Skip to main content
.

אחר — עמוד 7

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

6 848 רשומות

  1. מה משמעות כוח גברא בכוונת נטילת ידיים על דרך הסוד?

    המילה כוח נקשרת לכ"ח אותיות מילוי המילוי של הוי"ה, המקבילות לבחינת הדין הגמור. שם הוי"ה הפשוט הוא חסד הממתק את הדינים שבמילוי ובמילוי המילוי. הנטילה בכוח גברא נכללת בכוונה להמתיק את הדינים בשורשם, הקשור לאריך אנפין.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»אחרעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 14 · פתיחה והורדת PDF

  2. מה מקורם של שלושת שמות מ"ב בכוונת נטילת ידיים?

    הטקסט קושר אותם לשלושה סוגי מילוי הוי"ה בשלושת ראשי אריך אנפין: ע"ב, ס"ג ומ"ה. בכל ראש נמצאות שלוש הוויות במילוי המתאים לו. מניין מ"ב מתקבל מצירוף השם הפשוט, המילוי ומילוי המילוי.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»אחרעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  3. כיצד קשור שם מ"ב לנטילת ידיים?

    בכוונה המתוארת, שם מ"ב מורכב מארבע אותיות הוי"ה פשוט, עשר אותיות המילוי ועשרים ושמונה אותיות מילוי המילוי. בנטילה מתגלות גם שלוש "ידיים": יד ימין, יד שמאל ויד נוספת הנעשית משפשוף הידיים זו בזו. שלוש פעמים הגימטרייה של יד, שהיא ארבע עשרה, עולות אף הן למ"ב.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»אחרעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  4. מה המשמעות של י"ב תפירות התפילין ושל המעברתא?

    בספר הליקוטים י"ב התפירות מקבילות לארבע חיות הכיסא, שביחס זה לכל אחת מהן שלושה פנים. הן מקבילות גם לי"ב המזלות ולארבעת הדגלים, שבכל אחד מהם שלושה שבטים. המעברתא משלימה רכיב שלושה עשר, ויחד הם כנגד י"ג מינים בתרומת המשכן.

    ספר הליקוטיםאחרעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  5. כיצד מבאר מצת שימורים את ריבוע התפילין ואת התיתורא?

    בביאור על דרך הסוד, ריבוע התפילין קשור לארבעת המוחין, שכל אחד מהם מונח בחדר מרובע בתוך היסוד. התיתורא מקבילה לתחתית יסוד הבינה שעליה מונחים המוחין של זעיר אנפין. המעברתא מקבילה לפי היסוד, שבו עוברות הרצועות המסמלות חסדים וגבורות.

    מצת שימוריםאחרעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  6. מה מסמלת המעברתא של התפילין בפירוש על דרך הסוד?

    המעברתא מסמלת את הצינורות שבהם עובר השפע האלוהי כלפי מטה. שושן סודות מתאר אותה כרמז להשפעה למלאכים ולעולם השפל. מצת שימורים קושר מעבר זה לשמות אהי"ה, הוי"ה ואדנ"י, שגימטרייתם יחד היא יב"ק.

    שושן סודות; מצת שימוריםאחרעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  7. מדוע הביטוי ״כברת הארץ״ קשור לסעודת הבוקר?

    הרמב״ן מקבל את פירוש ר׳ דוד קמחי שהכ״ף היא כ״ף הדמיון ואינה חלק משורש המילה. הביטוי מציין את שיעור הדרך שהולכים מן הבוקר עד זמן האכילה המועטת. כך נקשרת סעודת הבוקר ללשון הבראה וחיזוק.

    הרמב"ןאחרעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 23 · פתיחה והורדת PDF

  8. האם אפשר לראות בכל מי שנקרא ישמעאלי צאצא של ישמעאל?

    בטקסט מוטל ספק בזיהוי האוטומטי: השתייכות דתית אינה מוכיחה כשלעצמה מוצא מישמעאל. בהערת המערכת מוסבר שגם בני אומות אחרות הצטרפו לדת הזאת. ההצעה בדבר מוצא הבדואים נאמרת כאפשרות בלבד ולא כמסקנה ודאית.

    רבינו שליט״א [?]; Редакция «קובץ גליונות»אחרעוד

    מקור: קובץ גליונות — קובץ גליונות — Chayei Sarah 5787, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  9. למה ללמוד גימטריות אם הן נקראות פרפראות לחכמה?

    לפי הפירוש המובא בשם היין לבנון, ראוי לאדם לעסוק בהן ולדעת אותן. באמצעותן הוא מקרב לנפשו את חוקי ה' ותורותיו.

    היין לבנוןאחרעוד

    מקור: ניצוצי גימטריא — ניצוצי גימטריא — Toldos 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  10. מדוע ללמוד גימטריות ותקופות?

    הפירוש יין לבנון המובא בטקסט מסביר שראוי לאדם ללמוד נושאים אלה ולהבינם. לימוד זה מסייע לקרב אל הלב את חוקי ה׳ ואת תורתו.

    Yayin Levanonאחרעוד

    מקור: Gematria Sparks - English — Gematria Sparks - English — 66 toldos - gematria sparks 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  11. איזה אור האיר בשבת הראשונה?

    האור שנברא ביום הראשון המשיך להאיר גם בשבת. דברי חז״ל המובאים בטקסט מסבירים שאור זה המשיך לשמש לאחר שקיעת החמה בערב שבת.

    Chazalאחרעוד

    מקור: Gematria Sparks - English — Gematria Sparks - English — 66 toldos - gematria sparks 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  12. כיצד אברבנאל קושר בין עדן לקדושת ארץ ישראל וירושלים?

    אברבנאל מסביר שעדן הייתה הארץ שנקראה לאחר מכן ארץ ישראל, ובה נעשה הגן. לאחר שאדם חטא וגורש, הקב״ה סיבב שבזכות קדושת המקום ומעלתו ייבנו בו המקדש וירושלים עיר הקודש. בכך הוא מסביר מדוע עיני ה׳ תמיד בארץ ומדוע השגחתו והשפעתו חזקות בה במיוחד.

    ר' יצחק אברבנאלאחרעוד

    מקור: טעימות הפרשה — טעימות הפרשה — Toldos 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  13. האם צריך להתחיל להשתמש מיד בכל הכלים לשיפור הלימוד?

    כל אחד יכול לבחור בכלים המתאימים לו ולהעמיק בהדרגה ביישומם. עם ההרגל הם נעשים חלק טבעי מהלימוד ודורשים פחות מאמץ. לפי המאמר, גם התקדמות קטנה ביישום הכללים משפיעה על ההנאה ועל הזיכרון.

    Редакция «מחשבות טובות»אחרעוד

    מקור: מחשבות טובות — מחשבות טובות — Toldos 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  14. האם בזמן הלימוד צריך להזכיר לעצמי כל הזמן שאני חייב לזכור?

    הרצון לזכור צריך להיות חלק מהגישה ללימוד, אבל בזמן הלימוד עצמו יש להתרכז בתוכן הנלמד. מחשבות חוזרות על הצורך לזכור עלולות להפריע לריכוז ואף לפגוע בזיכרון. לכן המטרה צריכה להיות בהרגשת הלב בלי להפוך למחשבה שמסיחה את הדעת.

    Редакция «מחשבות טובות»אחרעוד

    מקור: מחשבות טובות — מחשבות טובות — Toldos 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  15. איך להפוך את לימוד הגמרא לחי ולזכור אותו טוב יותר?

    כדאי להשתתף במהלך הסוגיה: לפני קריאת הדין לעצור ולחשוב מה הנידון ומה עשויה להיות התשובה. לפני תירוץ התוספות כדאי להתעכב ולהרגיש את הקושי שבשאלתם. לפי המאמר, מעורבות כזאת הופכת את הלימוד לחוויה ומסייעת לזכור אותו.

    Редакция «מחשבות טובות»אחרעוד

    מקור: מחשבות טובות — מחשבות טובות — Toldos 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  16. איך לסדר סוגיה שנלמדה כדי לזכור אותה טוב יותר?

    לאחר הלימוד צריך לסדר את פרטי הסוגיה ברצף הגיוני וברור ולהבין את הקשרים ביניהם. המאמר משווה זאת למנגינה, שסדרה הפנימי מסייע לזכור אותה יותר מאוסף פרטים שאין ביניהם קשר.

    Редакция «מחשבות טובות»אחרעוד

    מקור: מחשבות טובות — מחשבות טובות — Toldos 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  17. למה לא מספיק ללמוד דברי תורה פעם אחת?

    המאמר מביא את דברי הגמרא שלימוד תורה בלי חזרה דומה לזריעה בלי קצירה. המטרה היא לשמור על ידיעה ברורה גם לאחר שנים, ולא לזכור רק את מה שנלמד לאחרונה.

    Редакция «מחשבות טובות»אחרעוד

    מקור: מחשבות טובות — מחשבות טובות — Toldos 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  18. מה פירוש הפסוק ״ויתהלך בחוץ על משענתו״?

    לפי ההסבר המובא, הפסוק מתייחס להחלמתו של הנפגע. זהו ביטוי משלִי, ועיקרו חזרתו לבריאות ולא שימוש ממשי במשענת.

    ר' ישמעאלאחרעוד

    מקור: מה בדף ירושלמי — מה בדף ירושלמי — Toldos 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  19. כיצד מציע המחבר לשמור על סדר עדיפויות רוחני מול דרישות לשירות לכול?

    המחבר קורא ללכת בדרכו של יעקב, ומסביר שלימוד התורה הוא שעשה אותו ליעקב אבינו. לשיטתו, הצמיחה הרוחנית וההגנה על ארץ ישראל תלויות בתורה, ולכן לומדי התורה הם העיקר. הוא רואה בהצבת השירות לכול כתנאי ראשון להצטרפות לקואליציה סדר עדיפויות שגוי, וקורא להתחזק בלימוד התורה.

    ר' ש. קאפלין שליט"אאחרעוד

    מקור: Taking the Parshiyos With Us — Taking the Parshiyos With Us — Toldos 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  20. איזו תפיסה על השפעת המבט מובאת בשם הרמב״ן?

    המאמר מצטט את טענת הרמב״ן שמבט ממושך של אישה בתחילת נידתה עשוי להשאיר סימנים אדומים במראת מתכת. המחבר משתמש בכך להמחשת התפיסה שמבט יכול להשפיע על חפץ. הקטע מביא טענה של פרשן ואינו מציע עצה רפואית.

    הרמב"ןאחרעוד

    מקור: שער המלך — שער המלך — Toldos 5786, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  21. מדוע לא הסכים רבי אהרן קוטלר להצעה לקצר שיעור ארוך?

    רבי יחזקאל מנחם ליהמן סיפר שהציע להשמיט חלקים מן השיעור, משום שהציבור מתקשה להכיל חומר רב כל כך. רבי אהרן השיב שכל קטע נחוץ ואי אפשר לוותר עליו. הסיפור מבטא את יחסו לתוכן השיעור כמכלול מחושב.

    הרב יחזקאל מנחם ליהמןאחרעוד

    מקור: עלים — עלים — alim-toldos-5787-aleh-zayis email, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  22. מדוע כדאי לחזור על מסכת שלמה כמה פעמים לפני לימוד מפורט של התוספות?

    הרבי משה'ניו מבאיאן המליץ ללמוד תחילה את כל המסכת עם רש"י ורק עם תוספות נבחרים. לאחר כמה חזרות אפשר ללמוד את שאר התוספות, משום שאז מבינים היטב את העניין. הוא אף הציע לציין לתלמיד אילו תוספות ללמוד מיד.

    הרבי משה'ניו מבאיאןאחרעוד

    מקור: עלים — עלים — alim-toldos-5787-aleh-zayis email, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  23. כיצד המליץ רבי מנחם זעמבע לשלב לימוד בעיון עם לימוד גמרא בהיקף רחב?

    הוא המליץ ללמוד ולחזור הרבה גמרא, ולעיין רק בתוספות הנחוצים. בחלק העיוני הציע לעיין ברוב העניינים ברמב"ם לפי ציוני העין משפט. לכך הקציב שלוש שעות ביום, ואת שאר היום ייעד ללימוד ולחזרה בהיקף רחב.

    רבי מנחם זעמבעאחרעוד

    מקור: עלים — עלים — alim-toldos-5787-aleh-zayis email, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  24. איזה מקום נתן רבי מאיר אריק לחזרה יומית על גמרא?

    לפי עדות תלמידו, רבי מאיר אריק הורה לתלמידיו לחזור על שבעה דפי גמרא ביום. הוא דימה את הגמרא ללחם עם חמאה, עיקר מאכלו של אדם, ובכך הדגיש את מקומה הקבוע בלימוד.

    רבי מאיר אריקאחרעוד

    מקור: עלים — עלים — alim-toldos-5787-aleh-zayis email, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  25. כמה גמרא המליץ רבי פישל אריק לתלמידו ללמוד בכל יום?

    כשביקש רבי שמעון פירסט לדעת מהי דרך הלימוד הטובה והנכונה, המליץ לו רבי פישל אריק ללמוד לפחות שלושה דפי גמרא בכל יום. הדברים מובאים בזיכרונות כעצה מסוימת שנתן הרב לתלמידו.

    רבי פישל אריקאחרעוד

    מקור: עלים — עלים — alim-toldos-5787-aleh-zayis email, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  26. כיצד כדאי להתחיל ללמוד מסכת כדי להבין טוב יותר את התוספות?

    הרבי משה'ניו מבאיאן המליץ ללמוד תחילה את כל המסכת עם רש"י ורק עם תוספות נבחרים. לאחר שחוזרים עליה כמה פעמים יש ללמוד את התוספות, שכן אז מבינים היטב את העניין כולו. הוא אף הציע לסמן לתלמיד בעצמו אילו תוספות ללמוד מיד.

    הרבי משה'ניו מבאיאןאחרעוד

    מקור: עלים — עלים — alim-toldos-5787-aleh-zayis bw, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  27. כיצד המליץ רבי מנחם זעמבע לחלק את הזמן בין עיון לחזרה על הגמרא?

    רבי מנחם זעמבע המליץ ללמוד ולחזור הרבה גמרא, ולעיין רק בתוספות הנחוצים ולא בכולם. ברוב העניינים יעץ לעיין ברמב"ם לפי ציוני העין משפט. לעיון זה הקציב שלוש שעות ביום, ואת שאר היום ייעד ללימוד ולחזרה מרובים בגמרא.

    רבי מנחם זעמבעאחרעוד

    מקור: עלים — עלים — alim-toldos-5787-aleh-zayis bw, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  28. על מה הורה רבי מאיר אריק לתלמידיו לחזור בכל יום?

    תלמידו של רבי מאיר אריק מסר שרבו הורה לתלמידים לחזור על שבעה דפי גמרא ביום. הוא היה מדמה את הגמרא ללחם עם חמאה, עיקר מאכלו של אדם, ובכך ביטא את מקומה הקבוע בלימוד.

    רבי מאיר אריקאחרעוד

    מקור: עלים — עלים — alim-toldos-5787-aleh-zayis bw, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  29. כמה גמרא המליץ רבי פישל אריק לתלמידו ללמוד בכל יום?

    כשרבי שמעון פירסט ביקש מרבו דרך לימוד טובה ונכונה, רבי פישל אריק הורה לו ללמוד לפחות שלושה דפי גמרא בכל יום. בזיכרונות מובא שיעור זה כעצה מסוימת שנתן הרב לתלמידו.

    רבי ירוחם פישל אריקאחרעוד

    מקור: עלים — עלים — alim-toldos-5787-aleh-zayis bw, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  30. מדוע לדעת ויקטור שרפה ישראל צריכה להדגיש את הקשר הרוחני של העם היהודי לארצו?

    ויקטור שרפה סבור שאין די בנימוקי ביטחון כדי להסביר את עמדתה של ישראל. הוא קורא להדגיש בהתמדה את השורשים ההיסטוריים והרוחניים של העם היהודי בארץ ישראל, תוך קישורם לתורה ולספר בראשית. לדעתו, הצגה גלויה של עמדה זו נחוצה להתמודדות עם תעמולה עוינת.

    Виктор Шарпеאחרעוד

    מקור: אוהבים לעשות טוב — Любите делать добро№605 Недельная глава Вайеце, עמ׳ 17 · פתיחה והורדת PDF

  31. במה שונה לדעת גילדר התודעה האנושית מתודעת בעלי החיים?

    גילדר סבור שההבדל בין האדם לבעלי החיים הוא איכותי ולא רק כמותי. הוא מתנגד לרעיון שהתבונה, הרצון, התקוות ויכולת ההכללה האנושיים הם רק גרסאות מפותחות יותר של אותן יכולות אצל בעלי חיים.

    Джордж Гилдерאחרעוד

    מקור: אוהבים לעשות טוב — Любите делать добро№605 Недельная глава Вайеце, עמ׳ 14 · פתיחה והורדת PDF

  32. האם הגדלת מורכבותו של מחשב יכולה ליצור תודעה לדעת גילדר?

    בריאיון מוצגת עמדתו של ריי קורצווייל, שלפיה מערכת מורכבת דיה יכולה ליצור תודעה. גילדר חולק על כך: לדעתו, הוספת שבבים אינה הופכת מחשב לאישיות. הוא סבור שהמחשב נשאר מכונה הנשלטת בידי מתכנת או בעלים.

    Джордж Гилдерאחרעוד

    מקור: אוהבים לעשות טוב — Любите делать добро№605 Недельная глава Вайеце, עמ׳ 14 · פתיחה והורדת PDF

  33. למה מתכוון גילדר כשהוא מבקר את הפיכת המתמטיקה למציאות חומרית?

    גילדר מבקר את המעבר ממודל מתמטי המועיל לחישובים לטענה שכל האפשרויות שבו קיימות במציאות הפיזית. כדוגמה הוא מביא פירוש של מסלולים אפשריים של אלקטרון כיקומים ממשיים רבים. הוא מבדיל בין ביקורתו על תיאורטיקנים לבין ההנדסה, שלדעתו מתקדמת במהירות.

    Джордж Гилдерאחרעוד

    מקור: אוהבים לעשות טוב — Любите делать добро№605 Недельная глава Вайеце, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  34. מדוע גילדר רואה בברירה הטבעית הסבר בלתי מספיק להתפתחות החיים?

    גילדר מכיר בהסתגלות חיידקים לאנטיביוטיקה כדוגמה נצפית לשינוי ולברירה טבעית. עם זאת, הוא מפרש אותה כהסתגלות מוגבלת וסבור שאינה מסבירה את הופעתם של יצורים מורכבים יותר. הוא קושר ביקורת זו להתנגדותו להסבר חומרני בלבד של החיים.

    Джордж Гилдерאחרעוד

    מקור: אוהבים לעשות טוב — Любите делать добро№605 Недельная глава Вайеце, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  35. מהי גימטריה, וכיצד מחשבים גימטריה של מילה?

    גימטריה של אות היא ערכה המספרי: אל״ף שווה אחת, בי״ת שתיים וגימ״ל שלוש. אחרי יו״ד, שערכה עשר, באות עשרות ואחריהן מאות. את הגימטריה של מילה או ביטוי מחשבים באמצעות חיבור ערכי האותיות המרכיבות אותם.

    Игаль Бардאחרעוד

    מקור: אוהבים לעשות טוב — Любите делать добро№605 Недельная глава Вайеце, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  36. אילו דוגמאות מן התורה מביא המחבר בקשר לספירה עשרונית, לשברים ולאפס?

    יגאל ברד רואה בפירוט הנפרד של מאות, עשרות ויחידות בתיאור גילם של שרה ואברהם רמז לערכי המקום בשיטה העשרונית. כדוגמאות לשברים הוא מביא חלקים ממידת קמח וכמויות נוספות בתיאורי הקורבנות, ואת מושג האפס הוא קושר למילה ״אפס״. על סמך דוגמאות אלו המחבר טוען שידע מתמטי טמון בתורה ומקורו בבורא.

    Игаль Бардאחרעוד

    מקור: אוהבים לעשות טוב — Любите делать добро№605 Недельная глава Вайеце, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  37. מדוע טעמי המקרא נקראים נשמת הטקסט של התורה?

    אותן מילים יכולות לבטא שמחה, תמיכה, אירוניה או כעס בהתאם לנימת הקול. בתשובה מתוארים טעמי המקרא כדרך להעביר את הגוונים הרגשיים ואת הכוונה הפנימית של דברי התורה. הקריאה בטעמים מוצגת אפוא כמפגש עם פנייתו החיה של הקב״ה ועם נשמת הטקסט.

    Редакция «Любите делать добро»אחרעוד

    מקור: אוהבים לעשות טוב — Любите делать добро№605 Недельная глава Вайеце, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  38. מדוע מועיל לכתוב את דברי התורה שלומדים?

    בהקדמה מובאים דברי המהרש"א שעיקר הרושם של הלימוד נעשה דווקא על ידי לימוד בכתיבה. המחבר מסביר שמשום כך כתב לעצמו את מה שלמד כהכנה לנישואין.

    המהרש"אאחרעוד

    מקור: כתב מרדכי — כתב מרדכי — Ki Sisa 5786, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  39. מדוע המשנה אומרת "נערות" והברייתא אומרת "ילדות"?

    פרנסה ממלמדות ומהוראה דורשת מידה מסוימת של בגרות וחריפות. לכן המשנה, המתארת דרך זו, משתמשת בלשון נערות. בדרך המיוחדת שבה מלאכתו נעשית בידי אחרים מפני שהוא עושה רצונו של מקום, הדבר יכול להיות גם בילדותו, אך אין הכוונה לקטנות ממש.

    כ"ק אדמו"ר שליט"אאחרעוד

    מקור: הגהות הרבי — 5710-11 כ"ף מנ"א תש"י, עמ׳ 33 · פתיחה והורדת PDF

  40. מדוע דווקא המשנה מדגישה שאוכלים משכר התורה בעולם הזה?

    בדרך החיים הרגילה, לפי הביאור, פרנסת האדם קשורה למעלתה המיוחדת של התורה שאוכלים משכרה גם בעולם הזה. בדרך רשב"י, מלאכתו נעשית בידי אחרים כשכר על עשיית רצונו של מקום בכל מאודו, ולא דווקא כשכר על לימוד תורה. ממילא, כאשר אין לו טרדות פרנסה, הוא מחויב לעסוק בתורה תמיד.

    כ"ק אדמו"ר שליט"אאחרעוד

    מקור: הגהות הרבי — 5710-11 כ"ף מנ"א תש"י, עמ׳ 33 · פתיחה והורדת PDF

  41. מדוע המשנה מזכירה חולי וייסורים, ואילו הברייתא מזכירה רק זקנה?

    לפי הביאור, המשנה עוסקת בדרך החיים הרגילה, ואילו הברייתא מתארת את מדרגתם המיוחדת של רשב"י וחבריו, העושים רצונו של מקום בכל מאודם. ההסבר משתמש במאמר חז"ל הקושר ייסורים לעוון, תוך ציון מפורש שיש יוצאים מן הכלל שאינם שכיחים. במסגרת ביאור זה, במדרגה המתוארת בברייתא שייכת זקנה טבעית, אך לא חולי וייסורים.

    כ"ק אדמו"ר שליט"אאחרעוד

    מקור: הגהות הרבי — 5710-11 כ"ף מנ"א תש"י, עמ׳ 31 · פתיחה והורדת PDF

  42. מדוע המשנה אומרת "שאר כל אומנות" והברייתא אומרת "כל אומנות שבעולם"?

    המשנה מתארת את הדרך המותרת השייכת לכלל, שבה מתפרנסים מן התורה, כגון במלמדות ובהוראה. בהקשר זה התורה עצמה משמשת גם אומנות לפרנסה, ולכן נאמר "שאר" האומנויות. הברייתא כוללת את דרכו המיוחדת של רשב"י, שבה הפרנסה באה בדרך נס והתורה אינה אומנות כלל, ולכן היא מעמידה אותה מול "כל אומנות שבעולם".

    כ"ק אדמו"ר שליט"אאחרעוד

    מקור: הגהות הרבי — 5710-11 כ"ף מנ"א תש"י, עמ׳ 31 · פתיחה והורדת PDF

  43. איך אפשר להעריך אם תירוץ בלימוד התורה אכן משכנע?

    גם תירוץ שנראה נכון במבט ראשון עשוי להידחות לאחר עיון נוסף. כאשר הנחה אחת מיישבת כמה קושיות, ובמיוחד קושיות מסוגים שונים, מתחזקת ההשערה שהתירוץ אמיתי. ככל שמתרבות הקושיות המתיישבות על ידי אותה הנחה, ההשערה מתקרבת לוודאות.

    כ"ק אדמו"ר שליט"אאחרעוד

    מקור: הגהות הרבי — 5710-11 כ"ף מנ"א תש"י, עמ׳ 27 · פתיחה והורדת PDF

  44. מדוע המשנה בדרך כלל מקצרת והברייתא מפרטת יותר?

    רבי ניסח את המשנה בקיצור, בדברים מעטים הכוללים עניינים רבים. לאחר מכן, כשנתמעטו המוחין, היה צורך לפרט יותר. לכן הסדר הרגיל הוא שעניין שנשנה במשנה בקיצור נשנה בברייתא באריכות ובפרטיות.

    הרמב"םאחרעוד

    מקור: הגהות הרבי — 5710-11 כ"ף מנ"א תש"י, עמ׳ 25 · פתיחה והורדת PDF

  45. האם צריך לדייק בלשון התורה שבעל פה?

    אף שבתורה שבעל פה העיקר הוא התוכן, גם לשונה מדויקת ביותר. מתוך דיוק במילים אפשר להוציא עניינים רבים ואף מסקנות להלכה. מובאת הדוגמה של ר' נחמי' דובראוו נער, שדייק אפילו בלשון הט"ז והמגן אברהם והוציא מכך עניין להלכה, וכל שכן שיש לדייק בלשון הש"ס.

    כ"ק אדמו"ר שליט"אאחרעוד

    מקור: הגהות הרבי — 5710-11 כ"ף מנ"א תש"י, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  46. האם יש מקום בעולם התורה למי שנמשך במיוחד לבירור המציאות המעשית?

    הכותב רואה בבירור המציאות תחום עצמאי ונחוץ של תלמידי חכמים, ומקשר אותו לדמותו של זבולון. דיונים מפורטים רבים בגמרא עוסקים בבירור העובדות הנדרשות ליישום ההלכה. כדוגמה הוא מביא את מרן הגרש"ז אוירבך, שעסק בהבנת מעגלים חשמליים לצורך הכרעה בשאלות שבת, ומדגיש שלא כל תלמיד חכם בנוי להתמחות הזאת.

    Редакция «אז נדברו»אחרעוד

    מקור: אז נדברו — אז נדברו — Vayeitzei 5787, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  47. איך אפשר לזהות איזו שליחות תורנית מתאימה לאופי שלי?

    הכותב מציע לברר את הנטיות האישיות, מפני שבעבודת ה' יש שליחויות שונות ונחוצות. בהקבלה שלו לשבטים, רצון ללמוד כל החיים בלי לחפש תפקיד מתאים ללוי, ואילו שאיפה ללמד ולהקנות דרך בלימוד מתאימה ליששכר. מי שנמשך להוראה צריך כבר עכשיו להתאמן בהסברה ברורה ובחלוקת החומר לענפים ולתתי־ענפים.

    Редакция «אז נדברו»אחרעוד

    מקור: אז נדברו — אז נדברו — Vayeitzei 5787, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  48. איזו תועלת מביא עמל לומדי התורה לעולם כולו?

    הפרסום מלמד שבזכות עמל לומדי התורה הקב"ה משפיע שפע וברכה גם מעבר ללומדים עצמם. עמלם מתואר כצינור שדרכו העולם כולו ניזון.

    Редакция «בארה של תורה»אחרעוד

    מקור: בארה של תורה — בארה של תורה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  49. מהי המעלה המיוחדת של קיום מצוות בארץ ישראל?

    למרות המחלוקת על מעמדה של מצוות יישוב הארץ, המאמר מציין הסכמה בדבר המעלה המיוחדת של מצוות המתקיימות בארץ הקודש. מעלה זו מוסברת בקדושת ארץ ישראל ובקרבה למקדש, מקום השראת השכינה, המוסיפה רוחניות למעשי האדם.

    Давид Россофאחרעוד

    מקור: קרן המורשת — offline 137 Bear E.Israel 2019, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  50. על מי מדובר בפרק נ״ג בישעיהו, והאם נכון שביהדות מסתירים את הפרק הזה?

    הרב בן ציון זילבר דוחה את הטענה שהפרק הוסתר: יהודים תמיד למדו אותו. הוא מסביר שהפרק עוסק בעם ישראל, שהנביאים מתארים לעיתים כאדם אחד, בסבלו ובגדולתו העתידה עם בוא המשיח. את המילה המתייחסת למחלות הוא מפרש כאן כסבל, ומשווה את היהודים ללב האנושות, הסובל ראשון מירידתה המוסרית. כנגד הפרשנות הנוצרית הוא מצביע על ההבטחות לזרע ולאריכות ימים ועל ההקשר של הפרקים הסמוכים, העוסקים בגדולתו העתידה של עם ישראל.

    Рав Бен Цион Зильберאחרעוד

    מקור: קרן המורשת — offline 13 shmot 2017, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF

נושאים