אחר — עמוד 5
שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.
6 848 רשומות
מהי השקפה, ובמה היא שונה מעיון פילוסופי?
השקפה עוסקת בהבנת העולם שבו אנו חיים ובדרך שבה ראוי לחיות בו. בניגוד למחשבה, המתייחסת לעיונים פילוסופיים כגון מטפיזיקה, היא מתמקדת במהות קיומנו ובמטרותיו. אף שמשתמשים במונח השקפה לעיתים קרובות לציון הבדלים בין גישות, רוב עקרונות ההשקפה המרכזיים משותפים לכל היהודים החיים על פי התורה.
מדוע הרב נחמן כהנא רואה במסר על חיים דתיים שלמים בגלות סתירה?
לדעת המחבר, הוראת תורה לצד המסר שאפשר להישאר בגלות ולמלא בשלמות את הייעוד היהודי מעבירה מסר סותר. הוא קושר את החיים בארץ ישראל להמשך ההיסטוריה היהודית ולהגשמת ההבטחות שניתנו לאבות ולאמהות. לכן הוא קורא לקוראים לקבל על עצמם משימה זו ולשאוף לחיים בארץ.
מדוע הגמרא אינה כוללת את המוות ברשימת הדברים שבהם האדם דומה לבהמה?
המאמר מביא שתי תשובות. הרי״ף מסביר שהגמרא מתארת את האדם בעת בריאתו הראשונית, לפני שחטא אדם הביא מוות לעולם. עיון יעקב מסביר שסיבות המוות שונות: אדם מת מחמת חטאיו, ואילו בעל חיים מת מכוח סדר הקיום שנקבע לו.
במה דומה האדם למלאך ובמה הוא דומה לבהמה לפי חז״ל?
לפי הלימוד המובא, בני אדם דומים למלאכים בדעת, בהליכה בקומה זקופה ובדיבור בלשון הקודש. הם דומים לבהמות באכילה ובשתייה, בפרייה ורבייה ובהוצאת פסולת הגוף. תיאור האדם משלב אפוא כוחות רוחניים עם צרכים גופניים.
מה מקריב המלאך מיכאל על המזבח שבשמים?
המאמר מביא את הלימוד שברקיע הנקרא זבול נמצאים ירושלים והמקדש של מעלה, ושם מיכאל מקריב קרבן מדי יום. התוספות מביאים שני מדרשים חלוקים על טיב הקרבן. לפי האחד אלו נשמות הצדיקים, ולפי האחר זו אש בדמות בעלי חיים.
כיצד יכולה האכילה להיות חלק מן החיים הרוחניים?
לפי הצגת המחבר, היהדות מבקשת לרומם את העולם הגשמי. הכשרות מאפשרת ליהנות מן האוכל מתוך מודעות ורגישות, וכך להכניס קדושה להנאה. בדרך זו גם צורך אינסטינקטיבי יומיומי מקבל משמעות.
מדוע בגמרא הבשר נחשב יקר מן הדגים, ואילו במדרש הסדר הפוך?
התוספות מסבירים שההבדל נובע מן המחירים המקומיים. במקומו של רבי אלעזר בן עזריה הבשר היה יקר מן הדגים, ואילו במקום שאליו מתייחס המדרש הדגים היו יקרים מן הבשר. לכן סדרי המאכלים השונים אינם יוצרים סתירה בין ההדרכות.
כיצד היהדות מתייחסת לצורכי הגוף?
היהדות שואפת לשלב גוף ונפש מתוך איזון. יש לקדש את האכילה ואת חיי האישות, ולא להפוך אותם לתכלית בפני עצמה או לדחות אותם לחלוטין. דיני הכשרות וטהרת המשפחה משרתים מטרה זו כמרכיבים מרכזיים בחיי קדושה.
האם הביטוי התלמודי על ליקוי החמה מתייחס לליקוי או לכתמי שמש?
במאמר מובאת דעתו של רבי יהונתן אייבשיץ שהביטוי מתייחס לכתמי שמש ולא לליקוי חמה. עם זאת, רוב הפרשנים הנזכרים דוחים קריאה זו ומבינים שהכוונה לליקוי חמה.
מה משמעות דרך הדרשה של חז״ל ״אל תקרי כך אלא כך״?
הרמב״ם מסביר שדרך זו נועדה לבטא הוראה בצורה שקל לזכור, ולא לקבוע שהרעיון עצמו מצוי בפסוק. ראשונים ואחרונים אחרים רואים בהסבר זה הסבר בלתי מספיק: אף שאין משנים את הקריאה המקובלת, ייתכן שהלקח מבוסס על משמעותו הפשוטה של הפסוק. הדיון מובא בעקבות דברי בר קפרא שיש לסתום את האוזניים באצבעות כששומעים דברים שאינם ראויים.
האם צריך לוותר על הנאות הגוף כדי לחיות חיים רוחניים?
רבי יונתן זקס מתאר את הדרך היהודית כקידוש חיי הגוף: אכילה, שתייה, יחסי אישות ומנוחה. סגידה להנאות מתכחשת לרוח, ואילו סגפנות מתכחשת לטוב שבעולם שברא ה׳. תפקיד האדם הוא להפוך את חיי הגוף לכלי להשראת השכינה ולחגוג הן את הבריאה והן את הבורא.
מדוע צמיחה רוחנית זקוקה ליסוד גשמי?
הרב קוק מסביר שמילת הלב והאוזניים, כהסרת חסימות רוחניות, נשענת על ברית המילה שבבשר, המשפיעה על הדורות הבאים. בדומה לכך, שאיפותיו הרוחניות של עם ישראל זקוקות ליסוד גשמי בארץ ישראל. הקדושה פועלת בתוך עולם החומר, כשם שהנשמה פועלת באמצעות הגוף.
מה מסמלת שאלת קרנא על צבעו האדום של הדם?
הרב קוק מסביר שהשאלה בוחנת את אהבת רב לארץ ישראל. לצד קדושת הארץ קיימת זיקה טבעית של העם למולדתו, שהתחזקה במסירות נפש של דורות. הדם מסמל את הקשר הזה, שאי אפשר לנתקו באמצעות שיקולים שכליים בלבד.
כיצד השאלה על קלף לתפילין קשורה לקדושת ארץ ישראל?
בפירוש הרב קוק, שאלת קרנא על קלף מבהמה טהורה ממחישה את הצורך בתשתית מתאימה לקדושה. כשם שקדושת התפילין דורשת חומר מתאים, כך ארץ ישראל מוצגת כמקום הראוי לשלמות חיי התורה. גם כאשר הכרח מחייב חכם גדול לעזוב, יתרונה הרוחני נשאר בעינו.
האם אפשר לבקר את מדינת ישראל ובכל זאת להמשיך לאהוב אותה?
רבי ג׳יי קלמן משווה את היחס למדינה ליחסם של הורים לילד: ביקורת וחילוקי דעות אינם מבטלים אהבה ותמיכה. הוא קורא לסייע למדינה להתבגר כדי שתמלא את ייעודה כחברה לדוגמה לאנושות וכאור לגויים.
כיצד קשורה התחדשות חיי הרגש והחיים הלאומיים לשיבה אל הטהרה?
המאמר על השקפת הרב קוק מסביר את שאיפת החסידות לטהרה גופנית מתוך הדגש שלה על הדמיון והרגש, במיוחד בתפילה ובשירה. גם התחדשות החיים הלאומיים של עם ישראל בארץ ישראל צריכה להיות מלווה בחיזוק הטהרה הרגשית והגופנית. כך ההתחדשות הרוחנית מקיפה הן עיסוק שכלי נעלה והן את שמחת החיים הפשוטה.
מדוע עבודת המקדש דורשת טהרה קפדנית, ואילו תורה אפשר ללמוד גם בטומאה?
הרב קוק קושר את מידת הטהרה הנדרשת להיקף החיים שהפעילות הרוחנית מקיפה. עבודת המקדש משפיעה על השכל, הדמיון, הרגש והקיום הגופני, ולכן היא דורשת טהרה גופנית מדוקדקת. לימוד תורה המכוון אל השכל אינו דורש אותה מידה של טהרה גופנית.
כיצד מסביר הרב פרנד את ספקותיו בנוגע ללימוד תלמוד בידי לא־יהודים?
הרב פרנד קושר את היכולת להבין תורה ללימוד שהמלאך מלמד את התינוק לפני לידתו. הוא מביע ספק רב אם גם אומות העולם זוכות ללימוד זה, ובכך מסביר את תמיהתו על דיווח בדבר לימוד תלמוד בקוריאה. הדברים מוצגים בטקסט כהסבר וכספק שלו.
מדוע מלמדים את התינוק את כל התורה לפני לידתו, אם אחר כך הוא שוכח אותה?
רב בצלאל רונסבורג מסביר שלימוד התורה לפני הלידה מכשיר את הנשמה לקלוט אותה בעולם הגשמי. הלימוד בהמשך החיים הוא חזרה למה שהנשמה כבר קלטה בטהרה. לכן יגיעה בתורה מתוארת כמציאה: האדם שב ומוצא דבר שאבד לו.
האם להתחיל את לימוד התורה בהכרת הטקסט או מיד בשאלות מורכבות?
הסדר הרגיל בלימוד התורה הוא להתקדם מן הפשוט אל המורכב. תחילה מכירים את הטקסט עצמו, ורק לאחר מכן עוברים לשאלות, לדיון ולעיון מעמיק. העיקרון חל גם על בחירת חומר הלימוד: במאמר מובאת ההתקדמות מחומש בגיל חמש למשנה בגיל עשר.
Rabbi Dr. Jonathan Sacksאחרעוד
מקור: Parsha.net — TazriaMetzora56, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF
כיצד המתים יכולים להשיב לשאלות אם אינם יודעים מה מתרחש בעולם הזה?
ההסבר המובא מן הגמרא מבחין בין המתרחש בעולם הזה לבין עניינים הנוגעים למתים עצמם. את ענייניהם שלהם הם יודעים, ולכן הם יכולים לשמוע שאלה המופנית אליהם בעניינים אלו ולהשיב עליה.
מקור: Parsha.net — TazriaMetzora58, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF
לאיזה חזון זקוקה מדינה יהודית מעבר לרצון לשרוד?
הרב ברל ויין סבור שחברה זקוקה לתחושת כיוון ומטרה חיובית, ושמדינה יהודית צריכה להגדיר את ייחודה ולשלב בהרמוניה את אופייה היהודי והדמוקרטי. הוא רואה בניסוח החזון הזה ובהפצתו תפקיד חשוב של הציבור הדתי. יסודותיו צריכים לכלול אמונה, קשר לעבר ולמסורת, וסילוק השחיתות וההרגלים הרעים מן הגלות.
מקור: Parsha.net — TazriaMetzora64, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF
כיצד ברית המילה מסייעת לשמור על הזהות היהודית?
בדברים המובאים כאן שפינוזה רואה במילה סימן קבוע של שייכות ייחודית. לדעתו, סימן זה יכול לשמר את הזהות היהודית לאורך הדורות, גם כאשר יסודות אחרים של השייכות נחלשים.
מקור: Parsha.net — TazriaMetzora69, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF
כיצד קשורה התחייה הלאומית לחידוש הטהרה?
הרב קוק סבור שתחיית חיי העם היהודי בארץ ישראל צריכה להקיף את כל צדדי החיים, לרבות הרגש והטהרה הגופנית. התחדשות הכוח והחיוניות הלאומיים דורשת התפתחות רוחנית מקבילה; דרישת התורה לקדושת מחנה הצבא היא דוגמה לכך. כך נבנית תשתית לחיים לאומיים שלמים, מן השאיפות השכליות הגבוהות ועד שמחת החיים הפשוטה.
מקור: Parsha.net — TazriaMetzora72, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF
מדוע הטהרה תפסה מקום מצומצם יותר בחיים הרוחניים בגלות?
לפי הסבר הרב קוק, הגלות הממושכת החלישה את הממדים הרגשיים והדמיוניים בחיי הרוח של העם. השפעתה השכלית של התורה נעשתה מרכזית, ובהתאם לכך פחת הצורך בטהרה קפדנית. הדיון המצומצם בסדר טהרות בתלמוד הבבלי וביטול תקנת עזרא המחייבת טבילה לפני לימוד תורה מובאים כביטויים לשינוי הזה. ההקפדה על הטהרה נעשתה במידה רבה אידיאל של יחידי סגולה.
מקור: Parsha.net — TazriaMetzora72, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF
מדוע הרב שלמה אבינר משתמש במקורות חרדיים בתשובותיו?
הוא מסביר שיש תורה אחת, ולכן השתייכותו של מקור לעולם החרדי אינה מונעת שימוש בו. הוא מתאר חרדיות כיראת שמיים, הקפדה על מצוות קלות כחמורות ולימוד תורה בכל הזמן הפנוי. הוא מחיל אותה הקפדה גם על מצוות תחיית עם ישראל בארצו.
מקור: Parsha.net — TazriaMetzora77, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF
כיצד מציע הרב שלמה אבינר להעריך את אריאל שרון?
הרב שלמה אבינר רואה את ההערכה כמורכבת: לשרון היו תכונות טובות ורעות, אך לדעתו הטובות היו הרוב. הוא מצביע על תפקידו במלחמת יום הכיפורים ומשווה את סיועו ליישוב 400 אלף יהודים ביש״ע להרס בתיהם של עשרת אלפים תושבי גוש קטיף. לצד זאת הוא מבקר את היחס לשרון כאמצעי בלבד להשגת מטרות של אחרים.
מקור: Parsha.net — TazriaMetzora77, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF
מהו מדרש הלכה ומהן שלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל?
מדרש הלכה הוא הדרך שבה דורשים את דיני התורה שבעל פה מתוך התורה שבכתב. הברייתא של רבי ישמעאל מונה שלוש עשרה דרכי דרשה ופותחת את ההקדמה לספרא, מדרש ההלכה לספר ויקרא. אומרים אותה בסוף פרשת הקרבנות לפני קדיש דרבנן.
Rabbi Yirmiyohu Kaganoffאחרעוד
מקור: Parsha.net — TazriaMetzora85, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF
מה ההבדל בין קיום המצווה בלב לבין מעשה המצווה?
בהסברו של The Rav מובחנים מצב פנימי מתמשך והמעשה המבטא אותו. בתפילה, הפנייה הפנימית לקב״ה מקבלת ביטוי בשלוש התפילות היומיות, וקבלת עול מלכות שמים מתבטאת בקריאת שמע פעמיים ביום. בשבת, המחשבה על הימנעות ממלאכה אסורה מלווה את ההימנעות ממנה בפועל.
כיצד החיד״א קושר את המילים ״נעשה ונשמע״ לעשו ולישמעאל?
החיד״א מסביר שתשובת ישראל עומדת כנגד שני העמים שהקב״ה הציע להם את התורה. המילה ״נעשה״ היא כנגד עשו, והמילה ״נשמע״ היא כנגד ישמעאל.
מה תפקידו של מלמד תורה ביחס לשאלות הדור שלו?
רב ברל ויין מסביר שבכל דור יש אנשים המבארים רעיונות בתורה בהתאם לנסיבותיו ולאופן חשיבתו. תפקידם של תלמיד חכם ומנהיג קהילה הוא להראות כיצד התורה הנצחית נוגעת לאירועים ולתנאים המסוימים של ההווה.
איזו דרך בסברה הורה הרב רפאל חיים שלמה היימן לתלמידיו?
למרות חריפותו הרבה, הדריך את תלמידיו לעומק הסברה ולישרותה, תוך שמירה על הדרך הסלולה בלימוד. רבי ראובן גרוזובסקי תיאר את יכולתו לשקול כל סברה לפי ישרותה, עומקה ואמיתתה כבעל 'מאזניים במוחו'.
הרב רפאל חיים שלמה היימןאחרעוד
מקור: פניני הצדיקים — פניני הצדיקים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF
מדוע חילקו חכם ברוך עמדי והאדמו"ר מערלוי ביניהם את שעות לימוד התורה?
הם ראו בלימוד תורה רצוף תנאי לקיום העולם, וסברו שאין להשאירו אפילו רגע ללא לימוד. לכן קבעו משמרות: האדמו"ר למד עד עשר בלילה, וחכם ברוך המשיך עד הבוקר.
חכם ברוך עמדי; האדמו"ר ר' יוחנן סופר מערלויאחרעוד
מקור: פניני הצדיקים — פניני הצדיקים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF
כיצד מלמד הסיפור על רבי יצחק לבטון על מעלת לימוד הקבלה?
הרב בניהו שמואלי מספר שרבי יצחק לבטון למד במשך שנתיים 'עץ חיים' עם חתנו, הרב שלום הדאיה. לפי הסיפור, לאחר פטירתו בא בחלום ואמר ששנות הלימוד הללו בארץ ישראל הועילו לו יותר מכל שנות לימודו, הוראתו ודיינותו קודם לכן. המספר לומד מכאן על מעלתו הגדולה של לימוד הקבלה.
מקור: פניני הצדיקים — פניני הצדיקים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF
מה הקשר בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה?
התורה שבכתב היא חמשת חומשי התורה, שמשה רבנו קיבל בסיני, כתב וביאר לעם. התורה שבעל פה מתבטאת בפירושי חכמי ישראל, ובהם המשנה, התלמוד, שולחן ערוך והתניא. יחד הן תורה אחת שאינה ניתנת לחלוקה, שקיבלנו מאת הקב״ה.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF
מדוע התורה נמשלת למים?
כמים המרווים את הצמא ומנקים, לימוד התורה מזין את האדם, מטהר את נשמתו ונותן לו כוח. כשם שהמים יורדים מן ההרים ושומרים על תכונותיהם, כך התורה ירדה מאת הקב״ה לעולמנו בלי לשנות את מהותה.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF
האם ראוי לתלמיד חכם גדול לעזוב את לימודו למען פעילות שלטונית?
הרב אהרן ליכטנשטיין מציע להבין את מחלוקת מרדכי והסנהדרין כמחלוקת על שילוב שני תחומים. לפי הסבר זה, החכמים הכירו בחשיבות ההשפעה הפוליטית, אך סברו שמרדכי יתרום יותר אם יישאר בעולם התורה. מרדכי סבר ששילוב הלמדנות וההנהגה הציבורית עשוי להפרות את שני התחומים.
מה גדול יותר — לימוד תורה או מעשה?
בדיון המובא רבי טרפון מעדיף את המעשה, ואילו רבי עקיבא מעדיף את הלימוד. שאר החכמים משיבים שהתלמוד גדול מפני שהוא מביא לידי מעשה. הרב אהרן ליכטנשטיין מציע שהיחס בין הערכים האלה הוא הסבר אפשרי אחד למחלוקת בין מרדכי לחברי הסנהדרין.
כיצד אפשר לשלב חיים רוחניים עם העיסוקים הגשמיים הרגילים?
אדם יכול לקדש את החיים הגשמיים ולא להפריד אותם מעבודת ה׳. אכילה, משא ומתן ויחסי אישות יכולים להתנהל בקדושה ולשם שמים. המאמר מסביר באמצעות רעיון זה את התגלות ה׳ לנביאי ישראל ביום, בשעה שאנשים עוסקים בחיי המעשה.
מה כוונת הריטב״א שהאורים ותומים רק סייעו לכהן משוח מלחמה?
לפי הסבר החפץ חיים, התשובה לא הייתה אמינה לחלוטין ושימשה רק סיוע לשיקולים אחרים בהחלטה. המאמר מציע גם קריאה אחרת: כהן משוח מלחמה לא לבש בעצמו את האורים ותומים, אך היה רשאי לשאול בהם כשהכהן הגדול לבש אותם. לפי קריאה זו, הסיוע היה במתן תשובה לשאלתו, אף שבדרך כלל נענו רק המלך או הסנהדרין.
מדוע נזקק הכהן הגדול לרוח הקודש אם האורים ותומים הראו את התשובה?
לפי רש״י, התבוננותו של הכהן הגדול ברוח הקודש גרמה לאותיות לבלוט או להצטרף. הרמב״ן והריטב״א מסבירים שני שלבים: הכוונה בשם ״אורים״ גרמה לאותיות להאיר, והכוונה בשם ״תומים״ אפשרה לראות את סדרן הנכון. לפי רבנו אליקים, הכהן הגדול השיג תחילה את התשובה ברוח הקודש, ואחר כך בדק אותה באורים ותומים.
כיצד יכולים חידושי תורה להיות קשורים להתגלות בסיני?
הרב שלמה ריסקין מסביר שהתורה שקיבל משה כללה הרבה מעבר למה שמסר בכתב ובעל פה. העומק שלא נחשף הוא מקור להתחדשות המתמדת של המסורת שבעל פה. לכן חידוש של תלמיד מלומד ומסור לתורה יכול לגלות דבר שכבר ניתן למשה בסיני.
כיצד מוסברת השי״ן בעלת ארבעת הראשים בתפילין של ראש?
המאמר קושר את התפילין להופעת התורה בעולם המוגבל והנראה לעין. לכן הן מתאימות לאש השחורה, המבטאת את גילוי התורה בצורה מוחשית. הראש הנוסף של השי״ן מבטא תוספת של אותה אש שחורה.
מה פירוש הדימוי של התורה כאש שחורה על גבי אש לבנה?
בהסברו של הרב קוק, האותיות השחורות מבטאות תורה המתגלית במסגרת המוגבלת של הלשון, ואילו החלל הלבן מבטא רובד עליון ונסתר של מחשבה והתבוננות. לכן הרווחים בין הפרשיות קשורים לאפשרות להרהר בדברים ולקלוט אותם. הכתיבה המיוחדת של שירות התורה, שיש בה יותר חלל לבן, משקפת את מעלתן.
מה מכונה במאמר זה ״דעת תורה״?
המחבר מציע להבין דעת תורה כחכמתו של אדם שלא רק צבר ידיעות בתורה, אלא גם השתנה באמצעותן. התורה מעצבת את מחשבתו ואת מעשיו, ולכן החלטותיו נובעות מתפיסת התורה שהפנים.
האם יש ערך מיוחד ללימוד תורה בלילה?
המאמר מדגיש שאין לראות בלימוד תורה בלילה עבודה שיש בה גילוי מצומצם יותר, על סמך ההשוואה להשלמת הקרבנות בלילה. לימוד התורה בלילה מביא בעצמו את גילוי נוכחות ה׳ המלא יותר, שבמקומות אחרים נקשר לשעות היום.
כיצד אפשר לזהות שדרך מסוימת בלימוד התורה מבוססת היטב?
רב חיים בריסקר היה אומר שמי שהולך בדרך טובה יפגוש אנשים. בלימוד פירוש הדבר הוא שמהלך כללי אמיתי מתאים למקומות רבים ומסייע להבינם, מעבר למקור שבו התגלה. לכן כדאי להמשיך לבחון את היסוד ולראות כיצד הוא מסביר מקורות נוספים.
אם מוסיפים עוד איסור למניין הרמב״ם, איך נשארים עם תרי״ג מצוות?
הוספת האיסור ״לא יבדיל״ מחייבת לבחון אם סעיף אחר ברשימה אכן ראוי להימנות כמצווה נפרדת. המחבר בוחן כדוגמה אפשרית את האיסור השנוי במחלוקת לבטל את שמירת המקדש, אך אינו מכריע איזו מצווה להחליף. מטרת הדיון היא להעמיק בהבנת כללי מניין המצוות, ולא לשכתב את ספר החינוך.
מדוע הרמב״ם מונה בשמירת המקדש גם מצוות עשה וגם מצוות לא תעשה?
הרמב״ם וספר החינוך מונים גם חובה לקיים את השמירה וגם איסור לבטלה. לשיטתם מובאים הכלל התלמודי הנוגע ללשון ״הישמר״ ומדרש הלכה הלומד מחזרת הפסוק שיש כאן עשה ולא תעשה. הסמ״ג מונה כאן רק מצוות עשה, ואחרונים דנים בפירושים אחרים למדרש.
לשם מה נדרשה שמירה בבית המקדש?
הכוהנים והלוויים נדרשו להציב שומרים במקומות מסוימים במשכן ובבית המקדש. לפי הסבר הרמב״ם המובא כאן, זו שמירת כבוד: הבית שנבנה לכבוד ה׳ זוכה למשמר כמו ארמון מלכות.