Skip to main content
.

פרשת קדושים — שאלות ותשובות

שאלות ותשובות על פרשת השבוע מתוך עלונים, עיתונים וכתבי עת משנים שונות. לכל תשובה מצוינים המחבר וגיליון המקור.

599 רשומות

  1. מדוע המשנה מתירה להדיח מאכל בחמין בשבת אך אינה מזכירה השריה בכלי שני?

    תוספות מביאים את הסבר הר״י: אף שכלי שני אינו מבשל, אסור להשרות בו מאכל מפני שהדבר נראה כבישול; תבלינים יוצאים מן הכלל, משום שהכנסתם אינה נראית כך. לפי הסבר חלופי בתוספות, גם השריה בכלי שני מותרת. לפי זה המשנה מזכירה דווקא הדחה כדי ללמד שבדג הנקרא קולייס האספנין אפילו הדחה אסורה.

    TOSFOS; RIהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  2. האם החובה למנוע צער בעלי חיים חלה רק על כאב שנגרם בידי בני אדם?

    הרב אלי שולמן מציע שהחובה נוגעת רק לצער שנגרם בידי אדם, ובכך מסביר את ההגבלות על סיוע לבעל חיים בלידה. הכולל משיב שבסוגיה מצילים בעל חיים שנפל לבור משום צער בעלי חיים, גם אם נפל מעצמו. לפיכך התשובה מלמדת שהחובה להקל על הסבל אינה מוגבלת לכאב שמקורו באדם; בהתכתבות זו לא ניתן הסבר סופי להבדל בנוגע ללידה.

    Rabbi Eli Shulman; Kollel Iyun Hadafהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  3. האם משנה יכולה להתייחס למציאות של ארץ מסוימת בלי לציין אותה במפורש?

    כן: התשובה מביאה את תחילת מסכתות מגילה וגיטין כדוגמאות למשניות המדברות מנקודת מבט של ארץ ישראל. לעומת זאת, רש״י מסביר משנה בפרק השמיני של גיטין כעוסקת באדם בבבל, אף שהמשנה אינה אומרת זאת במפורש. לכן ההנחות הגאוגרפיות ותחום תחולתה של המשנה אינם תמיד מפורשים, והם מתבררים בלימוד הגמרא.

    Y. Shawאחרעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  4. האם אותו דין חל על כל סוגי המוקצה?

    במוקצה מחמת מיאוס המאמר פוסק להקל כרבי שמעון. במוקצה מחמת איסור תוספות מקילים גם כן, אלא אם האדם הכניס את החפץ באופן פעיל למצב שמנע את השימוש בו בבין השמשות; הרא״ש והטור אוסרים קטגוריה זו כרבי יהודה בלי הבחנה זו. מוקצה מחמת חסרון כיס אסור גם לדעת רבי שמעון. הוא מודה גם במוקצה של גרוגרות וצימוקים, שהאדם הביא באופן פעיל למצב שאינם ראויים לשימוש בשבת.

    Kollel Iyun Hadafהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  5. מדוע חכמים התחשבו בתחזיות אסטרולוגיות אם אסור לפנות לאסטרולוגים?

    המאמר מציג כמה גישות: לפי הבנתו ברש״י, האיסור בפסחים עוסק בדורשים אל המתים ולא באסטרולוגים. הרמב״ן והנימוקי יוסף מבינים את ההימנעות מאסטרולוגיה כעצת חכמים לבטוח בה׳, אך סבורים שמי ששמע במקרה אזהרה מסכנה אינו צריך להתגרות בה מתוך הסתמכות על נס. הרמב״ם רואה בעיון בהורוסקופ האישי איסור תורה; המאמר מסביר שתיאור נטיות מולדות או דאגה לאדם אחר אינם זהים לפעולה לפי תחזית. מרדכי קורנפלד מציע גם להבין את ביקורת הרמב״ם כשלילת ההסתמכות על תחזיות כגורל קבוע, שכן תפילה, יראת שמים ומעשים טובים יכולים לשנות את התוצאה.

    M. Kornfeldביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  6. מדוע אחריות משותפת עלולה להביא לכך שאיש אינו עושה את העבודה?

    המהרש״א מסביר שהפתגם על קדרת שותפים שאינה חמה ואינה קרה אינו עוסק בהכרח במחלוקת. גם כשכולם מסכימים, כל אחד עלול לסמוך על האחר, ולבסוף איש אינו משגיח על הקדרה. לפי הדעה הנידונה, בכך מוסבר ההבדל בין סוכה שבאחריות יחיד לקורת מבוי שבאחריות הרבים: אפשר לסמוך יותר על בעלים יחיד שיבחין בשינוי במצב.

    Maharshaמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  7. מה לומדים מהצלת בתו של רבי עקיבא מנחש?

    לפי הסיפור, לבתו של רבי עקיבא ניבאו שתמות מנחש ביום חתונתה, אך היא הרגה את הנחש בלי לדעת זאת באמצעות תכשיט שהכניסה לקיר. כשאביה שאל על מעשיה, סיפרה שהבחינה בעני שאיש לא שם לב אליו בשל ההכנות לחתונה, ונתנה לו חפץ יקר שקיבלה מאביה. הצלתה מוצגת כעדות לכך שצדקה מצילה ממוות.

    Rabbi Mendel Weinbachקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  8. כיצד השמירה על כבודו של עני הייתה לזכות שהצילה מסכנה?

    בסיפור חזה האסטרולוג אבלט שאוסף קנים ימות מהכשת נחש, אך האיש חזר בשלום ובאגודתו נמצא נחש שנחתך לשניים. באותו יום, כשאסף אוכל לסעודה משותפת, הבחין שלחברו אין מה לתרום והוסיף בחשאי ממזונו כאילו קיבל ממנו. כך מנע מחברו בושה. שמואל ראה בהצלה המחשה לכך שצדקה מצילה ממוות.

    Rabbi Mendel Weinbachקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  9. כיצד מיישבים את דברי חז״ל על השפעת המזל עם הדעה שישראל אינם כפופים לו?

    תוספות מסבירים שדברי רבא על בנים, חיים ומזונות מתארים את השפעתו הראשונית של המזל. דברי רבי יוחנן אינם שוללים השפעה זו, אלא מלמדים שישראל יכולים להתגבר על הגזרה בזכות יוצאת דופן.

    Tosefosביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  10. האם מברכים על הפרשת חלה כשמקפיאים חצי מן העיסה לאפייה מאוחרת יותר?

    המאמר דן בעיסה העשויה מ־16 כוסות קמח, שחציה נאפה מיד וחציה מוקפא לאפייה במועד מאוחר יותר. מאחר שהפוסקים נחלקו במקרה זה, ההמלצה היא להפריש חלה בלי ברכה.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  11. האם אפיית חלות בערב יום טוב היא מצווה כמו בערב שבת?

    כן, המאמר מאשר שאפיית חלות בידי נשים בערב יום טוב היא מצווה כמו בערב שבת. הדבר נחשב לכבוד יום טוב.

    Rabbi Doniel Neustadtחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  12. כיצד יש לבער חלה שהופרשה: האם אפשר להשליכה לאסלה או להאכיל בה בעל חיים?

    הדרך הראויה לבער חלה שהופרשה היא שריפתה; השלכתה לאסלה אינה שקולה לשריפה. רק בשעת הדחק יש פוסקים המתירים לעטוף אותה ולהשליכה לאשפה. אסור להאכיל בה חיית מחמד או ליהנות ממנה. בהערה מובא חריג: לכוהן מותר ליהנות ממנה בשעת שריפתה.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  13. מה עושים אם חתיכת החלה שהופרשה התערבה בעיסה או במאכל אחר?

    אם נפח שאר העיסה גדול פי 101 מנפח החלה שהופרשה, המאמר מתיר לאפות ולאכול את כל העיסה. אם אין יחס כזה, האישה או בעלה יכולים לפנות לשלושה גברים בוגרים כדי להתיר את ההפרשה המקורית, תוך הבעת חרטה ואמירה שאילו ידעה את התוצאה לא הייתה מייחדת חתיכה זו לחלה; הבעל אינו יכול להיות אחד מן השלושה. לאחר ההתרה מפרישים חתיכה אחרת לחלה. הליך זה חל גם כשהחלה כבר נאפתה או התערבה במאכל אחר, ובשעת הצורך במאכל אפשר לעשותו גם בשבת או ביום טוב. יש פוסקים החולקים על ההליך, אך לפי המאמר רוב הפוסקים מסכימים לפסק הרמ״א.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  14. מה עושים אם בשבת מגלים שלא הפרישו חלה מן הלחם?

    אסור להפריש חלה בשבת וביום טוב, מלבד מעיסה שנעשתה ביום טוב עצמו; בארץ ישראל אין לאכול לחם שלא הופרשה ממנו חלה, ולגבי הלילה הראשון של פסח או סוכות המאמר מפנה לרב. בחוץ לארץ אפשר לאכול מתוך כוונה להשאיר חתיכה קטנה ולהפריש ממנה חלה אחרי שבת או יום טוב בלי ברכה, ואז לשרוף את החלק שהופרש; כשיש כמה עיסות יש לעשות זאת בכל אחת. בארץ ישראל אפשר עדיין להפריש בבין השמשות, אפילו לאחר הדלקת נרות, אם לא האישה ולא בית הכנסת שבו מתפלל בעלה קיבלו שבת, ולמשפחה אין לחם אחר. אם הפרישו בשבת או ביום טוב בשוגג מותר לאכול את המאכל, אך אם הפרישו בידיעה שהדבר אסור, אסור לאוכלו. מעיסה שנעשתה ביום טוב מפרישים בברכה, אך שורפים את החלה רק לאחר החג, ולאחר ההפרשה אין לטלטלה מפני שהיא מוקצה.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  15. האם מותר להוציא את החלק המופרש לחלה בסכין או במזלג?

    מותר להוציא את החלק המופרש לחלה באמצעות כלי, אך הדבר אינו מומלץ, מפני שהבצק האסור באכילה עלול להידבק אליו. בשטיפה מאוחרת במים חמים השאריות עלולות לאסור את הכלי או כלים אחרים הנשטפים עמו. המאמר מדגיש שאין להוציא מהתנור את חתיכת החלה השרופה כשהיא חמה באמצעות כלי.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  16. האם צריך להפריש חלה מעיסה לעוגות, לעוגיות או למאכלים מטוגנים?

    בעיסה עבה לעוגות או לעוגיות המאמר מציין הפרשת חלה מ־10 כוסות קמח לפחות, ובברכה מ־16 כוסות לפחות; שאר המרכיבים אינם מצטרפים לכמות הקמח. מעיסה עבה המיועדת לטיגון או לבישול מפרישים בלי ברכה. בלילה רכה המיועדת לטיגון או לבישול פטורה. אם הבלילה מיועדת לאפייה ויש בה שיעור הקמח הנדרש, מפרישים בברכה.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  17. האם סוג הנוזל שבעיסה משפיע על הפרשת חלה ועל הברכה?

    כאשר יש בעיסה כמות כלשהי של מים ומתקיימים יתר תנאי החיוב, לכל הדעות מפרישים חלה בברכה. מעיסה שנילושה רק במי פירות או בביצים מפרישים בלי ברכה. בעיסה שנילושה בשמן זית, ביין או בדבש דבורים נחלקו הפוסקים אם לברך. בהערה נאמר שלמעשה יש להכין עיסה המכילה מים, יין, שמן זית, חלב או דבש דבורים.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  18. מאילו סוגי קמח צריך להפריש חלה?

    עיסה העשויה מחמשת מיני דגן — חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל — חייבת בהפרשת חלה. קמח אורז, תירס וסויה פטור.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  19. כיצד אפשר להפיק יותר מלימוד התורה כשהזמן מוגבל?

    הרב אליקים שלזינגר מסביר את התעלותו של רבי שמעון בר יוחאי במערה בלימוד רצוף, ללא טרדות היום־יום. גם מספר דקות זהה מניב יותר כשהלימוד אינו נקטע. לכן יש לשמור על רציפות זמני הלימוד העומדים לרשותנו, ולאחר שעוזבים את הספרים להשתדל לחזור במחשבה על הנלמד.

    R' Elyakim Schlesingerמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  20. האם מותר למחוק כינוי לה׳ בשפה אחרת, כגון המילה "God"?

    לפי המאמר, רוב הפוסקים המובאים בו מתירים למחוק כינוי כזה בשפה אחרת. המחבר מחיל נקודה זו על תדפיסי מחשב לעניין קדושת שם ה׳. השאלה אם לתוכן התורני שבתדפיסים יש קדושה אחרת נשארת ללא הכרעה בקטע זה.

    Rav Mordechai Friedmanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  21. האם יש קדושה בכתיבה זמנית על לוח לימוד?

    הרב יצחק אלחנן ספקטור מסיק מן הדיון בלוחות לימוד שכתיבה ללא כוונה לקיום קבוע אינה מקבלת קדושה. עם זאת, המאמר מביא את דעת התשב״ץ, שלפיה גם כתיבה זמנית על לוחות כאלה יש בה קדושה. לכן זמניות הכתיבה אינה בסיס מוסכם לשלילת קדושתה.

    Rav Mordechai Friedmanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  22. האם מותר להשמיד גיליונות של כתבי קודש שהודפסו לצורך הגהה בלבד?

    המאמר מביא דעות שונות: יש פוסקים שהתירו לשרוף גיליונות כאלה משום שלא הייתה כוונה לקדשם בעת ההדפסה. הרב יצחק אלחנן ספקטור הוסיף שיש לכוון במפורש, אם אפשר, שלא להחיל עליהם קדושה. אחרים התירו זאת רק כאשר אין בגיליונות שם ה׳.

    Rav Mordechai Friedmanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  23. האם מותר למחוק את שם ה׳ שנכתב ללא כוונה לקדשו?

    הש״ך מתיר למחוק ולכתוב מחדש שם שנכתב ללא תשומת לב ראויה למשמעותו או ללא כוונה לקדשו. הפרי חדש חולק ואוסר למחוק שם כזה. המאמר מציין שפוסקים נוספים הולכים בעקבות הש״ך ומציג את דעת הפרי חדש כדעת מיעוט.

    Rav Mordechai Friedmanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  24. במה תלוי אם הריסת חלק מבית כנסת היא איסור תורה?

    המאמר מציג שתי הבנות של האיסור: השמדת חפץ בעל קדושה עצמית, או הפגנת זלזול בסמלי קדושה. לפי ההבנה השנייה, איסור התורה עשוי לכלול גם בית כנסת או בית מדרש. אחרונים רבים רואים באיסור הנוגע להם איסור דרבנן; המחבר מציע להבין את דברי הרמב״ם בספר המצוות כאיסור זלזול, ואילו במשנה תורה הוא מזהה גישה המתמקדת בקדושת החפץ עצמו.

    Rav Mordechai Friedmanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  25. האם אפשר לבטל שאלה הלכתית רק מפני שהשלכותיה נראות מכבידות מדי?

    הרב פרידמן מסביר שאין לדחות איסור אפשרי רק מפני שקשה לדמיין את החיים תחת מגבלותיו. בענייני איסור והיתר יש לברר את רצון ה׳ באמצעות עיון הלכתי. בשאלת הטקסט שעל המסך צריך לבדוק הן את דיני המחיקה והן את פעולת המסך והתוכנה.

    Rav Mordechai Friedmanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  26. מדוע התורה מזכירה את ה׳ לצד מצוות כיבוד הורים?

    הרב קמנצקי מסביר שכיבוד הורים צריך לכלול הכרה בבורא כשותף השלישי. הוא מספר על פועלים שחפרו בורות ומילאו אותם אף שהפועל שהיה אמור לשתול עצים לא הגיע. בדומה לכך, מילוי החובות כלפי ההורים ללא הכרה ראויה בה׳ מחמיץ חלק מהותי ממשמעות המצווה.

    Rabbi Mordechai Kamenetzkyמשפחה וחינוךעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  27. האם חייבים לציית להורים כשהם דורשים לעבור על דין תורה?

    החובה לכבד הורים אינה דוחה את שמירת התורה. אם הורה דורש לעבור על דין תורה, כגון חילול שבת, אין חובה לציית לדרישה זו.

    Rabbi Mordechai Kamenetzkyהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  28. כיצד אפשר לקרב לשמירת תורה יהודים שאינם שומרים שבת?

    הטקסט מציע לפעול בדרכי נועם ולטפח את הרצון ליהדות שכבר קיים בקרב יהודים חילונים. לחץ באמצעות חקיקה ועונשים שאינם מתקבלים על דעתם אינו מוצג כדרך לשינוי משמעותי.

    Редакция «Parsha.net»קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  29. כיצד אפשר לבנות קשר עם יהודים שאינם שומרי מצוות?

    הרב עמיטל קורא להבין את השקפותיהם ואת הרקע של יהודים חילונים, מפני שהבנה זו נחוצה לקשר חיובי. אין לשפוט אדם רק לפי רמת שמירת המצוות שלו כיום: איננו יודעים כיצד סביבתו עיצבה אותו וכיצד הקב״ה שופט את דרכו. הבנת הנסיבות האלה צריכה להשפיע גם על הגישה לסוגיות ציבוריות שבמחלוקת.

    HARAV AMITALקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  30. מתי אוסר החזון איש אמצעי ענישה חריגים של המתה?

    בפסיקה המובאת מגביל החזון איש אמצעי ענישה חריגים, החורגים מן ההליך המשפטי הרגיל, לזמן שבו השגחת ה׳ גלויה לכול. במצב כזה העונש יכול להיתפס כתיקון הרע. כאשר הוא נתפס כאלימות ותוקפנות, הוא פועל בניגוד לתכליתו ולכן אסור.

    Chazon Ishהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  31. מדוע היה גזר דין מוות בבית דין יהודי נדיר ביותר לפי המקורות המובאים?

    הדיון מדגיש שגזר דין מוות הצריך תנאים שקשה ביותר לקיימם: התראה על עונש המוות, קבלה מודעת של התוצאה בידי העובר וביצוע המעשה מיד לאחר מכן. המשנה מביאה דעות שונות שלפיהן בית דין הממית פעם בשבע שנים, או אף פעם בשבעים שנה, נקרא חובלני. רבי טרפון ורבי עקיבא אמרו שאילו היו בסנהדרין לא היה אדם נהרג בה.

    HARAV AMITALהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  32. מדוע צריך לעזור לאדם שלפי הדיון המובא מותר לשנוא אותו על חטא?

    הדיון עוסק בעבירה שרק אדם אחד ראה: לאותו עד מותר לשנוא את החוטא, ולדעת רב נחמן בר יצחק זו אף מצווה. אולם התוספות מסבירים ששנאה גלויה תעורר שנאה בחזרה ותתפתח לאיבה אישית אסורה. לכן במקרה המתואר, כשיש לבחור בין פריקת בהמתו של אדם אחד לטעינת בהמתו של שונא, מקדימים את העזרה לשונא כדי לכוף את היצר.

    Tosafotהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  33. מדוע התפלל הכהן הגדול ביום הכיפורים על פרנסה ועל עצמאות העם?

    רב אליקים שלזינגר מסביר שתכלית התפילה היא טובתו הרוחנית של עם ישראל. טרדות הפרנסה ושעבוד מלכויות מפריעים ללימוד, לקיום מצוות ולעזרה לזולת. הבקשה לשפע ולחירות נועדה להסיר את המכשולים האלה, כדי שאנשים יוכלו לעסוק יותר בתכלית חייהם.

    Rav Elyakim Schlessingerתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  34. כיצד מתיישבים דברי הלל ״אם אני כאן הכול כאן״ עם ענוותנותו?

    רב יוסף לייב בלוך מסביר שהמילה ״אני״ כאן מתייחסת ל״אני ה׳״. הלל לימד שנוכחות ה׳ צריכה למלא את השמחה. כאשר עשייה משותפת מבוססת על התורה ומונחית על פי דבר ה׳, שמחתה יכולה להיות טהורה ולכלול את כולם.

    Rav Yosef Leib Blochחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  35. מה מוסיפות המילים ״אני ה׳״ למצוות אהבת הרֵע?

    רב יוסף לייב בלוך מסביר שמילים אלו מגדירות את יסודה ואת תוכנה של אהבת הרֵע. הקב״ה קובע מהי אהבה, את מי לאהוב ומהו היקף החובה. כאשר האהבה מבוססת על יסוד זה, היא נקייה ממניעים זרים ומופנית אל האדם כבריאתו של הקב״ה.

    Rav Yosef Leib Blochמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  36. מדוע אמר הלל לא לעשות לחבר את השנוא עליך, ולא לעשות לו את מה שטוב לך?

    רב ישראל סלנטר מסביר שמה שטוב לאדם אחד אינו בהכרח טוב לאחר. בעל בית כנסת עשיר רצה ללמוד תלמוד, ואילו מגיד שבא למקום היה זקוק לאותה שעה כדי לדרוש ולהרוויח כסף למזון. לכן ביקש רב ישראל מן העשיר להניח את לימודו ולאפשר למגיד לדבר: אהבת הזולת מחייבת התחשבות בצרכיו האמיתיים.

    Rav Yisrael Salanterמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  37. כיצד מתבטאת מסירות נפש בחייו של האדם?

    רב אלעזר מנחם שך מדגיש שמסירות נפש מתבטאת בנאמנות לתורה ולמצוות גם בתנאים קשים. בקריאת שמע של רבי עקיבא בזמן עינוייו הוא רואה בראש ובראשונה המשך של עבודת ה׳ כל עוד האדם חי. הגדלות היא בכך שהכאב והייסורים לא דחקו את קיום המצווה.

    Rav Elazar Menachem Schachמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  38. מדוע צריך להיזהר אפילו מסטייה קטנה מאורח חיים של תורה?

    רב משה פיינשטיין מסביר שהשחתתן הקיצונית של מצרים וכנען מזהירה מפני התפתחותו ההדרגתית של החטא. התרופפות קלה של הגבולות עלולה לפתוח תהליך המוביל לירידה מוסרית חמורה. לכן אין לראות בחיקוי אורח חיים מתירני דבר תמים רק מפני שעדיין אינו נראה כרוע קיצוני.

    Rav Moshe Feinsteinמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  39. מדוע התורה אוסרת במיוחד ללכת בדרכי מצרים וכנען?

    רב איצלה מוולוז'ין מסביר שאנשים נוטים להצדיק את מנהגי סביבתם. בני ישראל היו עלולים להתיר לעצמם את מנהגי מצרים מפני שחיו בה, ואת מנהגי כנען מפני שהקב״ה הביא אותם אליה. התורה מלמדת שגם השפעה חזקה של הסביבה אינה מצדיקה חיקוי של התנהגות מושחתת.

    Rav Itzele Voloshinerפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  40. כיצד עזר החפץ חיים לחייל לשעבר שהתנהג בגסות לחזור לשמירת מצוות?

    כשנודע לחפץ חיים שהאיש נלקח בילדותו לצבא הצאר ונמנעה ממנו אפשרות ללמוד תורה, הוא פנה אליו בחום ובכבוד. הוא הדגיש את הניסיון הקשה שבו עמד בשמירת זהותו היהודית, והראה לו את מעלתה של דרך המצוות. האיש התרגש מאוד, שמר על קשר עם החפץ חיים ולבסוף נעשה שומר מצוות וצדיק.

    Rabbi Yisroel Cinerהיסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  41. כיצד אפשר להוכיח אדם באופן שירצה לקבל את הדברים?

    השל״ה מסביר שבתוכחה אין להסתפק בהצבעה על חסרונות ובהשפלת האדם בעיני עצמו. יש להדגיש גם את מעלותיו ולתת לו להרגיש שהוא חכם. כך יוכל לקבל את התוכחה ולאהוב את המוכיח.

    The Shla"hמשפחה וחינוךעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  42. כיצד הכרה בערך העצמי עוזרת לאדם להתקדש?

    רב אייזיק שר מסביר שקדושה היא הכרה בחשיבותו של האדם, המסייעת לו להתרחק מן האסור. על האדם לזכור את נצחיות נשמתו ואת היותו בן העומד לפני אביו שבשמים. הכרה זו מחייבת התנהגות ראויה ביחידות, במשפחה ובעבודה.

    Rav Isaac Sherמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  43. כיצד קשורה התנהגות מוסרית לגאולתו העתידית של עם ישראל?

    רבי דוד סיגל מסביר שנבואת עמוס מלמדת כי המידות המוסריות מזהות את ישראל כעם ה׳ ויש להן תפקיד מכריע בגאולה. הוא קושר זאת לשמירת אורח חיים מוסרי מובחן במצרים ולמצוות הקדושה. הקדושה צריכה להקיף גם את העיסוקים הגשמיים היומיומיים: יש לרסן את התאוות ולכוון את המעשים לעבודת ה׳.

    Rabbi Dovid Siegelמשיח וגאולהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim56, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  44. באיזו גישה צריך להוכיח אדם כדי לעזור לו להשתפר?

    רבי ראובן סמח קושר בין איסור השנאה למצוות התוכחה, המופיעים באותו פסוק. התוכחה צריכה לבוא מלב נקי ומתוך רצון אמיתי להיטיב עם האח. אפילו שנאה נסתרת מונעת מן התוכחה להשיג את מטרתה ולהחזיר את האדם לדרך הנכונה.

    Rabbi Reuven Semahמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim56, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  45. כיצד אפשר להימנע משנאה כלפי אדם שמתנהג אליי רע?

    רבי שמשון רפאל הירש מפנה את תשומת הלב למילה ״אחיך״: גם כאשר אדם מתנהג בצורה רעה, הוא נשאר אח. הזכירה שיש לנו אב משותף בשמים, שעדיין מכיר בו כבנו, מסייעת למנוע מן השנאה להשתרש בלב.

    Rabbi Sampson Raphael Hirschמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim56, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  46. מדוע אסור לקלל אדם גם אם אינו שומע ולא ייפגע?

    רבי שמואל שווקה מסביר שדיבור פוגעני מזיק לדובר עצמו, גם כשהאדם האחר אינו שומע אותו. קללות, עלבונות ושקרים מטפחים מידות רעות. גם ההפך נכון: שבח ועידוד מועילים לשומע ומשפרים את מידותיו של מי שאומר אותם.

    Rabbi Shmuel Chouekaמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim56, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  47. מה מלמד הסיפור על הרבי שאכל את כל החמין כדי להגן על יתומה?

    בסיפור גילה הרבי שילדה יתומה הכניסה בטעות נפט לחמין במקום שמן, ואכל את התבשיל מחשש שהאיש שפרנס אותה יגרש אותה מביתו. התנהגותו החריגה מוסברת בדאגה לילדה ולא בתאוות אכילה. המחבר משתמש בסיפור כדי להראות כיצד פעולה גשמית מקבלת משמעות רוחנית מתוך כוונה מחושבת ודאגה לזולת.

    Dovid Greenהיסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim56, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  48. האם אפשר לחיות חיים גשמיים רגילים ובכל זאת להיות קדוש?

    הקדושה מתוארת כמעורבות בחיי היומיום מתוך מטרה לעבוד את ה׳: לכבד הורים, לתת צדקה, לנהל עסקים ביושר ולשפוט בצדק. אדם יכול לאכול למען בריאותו וליהנות מן האוכל בלי להשתעבד לתיאבון. כנותה של גישה זו נבחנת בשאלה אם הוא מקיים גם את שאר דרישות התורה, ובהן יושר בעסקים.

    Dovid Greenמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim56, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  49. מדוע יש להימנע מדבר אסור בגלל רצון ה׳ ולא רק מפני שהוא דוחה אותנו?

    הרבי מקוצק מסביר שתחושת דחייה אינה בסיס יציב: התאווה עלולה להתעורר ולבטל אותה. כאשר ההימנעות נשענת על ציווי ה׳, נשאר לאדם יסוד להימנע מן האיסור גם כשהדבר האסור נעשה מושך בעיניו.

    Kotsker Rebbeמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim56, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  50. מדוע המילה ״בזאת״ רומזת לשנות הבית הראשון, אף שעבודת יום הכיפורים נמשכה גם בבית השני?

    רב יהונתן אייבשיץ מסביר שהגימטרייה 410 של ״בזאת״ רומזת לבית הראשון, מפני שכוהניו הגדולים היו צדיקים ושמו של אהרן יכול היה להיקשר בהם. בבית השני היו כוהנים גדולים רבים שהיו רשעים. לפי הביאור המובא, רוחו של אהרן ליוותה את צאצאיו וממשיכיו שהלכו בדרכו, ולכן הרמז מתייחס דווקא לבית הראשון.

    Rav Yehonasan Eibeshitzפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim56, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

לפי פרשת השבוע