Skip to main content
.

חגים ומועדים — עמוד 18

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

24 399 רשומות

  1. מדוע אין מברכים ברכה נפרדת לפני סיפור יציאת מצרים?

    הרא״ש מסביר ששאר מצוות הסדר כבר מבטאות בבירור את הכוונה לעסוק בסיפור יציאת מצרים. המצה והמרור מעניקים לסיפור הקשר ומשמעות, ולכן אין צורך בהצהרת כוונה נפרדת באמצעות ברכה.

    Roshחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach70, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  2. מה משותף לברכות התורה ולסיפור יציאת מצרים?

    המאמר מבאר שההשוואה של הרמב״ן מצביעה על קשר מהותי בין סיפור יציאת מצרים לקרבן הפסח, בדומה לקשר בין ברכות התורה לתלמוד תורה. היא גם מתאימה להבנתו את ברכות התורה כברכות הודאה לה׳, אופי המשותף להן ולסיפור יציאת מצרים.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach70, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  3. במה שונה סיפור יציאת מצרים בליל הסדר מזכירתה בכל יום?

    הרב סולובייצ'יק מביא בשם סבו, רבי חיים, ארבעה הבדלים: הסיפור נוהג דווקא בליל הסדר, דורש פירוט, מופנה לילדים ולאחרים ונחשב מצווה עצמאית. הזכירה היומיומית קצרה ואישית ונכללת בחובה הרחבה של קריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים. הרב סולובייצ'יק מוסיף שהסיפור מחייב גם שבח והודיה לקדוש ברוך הוא.

    R’ Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach70, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  4. איך קשור השם שבת הגדול לאברהם וליציאת מצרים?

    המחבר קושר את השם לא רק לנס שבו המצרים לא יכלו למנוע את ההכנות לקרבן הפסח, אלא גם לקיום הבטחות ה׳ לאברהם. זיכרון הגאולה כולל את הענשת המשעבדים ואת יציאת ישראל ברכוש גדול. אברהם מייצג את מידת החסד, המכונה גדולה, ולכן שמה של שבת זו מזכיר את גדולתו וחסדו של ה׳ שקיים את הבטחותיו.

    Benחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach69, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  5. מדוע שואלים בליל הסדר שאלות מוכרות ואומרים ״ברוך המקום״ לפני הסיפור?

    השאלות ממקדות את המשתתפים בלימוד תורה ומדגישות את יחסי הרב והתלמיד, גם כאשר המנהג כבר אינו מפתיע איש. לפי הסבר המחבר, כך הילדים מתכוננים לקבל את הלימוד בקשב ובענווה. לפי דעת שיבולי הלקט המובאת במאמר, ״ברוך המקום״ משמש כברכת התורה מיוחדת המכוונת את הדעת ללימוד העומד להתחיל.

    Rabbi Yaakov Neuburgerחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach69, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  6. מה משמעות ההעמקה בסיפור יציאת מצרים למי שכבר מכיר היטב את הסיפור?

    הרב סולובייצ'יק מסביר שגם תלמידי חכמים חייבים לעסוק לעומק בנושא יציאת מצרים ולא להסתפק בסיפור המוכר. הדבר כולל לימוד מקורות והלכות פסח, תוך התאמת ההסבר להבנת הילדים המשתתפים בסדר.

    Rabbi Joseph B. Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach69, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  7. מדוע ההגדה דורשת את פרשת ״ארמי אובד אבי״ במקום לספר את יציאת מצרים מתוך ספר שמות?

    הרב יוסף ב' סולובייצ'יק מסביר שסיפור יציאת מצרים צריך להתקיים באמצעות לימוד תורה. הפסוקים הפחות מפורשים של ״ארמי אובד אבי״ מאפשרים דרשה ולימוד מעמיק, בעוד שהסיפור בספר שמות מפורש יותר.

    Rabbi Joseph B. Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach69, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  8. מדוע מחכים זמן רב כל כך בין הכרפס לסעודה בליל הסדר?

    לפי הסברו של השם משמואל, הכרפס מעורר את התיאבון, וההמתנה שאחריו מסייעת לחוש כיצד מתפתחת תשוקה עזה לגאולה. כך משתתפי הסדר מתחברים לחוויית בני ישראל במצרים, שכבר טעמו מהבטחת הגאולה אך נדרשו להמתין ולהמשיך להשתוקק אליה.

    Sheim MiShmuelחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach69, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  9. מדוע ההבטחה לאברהם כללה את שעבוד צאצאיו?

    רב מירסקי מסביר שהשעבוד במצרים היה חלק מהיווצרות ישראל: משפחה קטנה הפכה לעם. את התוצאה החיובית של החוויה הקשה אפשר היה להעריך רק לאחר מעשה. המאמר קושר זאת לדרך שבה התמודדות משותפת עם קשיים יכולה להפוך יחידים לקבוצה מלוכדת.

    Rav Mirskyחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach69, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  10. מדוע אוכלים בסדר מצה, המסמלת חירות, לפני מרור, המסמל שעבוד?

    רב גדליהו שור, בשם השפת אמת, מסביר שרק לאחר הגאולה אפשר להביט לאחור ולהבין כיצד השעבוד הכין אותה. בתוך הגלות עצמה קשה לראות את הקשר. לכן המצה קודמת למרור: לאחר חוויית החירות חוזרים להבין את השעבוד כחלק מתהליך אחד.

    Rav Gedalyahu Schorr quoting the Sefat Emetחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach69, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  11. מדוע שוברים את המצה עוד לפני אמירת מגיד?

    המאמר מביא כמה טעמים לשבירת המצה מוקדם. הבית יוסף קושר זאת לאמירת ״הא לחמא עניא״, המתארת את לחמו של העני. הסבר נוסף הוא ששבירת המצה והצנעתה מעוררות את סקרנות הילדים ומעודדות אותם לשאול.

    Rabbi Yonason Sacksחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach69, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  12. מדוע ההגדה אינה דורשת את הפסוק על הכניסה לארץ ישראל?

    המחבר מציע כמה הסברים: הכללת הפסוק הייתה עלולה להציג את ״והבאתי״ כלשון חמישית של גאולה, אף שהבטחת הארץ כבר ניתנה לאבות. נוסף על כך, מטרתה העיקרית של יציאת מצרים הייתה קבלת התורה והפיכת העם לגוי קדוש; פסח מוביל לשבועות, ואילו לפי הרמב״ם המובא במאמר, סוכות הוא החג המציין את הארץ. אפשרות נוספת המוצעת היא שהפסוק נאמר בזמן המקדש והושמט לאחר החורבן כדי להתאים את הנוסח למציאות הגלות.

    HaRav Joseph B. Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach69, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  13. כיצד אפשר להרגיש שיציאת מצרים נוגעת לי אישית?

    ההגדה מסבירה שללא יציאת מצרים היינו אנחנו וצאצאינו נשארים משועבדים, ולכן המאורע נוגע לחיינו. אחר כך היא דורשת לראות את עצמנו כאילו יצאנו אישית ממצרים, וכך הזיכרון נעשה לחוויה. ״והיא שעמדה״ מרחיב את המבט לסכנות ולהצלה שבכל דור, והכוס המורמת מסמלת את גורל ישראל ואת נצחיותו.

    HaRav Joseph B. Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach69, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  14. כיצד המאכלים בסדר מסייעים לספר על יציאת מצרים?

    המצה, המרור וקרבן הפסח קשורים למצוות בפני עצמן, וגם ממחישים את משמעות יציאת מצרים. לפני אכילתם יש להסביר למסובים את משמעותם. כך משתלבים סיפור, לימוד ומעשה, והקידוש מעניק לסעודה אופי של קדושה.

    HaRav Joseph B. Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach69, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  15. האם די בקריאת סיפור יציאת מצרים בסדר?

    בניגוד לקריאה בהבאת הביכורים, הסיפור בסדר צריך לכלול לימוד באמצעות תרגום, שאלות והסבר. ההגדה משלבת מדרש המפרש פסוקים, משנה המביאה הלכות ואמירות קבועות, וגמרא הכוללת ניתוח והסקת מסקנות. לכן הקריאה צריכה להפוך ללימוד תורה מתוך הבנה.

    HaRav Joseph B. Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach69, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  16. מדוע הקטע ״ארמי אובד אבי״, שנאמר בהבאת הביכורים, עומד במרכז ההגדה?

    לפי הסבר המחבר, סיפור יציאת מצרים נדרש הן בהבאת הביכורים והן בליל הסדר. התורה קבעה נוסח לביכורים, וחכמים בחרו בו גם לסדר. שני הסיפורים מבטאים הכרת תודה לה׳ על הגאולה ועל חסדיו.

    HaRav Joseph B. Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach69, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  17. מדוע, לפי דעת זקנים, היה צורך להשלים את יציאת מצרים בכניסה לארץ ישראל?

    דעת זקנים משווה שחרור בלי הבאה לארץ לשחרור עבד שקיבל רכוש אך לא הובא למקום מגורים. לכן גם הכניסה לארץ ישראל נחשבת גאולה ומשלימה את השחרור. הכוס החמישית נקשרת לשלב זה.

    Da’at Zekanim MiBa’alei HaTosafotחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  18. מדוע שותים בסדר ארבע כוסות, אם התורה מבטיחה גם הבטחה חמישית להביא אותנו לארץ ישראל?

    הרב משה ליכטמן מביא כמה הסברים: ארבע הגאולות הראשונות היו נצחיות, ואילו הישיבה בארץ נקטעה בגלות; או שההבטחה החמישית התקיימה בבניהם של יוצאי מצרים ולא בדור היוצאים עצמו. לפי ההסבר הראשון, כוס אליהו מכוונת להשלמתה הנצחית של ההבטחה החמישית בעתיד. המחבר מציין גם שיש נוסחאות בגמרא שבהן אכן מוזכרות חמש כוסות.

    Rav Moshe Lichtmanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  19. מדוע הפסח בימי המלך יאשיהו מתואר כמיוחד במינו?

    רבי פנחס מקוריץ מסביר שיאשיהו השמיד תחילה את המזבחות ואת מקומות הפולחן האליליים. בכך הוא באמת סילק את כל ה״חמץ״ במובן הרוחני. הכנה זו אפשרה את חגיגת הפסח יוצאת הדופן.

    Rabbi Pinchas of Koretzחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach72, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  20. מדוע מניחים את כוסו של אליהו על השולחן ולא שותים אותה ככוס חמישית מחייבת?

    לפי ההסבר המובא בשם הגאון מווילנה, יש מחלוקת אם ההבטחה ״והבאתי״ נחשבת ללשון חמישית של גאולה המחייבת כוס נוספת. לכן מניחים כוס מלאה עד שאליהו יכריע בשאלה. הכוס מצביעה גם על הגאולה השלמה, שבה השיבה לארץ תהיה קבועה.

    Vilna Gaonחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach72, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  21. מדוע מחלקים את ההלל בליל הסדר לשני חלקים?

    שני המזמורים הראשונים מתייחסים ישירות ליציאת מצרים ומסיימים את הסיפור עליה לפני הסעודה. את יתר המזמורים אומרים לאחר הסעודה מתוך מבט אל הגאולה העתידה. הסעודה שבין שני חלקי ההלל עשויה לסמל את ההווה, המחבר בין העבר לעתיד.

    Rabbi Joseph Eliasחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach72, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  22. מדוע מצוות הפסח מתקיימות בלילה, בעוד מצוות רבות אחרות מתקיימות ביום?

    הגאון מווילנה מסביר שלליל פסח יש אופי של יום, מפני שנוכחות ה׳ התגלתה בו בבהירות יוצאת דופן. קיום מצוות הפסח בלילה מבטא אפוא ראייה גלויה של עזרתו ולא הסתר רגיל. כך הוא מסביר גם מדוע מקיימים בלילה את מצוות הסיפור, אף שהפסוק אומר ״ביום ההוא״.

    Vilna Gaonחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach72, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  23. מה פירוש לראות את עצמך בליל הסדר כאילו יצאת אישית ממצרים?

    הרב בנימין יודין מסביר שהכרת הטוב אינה מתייחסת רק להצלת אבותינו, אלא גם לטובה שהקב״ה עשה עמנו אישית. הרמב״ם קושר לחובה זו את ההסבה ואת שתיית ארבע הכוסות. בסיום המאמר המחבר מוסיף שחוויה זו צריכה לחזק גם את הביטחון בעזרת ה׳ מול קשיים אישיים וציבוריים בהווה.

    Rabbi Benjamin Yudinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach72, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  24. מדוע הרמב״ם קושר את סיפור יציאת מצרים בליל הסדר לזכירתה היומיומית ולקידוש?

    הרב מיכאל רוזנצוויג מסביר שהחוויה הייחודית של ליל הסדר משתלבת במבנה הכולל של החיים ההלכתיים. הסיפור השנתי המפורט מעניק תוכן לזכירה היומיומית, והזכירה היומיומית ממשיכה את השפעת יציאת מצרים מעבר ללילה אחד. ההפניה לקידוש מדגימה כיצד הכרזה מילולית על משמעות היום מעצבת את אופי חגיגתו כולה.

    Rabbi Michael Rosensweigחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach72, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  25. מה מסמלים ארבע הכוסות, המרור וההלל בסדר?

    ארבע הכוסות מקבילות לארבע לשונות הגאולה שבתורה, והיין מוצג כמשקה של בני חורין. המרור מזכיר את הסבל. ההלל מבטא תודה לה׳ על הגאולה ועל החירות.

    Rabbi Kalman Packouzחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  26. מה חגגו בסדר הראשון אם השחרור עדיין לא התרחש?

    הרב בנימין יודין מסביר שלפני חצות חגגו בני ישראל את אמונתם בשחרור שהובטח להם. הוא מקשר את סיום הסעודה ואכילת האפיקומן לפני חצות לביטחון שה׳ יגאל גם אותנו, כשם שגאל את אבותינו בזכות אמונתם.

    Rabbi Benjamin Yudinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  27. מדוע המצה היא גם לחם עבדות וגם סמל לחירות?

    המצה מזכירה הן את המזון שנאכל בעבדות והן את היציאה בחיפזון, כשלא היה לבצק זמן להחמיץ. הרב בנימין יודין רואה בכך את היכולת להפוך את אותו הדבר מסמל של שעבוד לסמל של חירות.

    Rabbi Benjamin Yudinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  28. האם אפשר להשתתף בסיום בטלפון כדי להיפטר מתענית בכורות?

    כמה מן הפוסקים המובאים מתירים להצטרף לסיום בטלפון או בווידאו, אף שאחרים אינם מצדדים בקולא זו. רב נבנצל מחשיב את הסעודה שהמשתתף אוכל לאחר מכן לסעודת מצווה. רב בן חיים מעדיף שהאדם יעשה סיום בעצמו, אפילו על מסכת משנה, ומתיר השתתפות מרחוק אם הדבר אינו אפשרי.

    Rav Schachter; Rav Shlomo Zalman Auerbach; Rav Asher Weiss; Rav Shmuel Fuerst; Rav Avigdor Nevinsal; Rav Ben Chaimחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  29. האם עירוב תבשילין מועיל כשבפועל אי אפשר לקבל אורחים?

    רב שכטר מסביר על פי מהר״ם חלאווה שעקרון ״הואיל״ אינו דורש אורחים בפועל או אפשרות מעשית לקבלם. די באפשרות העקרונית כיסוד הלכתי, ולכן העירוב מועיל.

    Rav Schachter; Maharam Chalavahחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  30. האם אפשר לקיים את מצוות אכילת מצה במצת מכונה כשאין מצת יד?

    הטקסט מביא דעות המתירות מצת מכונה לקיום המצווה, גם לספרדים ובברכה. רב בן חיים מעדיף מצת יד, אך מתיר מצת מכונה כשאי אפשר להשיג מצת יד. רב אשר וייס מגדיר הימנעות ממצת מכונה כחומרה ומתיר אותה כשאין אפשרות אחרת.

    Rav Schachter; Rav Ovadia Yosef; Rav Ben Chaim; Rav Willig; Rav Asher Weissחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  31. מדוע הזמנת חמץ עשויה שלא להיחשב ״רוצה בקיומו״, ומה עדיין אסור לעשות?

    רב שכטר מסביר שהמזמין אינו מקפיד לקבל קופסת חמץ מסוימת, ולכן עצם ההזמנה אינה נחשבת רצון בקיומה דווקא. עם זאת, אסור לקנות את החמץ בקניין, כגון בהגבהה או בהזזה. הגעתו לרשות האדם אינה מקנה אותו אם הוא מתכוון שלא לזכות בו, אך אסור לשמור עליו משום שבכך הוא רוצה בקיומו.

    Rav Schachter; Rav Willigחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  32. כיצד אפשר למנות רב למכירת חמץ בטלפון או באינטרנט?

    הסטייפלר סבר שבמינוי בטלפון די באמירה שממנים את הרב, גם ללא הקניין המקובל. רב סולובייצ׳יק העדיף לקיים את המנהג באמצעות אדם הנמצא ליד הממנה ונותן לו חפץ בשם הרב. בטקסט מובאים גם היתרים למנות את הרב דרך האינטרנט.

    The Steipler; Rav Soloveitchik; Rav Shmuel Fuerst; Rav Asher Weiss; Rav Nevinsalחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  33. האם נדרשת התרת נדרים כשבגלל הפסד גדול צריך למכור חמץ ממש?

    בדיון המובא מותר להקל ולמכור חמץ במקום הפסד גדול, ללא התרת נדרים. הרב משה היינמן מסכים לעיקרון, אך מסתפק אם אצל אדם פרטי אכן מדובר בהפסד גדול.

    Rav Schachter; Rabbi Moshe Heinemannחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  34. האם מותר להשאיר זום פועל בליל הסדר עבור קשיש שנמצא לבדו?

    הטקסט מתאר דעת מיעוט שהתירה להשאיר חיבור וידאו פועל במקרה חריג וקשה של קשיש המבודד לבדו. רוב הרבנים רואים בכך הפרת ההלכה, ומוזכרת אי־בהירות בשאלה אם המתירים חזרו בהם. החלופה המוצעת היא מפגש וידאו לפני החג לשיתוף דברי תורה, שירים וחלקים מחוויית הסדר.

    Rabbi Yitzchak Sultanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  35. כיצד בכור יכול להיפטר מהתענית אם אינו יכול להגיע לסיום?

    מוצע לסיים באופן עצמאי מסכת קצרה; יש הסוברים שדי במסכת משנה עם פירוש ברטנורא. פוסקים רבים מתירים להסתמך על סיום הנשמע בטלפון או בשידור חי. אם שתי האפשרויות אינן מעשיות, מובאת דעה המתירה שלא לצום בזמן משבר בריאותי כדי לשמור על הכוחות.

    Rabbi Yitzchak Sultanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  36. האם אפשר לקיים את מצוות המצה בליל הסדר במצת מכונה?

    בשעת הדחק הטקסט מתיר להשתמש במצת מכונה לקיום המצווה. בנפרד מובאת דעה שאין צורך לחשוש למצות יד במצב המגפה המתואר.

    Rabbi Yitzchak Sultanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  37. האם המתפלל בבית חייב לקרוא שיר השירים בשבת חול המועד פסח?

    לפי ההוראה המובאת, המתפלל ביחידות אינו חייב בכך. הוא רשאי לקרוא שיר השירים, אך אין זו קיום המנהג הציבורי המתואר.

    Rabbi Yitzchak Sultanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  38. האם אומרים הלל בברכה לאחר ערבית בליל פסח כשמתפללים בבית?

    הטקסט מביא הוראות שונות: לפי אחת מהן, מנהג ההלל שלאחר התפילה מוגבל לבית הכנסת, ובבית אומרים רק את ההלל שבסדר. לצד זאת מוזכרים פוסקים אשכנזים המתירים לברך גם בבית. לספרדים מובאת הוראה לומר הלל לאחר התפילה בברכה גם כשמתפללים ביחידות בבית.

    Rabbi Yitzchak Sultanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  39. האם מותר להזמין חמץ בפסח למשלוח לאחר החג?

    הטקסט מביא דעה של כמה פוסקים המתירים הזמנה כזאת. התנאי הוא ודאות שהמשלוח יגיע רק לאחר פסח.

    Rabbi Yitzchak Sultanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  40. האם מכירת חמץ תקפה כשהחמץ בבניין נעול שאינו נגיש לקונה?

    הטקסט מתיר למכור חמץ הנמצא בבניין נעול. חוסר נגישות לקונה הנוכרי בגלל מגבלות המגפה אינו נחשב למכשול למכירה.

    Rabbi Yitzchak Sultanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  41. האם אפשר למנות רב למכירת חמץ בטלפון או באינטרנט?

    מינוי כזה מותר. אם אפשר, אדם העומד ליד בעל החמץ יכול למסור לו עט או כלי אחר לצורך קניין בשם הרב. אם הדבר אינו אפשרי, הקניין אינו הכרחי; אפשר לציין במסמך שהמינוי מתקבל במלואו ובהבנת משמעותו המשפטית.

    Rabbi Yitzchak Sultanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  42. האם מי שאינו רגיל למכור חמץ רשאי למוכרו מחשש למחסור במזון לאחר פסח?

    במצב המתואר מותר למכור את החמץ גם למי שבדרך כלל אינו עושה זאת. אין צורך בהתרת נדרים לשם כך.

    Rabbi Yitzchak Sultanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  43. מה עושים בחמץ בבית או במשרד שעזבו לפני הבדיקה?

    הטקסט מציע למכור את החמץ הנמצא שם. המכירה פוטרת מחובת בדיקת החמץ באותו מקום.

    Rabbi Yitzchak Sultanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  44. כיצד מבערים חמץ כששריפה משותפת אינה בטוחה?

    בנסיבות המתוארות אין לערוך שריפת חמץ משותפת, משום שהתקהלויות אינן בטוחות וגם קבוצות קטנות עלולות להיראות לאחרים כהתנהגות לא בטוחה. החלופה המוצעת היא להשליך כזית חמץ לאסלה ולהדיח את המים.

    Rabbi Yitzchak Sultanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  45. מתי מתחילים בדיקת חמץ כשמתפללים ערבית בבית?

    יש להתפלל ביחידות בצאת הכוכבים ולהתחיל מיד לאחר מכן בבדיקת חמץ. אין לאכול סעודה בחצי השעה שלפני הבדיקה.

    Rabbi Yitzchak Sultanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  46. האם אפשר לצאת ידי חובת שמיעת המגילה בטלפון או בשידור חי?

    הטקסט מציין מחלוקת משמעותית בשאלה זו. רבנים מסוימים המליצו על דרך זו, ואילו אחרים סבורים שאין יוצאים בה ידי חובה כלל.

    Rabbi Yitzchak Sultanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  47. האם אומרים את ההזמנה לעניים בתחילת הסדר כשאי אפשר לארח?

    יש לומר ״הא לחמא עניא״ גם במצב זה, כזכר להזמנה להצטרף לאכילת קרבן הפסח בזמן המקדש. בנוסח הסדר כיום אין זו הזמנה מעשית לאנשים שבחוץ. מומלץ להסביר זאת למסובים לפני אמירת הקטע.

    Rav Shachterחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach80, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  48. איזו משמעות נוספת אפשר לראות בחלק הגדול של המצה הנשמר לאפיקומן?

    הרב בנימין יודין מציע לראות בשבירת המצה רמז למשמעותה הכפולה: עבדות וחירות. לפי פירוש זה, החלק הגדול הנשמר לאפיקומן הוא סימן לחירות ולגאולה.

    Rabbi Benjamin Yudinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  49. כיצד ״הא לחמא עניא״ מסייע להרגיש כאילו אני עצמי יצאתי ממצרים?

    הרב יוסף סלנט מסביר שכינוי המצה לחם עניים מחזיר אותנו למצבם של אבותינו, שהיו עבדים עניים. המצה מזכירה הן את העבדות והן את היציאה לחירות. גם הזמנת נזקקים לשולחן מסייעת לחוות מחדש את היציאה מן המצב שבו היו אבותינו.

    Rav Yosef Salantחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  50. כיצד השם ״לחם עוני״ קושר בין מרכיבי המצה, שבירתה ואמירת ההגדה?

    המאמר מחבר בין שתי משמעויות: לחמו של העני ולחם שעונים עליו דברים רבים. דמות העני מסבירה את מרכיביה הפשוטים של המצה, קמח ומים, ואת שבירת המצה האמצעית כאדם השומר חלק מלחמו להמשך. אמירת המגיד ושני פרקי ההלל הראשונים על המצה מבטאת את המשמעות השנייה של שמה.

    Rabbi Benjamin Yudin; Shmuelחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

נושאים