הלכה — עמוד 7
שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.
72 366 רשומות
מה צריך להתנות כדי להשתמש בכספי מעשר גם למטרות שאינן תמיכה בעניים?
כשמתחילים להפריש מעשר כספים, יש לקבל זאת בלי נדר ולהתנות שאפשר יהיה להקצות את הכסף למטרות מצווה לפי הבחירה. ללא תנאי כזה, לפי הכלל המובא, יש לתת את הכסף לעניים בלבד ולא, למשל, להחזקת בית כנסת. גם כשנעשה תנאי, עדיין קיימות מגבלות על השימוש בכסף.
האם יש מקום להקל באיסור קול אישה כשמדובר בשירת ילדות קטנות?
הרב משה פיינשטיין והרב עובדיה יוסף מתירים בשעת הצורך לסמוך על הדעה שהאיסור אינו חל על ילדות שעדיין לא נעשו נידות. בפסק המובא הרב משה מתיר להניח זאת לגבי ילדות שטרם מלאו להן אחת־עשרה. לגבי ילדות מבוגרות יותר הוא מחייב להחמיר, משום שיש שנעשות נידות כבר בגיל אחת־עשרה.
האם מותר לבעל לשמוע את אשתו שרה בתקופה שבה בני הזוג אסורים זה לזה?
פתחי תשובה מסתפק בשאלה זו, ואילו ערוך השולחן והרב משה פיינשטיין אוסרים. הרב עובדיה יוסף מתיר, אך מוסיף שהמחמיר תבוא עליו ברכה. הרב מרדכי ויליג פסק שבני זוג רשאים לסמוך על ההיתר של הרב עובדיה יוסף.
Pitchei Teshuva; Aruch Hashulchan; Rav Moshe Feinstein; Rav Ovadia Yosef; Rav Mordechai Willigהלכהעוד
האם שימוש במיקרופון מתיר לגברים לשמוע שירת אישה?
הרב חיים דוד הלוי מסביר שעצם השימוש במיקרופון אינו מסיר את איסור קול אישה, גם אם מבחינה טכנית המאזין שומע שחזור אלקטרוני. ההיתר של הרב ולדנברג מתייחס רק למצב שבו הגבר אינו רואה את האישה. הרב ג'יי דייוויד בלייך מציין שאין פוסק מוכר הרואה במיקרופון כשלעצמו סיבה להקל.
האם מותר לגבר להאזין לשירת אישה ברדיו או בהקלטה?
בטקסט מובאות דעות שונות. הרב ולדנברג והרב יוסף אליהו הנקין מתירים שמיעת שחזור אלקטרוני של הקול, אך הרב ולדנברג אוסר להאזין מתוך כוונה ליהנות מהשירה. הרב יעקב ברייש, הרב שמואל ואזנר והרב בנימין זילבר אוסרים זאת; הרב עובדיה יוסף והרב חיים דוד הלוי מתירים שמיעה ברדיו רק כאשר המאזין אינו מכיר את הזמרת ואף לא ראה את תמונתה. לדעת הרב עובדיה יוסף, האיסור עשוי לחול גם לאחר פטירת הזמרת.
Rav Waldenberg; Rav Yosef Eliyahu Henkin; Rav Yaakov Breisch; Rav Shmuel Wosner; Rav Binyamin Silber; Rav Ovadia Yosef; Rav Chaim David Haleviהלכהעוד
האם גברים ונשים רשאים לשיר יחד זמירות שבת?
המאמר מציג מחלוקת: פוסקים רבים מתנגדים למנהג, ואילו הרב יחיאל יעקב ויינברג מגן על מנהג יהודי גרמניה לשיר זמירות יחד. הוא מסתמך על דעה המבחינה בין שירה בהקשר זה לבין שירה שהגברים מפיקים ממנה הנאה חושנית, בעוד פוסקים אחרים מחמירים. הרב ויינברג מדגיש שאין ללחוץ על נשים הנוהגות להחמיר להשתתף. מחבר המאמר מציע שלא להרחיב את ההיתר מעבר לשירת זמירות משותפת של קבוצת גברים ונשים.
האם אפשר לראות את איסור קול אישה כמבוטל כאשר גברים רגילים לשמוע נשים שרות?
הרב עובדיה יוסף והרב יהודה הנקין דוחים טענה זו. הם מסבירים שהאיסור נקבע בגמרא ובשולחן ערוך, ושאין במקורות הדנים בו רמז לכך שהרגל לשמיעת קול אישה מבטל אותו.
האם איסור קול אישה הוא מן התורה או מדרבנן?
המאמר מציין שהאחרונים נחלקו בשאלה אם איסור קול אישה הוא מן התורה. הרב עובדיה יוסף פוסק כדעות הרואות בו איסור מדרבנן.
האם איסור קול אישה חל רק בזמן קריאת שמע או גם במצבים אחרים?
רב האי גאון מפרש שההגבלה נוגעת לקריאת שמע, מפני ששירת אישה מסיחה את דעתו של הקורא. הרא״ש סובר שהיא חלה גם בנסיבות אחרות, והשולחן ערוך פוסק שההגבלה חלה הן בקריאת שמע והן מחוצה לה. הרמ״א והבית שמואל מבהירים שמדובר בקול זמר ולא בדיבור רגיל.
האם אפשר לקיים את מצוות פרייה ורבייה באמצעות אימוץ?
בהערת השוליים מובאת דעת הרב שלמה קלוגר שאפשר לקיים את מצוות פרייה ורבייה באמצעות אימוץ. עם זאת, רוב הפוסקים האחרים אינם מסכימים לכך.
איזו דרך מתוארת במאמר למניעת מחאה עתידית של ילד על גיורו?
המאמר מתאר פתרון אפשרי: להתנות בעת האימוץ שהילד נקנה מבחינה הלכתית כעבד. לאחר מכן משחררים אותו בשחרור הלכתי. לפי ההסבר המובא, השחרור הופך אותו ליהודי גמור, גר צדק שאינו יכול עוד למחות על גיורו.
מדוע חשוב להכיר את נסיבות השואל ואת רצונו לפני פסיקה הלכתית?
הרב נפתלי בר־אילן מסביר שפסיקה במקרה מסוים מחייבת הכרת כל הנסיבות, ולעיתים מתחשבת גם ברצונו של השואל. הוא מביא כדוגמה השתתפות בחתונה בשנת אבל על הורה, ואומר שאפשר למצוא בהלכה בסיס הן להשתתפות והן לפטור ממנה. לכן הוא מעדיף להשיב לשאלות אישיות ולא להציג הכרעות ציבוריות כלליות על אירועים אקטואליים.
כיצד מסביר הרב נפתלי בר־אילן הבדלים במעמד ההלכתי של נשים וגברים ושל יהודים ולא־יהודים?
בתיאור גישתו, ההבדלים בין גברים לנשים נקשרים לשמירה על צניעות האישה, ואילו דינים מסוימים מעניקים לנשים עדיפות, כגון בפדיון שבויים. את ההבחנות בין יהודים ללא־יהודים הוא קושר לברית סיני ולשמירת אופייה היהודי של המדינה, אך דורש הליך משפטי מסודר בהחלטות הנוגעות ללא־יהודים. הוא מציין גם שהבחנות מסוימות עשויות להיטיב עם לא־יהודים, כגון היעדר מעמד ממזר לילדיהם במקרה המתואר של קשר אסור בין קרובים.
כיצד מתאר נפתלי בר־אילן את חלוקת הסמכויות בין המלך לסנהדרין?
לפי תיאורו, החלוקה היא לפי תחומי פעילות: המלך עוסק בחיים המדיניים ובסדרי המדינה, והסנהדרין עוסקת במצוות התורה. שתי הרשויות מוסמכות לחוקק, לבצע ולפסוק בתחומן. מכיוון שגם המלך כפוף לתורה, לרשות השופטת יש עדיפות עקרונית, אך בר־אילן מגביל זאת לדיינים הפוסקים לפי ההלכה ומכיר במצבים שבהם מנהיגי הציבור הם המכריעים.
האם פוסקי ההלכה מסכימים על תוקפם של מינויים באמצעות מפלגות?
המאמר מציג הערכות מנוגדות של השיטה המפלגתית. החזון איש סבר שלמינויים הנעשים באמצעותה ולהחלטות המתמנים אין תוקף הלכתי. פוסקים אחרים, ובהם רבי אברהם יצחק קוק, קיבלו את השיטה המפלגתית.
האם המלוכה המקראית מחייבת לבחור במשטר מלוכני?
נפתלי בר־אילן סבור שהמשטר המלוכני המתואר בתנ״ך והמיועד לתקופה המשיחית אינו מחייב מבנה מדיני כזה בנסיבות אחרות. לדבריו, גם סמכותו של המלך המקראי נשענה על רצון העם והסכמתו. לכן הוא מציב את הסכמת הציבור כקריטריון העליון ללגיטימיות של המשטר, ועל יסוד זה מכיר במשטר דמוקרטי.
אילו דעות על זכות הנשים להצביע מובאות בפרסום?
רבי יצחק הלוי הרצוג ורבי עוזיאל מתירים לנשים להצביע מעיקר הדין. בשרידי אש ההיתר נקשר לדרכי שלום, כדי שלא לפגוע בנשים. החזון איש מתיר זאת רק כהוראת שעה שנועדה למנוע את החלשת כוחו האלקטורלי של הציבור הדתי.
Yitzhak Halevi Herzog; Uziel; Seridei eish; Hazon Ishהלכהעוד
האם חכמים רשאים לתקן תקנות חדשות כדי לענות על צרכים משתנים?
במאמר מובאת מחלוקת על סמכות זו. רבי עובדיה יוסף ורבי בן ציון עוזיאל מכירים בה, ואילו החזון איש ורבי יעקב קנייבסקי מתנגדים לה. הקטע אינו מפרט את גבולותיהן המדויקים של העמדות.
Rabbi Ovadia Yosef; Rabbi Ben Zion Uziel; Hazon Ish; Rabbi Yaakov Kanievskyהלכהעוד
איזו הגבלה על מגורים סמוך לגבולות המדינה מובאת בספרו של נפתלי בר־אילן?
בסיכום ספרו של נפתלי בר־אילן נאמר שאין להתיר לערבים לגור ביישובים הסמוכים לגבולות המדינה מטעמי ביטחון. הקטע מוסר את עמדת מחבר הספר בלי לפרט את תנאיה או את נימוקיה מעבר לכך.
איזו עמדה לגבי שירת נשים בציבור מוצגת בספרו של נפתלי בר־אילן?
בתיאור ספרו של נפתלי בר־אילן מוצגת שירת נשים בציבור כאסורה מטעמי צניעות. הקטע מציין עמדה זו בלי לדון בנסיבות מסוימות או בחריגים.
מדוע צריך להשאיר לחם על השולחן בזמן ברכת המזון?
המאמר מביא את ההלכה מן השולחן ערוך שלפיה צריך להיות לחם על השולחן בזמן ברכת המזון. המחבר קושר זאת להסבר הרקנאטי על הלחם שעל שולחן המקדש: הוא מבטא הכרה בכך שה׳ הוא מקור הפרנסה ושאין מחסור בשפעו. גם לאחר סיום הסעודה, הלחם שנותר מבטא הכרה בכך שה׳ ממשיך לזון את עמו.
איך לבקש מהמארחים נייר לשבת כשחוששים לפגוע בהם בגלל הרגליהם ההלכתיים?
התשובה מציעה לשקול שבקשה רגועה לנייר חתוך עשויה לחסוך למארחים מבוכה מאוחרת על שהעמידו אורחים במצב לא נעים. אם לא ישמעו, במקרים רבים אפשר להחיל את הכלל ״מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין״. כשהאדם עשוי לשמוע אך מצבו הדתי רגיש, אין כאן כלל קצר ואחיד: נדרשת תבונה, וכשצופים בעיה כדאי להביא ציוד מתאים מראש.
מה לעשות בשבת אם בשירותים יש רק גליל נייר טואלט?
תחילה יש לחפש פתרון מותר, כגון לבקש מהמארח ממחטות נייר או נייר חתוך מראש. התשובה מגדירה תלישה בנקבים כאיסור תורה ומביאה מחלוקת על מעמד התלישה שלא בנקבים. כשאין דרך אחרת לשמור על כבוד הבריות, כמה פוסקים מתירים לתלוש בשינוי משמעותי, כגון במרפקים או ברגליים, כך שהאיסור יהיה מדרבנן בלבד. היתר זה אינו חל על תלישה רגילה.
מדוע ייתכן שהשפעת משקל הנוסע על פעולת מעלית אוטומטית אינה נחשבת למלאכה אסורה בשבת?
פרופסור לוי מסביר שהנוסע בדרך כלל אינו מתכוון להשפיע במשקלו על המנוע ואינו מודע להשפעה הזאת. הוא מסתמך על דברי המגיד משנה בעניין היעדר כוונה ומודעות, ומשווה זאת לנשימה ליד שולחן השבת המשפיעה על להבות הנרות. זהו נימוק במסגרת הדיון, ולא היתר סופי לשימוש במעלית המובא כאן.
האם נוסע שאינו זז אחראי מבחינה הלכתית להשפעת משקלו?
הרב הלפרין סבור שהנוסע אחראי, ומביא את דין היושב בעגלה הרתומה לכלאיים: משקלו הופך אותו לשותף בפעולה. פרופסור זאב לב משיב שבמקרה זה פעולת ההתיישבות היא שמניעה את הבהמות, ולא עצם המשקל שנותר בעגלה. הוא גם מביא את מנהגם של גדולי תורה שנסעו באוניות קיטור בשבת, אף שמשקל נוסף הגדיל את צריכת הדלק. הוא רואה במנהג הזה ראיה נגד הטלת אחריות על עצם משקל הנוסע.
האם יש חילול שבת כאשר פעולת האדם אינה משנה את תוצאת פעולת המעלית?
הרב שלמה זלמן אויערבך מציע שאם המעלית פועלת בדיוק כפי שהייתה פועלת בלי הנוסע, תרומתו עשויה להיות חסרת משמעות הלכתית. הוא משווה זאת לכתיבת אותיות בדיו שחור על גבי אותיות זהות קיימות, שאינה יוצרת תוצאה חדשה. הרב הלפרין משיב שכיבוי נר אחד והדלקת נר אחר בו בזמן הם חילול שבת אף שהתוצאה הכוללת נראית ללא שינוי. הוא מוסיף שמשקל נוסף מגביר מעט את מהירות המעלית.
מדוע ראה הרב הלפרין בירידה במעלית בשבת בעיה חמורה יותר מבעלייה?
הרב לוי יצחק הלפרין התיר עלייה במעלית אוטומטית, אך אסר ירידה ללא התאמות מיוחדות. לדבריו, משקל הנוסע מסייע לירידה, ולכן הנוסע אחראי גם להפעלת המערכות החשמליות המופעלות במהלכה. בעומס כבד, ירידת המעלית עלולה גם להפוך את המנוע למחולל חשמל. במאמר מצוין שהרב שלמה זלמן אויערבך חלק על הגישה הזאת והעלה אפשרות להתיר את הירידה.
האם מותר להשתמש במעלית בשבת בלי ללחוץ על כפתורים?
המאמר מציג מחלוקת: דיין וייס אסר גם מעלית אוטומטית בגלל הגברת הזרם הנגרמת ממשקל הנוסע, ורב יעקב ברייש ראה בנסיעה פגיעה ברוח השבת. הרב יוסף אליהו הנקין והרב יהודה אונטרמן התירו נסיעה בלי לחיצה על כפתורים. המחבר מוסיף שמדברי הרב משה פיינשטיין נראה שמותר לנסוע כאשר יהודי אינו מפעיל את המעלית ולא ניתנה לנוכרי הוראה להפעילה. המשך הדיון מראה שמנגנון המעלית וכיוון הנסיעה מעוררים שאלות נוספות.
האם אומרים תחנון בנוכחות חתן ביום חתונתו?
המגן אברהם סבור שאין אומרים תחנון בנוכחות חתן ביום חתונתו, ואילו הט״ז סבור שאומרים. כל קהילה צריכה לנהוג לפי מנהגה או לפי פסק הרב שלה.
כיצד נוכחות חתן משפיעה על אמירת תחנון בשבוע החתונה?
המנהג המקובל הוא שלא לומר תחנון בנוכחות חתן בשבוע שלאחר חתונתו. המגן אברהם מונה שבוע מדויק מרגע החתונה. הט״ז סבור שהחתן לא יבוא לבית הכנסת בכל שבעת ימי המשתה, כדי שלא ימנע מהציבור לומר תחנון, וכך פוסק גם המשנה ברורה.
האם אפשר לדלג על תחנון ביום השנה לפטירת צדיק גדול?
יש קהילות שנהגו שלא לומר תחנון ביום השנה לפטירת צדיק גדול. עם זאת, המאמר מדגיש שכמעט כל הפוסקים מסתייגים ממנהג זה.
האם יש לומר ״והוא רחום״ בלחש, או שמותר לאומרו בקול?
המגן אברהם כותב שיש להתייחס ל״והוא רחום״ בקדושת תפילת העמידה. במאמר מובאת דעת הרמ״א לאומרו בלחש, ואילו הבית יוסף מתיר לאומרו בקול, כפי שנוהגים רבים.
האם צריך לומר ״והוא רחום״ בעמידה?
כל הדעות המובאות מסכימות שיש לומר ״והוא רחום״ בעמידה. המחלוקת נוגעת לתקנה המקורית: לפי השולחן ערוך היא כללה גם את אמירת התפילה וגם עמידה, ואילו לפי הלבוש היא כללה רק את אמירתה.
האם ראוי לשלם על חפץ של מצווה כאשר מציעים אותו בחינם?
לפי דברי החיי אדם המובאים במאמר, כאשר אפשר לקיים מצווה בחינם או בתשלום, יש להעדיף לשלם את מלוא ערכה. הדוגמאות הן לולב ואתרוג ומצה שמורה. היסוד לכך הוא סירובו של דוד המלך להעלות לה׳ עולות שלא עלו לו דבר.
לפי ההנחיה המובאת, מתי כדאי לנהל משפט עם מי שאינו יהודי?
המאמר מביא את הנחיית הגמרא שאדר הוא זמן מתאים לניהול משפט קיים עם מי שאינו יהודי בערכאות שלהם. המחבר קושר זאת למזלו הטוב של החודש ולריבוי השמחה עם כניסתו.
האם קונה נחשב רשע אם לא ידע על הסכם קודם ולאחר הקנייה מסרב להחזיר את הבית?
בטקסט מובאת מחלוקת פוסקים. פתחי תשובה וערוך השולחן סוברים שאין לכנות רשע את מי שהציע מחיר בלי לדעת על ההסכם הקודם, גם אם לאחר הקנייה הוא מסרב להחזיר את הבית. כנסת הגדולה ואגרות משה סוברים שאפשר לכנותו כך גם במקרה זה.
Pischei Teshuvah; Aruch ha-Shulchan; Keneses ha-Gedolah; Igros Mosheהלכהעוד
האם מותר לאדם שלישי להציע מחיר על בית לאחר שמציע אחר כבר עבר על ההלכה והציע מחיר?
לפי ערוך השולחן, לאחר שמציע חדש עבר על ההלכה והציע מחיר, מותר לאדם שלישי להציע מחיר על הבית. ההיתר מתייחס למצב שבו המציע החדש כבר עבר על ההלכה.
האם מותר להחליף מטבעות קטנים שבקופת צדקה בשטרות גדולים?
מותר להחליף כסף מקופת הצדקה כאשר ההחלפה מועילה לצדקה. המאמר מביא כדוגמה החלפת מטבעות קטנים בשטרות גדולים.
כיצד אפשר לשמור מראש על האפשרות ללוות כסף מקופת צדקה?
יש להתנות מראש שהכנסת הכסף לקופה היא רק התחייבות לתרום לארגון, ולא הקניית הכסף לו. תנאי זה מאפשר ללוות את הכסף בהמשך, אך אינו מועיל לכסף שכבר הוכנס לקופה וגורר אחריות במקרה של גנבה. כמה פוסקים בני זמננו מציעים שהרגל קבוע ללוות עשוי להיחשב כתנאי משתמע; לסוזן ממליץ המחבר להתנות במפורש לגבי ההפקדות הבאות.
האם מותר ללוות כסף מקופת צדקה בבית?
אם הקופה שייכת לתורם, הכנסת כסף לתוכה מחייבת אותו לתרום אך עדיין אינה מקנה את הכסף לצדקה, ולכן מותר ללוות ממנו. אם הקופה שייכת לארגון והוא רואה בכסף שהוכנס אליה את רכושו, ההפקדה נחשבת למסירה לגבאי ואסור ללוות את הכסף. המחבר מציין שרוב הפוסקים נוקטים כהבנה האחרונה.
האם מותר להעביר לצדקה אחרת כסף שכבר יועד לארגון מסוים?
המאמר מביא מחלוקת אם התחייבות לצדקה יוצרת חוב כלפי המקבל המסוים שנקבע. לפי המרדכי ופוסקים מאוחרים רבים, אכן נוצר חוב כזה, ולכן אין לשנות את היעד גם לטובת מטרה ראויה אחרת. על בסיס זה משיב המחבר לתמר שאין להעביר את הכסף שבקופת ארגון מסוים לישיבה של בנה.
מי אחראי אם כספי צדקה אבדו או נגנבו?
ההיתר להשתמש בכסף שהובטח לצדקה עשוי במקרים מסוימים לחייב את המחזיק בו להשלים אותו אם נגנב. כאשר אסור לו להשתמש בכסף, הוא אינו חייב על אובדנו אלא אם התרשל. הדוגמה לרשלנות במאמר היא שכחה היכן הונח הכסף.
האם מותר להשתמש במטבע שכבר ייעדתי לצדקה?
כל עוד המטבע לא נמסר לגבאי הצדקה, מותר להשתמש בו ולהחליפו אחר כך: ההתחייבות מחייבת לתרום את ערכו, אך המטבע עצמו אינו מתקדש. לאחר שהגבאי קיבל את הכסף, הוא שייך לצדקה ובדרך כלל אסור ללוות אותו. במאמר מוזכר חריג כאשר ההלוואה או ההחלפה מועילות למקבל הכספים.
מה לעשות אם אני עלול לשכוח לשלם התחייבות שנתתי במגבית צדקה?
בתשובתו ליהודה ממליץ המחבר לתרום בלי להתחייב מראש. אפשרות נוספת היא להבהיר במפורש שההצהרה אינה יוצרת שום התחייבות. אפשרות פחות מועדפת היא להתחייב ״בלי נדר״, כדי ששכחה לשלם לא תביא להפרת נדר או לעבירה על ״בל תאחר״.
מתי צריך לקיים התחייבות לתרום לצדקה?
התחייבות לצדקה שניתנה בלי לומר ״בלי נדר״ יש לקיים בהזדמנות הראשונה. עיכוב עובר על איסור ״בל תאחר״, שכן אפשר למסור את התרומה ברגע שמוצאים עני. אם ההתחייבות ניתנה ״בלי נדר״, עיכוב בקיומה אינו עובר על איסור זה.
מה משתנה כשאני מבטיח לעשות מעשה טוב ״בלי נדר״?
אמירת ״בלי נדר״ מונעת מההתחייבות לקבל מעמד של נדר. עדיין צריך לקיים את ההבטחה, אך אין לה חומרת נדר. לכן עדיף לעשות את המעשה הטוב בלי לנדור תחילה, וכשמביעים התחייבות לומר ״בלי נדר״.
האם תקנות חכמים הן תוספות מיותרות לתורה?
החפץ חיים מסביר שכל תקנות חכמים רמוזות בתורה ונובעות ממנה. המנורה ממחישה את האחדות הזאת: גם קישוטיה נעשו מאותו גוש זהב שממנו נעשו חלקיה העיקריים.
האם צריך לכבד תלמיד חכם זקן ששכח את תלמודו?
חז״ל מלמדים שיש להמשיך לכבד אותו. בארון היו גם הלוחות השלמים וגם שברי הלוחות הראשונים: אובדן השלמות הקודמת לא ביטל את הכבוד שניתן להם.
מדוע בשבת נאסרת עשייה יוצרת ולא רק עבודה קשה?
הרב שמשון רפאל הירש מסביר שהתורה אינה אוסרת בשבת דווקא עבודה קשה, אלא מלאכה — עשייה שיש בה תכלית והישג. בהימנעות מעשייה יוצרת משלנו יום אחד בשבוע, אנו מדגישים את שלטון ה׳ בבריאה ומכירים בו כבונה האמיתי של העולם וכל אשר בו.
האם מותר לפזר מלח על קרח בשבת כדי למנוע החלקה?
בתנאי שיש עירוב המתיר טלטול בחוץ, המחבר מתיר לפזר מלח על הקרקע כדי להמיס קרח. הוא מציין שגם שמירת שבת כהלכתה ואורחות שבת מגיעים לאותה מסקנה.