Skip to main content
.

חגים ומועדים — עמוד 17

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

24 399 רשומות

  1. למה הנצי״ב מקשר את המילים ״והיא שעמדה״ בהגדה?

    הנצי״ב מקשר את הקטע לאזכור הקודם של ברית בין הבתרים, שבה מתוארים צאצאי אברהם כגרים. לפי הסבר זה, יעקב התכוון לשהות במצרים זמנית ולשמור על ייחוד עמו. המאמר מציג את ניסיונם של צאצאיו להיטמע בחברה המצרית כדוגמה שלילית שהובילה לעוינות במקום לקבלה.

    The Netzivחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  2. מה משמעות האזכור הכפול של הגאולה בסימן לזיהוי הגואל האמיתי?

    רבי מאיר שפירא מסביר שלא מדובר בסיסמה מילולית שכל מתחזה יכול לחזור עליה. הלשון הכפולה מצביעה על שתי גאולות: שחרור גופני מעבדות מצרים ושחרור רוחני באמצעות קבלת התורה בסיני. לכן משה נדרש להבטיח לעם את שתיהן.

    Rabbi Meir Shapiroחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  3. מדוע הסדר מבטא גם עבדות וגם חירות?

    המרור והמצה כלחם עוני מזכירים את העבדות, ואילו הטיבול וההסבה מבטאים חירות. אברבנאל מסביר שבלילה הזה עבר העם את שני הקצוות. כדי להעריך באמת את השחרור, יש לחוש את חומרת השעבוד שקדם לו.

    Abarbanelחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  4. מה מייחד את יציאת מצרים כלידתו של עם ישראל?

    לפי הסבר המהר״ל, יציאת מצרים הייתה יצירתו הנסית של עם ולא התפתחות היסטורית רגילה. העם נוצר בקשר מיוחד עם ה׳, קיבל תפקידים מיוחדים והתברך בקיום שאינו ניתן לכליה. לכן פסח מציין את עצם לידתו של העם.

    Maharalחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  5. מדוע ההגדה משתמשת במקרא ביכורים אך משמיטה את הפסוק על קבלת ארץ ישראל?

    גם הביכורים וגם ליל הסדר מבטאים הכרת הטוב הכוללת זכירת הסבל שקדם לישועה. הביכורים קשורים לקבלת ארץ ישראל, ואילו הסדר מציין את היציאה ממצרים ואת הזכות לעבוד את ה׳. לכן ההגדה עוצרת לפני הזכרת מתנת הארץ; לפי אותו הסבר, ארבע הכוסות מקבילות לארבע לשונות גאולה, בלי הלשון החמישית העוסקת בהבאה לארץ ישראל.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  6. האם בקשת משה לשחרר את העם לשלושה ימים הייתה הטעיה?

    לפי הרב יעקב קמנצקי, התוכנית הראשונית הייתה יציאה אמיתית לשלושה ימים לעבודת ה׳ ולהתחדשות רוחנית, ולאחריה חזרה למצרים. סירוב פרעה והחרפת השעבוד שינו את מהלך הדברים: סבל השנים שנותרו נדחס לתקופה קצרה, והגיעה גאולה מוחלטת. חרטת המצרים לאחר מכן ביטאה את ההבנה שעקשנותם היא שגרמה לעזיבת העבדים לצמיתות.

    HaRav Yaakov Kamenetzkyחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  7. מדוע נמשכה גלות מצרים מאתיים ועשר שנים במקום ארבע מאות?

    הרב יעקב קמנצקי מסביר שתקופת העבדות המלאה הייתה מביאה את העם לשער החמישים של הטומאה, שממנו לא היה יכול לעלות. לכן ה׳ חישב מחדש את ארבע מאות השנים מלידת יצחק. כך התאפשרה הגאולה לאחר מאתיים ועשר שנות שהייה במצרים.

    HaRav Yaakov Kamenetzkyחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  8. מה מלמדת שאלת הבן החכם על החוקים?

    הבן החכם שואל גם על חוקים שטעמם אינו מובן לשכל. קיומם מבטא אהבה לה׳, בדומה לנכונות למלא בקשה של אדם אהוב. שאלתו מכוונת למעשים היוצרים אהבה וקשר עם ה׳, עם משתתפי הסדר ועם העם היהודי.

    Sara Yoheved Riglerחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  9. מדוע יש ביצה בקערת הסדר?

    הביצה מזכירה את הקרבן השני, החגיגה, שנאכל כמנה העיקרית בסעודת הסדר. במקום חתיכת בשר נוספת משתמשים בביצה צלויה, שהיא סמל מסורתי לאבל ומזכירה את חורבן המקדש.

    Rabbi Shraga Simmonsחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  10. מדוע מניחים זרוע בקערת הסדר?

    הזרוע מזכירה את קרבן הפסח שהובא למקדש בירושלים בערב פסח. לזכרו מניחים עצם צלויה שנותר עליה מעט בשר.

    Rabbi Shraga Simmonsחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  11. מה מסמלת החרוסת?

    החרוסת מזכירה את עבודתם הקשה של היהודים בהכנת לבנים מטיט. במאמר היא מתוארת כתערובת סמיכה של אגוזים, תמרים, תפוחים, יין וקינמון.

    Rabbi Shraga Simmonsחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  12. מה מזכירים המרור והחזרת?

    הירקות המרים מסמלים את חיי העבדים העברים, שהעבודה הקשה מיררה אותם. במאמר מצוין שרבים משתמשים בשורש חזרת למרור ובחסה רומית לחזרת.

    Rabbi Shraga Simmonsחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  13. מה מסמל הכרפס בסדר?

    כרפס הוא ירק, כגון סלרי, פטרוזיליה או תפוח אדמה מבושל. הוא מסמל לידה מחדש והתחדשות, שכן פסח הוא חג האביב שבו חוגגים את לידתו של עם ישראל.

    Rabbi Shraga Simmonsחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  14. מה משמעות ״ברוך המקום״ לפני ארבעת הבנים?

    הרב סולובייצ׳יק מגדיר קטע זה כמעין ברכת התורה הפותחת את לימוד התורה בליל הפסח. ההגדה מזמינה את המשתתפים להצטרף לשרשרת המתמשכת של מסירת התורה שבעל פה. חיפוש זה כולל לימוד שכלי וגם חוויה רגשית, רוחנית ויומיומית.

    HaRav Joseph B. Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  15. מדוע ההגדה משתמשת בדרשות מן הספרי?

    חז״ל רצו שסיפור יציאת מצרים יכלול גם תורה שבכתב וגם תורה שבעל פה. לכן ההגדה מביאה דרשות מן הספרי ומשלבת את הסיפור המקראי עם המסורת שבעל פה.

    HaRav Joseph B. Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  16. מדוע ההגדה מספרת על יציאת מצרים דרך פרשת הביכורים?

    מטרת הסדר היא לחוות את יציאת מצרים כגאולה אישית. מביא הביכורים חי בארץ ישראל דורות לאחר היציאה, אך מודה על הגאולה כאילו יצא בעצמו ממצרים. לכן הצהרתו מתאימה למטרה זו, והפסוקים מספר שמות מסייעים לחוות את המאורעות.

    HaRav Joseph B. Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  17. מה פירוש להתחיל את ההגדה בגנות ולסיים בשבח?

    שמואל מפרש זאת כמעבר מעבדות לחירות, ורב מפרש זאת כמעבר מעבודת האלילים של האבות לעבודת ה׳. הרמב״ם מקבל את שני ההסברים כמשלימים זה את זה. הסיפור צריך לכלול הן שחרור גופני והן שינוי רוחני.

    HaRav Joseph B. Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach66, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  18. מדוע שואלים שאלות בסדר גם כשעורכים אותו לבד?

    רב פינחס אומר ששאילת שאלות בסדר היא מצווה, ומספר שכשהוא לבדו הוא שואל את עצמו. נוכחות אורח מאפשרת להפוך זאת לחילופי שאלות ולדיון ממשי. בסיפור השיחה הזאת עוזרת למשתתפים להכיר זה את זה.

    Reb Pinchasחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt1, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  19. האם יש מקבילה היסטורית למנהג פתיחת הדלת בסדר?

    המחבר מביא את עדותו של יוסף בן מתתיהו שבפסח היו פותחים את שערי המקדש מיד לאחר חצות. הוא מציע שהמנהג לפתוח את הדלת לאחר הסעודה עשוי להיות קדום באותה מידה. מכיוון שהעדות אינה מסבירה מדוע נפתחו שערי המקדש, הקשר נשאר בגדר השערה.

    Nachman Cohenחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt1, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  20. אם העושר העיקרי של יציאת מצרים הוא התורה, מדוע נדרשו גם כסף וחפצים ממצרים?

    המגיד מדובנא משיב במשל על ילד שקיבל המחאה שערכה גדול בהרבה מן המטבעות שהובטחו לו, אך עדיין לא הבין את ערכה. אביו ביקש שחלק מהשכר יינתן במטבעות כדי שהילד יוכל להרגיש שקיבל את שכרו. כך המתנות הגשמיות ענו לציפייתם המיידית של המשוחררים, שעדיין לא יכלו להעריך את מלוא גדולתה של מתנת התורה העתידה.

    The Maggid of Dubnoחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt1, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  21. מדוע יציאת מצרים כללה את ענישת המשעבדים ואת נטילת עושרם?

    השיעור מסביר שיציאה בלבד הייתה משאירה את שפיכות הדמים ואת שנות האכזריות ללא מענה. העונש נועד ללמד שאין לשכוח פשעים, ונטילת עושרה של מצרים הראתה שאין להתעשר מעבדות.

    Rav Soloveichikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt1, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  22. מדוע שבת הגדול מזכירה שחירות דורשת נכונות להסתכן?

    בלקיחת השה לקרבן פסח יצאו בני ישראל בגלוי נגד סמל האלים והשלטון של מצרים וסיכנו את עצמם. המחבר מסביר שהנכונות לוותר על נוחות וביטחון אפשרה את השחרור ומלמדת גם על צמיחה אישית.

    Rabbi Berel Weinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt1, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  23. מדוע, לפי רבי מנחם זמבה, הבן החכם ניצב ליד הבן הרשע?

    רבי מנחם זמבה הסביר שהסמיכות מבטאת את הצורך לפקח מקרוב על מעשיו של הבן הרשע. כך השיב לשאלה מדוע הוא יושב במועצה שבה נשמעות כל הזמן התקפות על הדת. לפי פירושו, נוכחות החכם בקרבת מקום מאפשרת לשמור על ערנות.

    Reb Menachem Ziembaחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pts 1 and 2, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  24. מדוע בליל הסדר מופיעות יחד מרירות ומתיקות?

    המספר רואה במרירות החזרת ובמתיקות היין ביטוי למגוון החוויות האנושיות. החיים כוללים גם תחושת מחנק וגם שמחה בשירה ובאביב. הסדר מבטא את הצורך להכניס סדר בכל החוויות האלה.

    Stewart Weissחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pts 1 and 2, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  25. האם ארבעת הבנים שבהגדה יכולים לתאר אדם אחד?

    רב פנחס מציע לראות בארבעת הבנים צדדים שונים של אדם אחד. בזמנים שונים אנו עשויים להיות חכמים, מרדנים, חסרי ידע או אדישים. עצם ההכרה שיש בנו יכולת להיות חכמים כבר מסייעת לנו להתקדם אל החוכמה.

    Reb Pinchasחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pts 1 and 2, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  26. מדוע חשוב לשאול שאלות בליל הסדר, גם כשאדם עורך אותו לבדו?

    רב פנחס אומר ששאלת שאלות בליל הסדר היא מצווה, ומספר שבדרך כלל עליו לשאול את עצמו. סדר משותף מאפשר להפוך את השאלות לשיחה ממשית. בסיפור חילופי הדברים עוזרים למשתתפים להכיר זה את זה ולדון במשמעות הדברים שקראו.

    Reb Pinchasחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pts 1 and 2, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  27. איך מצוות יכולות להעניק חירות אם הן מגבילות את האדם?

    רב פנחס מסביר שחוקים יכולים להגן על החירות באמצעות יצירת סדר ומניעת הפקרות. במובן זה מצוות התורה משחררות את האדם: עשרת הדיברות הביאו לחיי האדם סדר והתנגדות לעוול.

    Reb Pinchasחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pts 1 and 2, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  28. האם יש תקדים קדום למנהג פתיחת הדלת בסדר?

    המחבר מביא את עדותו של יוסף בן מתתיהו שבפסח נהגו לפתוח את שערי המקדש מיד לאחר חצות. הוא מציע שייתכן שגם מנהג פתיחת הדלת לאחר הסעודה מגיע מתקופת המקדש. יוסף בן מתתיהו אינו מסביר מדוע נפתחו השערים, ולכן הקשר מוצג כאפשרות ולא כעובדה מוכחת.

    Nachman Cohenחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pts 1 and 2, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  29. מדוע נדרש רכוש גשמי ביציאת מצרים אם העושר העיקרי היה התורה?

    המגיד מדובנא מספר על ילד שקיבל המחאה יקרה במקום המטבעות שהובטחו לו, והצטער מפני שעדיין לא הבין את ערכה. אביו ביקש שלפחות חלק משכרו יינתן במטבעות שהילד יכול להעריך. המשל מסביר מדוע לצד המתנה הרוחנית הגדולה נדרש גם תגמול גשמי מוחשי.

    Maggid of Dubnoחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pts 1 and 2, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  30. מדוע עונשה של מצרים מוצג בפירוש זה כחלק מן השחרור?

    הרב סולובייצ׳יק מסביר שעצם יציאתם של העבדים היה מותיר את שנות השעבוד ואת הריגת הילדים ללא מענה. העונש נועד להראות שדם שנשפך אינו נשכח, ואובדן עושרה של מצרים הראה שאין להתעשר באמצעות עבדות.

    Rav Soloveichikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pts 1 and 2, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  31. מדוע שבת הגדול קשורה לנכונות להסתכן למען החירות?

    בני ישראל לקחו כבשים לקרבן הפסח אף שהכבש סימל את אלילי מצרים ואת עוצמתה, ובכך סיכנו את עצמם. רבי ויין רואה בכך לקח שחירות והתקדמות אישית דורשות נכונות לוותר על נוחות ולקבל סיכון.

    Rabbi Berel Weinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pts 1 and 2, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  32. כיצד מתפרשות המילים ״וירעו אותנו״ על מעשי המצרים?

    הטקסט מציע שני פירושים: המצרים קשרו נגד ישראל, או הציגו אותם כרשעים והאשימו אותם בחוסר נאמנות. המחבר מדגיש את הצורה ״אותנו״. לפי הסברו, אילו הכוונה הייתה רק שעשו לנו רע, היה צפוי הנוסח ״וירעו לנו״.

    Rabbi Yosef Dov Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt2, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  33. כיצד תיאור היורדים למצרים כ״מתי מעט״ מבטא יותר ממספרם?

    לפי פירוש זה, ״מתי מעט״ מבטא לא רק מספר קטן, אלא גם חולשה, חוסר אונים והיעדר הגנה. ביציאת מצרים התהפך המצב: העם היה רב, חזק ובעל עוצמה. ההשוואה מתארת אפוא שינוי גם במספר האנשים וגם במצבו של העם.

    Rabbi Yosef Dov Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt2, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  34. מניין שיעקב התכוון לשהות במצרים רק באופן זמני?

    ״ויגר שם״ מתפרש כשהייה זמנית ולא כהשתקעות קבועה. שמירת שפתם המקורית של בני ישראל מובאת כראיה לכך. נוסף על כך, יעקב הציג את המחסור במרעה בעקבות הרעב, נסיבה זמנית, כסיבת בואו.

    Rabbi Yosef Dov Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt2, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  35. מדוע יעקב היה מוכרח לרדת למצרים אם ה׳ רק התיר לו לעשות זאת?

    יעקב עמד בפני בחירה בין הישארות בארץ ישראל לבין שמירת שלמות העם. ויתור על יוסף ובנימין היה פוגע בשלמות כנסת ישראל, המבוססת על שתים עשרה המידות שמייצגים השבטים. לכן הצורך לשמור על העם כולו הכריח אותו ללכת בעקבות בניו למצרים.

    Rabbi Yosef Dov Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt2, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  36. אילו שני פירושים ל״ארמי אובד אבי״ מובאים בביאור?

    קריאה אחת מייחסת את הדברים ליעקב או לאברהם כאדם נודד שאינו מוצא בית בטוח בשל איום מתמיד. הפירוש המובא בשם המדרש והתרגום מזהה את הארמי עם לבן, שניסה לאבד את יעקב.

    Rabbi Yosef Dov Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt2, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  37. האם להרבות בסיפור יציאת מצרים פירושו לחזור על הסיפור או להעמיק בלימודו?

    לספר ביציאת מצרים פירושו לחקור, לנתח, לשאול ולהחליף הסברים. החכמים שעסקו ביציאת מצרים כל הלילה לא חזרו שוב ושוב על אותו סיפור בלבד. השבח הוא בהעמקת ההבנה, במעורבות שכלית ורגשית ובהסקת מסקנות הנוגעות לחיינו.

    Rabbi Yosef Dov Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt2, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  38. במה נחלקו רב ושמואל לגבי הגנות שבה מתחיל סיפור יציאת מצרים?

    שניהם מחייבים להתחיל בגנות ולסיים בשבח. שמואל מפרש זאת כמעבר מעבדות גופנית לחירות, ורב כמעבר מעבודה זרה לעבודת ה׳. הרב סולובייצ׳יק קושר זאת לשיטותיהם בשחרור עבדים: לשמואל השחרור הגופני מסיר גם את המעמד הרוחני, ואילו רב דורש מעשה שחרור נפרד להסרת מעמד זה.

    Rabbi Yosef Dov Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt2, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  39. איזה תפקיד ממלא ״מה נשתנה״ מעבר להצגת שאלות?

    ״מה נשתנה״ מכריז על ייחוד הלילה הזה לעומת כל הלילות, לרבות לילות של חגים אחרים. בדומה לקידוש המייחד את השבת, הוא מצביע על המצוות המיוחדות לסדר. שני הטיבולים מעוררים את הילד לשאול, וההסבה מבטאת את החובה לחוות את היציאה ממצרים כגאולה אישית.

    Rabbi Yosef Dov Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt2, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  40. היכן ההגדה עונה על שאלות ״מה נשתנה״?

    ״עבדים היינו״ נותן תשובה כללית, ואילו התשובות המפורטות מופיעות בהמשך. בנוסח השאלות הנידון כאן, הכולל את קרבן הפסח, דברי רבן גמליאל מסבירים את הפסח, המצה והמרור. ההסבה מוסברת בקטע הבא, המחייב אדם בכל דור לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים.

    Rabbi Yosef Dov Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt2, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  41. מדוע מזכירים את לחם העוני עוד לפני ״מה נשתנה״, ומה הקשר לתקווה לחירות?

    הרב סולובייצ׳יק קושר זאת לדין מזונות הפועלים כפי שהוצג בשיעור: בלי תנאי מוקדם הם רשאים לדרוש מעדנים, משום שישראל בני מלכים. בדרך זו המארח מודיע מראש שהוא מציע לחם דל, כדי שלא לעורר ציפיות שווא. ההבטחה לחירות שבהמשך מבטאת שלאחר הגאולה תהיה ההזמנה מאדם חופשי לרעהו, והסעודה תהיה טובה יותר.

    Rabbi Yosef Dov Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt2, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  42. מדוע ההגדה מתחילה ב״הא לחמא עניא״?

    בתחילת הסיפור חשוב להבהיר שהמצה מסמלת גם עבדות וגם חירות. סיפור יציאת מצרים צריך לכלול את שני הצדדים, ולא רק את שמחת השחרור.

    Rabbi Yosef Dov Soloveitchikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach68 Pt2, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  43. כיצד הכלי יקר מקשר בין ארבע הגאולות להבטחה להביא את העם לארץ ישראל?

    הכלי יקר מקביל את ארבע הגאולות להצלה מעינוי, מעבדות, מגרות ומריחוק מן השכינה. ההצלה מתקדמת בהדרגה, החל מן הסבל החמור ביותר ועד לקרבה לה'. הוא רואה בהבטחה להביא את העם לארץ ישראל המשך של הגאולה הרביעית, המבהיר כיצד מתממשת הקרבה הזאת, ולא שלב חמישי נפרד.

    Kli Yakarחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach70, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  44. מדוע לפי דעת זקנים יציאת מצרים הייתה חסרה בלי הכניסה לארץ ישראל?

    דעת זקנים מבעלי התוספות משווה זאת לאדון המשחרר עבד ונותן לו רכוש, אך אינו מביא אותו למקום מגורים. לכן גם הבאת העם לארץ ישראל נחשבת גאולה. לפי הסבר זה, הכוס החמישית מכוונת להבטחה הזאת.

    Da’at Zekanim MiBa’alei HaTosafotחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach70, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  45. מדוע אין מציינים את ההבטחה ״והבאתי אתכם אל הארץ״ בכוס חמישית רגילה?

    הרב משה ליכטמן מביא כמה הסברים. לפי אחד מהם, גאולה זו עדיין לא נעשתה נצחית בשל הגלות שבאה אחריה, וכוס אליהו קשורה להשלמתה בעתיד. לפי הסבר אחר, ההבטחה לא התקיימה בדור יוצאי מצרים: לאחר חטא המרגלים נכנסו לארץ בניהם. המחבר גם מציין שבכמה נוסחאות של התלמוד אכן נזכרות חמש כוסות.

    Rav Moshe Lichtmanחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach70, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  46. מדוע ארבע לשונות הגאולה מצדיקות ארבע כוסות נפרדות?

    התורה תמימה מסביר את לשון התלמוד הירושלמי ״ארבע גאולות״ כארבעה שלבים נפרדים. תחילה הוקל עומס העבודה, אחר כך הסתיימה העבדות, לאחר מכן התאפשר לצאת ממצרים, ולבסוף קיבלה החירות תכלית — להיות עם ה'. לכן כל שלב מצוין בכוס הודיה משלו.

    Torah Temimahחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach70, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  47. מה משמעות ההסבה בסדר בדומה לרומאים הקדומים?

    ההסבה מסמלת חירות וכבוד של בני אצולה. הרב נורמן לאם מציע לראות בכך אירוניה היסטורית: הרומאים החריבו את המקדש, אך העם היהודי ממשיך להתקיים ולזכור אותו. אימוץ סמל החירות הרומי מבטא סירוב לתת לחורבן למחוק את הזהות היהודית.

    Rabbi Norman Lammחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach70, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  48. מדוע המצה מסמלת גם עבדות וגם חירות?

    המצה היא לחם עוני וסבל, אך גם זכר ליציאה החפוזה ממצרים, לפני שהבצק הספיק לתפוח. שני המשמעים משקפים את חוויית הסדר ואת ההיסטוריה היהודית, שבהן חירות ושעבוד מתחלפים או משתלבים. לכן החירות דורשת מאמץ מתמיד ואינה מובטחת לעד בעקבות שחרור אחד.

    Rabbi Norman Lammחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach70, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  49. כיצד דיני הפסח מבטאים את רעיון האחדות?

    בהסבר המביא את דברי המהר״ל, שלמות קרבן הפסח, מרכיביה הפשוטים של המצה והמקום המשותף להקרבת הקרבן מבטאים צדדים שונים של אחדות. הרב נורמן לאם קושר זאת לקריאה לחדש את מחויבותנו לאחדות. נבואת ישעיהו הנקראת בסוף פסח מרחיבה את הרעיון לאחדות האנושות בעתיד, המשקפת את אחדות ה'.

    Maharal; Rabbi Norman Lammחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach70, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  50. כיצד הסדר עוזר לי לחוות את יציאת מצרים כעניין אישי?

    הסבר סמלי הסדר מתחיל במה שאירע לאבותינו. אחר כך אנו מכריזים שהגאולה נוגעת גם לנו ומודים לה' על הניסים שעשה לאבותינו ולנו. כך הסיפור ההיסטורי נעשה השתתפות אישית בגאולה.

    Rabbi Norman Lammחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Pesach70, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

נושאים