כיצד משיבה הדרשה לטענת המלאכים שהתורה שייכת להם מדין בר מצרא?
לחם עוני מדמה את נתינת התורה למכירה לזמן, על יסוד המאמר שמצוות בטילות לעתיד לבוא. לפי דעת הרשב״א המובאת, במכירה כזאת אין דין בר מצרא. יושב אהלים מסייג שהסבר זה תלוי במחלוקת אם קנין פירות נחשב כקנין הגוף.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«דמי שמכר שדה לזמן ולא לחלוטין לית בה דינא דבר מצרא»
- מחבר
- הרב יצחק מאטצען
- מקור
- הואיל משה — הואיל משה — hoil moshe parshas vayeitzei 5787, עמ׳ 2
- פרשה
- ויצא