Skip to main content
.

פרשת ויקהל — שאלות ותשובות

שאלות ותשובות על פרשת השבוע מתוך עלונים, עיתונים וכתבי עת משנים שונות. לכל תשובה מצוינים המחבר וגיליון המקור.

7 374 רשומות

  1. מה פירוש לשאוף לאמת בחיים הרוחניים?

    אמת פירושה כנות ללא העמדת פנים וצביעות. הרבי מקוצק אמר שלמען פיסה קטנה של אמת היה מוכן ללכת עד קצה העולם. גישה זו דורשת יושר עם עצמנו ולא יצירת מראית עין של הישגים רוחניים.

    The Rebbe of Kotzkמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  2. איך אפשר להראות לילדים שלימוד התורה באמת חשוב?

    הדוגמה האישית של ההורה משפיעה יותר מהטפות. ילדים מבחינים אם אחרי העבודה יש למבוגר זמן לעיתון ולטלוויזיה, אך לא לתורה. כשהורה פותח בקביעות גמרא, חומש או משנה לאחר יום קשה, המעשה עצמו מלמד את הילדים את ערך הלימוד.

    Редакция «Parsha.net»משפחה וחינוךעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  3. מה הופך אדם למסור לתורה: מספר שעות הלימוד או יחסו ללימוד?

    העיקר הוא מחויבות פנימית וקשר לבבי לתורה, ולא רק משך הלימוד. אפשר ללמוד יום שלם לשם הנאה שכלית חולפת ועדיין לחסור את הקשר הזה. לעומת זאת, אדם שמקדיש לתורה שעה אחת אחרי יום עבודה מתוך מסירות כנה יכול להיות קשור אליה באמת.

    Редакция «Parsha.net»מוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  4. מדוע כדאי להפסיק מדי פעם את הלימוד כדי לחשוב על סדרי העדיפויות הרוחניים?

    ר׳ חיים מוולוז׳ין ממליץ לעצור מדי פעם ולבחון את סדרי העדיפויות לאור יראת שמים. עצירה כזאת נועדה לחדש את תודעת נוכחות ה׳. היא מסייעת לשמור על הכיוון הרוחני של הלימוד.

    R. Chayim of Volozhinמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  5. איך אפשר לשמור על תחושת המשמעות הכוללת של התורה כשעוסקים בפרטי הלכות קטנים?

    מועיל לעצור מדי פעם ולהתבונן בגדולת התורה, בתכניה המוסריים ובהשפעתה על העולם. כך אפשר לראות הלכה יחידה כחלק מדרך חיים שלמה הנושאת חכמה, חסד ויושר. הכותב משווה זאת למדען שחקר פרט קטן מעמיק בו את ההערכה לחכמה שביסוד העולם כולו.

    Редакция «Parsha.net»אחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  6. כיצד אפשר למלא את הזמן הפנוי בתוכן ולהימנע מנזקי הבטלה?

    הטקסט מציע את לימוד התורה כעיסוק בעל משמעות לזמן הפנוי שנוצר בזכות ההתקדמות הטכנולוגית. הוא מביא את דברי ר׳ צדוק הכהן מלובלין, הקושר את חטא דור המבול לעודף פנאי שלא ידעו כיצד לנצל. הלקח הוא שאדם זקוק לתוכן ראוי שימלא את זמנו.

    Редакция «Parsha.net»מוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  7. למה צריך השכלה תורנית אם אני רק רוצה להיות אדם ירא שמים?

    הכותב מסביר שעבודת ה׳ יציבה בעולם המודרני מחייבת השכלה תורנית. כשם שעבודה מקצועית דורשת הכשרה, כך החיים הדתיים זקוקים לידע המאפשר לאדם לעמוד איתן בדרכו. משום כך הוא מדגיש שגם נשים צריכות ללמוד.

    Редакция «Parsha.net»אחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  8. מה מוסיף לימוד התורה לאדם שכבר מקיים את חובותיו?

    אדם עשוי לקיים את הדרישות בדקדקנות ובכל זאת לחסור עומק רוחני. התורה מעניקה לחיים את הממד הזה, במיוחד בסביבה המתמקדת בתועלת מעשית וחומרית. לצד זאת, לימוד גמרא קבוע מעצב אישיות שרוחניותה משולבת בעמידה יציבה במציאות.

    Редакция «Parsha.net»מוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  9. מדוע אין די בעבודת ה׳ באמצעות מעשים ורגשות בלבד?

    על יסוד דברי המהר״ל, הטקסט מקביל את העבודה ללב ואת התורה למוח. לימוד התורה מכניס את השכל לעבודת ה׳. אם השכל משמש רק למקצוע, להשגת תואר או לעסקים, חסר מרכיב יסודי בעבודת ה׳.

    Редакция «Parsha.net»אחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  10. מדוע קהילה דתית זקוקה ללימוד גמרא קבוע ולתלמידי חכמים?

    הכותב טוען שלימוד תורה מעמיק נחוץ לקיומם המתמשך של חיי הדת בקהילה. הוא מצביע על התמדה רבת שנים של שיעורי גמרא ובתי מדרש הממשיכים לעסוק בה. הכשרת תלמידי חכמים מוצגת כאמצעי למנוע הידרדרות רוחנית של קהילה החיה בעולם המודרני.

    Редакция «Parsha.net»קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  11. האם עיסוק ביראת שמים יכול להחליף את לימוד התורה?

    ר׳ חיים מוולוז׳ין משווה את יראת השמים לחומר השומר על התבואה מפני ריקבון. החומר נחוץ לשימור התבואה, אך אם כל היבול הוא חומר משמר, אין בו תבואה כלל. כך יראת שמים מסייעת ללימוד התורה, אך אינה מחליפה אותו.

    R. Chayim of Volozhinמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  12. מדוע לימוד התורה שבעל פה עלול להיות קשה כל כך?

    המדרש המובא משווה את התורה שבעל פה לחושך, מפני שהבנתה דורשת עמל רב וכרוכה בקושי. היא כוללת פרטים רבים ותובעניים. דווקא בתורה זו, שקשה לעמול בה ולהבינה, נקשרה כריתת הברית.

    Редакция «Parsha.net»אחרעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  13. מדוע לימוד של הלכה מופשטת בתורה מחבר את האדם לה׳?

    המדרש המובא מסביר שה׳ אינו נפרד מן התורה שנתן לישראל. התניא מבאר את הקשר דרך הבנת ההלכה: השכל משיג את חכמת ה׳ ורצונו המתגלים בה. לכן גם עיון במקרה שמעולם לא קרה ולא יקרה מאפשר להשיג את רצון ה׳.

    Редакция «Parsha.net»חסידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  14. מאיפה להתחיל לשוב אל ה׳ אם אני מרגיש רחוק מאוד מבחינה רוחנית?

    ר׳ נחמן מברסלב מלמד שצריך להתחיל בדיוק מהמקום שבו נמצאים. גם המצב הרוחני הנמוך ביותר יכול להיות נקודת מוצא לחיפוש ה׳. לשם כך יש להכיר במצב ביושר, בלי לייפות אותו.

    R. Nachman of Breslovביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  15. כיצד עליי להעריך את הישגיי הרוחניים לעומת הדורות הקודמים?

    האר״י הסביר לר׳ חיים ויטאל שערכם הרוחני של המעשים נמדד לפי התקופה והדור. מעשה קטן בזמן שבו הקדושה נסתרת מאוד עשוי להשתוות למצוות גדולות רבות בדורות קודמים. לכן השוואה ישירה לצדיקי העבר אינה מביאה בחשבון את קשיי התקופה שבה חיים.

    the holy Ariחסידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  16. מה לעשות אם לימוד התורה מעורר בי שאלות ואינני מבין את משמעותו?

    אין צורך להסתיר את הספקות: הניסיון לברר אותם יכול להיות דרך להתקרב לתורה. הבעל שם טוב הסביר שעצם התחושה שעומדים לפני שערים נעולים והכמיהה להיכנס הן עצמן שער אל ה׳. ההתמדה בלימוד וההשקעה בו, גם כשאין תשובות לכל השאלות, הן הישג גדול בפני עצמו.

    Редакция «Parsha.net»ביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  17. מדוע מראות הנשים התאימו במיוחד לכיור שבו קידשו הכוהנים את ידיהם ורגליהם?

    בהסברו של הרב שמשון רפאל הירש כפי שהוא מובא במאמר, קידוש הידיים והרגליים מסמל את קידוש מעשי האדם. הנשים השתמשו במראות לקרבה זוגית ולהמשך קיומו של העם במצרים, ובכך רוממו את הצד הגופני של החיים. הכיור שנעשה ממראות אלו מלמד שאפשר להכניס קדושה באכילה, בעבודה, בפנאי ובחיי הנישואין כאשר מכוונים אותם לשם שמים.

    Rav Samson Raphael Hirschמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  18. כיצד הרב משה שולמן קושר בין מחצית השקל לבין התגובה לאיום המן?

    המן הציע כסף להשמדת היהודים, ואילו תגובת ישראל נקשרת לאחריות המשותפת למקדש. המחבר מכיר בחשיבות המאבק באנטישמיות, אך מדגיש עדיפות גבוהה יותר לחיזוק מוסדות הלימוד והמחויבות היהודית. מחצית השקל מבטאת את השתתפותו של כל אדם במשימה המשותפת.

    Rabbi Moshe Shulmanקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  19. מה מלמדת התרומה השווה של מחצית השקל?

    לפי הסברו של ר׳ יחיאל מיכל קוסובסקי, התרומה נועדה לא רק לגיוס כסף אלא גם לחינוך לסדרי עדיפויות נכונים. כל אדם חייב להשתתף בתמיכה במקדש ובחיי הרוח של העם. אין אדם יכול לפטור את עצמו מאחריות זו בטענה שהיא מוטלת רק על אחרים.

    R. Yechiel Michel Kossowskyקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  20. כיצד חשפו התרומות למשכן חומרה נוספת בחטא העגל?

    ר׳ יחיאל מיכל קוסובסקי הסביר שלעגל הזהב תרמו כולם, ואילו למשכן תרמו רק נדיבי הלב. הפער חשף חוסר עקביות: למטרה פסולה נתנו מיד, ולמטרה רוחנית מצאו תירוצים. הלקח הוא לבחון את סדרי העדיפויות בהוצאות על הנאות לעומת תמיכה בחיים רוחניים.

    R. Yechiel Michel Kossowskyמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  21. לשם מה נאספו מחציות השקל, ומדוע הכריזו עליהן לקראת אדר?

    מחציות השקל אפשרו למנות את העם באמצעות התרומות ושימשו גם לבניית המשכן ובהמשך לעבודת המקדש. על הגבייה השנתית הכריזו מראש כדי לקנות מכספה את קרבנות הציבור החל מניסן. כך הוטלה האחריות לעבודת הציבור במקדש על כל יהודי.

    Rabbi Moshe Shulmanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  22. מדוע ההתגלות בסיני לא מנעה את חטא העגל, ואילו ההשתתפות בבניית המשכן הביאה להתעלות מתמשכת?

    ההסבר המבוסס על לקוטי שיחות אומר שההתעלות בסיני באה מלמעלה ולא מתוך עבודתם של ישראל, ולכן עדיין הייתה אפשרות לנסיגה. הנתינה השלמה והשמחה למשכן הייתה עבודתם שלהם. באמצעותה נעשו כלים קבועים לאלוקות, וחומרי המשכן קיבלו קדושה מתמשכת.

    Редакция «Parsha.net»חסידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  23. מדוע משה הדגיש את הבאת התרומות למשכן, בעוד שבציווי ה׳ הודגשה לקיחתן?

    בהסבר המבוסס על לקוטי שיחות, הלקיחה נוגעת לעבודת גזברי המשכן, ואילו ההבאה מדגישה את רצונו הפנימי של העם. התרומות הנדיבות ביטאו חרטה על חטא העגל ושמחה על הסליחה. בנתינת הזהב למשכן הביעו ישראל את רצונם שהשכינה תשרה בתוכם.

    Редакция «Parsha.net»חסידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  24. מדוע בתרומות למשכן נאמר גם ״קחו״ וגם ״יביאה״ מתוך נדיבות הלב?

    המאמר מביא את הסבר המפרשים שהפסוק עוסק בשני סוגי תרומות. תחילתו מתייחסת למחצית השקל שנלקחה מכל יהודי כחובה, והמשכו למתנות שניתנו מרצון לבניית המשכן.

    Редакция «Parsha.net»חסידותעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  25. כיצד סייע הכיור להשכנת שלום בין בני זוג?

    מי הכיור אפשרו לאישה שהואשמה בניאוף להוכיח את חפותה. הטקסט קושר את תרומתו לשלום לאפשרות הזאת.

    Rashiשלום ביתעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  26. כיצד סייעו המראות שמהן נעשה הכיור לעם ישראל במצרים?

    הנשים הצדקניות השתמשו במראות כדי להתייפות לבעליהן שהיו תשושים מעבודת הפרך. הן עוררו את הקרבה בין בני הזוג, וכך תרמו לריבוי עם ישראל.

    Rashiמשפחה וחינוךעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  27. ממה נעשה מזבח העולה, ומה פירוש תיאורו כ״נבוב״?

    מזבח העולה נעשה מעץ מצופה נחושת. המילה ״נבוב״ פירושה שהיה חלול.

    Rashiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  28. ממה נעשה מזבח הקטורת?

    מזבח הקטורת נעשה מעץ. הוא היה מצופה זהב.

    Rabbi Reuven Subarפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  29. כמה נרות היו במנורה?

    במנורה היו שבעה נרות. התשובה מפנה לפסוק לז:כג.

    Rabbi Reuven Subarפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  30. מדוע התורה מייחסת במיוחד לבצלאל את עשיית הארון?

    בצלאל התמסר לעשיית הארון יותר מכל אדם אחר. משום כך התורה מייחסת את המלאכה הזאת דווקא לו.

    Rashiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  31. אילו דמויות נארגו בפרוכת?

    בפרוכת נארגו דמויות כרובים. התשובה מפנה גם לפירוש רש״י לפסוק כו:לא.

    Rashiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  32. למה שימש האריג משיער העזים?

    ממנו הכינו יריעות למשכן. היריעות נפרשו מעל המשכן לכיסוי.

    Rashiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  33. מי הובילו את בניית המשכן, ומדוע נבחרו נציגים מיהודה ומדן?

    הבונים העיקריים היו בצלאל בן אורי משבט יהודה ואהליאב בן אחיסמך משבט דן. בחירת נציג מדן, שבט פחות מיוחס לעומת יהודה, מלמדת שכולם שווים לפני ה׳.

    Rashiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  34. מי הייתה אמו של חור?

    אמו של חור הייתה מרים. בקובץ הסבר זה נקשר לפירוש רש״י לפסוק לה:ל.

    Rashiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  35. מדוע הנשיאים תרמו למשכן אחרונים?

    הנשיאים רצו לתת לעם לתרום תחילה. לאחר מכן התכוונו להשלים את מה שעדיין יחסר.

    Rashiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  36. מדוע הנשים טוו את שיער העזים בעודו מחובר לבעלי החיים?

    היה צורך לשמור את כלי המשכן ובגדיו מטומאה. כל עוד החוט היה מחובר לעז חיה, הוא לא קיבל טומאה, שכן בעלי חיים חיים אינם מקבלים טומאה. לכן צורת הטווייה הזאת הוסיפה שמירה על הטהרה גם אם החוט נגע בטעות בדבר טמא.

    Rabbi Betzalel Rudinskyפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  37. למה שימשו בגדי השרד?

    כיסויים אלו כיסו את הארון, השולחן, המנורה והמזבחות. השתמשו בהם בזמן העברת הכלים ממקום למקום.

    Rashiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  38. למה שימשו יתדות המשכן?

    היתדות קיבעו את יריעות המשכן. הן מנעו מהיריעות להתנופף ברוח.

    Rashiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  39. אילו שני הסברים מביא רש״י לאזכור הנפרד של הבערת אש בשבת?

    לפי דעה אחת, האזכור מלמד שהבערה חמורה פחות משאר המלאכות האסורות. לפי הדעה האחרת, הוא מלמד שכל מלאכה היא עבירה בפני עצמה ומחייבת כפרה נפרדת.

    Rashiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  40. מדוע מצוות השבת מופיעה לפני ההוראה לבנות את המשכן?

    סדר זה מדגיש שבניית המשכן אינה דוחה את דיני השבת. גם לצורך בניית המקדש אין היתר לעבור על איסורי שבת.

    Rashiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  41. מתי כינס משה את העם בתחילת פרשת ויקהל?

    משה כינס את העם למחרת יום הכיפורים. בקובץ תשובה זו מיוחסת לפירוש רש״י לפסוק לה:א.

    Rashiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  42. אילו שלוש מילים בפרשת ויקהל נכתבות באותן ארבע אותיות?

    המילים הן פרכת, כפרת וכפתר. בתשובה מצוינים הפסוקים לו:לה, לז:ו ולז:יט.

    Rabbi Reuven Subarפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  43. כיצד הפסקת הבאת התרומות למשכן מלמדת על איסור הוצאה בשבת?

    משה ציווה להפסיק את המלאכה לתרומת המשכן, והעם הפסיק להביא חפצים. תוספות מסבירים שמדובר בהעברה מהבתים הפרטיים אל המקום הציבורי של המשכן. מכאן שהוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים נחשבת מלאכה האסורה בשבת.

    Tosafosהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  44. מתי צריך לכסות את סיר החמין לאחר הוספת מים?

    המאמר ממליץ להחזיר את המכסה לפני החזרת הסיר לאש. יש פוסקים שאוסרים לכסות סיר כשהוא על האש גם אם האוכל מבושל לגמרי, אף שפוסקים רבים אחרים אינם מקפידים על כך.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  45. מדוע עדיף להוסיף מים לחמין לפני שהתייבשו לגמרי?

    יש פוסקים הרואים חמין שהתייבשו לגמרי כצלי, ולכן הוספת מים תיחשב לבישול אסור לאחר צלייה. משום כך המאמר ממליץ לכתחילה להוסיף מים לפני שהתבשיל מתייבש לגמרי. פוסקים אחרים אינם חוששים לכך.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  46. כיצד אפשר להימנע מהפיכת המיחם לבשרי כשמוסיפים ממנו מים לחמין בשריים?

    יש להיזהר מהאדים העולים מהחמין הבשריים אל המיחם או הקומקום. המאמר מורה לפתוח תחילה את הסיר ולאפשר לאדים לצאת, ורק לאחר מכן לקרב את המיחם לצורך המזיגה.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  47. האם מים חמים ממיחם שבת תמיד חמים מספיק כדי להוסיפם לחמין?

    לא: המאמר מזהיר שמי המיחם עלולים שלא להגיע לטמפרטורה הנדרשת, ואז לרתוח בתוך החמין ולהביא לחשש איסור בישול. מובאים שיעורים של 212 מעלות פרנהייט, או לפי הגישה המקילה המצוטטת לפחות 175 מעלות. מים שכבר הגיעו לשיעור המתאים והצטננו מעט מותרים בהוספה. בהערה מוסבר שעליהם להישאר חמים במידה שמי שרוצה משקה חם יחשיב אותם לחמים.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  48. כיצד עדיף להעביר מים חמים ממיחם לחמין בשבת?

    עדיף למזוג ישירות מהמיחם או להשתמש במצקת פרווה שהושארה במים לכמה שניות. מזיגה לכוס וריקונה המיידי לתוך הסיר מובאות רק כאפשרות אחרונה. יש פוסקים שאינם מתירים את השימוש בכוס בדרך זו.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  49. היכן צריך להיות הסיר כשמוסיפים מים רותחים לחמין בשבת?

    המאמר מתיר להוסיף מים רותחים לחמין מבושלים לגמרי כאשר מקור החום מכוסה בבלעך או בנייר אלומיניום. עדיף להסיר את הסיר ולהחזיקו באוויר; אחר כך נמנות האפשרויות להשעינו חלקית, להניחו בלי להרפות מהאחיזה, או להעבירו לאזור חם בבלעך שאינו מעל מקור החום עצמו. הוספה כשהסיר נשאר על האש היא אפשרות אחרונה בלבד, ויש למזוג לאט ובעדינות. ההערות מציינות מחלוקות בנוגע לחלק מהדרכים הללו.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  50. כיצד המאמר מנחה להשתמש בסיר לבישול איטי עבור חמין בשבת?

    רצוי לבשל את החמין לגמרי לפני שבת; אם הגיעו לחצי בישול, ובשעת הדחק לשליש, אפשר להשאירם להמשך בישול. בפחות מכך המאמר דורש כיסוי גוף החימום בנייר אלומיניום עבה וכיסוי הכפתורים, בהתאם לדעות שהוזכרו קודם. החזרת הסיר הפנימי בשבת דורשת כיסוי גוף החימום ותנאי החזרה, ובהם בישול מלא ושמירת החום. המאמר אינו דן בבעיית הטמנה, שבגללה השימוש בחלק מהסירים הללו עלול להיות אסור.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vayakhel57, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

לפי פרשת השבוע