פרשת ואתחנן — שאלות ותשובות
שאלות ותשובות על פרשת השבוע מתוך עלונים, עיתונים וכתבי עת משנים שונות. לכל תשובה מצוינים המחבר וגיליון המקור.
5 438 רשומות
מה משמעות דימוי לוחמי גד לאריות ולצבאים?
הדימוי לאריות מתאר את מראם המטיל פחד. הדימוי לצבאים על ההרים מציין את קלותם ומהירותם בריצה, כצבאים הרצים כאשר צדים אותם.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 35 · פתיחה והורדת PDF
מדוע הלוחמים מבנימין שבאו אל דוד נקראים ״אחי שאול״?
כל בני בנימין נקראים אחים משום שיצאו מאב אחד. הזכרת קרבתם לשאול מדגישה את גדולת דוד: אפילו אנשים משבטו של שאול באו אליו בעוד שאול חי.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»היסטוריה וסיפוריםעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 35 · פתיחה והורדת PDF
אילו מנהגי לימוד וקריאה בתשעה באב מתוארים בלוח היום־יום כמנהג אביו של הכותב?
בכל שנה היה לומד איכה רבה ואת סוגיית רבי יוחנן בפרק הניזקין. בבוקר היה אומר את כל הקינות ולאחריהן איכה. הוא היה עולה למפטיר, ולעיתים הן בשחרית והן במנחה.
אדוני אבי מורי ורבי [?]חגים ומועדיםעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 34 · פתיחה והורדת PDF
מהו סדר אמירת קטעי השחרית שנדחו בתשעה באב לפי לוח היום־יום?
בזמן מנחה אומרים תחילה קריאת שמע, שיר של יום, ״אין־כאלוקינו״ וכל השיעורים השייכים לשחרית. לאחר מכן מתפללים מנחה. את ברכת ״שעשה לי כל צרכי״ אין מברכים עד למחרת.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»תפילהעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 34 · פתיחה והורדת PDF
מה ההבדל בתניא בין חיצוניות הלב לפנימיות הלב?
חיצוניות הלב היא אהבה עזה לה׳ הנולדת מהתבוננות בגדולתו. הנקודה הפנימית של הלב נמצאת למעלה מן הדעת והתבונה, וקשורה להארת חכמה עליונה שבה גנוז אור ה׳. היא מתוארת כניצוץ האלוקות שבכל נפש מישראל.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»חסידותעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 34 · פתיחה והורדת PDF
כיצד משווה המאמר בין השבת לארץ ישראל?
השבת בממד הזמן מושווית לארץ ישראל בממד המקום. סופי התיבות של ״זבת חלב ודבש״ יוצרים את המילה ״שבת״ ורומזים לקשר זה. נוסף לכך מובא שהגימטרייה של ״שבת״ יחד עם הפסוק ״שמע ישראל״ היא 1820, מספר שהקטע קושר למניין הופעות שם הוי׳ בתורה.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»חסידותעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 33 · פתיחה והורדת PDF
מה הקשר בין ״ארץ זבת חלב ודבש״ לבין ״ה׳ אחד״?
ארץ ישראל מוצגת כמקום המסוגל לקבל את גילוי אחדות ה׳. התפשטותה העתידית בכל הארצות מתבארת בכך שאחדות ה׳ תורגש בכל מקום. גם בביטוי ״ארץ זבת חלב ודבש״ נמצא רמז ל״אחד״: שלוש עשרה אותיותיו מתחלקות לאות אחת, שמונה אותיות וארבע אותיות.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»משיח וגאולהעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 33 · פתיחה והורדת PDF
מה קרה לאחר שנאמרו עשרת הדברות בסיני?
העם נצטווה לשוב לבתיו, ואילו משה נצטווה להישאר לפני ה׳. לפי הפירוש, שם נמסרו לו שאר המצוות והתורה שבעל פה כדי שילמד את העם.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 32 · פתיחה והורדת PDF
מה כללה התחייבות העם ״ושמענו ועשינו״?
הפירוש מרחיב את ההתחייבות גם לדברי הנביאים שידברו בשם ה׳. ההמשך על יראת ה׳ ושמירת המצוות מתפרש כרצון שהנכונות הזאת תישמר גם בדורות הבאים.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 31 · פתיחה והורדת PDF
מדוע הצטער משה כשהעם ביקש לשמוע את דברי ה׳ באמצעותו?
משה ראה בבקשה חוסר להיטות להתקרב לה׳ מתוך אהבה. הוא הצטער שהעם העדיף ללמוד ממנו, אף שהיה יכול ללמוד מפי הגבורה.
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 31 · פתיחה והורדת PDF
מדוע רצה העם לשמוע את ה׳ ישירות, ומה התברר כאשר בקשתו התמלאה?
העם אמר שאין שמיעה מפי שליח דומה לשמיעה מפי המלך עצמו. ה׳ מילא את רצונם והראה שבכוחו לחזק את בריותיו כדי שיוכלו לשאת את עוצמת דיבורו.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 31 · פתיחה והורדת PDF
מה פירוש הביטוי ״קול גדול ולא יסף״ במעמד הר סיני?
מובאים שני פירושים. לפי הראשון, הקול לא פסק, שכן קולו של ה׳ קיים וחזק לעולם. לפי השני, ה׳ לא הוסיף להיראות באותו פומבי.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 31 · פתיחה והורדת PDF
מה היה מעמד בניהו בין הגיבורים, ומה פירוש מינויו בידי דוד?
בניהו היה נכבד מן השלושים, אך לא הגיע לכלל גבורתם של שלושת הגיבורים הראשונים. את הביטוי ״וישימהו דוד על משמעתו״ הפירוש מבאר כלשון מינוי.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 30 · פתיחה והורדת PDF
מה פירוש תיאור המצרי כ״איש מדה״ וחניתו כ״מנור אורגים״?
״איש מדה״ מתאר אדם בעל גובה חריג שיש למדוד אותו, בעוד שאת מידת שאר בני האדם אפשר להעריך באומד. ״מנור אורגים״ הוא עץ שכורכים עליו את הבגד, ואליו מושווית חנית המצרי.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 30 · פתיחה והורדת PDF
מדוע מודגש שבניהו הכה את הארי ביום השלג?
לפי הסבר אחד, בניהו לא חשש מן הצינה והקור. לפי דעה נוספת המובאת בפירוש, הארי מסוכן במיוחד ביום השלג, משום שהוא זורק שלג לעיני האדם ומונע ממנו לראות.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»היסטוריה וסיפוריםעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 29 · פתיחה והורדת PDF
כיצד מתפרשים הביטויים המתארים את גבורת בניהו בן יהוידע?
״בן איש חיל״ מתפרש כתיאור של אדם זריז ובעל כוח, ו״רב פעלים״ מציין שעשה פעולות גבורה רבות. ה״אריאל״ שהכה הם גיבורים בעלי כוח, והכינוי נקשר לגבורת הארי וללשון כוח.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 29 · פתיחה והורדת PDF
מה פירוש הנאמר על אבשי ״ועד השלושה לא בא״?
בפירוש לפסוק זה גבורתו של אבשי מושווית לגבורת שניים מן הגיבורים. לכלל גבורת שלושתם יחד הוא לא הגיע.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 29 · פתיחה והורדת PDF
מדוע יואב אינו נמנה עם שאר גיבורי דוד?
הפירוש מסביר שיואב היה שר הצבא וראש לכולם. משום כך, מנייתו לצד שאר הגיבורים לא הייתה מתאימה לכבוד מעמדו.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 29 · פתיחה והורדת PDF
לפי בר קפרא, מה עשה דוד במים שהובאו אליו?
בר קפרא מסביר שהמעשה התרחש בחג הסוכות. דוד ניסך את המים שהובאו אליו על המזבח.
בר קפראחגים ומועדיםעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 29 · פתיחה והורדת PDF
מדוע סירב דוד לשתות את המים שהביאו לו הגיבורים?
שלושה גיבורים הבקיעו במחנה הפלשתים והביאו מים תוך סיכון חייהם. דוד סירב לשתותם, משום שראה בהם כעין דמם של האנשים שמסרו את נפשם כדי למלא את רצונו.
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 29 · פתיחה והורדת PDF
מדוע התאווה דוד דווקא למים מבור בית לחם?
הפירוש קושר את הרצון לכך שדוד היה מבית לחם והיה רגיל במימיה. להמחשת תפיסתו בדבר תועלת המים והאוויר המוכרים, הוא מביא מיוסיפון סיפור על מלכה שרופאיה המליצו לה ליהנות ממימי מולדתה; זהו ההסבר המובא במקור.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»בריאות ונפשעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 29 · פתיחה והורדת PDF
מדוע היה נציב פלשתים בבית לחם?
לפי הפירוש, הפלשתים כבר כבשו את בית לחם והעמידו בה נציב שופט. הדבר היה בתחילת מלכות דוד, כאשר הפלשתים עדיין משלו בישראל.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 28 · פתיחה והורדת PDF
מדוע נאספו הפלשתים ליד חלקת השעורים בפס דמים?
הפירוש מסביר שהפלשתים ביקשו להינקם בישראל ובגיבורים שחירפו אותם. הם רצו לקצור את השעורים שבחלקה ולהציתה באש.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»היסטוריה וסיפוריםעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 28 · פתיחה והורדת PDF
מי היו שלושת הגיבורים הראשונים של דוד?
הפירוש מזהה את השלושה כישבעם, אלעזר ושמא בן אגא הררי. כאן נזכרים רק שני הראשונים, ואילו השלישי נזכר בספר שמואל; שלושה אלה היו גיבורים יותר משאר הגיבורים הנזכרים.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 28 · פתיחה והורדת PDF
כיצד משווה הפירוש בין גבורת ישבעם לגבורת אביו?
לפי הפירוש, ישבעם לא היה חוזר מן המלחמה עד שהרג בחניתו שלוש מאות איש. הפירוש מזהה את תחכמוני שבספר שמואל כאביו, ומסביר שכוח האב היה גדול יותר, שכן עליו נאמר שהכה שמונה מאות בפעם אחת.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 28 · פתיחה והורדת PDF
מה פירוש הכתוב ״ויואב יחיה את שאר העיר״?
הכוונה היא לבנייה ולשיקום של חומת העיר. הפירוש מבין את ״יחיה״ כחיזוק הבנייה ותיקון בדקי החומה.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 28 · פתיחה והורדת PDF
כיצד ניסו יושבי יבוס להרתיע את דוד מלתקוף?
לפי הפירוש, התושבים הציבו עיוורים ופיסחים לפני השער, מתוך מחשבה שדוד יראה במלחמה בהם ביזיון וייסוג. דוד אכן חשב שאין ראוי להילחם בהם, אך ביקש להסירם משם כדי להכות את היבוסי.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»היסטוריה וסיפוריםעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 27 · פתיחה והורדת PDF
מדוע יצא דוד למלחמה מיד לאחר שהומלך על כל ישראל?
לפי הפירוש, דוד ביקש למנוע את הטענה שניצחונותיו הקודמים נבעו ממזלו של שאול. יציאתו המיידית למלחמה מנעה גם את המחשבה שכעת הוא חושש להילחם.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»היסטוריה וסיפוריםעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 27 · פתיחה והורדת PDF
מדוע הברית בחברון מתוארת כנעשית ״לפני ה׳״ אף שהמשכן לא היה שם?
הפירוש מסביר שנוכחות ה׳ אינה מוגבלת למקום המשכן. בכל מקום שבו עושים תנאי או כורתים ברית, הקב״ה נמצא שם.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»ביטחון ואמונהעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 27 · פתיחה והורדת PDF
אילו התחייבויות נכללו בברית שכרת דוד עם העם?
הפירוש מסביר שהברית כוללת עבודת ה׳ והתחייבויות הדדיות בין המלך לעם. העם נדרש לשרת את המלך כמשפט המלך, והמלך נדרש למלא את חובותיו כלפי עבדיו וללחום את מלחמותיהם.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»היסטוריה וסיפוריםעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 27 · פתיחה והורדת PDF
מניין באה לדוד היכולת לדאוג לעם לפי דבריו המובאים בפירוש?
דוד מסביר שיכולתו לרעות את העם תלויה בה׳: מכיוון שה׳ הוא רועו, גם הוא יוכל לדאוג לעם. בדומה לכך, כשמכנים אותו נר ישראל, הוא מצביע על ה׳ כמקור האור שלו.
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 27 · פתיחה והורדת PDF
מה חסר בחסידות וביראת שמים כאשר אדם גורם צער לזולת?
בפתגם המובא בלוח היום־יום אהבת ישראל מוגדרת כעיקר. הפתגם תוהה מה ערכן של חסידות ויראת שמים כאשר עיקר זה חסר, ועוד גורמים צער לזולת.
אדוני אבי זקני מורי ורבי [?]מוסר ומידותעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 27 · פתיחה והורדת PDF
האם אומרים את שש הזכירות גם בשבת ובחגים?
לפי ההוראה המובאת בלוח היום־יום, אומרים את שש הזכירות בכל יום. הדבר כולל גם שבת, יום טוב, ראש השנה ויום הכיפורים.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»תפילהעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 26 · פתיחה והורדת PDF
כיצד מוסברת בתניא הזיקה בין מעשה הצדקה לירידת האור האלוקי?
בקטע מאגרת הקדש ג׳ נקשר מעשה הצדקה לתוספת הארה והשפעה אלוקית. כך מתבאר הביטוי ״זורע צדקות מצמיח ישועות״: הצדקה מעוררת הארה מלמעלה אל הנותנים.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»קהילה וצדקהעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 26 · פתיחה והורדת PDF
מה אמר רבי נחמן מברסלב לזכור מיד כשקמים בבוקר?
מיד בקומו בבוקר על האדם לזכור את העולם הבא. זו זכירת העתיד, של ״יום שכולו שבת״, בדומה לזכירת השבת המתקרבת במהלך השבוע.
רבי נחמן מברסלבמוסר ומידותעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 26 · פתיחה והורדת PDF
מה ההבדל בין ״זכור״ ל״שמור״ את השבת בעבודתו הפנימית של האדם?
״זכור״ פירושו לזכור כבר מיום ראשון את השבת המתקרבת. ״שמור״ מתפרש גם כהמתנה וציפייה לשבת, מעבר לעצם הזכירה. על פי הזוהר המובא בקטע, הזכירה קשורה לבחינת האיש והציפייה לבחינת האשה.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»חסידותעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 26 · פתיחה והורדת PDF
כיצד מתפרש הביטוי ״לא תתאוה״ בעשרת הדברות?
הפירוש מסביר שגם ״לא תתאוה״ הוא לשון חמדה. להבהרת המשמעות מובא הביטוי ״נחמד למראה״ ותרגומו הארמי המשתמש באותו שורש.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 25 · פתיחה והורדת PDF
מה פירוש האיסור ״לא תנאף״ לפי הפירוש המובא?
הפירוש מייחס את לשון הניאוף לקשר עם אשת איש. כך מתבאר כאן האיסור ״לא תנאף״.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 25 · פתיחה והורדת PDF
מדוע מצוות השבת קשורה לזכירת העבדות במצרים?
הפירוש מסביר שהפדות ממצרים הייתה על מנת שישראל יהיו עבדי ה' וישמרו את מצוותיו. לכן זיכרון היציאה מעבדות קשור לחובת שמירת השבת.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 24 · פתיחה והורדת PDF
מתי נצטוו ישראל על השבת ועל כיבוד אב ואם?
המילים ״כאשר צוך״ מתפרשות כהפניה לציווי מוקדם במרה, לפני מתן תורה. הדבר נאמר הן על השבת והן על כיבוד אב ואם.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 24 · פתיחה והורדת PDF
מדוע בדיברות הראשונות נאמר ״זכור״ ובאחרונות ״שמור״ את השבת?
הפירוש מסביר ש״זכור״ ו״שמור״ נאמרו בדיבור אחד ובתיבה אחת. גם שמיעתם הייתה בשמיעה אחת.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 24 · פתיחה והורדת PDF
האם האיסור על אלוהים אחרים מוגבל למקום או לדור מסוים?
לביטוי ״על פני״ ניתנים שני פירושים: בכל מקום שה' נמצא ובכל זמן שהוא קיים. לכן האיסור חל בכל העולם ואינו מוגבל לדור שקיבל את הציווי.
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 23 · פתיחה והורדת PDF
מדוע משה מדגיש שה' דיבר עם ישראל ״פנים בפנים״?
רבי ברכיה מסביר שמשה שולל חשד שהמתווך מטעה את ישראל. הם שמעו את ה' עצמו, ולכן לא הסתמכו רק על דברי משה.
ר׳ ברכיהפרשת השבועעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 23 · פתיחה והורדת PDF
האם הברית בחורב נכרתה רק עם האבות?
הפירוש מבאר ש״לא את אבותינו״ פירושו שלא עם האבות בלבד נכרתה הברית. היא כוללת גם את האנשים שאליהם משה מדבר והעומדים לפניו חיים.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 23 · פתיחה והורדת PDF
אילו חטאים של שאול מוזכרים בהסבר למותו?
הפירוש מונה בפנייה לאוב שתי מעילות: השאלה אחר שמואל והדרישה באמצעות האוב. הוא מזכיר גם את אי־קיום הוראת שמואל להמתין שבעה ימים ואת המעילה במלחמת עמלק. נוסף לכך מובא שבאגדת שמואל נמנו חמש מעילות, בלי לפרטן כאן.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»היסטוריה וסיפוריםעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 22 · פתיחה והורדת PDF
מדוע אנשי יבש גלעד הסתכנו כדי להביא לקבורה את שאול ובניו?
הם זכרו את הטובה שעשה להם שאול כשהצילם מנחש העמוני. שבעת ימי הצום שלהם היו כנגד שבעת הימים שבהם המתינו בעבר למושיע. הפירוש מוסיף גם את האבלות ואת קרבת המשפחה לבני בנימין.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»היסטוריה וסיפוריםעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 22 · פתיחה והורדת PDF
איזה לקח לומד הפירוש מפגיעת הקשתים בשאול?
בני בנימין היו בקיאים בקשת, ובכל זאת שאול נפל דווקא בידי רובה קשת. הפירוש מדגיש שכאשר ה' סר מעליו, מיומנותו לא הגנה עליו. בכך מודגם שאין חכמה ותבונה היכולות לעמוד נגד רצון ה'.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»ביטחון ואמונהעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 21 · פתיחה והורדת PDF
מדוע ספר דברי הימים מספר על מפלת שאול ומדגיש את גדולת דוד?
הפירוש מסביר שהספר מתמקד בדוד ובמלכי יהודה. משום כך הוא מספר על מפלת שאול, ואילו בתיאור דוד הוא מדגיש את גבורתו וגדולתו.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 21 · פתיחה והורדת PDF
מדוע נאמר ששכר מצווה אינו בעולם הזה, אם אוכלים את פירות הצדקה כבר כאן?
התניא מסביר שהעולם הגשמי והמוגבל אינו יכול להכיל את הארת אור אין סוף שהיא שכר המצווה. עם זאת, הצדקה וגמילות החסדים מאפשרות לשפע מסוים להגיע לעולם הזה. לכן אכילת פירותיהן כאן שונה מקבלת מלוא שכר המצווה.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»חסידותעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 21 · פתיחה והורדת PDF
מה פירוש שהמצוות יוצרות לבושים לנשמה?
לפי התניא, קיום המצוות ממשיך אור מקיף המתייחד עם האור הפנימי של העולמות. מהארה מצומצמת מאוד של אור זה נעשים לבושים לנפש, לרוח ולנשמה. באמצעותם יכולה הנשמה להשיג הארה אלוקית וליהנות ממנה בגן עדן.
Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»חסידותעוד
מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ��לשקד על דלתתי יום יום_סג_ואתחנן תשפו, עמ׳ 20 · פתיחה והורדת PDF