הלכה — עמוד 6
שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.
72 366 רשומות
האם ההנאה ממצה או ממאכלי שבת פוגעת בקיום המצווה לשם שמים?
חז"ל מלמדים שלא להרבות באכילה בערב פסח, כדי לאכול את המצה לתיאבון. הרב נבנצל מסביר שהתיאבון הוא חלק מהמצווה עצמה ולכן אינו פוגע בעבודה בכל הלב. כך גם מצוות עונג שבת מצריכה מאכלים שהאדם נהנה מהם.
האם צריך כוונה לקיים מצווה כדי לצאת ידי חובה?
השאלה אם אדם יוצא ידי חובה בלי כוונה מתאימה נתונה במחלוקת. השולחן ערוך פוסק שכוונה נדרשת. עם זאת, הכול מסכימים שלכתחילה יש לקיים מצווה בכוונה ולעבוד את ה' בכל הלב.
מדוע פוסקי אשכנז התירו ייבום רק לעיתים רחוקות?
אבא שאול מגנה בחריפות ייבום הנעשה בגלל יופייה של האישה או מניעים זרים אחרים, ואילו חכמים מתירים אותו בלי תלות במניע. פוסקי אשכנז חששו לדעת אבא שאול ולכן התירו ייבום רק לעיתים רחוקות. המפרשים נחלקו אם הוא מתיר שילוב של כוונת מצווה ורצון אישי; הרב נבנצל מביא נימוק לדרישה לכוונה טהורה לחלוטין.
מדוע לפי הזוהר עדיף שמי שאינו כהן ישחט את הקרבן?
הזוהר קושר את עבודת הכהן לחסד, ולכן מעדיף שמי שאינו כהן יבצע את השחיטה כאשר הדבר אפשרי. ביום הכיפורים הכהן הגדול שוחט משום שהוא עושה את כל העבודה. רש"י דורש שגם בשבת השחיטה תיעשה בידי כהן; הטקסט משאיר פתוח אם הזוהר מסכים לכך.
מדוע ברזל פוסל את אבני המזבח?
המזבח נועד להאריך את חיי האדם, ואילו הברזל קשור לקיצורם. לכן אין לברזל לגעת באבני המזבח, גם אם הכלי המסוים מעולם לא שימש להריגה. עצם המגע בברזל פוסל את האבן.
האם אפשר להפוך בניין קיים למקדש או להשתמש באבנים שהוכנו לבית כנסת?
בניית המקדש צריכה להיעשות מתחילתה לשם ה' ולשם המקדש. אי אפשר לבנות תחילה בית רגיל ואחר כך להפוך אותו למקדש. גם חציבת האבנים דורשת כוונה מתאימה, ולכן אבנים שנחצבו לבית כנסת אינן ראויות לבניית המקדש.
האם די בהבאת קרבן כדי לזכות בכפרה?
לפי דברי הרמב״ם המובאים במאמר, הקרבנות מכפרים רק כאשר החוטא עשה תשובה. עצם הבאת הקרבן אינה מחליפה את התשובה. משום כך התשובה עומדת במרכז משמעותם של המשכן וקרבנותיו.
מדוע מחזיקים את האתרוג כשהפיטם כלפי מעלה, אף שעל העץ הוא תלוי כלפי מטה?
כאשר פרי האתרוג מתחיל לצאת מן הפרח, הוא פונה כלפי מעלה. רק בהמשך משקל הפרי גורם לו להשתפל כשהפיטם כלפי מטה. לכן אחיזתו כשהפיטם למעלה תואמת את כיוון גדילתו הראשוני.
כיצד מברכים על ארבעת המינים לפני קיום המצווה אם כבר מחזיקים אותם בידיים?
אחת הדרכים שמציעים התוספות היא להחזיק את האתרוג הפוך בזמן הברכה. המצווה מתקיימת כאשר מחזיקים את המינים דרך גדילתם, ולכן במצב זה עדיין לא יצאו ידי חובה. לאחר הברכה הופכים את האתרוג למצבו הנכון.
האם מותר לקרוא בשבת חדשות כלליות שאינן נוגעות לכספים או לקניות שלי?
הטקסט מביא מחלוקת: פוסקים רבים אוסרים קריאה זו במסגרת האיסור מדרבנן על קריאת מסמכים שאינם עסקיים, ואחרים מתירים אותה למי שנהנה ממנה. מצוין שהמשנה ברורה אינו תומך בדעה המקילה הזאת. יש פוסקים הממליצים בתוקף להימנע מעיתונים גם כשחלק מהמדורים מותרים, מפני שקשה להימנע מהחלקים האסורים; אחרים מתירים לקרוא תוך השתדלות מודעת לדלג עליהם.
האם מותר לקרוא בשבת מאמרי תורה בעיתון שיש בו גם מדורים שאסור לקרוא?
מותר לקרוא דברי תורה, ובהם מאמרים על פרשת השבוע, הלכה, מוסר והשקפה, וכן סיפורים ותמונות של גדולי ישראל. מותרים גם סיפורים המחזקים לימוד תורה, מידות טובות ויראת שמים. על הקורא להשתדל במודע להימנע מקריאת החלקים האסורים שבעיתון.
האם מותר לקרוא בשבת סיפורים מצערים על אסונות?
הטקסט אוסר לקרוא בשבת סיפורים על אסונות פרטיים או ציבוריים, מודעות פטירה או הספדים העלולים להביא את הקורא לידי בכי. הוא אוסר גם סיפורי שואה המעציבים את הקורא ופוגעים בעונג השבת שלו.
האם מותר לקרוא בשבת פרסומות ועצות מעשיות לבית בעיתון דתי?
לפי הטקסט, אסור לקרוא בשבת פרסומות מסחריות ומודעות לוח, וכן חדשות עסקיות הנוגעות לכספי הקורא או לצורכי הקניות שלו ולתוכניותיו. האיסור כולל גם מדורי צרכנות, עצות לגינון ולניהול הבית, מתכונים והוראות בישול. העובדה שהעיתון מיועד לציבור הדתי אינה משנה הוראה זו.
באילו מקרים חריגים מותר לשנות כלי מבשרי לחלבי או להפך?
הטקסט מונה היתרים בשעת הדחק כשאין כלים אחרים, כשהכלי נאסר וממילא טעון הגעלה, כשהוא מוכשר לפסח, כשלא השתמשו בו שנים עשר חודשים, או כשהוא נמכר או ניתן במתנה. הוא מתיר גם לאסור את הכלי בכוונה כדי להכשירו ולשנות את ייעודו. חריג נוסף הוא הכשרת כלי בשרי או חלבי לשימוש פרווה, גם אם בהמשך ישתמשו בו לייעוד ההפוך מייעודו המקורי.
האם מותר ליהנות ממזגן שגוי הפעיל לאחר ששמע שחם בבית?
הרב משה פיינשטיין אוסר ליהנות מקירור זה, משום שהנאה זו לא הייתה קיימת לפני הפעלת המזגן. המחבר מבין שמדובר במקרה שאין בו היתר לבקש מהגוי במפורש. המחבר מציע בזהירות שאולי מותר ליהנות משיפור פעולתו של מזגן שכבר פעל, ומתיר ליהנות מסילוק הקור כאשר המזגן כובה.
מתי מותר ליהנות ממלאכת גוי שנעשתה בעקבות רמז בשבת?
כאשר מותר לבקש במפורש, למשל לצורך חולה, מותר גם ליהנות מהתוצאה. בהיעדר היתר כזה, רמז מותר כשלעצמו אינו מתיר ליהנות מדבר חדש שנוצר במלאכת הגוי. הטקסט מתיר לקרוא בתאורה ששופרה אם היה אפשר לקרוא גם קודם, וכן לישון לאחר כיבוי אור מפריע, שכן במקרה האחרון הוסרה הפרעה.
האם אפשר להימנע מאיסור אמירה לנוכרי בשבת באמצעות רמז?
רמז בלשון ציווי אסור כאשר אסור לבקש את הפעולה במפורש. תיאור המצב ללא ציווי, כגון אמירה שהתאורה אינה מספקת, אינו עובר על איסור אמירה לנוכרי. אולם עצם ההימנעות מאיסור זה עדיין אינה מתירה ליהנות מתוצאת המלאכה.
האם מותר לבקש מגוי לפתוח מקרר אם האור יידלק בהכרח?
ליהודי אסור לפתוח את המקרר במצב זה, משום שהאור יידלק בהכרח גם בלי כוונה לכך. עם זאת, רוב הפוסקים המובאים מתירים לבקש מגוי לפתוח אותו. הרב מרדכי ויליג מסביר שהבקשה והשליחות מתייחסות לפעולה המותרת ולא לתוצאה האסורה הנלווית לה; במקרים מסוימים יש להשתמש בהיתר רק לצורך משמעותי.
האם מותר לבקש מגוי לעזור לבעל חיים הסובל בשבת?
הטקסט מתיר לבקש מגוי לעשות מלאכה כדי להקל על סבלו של בעל חיים, כגון לחלוב אותו. ההסבר הוא שהחיוב מן התורה למנוע צער בעלי חיים מאפשר לדחות את האיסור מדרבנן הנוגע לכך. לכן מותר לבקש מגוי להזמין וטרינר גוי לטיפול בחיית מחמד הסובלת.
האם מותר לבקש מגוי להפעיל מזגן בשבת בחום כבד?
דיין וייס מתיר זאת ביום חם ביותר, בעיקר על סמך הדעה שסגירת מעגל חשמלי ללא חוט המתלהט עד שהוא זוהר אסורה מדרבנן בלבד. במקום צער משמעותי מותר לבקש מגוי לעשות פעולה כזאת. הרב מנדל זילבר מדגיש את ההיתר כשהחום מונע לימוד תורה או תפילה, אך מתנה זאת באי־נוחות קשה מאוד.
האם מותר לבקש מגוי להדליק חימום או לכבות מזגן כשקר מאוד בשבת?
השולחן ערוך מתיר בארצות קרות לבקש מגוי להדליק אש כשהבית קר ביותר; כשיש ילדים, די גם בקור רגיל. הטעם הוא שהכול נחשבים חולים או עלולים לחלות מחמת הקור. הרב משה פיינשטיין מחיל היתר זה על כיבוי מזגן שנשאר פועל כאשר מזג האוויר נעשה קר מאוד.
עד איזה גיל נחשב ילד כחולה לעניין ההיתר לבקש מגוי לעשות מלאכה בשבת?
בטקסט מובאות כמה דעות: דיין וייס מציין גיל תשע, הרב אליעזר ולדנברג גיל שש, והרב שלמה זלמן אויערבך גיל שנתיים או שלוש. ד״ר אברהם ס׳ אברהם מציע שהדבר עשוי להיות תלוי בחוסנו של הילד המסוים. להכרעה מעשית יש להתייעץ עם הרב.
האם מותר לבקש מגוי לעשות מלאכה בשבת לצורך חולה או ילד?
מותר לבקש מגוי לעשות מלאכה לצורך חולה המרותק למיטתו או שאינו מסוגל לתפקד כרגיל, גם כשאין סכנת חיים. הרמ״א מעניק מעמד של חולה גם לילדים בריאים. המשנה ברורה מגביל היתר זה לילדים למצב של צורך משמעותי.
מה עושים כשאין בבית הכנסת די אור לתפילת נעילה?
הרב יחזקאל לנדא דורש לבקש תחילה מנוכרי להעביר את הנרות הדולקים שנותרו למקומות שיאפשרו לקרוא את התפילה. העברת נרות אלה כרוכה באיסור מוקצה מדרבנן, ובמצב המתואר היא מותרת באמצעות נוכרי. רק אם אין בכך די הוא מתיר לנוכרי להדליק נרות כדי שהציבור יוכל להתפלל את תפילת העמידה של נעילה; שערי תשובה והמשנה ברורה מביאים פסק זה.
האם מותר לבקש מנוכרי להדליק אור לצורך סעודת שבת?
הרמ"א מזכיר מנהג לסמוך במקרה זה על היתר בעל העיטור, אך מגביל את ההסתמכות עליו לשעת צורך גדול. המשנה ברורה מביא את השל"ה, האוסר לסמוך על כך אפילו אז, ומספר על קהילות שאכלו סעודה שלישית בחושך. גם הרב יחזקאל לנדא והרב יוסף דוב סולובייצ'יק מדגישים שיש לעשות כל מאמץ כדי להימנע מהסתמכות על היתר זה.
האם מותר לבקש מנוכרי לעשות פעולה האסורה מדרבנן במקרה של חולי קל או צורך גדול?
הרמב"ם מתיר בקשה כזאת עבור מי שחולה קצת או במקרה של צורך גדול, והשולחן ערוך מקבל את גישתו. עם זאת, המשנה ברורה מביא את האליה רבה המצמצם מאוד את קטגוריית הצורך הגדול: עליה להיות כרוכה בצער הגוף. לפי הגבלה זו, צורך גדול שאין בו אי־נוחות גופנית משמעותית אינו מספיק.
האם מותר לבקש מנוכרי לעשות מלאכה לצורך מצווה?
בעל העיטור מתיר לצורך מצווה גם פעולה האסורה מן התורה; תוספות מתירים פעולה כזאת רק לצורך יישוב ארץ ישראל, ולצורך מכשירי מילה מתירים פעולה האסורה מדרבנן. בה"ג מרחיב את ההיתר לצורכי מילה גם לפעולות האסורות מן התורה. הרמב"ם מתיר לבקש פעולה האסורה מדרבנן לצורך כל מצווה, ומשאיר את ההיתר המיוחד באיסור תורה ליישוב ארץ ישראל. השולחן ערוך מקבל את גישת הרמב"ם כדעה העיקרית.
האם מותר לבקש מנוכרי לעשות מלאכה עבור חולה שאין בו סכנה?
עבור חולה המרותק למיטה או שאינו מסוגל לתפקד כרגיל, הטקסט מתיר לנוכרי לעשות בשבת את הפעולות הנחוצות גם כשאין סכנת חיים. ההיתר כולל גם מלאכות האסורות מן התורה. מיגרנה קשה מובאת כדוגמה למצב כזה.
מדוע התירו לבקש מנוכרי לכתוב שטר בשבת לצורך קניית קרקע בארץ ישראל?
התלמוד מתיר לבקש מנוכרי לכתוב שטר המעביר קרקע בארץ ישראל מנוכרי ליהודי משום מצוות יישוב ארץ ישראל. רוב הראשונים רואים בכך חריג מיוחד ולא היתר כללי לצורך כל מצווה. המחבר רואה בהיתר ביטוי לחשיבות המיוחדת של ביסוס הנוכחות היהודית בארץ.
האם אמירה לנוכרי נוגעת רק לשבת או גם לאיסורי תורה אחרים?
הראב"ד מאפשר להקל משום שלדעתו הסוגיה אינה מוכרעת והאיסור עצמו הוא מדרבנן. לעומתו, הרא"ש והרמב"ם מחילים את איסור אמירה לנוכרי על כל איסורי התורה. השולחן ערוך פוסק כדעתם המחמירה.
האם מותר להזמין מראש מודעה לגיליון שבת של עיתון בבעלות נוכרים?
הרב הרשל שכטר אוסר לשלם על מודעה כזאת כאשר היא תודפס בליל שבת, משום שההזמנה היא למעשה הוראה לנוכרי להדפיס בשבת. לדעתו, העובדה שההזמנה נעשתה לפני שבת ושלא ניתנה הוראה ישירה לעובדי הדפוס אינה בסיס מספיק להיתר.
האם מותר לבקש מנוכרי אחד שיבקש מנוכרי אחר לעשות מלאכה בשבת?
המשנה ברורה מביא את דעת החוות יאיר המקילה, שניתן לסמוך עליה במקום הפסד כספי גדול, אך אסור ליהנות מהמלאכה בשבת עצמה. החתם סופר מתיר בקשה כזאת לפני שבת, ואילו הביאור הלכה מעלה הסתייגויות מגישה זו. הרב יוסף דוב סולובייצ'יק והרב הרשל שכטר דוחים את ההקלה גם בשעת צורך גדול. לכן המחבר ממליץ לשאול את רבו כיצד לנהוג.
כיצד רש"י מסביר את איסור אמירה לנוכרי?
לפי הסבר אחד של רש"י, נוכרי העושה מלאכה לבקשת יהודי נחשב לשלוחו ברמה מדרבנן. לפי הסבר אחר, האיסור נובע מהדרישה שדיבור השבת יהיה שונה מדיבור של חול: עצם הבקשה למלאכה היא דיבור אסור על עבודה. יסודות אלה מסייעים להבין את ההבדלים בין בקשה בשבת, בקשה מראש ובקשה באמצעות מתווך.
האם האיסור לבקש מנוכרי לעשות מלאכה בשבת הוא מן התורה או מדרבנן?
לגבי עבד כנעני מובא איסור מן התורה המוסכם על הכול. לגבי נוכרים אחרים מובאת במכילתא דעה שזהו איסור תורה, אך הדעה המקובלת, המבוססת על התלמוד הבבלי ומובאת ברמב"ם, היא שזהו איסור מדרבנן. הרמב"ם מסביר שהאיסור נועד למנוע זלזול בשבת שעלול להביא את היהודי לעשות מלאכה בעצמו.
כיצד מתבטאות למעשה דרגות שונות של קדושה?
לדרגות הקדושה יש השלכות הלכתיות מעשיות. לקודש הקודשים היה רשאי להיכנס רק הכהן הגדול ביום הכיפורים, ואילו להיכל יכלו כהנים אחרים להיכנס מדי יום. הבחנה דומה קיימת בזמן: פעולות מסוימות מותרות ביום טוב ואסורות בשבת, שקדושתה גבוהה יותר.
מתי העיסוק במצווה אחת פוטר מקיום מצווה אחרת?
תוספות מגבילים את הפטור למצב שבו המצווה השנייה תפסיק את קיום הראשונה; לכן עצם לבישת ציצית או הנחת תפילין אינה פוטרת משאר המצוות. הרשב״א בשם רב האי גאון ופוסקים נוספים מחילים את הפטור על הכנה פעילה למצווה גם כשהשנייה אינה מפריעה, אך מבחינים בינה לבין קיום מתמשך שכבר החל, כגון לבישת תפילין. הר״ן סובר שיש לקיים את המצווה השנייה אם אין בכך שינוי בדרך הרגילה של קיום הראשונה. הרמ״א מביא זאת להלכה: אם נדרש שינוי באופן הרגיל של קיום המצווה הראשונה, האדם פטור מן השנייה.
האם פרישה מקהילה והקמת בית כנסת חדש תמיד עוברות על לא תתגודדו?
המאמר תולה את התשובה בסיבת הפרישה. לפי דעת הריטב״א, הרא״ש והמאירי המובאת בו, אין עבירה כאשר שתי הקהילות מכירות בלגיטימיות זו של זו; קהילה גדולה מדי עשויה לפעמים להזדקק לפיצול. עם זאת, מהר״ם אלשיך מחייב ללכת אחר מנהג רוב העיר כאשר יש בה מנהג קהילתי קבוע.
האם במעבר למקום חדש צריך לשמור על המנהגים הקודמים או לקבל את מנהגי הקהילה החדשה?
המאמר מביא דעות חלוקות. הר״ן מתיר לוותר על חומרה קודמת במקום החדש כאשר האיסור נבע ממנהג, אך מחייב לשמור עליה כאשר היא מבוססת על איסור אחר. התלמוד הירושלמי מחייב לשמור על מנהגי האבות גם במקום שבו מקילים. תוספות סוברים שמי שהשתקע בקהילה חדשה צריך לנהוג כמנהגיה.
האם פסיקות ומנהגים שונים בעיר אחת עוברים על איסור לא תתגודדו?
הטקסט מביא גישות שונות: הרמב״ם אוסר להקים שני בתי דין בעיר אחת, מחשש למחלוקת ולרושם שיש שתי תורות. לפי הצגת המאמר, רש״י אינו מחיל איסור זה על מנהגים, ואילו ספר החינוך מתיר שני בתי דין ומבדיל זאת מאי־ציות לבית הדין היחיד בעיר. הנצי״ב קושר את האיסור להבדלים בפסקי הלכה ולא לעצם השוני במנהגים. הרב יחיאל יעקב ויינברג מבחין בין לא תתגודדו בענייני הלכה לבין האיסור הנפרד לשנות מנהג באופן המביא למחלוקת.
מניין שמצוות בניית המקדש אינה מוגבלת למשכן שבמדבר?
הרמב״ם מגדיר את בניית הבית להקרבת קרבנות ולחגיגת שלוש הרגלים כמצוות עשה. האור החיים מסביר שהמילה ״מקדש״ בפסוק הראשון מורה על המצווה הכללית הנוהגת בכל הזמנים. אזכור ה״משכן״ בפסוק הבא מתייחס לבית הזמני שהתאים לתנאי החיים במדבר.
האם דיני מעשים המעוררים חשד שונים בציבור וביחיד?
הרמ״א פוסק שמעשה האסור ליחיד משום חשד עשוי להיות מותר לציבור, שכן בדרך כלל אין חושדים בציבור שלם. דין זה שנוי במחלוקת, והחתם סופר מגביל אותו לפעולה ציבורית משותפת, ולא לרבים שכל אחד פועל לעצמו. הדוגמה של נכרי הבונה בית כנסת בשבת נוגעת לחשד בלבד: המאמר מציין במפורש שהדבר נאסר מטעמים אחרים ואינו נותן היתר מעשי.
מדוע צריך להימנע ממעשים המעוררים חשד אצל אחרים?
רבנו יהודה החסיד מסביר שמי שמעורר חשד בהתנהגותו אחראי לתגובות הרואים, ובמקרים המתאימים גם לעונשם. לכן לצד האיסור לחשוד באחרים שלא בצדק, יש להימנע ממעשים המעוררים חשד כלפי עצמנו.
האם איסור חשד בכשרים חל גם על מי שידוע כרשע?
רבנו יונה, הכלי יקר והברטנורא מובאים כמקורות המתירים לחשוד במי שידוע כרשע. הכלי יקר מסביר שחזקתו שנשאר ברשעתו, ולכן אין זה בגדר חשד בכשרים. המאמר אינו מיועד לקביעת פסיקה סופית למעשה.
האם צריך לדון לכף זכות אדם שאיני מכיר?
המאמר מביא גישות שונות: הרמב״ם אוסר לחשוד במי שמעשיו וכוונותיו אינם ידועים, ורבנו יונה מחייב לדון אדם בינוני לכף זכות בין שמכירים אותו ובין שלא. לעומת זאת, במסכת כלה רבתי מבחינים בין מכר, שאין לשפוט אותו לרעה בלי בירור העובדות, לבין אדם זר שמותר לחשוד בו. הדיון אינו מציע הכרעה סופית למקרה מעשי.
מדוע חשד באדם כשר נחשב לעבירה חמורה?
הגמרא המובאת מסבירה את הפגיעה בידו של משה כעונש על שחשד שלא בצדק שבני ישראל לא יאמינו לו. הרמב״ם מונה חשד בכשרים בין העבירות המעכבות תשובה שלמה, משום שאדם לעיתים אינו מכיר בכך שחטא ולכן אינו מנסה לשוב. המאמר מבהיר שאין להסיק מן הדיון פסיקה סופית למעשה.
האם צריך להפריש מעשר מסיוע ממשלתי בשכר דירה?
הרב שלמה זלמן אויערבך מחשיב סיוע בשכר דירה כהכנסה לעניין מעשר, גם כשהכסף מועבר ישירות למשכיר. כמה רבנים חשובים בארצות הברית חולקים ומשווים זאת למתנה שאינה בכסף, שממנה נהוג שלא להפריש מעשר. עם זאת, הרב מבריסק פסק שמי שזקוק לעזרה כלכלית וחי בצמצום לא ייתן מעשר; הכותב כולל בקטגוריה זו את רוב הזכאים לסיוע בשכר דירה.
Rabbi Doniel Neustadt; Harav S.Z. Auerbach; Brisker Ravהלכהעוד
האם מותר לשמור כספי מעשר עבור אדם שילמד תורה בעתיד?
מותר לשמור כספי מעשר עבור אדם שילמד תורה בעתיד, למשל לאחר נישואיו. התנאי הוא להפקיד את הכסף בקרן מיוחדת לשמירה עד שיזדקקו לו.
האם מותר לקנות ספרי קודש מכספי מעשר אם משאילים אותם לאחרים?
בעבר התירו פוסקים לקנות ספרי קודש מכספי מעשר בתנאי שישאילו אותם לאחרים. במאמר נאמר שכאשר ספרי קודש מצויים ונגישים בקלות, אין לסמוך על הקלה זו.
Rabbi Doniel Neustadt; Harav Y.S. Elyashiv; Harav S. Voznerהלכהעוד
האם מותר לשלם את שכר הלימוד של הילדים מכספי מעשר?
פוסקים רבים אוסרים לשלם מכספי מעשר שכר לימוד לבנים או לבנות, משום שההורים מחויבים ממילא בחינוך ילדיהם. אם הורה משלם יותר משכר הלימוד הרגיל, אפשר לשלם את ההפרש מכספי מעשר. בטקסט מוזכרות גם דעות המתירות לשלם עבור ילדים מבוגרים הלומדים בישיבה מחוץ לבית; בשל החריגים והמחלוקות יש להתייעץ עם רב.
האם מותר לשלם מכספי מעשר על מצוות שאני כבר מחויב בהן?
הכלל הוא שאין להשתמש בכספי מעשר להוצאות שאדם מחויב בהן גם בלי קשר למעשר. לכן אין לשלם מהם את החיוב של מתנות לאביונים או מחצית השקל. מאותה סיבה, ילדים אינם רשאים לממן מהם את הוצאות הקבורה הבסיסיות של הוריהם.