Skip to main content
.

פרנסה ועבודה — עמוד 4

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

6 074 רשומות

  1. האם ראוי ללמוד במכללה כהכנה לפרנסה אם הדבר מצמצם את זמן לימוד התורה?

    המאמר מציג את רב משה פיינשטיין כמתנגד ללימודי מכללה של בחור לשם פרנסה עתידית, משום שהם פוגעים בהישגיו בתורה; לדעתו יש לעסוק בפרנסה כשהדבר נעשה מעשי. לעומתו, רב יוסף דוב סולובייצ׳יק יעץ לתלמידים שפנו אליו לרכוש השכלה כזאת. הוא ראה בכך שילוב תורה עם דרך ארץ והכנה לפרנסה עצמאית.

    Rav Moshe Feinstein; Rav Yosef Dov Soloveitchikפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai66, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  2. מדוע הלקח של השמיטה הופך רמאות במסחר לחסרת תועלת?

    השמיטה מלמדת שכל מה שהאדם מקבל בא מהשם. כשזוכרים זאת, אין מקום לצפות שאפשר להערים עליו ולהגדיל את הרווח באמצעות רמאות.

    Beis Avפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai66, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  3. האם אפשר לחשוב על השם בזמן העבודה?

    רב נחמן השיב שאנשים חושבים בקלות על עסקים בזמן התפילה. באותו אופן, מי שרוצה בכך באמת יכול לחשוב על השם גם בזמן עיסוקו במסחר.

    Rav Nachmanפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai66, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  4. כיצד זכירת השם מסייעת להימנע מרמאות בעסקים?

    הזכירה שכל אדם נברא בידי השם מעוררת זהירות רבה יותר ביחס לענייניו של הזולת. מודעות זו מסייעת להימנע מרמאות בקנייה ובמכירה.

    Rabbi Zelig Pliskinפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai66, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  5. מה משותף לשמיטה ולאיסור ריבית?

    שתי המצוות מזכירות שהרכוש שלנו הוא מתנה מהשם. השמיטה מלמדת זאת ביחס לאדמה, ואיסור הריבית ביחס לכסף.

    Rabbi Mordechai Katzפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai66, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  6. האם אפשר לעשות את התורה לעיקר בחיים כשצריך לעבוד רוב היום?

    מה שעיקרי בחיים נקבע לא רק לפי מספר השעות אלא גם לפי מוקד השאיפות וההתלהבות. גם מי שזמנו ללימוד קצר מאוד יכול להיות עמל בתורה אם הוא מייקר את הזמן הזה ומצפה לו במשך היום. לעומת זאת, שעות לימוד רבות אינן כשלעצמן הופכות את התורה לעיקר אם עיקר העניין מופנה לדבר אחר.

    RABBI BARUCH LEFF; RAV YAAKOV WEINBERG ZT"Lפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai64, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  7. מדוע התורה קושרת את נתינת ארץ ישראל לאיסור ריבית?

    המאמר מסביר שתכלית החיים בארץ ישראל כוללת יותר מעבודת המקדש והימנעות מעוולות ברורות. גם הפעילות הכלכלית הרגילה צריכה להתעלות לרמה גבוהה יותר של הגינות. איסור ריבית מלמד שעל העם לבנות חברה שבה גם עסקאות יומיומיות מבטאות עבודת ה'.

    Редакция «Hemdat Yamim»פרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai62, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  8. מדוע האיסור להונות קונה קשור למילים "אני ה׳ אלוהיכם"?

    הספורנו מסביר שהקב״ה הוא אלוהיהם של הקונה ושל המוכר, והוא מקפיד שלא ירמו אף אחד מהם. גם את הקונה הפשוט ביותר יש לראות כבנו של הקב״ה, והכרה זו צריכה למנוע מהמוכר לנצל את חוסר ניסיונו.

    Sfornoפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai69, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  9. איזה לקח רוחני עולה מכך שהקרקע קיימת גם לאחר מות בעליה?

    הרב שמעון שוואב מסביר שהאדם מחזיק בקרקע רק לזמן מוגבל: היא הייתה קיימת לפניו ותישאר אחריו. לכן המילה אחוזה מתפרשת כהחזקה ולא כבעלות מוחלטת. הדבר מלמד להביט ברכוש באופן מפוכח ולזכור את גבולות השליטה שלנו בו.

    Horav Shimon Schwabפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai69, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  10. האם תשלום לעובד מקנה לי זכות להעסיק אותו בכל משימה כדי שלא יהיה פנוי?

    תשלום לעובד אינו הופך אותו לרכוש המעסיק, ואין להמציא מטלות מיותרות רק כדי להעסיקו. יש להתחשב בכבודו, ברגשותיו, בצרכיו ובנסיבות משפחתו. יחס כזה גם מעודד עבודה יעילה ופורייה יותר.

    Rosh Yeshivah [?]פרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai72, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  11. כיצד אפשר להבחין בין מקור הפרנסה לבין האמצעי שדרכו היא מגיעה?

    במשל של הרבי מרוז׳ין, עני עובד בטעות יום שלם אצל קמצן, אך לבסוף מקבל את ארוחתו מן השכן הנדיב. הרבי מסביר שגם אדם עלול לייחס את פרנסתו למקור הלא נכון, אף שבסופו של דבר הקב״ה הוא המפרנס אותו. השדה ושאר דרכי ההשתכרות הם האמצעים שדרכם הפרנסה מגיעה.

    Rizhiner Rebbeפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai72, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  12. מה מלמדות ההגבלות על הבעלות בקרקע על היחס לרכוש?

    הרב ברל ויין מסביר שחוקי השמיטה והיובל מזכירים שהארץ שייכת לקב״ה ושאחיזת האדם ברכושו זמנית. בסיפור שהוא מביא, אדם עני משווה את החיים בעולם הזה למסע ואת ביתו הקבוע הוא רואה בעולם הבא. ההכרה בכך שאנו אורחים זמניים עשויה לחסוך תסכול וכעס מיותרים.

    Rabbi Berel Weinפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai72, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  13. האם מותר להעסיק עובד בעבודה מיותרת רק משום שמשלמים לו?

    המחבר מגנה הטלת משימות מיותרות רק כדי שלא יהיה לעובד זמן פנוי, ורואה בכך שעבוד בעבודת פרך. חולשתו של העובד או נכונותו לסבול אינן מצדיקות יחס כזה. להמחשה מובא סיפור על רבי ישראל סלנטר, שהוכיח בחריפות בעל מאפיית מצות על הלחץ האכזרי שהפעיל על האלמנות והיתומים שעבדו אצלו.

    Rabbi A. Leib Scheinbaumפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai70, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  14. מדוע הגלות קשורה להפרת השמיטה, ומה הדבר מלמד על היחס לעבודה?

    רבי יעקב אשר סינקלר מסביר שהפרת השמיטה נובעת מן האמונה שככל שאדם עובד ומרוויח יותר, כך הוא שולט יותר בחייו. השקפה זו מערבבת בין זהותו של האדם לבין מקצועו והצלחתו. הגלות מסירה את סימני ההצלחה המוכרים ועוזרת לו להכיר בכך שקיומו וזהותו הם מתנות מאלוקים, ושעבודתו אינה מגדירה מי הוא.

    Rabbi Yaakov Asher Sinclairפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai70, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  15. מה משמעות הרעיון שרכושנו שייך בסופו של דבר לה׳?

    הרב יונתן זקס מסביר שבני אדם מחזיקים ברכושם כנאמנים של ה׳. לכן עושר וכוח מטילים אחריות ואינם רק זכויות יתר. שימוש בהם באופן שאינו עולה בקנה אחד עם כבוד האדם מפר את תנאי הנאמנות הזאת.

    Sir Jonathan Sacksפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai67, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  16. מדוע ההגנה על רכוש פרטי חשובה לחירות האדם?

    הרב יונתן זקס מסביר שלשלטון יש נטייה ליטול רכוש, ולכן זכויות קניין מגינות על עצמאותו של הפרט. האזהרות המקראיות מפני ניצול לרעה של המלוכה ממחישות סכנה זו. לפי דבריו, המדינה נועדה לשרת את האדם, ושלטון מוגבל יכול להתקיים לצד דאגה לחינוך ולרווחה.

    Sir Jonathan Sacksפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai67, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  17. האם אפשר להסיק מן התורה תוכנית פוליטית או כלכלית מחייבת אחת?

    הרב יונתן זקס מסביר שהתורה קובעת ערכים נצחיים, ובהם חירות ושוויון, אך אינה מצע מפלגתי או תיאוריה כלכלית. ערכים אלה עלולים להתנגש זה בזה. האיזון המעשי ביניהם משתנה לפי הזמן והמקום.

    Sir Jonathan Sacksפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai67, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  18. כיצד אפשר למנוע מהצלחה כלכלית להביא אותנו לידי גאווה?

    החתם סופר מפרש את שתי הבטחות הביטחון באופן אחר: הראשונה מבטיחה פרנסה למרות שמירת השמיטה, והשנייה עוסקת בהגנה מפני השפעתו המשחיתה של העושר. ההכרה שהיבול וההכנסה באים מהקב״ה מונעת מהאדם לייחס הכול לכישוריו בלבד. הכרה זו מסייעת לשמור על ענווה בתוך השפע.

    The Chasam Soferפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai67, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  19. אילו גבולות מוסריים מציבה התורה לכלכלת השוק?

    חוקי פרשת בהר מלמדים שהכלכלה צריכה לפעול במסגרת מוסרית ולכבד את כבוד האדם. אין להשאיר אדם כבול לחובות לצמיתות, לשלול ממנו חלק בנכסי החברה או להפוך אותו לעבד של מעסיקו; יש גם לאפשר לו מנוחה מעבודה. המחבר מדגיש שהחלת החוקים העתיקים על הכלכלה המודרנית דורשת מסורת ופרשנות, ולא העתקה ישירה.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai73, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  20. האם תחרות יכולה להועיל גם כשהמניעים שלה אינם נעלים?

    המחבר מסביר שתחרות יכולה לעודד המצאה ועשייה מועילה גם כשהיא נובעת מקנאה ומשאיפות אישיות. בדוגמה המובאת, חכמים לא אפשרו למלמד ותיק למנוע ממלמד מתחרה לפתוח מקום לימוד, משום שקנאת סופרים מרבה חכמה.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai73, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  21. מדוע זכותו של אדם לפירות עבודתו קשורה לחירות?

    המחבר מסביר שבהיעדר סיבות כבדות משקל לחריגה, לאדם יש זכות לפירות עבודתו. רכוש פרטי הוא בסיס לעצמאות כלכלית, ואילו העבדות שוללת מהאדם את העושר שהוא יוצר. לכן התיאור הנבואי של ישיבה תחת הגפן והתאנה של האדם עצמו מבטא אידיאל של חברה חופשית.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai73, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  22. איזה ערך מייחסת היהדות לעבודה לשם פרנסה?

    לעבודה יש כבוד וערך: אדם יכול למצוא אושר בכך שהוא חי מיגיע כפיו. היהדות מעריכה עשייה יצרנית, והמאמר מצטט את האזהרה מפרקי אבות שלימוד תורה ללא מלאכה סופו להתבטל ולהביא לידי חטא.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai73, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  23. האם גם אדם העוסק במקצוע רגיל יכול להיחשב לעמל בתורה?

    הרב ברל ויין מציע להבין את העמל בתורה לא רק כלימוד רציני ומתמיד. במובן הרחב הוא כולל גם עבודה שאדם מחבר לערכי התורה ולהתנהגות הראויה על פיה. מי שמרגיש שהתורה מלווה אותו בכל מקום שייך לעמל הזה, בלי קשר למקצועו.

    Rabbi Berel Weinפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai75, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  24. מדוע משכורת גבוהה יותר אינה מבטיחה רווחה כלכלית גדולה יותר?

    הרב פרנד מסביר שאדם בעל הכנסה צנועה עשוי לקבל את כל צרכיו, ואילו אדם שמרוויח הרבה יותר עלול להוציא את ההפרש על תקלות והוצאות בלתי צפויות. הברכה מתבטאת גם בגובה ההכנסה וגם במידה שבה הקיים מספיק. זהו יישום של לקח השמיטה על שובע במעט.

    Rabbi Yissocher Frandפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai75, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  25. כיצד שמיטה ויובל מסייעים לתקן פערים שהצטברו?

    הרב ג׳ונתן סאקס מתאר את השמיטה והיובל כמנגנונים מחזוריים להשבת תנאי פתיחה שוויוניים יותר. יחד הם כוללים שמיטת חובות, שחרור עבדים והחזרת אדמות אבות לבעליהן המקוריים. כך מתקנים פערים שהצטברו בלי התערבות מתמדת בכלכלה.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai78, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  26. איזו סכנה יוצרת התרחבות הפערים הכלכליים?

    הרב ג׳ונתן סאקס מסביר שכלכלת שוק יוצרת עושר, אך הפערים הנוצרים בה נוטים לגדול עם הזמן. פערים במשאבים מובילים לפערי כוח ועלולים לאפשר לחזקים לפגוע בחלשים, כפי שמגנים הנביאים. לכן יש לבחון את הסדר הכלכלי לפי מידת שירותו את בני האדם, תוך התחשבות בערכי השוויון והחירות כאחד.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai78, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  27. מדוע האיסור להלוות ליהודי אחר בריבית נחשב חמור במיוחד?

    הרב יוסף חיים זוננפלד מסביר זאת באיסור לנצל את פגיעותו של הזולת. כשם שאין לתפוס את האם הרובצת על אפרוחיה תוך ניצול סירובה לעזוב אותם, כך אין להפוך את מצוקתו של הלווה להזדמנות לרווח. לפי הסבר זה, חומרתו המיוחדת של איסור ריבית מבטאת התנגדות לניצול אדם בשעת דחקו.

    Rav Yosef Chaim Sonnenfeldפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai81, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  28. כיצד הלקח של השמיטה עוזר לעמוד בפיתוי לרמות כדי להרוויח?

    הרב יששכר פרנד קושר את איסור ההונאה בממון, המופיע אחרי דיני השמיטה, לביטחון בה׳ כמקור הפרנסה. השמיטה מלמדת שה׳ יכול לפרנס את האדם גם כשהוא מפסיק לעבוד את אדמתו. הפנמת ההכרה שההכנסה נקבעת בידי ה׳ שוללת את ההיגיון שבניסיון להשיג עוד כסף במרמה.

    Rabbi Yissocher Frandפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai81, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  29. האם צריך להודות לבעל מקצוע גם לאחר ששילמתי לו על עבודתו?

    התשלום אינו מבטל את הכרת הטוב למי שעשה למענכם דבר נחוץ. על יסוד הסבר החינוך למצוות הענקה, הרב רייסמן מלמד לנהוג בנדיבות ובחסד ולהיות מוכנים לתת לעובד דבר נוסף מעבר לשכרו. מתן תשר בימינו מוצג כאן כהנהגה ראויה, ולא כחיוב ההענקה עצמו.

    Rabbi Yisroel Reismanפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai77, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  30. אילו גבולות מוסריים צריכים ללוות כלכלת שוק?

    הטקסט מכיר ביכולת השוק ליצור עושר ולצמצם עוני, אך מציין שחלוקה בלתי שוויונית עלולה לרכז כוח מופרז בידי מעטים. חוקי פרשת בהר מחייבים שמירה על כבוד האדם: אין להשאיר אדם כבול לחובות לצמיתות, לשלול את חלקו בנכסי החברה או להפכו לעבד של מעסיקו. מנוחה מעבודה וחלוקה מחודשת מעת לעת מוצגות כאמצעים לשמירת גבולות אלה.

    Редакция «Parsha.net»פרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai85, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  31. האם תחרות יכולה להועיל גם כאשר מניעיה אינם נעלים?

    הטקסט מסביר שקנאה ומניעים שאינם רוחניים יכולים לעודד יצירה ופעילות כלכלית. כדוגמה מובאת קביעת חכמים שמלמד קיים אינו יכול להתנגד למלמד מתחרה, משום שקנאת סופרים מרבה חוכמה.

    Редакция «Parsha.net»פרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai85, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  32. מדוע זכות האדם לפירות עבודתו קשורה לחירות?

    שלילת הבעלות על העושר שאדם יוצר מוצגת כאחת הפגיעות המרכזיות של העבדות בכבוד האדם. רכוש פרטי מאפשר עצמאות כלכלית ובכך מגן על החירות; פגיעה בזכות האדם לפירות עבודתו דורשת סיבות כבדות משקל.

    Редакция «Parsha.net»פרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai85, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  33. כיצד היהדות מתייחסת לעבודה ולפרנסה?

    לעבודה ולהתפרנסות יש ערך וכבוד. הטקסט מדגיש את חשיבותה של עבודה יצרנית ומביא את האזהרה ממסכת אבות שתורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון.

    Редакция «Parsha.net»פרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai85, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  34. האם אפשר ליישם ישירות את החוקים הכלכליים של התורה בכלכלה העולמית של ימינו?

    רבי יונתן זקס מזהיר מפני העברה ישירה של חוקי חברה חקלאית עתיקה לכלכלה עולמית שיש בה תאגידים בינלאומיים. יישום הטקסט העתיק בימינו מחייב את התהליך הזהיר של מסורת ופרשנות במסגרת התורה שבעל פה. לכן אין לבסס מסקנה עכשווית על זיהוי פשוט בין שתי מציאויות חברתיות שונות.

    Lord Rabbi Jonathan Sacks ZTLפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai85, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  35. איזו מטרה חברתית ממלאים החוקים הכלכליים של פרשת בהר?

    רבי יונתן זקס מסביר שחוקים אלה מצמצמים את התרחבותו של אי־שוויון קיצוני הנוצר מפעולתו הבלתי מוגבלת של השוק החופשי. השמיטה, השבת אדמות האבות ביובל, העזרה לנזקקים והיחס המכובד לעובדים תלויים מגבילים את השלכות העוני. מגמתם המשותפת היא להגן על החירות ועל כבוד האדם.

    Lord Rabbi Jonathan Sacks ZTLפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai85, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  36. איזה לקח לימד הרב מטשעבין תלמידים שהלוואתם לסוחר עמדה בסכנה?

    התלמידים הלוו לסוחר כסף בריבית באמצעות היתר עסקא, אך לאחר שנקלע לקשיים התעורר ספק אם יוכל להחזירו. הרב מטשעבין מסר את הסבר אביו, הכוכב מיעקב: כסף הניתן בריבית עלול להפוך לנתינה שאין לה החזר, כפי שרומז לשון הפסוק. לעומת זאת, הלוואה לעני בלי ריבית מתוארת כהלוואה לה׳, שישלם למיטיב את גמולו.

    Kochav MiYaakovפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai85, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  37. מה הקשר בין פרנסה ללימוד תורה?

    בהסבר המובא בשם המהר״ל מפראג, הקשר בין העומר לספירה רומז לתלות ההדדית שבין פרנסה לתורה. בלי פרנסה אין אדם יכול ללמוד, וזכות לימוד התורה מביאה פרנסה.

    Maharal of Pragueפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  38. כיצד יושר בענייני ממון יכול לקדש את שם ה׳?

    אדם המזוהה כלפי חוץ כיהודי שומר מצוות נתפס כמייצג את אמונתו, ולכן מעשיו משפיעים על יחס הסובבים לה׳. בסיפור המובא, רבי שמעון בן שטח החזיר למוכר אבן יקרה שמצא מתחת לאוכף של חמור שקנה, והסביר שקנה חמור ולא אבן יקרה. בתגובה בירך המוכר את אלוהיו של שמעון בן שטח.

    Rabbi Nota Schillerפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor56, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  39. כיצד החתם סופר מסביר את היחס בין עבודה ללימוד תורה בארץ ישראל?

    לפי הסבר החתם סופר המובא כאן, שיטת רבי ישמעאל נאמרה בארץ ישראל כאשר רוב ישראל יושבים בה: עבודת האדמה ועבודות אחרות הבונות את הארץ והציבור הן עצמן מצווה. לכן, כשאר המצוות המסוימות, הן אינן סותרות את חובת לימוד התורה. בגלות הוא מפרש ששני החכמים מסכימים שיש להקדיש את החיים לתורה.

    Chatam Soferפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor57, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  40. כיצד משלבים לימוד תורה תמידי עם הצורך לעבוד?

    רבי ישמעאל סבור שיש לשלב לימוד תורה עם עבודה חקלאית. רבי שמעון בר יוחאי טוען שהעבודה עלולה לתפוס את כל הזמן, ואומר שכאשר ישראל עושים רצונו של מקום, אחרים יעשו את מלאכתם. אביי מציין שרבים שנהגו כרבי ישמעאל הצליחו, ואילו רבים שניסו לנהוג כרבי שמעון לא הצליחו.

    Rabbi Yishmael; Rabbi Shimon Bar Yochai; Abayeפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor57, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  41. מה מלמד הסיפור על האבן היקרה שמצא רבי שמעון בן שטח?

    לאחר שקנה חמור, מצא רבי שמעון בן שטח אבן יקרה מתחת לאוכף והחזיר אותה למוכר, משום ששילם על חמור ולא על אבן יקרה. בתגובה בירך המוכר את אלוהי שמעון בן שטח. הסיפור מלמד שיושרו של יהודי עשוי להביא אחרים לשבח את ה׳, ואילו חוסר יושר עלול לפגוע בשם היהודי.

    Rabbi Nota Schillerפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  42. מה מלמד עומר המן שנשמר את מי שעסוק בפרנסה ואינו מוצא זמן ללימוד תורה?

    במאמר מסופר שירמיהו הנביא הראה את המן שנשמר לאנשים שתירצו את היעדר לימודם בצורך להתפרנס. הוא קרא להם ללמוד מאבותיהם, שה׳ פרנס במאמץ מועט מצדם. הלקח הוא לפנות זמן לתורה מתוך ביטחון בה׳ המספק פרנסה.

    Rabbi Benjamin Yudinפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor65, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  43. כיצד מתייחסים החכמים במחלוקת המובאת ללימוד תורה ולעבודה לפרנסה?

    רבי ישמעאל מבין את ״ואספת דגנך״ כהוראה לנהוג בדרך ארץ ולעבוד לצד לימוד התורה. רבי שמעון בר יוחאי שואל מה יהיה על התורה אם האדם יעסוק בכל העבודות העונתיות, ומתאר מצב שבו מלאכת ישראל נעשית בידי אחרים. רב מרדכי גרינברג מסביר שהעיסוק בפרנסה מתואר כאן כאי־הגשמת האידיאל הנידון, ולא כחטא.

    Rav Mordechai Greenbergפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor66, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  44. האם מעסיק חייב להודיע לעובדים לפני ניטור פעילותם במחשב?

    הרב דניאל נוישטט תולה זאת בנוהג המקובל בענף או בעסק המסוים. אם ניטור כזה הוא דבר מקובל, אין צורך בהודעה נפרדת. אם העובדים אינם מצפים לכך, המעסיק חייב להודיע להם לפני תחילת הניטור.

    Rabbi Doniel Neustadtפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor70, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  45. מה הקשר בין האמונה שהפרנסה באה מה׳ לבין קביעת עיתים לתורה?

    הרב בנימין יודין קושר בין השאלה על יושר ואמונה בעסקים לבין השאלה על קביעת עיתים לתורה. מי שמכיר בכך שהצלחתו בפרנסה באה מה׳ צריך לראות בברכה זו אפשרות להקדיש זמן קבוע ללימוד. יחס זה מבטא את קבלת סמכותו של ה׳ המודגשת בימי העומר.

    Rabbi Benjamin Yudinפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor70, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  46. האם מותר לצאת לזמן קצר מישראל כדי להוציא לילדים דרכונים אמריקאיים לצורך קבלת זיכוי מס?

    הרב שלמה אבינר מתיר נסיעה קצרה כזו לצורך פרנסה ומסביר שההיתר כולל גם הגדלת הכנסה, ולא רק יציאה ממצוקה. בנפרד הוא דן בקבלת כספים מגויים: מי שתרם בעבר לאמריקה יכול לראות בתשלום קבלת תמורה. לגבי אחרים הוא מביא יסוד להתיר קבלה מקופה כללית שגם יהודים תורמים לה, על סמך דברי הרב קוק.

    Ha-Rav Shlomo Avinerפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor77, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  47. כיצד אפשר להפוך עבודה יומיומית למעשה חסד?

    המאמר ממליץ לבחור תחום מסוים של חסד ולהקדיש לו מאמץ. גם עבודה רגילה אפשר לקשור לדאגה לזולת: בסלילת כביש, למשל, אפשר לחשוב על מניעת נפילות של אנשים. כך מעשי היומיום נקשרים לחסד ולעקרונות התורה.

    Shira Smilesפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor81, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  48. מדוע על רבנים לעסוק בבעיות הכלכליות של החברה?

    הרב נחום רבינוביץ מדגיש שהאינפלציה וסבלם של העניים נוגעים לחברה כולה. לכן הציבור הדתי אינו צריך לראות בכלכלה תחום השייך רק למנהיגים חילונים. השותפות הכללית מחייבת את מנהיגיו ללמד על הבעיות הללו ולהשתתף בפתרונן.

    Rabbi Nahum Rabinovichפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor80, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  49. מתי צריך לשלם לפועל שעבד ביום?

    לפי התשובה המובאת, יש לשלם לפני עלות השחר הבא. עיכוב שכרו של הפועל מזוהה כעושק הזולת שנאסר בפסוק הנדון.

    Rashiפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim57, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  50. כיצד כסף וחפצים יכולים להפוך לאלילים עבור האדם?

    האדם עצמו מעניק לחפצים דוממים מעמד של אלוהות כאשר הוא מפאר ומכבד אותם יתר על המידה. הרב פרנד מיישם את הסברו של רבי ירוחם ליבוביץ על כסף ועל רכוש מפואר. הדוגמאות שלו לעיסוק מופרז בצמיגי מכונית וביאכטה ממחישות כיצד רכוש עלול להפוך למושא של פולחן.

    Rabbi Yissochar Frandפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

נושאים