובפועל קשר זה גובר על ההסתייגויות שהוזכרו.
מה הקשר בין חוקי התורה הקבועים לבין הבנת ההיסטוריה המשתנה?
הרב יונתן זקס מבחין בין הזמן המחזורי של עבודת הכהונה לבין זמן הברית, שבו ההיסטוריה מתקדמת אל יעד. הראשון מבטא קביעות וקשור להלכה; השני חושף את משמעות האירועים וקשור לנבואה ולאגדה. נוכחות ה׳ מתגלה במפגש ביניהם: דבר ה׳ לכל הזמנים והקריאה המופנית לזמן מסוים.
כיצד מסביר נפש החיים את חשיבותו של לימוד תורה רצוף?
לפי דברי רבי חיים מוולוז׳ין המובאים במאמר, קיום העולם תלוי בכך שבכל עת לומדים תורה במקום כלשהו. אילו היה רגע שבו איש אינו לומד תורה בשום מקום, הבריאה כולה הייתה חוזרת לתוהו ובוהו.
מדוע הפופולריות של דעה אינה מקנה לה כשלעצמה סמכות בענייני תורה?
המאמר מדגיש שלימוד התורה פתוח לכל אדם, אך משקלה של דעה נובע מידיעה ומהכרה של תלמידי חכמים מוסמכים. ריבוי תומכים אינו תחליף ללימוד ולמומחיות. המחבר גם מזכיר שהמצוות ניתנו כציוויים אלוהיים ולא כהצעות להצבעה ציבורית.
כיצד מוסבר בטקסט הקשר בין טומאה למודעות למוות?
טומאה מוסברת כדבר המסיח את האדם מן הנצח והאין־סוף בכך שהוא מעורר בו בעוצמה את המודעות למותו. הסבר זה עוסק בחוויה הרגשית של היות האדם יצור גופני, ולא בשחיתות מוסרית.
האם אפשר לפרש כל פסוק בתורה אחרת מן הפירוש המסורתי?
בהסבר המובא בשם הרב יש הבחנה בין פסוקים הפתוחים לפירושים שונים לבין פסוקים שפירושם האחיד התקיים בפועל לאורך דורות. הפיצוי הכספי של ״עין תחת עין״ וזיהוי ״פרי עץ הדר״ כאתרוג שייכים לקבוצה השנייה. לפירוש מסור זה יש תוקף של תורה שבכתב, ואין מקום לקריאה הסותרת אותו.
כיצד יכלו דוד ויהונתן לקבוע מראש להיפגש ביום השני של סעודת ראש חודש?
רבי אביגדור נבנצל מסביר שאין הכרח שמדובר בשני ימים של ראש חודש עצמו. מדובר בשני ימי סעודה שבהם אכלו מקרבן שלמים שהובא לכבוד ראש חודש. לכן קביעת הפגישה לא חייבה ידיעה מוקדמת מתי ייראה הירח החדש.
מהו האור הגנוז, וכיצד לימוד התורה מאפשר גישה אליו?
הרב פנחס וינסטון מתאר את האור הגנוז כאור רוחני של הבריאה, המוסתר מן הרשעים אך נגיש לצדיקים בזכות מעשיהם. אור זה מאפשר לראות את האמת הפנימית של הדברים מעבר למראם החיצוני. כל אות בספר תורה מתוארת כצינור לאור הזה, ולימוד תורה בדרך נכונה ומתוך מניעים נכונים מאפשר גישה אליו.
מה דעת הרב שלמה אבינר על הצבעה בבחירות לנשיאות ארצות הברית של אזרחים אמריקאים החיים בישראל?
הרב שלמה אבינר סבור שמי שחיים בישראל אינם צריכים להשתתף בבחירות אלה, גם אם נשארו אזרחים אמריקאים. לדעתו, התערבות בחייה של מדינה שאדם כבר אינו חי בה אינה מוסרית. הוא מוסיף שגם האפשרות לקבוע איזה מועמד טוב יותר ליהודים אינה מסירה את הקושי הזה.
מדוע המאמר מציב את מנהג הביקור בקברים מול השאיפה להימנע מטומאה?
הרב ברל ויין כותב שבמסורת הקבלית, במיוחד זו הקשורה לאר״י, לא עודדו ביקורים בבתי קברות בגלל הטומאה הרוחנית שבמקום. עם זאת, הביקור בקברי קרובים וצדיקים מושרש בחיים היהודיים משום שהוא משמר קשר מיוחד עם הנפטרים. הוא מציע להתבונן במתח הזה ומציין שכהנים ממשיכים לשמור על ההגבלות הנוגעות לקרבה לקברים ולמתים.
כיצד מבין הרב נחמן כהנא את הקשר בין קיום המצוות במלואן לבין החיים בארץ ישראל?
כהנא מביא את דברי הרמב״ן שיש לקיים מצוות גם בגלות כדי שלא יישכחו לקראת השיבה, בעוד שעיקר מקומן בארץ ישראל. כהנא עצמו מסיק מכך מסקנה ביקורתית חריפה על הישארות מרצון בגולה, ומשווה קיום כזה ללימוד הוראות של מכשיר בלי להחזיק במכשיר עצמו. זוהי הערכתו של מחבר המאמר.
מדוע מסירת התורה דורשת יותר משימור הטקסט הכתוב?
התורה שבכתב ניתנה כמתנה אלוקית, אך לא נועדה להישאר אוסף קבוע של עובדות. התורה שבעל פה דורשת עמל להבנת עקרונות התורה שבכתב וליישומם במצבים משתנים. המאמר מציג את משה כמקבל המתנה ואת אהרון כמבאר אותה לעם, תפקיד שרבי עקיבא ממשיך ומגלם.
מה ההבדל בין ידיעת עובדות בתורה לבין הפנמתן?
הרב גולדוויכט מתאר שלוש מדרגות: חוכמה היא ידיעת עובדות, בינה היא בניית הבנה והסקת מסקנות מהן, ודעת היא הפנמה מלאה. העובדות לבדן אינן מספיקות אם האדם אינו יכול לפתח אותן ולהסיק מהן אמיתות. הלימוד צריך להפוך לחלק מן האדם עצמו.
כיצד אפשר למצוא בתורה הדרכה לשאלות החיים?
הטקסט מביא את דברי רבנו יונה שהתורה היא מדריך שלם לחיים ושכל חכמת העולם כלולה בה. ההסבר המובא בשם רש״י מדגיש שכדי למצוא תשובות יש לעיין מעבר לרובד החיצוני ולהיעזר בהדרכת רב. לימוד כזה מאפשר גם למצוא דרך וגם להתקשר לה׳ באמצעות דבריו אלינו.
מדוע תרגום התורה צריך להשתמש בלשון עכשווית?
הרב אריה קפלן מסביר שלשון מיושנת בתרגום עלולה ליצור רושם מוטעה שהתורה עצמה מיושנת. ההתייחסות אליה כחדשה בכל יום מחייבת לשון חיה ומובנת. התורה רלוונטית כיום כפי שהייתה ביום נתינתה.
כיצד המאמר מסביר גישות שונות ליחס בין הלכה לאתיקה?
פרופסור שלום כרמי מציג שלוש גישות: זהות בין הלכה לאתיקה, מדרג ביניהן ומתח דיאלקטי. הראשונה מגדירה את רצון ה' כמוסרי מעצם טבעו, והשנייה מכירה באתיקה כתחום נפרד אך כפוף. השלישית, המזוהה עם הרב סולובייצ'יק, רואה במתח בין הדרישות הדתיות והמוסריות אתגר מתמשך המעשיר את שני התחומים.
האם האפשרות להגיע לגדולה בתורה תלויה בייחוסו של אדם?
הרב יונתן זקס מדגיש שלימוד התורה נעשה זכותו וחובתו של כל אדם, וכתר התורה פתוח לכול. בניגוד לכהונה, הוא אינו מוגבל על פי ייחוס. דברי חכמים המובאים במאמר, שממזר תלמיד חכם גדול מכוהן גדול עם הארץ, מלמדים שמעלת התורה יכולה לגבור על מעמד העובר בירושה.
מה החידוש בקביעת התורה שהאדם נברא בצלם אלוהים?
הרב יונתן זקס מסביר שבחברות עתיקות נקשר צלם האלים למלכים ולשליטים. התורה מעניקה כבוד זה לכל אדם, ללא תלות במוצאו, בתרבותו או באמונתו. הוא רואה בכך את הזרע לרעיונות של כבוד האדם וזכויות האדם, שהתפתחו בתקופות מאוחרות הרבה יותר.
כשהגמרא מחפשת מקור לדין בפסוקים, האם פירוש הדבר שהדין עצמו עדיין אינו ידוע?
בדיון בשלושת האיסורים שנשים פטורות מהם, עצם החריגים כבר ידוע מן המסורת שבעל פה. הגמרא מבקשת לברר כיצד לדרוש את הדינים הידועים מתוך התורה שבכתב באמצעות מידות הדרש. חיפוש המקור כאן אינו מבטא ספק בעצם הדין שנמסר.
האם צריך להתייעץ עם רב בענייני חינוך, צדקה והתנהגות יומיומית?
רב משה פיינשטיין הדגיש שגם בעניינים האלה יש לבקש הדרכה, אף שאנשים נוטים לחשוב שהם יודעים להחליט לבדם. הוא הסביר את מעורבות הכהן בבחירת ציפורי המצורע כתיקון להרגל להחליט לבד כיצד לנהוג ברכוש ובדיבור. גם שאלות על סדרי עדיפות בצדקה ועל חינוך ילדים שייכות לתחום ההדרכה התורנית.
מדוע הטבילה במקווה קשורה להתחדשות החיים?
המאמר מסביר שמפגש עם המוות צריך לעורר באדם הכרה מחודשת בערך החיים, כדי שלא ייעשה אדיש להם. הטבילה במים נמשלת לחזרה למצב הראשוני של הבריאה ולרחם האם, ולכן היא מתוארת כחוויה של לידה מחדש.
מה מסמלות תפילין של ראש ושל יד של הקדוש ברוך הוא לפי הרב קוק?
תפילין של ראש מסמלות את היעד העתידי: מצבו המרומם של העולם בעקבות השפעת ישראל והתורה. תפילין של יד מבטאות את תיקון העולם המעשי בהווה. אזכור ישראל בשתיהן מדגיש שההשגחה על העם וההגנה על הצדיקים בהווה הן חלק מהתהליך המוביל לשלמות העתידית.
מדוע בתפיליו של הקדוש ברוך הוא מופיעים פסוקים על עם ישראל?
הרב קוק מסביר שאלוהים נתן לישראל את התורה כדי שהעם יסייע להתעלותו המוסרית של העולם. אם תפיליו של הקדוש ברוך הוא מסמלות את שאיפת הבריאה להתקדמות רוחנית, אזכור ישראל מצביע על העם שנושא בשליחות הזאת. הדגש הוא על אחריותו המיוחדת של ישראל לקידום המטרה.
מה משמעות דברי חז״ל שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין?
בהסברו של הרב קוק זהו דימוי למגמתו הרוחנית של העולם, ולא תיאור של פעולה גופנית של אלוהים. התפילין שאנו מניחים מזכירות שיש להקדיש את השכל והרצון לצמיחה מוסרית ורוחנית, מעבר לסיפוק הצרכים החומריים. בדומה לכך, תפיליו של הקדוש ברוך הוא מסמלות את השאיפה הפנימית של הבריאה לקדושה.
מה ראוי לבחור ישיבה ללמוד מעבר לסדרי הגמרא הרגילים?
הרב וולבה מציין ארבעה תחומים: כל המשנה ברורה, חומש עם רש״י ורמב״ן, פרקי אבות עם פירוש רבנו יונה ומסילת ישרים. הם מעניקים יסודות בידיעת ההלכה, בהשקפה ובעבודת המידות. לדבריו, תלמיד מאורגן המקדיש להם מעט זמן בקביעות יכול להשלים את התוכנית בתוך ארבע שנים.
מקור: Parsha.net — MetzoraHagadol82, עמ׳ 14 · פתיחה והורדת PDF
מה לעשות כשאיני מבין מאמר חז״ל?
הרב וולבה מלמד לחזור על המאמר שוב ושוב, להעמיק בפשט שלו ולנסות לחוות אותו מבפנים. לימוד כזה עשוי להביא להבנה עמוקה ומדויקת יותר של מה שקודם היה סתום.
מקור: Parsha.net — MetzoraHagadol82, עמ׳ 14 · פתיחה והורדת PDF
כיצד הרב ויין מבחין בין שוויון בין גברים לנשים לבין זהות בתפקידיהם?
הרב ויין מכיר בכך שמעמדן החברתי של נשים השתנה, אך טוען ששוויון בערך האנושי אינו מחייב זהות בין גברים לנשים. הוא רואה בהבדלים ביניהם דבר מתמשך, ומבקר דרישות כלפי היהדות שלדעתו מתעלמות מהבדלים אלה. זוהי עמדתו במסגרת הדיון בשאלה אילו נורמות קבועות ואילו תלויות בנסיבות חברתיות.
מה ההבדל בין חכמה, בינה ודעת בלימוד התורה?
חכמה מתוארת כיכולת לחדש חידוש המאיר לפתע שאלה קשה. בינה היא היכולת לנתח ולסדר דעות ומושגים ולהסבירם בבהירות. דעת מתבטאת בסמכות מוכרת בהוראה הלכתית; כל אחד מן הכישורים האלה מעשיר את העיסוק ביציאת מצרים.
מדוע הנבואה נקראת ״משא״?
לפי ההסבר המובא בשם הרמב״ם, הנבואה היא משא כבד מפני שלנביא נמסרה אמת שרק הוא יודע אותה. הידיעה הזאת אינה מניחה לו ומעוררת בו צורך לשתף אחרים במסר. מסירת הנבואה היא דרך לפרוק את הכובד הפנימי של ההתגלות שהופקדה בידיו.
מדוע מברכים ״לעסוק בדברי תורה״ ולא רק ״ללמוד דברי תורה״?
הב״ח מסביר שהחובה אינה מוגבלת ללימוד השכלי. היא כוללת תמיכה בתורה, מחויבות לה וביטויי אהבה כלפיה בדרכים שונות. נוסח זה נותן מקום גם למי שאינו בעל ידע רב בתורה.
מה הקשר בין המזוזה לדם הפסח שעל המשקופים?
הרב יעקב מדן מסביר שהם שני ביטויים לרעיון אחד של שמירת הבית היהודי. ביציאת מצרים היה דם הפסח האות שבפתח, ולאחר מתן תורה הייתה זו המזוזה. שמירה זו מתפרשת גם כהגנה על טהרת הבית מפני כוחות המתנגדים למלכות שמים ולמצוות.
כיצד ארבע פרשיות התפילין מחברות בין יציאת מצרים לתכליתה?
שתי פרשיות התפילין מספר שמות עוסקות בזכירת יציאת מצרים. שתי האחרות, ״שמע״ ו״והיה אם שמוע״, עוסקות בקבלת עול מלכות שמים ומצוות בהקשר של הכניסה לארץ ישראל. יחד הן מחברות בין שחרור העם לבין ייעודו.
כיצד הדרוש השנון המובא קושר בין זקנו של רבי אלעזר בן עזריה להזכרת יציאת מצרים בלילות?
בדרוש זה רבי אלעזר בן עזריה רצה לרבות את הלילות מן המילה ״את״. אולם הצורך בזקן כדי שיכבדו אותו מוצג כקושי על דרשה אחרת של אותה מילה, המרבה תלמידי חכמים. לכן היה עליו להמתין עד שבן זומא ירבה את הלילות מן המילה ״כל״.
האם היהדות היא רק דת?
הרב שלמה אבינר משיב שהיהדות כוללת דת, לאומיות וזהות פנימית. הזהות הפנימית יוצרת עם, ולכן יש לו גם דת.
מדוע שיר שאינו זקוק למנגינה יכול להיחשב לדרגה גבוהה יותר של שירה?
אברבנאל מבחין בין שירה שייחודה במוזיקה ובמנגינה לבין ביטויים פיוטיים שפותחים את הלב בכוח עצמם. הוא משייך את שירת הים לסוג הראשון ואת שיר השירים לסוג השני. מעלתו של הסוג השני היא שמילותיו פועלות גם ללא ליווי מוזיקלי.
האם למילה קריעה יש משמעות של פתיחה המתאימה לנס הים?
במאמר מובא הסבר של תלמיד חכם ששמו אינו מצוין, המפנה לביטוי ״וקרע לו חלוני״ בירמיהו. רש״י ורד״ק מפרשים את הפועל במשמעות של פתיחה, ורש״י מביא דוגמאות נוספות מלשון הנביאים. לכן אפשר להבין את קריעת ים סוף כפתיחת הים לפני בני ישראל, ויש לביטוי בסיס לשוני במקרא.
האם הביטוי קריעת ים סוף עשוי לשקף שינוי רגיל בלשון חכמים?
במאמר מובאת דעתו של ראש ישיבה ששמו אינו מצוין, שלפיה לשון חכמים שונה מלשון המקרא במקרים רבים, ולכן החלפת בקיעה בקריעה אינה מחייבת כוונה מיוחדת. הוא מדגים זאת באמצעות הזוגות שמש וחמה, ירח ולבנה, פה וכאן. זהו הסבר מוצע אחד; בהמשך מובאים גם פירושים המייחסים משמעות עמוקה לבחירת המילה.
מדוע תיאר יחזקאל את כיסא הכבוד בפירוט רב יותר מישעיהו?
הגמרא המובאת משווה את יחזקאל לבן כפר שראה את המלך ואת ישעיהו לבן כרך המכיר את הדר המלכות. ישעיהו התנבא בזמן המקדש, כאשר נוכחות ה׳ הייתה גלויה יותר. יחזקאל ראה את חזונו בגלות, ולכן היה זה עבורו אירוע נדיר ומסעיר יותר.
כיצד מבחין הרב סולובייצ'יק בין חכמה, בינה ודעת?
חכמה היא היכולת לחדש בתורה באמצעות הבנה עמוקה המאירה לפתע את הסוגיה. בינה היא היכולת לנתח ולסדר דעות ומושגים ולהציגם באופן מובן. דעת היא תכונתו של בעל הוראה מוכר ומוסמך; כל אחד מסוגי החכמים האלה תורם נקודת מבט מיוחדת לדיון ביציאת מצרים.
מהי השקפה, ובמה היא שונה מעיון פילוסופי?
השקפה עוסקת בהבנת העולם שבו אנו חיים ובדרך שבה ראוי לחיות בו. בניגוד למחשבה, המתייחסת לעיונים פילוסופיים כגון מטפיזיקה, היא מתמקדת במהות קיומנו ובמטרותיו. אף שמשתמשים במונח השקפה לעיתים קרובות לציון הבדלים בין גישות, רוב עקרונות ההשקפה המרכזיים משותפים לכל היהודים החיים על פי התורה.
מדוע הרב נחמן כהנא רואה במסר על חיים דתיים שלמים בגלות סתירה?
לדעת המחבר, הוראת תורה לצד המסר שאפשר להישאר בגלות ולמלא בשלמות את הייעוד היהודי מעבירה מסר סותר. הוא קושר את החיים בארץ ישראל להמשך ההיסטוריה היהודית ולהגשמת ההבטחות שניתנו לאבות ולאמהות. לכן הוא קורא לקוראים לקבל על עצמם משימה זו ולשאוף לחיים בארץ.