Skip to main content
.

פרשת וירא — שאלות ותשובות — עמוד 2

שאלות ותשובות על פרשת השבוע מתוך עלונים, עיתונים וכתבי עת משנים שונות. לכל תשובה מצוינים המחבר וגיליון המקור.

8 834 רשומות

  1. כיצד אפשר לקבל עזרה באופן שיועיל גם לאחרים?

    הטקסט מציע להתבונן בכל תועלת שמתקבלת ולבחון כיצד היא תאפשר להועיל לאחרים. למשל, העזרה יכולה לפנות זמן וכוחות כדי לסייע לאנשים הזקוקים לכך. כך האדם נעשה צינור להעברת השפע לאחרים, ובקבלה כזו מסתלקת בושת נהמא דכיסופא.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»קהילה וצדקהעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 33 · פתיחה והורדת PDF

  2. האם עצם הבושה יכולה להיות תיקונו של האדם?

    בצורתה המתוקנת, הבושה אינה רק הסתרת החיסרון בכיסוי חיצוני, אלא היא עצמה נעשית לכיסוי פנימי. הצער, השפלות והעדינות שבה הם עצמם חלק מתיקונו של האדם. כדוגמה מובאת בושתו של אהרן הכהן, הקשורה לבחירתו.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»מוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 32 · פתיחה והורדת PDF

  3. כיצד כיסוי החסרונות עלול להפוך בעצמו לחלק מן הקלקול?

    הטקסט מתאר שימוש מקולקל בכיסוי: האדם מכסה את החיסרון כביכול, אך למעשה משאיר אותו גלוי. הדוגמה היא לבוש שמכסה את הגוף ובו בזמן מבליט את האיברים ומגרה את היצר. כיסוי כזה מאפשר להתעלם מן החיסרון ולהעלים את הבושה באמצעות עזות פנים.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»מוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 32 · פתיחה והורדת PDF

  4. מדוע אדם וחווה נזקקו לכיסוי הגוף לאחר החטא?

    לפי ביאור הפנים יפות, קודם החטא היה הגוף רוחני וזך, ולכן לא הייתה בו בושה זו. לאחר החטא הגוף נתגשם ונזקק לכיסוי. בביאור מובחנות שתי תוצאות: כניסת הרע מצריכה כיסוי של מקום הערווה, והתגשמות הגוף מצריכה כיסוי של הגוף כולו.

    הפנים יפותפרשת השבועעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 31 · פתיחה והורדת PDF

  5. מדוע קיום התורה עשוי לדרוש מן האדם לסבול בושה?

    אורחות צדיקים קושר את הכינוי חסיד לבושה וללבנוניות הפנים. הלקח המובא הוא שעל החסיד להיות מוכן לסבול בושה כדי לקיים את התורה.

    אורחות צדיקיםמוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 30 · פתיחה והורדת PDF

  6. האם אדם יכול להתבייש גם כשאין בו חיסרון ביחס למדרגתו?

    כן. בתשובה לעורך מוסבר שאדם יכול להיות שלם במדרגתו ובכל זאת להיראות חסר ביחס למדרגה עליונה יותר. זוהי בושה עליונה, שאינה נובעת מחיסרון מצד עצמו אלא מן היחס למדרגה שמעליו.

    הרב שליט"א [?]מוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 30 · פתיחה והורדת PDF

  7. מדוע בניתוח כוחות הנפש משייכים את הבושה ליסוד המים?

    המים שקופים, ולכן ניתן לראות דרכם את מה שבתוכם. בדומה לכך, הבושה מעמידה את האדם במצב שבו תוכנו הפנימי כאילו גלוי לעיני אחרים. כאשר יש בו חסרונות, הגילוי מחזק את הבושה ומעורר רצון להסתתר.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»מוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 30 · פתיחה והורדת PDF

  8. כיצד הבושה העליונה מחזקת את עבודת ה׳ אם הבושה גורמת לאדם להתרחק?

    האדם בוש בריחוקו משורש נשמתו העליון, אך אותה בושה אינה מאפשרת לו לרדת למדרגה נמוכה יותר. היא מניעה אותו להישאר בהיכל המלך ולהוסיף כוח במאמץ להתכלל במקורו העליון. בכך מתוארת שלמות יראת הבושת.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»מוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 29 · פתיחה והורדת PDF

  9. אם העמל בתורה ובמצוות מסיר את הבושה שבקבלת טוב בחינם, מדוע עדיין יש בושה בעבודת ה׳?

    העמל מסיר את בושת נהמא דכיסופא: האדם מקבל את הטוב כשכר על עבודתו וקונה את השלמות במעשיו. אולם בקרבתו לה׳ מתגלה בושה עמוקה יותר, הנובעת מן הפער בין שורש נשמתו בבוראה לבין מציאותו כנברא נפרד. לכן סילוק הבושה התחתונה מפנה מקום לגילוי הבושה העליונה.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»מוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 28 · פתיחה והורדת PDF

  10. כיצד הבושה לפני ה' יכולה בסופו של דבר לקרב אליו במקום להביא להסתתרות?

    הבושה העליונה עשויה בתחילה לעורר רצון לברוח מן הסתירה שבין מצבו הנוכחי של האדם לבין שורשו הרוחני. אך אחר כך הוא מכיר שאין מקום להסתתר מה', ושנשמתו קשורה למקורה העליון. לכן תכלית הבושה היא לעורר רצון לשוב אל המקור ולהתקרב לה', ובכך לסלק את הסתירה הפנימית.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»חסידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 27 · פתיחה והורדת PDF

  11. אם אדם הראשון לא התבייש קודם החטא, מדוע נדרשה בושה מישראל במעמד הר סיני?

    הטקסט מבחין בין בושה הקשורה לקלקול פנימי לבין בושה עליונה מפני רוממות הבורא. קודם החטא הרע לא היה חלק פנימי מן האדם, ולכן לא הייתה בו הבושה התחתונה. אולם גם נברא מתוקן מוגבל ביחס לבורא, ולכן הבושה העליונה שייכת ונדרשת גם במדרגה הדומה למצב אדם הראשון קודם החטא.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»חסידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 26 · פתיחה והורדת PDF

  12. מדוע הבושה נולדת דווקא במפגש בין שני מצבים באדם?

    הטקסט מגדיר את הבושה כחוויית שייכות לשני מצבים, עליון ותחתון. במדרגה התחתונה האדם נמצא במצב טוב יותר ובוש מן הירידה שאליה יביא אותו החטא. ביראת הרוממות הכיוון הפוך: האדם מכיר בפחיתות מצבו הנוכחי לעומת הרוממות שהוא משיג בדעתו.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»מוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 25 · פתיחה והורדת PDF

  13. כיצד החשש שלא להיות ראוי לקרבת ה' יכול לעורר תיקון עצמי?

    בשערי אורה היראה הפנימית נובעת מהשגת גדולת הבורא ומהכרת קטנות האדם. האדם חושש שמא לא יהיה ראוי להתקבל בהיכלו של מלך. חשש זה מעורר אותו לתקן את עצמו, לזרז את נשמתו ולייפותה כדי לזכות לשמש בהיכל המלך.

    שערי אורהמוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 24 · פתיחה והורדת PDF

  14. האם יכולה להתעורר בושה לפני ה' גם בלי כוונה לעבור עבירה?

    הרמח"ל מתאר עומק נוסף של בושה, שבו האדם נחרד מעצם עמידתו לפני ה'. הבושה נובעת מהכרת פחיתותו וחומריותו מול רוממות הבורא, והחטאים שעשה יכולים להעצימה. אין זו רק מניעת מעשה עבירה, אלא חוויה של עצם הקשר בין הנברא לבוראו.

    הרמח"למוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 23 · פתיחה והורדת PDF

  15. מדוע אדם מתבייש לחטוא בפני בני אדם אך אינו מתבייש בפני ה'?

    רבנו יונה מסביר שהדבר נובע מכך שה' רחוק מתודעתו הפנימית של האדם. ההכרה שהוא עומד תמיד לפני ה' אמורה למנוע ממנו לחטוא כשם שנוכחות בני אדם מונעת זאת. הטקסט מבחין כאן בין הידיעה שה' רואה את המעשים לבין תחושת העמידה לפני המלך בתוך היכלו.

    הר' יונהמוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 22 · פתיחה והורדת PDF

  16. כיצד יכולה הבושה למנוע חטא גם כשאיש אינו רואה?

    יש בושה שאינה תלויה רק בגילוי המעשה, אלא במדרגתו של האדם עצמו. האדם אינו רוצה להיות נקלה בעיני עצמו, והוא בוש במצב שאליו יביא אותו החטא. לכן עצם המחשבה על ירידתו יכולה למנוע ממנו עבירה גם בלי עדים.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»מוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 21 · פתיחה והורדת PDF

  17. מדוע בירך רבי יוחנן בן זכאי את תלמידיו שמורא שמים יהיה עליהם כמורא בשר ודם?

    רבי יוחנן בן זכאי הצביע על כך שאדם העובר עבירה חושש לעיתים שיראו אותו בני אדם. הוא לימד להעביר את כוח הבושה המוכר הזה גם ליחס כלפי שמים. המדרגה הראשונית היא להימנע מעבירה מתוך ההכרה שה' רואה את המעשה.

    רבי יוחנן בן זכאימוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 21 · פתיחה והורדת PDF

  18. מה ההבדל בין הכנעה לפני ה' לבין בושה לפניו?

    הכנעה מתוארת כתנועה של כניסה: האדם משיג את רוממות ה', עומד לפניו ונכנע. לעומתה, הבושה מעוררת בתחילה רצון להתרחק מן הנקודה המביישת. לכן אהרן התבייש לגשת אל המזבח, ומשה נצרך לזרזו להתקרב.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»מוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 21 · פתיחה והורדת PDF

  19. מה ההבדל בין יראת חטא ליראת הרוממות?

    הרמח"ל מסביר שיראת הרוממות מתגלה בשעת תפילה ועבודה או כאשר מזדמנת לאדם עבירה. יראת חטא קיימת תמיד: האדם חושש שמחמת התרשלות או העלם ייכנס במעשיו דבר הנוגד את כבוד ה'. תכליתן של שתי היראות אחת, אך זמני הופעתן ואופן פעולתן שונים.

    הרמח"למוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 20 · פתיחה והורדת PDF

  20. אם האדם מקבל חיות מתמימות וקשר לה', לשם מה עדיין נדרש עמל?

    הטקסט מדגיש שמדרגה זו אינה מבטלת את הצורך בעמל. העמל נועד לזכך את חלקי הנפש כדי שיוכלו לקבל את השפע, כשם שמים צלולים זקוקים לכלי נקי. עם זאת מקור החיות הוא התמימות, ושיעור העמל תלוי במידת ההעלם שעל האדם לסלק.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»חסידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 19 · פתיחה והורדת PDF

  21. מה ההבדל בין התכללות במקור האלוקי לבין קבלת מתנה?

    בקבלת מתנה עדיין קיימת הבחנה בין נותן למקבל. מדרגה עליונה יותר נמשלת לעובר במעי אמו, שאין לו הוויה עצמית ביחס אליה ולכן אינו מתבייש ממי שנותן לו מבחוץ. בנפש זו התבטלות גמורה לה' והתכללות בעצם הטוב, שאין עוד צורך לקבלו במתנה.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»חסידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 19 · פתיחה והורדת PDF

  22. כיצד אפשר לקבל טובה מה' בלי להתבייש במתנת חינם?

    הטקסט מתאר מדרגה של תמימות ופשיטות, שבה האדם יונק את חיותו משורשו כקטן היונק מאמו. הוא מקבל את הטוב בטבעיות, מתוך ההכרה שחוק הטוב להיטיב. במדרגה זו הקשר אל המקור מסלק את הבושה שבקבלה.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»ביטחון ואמונהעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 18 · פתיחה והורדת PDF

  23. מהי תכלית התיקון של הבושה לפי השיעור?

    במדרגה העמוקה ביותר המתוארת, האדם תופס את הויית הנבראים כגילוי אמיתת הוייתו של הקב"ה. בכך מתבטלת עצם התפיסה של מקבל נפרד העומד מול נותן, שעליה נשענת הבושה. לפי הבנה זו, בחירת אדם הראשון קודם החטא הייתה לאיזו הויה להיות דבוק.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»חסידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF

  24. מה ההבדל בין תפיסת ההויה האלוקית לבין הערכת פעולות כטובות או רעות?

    בשיעור, תפיסת טוב ורע מתייחסת לפעולה ולהשפעתה על הזולת. המדרגה העליונה יותר מתוארת כתפיסת עצם ההויה ומידת גילוי האין סוף בה. ההבדל מבואר באמצעות שם הוי"ה, המתייחס להויה, ושם אדנות, המבטא יחס של אדון כלפי אחר.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»חסידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  25. מה פירוש "עולם שכולו טוב" לפי הביאור העמוק בשיעור?

    שלמות המדרגה אינה רק בכך שהקב"ה מעניק לאדם טובה. האדם דבק בקב"ה ונכלל בעצם הטוב מתוך ביטול גמור אליו. לכן מדובר במציאות של חיים בתוך הטוב, למעלה מהיחס שבין נותן למקבל נפרד.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»חסידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 14 · פתיחה והורדת PDF

  26. מדוע אדם אחד עמל יותר ובכל זאת משיג פחות ברוחניות מאדם אחר?

    הטקסט מבאר שבני אדם נבראו עם שורשי נשמה שונים ועם שיעורים שונים של העלם. לכן כל אדם זקוק לשיעור עמל המתאים לחלקו, ואין הכרח שעמל שווה יביא להשגה שווה. העמל מזכך את האדם, אך אינו מבטל את כל הבדלי המדרגות שנקבעו בשורש.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»מוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  27. אם השפע הרוחני מגיע כמתנת חינם, מדוע עדיין צריך לעמול?

    במדרגת התמימות, שורש קבלת השפע הוא הקרבה לקב"ה ולא שיעור העמל. עם זאת, העמל נצרך כדי לזכך את האדם ולהסיר את ההעלם המונע מכל כוחותיו לקבל את האור. בלעדיו הדבר דומה למים צלולים הנכנסים לכלי עכור.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»חסידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  28. מה הקשר בין בושה לעיכוב בעבודת ה'?

    הבושה עלולה לגרום לאדם להתנהל באיטיות ולהימנע מלגשת. הטקסט מדגים זאת באהרן, שהיה בוש לגשת אל המזבח עד שמשה קרא לו להתקרב. באותו מהלך נדרש גם הביטוי "בושש משה" כקשור לשורש הבושה ולסדר עבודה הנמשך דרך עמל ויגיעה.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»מוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  29. מדוע השגה רוחנית הבאה אחרי יגיעה נקראת מציאה?

    במאמר "יגעת ומצאת תאמין", המציאה מבטאת שהקב"ה נותן לאדם הרבה מעבר לערך יגיעתו. עם זאת, במדרגה זו הברכה עדיין קשורה לעמל. היא אינה תמורה מקבילה ליגיעה, אך גם אינה השפעה שאין לה שום יחס אליה.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»חסידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  30. כיצד המשל של עובר במעי אמו מסביר מדרגה עמוקה יותר של העדר בושה?

    ילד לאחר לידתו מקבל ממקורו, ואילו העובר במשל זה כלול באמו כחלק ממציאות אחת. בדומה לאיברים של גוף אחד, הוא אינו נתפס כמקבל נפרד שצריך להתבייש בפני נותן. ברוחניות זהו משל למדרגה עליונה יותר של התכללות בקב"ה וביטול גמור אליו.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»חסידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  31. מדוע ילד קטן אינו מתבייש לקבל מהוריו, ומה אפשר ללמוד מכך על הקשר עם הקב"ה?

    ההסבר הפנימי הוא שהילד מקבל ממקורו ואינו חש ריחוק ממנו. הבושה נוצרת כאשר הנותן נתפס כמי שחיצוני למקבל. בעבודת ה' מקבילה לכך קבלה בפשיטות ובתמימות, שבה האדם קשור לקב"ה כמקור חיותו ואינו מקבל מתוך חשבונות מדוע הדבר מגיע לו.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»ביטחון ואמונהעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  32. האם העדר בושה בקבלה מאחרים מעיד תמיד על מדרגה רוחנית גבוהה?

    העדר בושה יכול לנבוע מעזות פנים ולא מקרבה רוחנית לנותן. בצד המקולקל המתואר, האדם אינו בוש לקבל, אינו בוש שלא להחזיר את שאינו שלו ואף אינו בוש לקחת דבר שאינו שלו. לכן עצם העדר הבושה אינו מעיד על תיקון האדם.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»מוסר ומידותעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  33. מדוע אדם וחוה נזקקו לעבודה קודם החטא, אם עדיין לא התביישו?

    בטקסט מובאים שני הסברים ראשוניים. לפי האחד, קודם החטא נצרכה העבודה כדי שהטוב יהיה חלק מעצמות האדם, ואילו הטעם של מניעת הבושה התחדש לאחר החטא. לפי השני, גם קודם החטא הייתה בושה בקבלת מתנה, אך לא הייתה בושה בעירום, משום שהגוף היה במדרגת כתנות אור.

    Редакция «בלבבי משכן אבנה»פרשת השבועעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  34. מדוע הקב"ה נותן לאדם את הטוב באמצעות עמל ולא פשוט במתנה?

    הרמח"ל מבאר שני טעמים. באמצעות העמל הטוב שהאדם קונה נעשה חלק מעצמותו ואינו נשאר דבר חיצוני לו. נוסף לכך, קבלת הטבה במתנה מעוררת בושה בפני הנותן, והעמל מאפשר לקבל את ההטבה בלי בושה זו.

    הרמח"לביטחון ואמונהעוד

    מקור: בלבבי משכן אבנה — בלבבי משכן אבנה — Vayeira 5787, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  35. כיצד מתבאר הביטוי ״איל אחר״ בסיפור העקידה על פי הפירוש החסידי?

    רבי יחיאל מאלכסנדר מבאר את דברי רבי מנחם מנדל מווארקא: בשעת העקידה היה אברהם שקוע באהבת ה' כה נעלית, עד שלא חש את רגשותיו האישיים. עקידת יצחק הייתה בעיניו כהקרבת איל רגיל. לכן, כשנצטווה להוריד את בנו מן המזבח וראה איל להקרבה, היה זה בעיניו ״איל אחר״ תחת הראשון.

    רבי יחיאל מאלכסנדר; רבי מנחם מנדל מווארקאחסידותעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  36. מה לעשות כשמחשבות על חטאי העבר מפריעות לקיים מצווה עכשיו?

    רבי מנחם מנדל מרימנוב מסביר שהשטן ניסה לעכב את אברהם בטענה שעליו לתקן תחילה את חטאות נעוריו. אברהם השיב שקודם ישלים את העבודה שציווה עליו הבורא, ואחר כך ישוב לעסוק בתשובה. אין לתת למחשבות על העבר למנוע את קיום הציווי המוטל על האדם כעת.

    רבי מנחם מנדל מרימנובמוסר ומידותעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  37. מדוע נאמר על אברהם ״בחברון עשה כ״ה שנה״ ולא ״ישב״?

    אברהם לא רק התגורר בכל מקום שאליו הגיע, אלא עסק בעשיית נפשות ובקירובן לעבודת ה'. הלשון ״עשה״ מדגישה ששנותיו היו מלאות עשייה ועמל ללא לאות.

    Редакция «ניצוץ אחד»פרשת השבועעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  38. מה פירוש הביטוי ״ה' צלך״?

    ה'אור המאיר' מסביר שכפי שהצל מחקה את תנועות האדם, כך הקב״ה נוהג עמו מידה כנגד מידה, בהתאם למעשיו. לכן כל פעולה של האדם, קטנה כגדולה, מעוררת כלפיו הנהגה דומה מן השמים.

    אור המאירחסידותעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  39. מה מלמד הסיפור על הרבי מקוצק על השפעת תפילתו של צדיק על מקום?

    בסיפור, יהודי ערירי נושע לאחר שהרבי מקוצק לא ראה עבורו דרך לישועה. התברר שבדרכו הביתה התפלל במקום שבו התפלל בעבר רבי בונם לאחר שנודע לו על ביטול שידוכו. הרבי הסביר שרבי בונם פעל בתפילתו הזכה שתתקבל תפילת מי שיתפלל שם. הסיפור ממחיש את השפעת תפילתו של צדיק על המקום שבו נאמרה.

    הרבי מקוצק, 'שיח שרפי קודש'תפילהעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  40. כיצד קשור מקום תפילתו של אברהם להצלת ישמעאל?

    האמרי אמת דורש את המילה שיחים מלשון שיחה, תפילה. לפי ביאור זה, הגר הניחה את ישמעאל במקום שבו התפלל אברהם קודם לכן. שמיעת קול הנער באשר הוא שם נקשרת למעלתו של אותו מקום תפילה.

    ה'אמרי אמת'תפילהעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  41. כיצד לשמור על השמחה הראשונה כשמקיימים מצווה שוב?

    התפארת שלמה מסביר שאברהם מל את יצחק באותה שמחה שהייתה בו כשנצטווה על מילתו שלו. הזמן שחלף לא החליש את התלהבותו. דוגמתו מלמדת לשמור גם בקיומים מאוחרים של המצווה על החיות של ההיענות הראשונה לציווי ה'.

    ה'תפארת שלמה'מוסר ומידותעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  42. מדוע סיפר אברהם לאבימלך על עברו בין עובדי עבודה זרה?

    במאמר מוסבר שאברהם השיב על הספק אם חששו להיהרג בגלל שרה היה מוצדק. הוא הכיר סביבה כזאת מעברו, ולכן לא ראה בסכנה חשש דמיוני. רבי מאיר שפירא קושר את תרגומו של אונקלוס לניסיון חייו הדומה: גם הוא יצא מסביבה של עבודה זרה והבין את דברי אברהם מתוך מה שחווה.

    ר' דניאל חיים אלתר; רבי מאיר שפיראפרשת השבועעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  43. כיצד יכול היה מעבר מקום לסייע לאברהם ולשרה להטמיע את שמותיהם החדשים?

    רבי אברהם ליכטשטיין מסביר את מעברם בכך שבמקומם הקודם כבר התרגלו כולם לשמות אברם ושרי. במקום חדש אפשר היה להכיר אותם מלכתחילה כאברהם ושרה. לכן שינוי המקום הקל על הטמעת השמות שניתנו בציווי ה'.

    רבי אברהם ליכטשטיין, 'כנפי נשרים'פרשת השבועעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  44. האם אפשר להמשיך בבוקר את עבודת ה' בלי להתחיל בכל פעם מחדש?

    השפת אמת מסביר שבדרך כלל אדם צריך לעורר מחדש את לבו לעבודת ה' לאחר השינה. אצל אברהם, לעומת זאת, אהבת ה' בערה בעוצמה כזאת שבבוקר המשיך מן המקום שבו עמד ביום הקודם. כך מתפרש הפסוק על השכמת אברהם אל המקום אשר עמד שם.

    ה'שפת אמת'חסידותעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  45. מדוע התמהמה לוט ביציאה מסדום אף שכבר האמין לאזהרה?

    הביאור קושר את טעם השלשלת לשלשלת צאצאיו העתידה של לוט. לוט חשב שמלכות בית דוד עתידה לצאת ממנו, ולכן אין לו צורך למהר. זהו משל שלילי לכך שביטחון בייעוד עתידי עלול להפוך להצדקה להתמהמהות מול סכנה.

    ר"ה מקולומייא, מובא ב'תורת יחיאל'מוסר ומידותעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  46. כיצד הייתה הכנסת האורחים של לוט יכולה למנוע את חורבן סדום?

    הערבי נחל מסביר שלוט קיווה להציל את העיר בזכות הכנסת אורחים, ולכן הפציר במלאכים ללון אצלו. האור החיים מוסיף שאילו אנשי סדום היו מניחים לו לארח אותם, זכות המצווה הייתה מבטלת את הדין. סירובם לאפשר אפילו מעשה חסד זה הביא עליהם את חורבנם.

    'ערבי נחל'; ה'אור החיים' הקדושפרשת השבועעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  47. כיצד עלול פלפול משפטי להפוך להצדקה של חוסר יושר?

    רבי אייזיל חריף מסביר שלוט הצדיק רעיית בהמות בשדות זרים באמצעות חשבון על ירושתו העתידית של אברהם. אנשי סדום ראו בו אדם שיוכל למצוא נימוקים לעוולותיהם, ולכן מינו אותו לשופט. זהו משל שלילי לשימוש בשכל כדי להצדיק תאוות במקום להימנע מעוול.

    רבי אייזיל חריףמוסר ומידותעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  48. מדוע מינו אנשי סדום דווקא את לוט הזר לשופט?

    רבי שלמה גנצפריד מסביר זאת על פי הסיפור על השופט שחייב את אליעזר הפצוע לשלם לפוגע בו שכר הקזת דם. אליעזר פצע את השופט והציע שאת השכר המגיע לו כעת יעביר השופט לפוגע הראשון. לאחר מכן איש לא רצה לשמש שופט בסדום, ולכן נתנו את התפקיד ללוט. הסיפור מראה כיצד כבוד חיצוני עלול להסתיר ניסיון להטיל על אחר את תוצאותיו המסוכנות של העוול.

    רבי שלמה גנצפריד, 'אפריון'היסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  49. האם גם הרצון לעבוד את ה' בלי פניות יכול להכיל עניין אישי?

    בשיחה מוסבר שאדם עשוי לרצות עבודה בלי פניות מפני רצונו שהוא עצמו יהיה עובד ה' מושלם. כוונה עמוקה יותר היא למלא את רצון ה', ובכלל זה את רצונו להיטיב. מתוך כך הוא מבקש לזכות בשכר לשם הנחת שיש להקב"ה בהשפעתו, ולא לשם הנאת עצמו.

    ר' דניאל חיים אלתרחסידותעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  50. האם אפשר לבקש מה' ברכה בלי להפוך את עבודתו לבקשת שכר?

    הקדושת לוי מסביר שהקב"ה מתענג בהשפעת טובה למי שמחזיקים בתורתו. לכן אדם יכול לבקש ברכה ולשמוח בה כדי שיתמלא רצון ה' להיטיב. אברהם לימד את צאצאיו לקבל את הטובה מתוך כוונה זו ולהשתמש בה לתורה ולמצוות.

    הרה"ק מבארדיטשוב, 'קדושת לוי'חסידותעוד

    מקור: ניצוץ אחד — ניצוץ אחד — Vayeira 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

לפי פרשת השבוע