Skip to main content
.

הלכה — עמוד 9

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

72 366 רשומות

  1. האם כבוד האדם, שלום בית וסבל יכולים להשפיע על פסיקה בעניין הפלה?

    הרב ליכטנשטיין מאפשר לשיקולים אלה לקבל משקל הלכתי במסגרת יסודות האיסור החלים בשלבים מוקדמים יותר. אם היסוד הוא חבלה באם, ייתכן שגם בריאותה ללא סכנת חיים תהיה שיקול. עם זאת, הוא אינו מציע אמת מידה כללית להיתר ומשאיר את ההכרעה לבחינה פרטנית.

    R. Lichtensteinהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  2. כיצד מעריך הרב ליכטנשטיין סכנה לאם בדיון על הפלה?

    כאשר יסוד האיסור קשור לרציחה, הרב ליכטנשטיין דורש סכנה ממשית לאם. הוא מוכן לשקול סכנה קיצונית של אובדן השפיות, תוך הבחנה בינה לבין מצוקה נפשית רגילה. לדעתו, גם סכנה גופנית מחייבת בחינה מחמירה יותר מזו הנדרשת להיתר חילול שבת, כאשר מנגד עומדים חיי עובר בר־קיימא.

    R. Lichtensteinהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  3. אילו דעות מובאות לגבי חילול שבת להצלת עובר?

    מובאות שלוש דעות: היתר משעת ההתעברות, היתר לאחר ארבעים יום, והיעדר היתר למען העובר עצמו משום שעדיין אינו נחשב חי. הרב ליכטנשטיין מדגיש שהיעדר היתר לחלל שבת אינו מתיר כשלעצמו להפסיק היריון. פעולה מכוונת להפסקת חיים או חיים בכוח היא צעד נוסף.

    R. Lichtensteinהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  4. מדוע שלב ההיריון חשוב בדיון על איסור הפלה?

    הרב ליכטנשטיין קושר יסודות אפשריים שונים של האיסור לשלבי התפתחות שונים. ארבעים יום עשויים להיות גבול משמעותי לאיסורים הנלווים לרציחה או לחבלה בעובר; בנוגע לחבלה באם הוא בוחן גם את סוף השליש הראשון. יכולת לחיות מחוץ לרחם היא גבול נפרד בדיון על רציחה.

    R. Lichtensteinהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  5. אילו יסודות אפשריים לאיסור הפלה בוחן הרב ליכטנשטיין?

    הרב ליכטנשטיין בוחן כמה יסודות: רציחה כאשר העובר מסוגל לחיות מחוץ לרחם, איסורים הנלווים לרציחה, חבלה וחובה לשמור על חיי העובר. הוא גם יוצא מן העיקרון שהתורה אינה מתירה ליהודים את מה שהיא אוסרת על בני נח. יסוד האיסור משפיע על מועד תחולתו ועל החריגים האפשריים.

    R. Lichtensteinהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  6. מדוע ההיתרים לתשלום עבור עבודה בשבת אינם מאפשרים לפתוח אזור מסחרי שלם?

    המחבר מסביר ששימוש כזה בהיתרים יפגע ברוח השבת. נוסף על כך, אסור לבצע את המכירות עצמן ואת העסקאות בכרטיסי אשראי, ולכן ההצעה אינה מעשית.

    Yair Hoffman [?]הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  7. באילו תנאים אפשר לשלם למלצר, לבעל קורא או לשמרטפית עבור עבודה בשבת?

    מותר לשלם כאשר העבודה בשבת מצטרפת לעבודה לפני שבת או אחריה, והכול נחשב עבודה אחת ומשולם יחד. לכן הכנת הקריאה בתורה מראש מאפשרת לכלול בתשלום גם את הקריאה עצמה; בלי הכנה כזאת יש בעיה. גם שמרטפית יכולה לקבל תשלום בהבלעה כאשר היא מספקת חיתולים או מזון שקנתה מכספה מראש.

    Yair Hoffman [?]הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  8. האם מותר ליהנות משכר שבת אסור שכבר התקבל?

    המאמר מביא מן השולחן ערוך שאסור ליהנות משכר כזה. עצם העובדה שהכסף כבר שולם אינה מתירה את השימוש בו.

    Rabbi Yair Hoffmanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  9. האם מותר לשמור על ילדים בשבת תמורת שמירה על ילדים בזמן אחר?

    לפי דעת הרב נויבירט המובאת, תמורה שאינה מוחשית, כגון שמירה בתמורה לשמירה, מותרת. לכן אפשר לשמור על ילדים תמורת שירות דומה, אף שתשלום רגיל בכסף או במזון נכלל באיסור שכר שבת.

    Rav Neuwirthהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  10. האם מותר לתת כסף במתנה כהוקרה על עזרה בשבת?

    אם שני הצדדים מסכימים שלא נוצר חיוב כספי, ניתן להציע לאחר שבת מתנה כאות הוקרה. המחבר מסיק בזהירות היתר זה מן המשנה ברורה: הכסף צריך להיות מתנה ולא שכר המגיע על פי התחייבות.

    Rabbi Yair Hoffmanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  11. האם אפשר לכלול תעריף גבוה יותר לשבת בתשלום משותף עם ימי החול?

    רב שלמה זלמן אויערבך סבור שהבדל בין תעריף שבת לתעריף חול מונע מן התשלום להיחשב הבלעה, ולכן אסור לקבל את התוספת עבור שבת. הרב אלישיב, לעומת זאת, עדיין רואה בתשלום זה הבלעה.

    Rav Shlomo Zalman Auerbach; Rav Elyashivהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  12. כיצד הבלעה מתירה תשלום הכולל עבודה בשבת?

    התשלום צריך להיות עבור שכירות אחת הכוללת עבודה בשבת ובחול, ולא עבור שתי שכירויות נפרדות שאוחדו לתשלום אחד. לפי הדעה המקובלת המובאת, די בעבודה לפני שבת או אחריה, גם אם רוב השעות היו בשבת. המאמר מביא גם דעות הדורשות עבודה הן לפני שבת והן אחריה, או מסתפקות אם עבודה רק לאחר שבת מספיקה.

    Rabbi Yair Hoffmanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  13. האם מותר לשלם לגוי לאחר שבת עבור שעות שעבד בשבת?

    המאמר קובע שאיסור שכר שבת חל על יהודים, ולכן מותר לשלם לעובד גוי לאחר השבת. היתר התשלום אינו מתיר לגוי לעשות מלאכה עבור יהודי.

    Rabbi Yair Hoffmanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  14. מי עובר על איסור שכר שבת: העובד או המעסיק?

    לפי רוב הפוסקים המובאים, העובד עובר על איסור קבלת שכר שבת, ואילו המעסיק עובר על ״לפני עיוור״ בכך שהוא מכשיל אותו. רבי עוזיאל מייזלס סבור שאיסור שכר שבת עצמו חל גם על המעסיק, אך רוב הפוסקים דוחים עמדה זו.

    Rabbi Yair Hoffmanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  15. מדוע מותר לקבל שכר על קבורה ביום טוב שני?

    המגן אברהם מתיר לקבל שכר זה מחשש שלא יימצא מי שיעשה את העבודה בחינם. המאמר מציג חשש זה כבסיס להיתר תשלום עבור מצווה זו.

    MagenAvrahamהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  16. האם מותר לשלם לחזן על תפילה בשבת?

    המאמר מביא שתי דעות: רבנו ברוך והטור אוסרים את התשלום אלא אם הוא נכלל בתקופת שכירות ארוכה יותר, ואילו רבנו שמואל מתיר. המשנה ברורה מסביר את ההיתר בכך שמדובר במצווה, שבמקומה לא גזרו חכמים את האיסור. עם זאת, המקבל לא יראה סימן ברכה בשכר זה.

    Rabbeinu Boruch; Tur; Rabbeinu Shmuel; MishnahBerurahהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  17. מדוע תשלום על שירות מותר בשבת שונה מפתיחת חנות?

    המאמר מבחין בין מלאכה מן הסוגים שהתורה אסרה במסגרת ל״ט מלאכות, לבין האיסור מדרבנן לקבל שכר על שירותים בשבת. ההקלות בתשלום עשויות להתייחס לאיסור השני, אך אינן מתירות מלאכה. לכן המחבר סבור שאין בהן היתר להפעלת אזור מסחרי, הכרוכה בהכרח במלאכה.

    Rabbi Yair Hoffmanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  18. האם מותר לפנות ביד או במברשת קליפות מוקצה שנפלו ישירות על המפה?

    המאמר מציג מחלוקת: הראב״ד אוסר אפילו לטאטא שאריות כאלה, הרשב״א מתיר מכוח גרף של רעי, והרמב״ן מתיר משום טלטול מן הצד. המחבר מסביר שמדברי השולחן ערוך והרמ״א משתמע שמותר לפנות קליפות ועצמות, אך האחרונים נחלקו בטעם ההיתר. אם ההיתר הוא רק משום טלטול מן הצד, משתמשים בכלי; אם הוא משום גרף של רעי, ייתכן שמותר לפנות ביד. כדי להימנע ממחלוקת זו, המחבר מעדיף להניח את השאריות ישירות על צלחת.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  19. מתי מותר לפנות מוקצה מאוס משום כבוד הבריות?

    מותר לפנות חפץ מוקצה שריחו רע או שהוא מאוס ממקום מגורים שמשתמשים בו, מכוח דין גרף של רעי; חיתול מלוכלך הוא דוגמה לכך. ההיתר נועד לשמור על כבוד הבריות ומוגבל למה שנחוץ להשבת הכבוד. בדרך כלל אסור ליצור מצב כזה בכוונה, למשל להחליט להשתמש בחלק בלתי מנוצל של הבית רק כדי לפנות ממנו מוקצה. המאמר מוסיף שאין ליהודי לפנות גרף של רעי כאשר נוכרי יכול לעשות זאת.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  20. האם מפיות וממחטות משומשות עשויות להיות מוקצה?

    המאמר מציין שיש פוסקים הרואים במפיות ובממחטות משומשות מוקצה, מפני שכבר אין משתמשים בהן. לכן המחבר ממליץ להניח אותן לאחר השימוש על צלחת או על משטח אחר שיהיה אפשר לפנות בדרך מותרת.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  21. מתי עצמות, פירורים וקליפות נחשבים למוקצה?

    שאריות המתאימות למאכל בעלי חיים, עופות או דגים שמקובל להחזיק באזור אינן מוקצה, גם אם בני אדם כבר אינם אוכלים אותן. לכן המאמר מתיר פירורים ועצמות שכלבים עשויים ללקק. שאריות המתאימות רק לבעלי חיים שאינם מצויים באזור הן מוקצה, אלא אם האדם מחזיק בעלי חיים כאלה. קליפות וגלעינים שאינם מתאימים לבעלי חיים מצויים נחשבים למוקצה אם לא נשאר עליהם אוכל.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  22. האם מותר להזיז פח אשפה לאחר שהשליכו לתוכו מוקצה?

    המאמר מזהיר שלאחר השלכת מוקצה לפח אשפה, אין לטלטל את הפח עצמו. לעיתים קרובות תכולתו הקודמת כבר מעניקה לו מעמד זה, ולכן המחבר מורה להשאירו במקומו. הוא מזכיר נסיבות חריגות אך אינו מפרט אותן.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  23. האם מותר לטלטל בסיס למוקצה לאחר שהמוקצה עצמו הוסר ממנו?

    אם חפץ קיבל מעמד של בסיס לדבר האסור, הוא עצמו נעשה מוקצה. הסרת החפץ האסור שהיה מונח עליו אינה מתירה כשלעצמה לטלטל את הבסיס בשבת. המאמר אינו מפרט את התנאים שבהם חל מעמד זה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  24. כיצד אפשר לפנות מהשולחן קליפות ופריטי מוקצה אחרים בשבת?

    המאמר ממליץ להניח שאריות כאלה ישירות על צלחת כדי שאפשר יהיה לפנותן יחד איתה; באופן דומה אפשר להסיר כיסוי חד־פעמי או מפה. אם יש לחם על אותו משטח, מותר להעביר אותו עם המוקצה, ואפשר להניח לחם במיוחד למטרה זו. בלי לחם מותר לפנות כאשר המקום יידרש בשבת והשאריות מפריעות לשימוש בו. היתרים אלה מניחים שהצלחת או המשטח האחר לא נעשו בסיס לדבר האסור.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  25. אילו זכויות של עבד עברי מדגיש המאמר?

    הרב נחמן כהנא מתאר עבד עברי כאדם שעצמאותו הוגבלה ושיש לשמור על כבודו האנושי. לפי הצגת הדברים במאמר, האדון מפרנס את אשתו וילדיו, מטיל עליו עבודה רק בתחום מקצועו ונותן לו קדימות כאשר יש מזון או מיטה לאדם אחד בלבד. בסיום עבודתו על האדון להעניק לו מתנת פרידה נדיבה.

    Rabbi Nachman Kahanaהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  26. האם אדם המתפרנס כולו מצדקה חייב גם הוא לתת צדקה?

    במאמר מובא שאפילו עני התלוי לחלוטין בצדקה חייב לתת צדקה. הדבר מוסבר בכך שהאפשרות לתת היא חלק מכבוד האדם. שיעור הנתינה ותנאיה אינם נידונים כאן.

    Maimonidesהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  27. מדוע משאירים לחם על השולחן בזמן ברכת המזון?

    המגן אברהם אומר שבשעת ברכת המזון על שולחנו של אדם יש להשאיר מעט לחם, כדי שיהיה לברכה על מה לחול. הרב רייזמן קושר זאת להסבר הרמב״ן, שלפיו שפע ברכה יכול לצמוח מכמות קטנה שכבר קיימת.

    Magen Avrahamהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  28. האם אני יוצאת ידי חובה כשאמי מדליקה נרות שבת רק כמסורת ודוחה את הציווי האלוהי?

    לפי דעת השואל ומשיב המובאת, מי שדוחה את עצם יסוד הציווי אינו מקיים מצווה במעשה זה ואינו יכול להוציא בו אדם אחר ידי חובה. לכן במקרה המתואר על הבת להדליק בעצמה בברכה. אם הדבר יפגע באמה, המחבר מציע להדליק את האור החשמלי בחדר האוכל ומתיר לברך עליו.

    Sho’eil Umeishiv; Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  29. כיצד ראוי לבעל להשתתף כאשר אשתו מדליקה נרות שבת?

    ראוי שהבעל יקבל עליו להכין את הנרות שאשתו תדליק. המחבר מציין שגישה זו מוזכרת בזוהר וגם משתמעת מלשון המשנה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  30. האם חובת הדלקת נרות שבת מוטלת רק על בעלת הבית?

    החובה מוטלת על כל אחד, אך בדרך כלל בעלת הבית מדליקה כשליחת כל בני הבית. אין פירוש הדבר שכל אחד צריך להדליק בנפרד. אם היא אינה יכולה לקיים את המצווה, בן בית אחר צריך להדליק.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  31. כיצד אפשר לכלול את התאורה החשמלית במצוות נרות שבת?

    המחבר ממליץ לכבות ולהדליק מחדש את תאורת חדר האוכל לשם שבת סמוך להדלקת הנרות. לפי המנהג האשכנזי המתואר, מדליקים אחר כך את הנרות ומברכים בכוונה לכלול את שני סוגי התאורה. לפי המנהג הספרדי המתואר, מברכים תחילה ואחר כך מדליקים את האור החשמלי ואת הנרות.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  32. האם אפשר להדליק אור חשמלי בברכה במקום נרות שבת בבית חולים?

    רוב הפוסקים המובאים מתירים לקיים את המצווה באור חשמלי, אף שיש הדורשים פתילה וחומר בעירה הנמצאים לפני המדליק. בשעת הדחק, כגון בבית חולים האוסר אש גלויה, המאמר מתיר להדליק אור חשמלי ולברך עליו.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  33. האם אפשר לצאת ידי חובת נרות שבת על ידי הדלקה של גוי עבורי?

    לפי ההכרעה שבמאמר, המצווה מחייבת מעשה הדלקה לשבת ולא רק בית מואר. לכן הדלקת גוי אינה מוציאה יהודי ידי חובה, שכן גוי אינו יכול להיות שלוחו לקיום מצווה. לפי הדעה האחרת, המצריכה רק תאורה, הדבר היה מספיק.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  34. האם צריך להדליק אור במיוחד לשבת אם הבית כבר מואר?

    הראשונים נחלקו אם די בבית מואר או שיש צורך בהדלקה מיוחדת לשבת; המאמר פוסק כגישה השנייה, שלפיה גם מברכים על ההדלקה. די להדליק אור אחד לכבוד שבת, ואין צורך לכבות ולהדליק מחדש את כל שאר האורות. מסדרון שכבר מואר מתאורת הרחוב אינו זקוק לתאורה נוספת.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  35. לשם מה נועדו נרות שבת, ואילו מקומות צריכים להיות מוארים?

    במאמר מובאים שלושה טעמים: לכבד את השבת באור, לאפשר הנאה מן הסעודה ולמנוע היתקלות ומעידה בחושך. שני הטעמים הראשונים מתמקדים במקום הסעודה, ואילו השלישי מחייב לדאוג לתאורה בכל המקומות בבית שיעברו בהם בשבת.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  36. האם מותר לחלק חלה ולאכול לפני מי שבירך?

    הרמ״א מתיר לחלק לחם לפני שהמברך אוכל, אך על האחרים להמתין עד שיאכל; רבי שמשון מקוצי מתיר לאכול את החתיכות שכבר קיבלו. הט״ז מתנגד לחלוקה מוקדמת משום שהיא השהיה מיותרת בין הברכה לאכילה, ואילו הב״ח ממליץ להימנע ממנה מחשש שאנשים יאכלו לפני המברך.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  37. האם מותר לאכול לחם לפני מי שבירך המוציא עבור כולם?

    במאמר מובא דין ממסכת ברכות: כאשר אדם אחד מברך על הלחם עבור כל המסובים, האחרים צריכים להמתין. אין להם לאכול עד שהמברך ייקח את חתיכת הלחם שלו.

    R. Gil Studentהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  38. האם צריך לברך על מזון שאוכלים לצורכי ספורט אף שטעמו אינו נעים לי?

    הרב שלמה אבינר משיב שבוודאי יש לברך. הטעם הוא שהמזון מזין את הגוף גם כאשר טעמו אינו נעים לאוכל.

    Ha-Rav Shlomo Avinerהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  39. כיצד יש לנהוג באוכל שמבשל חייל לא יהודי בבסיס צבאי?

    לאשכנזים די שיהודי ידליק את האש או את מקור החימום, ולאחר מכן הנוכרי יכול להניח עליו את הסיר. לספרדים הדרישה העיקרית היא שיהודי יניח בעצמו את האוכל על האש. בדיעבד, כשאין אוכל אחר, הרב שלמה אבינר מתיר להקל מכוח ספק ספקא: שמא די בהדלקת האש בידי יהודי, ושמא לחיילים הנוכרים הקבועים יש דין המאפשר את ההקלה המובאת לגבי משרתים.

    Ha-Rav Shlomo Avinerהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  40. האם מותר לשבת ברגליים משוכלות בבית הכנסת או בבית המדרש?

    הרב שלמה אבינר משיב שאין לשבת כך, משום שיש לשבת ביראת קודש. כך גם בבית המדרש, ולימוד התורה צריך להיעשות באימה, ביראה וברטט.

    Ha-Rav Shlomo Avinerהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  41. איזו השלכה מעשית של שמחת אדר מובאת במאמר?

    ליהודי שיש לו דין עם נוכרי, אדר מוצג כזמן favorable לבירור הדין. הרב דניאל פרידמן קושר זאת לעימות בין המן לעם היהודי שהסתיים בהצלה. בהערה מובאת גם דעת אליה רבה, שלפיה אף ניסן הוא זמן מתאים לכך.

    Rabbi Daniel Fridmanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  42. האם יש מצווה לחגוג חנוכת בית כנסת חדש?

    רבי דוד מנובהרדוק מסיק זאת מדברי הרמב״ן שיש מצווה מן התורה לחגוג את השלמת בניין בית המקדש. להבנתו, גם חגיגת חנוכת בית כנסת או בית מדרש חדש היא מצווה מן התורה.

    Rabbi Dovid of Novardokהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  43. איזו קדושה יש לבתי כנסת ולבתי מדרש?

    הגמרא מפרשת את דברי יחזקאל על ״מקדש מעט״ כמתייחסים לבתי הכנסת ולבתי המדרש שבגלות. החיי אדם, בשם רבי אליעזר ממיץ, כותב שקדושת בית הכנסת, כמו קדושת בית המקדש, היא מן התורה.

    Chayei Adamהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  44. האם המצווה לבנות את בית המקדש חלה בכל דור?

    בניית בית המקדש היא אחת מתרי״ג המצוות. החובה חלה בכל דור כאשר אפשר לקיימה.

    Rabbi Hershel Schachterהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  45. אילו שני סוגי קדושה יש בארץ ישראל?

    כפתור ופרח מבחין בין קדושת השכינה, שהעניק ה' לארץ עוד לפני כניסת ישראל, לבין הקדושה הקשורה למצוות התלויות בארץ. את הקדושה השנייה החיל העם בכיבוש בימי יהושע ובחזקה בימי עזרא. החתם סופר מסביר שהקדושה השנייה יכולה להתבטל, כפי שקרה לאחר הכיבוש הבבלי, ואילו הראשונה קיימת לעולם.

    Kaftor VaFerach; Chasam Soferהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah79, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  46. מדוע מי שמודה בחלק מהחוב צריך להישבע על השאר?

    בדיון בדין מודה במקצת, את החלק שהנתבע הודה בו עליו לשלם, ועל כפירתו ביתרה עליו להישבע בבית דין. עצם ההודאה בחלק מהחוב אינה מוכיחה שהנתבע דובר אמת. רבה מסביר שבדרך כלל אדם אינו מעז לכפור בכל החוב בפני בעל חובו, ולכן הוא עשוי להודות רק בחלקו.

    Rabbaהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah79, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  47. האם אפשר להניח שעצמות שנמצאו בארץ ישראל הן של לא־יהודים מפני שהם רוב אוכלוסיית העולם?

    ר' יחזקאל אברמסקי מסביר שאין להסתמך על רוב אוכלוסיית העולם: הרוב הנוגע לעניין הוא הנקברים בארץ ישראל במשך אלפי שנים, שלדבריו יש להניח שרובם יהודים. המאמר מציין שגם סימנים על הקברים וקרבה לקברים יהודיים ידועים עשויים להעיד על זהות השרידים. אפילו בספק שקול כבוד המת מחייב להחמיר, וגם עצם ההיתר לפנות שרידי לא־יהודים שנוי במחלוקת.

    R. Yechezkel Abramsky; Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah79, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  48. אילו הגבלות התנהגות חלות בשטח בית קברות?

    המאמר מונה איסורים על אכילה, שתייה, רעיית בעלי חיים ושימוש בבית הקברות כקיצור דרך. הגבלות אלו נוגעות להתנהגות של קלות ראש בשטח בית הקברות, והן חלות גם על קרקע עולם. לפי החתם סופר, הן חלות גם בין הקברים ובשטחים שיועדו לבית קברות אך טרם שימשו לקבורה.

    Редакция «Parsha.net»; Chatam Soferהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah79, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  49. לאחר העברת המת, האם מותר להשתמש בקבר ובעפרו ללא הגבלה?

    איסור ההנאה ממבנה קבורה נשאר גם לאחר הוצאת המת, אם הקבורה נעשתה ברשות בעל הקרקע. האיסור אינו חל על קרקע עולם שלא נעקרה. הרא"ש ורבנו ישעיה נחלקו בדין עפר שנחפר והוחזר על המת; המאמר מציין מנהג להחמיר, ולכן השימוש באתר מחייב בירור הלכתי נוסף.

    Rosh; Rabbeinu Yeshaya; Remaהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah79, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  50. האם צריך להעביר עפר עם הגוף בעת קבורה מחדש?

    לפי המשניות המובאות, כשמוציאים גוף לקבורה מחדש יש ליטול עמו עפר בעומק שלוש אצבעות; דין זה נקרא תפוסה. הדין נוגע לקבורה ישירות באדמה, ולא לקבורה בארון שנותר שלם. המחבר מציין שהחלת הדרישה על עצמות מקברים עתיקים תלויה בשאלות פרשניות שאינן מוכרעות במאמר.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah79, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

נושאים