Skip to main content
.

פרנסה ועבודה — עמוד 5

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

6 082 רשומות

  1. מתי צריך לשלם לפועל שעבד ביום?

    לפי התשובה המובאת, יש לשלם לפני עלות השחר הבא. עיכוב שכרו של הפועל מזוהה כעושק הזולת שנאסר בפסוק הנדון.

    Rashiפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim57, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  2. כיצד כסף וחפצים יכולים להפוך לאלילים עבור האדם?

    האדם עצמו מעניק לחפצים דוממים מעמד של אלוהות כאשר הוא מפאר ומכבד אותם יתר על המידה. הרב פרנד מיישם את הסברו של רבי ירוחם ליבוביץ על כסף ועל רכוש מפואר. הדוגמאות שלו לעיסוק מופרז בצמיגי מכונית וביאכטה ממחישות כיצד רכוש עלול להפוך למושא של פולחן.

    Rabbi Yissochar Frandפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  3. מדוע כדאי לחפש פשרה בסכסוך כספי גם כשמשוכנעים שצודקים?

    התורה משאירה מקום לפשרה: בדיני ממונות, הסדר המוסכם על שני הצדדים יכול להיות תקף גם אם הוא שונה מפסק הדין לפי שורת הדין. המחבר ממליץ לחפש פתרון המקובל על שניהם, משום שכסף בא והולך ואילו חברות ראוי לשמר. חבל לאבד חבר בגלל כסף או עקשנות.

    Rabbi Yisroel Pesach Feinhandlerפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim60, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  4. מה הבעיה המוסרית בפרסום המעודד הוצאות מעבר ליכולת הכלכלית?

    המחבר מבקר פרסום היוצר צרכים מוגזמים ומעודד סיפוק מיידי אצל אנשים המתקשים לרסן את רצונותיהם. מבחינה מוסרית הוא משווה זאת למתן מכשול לפני עיוור. עם זאת, הוא מסייג שיישום כזה עשוי לחרוג מגדרו ההלכתי המדויק של המושג.

    DR. MEIR TAMARIפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim63, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  5. מתי עצה עסקית עוברת על איסור ״לפני עיוור״?

    האיסור נוגע לעצה הניתנת שלא בתום לב או מסתירה אינטרס של היועץ המתנגש באינטרס של הלקוח. המאמר מבדיל זאת מטעות רגילה שנעשתה בתום לב או מחוסר ידיעה. לכן יועצים, רואי חשבון, עורכי דין ויועצי השקעות נדרשים לגלות ניגודי עניינים.

    DR. MEIR TAMARIפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim63, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  6. אילו הגבלות על סחר בנשק נידונות במאמר?

    המאמר מביא איסור למכור נשק וחפצים מסוכנים ללא־יהודים, ומסביר אותו בחשש לשפיכות דמים, וכן ליהודי הידוע כאדם אלים. ביחס לישראל המחבר מכיר בצורך בתעשייה ביטחונית וביצוא התומך בקיומה ומוזיל עלויות. עם זאת, לדעתו מעבר לצורך זה נותרת בעיית ״לפני עיוור״, והיא נוגעת גם להדרכה ולסיוע נוסף.

    DR. MEIR TAMARIפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim63, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  7. האם מוכר עלול לעבור איסור כשהקונה מסכים מרצונו לעסקה אסורה?

    הסכמת הקונה אינה מסירה את האיסור לסייע לו לעבור עבירה. המאמר מביא כדוגמאות מכירת מזון לא כשר ליהודי וסיוע בהעמדת הלוואה בריבית בין יהודים. האחריות עשויה לחול גם על עדים ועל מנסחי המסמכים המאפשרים את ההלוואה.

    DR. MEIR TAMARIפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim63, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  8. מדוע אסור לקנות ביודעין סחורה גנובה או סחורה שלא שולמו עליה מכסים?

    הקונה יוצר שוק לסחורה כזאת ובכך מסייע לעבירה. המאמר מחיל זאת גם על סחורה שלא שולמו עליה מסים או מכסים, ומתאר זאת כגניבת חלקה של המדינה. ההקלה המתוארת לגבי קנייה ללא ידיעה על הגניבה אינה חלה על קנייה ביודעין מגנב מוכר.

    DR. MEIR TAMARIפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim63, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  9. מה לעשות אם המעסיק מעכב את שכרי ומתחשק לי לקלל אותו?

    בעל הטורים מלמד שאין לקלל את המעסיק, אלא להגיש תביעה מוצדקת לבית דין. ההסבר מדגיש שכעס וקללות אינם מחזירים את השכר ועלולים להזיק לעובד עצמו וליחסיו עם הקרובים לו. יש להפנות את המאמצים לקבלת המגיע לו.

    Baal HaTurimפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim65, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  10. האם די ביושר אישי בעסקים כשהקהילה סובלנית כלפי מרמה?

    לצד האיסור האישי להחזיק מידות ומשקלות שאינם מדויקים, הציבור חייב ליצור סביבה המעודדת יושר ודוחה מרמה. הטענה שכולם עושים כך אינה מצדיקה חוסר יושר: כל עוד ממשיכים לכבד את העבריינים ולהעלים עין ממעשיהם, ההתנהגות נמשכת.

    Horav Yisrael Belskyפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim74, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  11. מה מלמד הסיפור על רבנו דוד אבודרהם על יושר במסחר?

    לפי הסיפור, רבנו דוד שקל את הסחורה במנות קטנות והוסיף מעט בכל פעם כדי להתרחק אפילו מחשש גזל. כשחשש שמסר לקונה פחות מנות מכפי ששילם עליהן, רץ אחריו כדי להודיע על הטעות האפשרית. יושרו הרשים את הקונה הלא־יהודי עד שהתגייר; הסיפור מלמד להקפיד על ממון הזולת ולטפל אפילו בספק חוסר.

    Rabbi Yissocher Frandפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim74, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  12. כיצד יכול מומחה להכלאת עופות להתפרנס לאחר שחזר בתשובה?

    הוא רשאי לעסוק ברבייה בתוך אותו מין, לאחר שהתברר שמדובר במין אחד מבחינה הלכתית. לימוד גוי בשכר כיצד להרביע מינים שונים לתועלת הגוי עצמו תלוי במחלוקת: לדעת המחבר נראה שהש״ך מתיר, ואילו הדרישה ואחרים אוסרים. את המקרה האישי המחבר מפנה לרב או לפוסק של השואל.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim76, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  13. מדוע אדם עלול להשתמש בכישרון מועיל בחוסר יושר, אף שהוא יכול להתפרנס ממנו בכבוד?

    ברל ויין מביא את הדוגמה של פורצים, שכישוריהם בפתיחת מנעולים היו יכולים לפרנס אותם ביושר. הוא מסביר את בחירתם בפיתוי של תאוות בצע ובאשליה של כסף קל. הדוגמה מלמדת שעצם קיומו של כישרון מועיל אינו קובע שישתמשו בו בדרך מוסרית.

    Berel Weinפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim79, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  14. מדוע התורה מציבה גבולות לאי־שוויון כלכלי?

    מכיוון שאלוהים הוא הבורא והבעלים העליון של הכול, יש לו הזכות להציב גבולות לאי־שוויון. המחבר מסביר שמנוחה, שמיטת חובות, שחרור מעבדות והשבת נחלת אבות נועדו למתן את אי־השוויון, כדי שעוני ותלות לא ישללו מאדם את כבודו.

    Lord Rabbi Jonathan Sacks ZTLפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim82, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  15. האם חוב נפרע אם מוסרים כסף למלווה רגע לפני שיישדד ממנו?

    רב רייזמן דן בחייב המכניס כסף לכיסו של המלווה מול שודד חמוש. על יסוד ערכו הנקוב הקבוע של המטבע, הוא מסיק באופן ראשוני שהחוב הכספי נפרע; לפי ניתוחו, מסירת סחורה באותן נסיבות לא הייתה מועילה לכך. עם זאת, הוא מציין במפורש שייתכנו טענות אחרות נגד המסקנה ומדגיש שניצול הפרצה הזאת אינו מעשה ראוי.

    Rabbi Reismanפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim84, עמ׳ 18 · פתיחה והורדת PDF

  16. האם מותר להסכים להחזיר הלוואה בתוספת הצמדה לאינפלציה ולומר שזו אינה ריבית?

    בדוגמה המובאת, הבטחה להחזיר הלוואה כספית בתוספת עבור האינפלציה נחשבת לריבית. הכינוי שניתן לתוספת אינו משנה את מעמדה. המאמר מסביר זאת בכך שהמטבע נחשב ליחידה הקבועה של החיוב.

    Rabbi Reismanפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim84, עמ׳ 18 · פתיחה והורדת PDF

  17. לפי ההסבר המובא, כיצד מחשבים פיצוי כספי על חפץ שנגנב או נשבר לפני שנים רבות?

    במאמר החיוב הכספי נקבע לפי שווי החפץ בזמן הגניבה או הנזק. עלייה מאוחרת במחיר תפוחים או ירידת ערכו של מחשבון ישן אינן משנות את סכום החוב המתואר. ההסבר מבוסס על כך שמחירי הסחורות נמדדים ביחס למטבע המשמש יחידת חישוב קבועה.

    Rav Mosheפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim84, עמ׳ 18 · פתיחה והורדת PDF

  18. מדוע קושי להגיע לסחורה מפחית מערכה, אך אינו מפחית מערכה הנקוב של מטבע?

    לפי הסברו של רב משה, המטבע משמש יחידה קבועה שלפיה מודדים את שווי הרכוש, ואילו סחורות מוערכות לפי הנסיבות. לכן נבלת בעל חיים בתחתית בור שווה פחות לאחר שמעלים אותה אל פני הקרקע. המטבע שומר על ערכו הנקוב, ובכך מוסבר ההבדל בין המקרים התלמודיים שהובאו.

    Rav Mosheפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim84, עמ׳ 18 · פתיחה והורדת PDF

  19. האם מותר להפריז בתכונות מוצר או להציג מחיר רגיל כהנחה אם הקונה אינו מפסיד?

    אסור לייחס למוצר יתרון שאינו קיים או להציג את שוויו האמיתי כמחיר הנחה: זו גניבת דעת גם בלי גביית מחיר מופרז. גם לקונה אסור לשכנע מוכר שהחפץ שווה פחות מערכו האמיתי. אם רושם כוזב לגבי האיכות מביא למחיר גבוה מדי, עלול להיות בכך גם איסור אונאה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Kedoshim84, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  20. מה מלמדת ההשוואה בין עושר לציפורים?

    המאמר מציג את שתי הציפורים המובאות בתהליך הטהרה כתזכורת לכך שעושר אינו קבוע. כשם שציפור יכולה לפרוש כנפיים ולעוף, כך רכוש הנמצא היום בידי אדם אחד עשוי להיות מחר בידי אחר.

    Rabbi A. Leib Scheinbaumפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Metzora65, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  21. האם שטר התנאים יוצר בעלות שווה ברכוש המשפחתי?

    המאמר דן בסעיף בתנאים שלפיו בני הזוג לא יעלימו נכסים זה מזה וישלטו ברכושם בשווה. הרב שלמה דיכובסקי רואה בו ראיה לאפשרות להרחיב את זכויות האישה, ומסתמך על פסיקות המתירות מתנות ותרומות משמעותיות ללא הסכמת הבעל. הרב אברהם שרמן מביא דעות הרואות בנוסח ברכה, מליצה או זכות גישה לנכסים בזמן הנישואין, ולא בעלות משותפת. הרב דיכובסקי מודה שהתנאים עצמם אינם מקנים לאישה חלק בבעלות, אך רואה בהם ראיה לכך שההסדר הממוני עשוי להשתנות.

    Rabbi Chaim Jachterפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Metzora68, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  22. מה ההבדל בין נכסי צאן ברזל, נכסי מלוג ורכושה הפרטי של האישה?

    נכסי צאן ברזל הם נכסי נדוניה שהבעל מקבל אחריות לשוויים הנקוב בכתובה; במותו או בגירושין האישה מקבלת את הנכסים או את השווי שנקבע, בלי תלות בשינוי ערכם. נכסי מלוג נשארים בבעלות האישה, אך הבעל זכאי לפירותיהם בתנאי שאינו מנהל אותם באופן לקוי, ועשוי לרשת אותם. רכוש פרטי נפרד יכול להיווצר כשניתנת מתנה בתנאי שלבעל אין בה זכויות, או כשהוא מוותר על זכויותיו.

    Rabbi Chaim Jachterפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Metzora68, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  23. מדוע האוצר שבקירות הבית התגלה דווקא דרך איום על הבית עצמו?

    רבי יששכר פרנד מציע שעושר פתאומי הוא ניסיון קשה ועלול להפוך לקללה אם לא נוהגים בו כראוי. האיום על הבית מלמד תחילה עד כמה הרכוש אינו יציב. קבלת העושר לאחר חוויה כזאת עשויה לעזור לאדם להתייחס אליו בזהירות ולא להניח לו לשנות אותו לרעה.

    Rabbi Yissocher Frandפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Metzora68, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  24. מדוע האוצר שבבית מתגלה דווקא באמצעות הריסת הקירות?

    בספר מלחמות יהודה, המצוטט במאמר, הדבר מוסבר כאזהרה מפני כוחו ההרסני של הכסף. עושר יכול להיות ברכה, אך מריבות עליו עלולות לקרוע קשרים משפחתיים. הצורך להרוס בית כדי להגיע לאוצר ממחיש סכנה זו.

    Rabbi Yissocher Frandפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Metzora79, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  25. כיצד עלינו להתייחס לכסף שברשותנו?

    החידושי הרי״ם מפרש את לשון השאלה בסיפור יציאת מצרים כלימוד על היחס לעושר. הכסף שייך לה׳, והאדם מופקד עליו לזמן מה כדי להשתמש בו כראוי. תפיסה זו מונעת את התחושה שהעושר שייך לאדם אך ורק בזכות הישגיו שלו.

    Chiddushei HaRimפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Metzora79, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  26. האם חסכנות יכולה להיות מועילה אף שקמצנות נחשבת מגונה?

    רבי שמחה זיסל זיו מסביר שריסון ההוצאות יכול לשמש משקל נגד לפזרנות העלולה להביא לחובות כבדים. במכתב לתלמידיו הוא אף יעץ להם לכתוב אליו יחד על דף אחד כדי שלא לבזבז נייר. המטרה היא איזון: לא להימנע מתמיכה בצרכים ציבוריים חשובים מתוך קמצנות, ולא להוציא סכומים מופרזים על דברים חסרי חשיבות.

    Rabbi Simcha Zissel Zivפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Metzora79, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  27. איזה לקח על קמצנות עולה מדיני צרעת הבית?

    הרב צבי הירש ויינרב מביא פירוש הקושר צרעת לא רק ללשון הרע אלא גם לצרות עין, כלומר לקמצנות. בית מדרשו של רבי ישמעאל רואה באזכור ביתו של האדם רמז למי שתופס את רכושו כשלו בלבד ואינו מוכן לחלוק אותו. הלקח הוא לראות את צורכי הזולת ולא רק את האינטרסים האישיים.

    Rabbi Dr. Tzvi Hersh Weinrebפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Metzora79, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  28. כיצד הסיפור על שבתי קושר בין חוסר ריסון התאוות לפגיעה בעניים?

    התוספות יום הכיפורים והגאון מווילנה קושרים את הפסוק על הרשעים להמשך המזמור, המתאר מי שאינו שומע לקול הלוחשים. בסיפור, שבתי בעודו במעי אמו לא חדל להתאוות לאוכל כאשר לחשו לאמו שהיום יום כיפור. כשגדל, אותו חוסר ריסון התבטא בתאוות ממון: הוא אגר תוצרת, העלה מחירים ופגע בעניים.

    TOSFOS YOM HA'KIPURIM; VILNA GA'ONפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach2-59, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  29. כיצד משפיע מנהג המקום על התחייבויות ממוניות כשלא נקבע תנאי מפורש?

    המאמר מסביר שבהיעדר תנאי מפורש מניחים שהצדדים מתכוונים לנהוג לפי מנהג המקום המקובל. לכן מעסיק אינו יכול לדרוש עבודה משחר עד ערב אם אין זה מנהגם של הפועלים במקום. מובאת גם דעת החזון איש שלפיה אף כשאין תחולה לדינא דמלכותא דינא, חוק המדינה עשוי לקבוע את כוונת הצדדים להסכם.

    Rabbi Chaim Jachterפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt1, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  30. כיצד אפשר לשמור על מרכזיות לימוד התורה כשצריך לעבוד?

    ר' מנחם זמבה סירב למשרות רבנות מפני שהעבודה בחנות הותירה לו יותר זמן ללימוד. כשאמרו שהוא לומד בין לקוח ללקוח, הוא תיקן: תוך כדי לימוד הירושלמי הוא מתפנה לרגע לשרת לקוח. הלימוד נשאר בעיניו העיסוק המרכזי, והעבודה השתלבה סביבו.

    Reb Menachem Ziembaפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt1, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  31. האם חוק המדינה יכול לקבוע את כוונת הצדדים גם כשאין תחולה לדינא דמלכותא דינא?

    לפי דברי החזון איש המובאים במאמר, חוק המדינה יכול ללמד על התנאים שהצדדים התכוונו לקבל גם כאשר דינא דמלכותא דינא אינו חל. לכן בעסקה עם תאגיד אפשר להניח שהצדדים התכוונו לפעול לפי דיני התאגידים המקומיים, גם כשהם שונים מברירת המחדל ההלכתית.

    Chazon Ishפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pts 1 and 2, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  32. כיצד מנהג המקום משפיע על הסכמים ממוניים לפי ההלכה?

    המאמר מסביר שביחסים ממוניים מנהג מקומי מקובל יכול בדרך כלל לקבוע את התנאים במקום ברירת המחדל ההלכתית, כל עוד הצדדים לא התנו אחרת. למשל, מעסיק אינו רשאי לדרוש עבודה מן השחר ועד הלילה במקום שנהוג לעבוד פחות שעות. מניחים שצדדים שלא קבעו תנאים אחרים התקשרו על דעת המנהג המקובל במקום.

    Rabbi Chaim Jachterפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pts 1 and 2, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  33. איך אפשר להשאיר את לימוד התורה במרכז גם כשעובדים בחנות?

    כאשר רבי מנחם זמבה נאלץ לעזור בחנות המשפחתית, הוא המשיך ללמוד. כשאמרו שהוא לומד תלמוד ירושלמי בין לקוח ללקוח, הוא תיקן ואמר שהוא מפסיק לרגע את לימוד הירושלמי כדי לשרת לקוח. הסיפור מראה כיצד שמר על מרכזיות הלימוד גם בתוך הצורך להתפרנס.

    Reb Menachem Ziembaפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pts 1 and 2, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  34. מה יכולה המצה להזכיר לאדם שמרוכז מדי בהשגת כסף?

    הרב בנג׳מין בלך מפרש את הוויתור על לחם בפסח כתזכורת לכך שצבירת כסף אינה צריכה להיות מטרת החיים היחידה. המצה עוזרת להכיר בכך שאפשר לחיות בלי מותרות, ושהעושר אינו קובע את ערכו של האדם. אין להקריב את הזמן עם המשפחה והיקרים לנו למען הצלחה חומרית.

    Rabbi Benjamin Blechפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach69, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  35. איזו פשרה מוצעת לתשלום לעובדים ולמוסדות חינוך סגורים בזמן השבתה כפויה?

    במצב שנדון הציע הרב אשר וייס לשלם לעובדים שאינם עובדים 30% משכרם, בין שהם יהודים ובין שאינם יהודים. לגבי בתי ספר ומעונות שאינם מספקים שירותים, הוא הכיר באפשרות עקרונית לפטור מתשלום אך התחשב בנזק הקשה שעלול להיגרם למוסדות. עד להחלטה כללית של הרשויות הוא המליץ להמשיך לשלם כדי שלמורים תהיה פרנסה.

    Rav Asher Weissפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  36. האם צריך לשלם לעובד שאינו יכול לעבוד בגלל איסור כללי או משבר?

    מובאת מחלוקת: המרדכי והרמ״א מחייבים בתשלום בנסיבות הנדונות, ואילו הסמ״ע פוטר את המעסיק כששני הצדדים אינם אשמים ולא יכלו לצפות את המניעה. פוסקים אחרים מגבילים את החיוב לפי סוג העבודה והסיבה להפסקתה. רבי זילברמן מסביר שהמוחזק בכסף יכול לדרוש ראיה לחיוב להעבירו; הרב אשר וייס מציע פשרה, והרב בלייך פוסק כרמ״א.

    Rabbi Zylberman; Rav Asher Weiss; Rav Bleichפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  37. האם משכיר רשאי לבטל חוזה מחשש שהשוכרים נדבקו?

    הטקסט מביא דעה האוסרת על המשכיר לחזור בו מחוזה שכבר נכרת מסיבה זו. הדברים מוצגים כעמדתם של חלק מהפוסקים.

    Редакция «Parsha.net»פרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  38. האם צריך לשלם לעובד או לקבלן כשהעבודה נמנעה בגלל משבר לאומי?

    לפי דעות רבות, יש להמשיך לשלם לעובדים שאינם יכולים לעבוד בגלל משבר ציבורי או לאומי, או לפחות להגיע לפשרה. הטקסט מחיל גישה זו גם על קבלנים של אירועים שבוטלו.

    Редакция «Parsha.net»פרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  39. האם מותר לקנות או למכור מניות בחול המועד?

    לפי הכלל המובא, אין לקנות או למכור מניות בחול המועד. מותר למכור אם אי־המכירה עלולה לגרום לאובדן הקרן שהושקעה.

    Rabbi Yitzchak Sultanפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  40. האם מותר להסתיר הכנסות כדי להימנע מתשלום מס בגלל מצוקה כלכלית?

    הרב אבינר אינו מתיר להסתיר הכנסות גם בנסיבות הכלכליות הקשות שתוארו. הוא ממליץ לפנות לרואה חשבון כדי לבדוק אם יש דרך חוקית ומוסרית להקל את נטל המס.

    Ha-Rav Shlomo Avinerפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach78, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  41. מדוע ראוי לתמוך בחנויות שבעליהן שומרי שבת?

    קנייה אצל בעלי חנויות כאלה מבטאת הכרת תודה על שירותם ועל הקפדתם על ההלכה. הפרסום מדגיש שהקפדה זו כרוכה בקשיים, המתגברים בשל התחרות עם חנויות גדולות.

    Редакция «Parsha.net»פרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — PesachPtOne65, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  42. מה הייתה כוונת עצתו של משה להעדיף עבודה זרה לאדם על פני חיים מן הצדקה?

    בסיפור שמביא הרב נחמן כהנא, יונתן הבין בטעות את דברי סבו משה כהיתר לעבוד עבודה זרה לצורך פרנסה. דוד הסביר לו שהכוונה היא לעבודה הזרה למקצועו הרגיל של האדם. אם אין עבודה במקצועו, עליו לקבל עבודה אחרת, ולא להשתמש בדברים להצדקת עבודת אלילים.

    Rabbi Nachman Kahanaפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmini67, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  43. האם עדיף לעבוד בעבודה שאינה מוכרת לאדם מאשר להתפרנס מצדקה?

    בסיפור המובא, יונתן הבין בטעות את דברי משה כהיתר לעבוד עבודה זרה לצורך פרנסה. דוד הסביר שהכוונה לעבודה הזרה למקצועו הרגיל של האדם. אם אין אפשרות להתפרנס במקצועו, עליו לעסוק בעבודה אחרת במקום לבחור להתפרנס מצדקה.

    David Hamelechפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmini67, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  44. כיצד ראוי לבחור מזון בהתאם ליכולת הכלכלית?

    רבי אלעזר בן עזריה מבין את הוראת התורה לשחוט מן הבקר ומן הצאן כקריאה למתינות, ולא לצריכת כל המקנה כבשר. כשאפשרויותיו של אדם מצומצמות מאוד, עליו להסתפק בירקות; כשיש לו יותר אמצעים, יוכל לאכול דגים, ובאמצעים גדולים בהרבה — בשר. העצה היא להתאים את ההוצאות על המזון ליכולת הכלכלית בלי לכלות את הרכוש.

    Rabbi Elazar ben Azariahפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmini64, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  45. מה פירוש הדבר שחנוך שיבח את ה׳ בכל תפר כשעסק בתפירת נעליים?

    רבי ישראל סלנטר מסביר שהכוונה היא לאיכות עבודתו של חנוך: הוא הקפיד על כל תפר ונתן ללקוחותיו תמורה מעולה לכספם. עצם עבודתו הנאמנה והמדויקת הייתה שבח לה׳.

    Rabbi Yisrael Salanterפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Tazria68, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  46. כיצד יכולה עבודה רגילה להפוך לעבודת ה׳?

    הרב ברל ויין מסביר שכל עיסוק וכל התנהגות של יהודי נבחנים לפי השאלה אם הם מקדמים את מלאכת שמים. גם מעשים יומיומיים דורשים תשומת לב, מסירות ואיכות, משום שגם בהם אפשר לעבוד את ה׳.

    Rabbi Berel Weinפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — Tazria68, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  47. כיצד קשור נגע הבית לגזל לפי הסברו של רבי יונתן בן עוזיאל?

    לפי הסבר זה, הגזל מכניס טומאה לבית. הריסת הקירות ולבסוף הבית מביאה לחשיפת הרכוש הגזול ולהשבתו. הטובה שבנגע היא סילוק הטומאה הזאת.

    R' Yonasan Ben Uzielפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — TazriaMetzora56, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  48. איך נגע בבית יכול להיות גם עונש וגם דרך לקבלת עושר?

    הרב משה פיינשטיין מסביר שבעל הבית עשוי להיות ראוי לאוצר הטמון בקירות בזכות מעשיו הטובים. אולם בשל צרות עינו הוא מקבל אותו באמצעות הריסת ביתו הכואבת, אף שיכול היה לגלותו ללא סבל. לכן יש משמעות לא רק לטובה המתקבלת, אלא גם לדרך שבה היא מגיעה.

    Horav Moshe Feinsteinפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — TazriaMetzora59, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  49. איזה לקח אפשר ללמוד ממחלוקות סביב מיסי הקהילה?

    הרב ברל ויין מתאר כיצד מיסוי מכביד שנתפס כבלתי הוגן יצר איבה בין הנהגת הקהילה לשכבות העניות. הוא קושר חלק מסיבות המרד בהנהגה המסורתית לסכסוכים אלה. הלקח שהוא מסיק הוא שעל הרשויות לשאוף בהתמדה למערכת מס הוגנת, שאינה מעניקה יתרונות בלתי מוצדקים לקבוצות מסוימות ומעודדת פעילות כלכלית יצרנית.

    Rabbi Berel Weinפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — TazriaMetzora66, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  50. מה מלמדת דאגת התורה לכלי חרס זולים על היחס לרכוש?

    הרב זאב לף מסביר שערכו של כלי חרס נובע מהשימוש בו ולא מחומר יקר שממנו הוא עשוי. הדאגה לכלי כזה מלמדת שמשמעות הרכוש היא במה שאפשר לעשות באמצעותו. יש להשתמש בכסף ובחפצים גם לטובת הזולת ולא רק לאגור אותם.

    Rav Zev Leffפרנסה ועבודהעוד

    מקור: Parsha.net — TazriaMetzora66, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

נושאים