Skip to main content
.

פרשת דברים — שאלות ותשובות — עמוד 13

שאלות ותשובות על פרשת השבוע מתוך עלונים, עיתונים וכתבי עת משנים שונות. לכל תשובה מצוינים המחבר וגיליון המקור.

8 192 רשומות

  1. האם הכניסה לארץ הייתה מחייבת מלחמה אילו לא נשלחו המרגלים?

    המילים באו ורשו מתפרשות כהבטחה לכניסה ללא ערעור וללא צורך במלחמה. לפי הפירוש, אילו לא שלחו מרגלים, לא היו זקוקים לכלי נשק.

    רש"יפרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨‏‏לשקד על דלתתי יום יום_סב_דברים תשפו⁩, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  2. למה נהר פרת נקרא הנהר הגדול?

    פרת נקרא גדול מפני שהוא נזכר עם ארץ ישראל. הפירוש ממחיש זאת במשל על עבד מלך: הקשר לגדולה מעניק חשיבות גם למי שקשור אליה.

    רש"יפרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨‏‏לשקד על דלתתי יום יום_סב_דברים תשפו⁩, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  3. איך המדרש מפרש את המילים רב לכם שבת בהר הזה?

    המדרש רואה בדברים רמז לגדולה ולשכר שקיבל העם בישיבתו בהר. שם עשו את המשכן וכליו, קיבלו תורה ומינו סנהדרין ושרים.

    רש"יפרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨‏‏לשקד על דלתתי יום יום_סב_דברים תשפו⁩, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  4. מה פירוש הדבר שמשה הואיל באר את התורה?

    המילה הואיל מתפרשת כהתחיל. ביאור התורה מתואר כפירושה לעם בשבעים לשון.

    רש"יפרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨‏‏לשקד על דלתתי יום יום_סב_דברים תשפו⁩, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  5. למה מוזכרים מקומות מושבם של סיחון ועוג לצד שמותיהם?

    הפירוש מדגיש שגם המלכים וגם מקומות מושבם היו קשים להתמודדות. אצל סיחון די היה באחד מן הגורמים כדי להקשות, וכאן הצטרפו שניהם.

    רש"יפרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨‏‏לשקד על דלתתי יום יום_סב_דברים תשפו⁩, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  6. למה משה הוכיח את העם רק לאחר הניצחון על סיחון ועוג?

    משה חשש שהעם יראה בתוכחה קנטור ותירוץ לחוסר יכולת להכניסו לארץ. תחילה היטיב עמם בכך שהפיל את המלכים והוריש להם את ארצם, ורק אחר כך הוכיחם.

    רש"ימוסר ומידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨‏‏לשקד על דלתתי יום יום_סב_דברים תשפו⁩, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  7. למה משה דחה את התוכחה הזאת לסוף חייו?

    משה למד מיעקב שהוכיח את בניו סמוך למיתה, מחשש שתוכחה מוקדמת תרחיק את ראובן אל עשו. בין הטעמים המובאים לכך: למנוע תוכחה חוזרת ונשנית ולמנוע בושה מתמשכת במפגש עם המוכיח.

    רש"ימוסר ומידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨‏‏לשקד על דלתתי יום יום_סב_דברים תשפו⁩, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  8. למה משה הזכיר את הדרך של אחד עשר יום מחורב?

    דרך שנמשכת בדרך כלל אחד עשר יום עבר העם בשלושה ימים, משום שהשכינה מיהרה את כניסתו לארץ. בעקבות קלקולם התחלפה ההתקדמות המהירה בארבעים שנות סיבוב סביב הר שעיר.

    רש"יפרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨‏‏לשקד על דלתתי יום יום_סב_דברים תשפו⁩, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  9. למה חטא העגל נרמז במילים ודי זהב?

    משה הוכיח את העם על העגל שעשו בגלל רוב הזהב שהיה להם. השפע מוצג כאן כגורם שהביא לחטא.

    רש"יפרנסה ועבודהעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨‏‏לשקד על דלתתי יום יום_סב_דברים תשפו⁩, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  10. על מה רומזת הזכרת חצרות בתוכחת משה?

    פירוש אחד קושר את חצרות למחלוקתו של קרח. פירוש אחר אומר שהעם היה צריך ללמוד מעונשה של מרים על לשון הרע, ובכל זאת דיבר נגד המקום.

    רש"יפרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨‏‏לשקד על דלתתי יום יום_סב_דברים תשפו⁩, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  11. מה משמעות השמות תפל ולבן בתחילת דברים?

    רבי שמעון בן יוחי אומר שלא נמצא במקרא מקום ששמו תפל ולבן. המילים רומזות לדברים שתפלו על המן הלבן, והזכרת פארן לצדן רומזת למעשה המרגלים.

    ר׳ שמעון בן יוחיפרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨‏‏לשקד על דלתתי יום יום_סב_דברים תשפו⁩, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  12. על אילו חטאים רומזים הביטויים במדבר, בערבה ומול סוף?

    במדבר רומז לתלונת העם שהעדיף למות במצרים, ובערבה רומז לחטא בעל פעור בשיטים. מול סוף מזכיר את ההמריה בים סוף, הן בבואם אל הים והן בנסיעתם מתוכו.

    רש"יפרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨‏‏לשקד על דלתתי יום יום_סב_דברים תשפו⁩, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  13. למה משה כינס את כל העם לתוכחה?

    אילו נכחו רק חלק מהעם, הנעדרים היו יכולים לטעון שהם היו יודעים להשיב על התוכחה. משה כינס את כולם ונתן לכל מי שיש לו תשובה אפשרות להשיב.

    רש"יפרשת השבועעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨‏‏לשקד על דלתתי יום יום_סב_דברים תשפו⁩, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  14. למה משה הזכיר את חטאי העם ברמז?

    משה מנה את המקומות שבהם ישראל הכעיסו את ה', בלי לפרש את החטאים עצמם. כך שמר על כבודם של ישראל גם בשעת התוכחה.

    רש"ימוסר ומידותעוד

    מקור: לשקד על דלתתי יום יום — ‎⁨‏‏לשקד על דלתתי יום יום_סב_דברים תשפו⁩, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  15. מה הקשר של עשרת ימי תשובה וסוכות למשפט ולצדקה?

    עשרת ימי תשובה קשורים לבחינת המשפט, המתבטאת במילים ״המלך המשפט״. סוכות קשור לבחינת הצדקה. על ידי משפט וצדקה נמשכות שתי הבחינות הרוחניות הנידונות בטקסט.

    Редакция «ליקוטי שיחות»חסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  16. כיצד אדם ממשיך את שלוש עשרה מידות הרחמים?

    שלוש עשרה מידות הרחמים המתגלות ביום הכיפורים נמשכות על ידי המשפט שהאדם עושה בנפשו. לכך מקשר הטקסט את הציווי לענות את הנפש ביום הכיפורים. גם באמצעות התורה, הנקראת ״משפט״, ממשיכים את שלוש עשרה מידות הרחמים.

    Редакция «ליקוטי שיחות»חסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  17. האם המילה צדקה יכולה לציין את כלל המצוות?

    באחד הביאורים המובאים, ״ושביה בצדקה״ מתייחס לכללות המצוות. היסוד לכך הוא הפסוק המכנה את שמירת המצוות צדקה. בביאור זה העבודה הפנימית הנקראת משפט מובילה לקיום המצוות, ועל ידו נמשכת השמחה בה׳.

    Редакция «ליקוטי שיחות»חסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  18. באיזה מובן משפט הוא החזרת הדברים למקומם הראוי?

    משפט מתבאר כמצב שבו כל דבר עומד על מכונו, כפי שצריך להיות. פדיון ציון במשפט נקשר להשבת סדר העולמות כפי שהיה לפני חטא עץ הדעת. משמעות זו מודגמת בפסוק המתאר ארמון השב למקומו הראוי.

    Редакция «ליקוטי שיחות»חסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  19. מה פירוש לעשות משפט בנפש בעבודת ה׳?

    המשפט שהאדם עושה בנפשו הוא צמצום רצונו והימנעות מהימשכות אחר מותרות, גם בדברים המותרים. עבודה פנימית זו נעשית גם על ידי לימוד התורה, הנקרא משפט. היא מכינה את האדם לשמחה פנימית המשולבת ביראת ה׳.

    Редакция «ליקוטי שיחות»מוסר ומידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  20. כיצד שמחה יכולה להשתלב ברעדה לפני ה׳?

    גילה מתבארת כשמחה פנימית של הלב שיש בה התכללות של אהבה ויראה. התכללות זו נובעת מגילוי אלוקי נעלה, והיא גבוהה משמחה רגילה. כדי שהגילוי ייקלט בפנימיות הוא נמשך באמצעות צמצום והסתר, ובכך מתבאר הקשר של ציון לשם אלקים.

    Редакция «ליקוטי שיחות»חסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  21. כיצד הצדקה והמשפט של ישראל קשורים לחסדו של הקב״ה?

    במדרש המובא נאמר שאברהם מסר לבניו צדקה ומשפט, והקב״ה העמיד כנגדם חסד ורחמים. כאשר ישראל מאבדים את שלהם, נלקחות גם המתנות שכנגדם מלמעלה; וכאשר הם שבים ומביאים את שלהם, הקב״ה נותן את שלו. יחד נעשות המידות האלה עטרה לישראל וביטוי לבריתם עם הקב״ה.

    Редакция «ליקוטי שיחות»קהילה וצדקהעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  22. מדוע הכנעת היצר הרע נקראת רחמים על העולם?

    הטקסט קושר את המקור העליון של המשפט למקור הרחמים. משפט המעביר את היצר הרע או מכניע אותו משחרר משלטונו. משום כך פעולתו נקראת רחמים גדולים על העולם.

    Редакция «ליקוטי שיחות»חסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  23. מהו הטעם הפנימי לכך שהמשפט נעשה בשלושה דיינים?

    במשפט אחד יוצא זכאי ואחד יוצא חייב, כנגד מידות החסד והגבורה. המידה השלישית, תפארת, מחברת את ההפכים וממשיכה ממקור עליון את הכוח לאחדם. לכן המשפט בשלושה מתבאר כדרך להמשיך אור עליון המאפשר להוציא את הדין לאמיתו.

    Редакция «ליקוטי שיחות»חסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  24. כיצד העזרה לעני מסייעת לשחרר את הלב משבי רוחני?

    הרחמנות על העני מעוררת מלמעלה רחמים רבים, מידה כנגד מידה. מכוחם ניתנת לאדם בינה המשפיעה על הלב. כך רגשותיו יוצאים ממאסר הקליפות ומתמלאים בעבודת ה׳.

    הצמח צדקקהילה וצדקהעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  25. כיצד לימוד התורה מעורר את האהבה הנסתרת לה׳?

    בביאור ״ציון במשפט תפדה״, המשפט הוא הלכות התורה. על ידי לימוד התורה הנפש מתקשרת בעצמות אין־סוף המלובשת בתורה, ואהבתה הפנימית מתעוררת משנתה. זהו עניינו של המאור שבתורה המחזיר את האדם למוטב.

    הצמח צדקחסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  26. מה פירוש שהרגשות נמצאים בשבי, ואילו האהבה הפנימית לה׳ נמצאת רק בגלות?

    שבי הרגשות פירושו שהמרירות על הריחוק מה׳ התחלפה בצער על חסרונות העולם הזה, והשמחה במצוות התחלפה בהנאה מתאוות העולם. האהבה הפנימית לה׳, הנקראת ״ציון״, עשויה להיות מוסתרת, אך אינה עוברת לרשות אחרת. לכן גם אצל קל שבקלים היא יכולה להתגלות כנכונות למסור את הנפש על הנאמנות לה׳.

    הצמח צדקחסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  27. מה פירוש גלות הניצוץ האלוהי בתוך האדם?

    הטקסט מתאר מצב שבו מרירות האדם נובעת רק מחסרון בענייני העולם הזה, ושמחתו נובעת מהשלמות בהם. במצב זה כוחותיו הפנימיים עסוקים רק בצרכים ארציים. מצב זה נקרא גלות הניצוץ האלוהי בתוך הנפש הבהמית.

    Редакция «ליקוטי שיחות»»חסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  28. איך אפשר לשמוח במצווה כאשר תוצאתה הרוחנית עדיין אינה גלויה?

    המצווה ממשיכה אור אלוהי, אף שכעת הגילוי עשוי להיות נסתר והוא יתגלה לעתיד. הדבר נמשל לאדם שיש לו תיבה מלאה אבנים טובות ומרגליות, והוא שמח באוצרו גם כשאינו רואה אותו. הביטחון שהאוצר נמצא ברשותו מאפשר לו לשמוח כבר עכשיו.

    הצמח צדקביטחון ואמונהעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  29. האם מרירות על ירידה רוחנית ושמחה במצווה יכולות להתקיים יחד?

    הרגשות הללו אינם סותרים זה את זה, מפני שהם מתייחסים לעניינים שונים. המרירות היא על השקיעה האישית בחומריות ועל הריחוק מה׳, ואילו השמחה היא במצוות שהן רצונו יתברך. ככל שמורגש יותר חסרון הגילוי, כך יכולה לגדול השמחה בקיום המצווה.

    הצמח צדקחסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  30. מדוע המצוות נמשלות לאיברי הגוף?

    המצוות נקראות רמ״ח איברים מפני שהן ממשיכות חיות מהרצון העליון. כשם שרצון האדם פועל באיברי הגוף ומכוון את תנועתם, כך הרצון האלוהי מתבטא באמצעות המצוות.

    Редакция «ליקוטי שיחות»חסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  31. איך אפשר שהמצוות יהיו בעינינו כחדשות בכל יום?

    יש להתבונן בכך שדווקא היום, בעולם הזה, המצוות מקשרות את האדם לעצמותו יתברך. העולם הבא מתואר כזמן קבלת השכר, ואילו האפשרות לפעול בדרך זו ניתנת היום. ההכרה באפשרות הזאת מסייעת לכך שהמצוות יהיו בעיניו כחדשות ממש.

    Редакция «ליקוטי שיחות»מוסר ומידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  32. האם אדם יכול לשנות את מצבו הרוחני ברגע אחד?

    בעולם הבא העלייה נעשית בהדרגה ובהתאם לסדר המדרגות. בעולם הזה אדם יכול להשתנות מן הקצה אל הקצה ברגע אחד. הטקסט מסביר זאת בהארת הסובב, שלמעלה מסדר ההדרגה, ומביא את האפשרות של הרהור תשובה פתאומי כהוכחה.

    Редакция «ליקוטי שיחות»מוסר ומידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  33. מדוע תשובה ומעשים טובים בעולם הזה יקרים יותר מתענוג העולמות העליונים?

    כל העולמות העליונים, לרבות מדרגות גן עדן, מקבלים חיות רק מהארת מלכותו יתברך. באמצעות תשובה ומעשים טובים בעולם הזה אפשר להמשיך גילוי של עצמות אין־סוף ממש. לכן ערכם עולה על התענוג שבעולמות העליונים.

    Редакция «ליקוטי שיחות»חסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  34. מה ההבדל בין מלכות ה׳ לממשלתו?

    מלכות קשורה לקבלת מלכות ה׳ ברצון. ממשלה פועלת גם על מי שאינם מקבלים אותה מרצונם. לכן גם דורות רשעים, כגון דור המבול, קיבלו חיות מחיצוניות מידת מלכותו יתברך.

    Редакция «ליקוטי שיחות»חסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  35. איך עוברים מהודאה בה׳ לגילוי הקשר אליו בפנימיות?

    הודאה יכולה להישאר בבחינת ריחוק, ואילו ברכה עניינה גילוי אלוהות בנפש. התורה והמצוות ממשיכות גילוי זה, והאהבה היא המעבר שבין ההודאה לברכה. כדי לעורר אהבה יש להתבונן ב״שמע ישראל״ וב״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״.

    Редакция «ליקוטי שיחות»תפילהעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  36. איך אדם יכול להאמין בה׳ ובכל זאת לפעול נגד רצונו?

    האמונה יכולה להישאר מעל להכרתו הפנימית של האדם בלי להיקלט בה כהשגה ממשית. לכן גנב מסוגל לקרוא לה׳ לעזרה גם בשעת העבירה. הוא מאמין ביכולת ה׳, אך האמונה עדיין לא חדרה לפנימיותו באופן שימנע ממנו לפעול נגד רצונו.

    הצמח צדקביטחון ואמונהעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  37. במה אנחנו מודים כשאומרים ״מודים״?

    מנקודת המבט שלנו העולם הנברא נראה כיש, ואילו מקורו הנעלם נקרא אין. מצד ידיעתו יתברך כל הנבראים בטלים לפניו, והוא היש האמיתי. באמירת ״מודים״ אנו מודים שכך היא האמת, גם כשאיננו חווים זאת בעצמנו.

    Редакция «ליקוטי שיחות»תפילהעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  38. מה פירוש המילים ״ואתה משמרה בקרבי״ בתפילה על הנשמה?

    הנשמה מחיה את הגוף מבפנים, ואילו שמירתה בגוף קשורה להשפעה אלוהית שאינה מוגבלת להתלבשות בתוכו. השפעה זו נקראת מקיף: היא שומרת שהנשמה המלובשת בגוף לא תסתלק ממנו.

    הצמח צדקחסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  39. איזו עלייה יכולה הנשמה להשיג בגוף אם מקורה כבר גבוה כל כך?

    בהגהה מוסבר שהעלייה היא למעלה מבחינת המחשבה: המחשבה היא לבוש, ואילו השכל הוא עצמיות, ויש גם בחינה שלמעלה מהשכל. פירוש נוסף המובא שם הוא שדווקא על ידי הירידה נעשות הנשמות בבחינת ״כלה״ ומקבלות שפע מעצמות חכמה עילאה. ההגהה מציעה ששני הפירושים עשויים להיות עניין אחד.

    הצמח צדקחסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  40. במה שונה מקור הנשמות ממקור המלאכים?

    במאמר מבואר שהמלאכים נבראו בששת ימי בראשית מבחינת הדיבור האלוקי, ואילו הנשמות נמשכו מבחינת המחשבה והיו קודם לששת ימי בראשית. מובאות דעות שונות אם המלאכים נבראו ביום השני או ביום החמישי. האמירה על נשמות הצדיקים אינה מתייחסת רק לצדיקים יחידים, שהרי מובא הפסוק ״ועמך כולם צדיקים״.

    רבי שניאור זלמןחסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  41. מדוע מובאים לפעמים בדרושי חסידות מאמרי חז״ל בנוסח לא רגיל?

    בהערה מובאות שתי אפשרויות: הגרסה שאינה רגילה מדויקת יותר, או ששתי הגרסאות מדויקות. במקרה השני, דווקא פירוש המאמר לפי הגרסה שאינה רגילה מתאים לעניין המתבאר באותו מקום.

    אדמו״ר [?]חסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  42. מדוע מומלץ ללמוד את תורה אור וליקוטי תורה בשלמותם?

    ספרים אלה מתוארים כתורה שבכתב של תורת החסידות. לכן מעוררים ללמוד אותם בשלמותם, בדומה ללימוד כל ספר הרמב״ם הכולל את כל התורה. תורה אור וליקוטי תורה מוצגים כשני חלקים של ספר אחד והמשך אחד.

    Редакция «ליקוטי שיחות»חסידותעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  43. האם אפשר ללמוד את תורת החסידות על פרשת השבוע עם ילדים?

    הטקסט מתאר מנהג של חסידים ללמוד בכל שבוע, ובמיוחד בשבת, את הפרשה החסידית מתוך תורה אור וליקוטי תורה. היו שלמדו אותה עם בני משפחתם, לפחות באופן כללי, גם עם ילדים בגיל בר־מצווה ואף צעירים יותר.

    Редакция «ליקוטי שיחות»משפחה וחינוךעוד

    מקור: ליקוטי שיחות — ‎⁨א. דברים⁩ ליקוטי שיחות, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  44. כיצד החטא משפיע על החלק העליון של הנשמה שאינו מתלבש בגוף?

    אף שהחטא נעשה מצד הנשמה המתלבשת בגוף, הקשר שלה עם החלק העליון של הנשמה נשמר, ולכן הכישלון משפיע גם עליו. הדבר נמשל לאדם שנכשל ברגלו, ועל ידי כך נופל גם ראשו. משום כך גם עצם הנשמה זקוק לפדייה מן הדברים המכסים עליו ומונעים את גילויו בנשמה שבגוף.

    Редакция «דבר מלכות»חסידותעוד

    מקור: דבר מלכות — דבר מלכות שבוע פרשת דברים - שבת חזון-5786, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  45. מדוע עבודת ה׳ מתוך ביטול קשורה לשם ״ציון״?

    כאשר ישראל עוסקים בתורה, במצוות ובעבודה מתוך ביטול מוחלט לאלוקות, הם נקראים בשם ״ציון״. השם מתפרש כאן כסימן: מציאותם מורה על העניינים שלמעלה ואינה מציאות בפני עצמה. מטרת העבודה הזאת היא למלא את רצונו וכוונתו של הקב״ה בבריאת השמים והארץ.

    Редакция «דבר מלכות»חסידותעוד

    מקור: דבר מלכות — דבר מלכות שבוע פרשת דברים - שבת חזון-5786, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  46. מהי המשמעות של אמירת דברי תורה?

    הטקסט מביא את דברי הזוהר שעל ידי השתדלות ויגיעה בתורה נעשים מן המילה שהאדם אומר שמים חדשים וארץ חדשה. מבחינה זו, דיבור התורה של האדם הוא בדוגמת דיבורו של הקב״ה, שבו נבראו השמים והארץ.

    Редакция «דבר מלכות»חסידותעוד

    מקור: דבר מלכות — דבר מלכות שבוע פרשת דברים - שבת חזון-5786, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  47. מה פירוש לקיים מצוות מתוך ביטול?

    בקיום מצוות מתוך ביטול האדם אינו מרגיש את חשיבותו כמציאות בפני עצמה. הדבר מוסבר באמצעות הדימוי של אדם המכוסה בצל ידו של הקב״ה. במרכז עבודתו עומדות המצוות כמצוות ה׳, ולא תחושת עצמו כמי שמקיים אותן.

    Редакция «דבר מלכות»חסידותעוד

    מקור: דבר מלכות — דבר מלכות שבוע פרשת דברים - שבת חזון-5786, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  48. מה פירוש ללמוד תורה מתוך ביטול?

    הלומד רואה את עצמו ככלי לדבר ה׳ הנאמר בפיו. הדוגמה לכך היא משה, שהיה בביטול גמור עד שהשכינה דיברה מתוך גרונו. הטקסט מסביר שבכל אדם יש ניצוץ והארה מבחינה זו של משה.

    ליקוטי תורהחסידותעוד

    מקור: דבר מלכות — דבר מלכות שבוע פרשת דברים - שבת חזון-5786, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  49. למה המצוות נקראות לבושי הנשמה?

    הנשמה מוגבלת, ואילו זיו השכינה בגן עדן הוא אור אלוקי בלתי מוגבל. כדי לקבל את האור הזה הנשמה זקוקה ללבושים. הלבושים האלה הם המצוות שהאדם מקיים בעולם הזה.

    Редакция «דבר מלכות»חסידותעוד

    מקור: דבר מלכות — דבר מלכות שבוע פרשת דברים - שבת חזון-5786, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  50. למה צדקה נקראת לפעמים סתם ״מצוה״?

    בביאור המובא מספר התניא הצדקה מתוארת כעיקר המצוות המעשיות וכעולה על כולן. לכן חז״ל אמרו שהיא שקולה כנגד כל המצוות, ובתלמוד הירושלמי היא נקראת ״מצוה״ סתם. הכינוי הזה מבטא את מקומה המיוחד בין המצוות המעשיות.

    תניאקהילה וצדקהעוד

    מקור: דבר מלכות — דבר מלכות שבוע פרשת דברים - שבת חזון-5786, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

לפי פרשת השבוע