Skip to main content
.

פרשת אמור — שאלות ותשובות

שאלות ותשובות על פרשת השבוע מתוך עלונים, עיתונים וכתבי עת משנים שונות. לכל תשובה מצוינים המחבר וגיליון המקור.

6 425 רשומות

  1. האם חייבים לבקר אצל הרב בחגים כשבית המקדש חרב?

    רבי יונתן אייבשיץ מסביר שלאחר החורבן הונהג ביקור אצל הרב במקום העלייה לירושלים, משום שתלמיד חכם משקף את נוכחות השכינה. הנודע ביהודה מציע גישה אחרת: הקדושה הנוספת של שבת, ראש חודש ויום טוב מגבירה את השפעת הרב על תלמידיו, אך חובת הביקור מוגבלת לשלושת הרגלים כדי שכבוד הרב לא יהיה גדול מכבוד השכינה. לכן, לדעתו, כל עוד בית המקדש לא נבנה ואין חובה להקביל שם את פני השכינה, אין חובה לבקר אצל הרב ברגל; הוא מציין חריג כאשר הולכים ללמוד ממנו תורה. בכך הוא מסביר מדוע הטור והשולחן ערוך השמיטו דין זה, ואילו הרמב״ם כולל גם הלכות הנוהגות בזמן שבית המקדש קיים.

    RAV YONASAN EIBESHITZ; NODA B'YEHUDAHהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  2. כיצד לומדים על ביקור אצל הרב בחג מפסוק המזכיר רק ראש חודש ושבת?

    הריטב״א מבחין בין מרחקים: רב הנמצא בעירו מבקרים בכל יום, רב שמחוץ לעיר אך בתוך תחום שבת מבקרים בשבת ובראש חודש, ורב רחוק יותר מבקרים בחג, תוך הגעה בדרך מותרת. המהרש״א לומד את חיוב החג בקל וחומר מראש חודש, ואילו הטורי אבן מפרש שהמילה ״שבת״ בפסוק זה מציינת יום טוב. העץ יוסף בשם איי הים מסביר את ההבדל באמצעות הימים הפנויים ממלאכה: שבת וראש חודש לאישה שבסיפור, ושבת ויום טוב לגברים. חנוכת התורה מסביר שהחג אינו מוזכר מפני שאז התלמידים נמצאים אצל רבם, ולפי גישתו אין ראוי לאישה לבקר בנוכחותם; מכאן עצמו משתמע חיוב התלמידים לבקר בחג.

    RITVA; MAHARSHA; TUREI EVEN; ETZ YOSEF; IYEI HA'YAM; CHANUKAS HA'TORAHחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  3. האם מותר לצאת לטיול לשם הנאה בסוכות ולאכול מחוץ לסוכה?

    רב משה פיינשטיין סובר שפטור הולכי דרכים חל על נסיעות לצורכי עסקים, ואילו נסיעה לשם הנאה אינה פוטרת מסוכה; הוא גם מתנגד להימנעות מכוונת ממצוות עשה. רב יוסף שלום אלישיב מתיר טיולים כחלק מאורח החיים הרגיל הנמשך גם בעת המגורים בסוכה. מ׳ קורנפלד מציע יישוב אפשרי: נסיעה כדי לבקר במקומות שונה מפיקניק שמטרתו דווקא אכילה באוויר הפתוח. זו הצעת המחבר ולא הסכמה מוכחת בין הדעות; כשיש סוכה זמינה בזמן הארוחה, על המטייל להשתמש בה.

    RAV MOSHE FEINSTEIN; RAV Y. S. ELYASHIV; M. Kornfeldהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  4. אילו חיובים בסוכה נשארים למי שנמצא בדרך?

    פטור הולכי דרכים מבוסס על העיקרון של מגורים בסוכה כדרך שגרים בבית, שכן גם בחיי השגרה יוצאים לנסיעות. המשנה ברורה מוסיף שחובה להשתמש בסוכה שניתן למצוא בקלות, ומי שנוסע רק ביום חייב לישון בסוכה בלילה. הלבוש מחייב לחפש סוכה קיימת במקום הלינה, ואילו המגן אברהם מחייב לבנות סוכה אם צריך. המשנה ברורה מצדד בלבוש: אין צורך לבלות חצי לילה בבנייה לצורך לילה אחד, אך יש להשתדל למצוא סוכה קיימת.

    MISHNAH BERURAH; LEVUSH; MAGEN AVRAHAMהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  5. מתי העיסוק במצווה אחת פוטר מקיום מצווה אחרת?

    תוספות מגבילים את הפטור למקרים שבהם המצווה השנייה תפריע לראשונה; עצם לבישת ציצית או תפילין אינה פוטרת משאר החיובים. הרשב״א בשם רב האי גאון ופוסקים נוספים מבינים את הפטור באופן רחב יותר בעת הכנה פעילה למצווה, ומבחינים בינה לבין קיום שכבר נמשך. לפי הר״ן, אם אפשר לקיים את המצווה השנייה תוך המשך קיום הראשונה כדרכו, יש לקיים את שתיהן. הרמ״א מביא גישה זו להלכה; אחרת האדם פטור מן המצווה השנייה.

    TOSFOS; RASHBA; RAV HAI GA'ON; RAN; REMAהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  6. מדוע ההולך ללמוד תורה פטור מסוכה, אם מפסיקים את לימוד התורה עצמו לצורך מצווה?

    האור שמח, על פי ר״י מקורביל, מסביר שמדובר בלימוד טעמי התורה והסבריה ישירות מפי הרב. לשימוש תלמידי חכמים כזה יש מעמד מיוחד, והוא דוחה אפילו מצווה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים. החזון יחזקאל מציע הסבר אחר על פי הגאון מווילנה: כל מילה של תורה היא מצווה בפני עצמה, ולכן בין המילים ניתן לקיים חיוב אחר. לעומת זאת, הדרך למקום הלימוד היא מצווה רצופה אחת שאין צורך להפסיקה.

    OR SAME'ACH; CHAZON YECHEZKALהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  7. האם מותר להשתמש במחברי מתכת לקורה שעליה מונח הסכך?

    המגן אברהם והגאון מווילנה מתירים מעמיד של מעמיד המקבל טומאה, כאשר המעמיד הישיר של הסכך עשוי מחומר הכשר לסיכוך. החזון איש מחמיר גם במעמיד משני כזה, ובכלל זה מסמרים המחזיקים את קורת התמיכה. הוא מבחין בינו לבין בסיס המשמש רק כקרקע. עם זאת, הטקסט חוזר על מסקנת שער הציון שבדיעבד הסוכה כשרה.

    MAGEN AVRAHAM; VILNA GA'ON; CHAZON ISH; SHA'AR HA'TZIYONהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  8. האם מותר להעמיד סכך על דבר המקבל טומאה?

    הטקסט מביא מחלוקת: יש מן הראשונים המתירים מעמיד כזה, ואילו הרמב״ן, הריטב״א והר״ן מחמירים. שער הציון מציין שראשונים רבים אינם מגבילים את החומר שממנו עשוי המעמיד. לכן טוב להחמיר לכתחילה, אך בדיעבד הסוכה כשרה בוודאי גם כשהמעמיד מקבל טומאה.

    SHA'AR HA'TZIYON; RAMBAN; RITVA; RANהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  9. מה צריך לבדוק כשבוחרים מחצלת לסכך?

    הטקסט מציע לבדוק למה משמשות מחצלות כאלה בדרך כלל במקום ייצורן, שכן שימוש לשכיבה משפיע על קבלת טומאה. יש להתחשב גם בחומר שממנו עשויים חוטי הקשירה, מפני שהם מעמידים את הסכך. במוטות קשורים מתעוררות שאלות נוספות: האם הם נחשבים לנסר רחב אחד או לחבילה שעליה חלות גזרות חכמים. מאחר שהמחצלות שונות זו מזו וגם הפוסקים אינם מסכימים בכל הפרטים, הטקסט ממליץ להתייעץ עם רב אורתודוקסי מקומי לגבי המחצלות המתאימות.

    Mordecai Kornfeldהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  10. כיצד מתיישב ההיתר להשתמש במחצלות ארוגות לסכך עם פסילת מחצלות קטנות במשנה?

    המהרש״א מסביר שרבי ישמעאל ברבי יוסי ורבי דוסא חולקים על המשנה, וההלכה כמשנה; כך פוסק גם הראב״ד. המגיד משנה מסביר אחרת את שיטת הרי״ף והרמב״ם: הם קוראים את המילה שבברייתא כ״גדולה״ ולא כ״גדולה״ במשמעות קלועה. לפי קריאה זו המחלוקת עוסקת במחצלת גדולה וארוגה, והדעה המתירה מתיישבת עם המשנה, שאינה מבחינה בין דרכי אריגתן של מחצלות גדולות.

    MAHARSHA; MAGID MISHNAHהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  11. מדוע חוסר הכבוד בין תלמידי רבי עקיבא היה חמור כל כך למרות גדלותם בתורה?

    המהרש״א מסביר שהתלמידים לא יישמו את לימודם בחיי היום־יום, ולכן לימוד תורתם היה לקוי. רב אהרן קוטלר מדגיש שבלי דרך ארץ הרי זה כאילו אין לימוד תורה כלל. הרב שלמה הוכברג מבסס את החובה לכבד כל אדם על בריאתו בצלם אלוהים. הסברים אלה מבהירים מדוע למדנות אינה מצדיקה זלזול בכבוד הזולת.

    MaHarsha; Rav Aharon Kotler; Harav Shlomo Hochbergמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  12. מדוע אין לשפוט את רצינותו של רב רק לפי העיסוק שבו ראינו אותו?

    בסיפור החליט אדם שלא לשאול רב שאלה הלכתית לאחר שראה אותו גוזר ומדביק תמונות של עצים. הוא חשב שהרב עוסק בדברים בטלים, אך בהמשך גילה שהתמונות נועדו להמחשת ספר הלכתי העוסק בעצים. עיסוק שנראה חסר חשיבות עשוי לשרת מטרה רצינית, ולכן יש להביא בחשבון שאיננו מכירים את ההקשר.

    S.W,. Jerusalemהיסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  13. מה מלמד הסיפור על הפרה שנפלה על ספינת דיג על שיפוט פזיז?

    בסיפור נאסרו המלחים שניצלו משום שהסברם לטביעת הספינה נשמע בלתי אפשרי: פרה נפלה עליה מן השמים. בהמשך התברר שצוות מטוס מטען השליך את החיה החוצה כאשר סיכנה את הטיסה. הלקח הוא שאין לדחות דברי אדם בחיפזון רק מפני שהם נשמעים חריגים.

    Alan Silverהיסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  14. איך אפשר לדון אדם לכף זכות כשהתנהגותו מעוררת חשד?

    יש לחפש הסבר מתקבל על הדעת שיאפשר לשמור על יחס חיובי כלפי האדם. כדאי לבדוק אם החמצנו נסיבות חשובות או הסקנו מסקנה בחיפזון. הטקסט מדגיש שלדון לכף זכות זו מצווה ולא רק עצה טובה.

    Mrs. Yehudis Sametמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  15. מדוע מעמדם המיוחד של הכוהנים והמנהיגים מחייב אותם ברמה מוסרית גבוהה יותר?

    התורה מעניקה לכוהנים מעמד מיוחד כדי לקדם את ייעודו של עם ישראל להיות גוי קדוש וממלכת כוהנים. יתרונות, השפעה וכישרונות מטילים חובה לפעול לטובת החברה. לכן מנהיגים ונציגי התורה נדרשים לעמוד ברף מוסרי גבוה ולהעניק השראה בהתנהגותם.

    Rabbi Berel Weinמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  16. כיצד יכולה הסוכה לעורר צמיחה רוחנית לאחר נפילה?

    הרב פנחס וינסטון מציע הקבלה בין ענני הכבוד שחזרו לבין הלוחות השניים שניתנו לאחר חטא העגל. הוא מעלה אפשרות שגם העננים שחזרו, כמו הלוחות השניים, שיקפו מדרגה רוחנית נמוכה יותר. כשם ששברי הלוחות הראשונים נשמרו כדי לעורר שאיפה למדרגות גבוהות, כך המבט מן הסוכה לשמים זרועי הכוכבים יכול להזכיר את המעלה הקודמת ולעודד לשאוף אליה מחדש.

    Rabbi Pinchas Winstonחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  17. כיצד מסביר הגר״א את מועד תחילת חג הסוכות?

    הגר״א מסביר שענני הכבוד הסתלקו לאחר חטא העגל וחזרו כאשר התחילה מלאכת המשכן. לאחר יום הכיפורים באו הציווי על הבנייה, איסוף התרומות והכנת החומרים; המלאכה עצמה החלה בחמישה עשר בתשרי. לכן סוכות חל ביום חזרת העננים שהסוכה מזכירה.

    Gra (Vilna Gaon)חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  18. מדוע חוגגים את סוכות בסתיו, אף שיציאת מצרים הייתה באביב?

    אחד ההסברים המובאים הוא שהמעבר לסוכה בסתיו מבהיר יותר שהמטרה היא קיום המצווה. באביב אפשר היה לראות בכך מעבר עונתי רגיל לשם נוחות. בסתיו ברור יותר, הן לסובבים והן לאדם עצמו, שהישיבה בסוכה נעשית לשם המצווה.

    Rabbi Pinchas Winstonחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  19. מדוע ענווה לפני ה׳ צריכה להתבטא גם ביחס לבני אדם?

    הרב מרדכי קמנצקי מספר על אדם שבכה בתפילה על קטנותו, אך זעם כאשר אדם אחר קיבל עלייה מכובדת לתורה. ענוותנותו הייתה כלפי ה׳ אך לא כלפי הזולת. סמיכות דיני המקלל לדיני פגיעה בבני אדם ובבעלי חיים מלמדת שכבוד לבורא צריך להתלוות לכבוד לכל ברואיו.

    Rabbi Mordechai Kamenetzkyמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  20. מדוע אין לשפוט באותה דרך את כל הילדים שהתנהגו שלא כראוי?

    הרב א׳ לייב שיינבאום מציע לראות בהחזקת שני החוטאים בנפרד לקח של בחינת כל מעשה לגופו. טעויות עשויות לנבוע מרקע משפחתי, מסביבה חברתית או מתכונות אישיות שונות. לכן בבית ובבית הספר יש לבחון את מעשהו של כל ילד בנפרד, ולא להכניס את כל מי שטעה לאותה קבוצה.

    Rabbi A. Leib Scheinbaumמשפחה וחינוךעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  21. האם צריך להתחשב ברגשותיו של אדם שעבר עבירה חמורה?

    הרב א׳ חנוך ליבוביץ לומד מהחזקת המקלל בנפרד שגם חוטא חמור שומר על כבודו כאדם. לא הכניסו אותו עם מי שהמתין לעונש מוות, כדי שלא לגרום לו פחד מיותר כל עוד גורלו שלו לא הוכרע. עונש מוצדק אינו מתיר להוסיף השפלה, פגיעה או חרדה שאינן נחוצות.

    Horav A. Henach Leibowitzמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  22. כיצד אדם מפתח את הכוח למסירות נפש למען ה׳?

    הרב ניסן אלפרט מסביר שכוח כזה צומח מחיים שלמים של מצוות, קדושה ותשובה, ואינו מופיע לפתע. כך הוא מבין את תשובת רבי עקיבא לתלמידיו בזמן הוצאתו להורג: למבחן הקיצוני הזה קדמה הכנה של חיים שלמים. הנכונות למסירות נפש מתחילה בנכונות לחיות כיהודי מדי יום.

    Horav Nissan Alpertמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  23. מדוע אפילו טעות קטנה של בן תורה עלולה להפוך לחילול השם?

    הרב שלמה ברויאר מסביר שלטעות של צדיק יש השפעה חזקה במיוחד על הסובבים, הנוטים לשים לב לכישלונות יותר מאשר למעשים טובים. לכן מי שמייצג את התורה נושא באחריות מיוחדת לדיבורו ולהתנהגותו. תוספתו של הרב ישראל סלנטר מדגישה שתפיסת הציבור קובעת גם כאשר האדם עצמו אינו רואה את עצמו כגדול.

    Horav Shlomo Breuerמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  24. האם מותר לייבש מגבת על מיחם או תנור בשבת לאחר ניגוב ידיים רטובות?

    הטקסט אוסר לנגב ידיים רטובות במגבת ולאחר מכן לפרוס אותה על מיחם או תנור. המקור המצוין הוא משנה ברורה, סימן שא, סעיף קטן קסט.

    Mishnah Berurahהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  25. האם מותר לכסות סיר שעומד על האש בשבת?

    הטקסט אוסר לכסות סיר שעל האש אלא אם ברור לחלוטין שהאוכל מבושל כל צורכו. בהערה מוזכרת אפשרות לקרוא את אגרות משה כמחמיר גם באוכל מבושל, בעוד פוסקים אחרים מתירים לכסותו. מובאת שם גם עדות שהרב פיינשטיין עצמו התיר זאת בעל פה באוכל מבושל לגמרי.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  26. האם מותר להוציא אוכל מסיר שעדיין עומד על האש בשבת?

    הטקסט אוסר להוציא אוכל מסיר שנמצא ישירות על הלהבה, בין שהאוכל מבושל לגמרי ובין שלא. גם אם הסיר כבד מכדי להסירו, האיסור המובא נשאר בתוקף, אף שמצוינת עמדה מקילה יותר של החזון איש. אם הסיר עומד על הבלעך אך לא ישירות מעל האש, פוסקים רבים מתירים להוציא ממנו אוכל.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  27. מתי אסור לערבב אוכל חם בסיר בשבת?

    אסור לערבב אוכל חם בסיר שנמצא על האש או על הבלעך, גם אם האוכל מבושל לגמרי. לאחר הסרת הסיר מהאש או מהבלעך, הערבוב עדיין אסור אם האוכל טרם התבשל כל צורכו.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  28. האם מותר לשפוך מים ישירות מהמיחם על שקית תה או קפה נמס בשבת?

    הטקסט אוסר לשפוך מים ישירות מהמיחם לכוס שיש בה שקית תה, קקאו או חלב שוקולד. הוא אוסר דרך זו גם בתה, בקפה ובקקאו נמסים, אף שתה וקפה נמסים בדרך כלל מתבשלים בתהליך הייצור. אין להכניס שקית תה לכוס מים חמים או לשפוך עליה מים חמים מכוס, משום שעלי תה מתבשלים בקלות גם בכלי שני.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  29. האם מותר להכניס מצקת קרה ורטובה למרק חם בשבת?

    אין להכניס מצקת קרה ורטובה לסיר מרק חם, גם לאחר שהסיר הוסר מהאש או מהבלעך. האיסור חל הן על מי ברז והן על שאריות מרק שהתקררו על המצקת, משום שאסור לבשל או לחמם מחדש נוזל קר בכלי ראשון.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  30. האם מותר להסיר ולהחזיר את מכסה המיחם בשבת?

    מותר להסיר את מכסה המיחם ולהחזירו אם המים שבתוכו כבר רתחו קודם לכן. ההערה מתירה גם להוציא מים מהמיחם באמצעות כלי.

    Igros Mosheהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  31. כיצד מותר לחמם בקבוק חלב לתינוק בשבת?

    הטקסט מתיר לשפוך מים חמים מהמיחם על בקבוק חלב קר, משום שרק הבקבוק ולא החלב שבתוכו מתחמם באופן הנחשב בישול. דרך נוספת היא למזוג תחילה את המים לכלי נפרד ואז להכניס אליו את הבקבוק; ההערה מבססת זאת על היתר חימום חוזר של נוזל מבושל בכלי שני. אין להטביל את הבקבוק כולו בגלל חשש הטמנה, אף שמובאות גם דעות מקילות.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  32. האם מותר להניח אוכל קר ליד האש כדי שיתחמם מעט בשבת?

    מותר להניח אוכל יבש קר או נוזל קר ליד האש רק במרחק שבו לא יוכלו להגיע לחום האסור. אסור להניח מרק או רוטב קרים קרוב למקור חום באופן שיגיעו לחום כזה. התנאי תלוי ביכולת החימום של המקום, ולא רק בכוונה להסיר את המאכל מוקדם יותר.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  33. האם צריך לפתוח את נייר האלומיניום כשמחממים אוכל בשבת בדרך מותרת?

    הטקסט ממליץ לפתוח חלק מנייר האלומיניום כדי להימנע מהטמנה אסורה לשמירת החום. בהערה מובאת מחלוקת לגבי מאכל העטוף כולו ביריעה אחת במקרה המתואר. אם הנייר משמש רק כצלחת, כל הדעות המובאות מתירות זאת; אם המאכל עטוף ביותר מיריעה אחת, כולן אוסרות.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  34. כיצד מותר לחמם בשבת בשר מבושל קר או קוגל קר?

    מותר להניח בשר מבושל יבש, עוף או קוגל קרים על גבי סיר מרק או חמין שנמצא על הבלעך או בתוך סיר לבישול אטי. הטקסט מתיר גם להניח מאכלים כאלה על רדיאטור. ההיתר אינו חל על מאכלים קפואים שיש עליהם גבישי קרח, משום שאסור לבשל קרח; יש להתחשב גם בדיני הטמנה כשעוטפים את האוכל.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  35. מדוע מותר לטבול חלה במרק חם, אך אסור לטבול עוגייה בתה חם?

    הטקסט מתיר לטבול חלה במרק או בחמין שהוגשו באמצעות מצקת, משום שמדובר בכלי שלישי, שבו מותר לבשל מאכל אפוי. מגע של החלה בדבר גוש נחשב כאן רק לאפייה חוזרת. אסור לטבול עוגה או עוגייה בתה או בקפה חמים בכלי שני, משום שאסור לבשל בו מאכל אפוי.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  36. האם מותר לאכול בשר מבושל קר יחד עם חמין חם בשבת?

    מותר לאכול חמין חם יחד עם פרוסות בשר קר או חתיכות אחרות של בשר מבושל קר. ההיתר חל בין שהחמין נוזלי ובין שיש בו גושים, מפני שהבשר כבר התבשל.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  37. האם מותר לקרר תה או מרק חמים במים או בקרח בשבת?

    מותר להוסיף קוביית קרח או מים קרים לכוס תה חם או לקערת מרק חם. אם התה או המרק חמים עד כדי כווייה, יש פוסקים הממליצים להימנע מכך. ההערה מסבירה שיש מחלוקת אם חום כזה מסוגל לבשל אפילו בכלי שני או שלישי.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  38. האם מותר להניח חמאה על תפוח אדמה חם בשבת?

    הטקסט מביא היתר להניח חמאה מפוסטרת או מרגרינה על תפוח אדמה חם, על סמך אגרות משה. עם זאת, הוא מציין שיש פוסקים, ובהם הרב ש״ז אויערבך, הממליצים להימנע מכך.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  39. האם מותר להוסיף קרוטונים או אטריות מבושלות למרק חם בשבת?

    מותר להוסיף קרוטונים לקערת מרק שנמזג במצקת, שהטקסט מחשיב ככלי שלישי. ההיתר כולל גם קרוטונים אפויים ולא רק מטוגנים בשמן עמוק. אטריות שהתבשלו לגמרי מותר להוסיף אפילו לסיר מרק חם שהוסר מהאש, משום שמותר לבשל שוב מאכל יבש שכבר התבשל.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  40. מתי מותר להוסיף סוכר ומלח לאוכל חם בשבת?

    מותר להוסיף סוכר, מלח ותבלינים אחרים שכבר התבשלו לאוכל בצלחת או בכוס. אולם הטקסט אוסר להוסיף סוכר או מלח לסיר של נוזל חם גם לאחר שהוסר מהאש, מפני שיש פוסקים הרואים בתבלין הנמס נוזל קר. מותר להוסיף תבלין שכבר התבשל למאכל מוצק חם, כגון תפוח אדמה.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  41. האם מותר להוסיף מיץ לימון או פרוסת לימון לתה חם בשבת?

    מותר להוסיף לכוס תה חם מיץ לימון, שבדרך כלל מתבשל בתהליך הייצור. בהערה מובא מקום להקל אפילו במיץ שלא התבשל, משום שכמה פוסקים סבורים שמשקאות אינם מתבשלים בכוס תה. הטקסט אוסר להניח פרוסת לימון בתה חם, ומציין שהחזון איש נוטה להקל.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  42. האם מותר להוסיף רטבים קרים לאוכל חם בצלחת בשבת?

    הטקסט מתיר להוסיף קטשופ, חרדל ומיונז לאוכל חם שהועבר לצלחת בכף או במצקת, בהנחה שמוצרים אלו כבר התבשלו. הוא מתיר גם לשפוך רוטב או מרק קרים על אוכל כזה, אך יש פוסקים האוסרים לשפוך אותם על דבר גוש אלא אם הנוזל עדיין חמים במקצת. יש להתחשב בתהליך הייצור, משום שעיבוד אינו נחשב תמיד לבישול מבחינה הלכתית.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  43. מדוע צריך להיזהר במיוחד בגוש חם של בשר או תפוח אדמה בשבת?

    דבר גוש שומר על חומו יותר מנוזל, ויכול לחמם מאכל לא מבושל שנוגע בו גם לאחר שהוסר ממקור החום. לכן אין להניח עליו או מתחתיו מלפפון חמוץ או מאכל אחר שלא התבשל, ואין לפזר עליו תבלינים שלא התבשלו. גם אין לטבול גוש חם כזה ברוטב קר.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  44. מה ההבדל בשבת בין חימום חוזר של אוכל יבש מבושל לבין חימום נוזלים?

    מותר לחמם שוב אוכל יבש שהתבשל לגמרי, בדרך המותרת. נוזל שכבר התבשל מותר לחמם שוב רק כל עוד נשאר חם במקצת מבישולו הקודם. אין בכך היתר להניח אוכל קר ישירות על האש או במקום על הבלעך שבו הוא עלול להתחמם לחום האסור.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  45. מדוע אכילה בערב יום הכיפורים יכולה להיחשב כצום?

    רבי אלימלך מליז׳נסק מסביר זאת מתוך תחושת קדושתו של היום המתקרב. למי שמכיר בעומק את רוממות היום, עצם האכילה נעשית קשה ומקבלת אופי של עינוי.

    Rebbe Elimelech of Lizenskחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  46. כיצד מפרש לב שמח היעדר התעוררות לתשובה ביום הכיפורים?

    לב שמח מפרש את המילים על היכרתות מן העם כתיאור של ניתוק רוחני. לפי פירוש זה, היעדר הרהור תשובה אפילו ביום הקדוש ביותר מעיד על ניתוק שכבר קיים בזיקתו של האדם ליהדות.

    Lev Someachמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  47. מה הקשר בין פרנסה ללימוד תורה?

    בהסבר המובא בשם המהר״ל מפראג, הקשר בין העומר לספירה רומז לתלות ההדדית שבין פרנסה לתורה. בלי פרנסה אין אדם יכול ללמוד, וזכות לימוד התורה מביאה פרנסה.

    Maharal of Pragueפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  48. מדוע אין מברכים שהחיינו על ספירת העומר?

    לפי הסבר הרשב״א, הספירה הייתה הכנה להקרבת שתי הלחם בשבועות. כאשר נותרה רק הספירה ואין אפשרות להקריב את הקרבן, ההודאה על ההגעה לזמן הזה מזכירה את חורבן המקדש ומעוררת צער. ברכת שהחיינו שייכת לזמן של שמחה, ולכן אין מברכים אותה כאן.

    Rashbaהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  49. כיצד ביטא הרב שמשון רפאל הירש ביקורת על השינויים ברבנות גרמניה?

    בלקט מיוחסת לו האמירה שכאשר הרבנים נעשו דוקטורים, היהדות בגרמניה חלתה. משחק המילים במילה דוקטור מבטא את הערכתו השלילית לשינוי המתואר.

    Rav Shamshon Rafael Hirshהיסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  50. כיצד הסביר רבי ישראל מוויז׳ניץ את המחלוקת בין החסידים למשכילים?

    בסיפור הוא מכיר במוצא המשותף, אך מצביע על הבדלים בתפיסת המותר והאסור. תשובתו מבוססת על משחק מילים בין ״מוטער״, אם ביידיש, לבין ״מותר״: מה שמותר בעיני בן שיחו אסור בעיני החסידים.

    Rabbi Yisroel Vizhnitzerהיסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

לפי פרשת השבוע