Skip to main content
.

הלכה — עמוד 10

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

72 366 רשומות

  1. כיצד יש לנהוג בשרידי מת לאחר שהוצאו מן הקבר?

    גם כאשר הפינוי מותר או כבר נעשה, יש לנהוג בשרידים בכבוד. ככל שניתן לברר את שייכותם, אין לערבב עצמות של אנשים שונים ויש לקבור אותן בנפרד. יש להעביר את השרידים לקבורה בהקדם האפשרי, בלי לעכבם לצורך בדיקה ארכאולוגית או אוסף מוזיאלי.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah79, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  2. האם פיתוח ארץ ישראל מתיר העברת קברים לצורך בנייה?

    ר' שאול ישראלי ראה בפרויקטים המוסיפים תפארת לארץ ישראל תועלת ציבורית, והתיר פינוי עצמות כדי למנוע את הפסקתם. עם זאת, המחבר מפקפק בכך שהיתר זה חל על כל חניון או מיזם בנייה. הרוב המכריע של הרבנים הנזכרים, ובהם ר' יצחק קוליץ, לא התירו להתחיל פיתוח מסחרי בידיעה מראש שיהיה צורך לפנות עצמות.

    R. Shaul Yisraeli; R. Yitzchak Kulitzהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah79, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  3. כיצד קובעים אם צורך ציבורי מצדיק העברת קברים?

    יש לבחון את התועלת לציבור, את הנזק ואת העלויות לאור כל החלופות הקיימות. המחבר מדגיש שנדרש לשם כך שיתוף פעולה בין פוסקים לבין מומחים לבנייה, לארכאולוגיה ולתכנון. לעיתים אפשר לתת מענה לצורך הציבורי באמצעות בנייה מעל הקברים בלי להוציא את העצמות.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah79, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  4. האם מותר להעביר קבר כדי להקל על בני המשפחה לבקר ולהתפלל בו?

    הטקסט מציין שיש פוסקים המתירים להעביר נפטר לא רק למקום קבורת בני משפחתו, אלא גם למקום שבו ילדיו וקרוביו החיים יוכלו לבקר או להתפלל. פוסקים אחרים אינם מסכימים להרחבה זו של ההיתר. לכן העברה לצורך ביקורי המשפחה מוצגת כשאלה שיש בה מחלוקת.

    Rabbi Yitzchok Breitowitzהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah79, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  5. באילו נסיבות מתיר הטקסט להעביר שרידים מקבר?

    בין ההיתרים המנויים: קבורה ללא רשות בעל הקרקע, סכנה לפגיעה בקבר או בשרידים שאין דרך אחרת למונעה, וקבר שמיקומו גורם נזק לקברים אחרים. פינוי מותר גם כאשר הקבורה המקורית נעשתה מתוך כוונה מפורשת להעביר את השרידים בהמשך. כמו כן מותר לפנות לשם קבורה בארץ ישראל או בקבר אבות.

    Rabbi Yitzchok Breitowitzהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah79, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  6. מדוע בדרך כלל אסור לפתוח קבר גם אם השרידים ייקברו מחדש?

    ככלל, ההלכה אוסרת להוציא נפטר מקברו גם לשם קבורה מחדש; לפי ההסכמה הרחבה בין הפוסקים, האיסור חל גם על עצמות. יש פוסקים המסבירים זאת כביזיון המת, ואחרים מדגישים את חרדת הנשמה שמא היא נקראת לדין. שיקולים נוספים הם שלילת מקום קבורתו של המת, הפרדתו מבני משפחה הקבורים לידו והחשש לערבוב שרידים.

    Rabbi Yitzchok Breitowitzהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah79, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  7. כיצד יש לנהוג בשרידי נפטר כאשר העברתם מותרת?

    יש לנהוג בשרידי הנפטר בכבוד הראוי. ככל שניתן לברר את שיוכם, אין לערבב עצמות של אנשים שונים ויש לקוברן בנפרד. יש להעביר את השרידים לקבורה בהקדם האפשרי ולא להשאירם לבדיקה ארכאולוגית או לאוסף מוזיאוני.

    R Yitzchok Breitowitzהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah79, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  8. מדוע מסתכלים בציפורניים ובכף היד בהבדלה, וכיצד עושים זאת?

    ההבחנה בין הציפורן לעור מראה שהאור חזק דיו; הטקסט קושר גם את צמיחת הציפורניים ואת קווי כף היד לברכה. מכופפים את האצבעות פנימה מעל האגודל, כדי לראות יחד את ארבע הציפורניים ואת כף יד ימין, ובשעת הברכה מחזיקים את הכוס ביד שמאל. גם איטרים נוהגים כך; לגבי המנהג להביט לאחר מכן ביד שמאל מובאות הערכות שונות, ולכן מוצע לנהוג לפי המנהג האישי או לשאול רב.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  9. מדוע מברכים על האש בהבדלה במוצאי שבת?

    ברכת ״בורא מאורי האש״ מזכירה שבמוצאי שבת נתן השם לאדם הראשון את הידע להפיק אש באמצעות חיכוך שתי אבנים. הטקסט מורה להדליק להבדלה נר בעל שני פתילים לפחות.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  10. מדוע חכמים אסרו לבקש מנוכרי לעשות עבורנו מלאכה בשבת?

    לפי הסבר הרמב״ם, האיסור שומר על הרגישות שלנו לאיסור עשיית מלאכה בעצמנו בשבת. ההימנעות אפילו מהעסקת נוכרי עבורנו בשבת מבטאת גם את אמונתנו שהשם ברא את העולם.

    Rambamהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  11. האם מותר שנוכרי ידליק אור כדי לקחת מתנה לעצמו, וגם יהודי ייהנה מהאור?

    הטקסט מתיר להשאיר מתנה לנוכרי ולהודיע לו עליה באופן שידליק את האור כדי לקחת אותה, בלי לבקש או לרמוז שידליק בשביל היהודי. הנוכרי חייב לעשות את המלאכה באמת לתועלת עצמו. אם מזמינים אותו ללוות יהודי במקום חשוך והוא מדליק רק לצורך הליווי, הדבר אסור.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  12. מה ההבדל בין תיאור קושי לנוכרי שמותר בשבת לבין רמז אסור?

    מותר לציין עובדה בלי ציווי או גערה, כגון לומר שאי אפשר לקרוא את המכתב כל עוד הוא סגור. אם הנוכרי מציע לפתוח אותו, אסור להשיב בחיוב, שכן תשובה כזאת מבטאת בקשה לעשות את הפעולה. הטקסט מתיר לומר שאין התנגדות לכך, או להסביר שבשבת אסור לבקש זאת.

    Magen Avrahamהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  13. האם מותר לרמוז לנוכרי לעשות מלאכה האסורה בשבת?

    בטקסט מובאות דעות האוסרות רמיזות כאלה ודעות המתירות אותן. רוב הפוסקים מקבלים עמדת ביניים: רמז שיש בו בקשה או גערה אסור בשבת עצמה, אך מותר ביום חול. למשל, ביום שישי אפשר לשאול מדוע הנוכרי לא עשה את הפעולה הרצויה בשבת הקודמת.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  14. למה בשבת מותר להשתמש באור או בכבש שנוכרי הכין לעצמו, אבל אסור לתת לבהמה לאכול עשב שקצר?

    אנשים נוספים יכולים ליהנות מן האור או מן הכבש בלי שתידרש מלאכה נוספת. לעומת זאת, קצירת כל גבעול היא מעשה מלאכה נפרד, ולכן האכלת הבהמה בעשב עלולה להביא את הנוכרי לקצור עוד בשבילה.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  15. האם יהודי רשאי ליהנות ממלאכה שנוכרי עשה בשבת לצורך עצמו?

    יהודי רשאי להשתמש בתוצאה של מלאכה שנוכרי עשה לצורך עצמו, כאשר אין צורך בתוספת מלאכה עבור היהודי. הטקסט מתיר להשתמש בכבש שהנוכרי בנה לעצמו או באור שהדליק לקריאתו, גם אם הם מכירים זה את זה. אולם אין להאכיל את בהמות היהודי בשאריות עשב שמכר נוכרי ליקט לבהמותיו, מחשש שבעתיד ילקט תוספת עבור היהודי.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  16. האם מותר להשאיר רכב אצל מכונאי נוכרי לפני שבת אם סביר שיתקן אותו בשבת?

    המחבר מתיר זאת אם המכונאי עובד במקום שלו, מקבל תשלום עבור העבודה המוגמרת ובוחר בעצמו מתי לבצעה. יש להשאיר זמן מספיק לתיקון מחוץ לשבת, בלי להורות לו לעבוד דווקא בשבת. לפי הגישה המתירה המובאת, די באפשרות לבצע את העבודה במוצאי שבת גם אם ידוע שהמכונאי בדרך כלל אינו עובד אז. אולם יש פוסקים האוסרים כשהמוסך סגור במוצאי שבת, משום שהם רואים בכך למעשה בקשה לעבוד בשבת.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  17. מדוע אי אפשר פשוט לבקש מנוכרי לעשות מלאכה אסורה בשבת?

    חז״ל אסרו בקשות כאלה מחשש שהן יפחיתו את הזהירות של יהודי מעשיית מלאכה בעצמו. נוסף על כך, נוכרי העובד לפי הוראתו נחשב לשלוחו. המחבר מדגיש שהאיסור אינו מוגבל לשבת, ומביא דוגמאות של חסימת בהמה בשעת עבודתה, הרכבת עצי פרי ומלאכה אסורה בחול המועד.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  18. האם צריך להניח את שני מיני המזון במשלוח מנות בכלים נפרדים?

    בפרק החומרות מובאת דעת הבן איש חי שאין להניח שני מיני מאכל או משקה בכלי אחד, משום שהכלי מצרף אותם למין אחד. בהערה נאמר במפורש שרוב הפוסקים אינם חוששים לכך. לכן הפרדת הכלים מוצגת כחומרה ולא כתנאי מזערי המוסכם על הכול.

    Ben Ish Chaiהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  19. כיצד מקיימים משלוח מנות כשנמצאים בנסיעה?

    נסיעה אינה פוטרת ממשלוח מנות. אין להסתמך סתם על בני משפחה או על שליח בעיר אחרת שיקיימו את המצווה עבורכם; אולם די במינוי מפורש של אדם אחר שישלח בשמכם.

    Aruch ha-Shulchanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  20. האם מתנת תודה או משלוח לאויב, לאדם זר או לשיכור מאוד נחשבים למשלוח מנות?

    בפרק החומרות מובאות דעות שאין יוצאים ידי חובה במשלוח כהכרת טובה על טובה שנעשתה לשולח, או במשלוח לאויב או לאדם זר לחלוטין. עם זאת, בהערה מובא הפלא יועץ, הממליץ לשלוח משלוח מנות כדי ליישב סכסוכים. האפשרות לשלוח למי ששיכור עד שאינו מודע לקבלת המשלוח מוצגת כמסופקת.

    Rabbi Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  21. האם יש חשיבות לשווי המזון ולכמותו במשלוח מנות?

    בפרק החומרות מובאות דעות שלפיהן המשלוח צריך להתאים ליכולת הכלכלית של השולח ולהיות בעל ערך בעיני המקבל. לפי דעות אלו, עשיר אינו יוצא ידי חובה במשלוח זול, וגם מזון זול שנשלח לעשיר עלול שלא להיחשב. לגבי הכמות מובאים שיעורים שונים: נפח של סעודה, כשש עד שבע אונקיות נוזל, או כמות המזון שרגילים להגיש לאורח.

    Rabbi Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  22. אילו הנחיות נוספות לתכולת משלוח מנות מובאות למי שרוצה להדר במצווה?

    בפרק החומרות וההידורים מומלץ לשלוח מזון לסעודת פורים ולהעדיף שני מיני מאכל על פני מאכל ומשקה או שני משקאות. שני סוגי יין נחשבים שם למשקה אחד; מובאת גם החמרה דומה בשני מיני פירות, אך בהערה נאמר שהמקור המצוטט אינו מכריע בבירור בשאלה זו. כמו כן עדיף שלא לשלוח מוצר שהשולח עצמו נמנע מלאכול מטעמי כשרות. מומלץ לקיים הנחיות אלו, אם אפשר, לפחות במשלוח אחד.

    Rabbi Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  23. האם חייבים למסור משלוח מנות באמצעות שליח?

    השולח רשאי למסור את משלוח המנות בעצמו. יש פוסקים המעדיפים לשלוח באמצעות שליח, שיכול להיות גם קטן או נוכרי. כששולחים באמצעות שליח ראוי לוודא שהמשלוח אכן הגיע, במיוחד כשהשליח קטן או נוכרי.

    Rabbi Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  24. מתי צריך לשלוח ולקבל משלוח מנות?

    לפי הכלל הבסיסי יש לשלוח ולקבל את משלוח המנות ביום פורים. קבלה בלילה, לפני פורים או לאחריו אינה מקיימת את המצווה; לגבי משלוח שנשלח מראש והתקבל בפורים יש מחלוקת. בפרק ההידורים מומלץ לשלוח מוקדם ככל האפשר לאחר קריאת המגילה בבוקר, שכן יש דעה שאין יוצאים ידי חובה במשלוח שנשלח לפני הקריאה.

    Rabbi Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  25. האם מותר לשלוח משלוח מנות לאבל, והאם האבל עצמו חייב לשלוח?

    אין לשלוח משלוח מנות לאבל בתוך שנת האבל על הוריו או בתוך שלושים יום על שאר קרוביו; בהערה מובא חריג לרב העיר. אם המשלוח כבר התקבל, אין צורך להחזירו והשולח יצא ידי חובה; אישה רשאית לשלוח לאשתו של אבל. האבל עצמו חייב לשלוח גם בתוך השבעה, אך עליו להימנע מפריטים המעוררים צחוק ועליצות.

    Rabbi Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  26. למי אפשר לשלוח משלוח מנות, והאם אפשר לשלוח לילד?

    הכללים הבסיסיים מציינים יהודי מבוגר שהוא מכר או קרוב משפחה, בין עשיר ובין עני. גברים ישלחו לגברים ונשים לנשים, ומשפחות רשאיות לשלוח זו לזו. בהערה מובאת מחלוקת לגבי מקבל קטן: ערוך השולחן סבור שיוצאים בכך ידי חובה, אך פוסקים רבים חולקים.

    Rabbi Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  27. אילו מאכלים מספיקים לקיום משלוח מנות, והאם הם חייבים להיות מוכנים לאכילה?

    לפי הכללים הבסיסיים אפשר לשלוח שני מיני מאכל, מאכל ומשקה, או שני מיני משקה. שתי חתיכות מאותו מאכל נחשבות למין אחד. יש פוסקים הדורשים מזון מוכן לאכילה, ואחרים מתירים גם מזון שעדיין טעון בישול.

    Rabbi Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  28. האם ילדים מעל גיל שלוש עשרה הסמוכים על שולחן הוריהם חייבים במשלוח מנות?

    הטקסט מביא מחלוקת: יש פוסקים המחייבים אותם גם כשהוריהם מפרנסים אותם, ואחרים פוטרים משום שאין להם רכוש משלהם. בהערה מובהר שאם יש להם רכוש משלהם, הם חייבים ככל מבוגר.

    Rabbi Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  29. האם אישה נשואה חייבת לשלוח משלוח מנות משלה?

    גברים ונשים חייבים במצווה באופן אישי, ומשלוח של הבעל אינו פוטר כשלעצמו את אשתו. בני הזוג יכולים לשלוח יחד אם המקבל יודע שהמשלוח בא משניהם. בהערה נאמר שבמקרה זה הכמות צריכה להיות כפולה מן השיעור המזערי.

    Rabbi Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  30. מהו החיוב הבסיסי של משלוח מנות בפורים?

    יש לשלוח בפורים שני סוגי מאכלים שונים לחבר אחד. במאמר מתואר חיוב זה כמצוות עשה שתיקנו מרדכי ואסתר בהסכמת חכמי זמנם.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  31. מדוע עזרה לאדם להתפרנס בכוחות עצמו נחשבת למדרגה הגבוהה ביותר של צדקה?

    לפי פסיקת הרמב״ם המובאת במאמר, המדרגה הגבוהה ביותר של צדקה היא לחזק את מצבו של אדם במתנה, בהלוואה, בשותפות או בעבודה, עד שלא יצטרך לבקש עזרה. הרב זקס מסביר שסיוע כזה משיב לאדם את כבודו. הוא מסייע לו להשתחרר מתלות מתמשכת בתרומות.

    Maimonides; Rabbi Lord Jonathan Sacksהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  32. מדוע עדיפה אנונימיות בנתינת צדקה?

    הרב זקס כותב שקבלת עזרה עלולה להיות משפילה עבור הנזקק. לכן עדיף שהנותן לא יכיר את המקבל, והמקבל לא יכיר את הנותן. כך אפשר לסייע מבחינה חומרית תוך התחשבות בכבוד האדם.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  33. האם אדם המקבל צדקה חייב גם לתת לאחרים?

    במאמר מובא הדין שגם עני התלוי בצדקה חייב לתת צדקה לאחר. הרב זקס מסביר שהעזרה צריכה להתחשב בכבודו של המקבל לצד צרכיו החומריים. האפשרות לתת מאפשרת לאדם להיות שותף בעזרה לזולת ולא רק מקבל עזרה.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  34. מתי הזמן המועדף לומר ״בריך שמיה״, ועד מתי אפשר עדיין לאומרו?

    רבי משה פיינשטיין מסיק כדעת שער אפרים, שעדיף לומר את התפילה לאחר הוצאת ספר התורה מן הארון. לכן יש להוציא את הספר בהקדם האפשרי ולהחזיקו בזמן אמירת התפילה. לפי סדר היום המובא בקטע, מי שלא הספיק לאומרה אז יכול עדיין לאומרה עד שפותחים את הספר לקריאה.

    Rav Moshe Feinstein; Seder Hayomהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah82, עמ׳ 20 · פתיחה והורדת PDF

  35. אם אני אבל על אבי ואשתי עומדת ללדת, האם עדיף שאהיה שליח ציבור או שאפתח את הארון?

    לדעת הכותב עדיף להיות שליח ציבור, משום שזהו מנהג ותיק שנועד לזכות את ההורה שנפטר. המנהג לפתוח את הארון לקראת לידת האישה מוזכר בתקופה מאוחרת יותר והתפשט בקרב אשכנזים רק לאחרונה יחסית. עם זאת, הוא משאיר את ההכרעה הסופית לדיון עם הרב או הפוסק האישי.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah82, עמ׳ 18 · פתיחה והורדת PDF

  36. מדוע אדם אחר, ולא החזן, צריך להוציא את ספר התורה מן הארון?

    לפי הפסיקה המובאת, אדם אחר פותח את הארון, מוציא את ספר התורה ומוסר אותו לחזן. בחלק מהקהילות מחלקים את פתיחת הארון ואת הוצאת הספר בין שני אנשים. השתתפותם של אנשים נוספים מוסיפה הדר למעמד ומבטאת כבוד לתורה.

    Aruch Hashulchanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah82, עמ׳ 18 · פתיחה והורדת PDF

  37. מתי אומרים ״אל ארך אפיים״, ומדוע צריך לעמוד באמירתו?

    אומרים תפילה זו בימות החול לפני הוצאת ספר התורה, בימים שבהם אומרים תחנון. יש לאומרה בעמידה, מפני שהיא כוללת וידוי קצר, ועל פי ההלכה יש להתוודות בעמידה.

    Magen Avrahamהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah82, עמ׳ 17 · פתיחה והורדת PDF

  38. מהו היקף הקריאה המזערי שתיקן עזרא, ומדוע הקריאה בפורים קצרה יותר?

    עזרא תיקן לקרוא לשלושה עולים, לקרוא לפחות שלושה פסוקים בכל עלייה ולפחות עשרה פסוקים בסך הכול. יוצאת מן הכלל היא הקריאה על עמלק בפורים, שיש בה תשעה פסוקים. מכיוון שהקטעים שלפניה ואחריה עוסקים בנושאים אחרים, עדיף לשמור על אחדות הנושא ולא להוסיף פסוק.

    Ezraהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah82, עמ׳ 17 · פתיחה והורדת PDF

  39. מי תיקן את קריאת התורה בציבור?

    המאמר מתאר את קריאת התורה בציבור כמצווה מדרבנן וכתקנת החכמים המוקדמת ביותר. משה רבנו תיקן אותה בתפקידו כמנהיג הציבור, שעליו מוטלת האחריות לתקן תקנות בעת הצורך.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah82, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF

  40. באיזה שלב של הוצאת ספר התורה עדיף לומר ״בריך שמיה״?

    רב משה פיינשטיין, בעקבות פסק שער אפרים, מסיק שהזמן המועדף הוא לאחר הוצאת ספר התורה מן הארון. המוציא צריך לעשות זאת ללא עיכוב מיותר ולהחזיק את הספר בזמן אמירת התפילה. מי שלא הספיק לאומרה אז יכול עדיין לאומרה עד שפותחים את הספר לקריאה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah82, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  41. אם אני אבל על אבי ואשתי עומדת ללדת, האם עדיף שאעבור לפני התיבה או שאפתח את הארון?

    לדעת המחבר, עדיף לעבור לפני התיבה, משום שהמנהג לעשות זאת לזכות הורה שנפטר קיים מאות שנים. המנהג לפתוח את הארון לקראת לידה מאוחר הרבה יותר, במיוחד אצל אשכנזים. עם זאת, את ההכרעה במקרה הפרטי הוא משאיר לבירור עם הרב או הפוסק האישי.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah82, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  42. מדוע אדם אחר, ולא החזן, צריך להוציא את ספר התורה מארון הקודש?

    לפי פסק ערוך השולחן המובא במאמר, אדם אחר פותח את הארון ומוסר את ספר התורה לחזן. השתתפותם של אנשים נוספים מוסיפה הדר למעמד ומכבדת את התורה. בחלק מהמנהגים מחלקים את פתיחת הארון והוצאת הספר בין שני אנשים.

    Aruch Hashulchanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah82, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  43. מדוע הוסיף עזרא קריאת התורה במנחה של שבת, ואילו דרישות קבע לקריאה?

    עזרא הוסיף קריאה במנחה של שבת כדי לתת תוספת לימוד למי שלא למדו תורה בקביעות. הוא גם תיקן שיעלו שלושה אנשים לתורה, שבכל עלייה ייקראו לפחות שלושה פסוקים ושבקריאה כולה יהיו לפחות עשרה פסוקים. יוצאת מן הכלל היא הקריאה על עמלק בפורים, שיש בה תשעה פסוקים ואין מוסיפים עליה נושא שאינו קשור אליה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah82, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  44. האם אדם המתפרנס כולו מצדקה חייב גם הוא לתת צדקה?

    כן, המאמר מביא את ההלכה שגם עני התלוי לחלוטין בצדקה חייב לתת צדקה. רבי יונתן זקס מסביר את משמעותה בכך שהאפשרות לתת היא חלק מכבוד האדם.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah82, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  45. האם יש לכבד תלמיד חכם ששכח את תלמודו שלא באשמתו?

    כן: הטקסט מביא את השוואת חז״ל בין חכם כזה לבין שברי הלוחות. שברי הלוחות נשמרו בכבוד בארון לצד הלוחות השלמים. כך גם אובדן ידיעותיו אינו שולל מן החכם את הכבוד הראוי לו.

    Chazalהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah81, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  46. האם היה מותר להסיר את בדי הנשיאה של הארון?

    לפי הסבר חז״ל המובא במאמר, התורה אוסרת להסיר את הבדים ששימשו לנשיאת הארון. עליהם להישאר בטבעותיו.

    Rabbi Mordechai Kamenetzkyהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah81, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  47. האם גברים ונשים חייבים לשמוע את קריאת זכור?

    לפי הטקסט, רוב הפוסקים רואים בשמיעת הקריאה הזאת מצוות עשה לגברים ולנשים כאחד. בשבת זכור קוראים את דברים כה, יז–יט, העוסק בזכירת עמלק.

    Rabbi Ephraim Z. Buchwaldהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah81, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  48. האם אישה צריכה להימנע מענידת תכשיטי זהב בזמן ההיריון?

    הרב אבינר דוחה את הטענה שעל אישה להימנע מתכשיטי זהב, כגון טבעת, בזמן ההיריון. בתשובה לא ניתנו נימוק נוסף או הגבלות.

    RAV AVINERהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah81, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  49. האם מותר להעתיק תקליטורי מחשב ללא רשות היוצר?

    הרב אבינר אוסר העתקה ללא רשות, משום שהיוצר משקיע ביצירה זמן וכסף. לפי תשובתו, מותר להעתיק רק לאחר קבלת רשות, ואחרת מדובר בגנבה.

    RAV AVINERהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah81, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  50. האם מותר לחולה שאין בו סכנה לקבל תרופה המכילה אנזימים מלבלב של חזיר?

    במקרה המתואר הרב אבינר מתיר את התרופה גם כשאין סכנת חיים. הוא מסביר שהתרופה עברה תהליך ששינה את טבעה, ושהיא אינה נצרכת כמזון.

    RAV AVINERהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah81, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

נושאים