Skip to main content
.

פרשת וארא — שאלות ותשובות

שאלות ותשובות על פרשת השבוע מתוך עלונים, עיתונים וכתבי עת משנים שונות. לכל תשובה מצוינים המחבר וגיליון המקור.

3 607 רשומות

  1. מה ניתן להניח לגבי גילם של המעורבים במכירה כאשר עדים חתומים על שטר המכר?

    רבי שמעון בן לקיש אומר שניתן להניח שעדים לא יחתמו על שטר מכר אלא אם הם עצמם, המוכר והקונה כולם גדולים. הנחה זו מתייחסת אפוא הן לצדדים בעסקה והן לעדים החתומים על השטר.

    Rabbi Shimon ben Lakishהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  2. מדוע יש להימנע מאמירות המבשרות רעה על עצמנו?

    הרשב״ם קושר את הימנעותו של אדם מלגזור מוות על עצמו לעצת חז״ל שלא לפתוח פה לשטן באמירות בעלות משמעות שלילית. במקרה המתואר, האדם בוחר בנוסח המבטא את תקוותו שמשמים יאפשרו לו להחלים ולחיות.

    Rashbamמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  3. האם אפשר לחזור ממתנה שבשטר שלה נאמר שהיא ניתנת ״בחיים ובמוות״?

    הטקסט מבחין בין מתנת אדם בריא, שאי אפשר לחזור ממנה, לבין מתנת אדם הנוטה למות, שחלה רק לאחר מותו ושאפשר לחזור ממנה אם החלים. רב פוסק שהנוסח ״בחיים ובמוות״ מגדיר את המתנה כמתנה מן הסוג השני. המילים ״בחיים״ מבטאות את תקוות הנותן להחלים ואת רצונו להימנע מלגזור מוות על עצמו, ואינן קובעות שהמתנה תחול מיד.

    Ravהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  4. מה לעשות אם במוסף של שבת ראש חודש התחלתי לומר ״תכנת שבת״ במקום ״אתה יצרת״?

    כותב המאמר חולק על ההוראה להתחיל את כל הברכה מחדש: לדעתו, חזרה על קטעים שכבר נאמרו יוצרת הפסק אסור, ואילו שינוי הסדר כדי למנוע חזרה מותר. אם עדיין לא הגעתם ל״יהי רצון״, חזרו ל״אתה יצרת״ והמשיכו כסדר; אם התחלתם ״יהי רצון״ אך טרם הגעתם ל״ואת מוסף״, השלימו את הקטע, אמרו את תחילת ״אתה יצרת״ עד ״יהי רצון״ והמשיכו מן המשפט המזכיר את שני המוספים. אם גיליתם את הטעות בשלב מאוחר יותר, השלימו את הקטעים החסרים בלי לחזור על ״יהי רצון״, פסוקי מוסף שבת או ״ישמחו במלכותך״ שכבר נאמרו. יש להקדים לפסוקי מוסף ראש חודש החסרים את משפט הפתיחה המתאים; אם פסוקי מוסף שבת כבר נאמרו, מזכירים במשפט זה רק את ראש חודש ואומרים ״מוסף״ בלשון יחיד. את סיום הברכה יש לומר בנוסח של שבת ראש חודש.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  5. מתי רעש של מכשיר הפועל בשבת אינו מעורר חשד לחילול שבת?

    המאמר מתיר את פעולת המכשיר כאשר ברור שהופעל או כוון לפני שבת, כמו שעון המשמיע צלצולים. אותו יסוד חל כאשר ידוע שמכשיר פועל בדרך כלל באמצעות שעון שבת או תרמוסטט. במקרים אלו אין חשד שבעל הבית מפעיל אותו בשבת; עוד נאמר שאין צורך לנתק את צלצול הטלפון, משום שעצם הצלצול אינו יוצר חשד כזה.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  6. האם מותר לבקש מגוי להדיח כלים או לנקות את הרצפה כשידוע שישתמש במדיח או בשואב אבק?

    מצד איסור אמירה לגוי, המאמר דן ביסוד להיתר: אפשר לבצע את המשימה בדרך מותרת, והעובד בוחר במכשיר לנוחותו; בהערה מובאת הסתייגות מהחלת ההיתר במקרה זה. אולם רעש המכשיר מעורר חשש נוסף של זלזול בשבת ושל חשד שבעל הבית עושה מלאכה אסורה. לכן יש פוסקים האוסרים זאת בבית פרטי. המאמר מתאר מנהג להקל בישיבות ובמחנות כדי למנוע הפסד, אך קובע שאנשים פרטיים אינם צריכים לסמוך על היתר זה.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  7. האם מותר בשבת לבקש מגוי לנקות את הפנים מאיפור?

    המאמר מתיר לבקש מגוי לנקות את הפנים, גם אם יבחר מעצמו במסיר איפור שהשימוש בו עלול להיות כרוך באיסור ממרח. אפשר לנקות את הפנים במים בדרך מותרת. לכן הבחירה בחומר נחשבת להחלטתו של הגוי לנוחותו, כאשר היהודי לא הורה להשתמש דווקא בו.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  8. האם מותר לבקש מגוי לנקות את הרצפה אם הוא יבחר מעצמו בדרך האסורה בשבת?

    המאמר מביא פוסקים המתירים בקשה כללית לנקות את הרצפה, אף שהגוי ישתמש במגב או בסמרטוט באופן הכרוך בסחיטה אסורה. יסוד ההיתר הוא שאפשר לבצע את הבקשה בדרך המותרת לגוי: לשפוך מים ולגרוף אותם הצידה. את הדרך האסורה הוא בוחר לנוחותו, ולא על פי הוראת היהודי.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  9. האם מותר לבקש מגוי להדיח כלים אם הוא ידליק אור מיוזמתו לצורך העבודה?

    לפי פסק הט״ז המובא במאמר, מותר לבקש מעובדת גויה להדיח כלים גם כשידוע שתדליק נר לצורך עבודתה. הטעם הוא שהאור נחוץ לה עצמה, ואילו היהודי מעוניין רק בכלים נקיים ואינו נהנה מן התאורה. ההיתר עוסק בתנאים אלו, ולא בבקשה מפורשת להדליק אור.

    Tazהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  10. האם מותר לבקש מגוי לפני שבת לעשות מלאכה אסורה בשבת?

    המאמר מסביר שהאיסור להורות לגוי לעשות מלאכה אסורה בשבת חל גם כשההוראה ניתנת מראש. הוא כולל הן מלאכה האסורה מן התורה והן מלאכה האסורה מדרבנן. הדעה העיקרית המובאת היא שאיסור האמירה עצמו הוא מדרבנן, ובהערה מוזכרת דעת מיעוט הרואה בו איסור מן התורה.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  11. מדוע מטה אהרן בלע את שאר המטות רק לאחר שחזר להיות מטה?

    הרב קוק מסביר שמידת החריגה מחוקי הטבע תלויה במטרת הנס. כדי לסייע לאישה נזקקת, נס אלישע ריבה שמן שכבר היה קיים תוך שמירה על המסגרת היסודית של הטבע. במצרים נדרש להראות את שליטת הבורא בכל רמות חוקי הטבע. לכן הנס בתוך נס, שבו המטה עצמו בלע מטות אחרים, הפגין כוח שמעבר ליכולתם של חרטומי מצרים.

    Rav Kookפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  12. מדוע נכונותו של השומע משפיעה על יכולתו של הדובר למסור דברי תורה?

    השפת אמת קושר את דברי משה על היותו ערל שפתיים לחוסר נכונותו של העם לשמוע. כאשר השומע אינו פתוח, הדברים נשארים נסתרים; הנכונות לקבלם מאפשרת למסר להתגלות. המאמר מציג את מוכנות העם במעמד מתן תורה כדוגמה העליונה לכך.

    The Sefas Emesחסידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  13. מדוע לפני מכת דם הזכיר הקב״ה דווקא את המטה שנהפך לנחש?

    הרב מרדכי קמנצקי מסביר שאותו מטה, שהנס שנעשה בו לא הרשים את פרעה, עתיד היה לשמש לנס הרסני בהרבה. הדבר מזכיר שמאחורי תופעות החיים הרגילות והנסים המרעישים עומד אותו כוח אלוקי. ההרגל ולעגם של אחרים אינם צריכים להקהות את יכולתנו לראות גדולה בחיי היום־יום.

    Rabbi Mordechai Kamenetzkyביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  14. מדוע תיאור נזקי הגידולים מופיע בתוך שיחת משה עם פרעה על הפסקת הברד?

    רב סעדיה גאון מסביר שזהו המשך דברי משה: את הגידולים שכבר נהרסו אי אפשר להשיב, אך את הנותרים אפשר להציל. הרמב״ן אינו מקבל פירוש זה. הרב חנוך ארנטרוי רואה בדברים מסר עדין לפרעה: הגידולים הקשיחים נשברו והגמישים שרדו, וכך גם האדם צריך לוותר על עקשנותו. משל הגידולים אפשר למסור את התוכחה מתוך כבוד למלך.

    Rabbi Yissocher Frandפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  15. האם צריך לדבר בכבוד אל מלך גם כאשר מוכיחים אותו?

    המאמר מביא את פירוש רש״י שלפיו משה נצטווה לנהוג כבוד בפרעה בשל מעמדו כמלך. גם אזהרות, איומים ותוכחות היה עליו למסור מתוך שמירה על כבוד זה. מכאן נלמדת החובה לחלוק כבוד למלכות.

    Rashiהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  16. מדוע הפטור של שבט לוי מהשעבוד לא מנע ממשה להיות הגואל?

    בהסבר שמביא הרב יששכר פרנד על יסוד דברי הרב יונתן אייבשיץ, פרעה הניח שמי שלא חווה שעבוד לא יוכל להנהיג את המשועבדים. אולם משה יצא אל אחיו, ראה בסבלם ופעל להגנת העשוקים. יכולתו לחוש את כאב הזולת גברה על העובדה שלא השתעבד בעצמו.

    Rabbi Yissocher Frandפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  17. מה מעצים את השבח לבורא העולה מעצם קיום העולם?

    הרב אביגדור מילר מדגיש שהנבראים נוצרו מכוח ציוויו של הקב״ה בלבד. גם את קיומם המתמשך ואת יציבותם הוא רואה כעדות לגדולת הבורא. ההתבוננות בכך מסייעת לראות בעולם ביטוי לכוחו של הקב״ה.

    Horav Avigdor Millerביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  18. איך דברי התפילה על קיום הבריאה לעד קשורים לעדות על הבורא?

    השפת אמת מציין שאפשר לקרוא את המילה „לעד”, שמשמעותה לנצח, גם כ„לעֵד” — בתור עד. בקריאה זו הבריאה מעידה על בוראה. ריבוי הנבראים וההרמוניה ביניהם מצביעים על אחדות הבורא ועל תכנונו.

    The S'fas Emesתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  19. האם הקשבה לסיפורים יומיומיים שחוזרים על עצמם היא בזבוז זמן?

    חכם יעקב עדס הקשיב בסבלנות לסיפוריה של אלמנה, משום שהייתה זקוקה לתשומת לב, לאדם לדבר איתו ולתחושה שהיא חשובה. הוא הסביר שהחסד נקבע לפי צורכי המקבל. לכן גם הקשבה חוזרת לסיפורים פשוטים יכולה להיות מעשה חסד חשוב.

    Chacham Yaakov Adesמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  20. איך אפשר לעזור לאדם כשאי אפשר למלא את בקשתו בדרך הרגילה?

    רב פאם הסביר שככהן הוא אינו מבקר בבתי חולים, אך מצא דרך אחרת לעודד את החולה: הוא עמד ברחוב מול חלון חדרו, נופף לו ובירך אותו. הסיפור מלמד לחפש דרך אפשרית לעשות חסד גם כשהבקשה המקורית נראית בלתי אפשרית.

    Rav Pamמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  21. מדוע דווקא האזהרה לפני מכת ברד הביאה את פרעה להכיר בצדקת ה'?

    הרב א' חנוך ליבוביץ מסביר שהפעם ה' לא רק הזהיר מפני העונש, אלא גם הורה כיצד להציל את המקנה אף אם פרעה ימשיך להתעקש. הדאגה חסרת הפניות לבעלי החיים החפים מפשע השפיעה עמוקות על פרעה. המחבר לומד מכך שכנות והיעדר מניע אנוכי מעניקים למעשה חסד כוח מיוחד.

    Horav A. Henach Leibowitzמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  22. מה מלמד הסיפור על אדם שלא עלה לתורה במשך שבעים שנה?

    בסיפור הזהיר הרב חיים עוזר גרודזנסקי את אביו של נער כי ללא חינוך תורני בנו יתבולל ולא יעלה לתורה במשך שבעים שנה. לאחר פרק הזמן הזה פרץ האיש בבכי בעלייתו הבאה לתורה כשנזכר באזהרה. המחבר מביא את הסיפור כלקח על החשיבות של חינוך תורני ושל התייחסות רצינית לאזהרת צדיק.

    Rabbi A. Leib Scheinbaumמשפחה וחינוךעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  23. מדוע התורה מציינת את גילם של משה ואהרן לפני עמידתם בפני פרעה?

    הרב שמעון שוואב קושר את גילם לכך שנולדו בתקופת הגזרות על התינוקות היהודים ובכל זאת שרדו. עמידתם לפני פרעה המחישה את חוסר האונים של תוכניותיו מול רצון ה'. המחבר לומד מכך שאין להתייאש, שכן גם נסיבות חשוכות ביותר עשויות להסתיר את תחילת הישועה.

    Horav Shimon Schwabביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  24. כיצד השם פוטיאל יכול לשבח את יתרו אם הוא מזכיר את עבודת האלילים שלו?

    הרב מרדכי גיפטר מסביר שאפשר לראות בשם ביטוי לחיפוש עיקש אחר האמת: יתרו בחן פולחנים שונים עד שמצא את ה'. המאמר קושר בהמשך תכונה זו לפינחס, שלפי המסופר זכר את ההלכה שנשכחה ופעל בפרשת זמרי. הלקח עוסק בנחישות לגלות את האמת גם כשהחיפוש קשה.

    Horav Mordechai Gifterמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  25. האם אפשר לקיים מצוות ובכל זאת לא לחוש קשר עם ה'?

    בסיפור הבין הרב שלמה וולבה ששאלתו של הרב יחזקאל לוינשטיין מזכירה כי עצם קיום המצוות אינו מבטיח קשר חי עם מי שציווה עליהן. התלמידים צריכים לשמוע על נוכחות ה' מאדם שחי בעצמו מתוך מודעות מתמדת לקשר הזה.

    Horav Shlomo Wolbeביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  26. מדוע התורה מפרטת את מכות מצרים אם המאמין כבר מאמין?

    החזון איש מסביר שהפרטים נועדו בראש ובראשונה למאמינים: הם מעניקים ידיעה על מה שהתרחש ותוכן לזכירת יציאת מצרים בכל יום. מי שאינו רוצה להאמין עשוי להסביר את הניסים כתופעות טבע, ולכן הוכחות לבדן אינן בהכרח משנות את עמדתו.

    The Chazon Ishביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  27. מה העניקה התורה להכרת ה' שלא העניקו ניסי יציאת מצרים לבדם?

    הרב שלום שבדרון מסביר שההבטחה "וידעתם" באה לאחר "ולקחתי אתכם לי לעם", שאותה הוא קושר למתן תורה. קבלת התורה העניקה לעם כלים להתעלות מעל מגבלות החומר ולהגיע להכרה עמוקה יותר של ה'.

    Horav Sholom Schwadronביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  28. כיצד יש להעריך אדם שכישרונותיו פחותים אך הוא מתאמץ בכל כוחו?

    בהסברו השני הרב משה פיינשטיין תולה את השוויון בין משה לאהרן בכך שכל אחד מיצה את יכולותיו בקיום רצון ה'. אדם בעל כישרונות פחותים המנצל אותם במלואם עשוי לעמוד במדרגה גבוהה יותר מאדם מוכשר שאינו מממש את הפוטנציאל שלו.

    Horav Moshe Feinsteinמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  29. כיצד יכול אהרן להיחשב שווה למשה אם תפקידו של משה היה גדול יותר?

    הרב משה פיינשטיין מסביר שמשה לא היה יכול למלא את שליחותו ללא השתתפות אהרן. כאשר הצלחת המפעל תלויה בשני השותפים, נחיצותו של כל אחד יוצרת צד של שוויון, גם אם היקף תפקידי ההנהגה שלהם שונה.

    Horav Moshe Feinsteinמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  30. מדוע מוזגים את כוס אליהו בליל הסדר אך לא שותים אותה?

    ארבע הכוסות מקבילות לארבע לשונות גאולה, אך בתורה מופיעה גם לשון חמישית: ההבטחה להביא את העם לארץ ישראל. הראשונים נחלקו אם לשתות כוס חמישית, ולכן המנהג המתואר הוא למזוג אותה בלי לשתותה. היא נקראת כוס אליהו משום שהוא עתיד להכריע בשאלה ההלכתית שנותרה פתוחה.

    The Vilna Gaonחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  31. מדוע אנו פונים אל ה' בתפילה כאלוקי אברהם, יצחק ויעקב?

    המחבר מסביר שהקשר שלנו לה' עובר דרך הורינו, אבותינו ומייסדי האומה. הזיכרון של הרצף הזה מסייע לחוש את נוכחות ה' בחיינו באופן אישי, ולא רק כמושג מופשט.

    Rabbi Berel Weinתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  32. כיצד אפשר לשמור על האמונה כשהמצב מחמיר לאחר תחילתה של שליחות ראויה?

    בדיון בתלונתו של משה המחבר מציע ללמוד מן האבות סבלנות ומבט לטווח ארוך. הקשיים בהווה אינם צריכים להסתיר את הגאולה המובטחת, ותפקידו של משה כלל גם הנחלת האמונה בעתיד טוב יותר לעם.

    Rabbi Berel Weinביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  33. מדוע אין די בשכנוע המדכא כדי להגיע לגאולה?

    הרב ברל ויין מסביר שהגאולה דורשת שני שינויים מקבילים: המדכא צריך לוותר על השעבוד, והעם עצמו צריך להאמין בצורך בחירות ובצדקת דרכו. באמצעות יציאת מצרים והשאיפה לשוב לארץ ישראל הוא מדגיש את חשיבות האמונה הפנימית והרצון לפעול.

    Rabbi Berel Weinמשיח וגאולהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  34. מדוע היה צורך ביותר גזרות והרחקות בתקופת בית שני?

    בעל התניא מסביר שהיעדר העצמאות פגע בהתמסרות המלאה לה'. כתוצאה מכך התחזקה אחיזת היצר הרע, ונוצר צורך בגזרות ובהרחקות רבות יותר מאשר בתקופת בית ראשון.

    The Baal Hatanyaחסידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  35. מה מדגישות המצוות המזכירות את מכת בכורות?

    לפי הסבר המחבר, מצוות כגון פדיון הבן מציינות בראש ובראשונה את השגת החירות, שכן באותו לילה הכריז פרעה רשמית על שחרור היהודים. עצמאות זו מאפשרת התמסרות מלאה לעבודת ה'.

    Rabbi Hershel Schachterפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  36. מדוע מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור ממצוות ראייה ברגל?

    אף שצד החירות שלו מחייב אותו בציצית ובתפילין, למצוות ראייה ברגל יש תנאי מיוחד. התלמוד לומד מהכינוי "האדון ה'" שהחיוב חל על מי שחופשי לחלוטין מאדונים אחרים.

    Rabbi Hershel Schachterהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  37. מדוע אין זה ראוי שיהודי ימכור את עצמו לעבדות?

    התלמוד מסביר שבני ישראל הם עבדי ה', ולא עבדים לעבדים. שעבוד לאדון אנושי מונע התמסרות מלאה לה', ולכן החירות מאפשרת לעבוד אותו באופן ישיר.

    Rabbi Hershel Schachterהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  38. מדוע בקשת משה לשחרר את היהודים לשלושה ימים לא הייתה בהכרח הטעיה?

    במאמר מובא הסבר שלפיו במצרים העתיקה נאסר על עבדים לקיים כל פולחן דתי. לפי הסבר זה, הסכמת פרעה לעבודת ה' של היהודים הייתה למעשה שחרורם, ולכן לא הייתה כאן הטעיה.

    Rabbi Hershel Schachterפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  39. מה ההבדל בין ידיעה על ה׳ לבין היכרות עמו?

    הרב אהרן ליכטנשטיין מבחין בין ידיעה שכלית על ה׳ לבין היכרות עמו. לפי ההסבר המובא, האבות השיגו את ה׳ בעיקר בשכלם, ואילו בני ישראל זוכים גם להיכרות עמו דרך קיום הבטחותיו. דברי רש״י קושרים זאת לגילוי נאמנותו של ה׳ לדברו.

    HARAV AHARON LICHTENSTEINביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira56, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF

  40. במה שונה בחירה חופשית מוסרית מהיכולת לעשות מה שמתחשק?

    המאמר מבין בחירה חופשית כיכולת לבחור בין טוב לרע, ולא רק בין פעולות שרירותיות. ציד של חתול נתפס כאינסטינקט, ואילו ילד שפוגע בבעל חיים צריך ללמוד לנהוג בחסד. הבחירה המוסרית היא שמאפשרת שכר על הבחירה בחיים.

    Редакция «Parsha.net»מוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira56, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  41. כיצד היה פרעה אחראי למעשיו אם ה׳ חיזק את לבו?

    הרמב״ן והספורנו מסבירים שבחמש המכות הראשונות פרעה הכביד את לבו בעצמו ולא רצה לשוב בתשובה. חיזוק לבו לאחר מכן אפשר לו לעמוד בעונשים שאחרת היו מכריחים אותו לשלח את ישראל רק משום שלא היה מסוגל לשאת עוד סבל. כניעה כפויה כזאת אינה תשובה; אילו רצה באמת לשוב, הייתה ניתנת לו האפשרות לכך.

    Ramban (Nachmanides); Sefornoפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira56, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  42. כיצד קשורה הנבואה על ארבעים שנות חורבן במצרים לתחושת העצמאות של פרעה?

    הרב דוד סיגל מסביר שהפרעונים ייחסו את שגשוג מצרים לעצמם וליאור, ושכחו את תלותם בה׳. לפי דברי חז״ל המובאים, מתוך ארבעים ושתיים שנות הרעב שנגזרו בתחילה התקיימו רק שתיים: ברכת יעקב הפסיקה את הרעב, ושאר השנים נדחו. כשחזרה הגאווה הקדומה, התקיים העונש שנדחה והזכיר מי באמת שולט בשפע.

    Rabbi Dovid Siegelביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira56, עמ׳ 14 · פתיחה והורדת PDF

  43. מדוע נצטווה משה לפגוש את פרעה בבוקר ליד היאור?

    רש״י מסביר שפרעה הציג את עצמו כאל שאין לו צרכים גופניים, ולכן יצא בסתר ליאור לעשות את צרכיו. ה׳ שלח את משה דווקא באותו רגע כדי להזכיר לפרעה שהוא אדם ולהראות שסודו התגלה. הסיפור חושף את הגאווה שבטענתו של אדם שהוא אל.

    Rashiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira56, עמ׳ 14 · פתיחה והורדת PDF

  44. כיצד תגובתו של משה לסנה הבוער הראתה שהוא ראוי להנהיג?

    הרב אליה שוויי מסביר שמשה ראה בסנה שאינו נשרף תקווה לכך שעם ישראל ישרוד בתוך ההרס שסביבו. אף שכבר ארבעים שנה היה רחוק ממצרים, מחשבתו הראשונה הייתה על אחיו הסובלים. הדאגה המתמדת הזאת והנשיאה בעול הזולת הראו שהוא ראוי להנהיג.

    Rav Elye Sveiמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira56, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  45. מה מלמדים שמות בני לוי אם שבטו לא השתעבד במצרים?

    השל״ה מסביר שלוי נתן לבניו שמות המזכירים גירוש, כאב ומרירות של שעבוד, כדי שצאצאיו ישתתפו בסבלם של יהודים אחרים. העובדה שאדם עצמו אינו סובל אינה פוטרת אותו מלחוש את כאב הזולת. העובדה שהשמות ניתנו לפני תחילת השעבוד מוסברת באפשרות לקרוא לילדים ברוח הקודש על שם מאורעות עתידיים.

    Shela"h HaKodeshמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira56, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  46. מדוע המילה ״סבלות״ בהבטחות הגאולה נכתבת תחילה בלי וי״ו ואחר כך עם וי״ו?

    הרב יוסף סלנט מסביר שהשעבוד במצרים פגע בגוף ובנפש, אך בני ישראל הכירו בעיקר בסבל הגופני שלהם. הכתיב החסר מבטא הכרה חלקית זו. לאחר חידוש הקשר עם ה׳ וקבלת התורה, הם יוכלו להכיר גם בנזק הרוחני של השעבוד, ולכך מתאים הכתיב המלא.

    Rav Yosef Salantפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira56, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  47. כיצד שמירת שבת מבטאת אמונה בה׳?

    בהצגת דברי השפת אמת, שמירת שבת מבטאת הכרה בכך שה׳ ברא את העולם, מנהיג אותו ושבת ממלאכת הבריאה ביום השביעי. העונג שלו בשבת מוסבר כנחת רוח מכך שבני אדם מקבלים עליהם את מלכותו מרצונם. אדם וחוה מוצגים כראשונים שקיבלו את השבת מתוך הכרה בה׳ וקבלת עבודתו.

    Rabbi Yehudah Aryeh Leib Altarחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira56, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  48. מדוע ה׳ מאפשר רוע אם הוא מקיים את העולם בכל רגע?

    השפת אמת מסביר שה׳ מאפשר לאדם להתנגד לרצונו אף שהוא עצמו מקיים את חייו. הסתרת ה׳ שומרת על הבחירה החופשית: אילו התגלה לעולם בגלוי, בחירה זו הייתה מתבטלת. לכן סבלנותו כלפי הרוע מוצגת כביטוי לגבורתו, ואילו הבחירה מרצון לעשות את רצונו גורמת לו נחת רוח.

    Rabbi Yehudah Aryeh Leib Altarביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira56, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  49. כיצד אפשר לשמור על האמונה כשלא מבינים לאן ה׳ מוביל אותנו?

    הרב איתן טוקייר מסביר שהזכרת האבות בתשובת ה׳ נועדה לחזק את משה: גם הם לא הבינו את תוכניתו של ה׳ בזמן התרחשותה. חוסר בהירות לגבי העתיד הוא טבעי ואינו מעיד כשלעצמו על כישלון. דוגמת האבות מלמדת להמשיך לכוון את הדרך אל ה׳ גם כשהמסלול כולו עדיין אינו נראה.

    Rabbi Etan Tokayerביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira56, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  50. האם מותר לקצר את הדרך דרך חניון של כנסייה?

    לפי המאמר, כאשר הכנסייה נמצאת בשימוש, אסור להיכנס לחניון שלה. כאשר אינה בשימוש, מותר לעבור דרך החניון. בדרך כלל ההימנעות מכניסה לחצר כנסייה היא מידת חסידות, אך כשהדרך הקצרה ביותר עוברת שם, מידת חסידות זו אינה חלה.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira56, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

לפי פרשת השבוע