Skip to main content
.

פרשת תולדות — שאלות ותשובות

שאלות ותשובות על פרשת השבוע מתוך עלונים, עיתונים וכתבי עת משנים שונות. לכל תשובה מצוינים המחבר וגיליון המקור.

3 726 רשומות

  1. במה זיהה יצחק את ״קול יעקב״?

    הפירוש מדגיש את סגנון הדיבור: יעקב דיבר בלשון תחנונים ואמר ״קום נא״. לעומתו עשו דיבר בלשון קנטור ואמר ״יקום אבי״. לשון הבקשה היא המאפיינת כאן את קול יעקב.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»מוסר ומידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 33 · פתיחה והורדת PDF

  2. מדוע הזכרת שם ה׳ גרמה ליצחק לבדוק מי עומד לפניו?

    יצחק ידע שאין דרכו של עשו להיות שם שמים שגור בפיו. כששמע שה׳ זימן את הציד במהירות, התעורר בו ספק מי עומד לפניו. לכן ביקש שייגש אליו כדי למשש אותו.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 33 · פתיחה והורדת PDF

  3. כיצד מסביר הפירוש את דברי יעקב ״אנכי עשו בכורך״?

    הפירוש מחלק את הדברים: ״אנכי״ הוא המביא את האוכל, ועשו הוא הבכור. את ״עשיתי כאשר דיברת אלי״ הוא מפרש על דברים אחרים שיעקב עשה בציווי אביו. בשאלה החוזרת יעקב ענה רק ״אני״ ולא אמר ״אני עשו״.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 33 · פתיחה והורדת PDF

  4. מדוע שמר עשו את בגדיו אצל אמו אף שהיו לו נשים?

    הפירוש מסביר שעשו הכיר את מעשי נשותיו וחשד בהן. לכן הפקיד את בגדיו אצל אמו.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 32 · פתיחה והורדת PDF

  5. מה פירוש הכינוי ״החמודות״ לבגדי עשו?

    פירוש אחד מסביר שהכוונה לבגדים נקיים, כפי שמובא בתרגום. פירוש אחר קושר את המילה לחמדה: עשו חמד את הבגדים מנמרוד.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 32 · פתיחה והורדת PDF

  6. מדוע הכינה רבקה גדי במקום הציד שיצחק אהב?

    הפירוש מסביר שטעם הגדי דומה לטעם הצבי. משום כך אפשר היה להכין ממנו מטעמים כפי שיצחק אהב.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 32 · פתיחה והורדת PDF

  7. מדוע נזקקה רבקה לשני גדיי עזים עבור יצחק?

    שני הגדיים לא נועדו שניהם לסעודה רגילה אחת. לפי ההסבר המובא מפרקי רבי אליעזר, אחד הוקרב לפסח ומן האחר הוכנו המטעמים.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 32 · פתיחה והורדת PDF

  8. מדוע יכלה רבקה לומר ליעקב לקחת שני גדיים בלי חשש גזל?

    המילים ״וקח לי״ מוסברות כאמירה שהגדיים שייכים לרבקה. יצחק התחייב בכתובתה שתוכל ליטול שני גדיי עזים בכל יום, ולכן לקיחתם לא הייתה גזל.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 32 · פתיחה והורדת PDF

  9. מה פירוש ההבטחה לברך ״לפני ה׳״?

    הפירוש מסביר שהברכה תהיה ברשותו של ה׳. יצחק ביקש שה׳ יסכים לברכתו.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 31 · פתיחה והורדת PDF

  10. אילו דרישות הציב יצחק לגבי הבשר שעשו יביא?

    יצחק הורה לעשו לחדד את הסכין ולשחוט כראוי כדי שלא יאכיל אותו נבלה. נוסף לכך, הציד צריך להיות מן ההפקר ולא מן הגזל. הפירוש מעמיד מול זאת את כוונת עשו להביא מן הגזל אם לא ימצא ציד.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 31 · פתיחה והורדת PDF

  11. מדוע חשש יצחק למותו דווקא בגיל מאה עשרים ושלוש?

    רבי יהושע בן קרחה מלמד שכאשר אדם מגיע לפרק אבותיו, עליו לדאוג חמש שנים לפניו וחמש שנים לאחריו. שרה נפטרה בגיל מאה עשרים ושבע, ויצחק כבר היה בתוך התקופה הזאת. הוא לא ידע אם יגיע לפרק אמו או לפרק אביו.

    רבי יהושע בן קרחהפרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 31 · פתיחה והורדת PDF

  12. מדוע כהו עיניו של יצחק?

    מובאים שלושה פירושים: העשן של נשות עשו, דמעות המלאכים שנפלו על עיני יצחק בשעת העקדה, והצורך שיעקב יקבל את הברכות. הדברים מובאים כפירושים שונים לאותו פסוק.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 31 · פתיחה והורדת PDF

  13. מדוע היו נשות עשו מורת רוח ליצחק ולרבקה?

    הביטוי ״מורת רוח״ מוסבר כהמריית רוח וכמעשים שהכעיסו והעציבו. על פי בראשית רבה, נשות עשו היו עובדות עבודה זרה.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 30 · פתיחה והורדת PDF

  14. מדוע נישואי עשו בגיל ארבעים מוצגים כדוגמה לכשרות חיצונית?

    עשו אמר שיישא אישה בגיל ארבעים כדוגמת אביו. אולם הפירוש מתאר כיצד קודם לכן היה צד נשים מתחת בעליהן ומענה אותן. לכן החיקוי החיצוני של יצחק נמשל לחזיר הפושט את טלפיו כאילו כדי להוכיח שהוא טהור.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 30 · פתיחה והורדת PDF

  15. מדוע קרא יצחק לבאר ״שבעה״?

    הפירוש קושר את השם ״שבעה״ לברית שנכרתה. בפסוקים שלפני כן מתוארות שבועה הדדית ופרידה בשלום, ולאחריהן הודעת העבדים שמצאו מים.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 30 · פתיחה והורדת PDF

  16. כיצד מציע הטקסט להתמודד עם דחיית חיים דתיים הנתפסים כמונעים רק מיראה?

    המחבר קושר את הדחייה לחיפוש אחר חיים של אהבה ולרושם שחיי היראים מונעים רק מיראה. הוא קורא לחיות כחסידים מתוך אהבת ה׳, אהבת ישראל ואפילו אהבת הטבע.

    מו"ר הרב שליט"א [?]חסידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 29 · פתיחה והורדת PDF

  17. מדוע נאמר ״דין וחשבון״ ולא ״חשבון ודין״?

    הרבי מסביר שתחילה האדם דן את חברו. לאחר מכן הקדוש ברוך הוא עורך את החשבון עם האדם בהתאם לדין שהוא עצמו פסק על חברו. לכן הדין נזכר לפני החשבון.

    כ"ק אדמו"רמוסר ומידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 29 · פתיחה והורדת PDF

  18. אילו שני סוגי עבודה מסמלים אוהלי יעקב ומשכנות ישראל?

    אדמו״ר הריי״צ מסביר שאוהל הוא דירת עראי ומשכן הוא דירת קבע. בחינת יעקב מקבילה לבעלי עסקים שעיקר עיסוקם בענייני העולם, ובחינת ישראל, שהיא שם המעלה, מקבילה ליושבי אוהל שעיקר עיסוקם בתורה. אלו שני סוגי עבודה המתוארים כדירת עראי וכדירת קבע.

    אדמו"ר הריי"צחסידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 29 · פתיחה והורדת PDF

  19. מה המשמעות הרוחנית של טבילה במקווה בעלייה למדרגה גבוהה יותר?

    אדמו״ר הרש״ב מסביר שהטבילה היא ביטול המהות הקודמת והתכללות במדרגה עליונה. לכן הוא קושר את המקווה לכל עלייה רוחנית, כגון מעבר מחול לקודש או מקדושת יום טוב לקדושת שבת.

    אדמו"ר הרש"בחסידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 29 · פתיחה והורדת PDF

  20. מדוע ביטול עושה את האדם כלי יותר לאלוקות?

    אדמו״ר המהר״ש מלמד שככל שהביטול גדול יותר, כך האדם נעשה כלי יותר לאלוקות. הוא ממחיש זאת בחלקי הגוף: בראש הקטן מצויים כוחות נעלים יותר, ואילו לחלקים הגדולים יותר יש כוחות מצומצמים יותר.

    אדמו"ר המהר"שחסידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 29 · פתיחה והורדת PDF

  21. כיצד מסביר הצמח צדק את האמירה ״אחרי שריפה מתעשרים״?

    הצמח צדק מסביר את האמירה על פי סדר השתלשלות הספירות. אחרי מידת הדין באה מידת הרחמים, שהיא גדולה אפילו ממידת החסד.

    אדמו"ר הצמח צדקחסידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 28 · פתיחה והורדת PDF

  22. כיצד אפשר לנצל מפגש מקרי עם חבר לעבודת ה׳?

    אדמו״ר האמצעי דרש מחסידיו לנצל מפגש ברחוב לשיחה בענייני חסידות. בין הנושאים שהזכיר היו גם מושגים נעלים כמו עתיק ואריך.

    אדמו"ר האמצעיחסידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 28 · פתיחה והורדת PDF

  23. על מה שורה הקדוש ברוך הוא?

    הקדוש ברוך הוא שורה על דבר שבטל אליו. אצל המלאכים העליונים הביטול מתקיים בפועל. לכל איש ישראל יש כוח להגיע לביטול ממש באמצעות מסירת נפשו לה׳.

    אדמו"ר הזקןחסידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 28 · פתיחה והורדת PDF

  24. כיצד יראת ה׳ יכולה להפוך חושך למתיקות?

    המגיד ממעזריטש דורש את ״מאימתי״ מלשון אימה מה׳, הממשיכה את בחינת ״שמע ישראל״. את ״בערבין״ הוא קושר הן לערב והן לעריבות. באמצעות היראה ניתן להפוך את בחינת הערב והחושך לעריבות ומתיקות.

    המגיד ממעזריטשחסידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 28 · פתיחה והורדת PDF

  25. מה מקיים את העולם בכל רגע?

    הבעל שם טוב מסביר שדברי המאמרות האלוקיים עומדים בתוך הבריאה ומחיים אותה תמיד. כך המילים ״יהי רקיע״ ניצבות ברקיע השמים ומקיימות אותו. בלי אותיות המאמרות אין לנבראים קיום כלל.

    הבעל שם טובחסידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 28 · פתיחה והורדת PDF

  26. כיצד היו לשאול וליונתן כלי נשק כשלא היו לשאר העם?

    הפסוק מספר שלא נמצאו חרב וחנית בידי העם שהיה עם שאול ויונתן. הפירוש מסביר שכלי הנשק שנמצאו לשאול ולבנו היו בידיהם בדרך נס.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»ביטחון ואמונהעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 27 · פתיחה והורדת PDF

  27. מדוע בימי שאול נאלצו ישראל לרדת לפלשתים כדי ללטוש כלי עבודה?

    הפלשתים הרחיקו מישראל את חרשי הברזל כדי שלא ייצרו כלי נשק להילחם בהם. לכן נאלצו ישראל לרדת אל הפלשתים כדי ללטוש כלי עבודה חקלאיים. מי שהתקשו לרדת השתמשו בפצירה בעלת פיות וחידודים רבים.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 26 · פתיחה והורדת PDF

  28. מדוע הפרת מצוות נביא גרמה לכך שמלכות שאול לא תתקיים?

    המשך המלכות תלוי בכך שהמלך לא יסור מן המצווה. הפירוש מסביר שהדבר כולל גם מצוות נביא, שכן שמירת דברי התורה כבר נזכרה בנפרד בפסוק. משום כך הפרת הוראת שמואל גרמה לכך שמלכות שאול לא תתקיים.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 26 · פתיחה והורדת PDF

  29. כשפוסקים לאדם גדולה, האם היא ניתנת גם לדורותיו?

    בפירוש, על פי מסכת מגילה, נאמר שכאשר פוסקים גדולה לאדם, פוסקים אותה גם לדורותיו. בכך מוסבר מדוע לפני חטאו של שאול הייתה מלכותו יכולה להתקיים לעולם.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 26 · פתיחה והורדת PDF

  30. מה פירוש דברי שאול ״ואתאפק״ לפני שהקריב את העולה?

    שאול הסביר שלבו אמר לו להמתין לשמואל. מתוך החשש מפני בוא הפלשתים הוא התגבר על הרצון הזה והעלה את העולה.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 26 · פתיחה והורדת PDF

  31. מדוע הוכיח שמואל את שאול על הקרבת העולה?

    הפירוש מסביר שזר רשאי להקריב בבמה. אולם שמואל הורה לשאול להמתין ואמר שהוא עצמו יעלה את העולה. לכן התוכחה הייתה על הפרת ההוראה הזאת.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»אחרעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 25 · פתיחה והורדת PDF

  32. כיצד מתפרש הפסוק ״בן שנה שאול במלכו״?

    מובא פירוש רבותינו ששאול היה כבן שנה שלא טעם טעם חטא. פירוש אחר מסביר שהביטוי מתייחס לשנה הראשונה למלכותו, שבה בחר שלושת אלפים איש, ואילו משך מלכותו הכולל הנזכר כאן הוא שנתיים.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»היסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 24 · פתיחה והורדת PDF

  33. מדוע לימוד התורה של ילדים יכול לעלות גם כשהם לומדים מפחד העונש?

    בקונטרס אחרון מוסבר שהבל פיהם של תינוקות של בית רבן הוא הבל שאין בו חטא, ולכן הוא עולה גם כשהם לומדים מיראת רצועת המלמד. המלאכים מעלים אותו עד עולם האצילות. לכך מושווה לימוד תורה סתם הנובע מאהבה טבעית מסותרת, בלי כוונה להתגדל.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»חסידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 24 · פתיחה והורדת PDF

  34. איך מיישבים את התיאורים השונים בזוהר על עליית התפילה?

    בקונטרס אחרון מוסבר שהרקיעים הנזכרים בפקודי ובויקהל הם מדרגות שונות: מלכות דעשייה וזעיר אנפין דעשייה. נוסף על כך, עצם השימוש במילה עלייה אינו מלמד על אותה איכות רוחנית, שהרי גם עוונות מתוארים כעולים להיכלות מסוימים. לכן שיתוף השם אינו הופך את העליות לשוות.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»חסידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 23 · פתיחה והורדת PDF

  35. מה מלמד ההבדל בין בארות יצחק לעבודתו של אברהם?

    המאמר מדמה את עבודת אברהם להשקיית בור יבש: הוא מביא לעולם את אור האמונה ומברר שה׳ הוא אלקים אמת לעומת האלילים. יצחק דומה לחופר באר שמגלה מים שכבר טמונים באדמה. דרכו היא ללמד להקשיב לקול האמונה הפנימי ולגלות את האלוקות בתוך המציאות עצמה.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»חסידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 23 · פתיחה והורדת PDF

  36. מדוע ביקש אבימלך לכרות ברית עם יצחק לאחר ששילח אותו?

    אבימלך ומלוויו הסבירו שראו שה׳ היה עם יצחק. הפירוש לכפל ״ראו ראינו״ הוא שראו זאת אצל אברהם וגם אצל יצחק. לכן ביקשו שהאלה שהייתה ביניהם מימי אביו תחול גם על היחסים עמו.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 23 · פתיחה והורדת PDF

  37. מה פירוש ״אחזת מרעהו״ בתיאור המלווים של אבימלך?

    הפירוש המועדף מבין את הביטוי כסיעה מתוך אוהביו של אבימלך. מובא גם פירוש של ״סיעת אוהביו״, אך הוא נדחה כלשון שאינה מכבדת מלכות, משום שמשתמע שהייתה לו רק סיעה אחת ושהביא את כולה. המילה ״אחזת״ מתפרשת כקבוצה ואגודה הנאחזת יחד.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 22 · פתיחה והורדת PDF

  38. כיצד התייחס שמואל לבקשת העם שחטא להתפלל בעדו?

    שמואל אמר שחדילה מתפילה בעד העם תהיה עבורו חטא לה׳, והבטיח להורות להם את הדרך הטובה והישרה. הפירוש קושר זאת לתשובת העם: כאשר הם עושים את חלקם ושבים אל ה׳, גם הוא ממשיך להתפלל בעדם.

    שְׁמוּאֵלתפילהעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 21 · פתיחה והורדת PDF

  39. איך ממשיכים לעבוד את ה׳ לאחר שמכירים בחטא חמור?

    שמואל אמר לעם שאף שכבר עשו את הרעה, אין להם לפחד באופן שירחיק אותם מה׳. עליהם לעבוד אותו בכל לבבם ולא לפנות אל התוהו שאינו מועיל ואינו מציל. הוא גם הבטיח שה׳ לא ייטוש את עמו בעבור שמו הגדול.

    שְׁמוּאֵלביטחון ואמונהעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 21 · פתיחה והורדת PDF

  40. מה ביקש שמואל להראות באמצעות הגשם בזמן קציר החיטים?

    גשם בעונת קציר החיטים מתואר כסימן קללה, ושמואל קרא לו כדי שהעם יכיר בטעות שבבקשת המלך. הפירוש מסביר שכשם שתפילתו יכולה לשנות את סדר העיתים, כך הייתה יכולה לעמוד כנגד האויב. לכן גם בזקנותו לא היה צורך לבקש מלך בחייו מתוך זלזול בו.

    שְׁמוּאֵלתפילהעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 20 · פתיחה והורדת PDF

  41. האם צריך ללכת אחרי בית הדין שבדור גם אם מנהיגיו פחות גדולים ממנהיגי העבר?

    הפירוש מציב את גדעון, שמשון ויפתח לצד משה, אהרן ושמואל כדי ללמד שהקל בדורו כחמור בדורו. לכן יש ללכת אחרי בית הדין המתמנה על הדור כאילו הוא אביר שבאבירים.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»הלכהעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 20 · פתיחה והורדת PDF

  42. מי אמר ״עד״ לאחר שהעם אישר את יושרו של שמואל?

    הפירוש מסביר שבת קול יצאה ואמרה ״עד״, ובכך אישרה את העדות. בהפניה למסכת מכות נאמר שזהו אחד משלושה מקומות שבהם הופיעה רוח הקודש בבית דין של מטה.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»היסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 19 · פתיחה והורדת PDF

  43. כיצד הראה שמואל את יושרו בשירות העם?

    שמואל הזמין את העם להעיד אם לקח רכוש של אחרים, עשק מישהו או קיבל כסף כדי להעלים עין מן המשפט. בפירוש מודגש שגם בנסיעותיו מעיר לעיר לצורכי משפט השתמש בחמורו שלו, אף שהיה רשאי לקחת משלהם. העם אישר שלא עשק אותם ולא לקח מאיש דבר.

    שְׁמוּאֵלמוסר ומידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 19 · פתיחה והורדת PDF

  44. האם אפשר לתקן תפילות שנאמרו בלי כוונה?

    בקונטרס אחרון מוסבר שגם תפילה שיש בה מחשבות זרות מכוונת לשמים, ולכן קל יחסית לתקנה. כאשר מתפללים בכוונה, התפילות הקודמות יכולות לחזור ולעלות, ואפילו באמצעות תפילה אחת המלוקטת מתפילות כל השנה.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»תפילהעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 18 · פתיחה והורדת PDF

  45. מדוע לימוד תורה בלי כוונה מיוחדת שונה מתפילה בלי כוונה?

    בקונטרס אחרון מוסבר שלומד התורה מבין את מה שהוא לומד, שאם לא כן אין זה לימוד כלל. גם בלי אהבת ה׳ גלויה, הלימוד עשוי לנבוע מאהבה טבעית מסותרת. בתפילה, לעומת זאת, מחשבות זרות מתלבשות במילים ומונעות את עלייתן, וכך גם בלימוד תורה לשם התגדלות.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»חסידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 18 · פתיחה והורדת PDF

  46. אילו שלוש דרכים להתמודדות עם סכסוך מסמלות הבארות עשק, שטנה ורחובות?

    המאמר משליך את הבארות על הסכסוך הלאומי: עשק מסמל ניסיון לפתור אותו באמצעות משא ומתן על אינטרסים, המתואר כניסיון שאינו מצליח. שטנה מסמלת הבנה שמדובר בשנאה עמוקה ומסקנה שיש להיות חזקים. רחובות מוצעת כדרך שלישית: להכיר בייעוד של ישראל להקים מלכות שתפיץ את אור התורה והאמונה בעולם. לטענת המאמר, עמידה גלויה בשליחות הזאת תבטל לבסוף את הסכסוכים.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 17 · פתיחה והורדת PDF

  47. מדוע סתמו הפלשתים את בארות אברהם?

    בפירוש מובאת טענתם שהבארות הן תקלה עבורם מפני הגייסות הבאים עליהם. משום כך סתמו אותן בעפר.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF

  48. כיצד המדרש מדגיש את עושרו הגדול של יצחק?

    הביטוי ״כי גדל מאוד״ מתבאר באמצעות השוואה לעושרו של אבימלך. אנשים אמרו שהם מעדיפים אפילו את זבל פרדותיו של יצחק על כספו וזהבו של אבימלך.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»פרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF

  49. מדוע היה צורך לחדש את מלכות שאול בגלגל?

    בעת המלכת שאול בראשונה היו שהתנגדו למלכותו. לאחר הניצחון התרצו כולם, ולכן הציע שמואל לחדש את המלוכה בגלגל.

    Редакция «לשקד על דלתתי יום יום»היסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  50. מדוע שאול לא הסכים להמית לאחר הניצחון את מי שהתנגדו למלכותו?

    לאחר הניצחון ביקש העם להמית את מי שזלזלו במלכות שאול. שאול סירב והסביר שבאותו יום ה׳ עשה תשועה בישראל, ולכן אין להמית בו איש.

    שָׁאוּלמוסר ומידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨לשקד על דלתתי יום יום_עט_תולדת_תשפז⁩, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

לפי פרשת השבוע