Skip to main content
.

חגים ומועדים — עמוד 19

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

24 399 רשומות

  1. כיצד חלוקת ההגדה וההלל משקפת את גאולת העבר ואת הגאולה העתידית?

    הרב קנת ברנדר מסביר שהחלק שלפני הסעודה עוסק בשעבוד מצרים וביציאה ממנו, והחלק שאחריה עוסק בגאולה העתידית. חלוקת ההלל מקבילה לכך: שני המזמורים הראשונים עוסקים במאורעות מצרים, ושאר המזמורים פונים אל ימות המשיח.

    Rabbi Kenneth Branderחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  2. מדוע אומרים חלק מן ההלל לפני הסעודה ואת השאר אחריה?

    הרב סולובייצ׳יק מסביר שלפני הסעודה על האדם לחוש שזה עתה נגאל ממצרים ולהביע הודאה אישית. שני הפרקים הראשונים של ההלל מתאימים לחוויה הזאת. לאחר הסעודה הדגש עובר לשבח על הגאולה שהתרחשה בעבר, שאותו יכול לומר גם מי שאינו חש כמשתתף ישיר באירוע.

    Rav Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  3. מדוע אומרים בסדר הלל ולא את שירת הים?

    הרב סולובייצ׳יק קושר את הבחירה לעיקרון של שבח לה׳ במקדש באמצעות שירי דוד. לפי הסברו, גם בסדר משתמשים בשירי דוד כדי להלל את ה׳ על הגאולה ממצרים.

    Rav Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  4. מדוע מזכירים בסדר שבכל דור קמים אויבים לעם ישראל?

    הרב סולובייצ׳יק מסביר שהדבר מציב את השעבוד המצרי בתוך תמונה היסטורית רחבה. לפי פירושו, רדיפות החוזרות בנסיבות שונות מאוד אינן ניתנות לצמצום לסיבה חברתית, כלכלית או פוליטית אחת; הוא קושר זאת לדברי רש״י על שנאת עשו ליעקב.

    Rav Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  5. איזו עמדה פנימית מבטאת ספירת הימים מפסח לשבועות?

    המדרש שמביא הר״ן מתאר כיצד בני ישראל ציפו בכיליון עיניים לקבלת התורה וספרו בכל יום לקראתה. ספירתנו מזכירה את הציפייה הזאת ומעודדת אותנו להתכונן לקבלת התורה מחדש בשבועות באותה התלהבות.

    Ranחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  6. אילו שתי מכות מצרים מוזכרות בהגדה פעמיים?

    אלו הן דם ודבר. הן מופיעות הן ברשימה המלאה של המכות והן בפסקאות מוקדמות יותר בהגדה.

    Moshe Erlbaumחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  7. אילו תנאים מוזכרים בהגדה וכמה פעמים?

    רבי עקיבא, רבי אליעזר ורבי אלעזר בן עזריה מוזכרים פעמיים כל אחד. רבי יהושע, רבי טרפון, בן זומא, רבי יוסי הגלילי, רבן גמליאל ורבי יהודה מוזכרים פעם אחת כל אחד.

    Moshe Erlbaumחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  8. מה מקור הקטע ״ארמי אובד אבי״ שבהגדה?

    קטע זה לקוח מפרשת כי תבוא. תחילתו בספר דברים, פרק כ״ו, פסוק ה׳.

    Moshe Erlbaumחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  9. איזה כינוי של ה׳ מופיע לפי החידון 11 פעמים בהגדה ואינו מופיע בתורה?

    זהו הביטוי ״הקדוש ברוך הוא״. החידון מציין שהוא מופיע 11 פעמים בהגדה, אך אינו מופיע בתורה עצמה.

    Moshe Erlbaumחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  10. היכן מוזכר שמו של משה בהגדה?

    לפי החידון, האזכור היחיד מופיע אחרי עשר המכות, בפסוק על אמונת בני ישראל בה׳ ובמשה עבדו. פסוק זה נאמר גם בכל בוקר בפסוקי דזמרה לפני ״אז ישיר״.

    Moshe Erlbaumחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  11. באילו מסימני הסדר מופיעה אותה אות פעמיים?

    ב״הלל״ מופיעה למ״ד פעמיים, וב״כורך״ מופיעה כ״ף פעמיים. ב״מרור״ מופיעה רי״ש פעמיים, ובצירוף ״מוציא מצה״ מופיעה צד״י פעמיים.

    Moshe Erlbaumחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  12. איזו אות מופיעה בתדירות הגבוהה ביותר בסימני הסדר?

    בסימני הסדר המובאים, האות רי״ש היא השכיחה ביותר ומופיעה תשע פעמים. היא מופיעה ב״ורחץ״, ״כרפס״, ״רחצה״, ״מרור״, ״כורך״, ״שולחן עורך״, ״ברך״ ו״נרצה״, כאשר ב״מרור״ היא מופיעה פעמיים.

    Moshe Erlbaumחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  13. איזו משמעות מעניק מחבר המכתב לילדו ללבישת קיטל בליל הסדר?

    הקיטל הלבן מזכיר למחבר את יום הכיפורים ואת חשבון הנפש. בליל הסדר הוא מתבונן באחריותו כחוליה בעם ישראל: באיזו נאמנות קיבל את המסורת וכיצד הוא מעביר אותה לדור הבא. זהו הסבר למשמעות שהוא מעניק ללבושו, ולא הצגת דין מחייב.

    Rabbi Ahron Lopianskyחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  14. על אילו חלקים בסיפור יציאת מצרים אין לדלג גם כשהילדים זקוקים לגרסה קצרה?

    המאמר מציע להבין את דברי רבן גמליאל על פסח, מצה ומרור כהצבעה על שלושה חלקים הכרחיים בסיפור. המרור מייצג את השעבוד, קרבן הפסח את תהליך השחרור ששיאו במכת בכורות, והמצה את היציאה עצמה מעבדות. יש להתאים את אורך הסיפור לשומעים, לשמור על שלושת חלקיו ולהספיק לספרם לפני שהילדים נרדמים.

    Aaron Berryחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  15. כיצד יש ללמוד את ההגדה כדי שסיפור יציאת מצרים לא יסתכם בקריאת הטקסט?

    סיפור יציאת מצרים דורש הבנה ולא רק אמירת מילים. את הקטע המרכזי, ״ארמי אובד אבי״, יש ללמוד בעזרת התורה שבעל פה ובהשוואה לפסוקים מקבילים בספר שמות. השוואת מילים וביטויים משותפים מבהירה את משמעותם ומאפשרת לגלות הבנות חדשות בהגדה.

    Rabbi Joseph B. Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  16. מדוע ההגדה מציינת בנפרד שה׳ שמע את סבלם של ישראל וראה את עוניים?

    הרב סולובייצ׳יק מסביר שבני ישראל התלוננו על עבודה מפרכת, כאב ואכזריות הנוגשים. אולם ה׳ ראה גם צרה שהם עצמם לא ראו כעיקרית: הפגיעה בחיי המשפחה, המכונה בהגדה ״פרישות דרך ארץ״. לפגיעות בכבוד האדם שאינן נכללות בתלונות המפורשות יש משמעות מיוחדת בהבאת הגאולה.

    Rabbi Joseph B. Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach73, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  17. מה מסמלים החרוסת ומרכיביה?

    הגמרא מסבירה שהחרוסת מזכירה את הטיט שבו השתמשו העבדים היהודים במצרים, או את העצים שתחתיהם ילדו הנשים היהודיות והסתירו מן המצרים את לידת הבנים. התבלינים מזכירים קש, משום שלפני טחינתם הם ארוכים וסיביים. התוספות קושרים את הוספת היין לדברי התלמוד הירושלמי על זכר לדם, ואת בחירתם של פירות מסוימים לדימויים של עם ישראל בשיר השירים. מכאן המנהג להוסיף אגוזים ושקדים; הרמב״ם מזכיר גם צימוקים ותמרים.

    Rabbi Chaim Jachterחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  18. איך מספרים על יציאת מצרים לילד שאינו שואל שאלות?

    רבי יצחק הוטנר מסביר שאפשר לקיים את מצוות סיפור יציאת מצרים באמצעות סיפור ישיר או באמצעות שיח של שאלות ותשובות. הדרכים אינן תלויות זו בזו, ולכן היעדר שאלות אינו מונע את הסיפור. לילד שאינו שואל יש לספר בלי להמתין לשאלות או לתגובה.

    Rabbi Yitzchak Hutnerחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  19. מדוע שרים ״אחד מי יודע״ בסוף הסדר ומקשרים מספרים למושגים יהודיים?

    רב אברהם שור מסביר שהאסוציאציות הרגילות של האדם משקפות את עולמו הפנימי. לאחר ההתעלות של הסדר אנו מקשרים כל מספר לתורה ולקדושה, החל באחדותו של ה׳. השיר מסייע לשמר את ההשראה של הלילה באמצעות קשרים מוחשיים בין מספרים למושגים רוחניים.

    Rav Avrohom Schorrחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  20. מדוע שואלים שאלות בסדר אם כולם מכירים את סיפור יציאת מצרים, או אם אדם עורך את הסדר לבדו?

    רב חיים שמואלביץ מסביר ששאלות מעוררות עניין ומעורבות רגשית גם בסיפור מוכר. הזכרת יציאת מצרים בכל יום פונה לזיכרון ולשכל, ואילו בסדר נדרשת חוויה של הגאולה כאירוע אישי. לכן מבנה של שאלות ותשובות חשוב גם כאשר אדם שואל את עצמו.

    Rav Chaim Shmuelevitzחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  21. כיצד מתחברים המשפטים של ״הא לחמא עניא״, ומדוע הם פותחים את מגיד?

    המחבר מציע לדמיין שאנו נמצאים במצרים בלילה האחרון שלפני השחרור. כך המצה היא לחם אבותינו, ההזמנה לרעבים היא הזמנה להצטרף לקרבן הפסח, והתקווה לשנה הבאה מבטאת ציפייה לחירות. פתיחה זו מסייעת לנו לחוות את עצמנו כמשתתפים ביציאה ולעורר הכרת הטוב לה׳.

    BaalHaboozeחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  22. מדוע אין ברכה נפרדת על מצוות סיפור יציאת מצרים?

    לפי הסבר המהר״ל המובא כאן, חכמים תיקנו ברכות על מצוות הדורשות מעשה, ואילו עיקרה של מצווה זו הוא בלב. אמירת ההגדה נועדה להביא את האדם להכרת הטוב מעומק הלב לה׳ על הגאולה.

    Maharalחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  23. מדוע האווירה המיוחדת בפסח מעוררת שאלות אצל הילדים, ואילו המעבר לסוכה אינו מעורר שאלות כאלה?

    לפי ההסבר המובא מספרי חסידות, הפאר המלכותי של שולחן הסדר אינו רגיל אצל יהודים ולכן מעורר את תמיהת הילדים. לעומת זאת, עזיבת בית קבוע לטובת מגורים זמניים מתוארת כחוויה מוכרת וכואבת משנות הגלות הרבות.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  24. כיצד מקשרים את קבלת הברכות בידי יעקב לאפיקומן?

    לפי הפירוש המובא, ליל הברכות היה בפסח, ושני הגדיים היו כנגד קרבן הפסח וקרבן החגיגה. יעקב האכיל את יצחק מקרבן הפסח, וכך יצחק כבר לא יכול היה לאכול ממאכלי עשו, משום שאין אוכלים אחריו. הגימטרייה המשותפת של ״במרמה״ ו״אפיקומן״ נקשרת למנהג לקחת את האפיקומן בתחבולה.

    yekke2חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  25. כיצד מקשר החתם סופר את ״גניבת״ האפיקומן ליציאת מצרים?

    החתם סופר מקשר את המנהג לפסוק המתאר את שתיקת הכלבים כלפי בני ישראל ביציאת מצרים. במאמר התלמודי המובא, היעדר כלבים נובחים נקשר למציאות של גנבים. לכן ״גניבת״ האפיקומן הסמלית מוסברת כזכר ללילה שבו הכלבים שתקו.

    חתם סופרחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  26. מה פירוש הביטוי ״הכול בסדר״ בהקשר של ליל הסדר?

    באמרה המובאת, משחק המילים ״הכול בסדר״ פירושו שאפשר למצוא בסדר הפסח את כל היבטי החיים היהודיים. הסדר מוצג כביטוי שלם של היהדות.

    springbok007 [?]חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  27. כיצד מסביר החשבון המובא את מאתיים ועשר השנים במצרים?

    לפי הפירוש המובא בשם רבי שמשון מאסטרופולי, עשרת המשתתפים בשבועה במכירת יוסף, כולל הקב״ה, מוכפלים בערך שם אהיה, שהוא עשרים ואחת, וכך מתקבלות מאתיים ועשר שנים. יעקב מתואר כמי שחישב תשעה משתתפים בלבד וציפה לשחרור לאחר מאה שמונים ותשע שנים. משה מנה עשרה, אך חישב לפי שם שערכו עשרים ושש וציפה למאתיים ושישים שנה; תשובת ה׳ בשם אהיה מתקנת את החשבון.

    R' Shimshon Astrapolierחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  28. איזו משמעות יש לכך שבני ישראל יכלו לאכול מקרבן הפסח?

    בפרפרזה חופשית על דברי הרב אביגדור מילר, האכילה מן הקרבן מבטאת את מעמדו החדש של העם כבניו של ה׳ וכעם קדוש. הקדושה חלה גם על הגוף ולא רק על החיים הרוחניים. לכן גם אכילה גופנית יכולה להיות השתתפות בקודש.

    R' Avigdor Millerחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  29. מדוע ההגדה משתמשת בדרשות הספרי בסיפור יציאת מצרים?

    חכמים רצו שנספר את יציאת מצרים באמצעות התורה שבעל פה לצד התורה שבכתב. לכן ההגדה משתמשת בציטוטים מן הספרי, המשלבים את הסיפור המקראי עם מסורת פירושו שבעל פה.

    HARAV JOSEPH B. SOLOVEITCHIKחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  30. מדוע ההגדה מספרת על יציאת מצרים באמצעות מקרא ביכורים שבספר דברים?

    מטרת הסדר אינה רק לספר על העבר, אלא לחוות את יציאת מצרים כגאולה אישית. במקרא ביכורים אדם החי בארץ ישראל דורות רבים לאחר היציאה מדבר עליה כחוויה שלו. ההגדה מאמצת נקודת מבט זו וממחישה אותה באמצעות המאורעות שבספר שמות, כדי שהמספר יחוש בעצמו את הגאולה.

    HARAV JOSEPH B. SOLOVEITCHIKחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  31. מה פירוש להתחיל את סיפור ההגדה בגנות ולסיים בשבח?

    שמואל מבין זאת כמעבר משעבוד גופני לחירות, ורב כמעבר מעבודת האלילים של האבות לעבודת ה׳. הרמב״ם מקבל את שני ההסברים כמשלימים זה את זה: הסיפור צריך לכלול גאולה גופנית ורוחנית. דרשת ״ובמורא גדול״ כגילוי שכינה מבטאת את הצד הרוחני גם בקטע שנראה כעוסק בעיקר ביציאה משעבוד.

    HARAV JOSEPH B. SOLOVEITCHIKחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  32. איזו שאלה על ליל הסדר נעלמה מן ההגדה לאחר חורבן המקדש?

    המאמר מביא שאלה מדוע בכל הלילות אוכלים בשר העשוי בדרכים שונות, ובלילה הזה רק צלי. השאלה התייחסה לקרבן הפסח בזמן שבית המקדש עמד. לאחר שפסקה אכילתו הושמטה השאלה והוחלפה בשאלה על ההסבה.

    Lord Jonathan Sacksחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  33. מדוע הציע הרב מנחם כשר להשיב את הכוס החמישית לסדר?

    הרב מנחם כשר ביסס את הצעתו על הקמת מדינת ישראל, קיבוץ גלויות רבות והשבת הריבונות והארץ לעם היהודי. מכיוון שהכוס החמישית קשורה לכניסה לארץ ישראל, הוא סבר שיש להשיבה. מחבר המאמר מדגיש שההכרעה נתונה לפוסקי ההלכה.

    Rabbi Menahem Kasherחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach76, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  34. כיצד טיבול הכרפס מזכיר את תחילת גלות מצרים?

    לפי ההסבר המובא, הכרפס מזכיר את אריג כתונת יוסף שאחיו טבלו בדם. טיבול הירק במי מלח מזכיר את המעשה הזה ואת מכירת יוסף, שאליה נקשרת תחילת ירידת המשפחה למצרים. המאמר מביא את רבנו מנוח כמקור להבנת המנהג כזכר לכתונת יוסף.

    Rabbeinu Manoachחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach79, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  35. כיצד כלים נאים בסדר מבטאים את היציאה לחירות?

    רב מאיר גולדוויכט מקשר את הצגת הכלים הנאים ביותר להבטחה לצאת ממצרים ברכוש גדול. הוא מתאר גם מנהג להשאיר על השולחן רק את קערת הסדר וגביעי הכסף עד אמירת בצאת ישראל ממצרים. הבאת שאר הכלים לאחר מכן ממחישה את המעבר מעבדות לחירות ולרכוש גדול.

    RAV MEIR GOLDWICHTחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach79, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  36. מדוע דווקא יין מסמל את ארבעת שלבי הגאולה?

    הרב שלמה זלמן אויערבאך מסביר זאת באמצעות השוואה למשקאות אחרים, שההנאה מכוסות חוזרות שלהם עשויה לפחות. במשל שלו, לעומת זאת, כל כוס יין מהנה יותר מקודמתה. לכן היין מתאים לבטא שלבי גאולה עוקבים, שכל אחד מהם נעלה מן הקודם.

    הרב שלמה זלמן אויערבאךחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach79, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  37. מה הקשר בין ארבע הכוסות להודאה על הצלה?

    המאמר מקשר את ארבע הכוסות לארבעת המצבים המחייבים ברכת הגומל: החלמה ממחלה, הפלגה בים, יציאה מבית האסורים ומעבר במדבר. רב מאיר גולדוויכט מסביר שביציאת מצרים חווה העם את כל ארבעת סוגי ההצלה. לפיכך, כל כוס מבטאת לפי פירוש זה הודאה בדומה לברכת הגומל.

    RAV MEIR GOLDWICHTחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach79, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  38. כיצד ארבע הכוסות משקפות את שלבי הגאולה ממצרים?

    רב מאיר גולדוויכט מסביר שהגאולה הופכת את סדרם של שלושת שלבי הגלות: זרות בארץ אחרת, עבדות ועבודת עינוי. הכוס הראשונה מבטאת שחרור מעבודת הפרך, השנייה שחרור מעבדות, והשלישית יציאה מן הגלות. הרביעית מבטאת את השלב הבא: לקיחת ישראל לעם לה׳ וההבטחה להביאם לארץ ישראל.

    RAV MEIR GOLDWICHTחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach79, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  39. מה פירוש לחוות את יציאת מצרים באופן אישי בליל הסדר?

    רב מאיר גולדוויכט מסביר על פי הרמב״ם שאדם צריך להרגיש שהוא עצמו יוצא עכשיו מעבדות לחירות. לכן גם את דברי ההגדה המוכרים יש לחוות ברעננות של שמיעה ראשונה. סיפורם של החכמים בבני ברק, שסיפרו כל הלילה, מלמד שידיעת ההסברים משנים קודמות אינה מחליפה חוויה אישית מחודשת של היציאה ממצרים.

    RAV MEIR GOLDWICHTחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach79, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  40. מה מקור המנהג להחביא או ״לגנוב״ את האפיקומן?

    הסקירה מקשרת את המנהג לדברי רבי אליעזר בתלמוד על חטיפת מצות כדי שהילדים לא יירדמו. המחבר מדגיש שמשמעות האמירה המקורית וזמן תחילת המנהג אינם ברורים לגמרי. את כינוי חתיכת המצה הזאת בשם אפיקומן הוא מתארך לימי הביניים, ומציין שגם הסיבה לבחירת השם אינה ברורה.

    Elon Giladחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach79, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  41. מה מקור הדרשות בהגדה על מספר המכות?

    לפי הסקירה, ההגדות הקדומות כבר מנו את עשר המכות, אך לא כללו את ההרחבות שבאו אחריהן. המחבר מייחס את הסימנים של רבי יהודה ואת חישובי רבי יוסי, רבי אליעזר ורבי עקיבא למדרש ההלכה מכילתא, שאותו הוא מתארך לתקופה שבין המאה השנייה לחמישית.

    Elon Giladחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach79, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  42. מה מקור הקטע על ארבעת הבנים בהגדה?

    הסקירה מצביעה על התלמוד הירושלמי כמקור לארבעת הבנים, ומציינת שהמשל מובא שם בשם רבי חייא, תלמידו של רבי יהודה הנשיא. המחבר מציין הבדלים ניכרים מן הנוסח המוכר של ההגדה, ובהם תיאורו של הבן התם.

    Elon Giladחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach79, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  43. האם ארבע הקושיות של מה נשתנה השתנו?

    לפי הסקירה, במשנה נשאלות שאלות על מצה, מרור, בשר צלי וטיבול פעמיים. בנוסח המוכר הוחלפה השאלה על הבשר הצלוי, הקשורה לקרבן במקדש, בשאלה על הסבה. המחבר משער שהשינוי התרחש במאה האחת עשרה.

    Elon Giladחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach79, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  44. מה משמעות ״היד החזקה״ ו״הזרוע הנטויה״ בסיפור יציאת מצרים?

    בעיבוד זה לתורת הרב קוק, ״היד החזקה״ מציינת התערבות אלוקית פתאומית שהעלתה את העם משפלות מצרים למעלת סיני, והיא מסומלת במצה שנאפתה במהירות. ״הזרוע הנטויה״ מציינת פוטנציאל שטרם התממש והתקדמות הדרגתית לגאולה שלמה באמצעות המצוות. המרור מבטא צד זה: תחושת מרירות העבדות מעידה שהיא מנוגדת לטבעו האמיתי של העם.

    Rav Kook; Chanan Morrisonחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach79, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  45. מדוע חשוב שפסח יחול באביב?

    הרבי מסביר שבאביב מתגלה במיוחד כוח הטבע, שמצרים הפכה לאלוהות. דווקא אז נדרשו בני ישראל לדחות בגלוי את העבודה הזרה ולהקריב שה, שסימל אלוהות מצרית. מכאן יש ללמוד להכיר בשלטון ה׳ האחד ולהקדיש לו את כוחותינו גם בשיא ההישגים האנושיים, מתוך הכרה שהשפע הוא ברכתו.

    Lubavitcher Rebbeחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach79, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  46. מדוע בפסח מעודדים להרבות בדיבור, אף שבדרך כלל מלמדים לומר מעט ולעשות הרבה?

    רבי דניאל שטיין מציין שסיפור יציאת מצרים הוא חריג: ההגדה משבחת את המרבה לספר בו. גם הכינוי של המצה ״לחם עוני״ נדרש כלחם שעונים עליו דברים הרבה. דרשת האריז״ל ״פסח — פה סח״ מדגישה אף היא את מקומו של הדיבור בעיסוק ביציאת מצרים.

    Rabbi Daniel Steinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach79, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  47. מדוע מזכירים בליל הסדר שבכל דור קמים אויבים לעם ישראל?

    הרב סולובייצ'יק מסביר שהדבר מציב את שעבוד מצרים בהקשר רחב יותר. מכיוון שרדיפות חוזרות בנסיבות שונות מאוד, הוא אינו תולה אותן בגורם חברתי, כלכלי או פוליטי מסוים. הוא מקשר זאת לדברי רש״י על שנאת עשו ליעקב.

    Rav Yosef Dov Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach79, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  48. כיצד אפשר להבין את התשובה החריפה לבן הרשע בהגדה?

    הרב סאקס מציע שהקטע התייחס במקור לאדם מבוגר שנטש את שייכותו לעם היהודי, ורק מאוחר יותר שולב בתיאור ארבעת הבנים. לפי קריאה זו, העיקרון שנשלל הוא אופייה הקהילתי של היהדות והנאמנות ההדדית בין יהודים. התשובה החריפה מתייחסת אפוא להוצאה עצמית מודעת מן הכלל, ולא לשאלה רגילה של ילד.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach78, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  49. מדוע שאלת הבן הרשע נתפסת כלעג ולא כרצון להבין?

    רבי מאיר שמחה מדווינסק מפנה את תשומת הלב לפועל: בן זה מתואר כאומר, ואילו האחרים מתוארים כשואלים. לפי קריאה זו, הוא אינו מבקש תשובה אלא מציג את הטקס כחסר משמעות באמצעות שאלה רטורית. הבעיה היא הלעג שבדבריו, ולא עצם השאלה.

    Rabbi Meir Simcha of Dvinskחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach78, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  50. איך אפשר לחגוג חירות בפסח כשנמצאים בסכנת מוות?

    בסיפור על שני אחים שערכו סדר במחבוא מפני הנאצים, האח הבכור מסביר שיציאת מצרים העניקה ליהודים חירות רוחנית נצחית: הם נעשו עמו של הקב״ה. רדיפה גופנית אינה יכולה לשלול את השייכות הזאת ואת חירות הנשמה לעבוד את ה׳. את החירות הזאת יכלו האחים לחגוג גם במחבוא.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

נושאים