Skip to main content
.

הלכה — עמוד 8

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

72 366 רשומות

  1. האם מותר להכין מי מלח לסדר שחל בשבת?

    התנא הראשון מתיר להכין בשבת כמות קטנה של מי מלח, ואילו רבי יוסי אוסר אפילו כמות קטנה. למעשה, כמעט כל הפוסקים המובאים פוסקים כדעה הראשונה. הר״ן מגדיר את הכמות המותרת כנצרכת לסעודה הקרובה, ולכן אפשר להכין עבור הסדר הקרוב בלבד, ולסדר הבא להכין עוד לאחר השבת.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  2. האם מותר למלוח ירקות ביום טוב?

    מליחת צנון וירקות דומים הנידונה כאן תלויה בטעם האיסור בשבת. לפי רש״י, הקושר אותה לעיבוד עורות, היא אמורה להיות אסורה גם ביום טוב; לפי הרמב״ם, הקושר אותה לבישול, היא אמורה להיות מותרת כבישול. המחבר מסיק שלמעשה יש להתחשב בחומרות שתי הדעות.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  3. האם מותר לשמר ירק במלח בשבת אם בדרך כלל אין מכינים אותו כך?

    לפי רש״י והסמ״ג הדבר אמור להיות אסור מפני שהוא דומה לעיבוד עורות או נחשב למעשה חול. המחבר מציע שלפי גישת הרמב״ם ייתכן היתר, משום שזו אינה דרך רגילה להכנת אותו ירק. אולם פסק הגר״ז המובא למעשה אוסר לשמר ירק במלח גם כשאין רגילים לאוכלו או לשמרו כך.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  4. האם מותר לערבב יין וחומץ בשבת?

    לפי הסבר רש״י הדבר מותר, ואילו הט״ז אוסר על יסוד גישת הרמב״ם. הערוך השולחן חולק על הט״ז וטוען שכבישה דומה לבישול רק במאכלים מוצקים, ולא בערבוב שני נוזלים. במסקנתו הכללית ממליץ המחבר לנהוג כחומרות שתי הגישות העיקריות.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  5. האם מותר להשרות ירקות בחומץ בשבת?

    לפי גישת הרמב״ם הדבר אסור מדרבנן כפעולה הדומה לבישול. לפי הסבר רש״י הדבר אמור להיות מותר, מפני שאינו דומה למליחת עורות. המחבר מסיק מפסקי השולחן ערוך שיש לנהוג כחומרות שתי הגישות.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  6. מדוע כבישה בשבת חמורה מבישול ישירות בחמה?

    הטקסט מציע שההבדל הוא שכבישה ומליחה הן דרכים רגילות להכנת מזון. משום כך החמירו בהן יותר מבישול ישירות בחמה, שאינו דרך הכנה רגילה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  7. מדוע מותר לטבול פרוסות צנון במלח אחת אחת בשבת, אך אסור למלוח כמה יחד?

    רש״י מסביר שהאיסור נובע מדמיון לעיבוד עורות, הרמב״ם מדמיון לכבישה האסורה מדרבנן כעין בישול, והסמ״ג והגהות סמ״ק מאופייה החולי של הפעולה. עם זאת, מותר לטבול פרוסה בודדת במלח בשעת האכילה. הדין חל גם על ירקות אחרים שרגילים לעבדם במלח, כגון בצל ומלפפונים.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  8. האם ייתכן שרב התיר לגוי להכשיר בשר בשבת?

    המחבר רואה בסיפור אפשרות סבירה, אך אינו טוען שהוא יודע מה היו נסיבות המקרה. בניגוד למליחה לשימור ממושך, מליחה להוצאת הדם אינה איסור תורה של מעבד לפי כל הדעות בגמרא הנידונות כאן; משום כך הפסד גדול עשוי היה להצדיק עשייתה בידי גוי ובהשגחת יהודי. עם זאת, מובאת דעת הראש יוסף שלפיה ייתכן איסור תורה מטעם אחר, של הוצאת הדם מן הבשר.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  9. האם מותר למלוח קרבנות בשבת?

    יש למלוח את הקרבנות לפני העלאתם על המזבח. כל הדעות המובאות מתירות למלוח את קרבנות התמיד ואת קרבנות השבת, מפני שהקרבתם דוחה שבת. המחלוקת אם מליחה זו נחשבת מלאכה נוגעת למי שמלח בטעות קרבן שלא היה אמור להיקרב בשבת.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  10. האם מותר לבקש מגוי למלוח בשר בשבת כדי למנוע הפסד כספי גדול?

    בנסיבות חריגות, כגון הפסד כספי גדול, הטקסט מתיר לבקש מגוי לעשות פעולה האסורה ליהודי רק מדרבנן. לכן לפי הרמב״ם והמגן אברהם אפשר במצב כזה לבקש מגוי למלוח בשר לשימור. לפי הפוסקים הרואים בכך איסור תורה, היתר זה אינו חל.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  11. האם מליחת בשר לשימור ממושך היא איסור תורה בשבת?

    רבה בר רב הונא כולל מליחה כזו באיסור מעבד מפני שמטרתה לשמר את הבשר. רבא סובר שעיבוד אוכל אינו בכלל איסור זה, שכן שימור בשר אינו דומה דיו ליצירת עור חזק ועמיד. המחלוקת נמשכת בין הפוסקים: הרמב״ם והמגן אברהם אינם רואים בכך איסור תורה של מעבד, ואילו פוסקים אחרים המובאים במאמר סוברים שהוא חל.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  12. כיצד קובעים את הברכה על טורטייה המשמשת לעטיפת מילוי?

    אם הטורטייה לעיסה מאוד ואינה ניתנת לאכילה בפני עצמה, הטקסט קובע שברכתה מזונות. אם היא נראית כלחם ואפשר לאוכלה בפני עצמה, מברכים המוציא. דקותה בלבד אינה סיבה להניח שברכתה מזונות.

    Horav Yisroel Belsky Shlitaהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  13. מה מברכים על ופל כשאוכלים ממנו כמות של סעודה?

    יש המשווים ופל לבלינצ'ס דק בגלל דקותו. הטקסט מסביר שגם הוופל העבה המתואר בו אינו בעל מראה לחם, ולכן מברכים עליו מזונות גם בכמות של סעודה.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  14. האם קביעת סעודה על פנקייק מחייבת המוציא?

    לגבי פנקייק עבה שהוכן במחבת עם שמן רק למניעת חריכה, מובאת דעה המחייבת המוציא כשאוכלים כמות של סעודה. אחרים סוברים שגם אז הברכה נשארת מזונות. פנקייק שטוגן בשמן עמוק ברכתו תמיד מזונות, ופנקייק דק נידון כבלינצ'ס דק.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  15. כיצד עובי הבלינצ'ס משפיע על ברכתו?

    מעטפת דקה מאוד של בלינצ'ס, המתפשטת במחבת ואינה בעלת מראה לחם, ברכתה מזונות. הרב ישראל בלסקי מתיר ברכה זו גם בכמות של סעודה, אף שבהערה מובאת דעה שיש להימנע מכמות כזו. אם המעטפת המטוגנת עבה מאוד, הטקסט קובע שברכתה המוציא, אך מציין שזה אינו המצב הרגיל.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  16. איזו ברכה מברכים על קרפלך?

    קרפלך מתוארים ככיסי בצק ממולאים בבשר המבושלים במים. ברכתם מזונות.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  17. איזו ברכה מברכים על לזניה?

    לזניה נידונה בנפרד מפני שדפי הבצק הרחבים שלה נאפים עם רוטב וגבינה לאחר הבישול. הרב ישראל בלסקי מבחין בין מראה יבש, שבו יש ליטול ידיים תחילה כדין לחם, לבין מראה רטוב, שבו מברכים מזונות. בטקסט נאמר שרוב הסוגים המתוארים הם בעלי מרקם רטוב; בהערה מובאת גם דעה שלזניה כלל אינה בעלת מראה לחם.

    Horav Yisroel Belsky Shlitaהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  18. האם אפיית פסטה מבושלת עם גבינה משנה את ברכתה?

    על ספגטי, מקרוני ואטריות מברכים מזונות משום שאין להם מראה לחם. גם זיטי אפוי נשאר בברכת מזונות כאשר מכניסים את הפסטה המבושלת לתנור לזמן קצר רק כדי להמיס את הגבינה. חימום קצר זה אינו נותן לה מעמד של מאפה.

    Horav Yisroel Belsky Shlitaהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  19. מה מברכים על קוסקוס ופתיתי פארפל כשאוכלים אותם כסעודה שלמה?

    קוסקוס ופתיתי פארפל נחשבים למאכלים שאינם לחם. לכן גם כשאוכלים אותם כסעודה שלמה, ברכתם נשארת מזונות.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  20. האם אכילת כמות גדולה של קוגל אטריות מחייבת המוציא?

    יש הסוברים שאפיית אטריות עם ביצים ומרכיבים נוספים עשויה לתת לקוגל מראה של לחם, ולכן בקביעות סעודה יידרשו נטילת ידיים וברכת המזון. אולם המנהג ורוב הפוסקים המובאים רואים בו מאכל שאינו לחם, וברכתו מזונות גם בכמות כזו. בהערה נאמר גם שצימוקים שבקוגל אטריות אינם צריכים ברכה נפרדת.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  21. האם סופגנייה הנאכלת בתוך סעודת לחם צריכה ברכה נפרדת?

    לפי דעה אחת, הברכה על הלחם בתחילת הסעודה פוטרת את הסופגנייה מברכה נפרדת. לפי דעה אחרת, בתחילת הסעודה, בעת נטילת הידיים, יש לכוון במפורש לפטור את הסופגנייה.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  22. מדוע מברכים מזונות על סופגניות ללא מילוי, והאם אפשר לקבוע עליהן סעודה?

    לגבי בצק עבה שבושל או טוגן יש מחלוקת: יש המחייבים מזונות ויש המחייבים המוציא, ולירא שמים מומלץ לאוכלו בתוך סעודת לחם. המנהג לברך מזונות על סופגניות מוסבר בטיגון בשמן עמוק, במרכיבים המתוקים שבבצק ובכך שאין רגילים לקבוע עליהן סעודה. עם זאת, הטקסט ממליץ להימנע מאכילת כמות של קביעות סעודה; הדיון עוסק בסופגניות ללא מילוי.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  23. מדוע פירורי לחם וקמח מצה בדרך כלל אינם מחייבים המוציא?

    אף שמקורם בלחם או במצה, הפירורים הקטנים עשויים לאבד את מראה הלחם בטיגון עם נוזל, ואז ברכתם משתנה למזונות. גם הציפוי עשוי להיחשב כמטוגן בשמן עמוק, אף שאין די שמן להגדיר כך את העוף או הדג עצמו. מובא גם הסבר שהפירורים בטלים למאכל העיקרי.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  24. האם אפשר לברך מזונות על קרוטונים רק מפני שהבצק הוכן מלכתחילה במיוחד עבורם?

    הטקסט מביא דעה שלפיה הכוונה להכין פת הבאה בכיסנין עשויה לקבוע את ברכת המוצר. מכאן יש המבקשים לומר שקרוטונים העשויים מבצק שהוכן במיוחד עבורם ברכתם מזונות. אולם הטקסט קובע שאין לסמוך על טענה זו להלכה למעשה.

    Horav Yisroel Belsky Shlitaהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  25. האם הכנסת קרוטונים למרק או לסלט משנה את ברכתם?

    קרוטונים או חתיכות לחם קטנים מכזית ששהו בכלי ראשון עד שאיבדו את מראה הלחם, ברכתם מזונות. הכנסה בלבד לכלי שני אינה מספיקה, אך לאחר השריה בו במשך דקה או שתיים מתיר הטקסט לברך מזונות. הקרוטונים האפויים הגדולים יותר הנידונים במאמר נשארים בברכת המוציא גם כשהם בתוך סלט.

    Horav Yisroel Belsky Shlitaהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  26. במה תלויה הברכה על קרוטונים?

    על חתיכות לחם קטנות מכזית שטוגנו בשמן עמוק מברכים מזונות, גם אם נשאר להן מראה לחם. אם החתיכות נאפו או טוגנו בלי להיות שקועות בשמן, ברכתן נשארת המוציא. לכן יש לברר כיצד הוכנו הקרוטונים; הקרוטונים הצהובים של אסם, שאינם חתיכות לחם ומטוגנים בשמן עמוק, ברכתם מזונות.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  27. איזו ברכה מברכים על מצה בריי?

    אם חתיכות המצה גדולות מכזית, מברכים המוציא. אם הן קטנות מכזית ומטוגנות במעט שמן, הברכה מסופקת, ולכן יש ליטול ידיים ולהתחיל בסעודת לחם רגיל. על חתיכות קטנות מכזית המטוגנות בשמן עמוק מברכים מזונות. ספרדים המברכים מזונות על מצה במשך השנה מברכים כך גם על מצה בריי, ללא תלות בדרך הכנתה.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  28. כיצד קובעים את הברכה על קוגל מחלה?

    לגבי חתיכות חלה שרויות הגדולות מכזית המאמר מורה לברך המוציא, ולגבי חתיכות קטנות יותר שאיבדו את מראה הלחם — מזונות. אפייה נוספת עשויה להחזיר מעמד של לחם, ולכן קוגל שיש בו בעיקר לחם ומים מחייב המוציא. קוגל מתוק מאוד עם צימוקים, ביצים ותוספות אחרות ברכתו מזונות גם לאחר אפייה. מובאת גם דעה שיש להשרות חתיכות קטנות שלא בושלו במשך חצי שעה כדי שיאבדו את מראה הלחם.

    Rabbi Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  29. איזו ברכה מברכים על פרנץ׳ טוסט?

    לגבי פרנץ׳ טוסט העשוי מלחם, ביצים וחלב, המאמר מבחין בין גדלי החתיכות. בחתיכות הגדולות מכזית הוא מורה לברך המוציא, ובחתיכות הקטנות מכזית — מזונות. עם זאת, קודם לכן מצוין שהשפעת הטיגון על הברכה תלויה בכמות השמן ונידונה בין הפוסקים.

    Rabbi Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  30. מתי טיגון לחם משנה את ברכתו?

    אם השמן נועד רק למנוע חריכה, הברכה נשארת המוציא. טיגון עמוק, כשהמאכל מכוסה כולו בשמן, נחשב בוודאות לבישול, ולכן חתיכות קטנות מכזית ברכתן מזונות. בכמות ביניים של שמן יש מחלוקת אם הטיגון נחשב לבישול.

    Rabbi Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  31. האם הנחת לחם בכלי שני נחשבת לבישול לעניין ברכתו?

    לא: במאמר הנחת לחם בכלי שני אינה נחשבת לבישול לעניין דין זה. גם עירוי מכלי ראשון אינו מספיק. בישול מתואר כהנחה בכלי חם דיו שעל האש, או בכלי שזה עתה הוסר מהאש לאחר בישול.

    Rabbi Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  32. איזו ברכה מברכים על קניידלך מקמח מצה?

    על קניידלך מקמח מצה ומעט מים שבושלו מברכים מזונות. היו שהקפידו לעשותם קטנים מכזית כדי להימנע מספקות, שכן חתיכות מבושלות בגודל זה ברכתן מזונות גם אם נשאר להן מראה לחם.

    Rabbi Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  33. איזו ברכה מברכים על חתיכות לחם שחוברו בדבש או במרק ללא בישול?

    לפי האופן שבו הדין מוצג במאמר, אם המסה המחוברת היא כזית, מברכים המוציא גם בלי מראה לחם. אם היא פחות מכזית, מברכים המוציא רק כשנשמר מראה הלחם; אחרת מברכים מזונות.

    Rabbi Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  34. כיצד בישול משפיע על הברכה של חתיכות לחם?

    אם בכל חתיכה יש כזית, ברכתה נשארת המוציא לאחר הבישול. אם החתיכות הבודדות קטנות מכזית, לאחר הבישול מברכים מזונות גם אם נשאר להן מראה לחם. הן נחשבות לתבשיל ולא ללחם.

    Rabbi Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  35. מדוע מברכים המוציא על בייגל אף שמבשלים אותו תחילה?

    בצק שבושל ולאחר מכן נאפה מחייב המוציא. כך מכינים בייגלים, ולכן הבישול הראשוני אינו משנה את ברכתם.

    Rabbi Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  36. איזו ברכה מברכים על בייגל צ׳יפס?

    יש פוסקים הסוברים שברכתם מזונות, משום שהיצרן מכין אותם כחטיף. ההוראה המעשית במאמר היא לברך המוציא, שכן כוונת היצרן אינה קובעת את הברכה. אם הצ׳יפס נעשו מבייגלים מוכנים שנותרו, כל הדעות המובאות מסכימות שברכתם המוציא.

    Rabbi Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  37. האם קליית לחם משנה את ברכתו למזונות?

    לא: לחם שכבר קיבל מעמד של לחם אינו הופך לקרקר באמצעות קלייה. לכן גם צנים רגיל וגם צנים מלבה דק שנקלה פעמיים מחייבים המוציא.

    Rabbi Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  38. איזו ברכה מברכים על פיתה?

    על פיתה מברכים המוציא. הטעם הוא שהיא לחם רגיל.

    Rabbi Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  39. האם הברכה על בייגלה קשה שונה מהברכה על בייגלה רך?

    על בייגלה קשה מברכים מזונות, משום שאין אוכלים אותו כלחם לסעודה. בייגלה רך העשוי מבצק לחם רגיל מחייב המוציא, נטילת ידיים וברכת המזון. אילו היה טעמו כטעם עוגה, ברכתו הייתה מזונות.

    Rabbi Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  40. איזו ברכה מברכים על קרקרים של מצה?

    בטקסט מובאת דעה שברכת קרקרים של מצה היא מזונות. הטעם שניתן הוא שאין עושים מהם סעודה.

    Rabbi Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  41. איזו ברכה יברך ספרדי על מצה שנותרה אחרי פסח?

    בטקסט מובאת מחלוקת: פוסקים רבים מורים לברך מזונות, ואחרים משאירים למצות שנותרו את דין המוציא שהיה להן בחג. אם קובעים סעודה על מצה במוצאי פסח, גם ספרדי מברך המוציא.

    Rabbi Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  42. איזו ברכה מברכים על מצה במשך השנה?

    מנהג האשכנזים לברך המוציא במשך כל השנה, משום שמצה משמשת כלחם לסעודה. מנהג הספרדים המובא הוא לברך מזונות מחוץ לפסח והמוציא בפסח, כשכולם מחשיבים את המצה ללחם. יש ספרדים הנוהגים לברך המוציא כל השנה.

    Rabbi Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  43. מדוע מברכים מזונות על קרקרים ומקלות לחם יבשים, אף שמרכיביהם דומים ללחם?

    לפי ההגדרה המובאת בשם רב האי גאון, בצק שנאפה עד שנעשה קשה מאוד הוא פת הבאה בכיסנין. בגלל מראהו ומרקמו אין אוכלים אותו כלחם רגיל בסעודה, ולכן ברכתו מזונות. כשקובעים עליו סעודה נדרשות נטילת ידיים וברכת המזון.

    Rav Hai Goanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  44. איך אפשר למצוא בעצמי תשובות לשאלות הלכתיות בסיסיות?

    הרב אבינר ממליץ לעיין בספרי הלכה בסיסיים, כגון קיצור שולחן ערוך. בתשובתו לאדם שמרבה לשאול הוא מסביר שכמעט כל שאלותיו כבר נידונות בספרים כאלה.

    Ha-Rav Shlomo Avinerהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  45. האם צריכה להיות חברה קדישא בכל קהילה?

    המנהג המובא הוא שתהיה חברה קדישא בכל קהילה. הוא מתואר כמנהג שבכל דור ובכל מקום, ולא רק בקהילות גדולות.

    Ha-Rav Shlomo Avinerהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  46. האם מותר לדחות את תחילת החתונה לצורך צילומים וקבלת פנים?

    יש להתחיל את החתונה בזמן שנכתב בהזמנה. אין להתחיל את הנישואין בשקר ולהשאיר את המוזמנים ממתינים לצורך הכנות נוספות.

    Ha-Rav Shlomo Avinerהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  47. האם מותר לתלות מפה של ארץ ישראל בחדר רחצה?

    כן, בתנאי שלא חושבים על תורה כשמסתכלים עליה. קדושת ארץ ישראל אינה אוסרת זאת: מותר שיהיו חדרי רחצה בארץ עצמה, והיא קדושה יותר ממפה.

    Ha-Rav Shlomo Avinerהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  48. מהי גישתו הכללית של הרב ליכטנשטיין להפלה מסיבות נפשיות וחברתיות?

    לאחר ארבעים יום הוא רואה מעט מקום להיתר כללי מטעמים אלה בשל חומרת האיסורים האפשריים. הוא מביא בחשבון גם חלופות, ובהן תמיכה נפשית וכלכלית. עם זאת, הוא משאיר מקום להכרעות שונות במקרים פרטניים, משום שנסיבות משמעותיות עשויות לשנות את ההערכה ההלכתית.

    R. Lichtensteinהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  49. האם אפשר להסתמך על הדעה שאיסור הפלה הוא מדרבנן?

    הרב ליכטנשטיין דוחה בתוקף סיווג כזה לגבי הפלות בשליש השלישי, אך מוכן לבחון אותו ביחס ליסודות אחרים שנידונו. הוא מדגיש שזו דעת מיעוט, שהמושג ״צורך גדול״ אינו מוגדר דיו ושהתשובות הנוגעות לכך עסקו במקרים חריגים. לכן אי אפשר להסיק מהן היתר כללי.

    R. Lichtensteinהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  50. כיצד משפיע יסוד החובה להציל עובר על אפשרויות ההקלה?

    הרב ליכטנשטיין מבחין בין מצוות עשה להציל לבין איסור לעמוד מנגד כאשר חיים בסכנה, ורואה פחות מקום להקל במקרה השני. במסגרת מצוות עשה, מחיר גופני או נפשי משמעותי להורים עשוי להיות שיקול. הוא גם בוחן אפשרות שאין חובה להציל עובר שצפויים לו חיים מלאי סבל, תוך שמירה על ההבחנה בין הימנעות מהצלה לבין הפסקת חיים קיימים.

    R. Lichtensteinהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

נושאים