Skip to main content
.

אחר — עמוד 6

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

6 848 רשומות

  1. מה שינה ספר החינוך ברשימת המצוות, והאם צריך לשנן את מספריהן?

    ספר החינוך אימץ את מניין הרמב״ם, אך סידר את המצוות לפי סדר הופעתן בתורה ופתח כל פרשה ברשימת מצוותיה. לפי הסבר מחבר המאמר, למספרים שניתנו למצוות אין משמעות הלכתית. חשוב לדעת ולהבין את המצוות, אך אין צורך לשנן את מספריהן.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayikra77, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  2. מדוע כתב הרמב״ם את ספר המצוות לפני משנה תורה?

    הרמב״ם החליט לסדר את משנה תורה לפי נושאי מצוות קשורים ולפתוח את חלקיו ברשימת המצוות הנידונות בהם. מכיוון שמניינו היה שונה מהמניין המקובל של בעל הלכות גדולות, היה עליו להסביר את יסודות ההבדלים. ספר המצוות נכתב כהקדמה המפרטת את הכללים לקביעה מה נחשב למצווה נפרדת.

    Rambamאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayikra77, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  3. מדוע קיימות רשימות שונות של תרי״ג המצוות?

    הגמרא מציינת רמ״ח מצוות עשה ושס״ה מצוות לא תעשה, אך אינה מפרטת אותן. מכיוון שבתורה יש הוראות רבות יותר, צריך לקבוע אילו מהן נחשבות למצוות נפרדות. הגאונים והראשונים נחלקו בכללי המניין וביישומם, ולכן חיברו רשימות שונות.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayikra77, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  4. איך אפשר לבדוק אם דרך שמצאתי בלימוד התורה אכן נכונה?

    רב חיים בריסקר השווה דרך נכונה בלימוד לדרך טובה שבה פוגשים אנשים. כאשר גישה כללית נכונה, מגלים שהיא מתאימה גם למקומות נוספים בתורה. לכן כדאי לבחון רעיון באמצעות בדיקת התאמתו למקורות נוספים.

    Rav Chaim Briskerאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayikra77, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  5. כיצד יכולים חידושי תורה להיות קשורים למה שקיבל משה בסיני?

    הרב ריסקין מסביר שהתורה שקיבל משה כללה הרבה מעבר למה שיכול היה לבטא בכתב או בעל פה. עומק זה הוא המקור למסורת שבעל פה הממשיכה להתחדש. לכן פירושים חדשים של תלמיד חכם ומסור עשויים לחשוף תוכן שניתן למשה בסיני.

    Rabbi Dr. Shlomo Riskinאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayikra85, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  6. מדוע ללמוד את דיני המשכן והקרבנות כאשר אי אפשר לקיימם כעת?

    האברבנאל מסביר שלתוכני התורה יש ערך כחכמה אלוהית גם כאשר אין אפשרות לקיים את המצוות הנוגעות להם. לימוד הנושאים האלה מסייע לשלמות הנפש. לכן חוסר האפשרות לקיים דין בפועל אינו שולל את המשמעות הרוחנית של לימודו.

    Abarbanelאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayikra78, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  7. כיצד אפשר לבדוק אם דרך הבנה בתורה נכונה?

    רב חיים בריסקר השווה דרך נכונה בלימוד לדרך טובה שפוגשים בה אנשים. כאשר יסוד כללי נכון, מגלים שהוא מתאים ומסביר גם מקומות נוספים בתורה.

    Rav Chaim Briskerאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayikra83, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  8. מאילו מקורות קרא הרב הירש להעמיק את הכרת היהדות?

    יש להכיר את היהדות מתוך התורה עצמה: התנ״ך, התלמוד, המדרשים וכתבי הפוסקים. באמצעות מקורות אלה יש ללמוד כיצד התורה מתייחסת לכל תחומי החיים, בכל מקום ובכל זמן.

    рав Шимшон Рафаэль Гиршאחרעוד

    מקור: בארות יצחק — 00071 beerot izhak, עמ׳ 19 · פתיחה והורדת PDF

  9. מה ההבדל בין ״נתיב״, ״שביל״ ו״משעול״?

    ״נתיב״ מציין דרך ליחידים, צרה יותר מ״דרך״ ומ״אורח״. ״שביל״ הוא מסלול צר עוד יותר, שרוחבו מספיק רק להנחת כף רגל. לפי פירוש רש״י המובא כאן, ״משעול״ פירושו ״שביל״.

    Рав Нахум Шатхинאחרעוד

    מקור: בארות יצחק — 00071 beerot izhak, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  10. מה פירוש המילה ״דרך״ בתנ״ך מלבד דרך ממשית?

    ״דרך״ מציינת דרך גדולה והומה המחברת בין ערים או מדינות. המילה מתארת גם את התנהגותו והרגליו של האדם. לכן הביטוי ״דרך ישרה״ עשוי להתייחס הן למסלול ההליכה והן ליושר המעשים.

    Рав Нахум Шатхинאחרעוד

    מקור: בארות יצחק — 00071 beerot izhak, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  11. האם נתגלה למישהו מלוא הטעם הנסתר של המצוות?

    רבי חיים מוולוז׳ין מבהיר שאפילו גדולי החכמים, ובהם משה, לא השיגו את הטעם הנסתר של המצוות עד תומו. היוצא מן הכלל היה אדם הראשון לפני החטא. הוא קושר השגה זו לאור הקדמון שבו ראה אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו.

    раби Хаим Воложинерאחרעוד

    מקור: בארות יצחק — 00071 beerot izhak, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  12. האם לכל המצוות יש טעם שהאדם מסוגל להבין?

    הטקסט מציג שתי גישות: המצוות מבטאות את רצון הבורא שאינו ניתן להבנה, או שיש להן טעמים הניתנים עקרונית להשגה. הרמב״ם נוקט בגישה השנייה והרמב״ן תומך בה: כל מצווה משלימה את האדם באופן מיוחד. חוסר הבנתנו במצוות מסוימות נובע ממגבלות שכלנו; כדוגמה מובאת הפרה האדומה, שטעמה נתגלה למשה.

    Рамбанאחרעוד

    מקור: בארות יצחק — 00071 beerot izhak, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  13. איזו משמעות פנימית מוצא הרב שלמה ריסקין בשתיית יין בפורים?

    הרב שלמה ריסקין קושר את השתייה לגילוי מהותו האמיתית של האדם. לעיתים ההגנה העצמית מחייבת הופעה חיצונית תקיפה, אך אסור שתבלע את העצמי הפנימי. לפי פירושו, הסרת המסכה צריכה לגלות את קול יעקב, המדבר באהבה ובשלום.

    Rabbi Shlomo Riskinאחרעוד

    מקור: Parsha.net — VayikraPurim63, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  14. כיצד חיברו הלוחות את משה לקב״ה?

    המהר״ל בתפארת ישראל מסביר שהקב״ה אחז בלוחות וגם משה אחז בהם. הדבר הניתן מן הנותן למקבל יוצר קשר ביניהם. באמצעות הלוחות התחבר משה באמת לקב״ה.

    Maharalאחרעוד

    מקור: Gan Hatorah — Gan Hatorah — ppj parshas vayeitzai 5787 — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  15. מהו מקורו של החלום הנבואי לפי ספר שערי אורה?

    לפי הביאור המובא, מקור החלום הנבואי בנקודה העליונה של קוצו של יו״ד, בכתר העליון שבעולם האצילות. נקודה זו נקראת חולם. דימוי הנקודה שמעל האות קושר את החלום להשתלשלות תוכן רוחני מן העולם העליון.

    ר' יוסף ג'יקיטאליאחרעוד

    מקור: לעומקו של מקרא — לעומקו של מקרא — Vayeitzei 5787, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  16. מדוע קושר המאמר בין תשובת בני נח לדין רוב?

    באחד הביאורים מחילת עוונות מתוארת כביטולם ברוב זכויות. בהנחה שביטול כזה אינו מועיל לבני נח, מוסברת ההגבלה המובאת על תשובתם. אולם בהמשך המחבר מציע במפורש שאם אין תולים את התשובה במנגנון זה, אפשר לומר שגם לבני נח מועילה תשובה.

    הרב יצחק מאטצעןאחרעוד

    מקור: הואיל משה — הואיל משה — hoil moshe parshas vayeitzei 5787, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  17. כיצד משיבה הדרשה לטענת המלאכים שהתורה שייכת להם מדין בר מצרא?

    לחם עוני מדמה את נתינת התורה למכירה לזמן, על יסוד המאמר שמצוות בטילות לעתיד לבוא. לפי דעת הרשב״א המובאת, במכירה כזאת אין דין בר מצרא. יושב אהלים מסייג שהסבר זה תלוי במחלוקת אם קנין פירות נחשב כקנין הגוף.

    הרב יצחק מאטצעןאחרעוד

    מקור: הואיל משה — הואיל משה — hoil moshe parshas vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  18. כיצד לימוד תורה בשבת משפיע על הלימוד במשך השבוע?

    לפי תנא דבי אליהו, לימוד התורה בשבת משפיע על השבוע כולו. השפעה זו מסייעת לאדם ללמוד תורה בקלות ובהבנה במשך השבוע.

    תנא דבי אליהואחרעוד

    מקור: סגולתי - מבית המשגיח — סגולתי - מבית המשגיח — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  19. כיצד לימוד תורה בשבת מסייע לזכור את הנלמד?

    השפת אמת כותב שהתורה שאדם לומד בשבת אינה נשכחת ממנו במהרה. הוא קושר את הלימוד בשבת לשמירת הדברים בזיכרון.

    שפת אמתאחרעוד

    מקור: סגולתי - מבית המשגיח — סגולתי - מבית המשגיח — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  20. מה המעלה המיוחדת של לימוד תורה בשבת?

    החפץ חיים כותב שלימוד תורה בשבת נחשב כמו תרי״ג פעמים לימוד תורה ביום חול. בכך הוא מדגיש את ערכו המיוחד של הלימוד בשבת.

    החפץ חייםאחרעוד

    מקור: סגולתי - מבית המשגיח — סגולתי - מבית המשגיח — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  21. מדוע קריאה לישן בשמו מזרזת את יקיצתו לפי ההסבר המובא?

    בנועם אלימלך ובפרי צדיק מוסבר ששמו של האדם מכוון בעיקר לנשמתו. לכן הקריאה בשמו קוראת לנשמה שיצאה מן הגוף ומזרזת את היקיצה.

    נועם אלימלך; ר' צדוק הכהן מלובליןאחרעוד

    מקור: מטעמי תורת חיים — מטעמי תורת חיים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  22. האם מקבלים שכר נפרד על לימוד תורה בשינה?

    הגר״א מסביר שהשגת התורה בשינה היא עצמה שכר, ולא עבודה שמקבלים עליה שכר נוסף. הנשמה זוכה להשגות בלי יגיעה, כטעימה מעין עולם הבא. לאחר מכן היא יכולה להביא את מה שלמדה למעלה אל חיי האדם בעולם הזה.

    הגר"אאחרעוד

    מקור: מטעמי תורת חיים — מטעמי תורת חיים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  23. מדוע הנשמה יכולה להשיג בשינה דברים שאינה משיגה בהקיץ?

    ר' צדוק הכהן מסביר שבשינה ניתן להשיג עניינים עליונים בתורה שאין הנשמה יכולה להשיג כשהיא בגוף. בהסבר המובא הגוף מתואר כמסך המבדיל בפני הנשמה. מי שעמל בתורה תמיד ביום ובלילה עשוי לזכות להשגות בתורה גם בשעת השינה.

    ר' צדוק הכהן מלובליןאחרעוד

    מקור: מטעמי תורת חיים — מטעמי תורת חיים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  24. מדוע השינה נקראת אחד משישים למיתה, ובמה היא שונה ממיתה?

    לפי ההסבר הקבלי המובא, בשינה הרוח והנשמה יוצאות מן הגוף, ואילו הנפש נשארת בו ומקיימת אותו. משום כך האדם טועם בשינה מקצת מטעם המיתה. במיתה יוצאת גם הנפש מן הגוף, וזה ההבדל המתואר.

    האר"י ז"ל; הרמ"ד וואליאחרעוד

    מקור: מטעמי תורת חיים — מטעמי תורת חיים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  25. איך השינה קשורה גם לטומאה וגם לחלומות שיש בהם מעין נבואה?

    ר' דוד זכות מסביר שהחיצונים מעכבים את עליית הנשמות, אך בשינה הם יורדים אל הגוף והמלאכים עולים עם הנשמות. השראת רוח הטומאה על הישן מסבירה לדבריו את טומאת המאכלים שמתחת למיטה שהישן מאהיל עליהם. לצד זאת, מכוח המלאכים המביאים את השינה יכולים החלומות להיות אחד משישים בנבואה.

    ר' דוד זכות ממודינאאחרעוד

    מקור: מטעמי תורת חיים — מטעמי תורת חיים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  26. כיצד מתוארת בקטע הזוהר התגלות סודות התורה בימי רבי שמעון?

    רבי יוסי אומר שלאחר שעלה רבי שמעון מן המערה התגלו לחברים סודות עליונים כאילו ניתנו אז בסיני. לאחר מותו מתואר צמצום הגילוי כסגירת המעיינות. החברים המשיכו לחזור על הדברים, אך הם כבר לא התקיימו בהם באותו אופן.

    רבי יוסיאחרעוד

    מקור: דבר המלך — דבר המלך — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  27. כיצד אין לתלמידי חכמים מנוחה בעולם הבא, שנחשב לעולם של מנוחה?

    מנוחה מתפרשת כהפסקת מלאכה, אך פעולת השכל והעיון של תלמידי החכמים אינה נפסקת. בעולם הבא עצם העיון וההנאה מזיו השכינה הם פעולת המנוחה. לכן ההתעלות השכלית המתמדת אינה סותרת את מנוחת העולם הבא.

    חידושי אגדותאחרעוד

    מקור: פרפראות בפרשה - חידושי תורה — פרפראות בפרשה - חידושי תורה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  28. מדוע אפשר לקבל שכר על לימוד תורה כבר בעולם הזה?

    שכר המצוות נמשל לשכר עבודה המשולם בסיומה, שכן החיוב במצוות נמשך כל החיים ומסתיים במיתה. לעומת זאת, הנשמה ממשיכה לעסוק בתורה גם לאחר המוות, ולכן אין לעבודה זו סוף. משום כך מוסברת האפשרות לקבל שכר תורה גם בעולם הזה.

    בן יהוידעאחרעוד

    מקור: פרפראות בפרשה - חידושי תורה — פרפראות בפרשה - חידושי תורה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  29. מדוע מייחסים את ההבטחות בישעיהו למעשה טוב אחד, אף שבפסוקים נמנים כמה מעשים?

    בהערה מוסבר שאין הכרח לקיים את כל המעשים שברשימה יחד כדי לזכות בהבטחות. מובא הכלל שמבאר המהרש״א על מניית דברים בלי ו׳ החיבור, וכן מדרש המייחס את הזכייה בזיו השכינה להימנעות מהסתכלות בערווה. מכאן מבינה המערכת שגם מעשה יחיד מן הרשימה מזכה בקיום ההבטחות.

    Редакция «טהור עינים»אחרעוד

    מקור: טהור עינים - אידיש — טהור עינים - אידיש — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  30. כיצד יכולה התורה להישאר כביכול כמעט ללא מגע לאחר דורות רבים של לימוד?

    החפץ חיים מסביר שלמרות עמלם של דורות רבים מספור, עדיין לא התחלנו להשיג את חכמתה האינסופית של התורה. המאמר קושר לכך את הביטוי ״תורת ה׳ תמימה״: התורה נשארת שלמה, כאילו כמעט לא נגענו בעומקה. כל המשמעויות שכבר נחשפו אינן ממצות את חכמתה.

    Le ‘Hafets ‘Haïmאחרעוד

    מקור: Des Faits Fascinants — Des Faits Fascinants — vayeitzei 2026 french 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  31. איך מחבר גיליון לפרשת השבוע יכול לבדוק אם כבר פרסם חידוש מסוים?

    המחבר מתאר כיצד נעזר בבינה מלאכותית לריכוז גיליונות קודמים ולסידורם לפי סדר הפסוקים. כעת הוא מחפש לפי מילות הפסוק כדי לבדוק אם כבר פרסם את החידוש המתאים, וכך חוסך שעות של עיון בארכיון.

    ישראל אהרן קלצקיןאחרעוד

    מקור: מעדני הפרשה — מעדני הפרשה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  32. איך אפשר להיעזר בבינה מלאכותית בהכנת טקסט?

    המחבר מספר שהוא מבקש מהבינה המלאכותית לאתר שגיאות כתיב, פיסוק, לשון וסגנון ואחר כך לתקן אותן, וכך חוסך זמן בהגהה. הניסיון הראשון להטיל עליה כתיבת מאמר שלם הצריך תיקונים שארכו יותר מכתיבה עצמאית. אף שהתוצאה השתפרה לאחר שהזין לה מאמרים קודמים שלו, הוא עדיין מעדיף לכתוב בעצמו.

    ישראל אהרן קלצקיןאחרעוד

    מקור: מעדני הפרשה — מעדני הפרשה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  33. האם עדיין יש מה לגלות בתורה אחרי דורות רבים כל כך של לימוד?

    החפץ חיים אומר שלמרות עמלם של דורות רבים מספור, בקושי התחלנו להשיג את חכמתה האינסופית של התורה. העלון קושר רעיון זה למילים ״תורת ה׳ תמימה״: התורה נשארת שלמה, כאילו הלימוד עדיין לא נגע בה. כל הפירושים שכבר התגלו אינם ממצים את עומקה.

    The Chofetz Chaimאחרעוד

    מקור: תובנות מרתקות — Fascinating Insights — vayeitzei 2026 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  34. כיצד התשובה מחברת מחדש את הנפש לשורשה הרוחני?

    האלשיך מסביר שהעוונות מפרידים את נפש האדם משורשה העליון הדבק בה'. שפע הקדושה, זכות התשובה וטוהר הלב מחברים אותה מחדש לשורשה. הזכות והשפע מתפשטים בעקבות זאת באדם עד לגופו.

    האלשיך הק'אחרעוד

    מקור: אלשיך — אלשיך — alshich vayietsie 87 a — Vayeitzei 5787, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  35. כיצד קיום תורה ומצוות של אדם מקיים עולמות שלמים?

    האדם מתואר כעולם קטן הכולל חומר, נפש חיונית, רוח ונשמה. חלקים אלו קשורים לעולם השפל, לעולם הגלגלים, לעולם המלאכים ולמקור רוחני עליון. בקיום תורה ומצוות בכל חלקיו האדם מקדש את שורשיהם ומקשר את העולמות, וכך נמשך השפע מלמעלה עד הארץ.

    האלשיך הק'אחרעוד

    מקור: אלשיך — אלשיך — alshich vayietsie 87 a — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  36. האם שם חריג של חכם בגמרא יכול להיות כינוי הקשור למאמרו?

    המהר"ץ חיות מציע שחלק מהחכמים הנזכרים פעמים מועטות בתלמוד נקראו בכינויים על שם מאמריהם. לדוגמה, שמו של רבי יצחק מגדלאה מתקשר לדבריו על מטבעות העשויים כמגדלים. מחבר המאמר מבחין בין הצעה זו לבין קשר נפשי בין שם אמיתי למאמר: כאן מדובר בהסבר אפשרי לעצם היווצרות הכינוי.

    המהר"ץ חיותאחרעוד

    מקור: עלים — עלים — alim-vayaitzei-5787-aleh-zayis bw — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  37. האם יש משמעות למספר האותיות והמילים בתורה שבעל פה?

    רבי ירוחם ליוואוויץ מביא שהגר"א למד גם את האותיות ומספרן בדברי חז"ל. הוא מסביר שהגר"א עסק בחציין של אותיות ותיבות בתורה שבעל פה, בדומה למניין האותיות בספר תורה. בכך גם מבנה הטקסט מוצג כחלק מן הלימוד, לצד תוכנו.

    רבי ירוחם ליוואוויץ זצ"לאחרעוד

    מקור: עלים — עלים — alim-vayaitzei-5787-aleh-zayis bw — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  38. האם שם חריג של חכם בתלמוד עשוי להיות קשור למאמרו?

    המהר"ץ חיות מציע שחכמים מסוימים הנזכרים לעיתים נדירות נקראו בכינויים הקשורים להלכה או למאמר שמסרו. לדוגמה, שמו של רבי יצחק מגדלאה נקשר לדבריו על מטבעות העשויים כמגדלים. מחבר המאמר מבחין בין כינויים כאלה לבין שמות אמיתיים שהקשר שלהם למאמר מוסבר באמצעות שורש הנפש.

    המהר"ץ חיותאחרעוד

    מקור: עלים — עלים — alim-vayaitzei-5787-aleh-zayis email — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  39. האם יש משמעות ללימוד מספר האותיות והמילים בתורה שבעל פה?

    רבי ירוחם ליוואוויץ מביא שהגאון מווילנא ייחס משמעות לאותיות ולמספרן גם בדברי חז"ל. הוא מסביר שהגר"א למד אף את נקודת האמצע של התורה שבעל פה באותיות ובתיבות, בדומה למניין שבתורה שבכתב. לפי גישה זו, העיון נוגע גם לצורה המילולית המדויקת של התורה ולא רק לתוכנה.

    רבי ירוחם ליוואוויץאחרעוד

    מקור: עלים — עלים — alim-vayaitzei-5787-aleh-zayis email — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  40. כיצד קישר רבי יעקב אדלשטיין את ברכת הנישואין לסיפור המצלם ששתק?

    רבי יעקב אדלשטיין פירש בדרך צחות את המילה 'בצלמו' שבברכת הנישואין כרמז למעשה הצילום. המצלם שתק לאחר מחיקת תמונותיו, וברכתו לאחותו נענתה בסיפור באירוסיה הקרובים. את המילים על בניין עדי עד קישר לבית בישראל שנבנה בעקבות אותה שתיקה.

    רבי יעקב אדלשטייןאחרעוד

    מקור: לקראת שבת מלכתא — לקראת שבת מלכתא — Vayeitzei 5787, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  41. כיצד לשלב לימוד קבוע עם שיעורים נוספים ושיחה אישית עם ה'?

    כותב המכתב מייעץ לשקוד בקביעות על השיעור השבועי העיקרי. בעת נחת ובהירות הדעת אפשר להוסיף שיעורים קטנים ושיחה בין האדם לקונו. סדר זה מאפשר לקיים הן את הלימוד הקבוע והן את שאר דרכי העבודה.

    מורינו הגה"צ שליט"א [?]אחרעוד

    מקור: דורשי יחודך רימ"ש — דורשי יחודך רימ"ש — Noach 5787, עמ׳ 27 · פתיחה והורדת PDF

  42. האם אפשר להוכיח ממניין שבע מצוות בני נח שאין תשובה מועלת להם?

    המאמר דוחה את הראיה המסוימת הזאת: מכך שתשובה אינה נמנית בשבע המצוות אין להוכיח שאינה מועלת. המחבר מסתמך על ביאור הגמרא שהמניין כולל שב ואל תעשה ולא קום ועשה, ולכן אפשר שתשובה אינה נמנית מפני שהיא מחייבת עשייה. עם זאת, הטקסט מציין בנפרד את עמדתו שאין תשובה מועלת לבן נח מטעם אחר, שאינו מתבאר כאן.

    הגה"ק מטאלטשוואאחרעוד

    מקור: דרושים קדמונים — דרושים קדמונים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  43. מה ההבדל בין האור הפנימי לאור המקיף שמקבלת הנוקבא?

    האור הפנימי מגיע לנוקבא מן הצד, דרך דופני זעיר אנפין, בהתאם לבחינתה כצלע וכצד. האור המקיף מגיע מן הנקב שמאחורי החזה, השייך לבחינת האמצע. אולם מכיוון ששורש האור המקיף הוא בעיגולים, הוא מעניק לה נקודת אמצע גמורה ולא קו אמצעי גמור לאורך כל קומתה.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»אחרעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  44. כיצד הגבורות יוצאות לנוקבא רק בשנה השמינית אם הצלם שלה צריך לכלול כבר שלושה קווים?

    לפי תירוץ היפ"ש, כל הצלם הכולל חסדים וגבורות יוצא כבר בשנה הראשונה, ויציאת הגבורות מיוחסת לשנה השמינית מפני שרק אז נזקקים להן. הבלח"י מבחין בין הארת הגבורות, היוצאת עם החסדים בשנה הראשונה, לבין כללות הגבורות היוצאת בשנה השמינית. כך מוצגים ביאורים שונים ליחס שבין הצלם המוקדם לבין כניסת הגבורות המאוחרת.

    יפ"ש; בלח"יאחרעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  45. מדוע הנוקבא נבנית תחילה מחסדים אף שעיקרה גבורות?

    הנוקבא נבנית מזעיר אנפין, שהוא בחינת חסדים. לכן החסדים הם שבונים אותה תחילה, אף שעיקרה שלה הוא גבורות. הגבורות נכנסות לאחר שנשלמה כניסת החסדים.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»אחרעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  46. כיצד אורות חדשים משתתפים בבניינה ההדרגתי של הנוקבא?

    כאשר נכנס אור חדש, האור הקודם נדחה למדרגה נמוכה יותר. כך הפרקים התחתונים של נצח והוד נכנסים תחילה לחכמה ולבינה של הנוקבא, ואחר כך יורדים ומפנים מקום לפרקים הבאים. באופן זה נבנים בהדרגה הקו הימני והקו השמאלי שלה.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»אחרעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  47. מדוע כתר הנוקבא אינו נחשב כתר גמור בביאור עץ חיים?

    כתר גמור מתואר ככתר הנבנה מתפארת של עליון ומתפארת של תחתון, כפי שהוא בזעיר אנפין. לכתר הנוקבא אין אותה שלמות של בניין, והוא אינו קו אמצעי גמור. מתוך כך הביאור מסביר שמיעוט הלבנה קשור למבנה הנוקבא המתואר, ולא למקרה חיצוני.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»אחרעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  48. מתי יש לכוון את כוונת כוח גברא בנטילת ידיים?

    עיקר הכוונה הוא בעת הנטילה הנעשית מכוח גברא. אולם הביאור מקדים את תחילתה כבר לנתינת המים בכלי, מפני שהמים מתחילים אז להמתיק את הדין הקשור לכלי. לאחר מכן חוזרים ומכוונים באחיזת הכלי ובנטילה עצמה.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»אחרעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 14 · פתיחה והורדת PDF

  49. אילו שני שורשי מיתוק קשורים לדיקנא של זעיר אנפין?

    הביאור קושר את שערות זעיר אנפין לדינים שמהם מגיעה הטומאה על הידיים. שורש מיתוק אחד הוא שורש דיקנא דזעיר אנפין בדיקנא דאריך אנפין, שהוא רחמים. השורש השני הוא שורש השערות בחיוורתא, הלבנונית שהיא שמות הוי"ה ורחמים.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»אחרעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 14 · פתיחה והורדת PDF

  50. מדוע כוונת הנטילה מתחילה במילוי המילוי ומסתיימת בשם הפשוט?

    כאן הסדר הוא מלמטה למעלה: מעלים את הדינים אל המקור הממתק אותם. לכן תחילה מעלים את מילוי המילוי למילוי, ולאחר מכן את המילוי לשם הוי"ה הפשוט. בתשובה המובאת מתוך בצדק ושלום מקבילים שלבים אלו לנטילה הראשונה, השנייה והשלישית בהתאמה.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»; בצדק ושלוםאחרעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 14 · פתיחה והורדת PDF

נושאים