הלכה — עמוד 11
שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.
72 366 רשומות
האם אפשר לשלם למתעסק בהיתר עסקא באמצעות חלק גדול יותר ברווחים?
המחבר מתאר הסדר שבו חלקו של המתעסק ברווחים גדול מחלקו בהפסדים. למשל, הוא מקבל מחצית מהרווחים אך נושא רק ב־30% מההפסדים. תוספת של 20% מן הרווחים משמשת שכר על ניהול כספי המשקיע.
מדוע חייבים לשלם בפועל את שכר המתעסק שנקבע בהיתר עסקא?
אם המתעסק עובד בחלק ההשקעה של הצד האחר ללא תמורה בגלל ההלוואה שקיבל, נוצרת בעיית ריבית. לכן אסור ששכרו המוסכם יישאר רק סעיף כתוב. גם סכום קטן מספיק כששני הצדדים מסכימים עליו מראש, אך צריך לשלמו בפועל.
כיצד משתמשים בחובת שבועה בהיתר עסקא?
המשקיע רשאי לדרוש מן המתעסק להישבע שלא התרשל ושדיווח על הרווחים במדויק. ההסכם מאפשר למתעסק לבחור בין שבועה ותשלום המגיע לפי תוצאות ההשקעה לבין תשלום מוסכם במקום השבועה. ההימנעות משבועה הופכת את התשלום הקבוע לסביר, תוך שמירה על מבנה של השקעה.
כיצד היתר עסקא מאפשר לקבל רווח בלי לעבור על איסור ריבית?
היתר עסקא משנה את מבנה העסקה מהלוואה להשקעה. המשקיע חייב לקבל עליו סיכון להפסד המוכר בהלכה, אחרת העסקה נשארת הלוואה. מותר לבחור במבנה זה כדי ליצור עסקה מותרת הדומה מבחינה כלכלית להלוואה בריבית, אך הסיכון הנדרש חייב להישאר.
מדוע החזר ריבית על מסגרת אשראי של אדם אחר עלול להיות ריבית אסורה גם כשהוא מסייע ללא רווח?
במקרה המתואר הבנק מלווה לבעל מסגרת האשראי, והוא מלווה בנפרד למוסד. אם המוסד משלם את הריבית שלו לבנק, הוא מחזיר לו יותר ממה שלווה באמצעות פירעון חובו לבנק. תשלום ישיר לבנק ומטרת צדקה אינם פותרים את הבעיה.
האם איסור ריבית חל רק על מי שמקבל את הריבית?
האיסור חל גם על הלווה ועל המסייעים לערוך או לבצע את ההלוואה האסורה, ובהם עדים, מתווך, ערב וסופר השטר. המחבר כולל גם נוטריון, ואולי אף עורך דין המנסח מסמך הכולל תנאי ריבית. גם סיוע בהשלמת הלוואה כזאת או בגבייתה עלול להיות עבירה.
אילו איסורים כרוכים במתן הלוואה בריבית?
הטקסט מבחין בין האיסור ליצור הלוואה בריבית לבין האיסור הנוסף לגבות את הריבית. אם הריבית כבר נגבתה, קיימת מצוות עשה להשיבה. לכן האיסור חל כבר ביצירת ההלוואה, גם אם הריבית טרם התקבלה.
האם יש דין ערלה בפפאיה ובפסיפלורה?
לפי הדעה העיקרית שמאמץ המחבר, אין דין ערלה בפפאיה ובפסיפלורה. הן מניבות כבר בשנה הראשונה, עד השנה החמישית יבולן פוחת, ורבים מן הצמחים אינם מתקיימים חמש שנים. עם זאת, הטקסט מציין שיש פוסקים המחמירים בכך.
האם איסור ערלה חל על חצילים?
הטקסט מזכיר צדיקים שנמנעו מאכילת חצילים מחשש ערלה. אולם מסקנתו המעשית של המחבר היא שאין בהם דין ערלה: הם מניבים כבר בשנה הראשונה, לאחר מכן כמות הפירות ואיכותם יורדות, והם אינם מניבים יותר משלוש שנים. תכונות אלו מבדילות אותם מן העץ המתואר בדיני ערלה.
מדוע מברכים על בננה ״האדמה״ ואין בה דין ערלה?
הגורם הקובע אינו גובה הצמח אלא הישארות הגזע משנה לשנה. המחבר מסביר שגזע הבננה מתכלה והצמיחה מתחדשת, ולכן לעניין זה היא נחשבת ירק. ברכתה ״האדמה״, ואין בה איסור ערלה החל על פירות העץ בשלוש השנים הראשונות.
האם הכנת תשובה מראש לשאלה שתורם מבטיח עליה תרומה גדולה נחשבת להטעיה?
במקרה המתואר, משולח שמע מראש איזה תוספות מקשה על התורם, למד אותו היטב ואחר כך הסביר אותו. הרב חיים קניבסקי פסק שבמקרה זה לא הייתה גניבת דעת. הוא ראה בהזדמנות להתכונן סייעתא דשמיא שאפשרה למשולח לקבל תרומה גדולה.
מה הדין כאשר אדם באמת אינו מסוגל לקיים מצווה?
המאמר מסביר שהקב״ה אינו דורש מן האדם את הבלתי אפשרי, ומי שבאמת אינו יכול לקיים מצווה פטור מן המעשה. עם זאת, אין זה פטור גורף המאפשר לוותר על הקיום. תחילה יש לבחון היטב את היכולת, להתייעץ ולחפש פתרונות.
מדוע משאירים לחם על השולחן בזמן ברכת המזון?
משאירים לחם על השולחן כדי שישמש כלי לקבלת ברכת ה׳. במאמר מוסבר שברכה מרבה דבר שכבר קיים: כשם ששולחן המשכן היה כלי לשפע גשמי, כך הלחם שנותר מעניק לברכה בסיס על שולחננו.
מדוע נאסרה בשבת מלאכה ולא רק עבודה קשה?
הרב שמשון רפאל הירש מסביר שהאיסור נוגע לפעולות המשנות את העולם למטרות האדם, ולא למאמץ גופני בלבד. בהימנעות מפעילותנו היוצרת אנו מעמידים את שלטונו של ה׳ במרכז הבריאה.
אם שכחתי להפריש חלה לפני שבת, האם מותר להפריש בבין השמשות או לאכול את הלחם?
אם העיסה נעשתה בחוץ לארץ, אין מפרישים חלה בבין השמשות: אפשר לאכול את הלחם בשבת ולהשאיר ממנו כדי להפריש חלה לאחר שבת. אם העיסה נעשתה בארץ ישראל, אסור לאכול את הלחם לפני הפרשת חלה. לכן, כאשר זקוקים ללחם זה לסעודות שבת, מותר להפריש ממנו חלה בבין השמשות. כך מסבירים האחרונים שאיסורו של המגן אברהם מתייחס לעיסה שנעשתה בחוץ לארץ.
האם מותר להטביל בבין השמשות של ערב שבת כלים שנקנו מגוי?
המאמר נוקט כמנהג המקובל לפסוק כרא״ש, האוסר הטבלה זו בשבת או ביום טוב עצמם. אולם בבין השמשות מתיר המגן אברהם להטביל את הכלים כשאין כלים אחרים לשימוש בשבת או ביום טוב.
האם מותר להפריש מעשר בבין השמשות כשאין לי די אוכל לסעודת שבת?
המגן אברהם מתיר להפריש מעשר בבין השמשות כשאין די אוכל מוכן לשבת. קצות השולחן מסביר שמדובר במחסור בפירות או בירקות הנחוצים לסעודת שבת מהנה. אף שהמשנה המצוטטת אוסרת הפרשה בבין השמשות, ההיתר למעשה מבוסס על פסיקה כדעת רבי המקילה.
האם מותר לבקש מגוי להדליק אור אחרי השקיעה ביום שישי?
בבין השמשות מתיר השולחן ערוך לבקש מגוי להדליק אור במסגרת ההקלה לצורך מצווה או בנסיבות של צורך מיוחד. המשנה ברורה מתיר זאת גם למי שכבר קיבל שבת. ההיתר מתייחס דווקא לזמן בין השמשות.
באילו תנאים מותר לעשות בבין השמשות של ערב שבת פעולות שנאסרו מדרבנן?
הטקסט מביא מחלוקת: רבי מתיר פעולות כאלה בבין השמשות, ואילו חכמים אוסרים. השולחן ערוך פוסק כרמב״ם ומתיר כשיש צורך מצווה או נסיבות שמנעו את עשיית הדבר לפני שבת. דוגמה לכך היא עלייה על עץ בבין השמשות של ראש השנה כדי להביא שופר לקיום המצווה.
האם מותר לי להדליק אור בעצמי בבין השמשות של ערב שבת, כשעדיין אין ודאות שהגיע הלילה?
אסור להדליק אור בזמן זה. מכיוון שייתכן שכבר נכנסה השבת, חל הכלל שספק באיסור תורה נידון לחומרה.
מדוע אסרו חכמים להטביל כלים טמאים לטהרתם בשבת וביום טוב?
הגמרא מביאה ארבעה הסברים: חשש להעברה ברשות הרבים, לסחיטת בד רטוב, לדחיית הטהרה עד החג באופן העלול להפיץ טומאה, או משום שהטבילה נחשבת לתיקון כלי. הראשונים נחלקו איזה טעם קובע להלכה. לכך יש השלכה גם על החלת האיסור על כלים שנקנו מגוי.
מהו דמאי, ומדוע מותר להפריש ממנו מעשר בבין השמשות של ערב שבת?
דמאי הוא יבול שנקנה מעם הארץ, שאין ודאות שהוא מקפיד להפריש מעשר. אף שרובם הפרישו, חייבו חכמים להפריש שוב ללא ברכה מחמת הספק. בבין השמשות הדבר מותר, משום שסביר שהמעשר כבר הופרש ולכן ייתכן שהפעולה אינה מתקנת דבר.
מדוע אסור להפריש מעשר בשבת וביום טוב?
הפרשת מעשר הופכת את המזון למותר באכילה מבחינה הלכתית. משום כך ראו בה חכמים מעין תיקון ואסרו לעשותה בשבת וביום טוב.
האם מותר להיכנס לבית הכנסת עם כלב נחייה?
הרב משה פיינשטיין התיר זאת על סמך מקרה תלמודי שבו הותר לחכמים להיכנס לבית המדרש עם חמור. לגבי רבי יוסף דב סולובייצ׳יק מובאות שתי עדויות שונות: לפי אחת התנגד מתוך השוואה לבית יהודי, ולפי האחרת התיר משום שכלב המלווה אדם עיוור היה מתקבל גם בבית. לכן הטקסט אינו מציג מסורת אחידה בנוגע לפסיקתו.
האם מותר לטייל בבית הכנסת?
רבי יוסף קארו אוסר קלות ראש בבית הכנסת, ובכלל זה טיול בו. יש להקפיד על התנהגות ראויה ולנהוג ביראת כבוד כלפי קדושת המקום.
האם מותר לנטוע עצים בשטח בית הכנסת?
המאמר מביא את דעת רבי עקיבא איגר, האוסר נטיעת עצים בשטח בית הכנסת על סמך האיסור במקדש. בהערה מצוין שרב חיים מבריסק התיר נטיעה כזאת בבריסק. לפיכך הטקסט מציג גישות שונות לשאלה זו.
מדוע לצניעות יש חשיבות מיוחדת בבית הכנסת?
הרב הרשל שכטר מסביר שבית הכנסת, כמקדש מעט, מיועד להשראת השכינה ולכן מחייב הקפדה מיוחדת על צניעות. בכך הוא מבסס את מנהגן של נשים נשואות מסוימות לכסות את ראשן בכניסה לבית הכנסת, אף שבדרך כלל אינן עושות זאת. השוואת רש״י בין יריעת המשכן לפניה המכוסות של כלה צנועה קושרת בין צניעות להשראת השכינה.
מדוע הפרדת גברים ונשים בבית הכנסת קשורה למבנה המקדש?
המאמר מסביר שההפרדה אינה נובעת רק מצניעות ומהתנהגות ראויה בתפילה. במקדש היו הסדרים שאפשרו לגברים ולנשים לשהות בנפרד, ועיקרון זה חל גם על בית הכנסת כמקדש מעט. רבי יוסף דב סולובייצ׳יק ראה במחיצה חובה והדגיש את הרציפות ההיסטורית של עיקרון זה.
מדוע תולים פרוכת לפני ארון הקודש?
ארון הקודש בבית הכנסת מייצג את הארון שבמשכן ובמקדש. משום כך נדרשת לפניו פרוכת מפרידה, בדומה לפרוכת שסוככה על הארון.
מדוע הבימה צריכה להיות במרכז בית הכנסת?
החתם סופר פסק שיש להציב את הבימה במרכז בית הכנסת, משום שהיא מקבילה למזבח הפנימי שבמקדש. מיקום זה מבטא את העיקרון שמקדש מעט צריך להידמות למקדש ככל האפשר.
מדוע בית הכנסת נקרא מקדש מעט?
חז״ל מפרשים את ההבטחה שהקב״ה יהיה למקדש מעט בגלות כמתייחסת לבתי כנסת ולבתי מדרש. הרמב״ם מחיל עליהם את האיסור מן התורה להרוס את המקדש. רבי יוסף דב סולובייצ׳יק מסיק מכך שלקשר בין המקדש לבית הכנסת יש משמעות הלכתית ממשית.
מדוע מזבח הזהב ומזבח הנחושת לא קיבלו טומאה?
בהסבר המשנה המובא כאן, רבי אליעזר תולה זאת בכך שהמזבחות נמשלו לאדמה, שאינה מקבלת טומאה. חכמים מסבירים אחרת: הזהב והנחושת היו ציפוי בלבד, הבטל לחומר הפנימי של המזבחות, שאינו מקבל טומאה.
האם החובה להתפלל בכל יום היא מן התורה או מדרבנן?
לפי הדעות המובאות כאן, הרמב״ם סבור שתפילה בכל יום היא חובה מן התורה, ואילו הרמב״ן סבור שהחיוב מן התורה הוא בעת צרה והתפילה היומית היא מדרבנן. הרב סולובייצ'יק מציע להבין את הרמב״ם מתוך תלותו המתמדת של האדם בה': במובן זה האדם נמצא תמיד במצוקה. התפילה היומית מבטאת אפוא צורך מתמשך בקשר עם ה' וברחמיו.
מתי ניתן להשלים תפילה שהוחסרה לפי הראב״ד?
לפי דעת הראב״ד המובאת כאן, תפילת תשלומין נאמרת רק בסמיכות לתפילת חובה הנאמרת בזמנה. למשל, מי ששכח להתפלל מנחה יכול להשלימה באמירת העמידה פעמיים בערבית.
מדוע צריך לחדש דבר בתפילת נדבה?
הטקסט קובע שתפילת נדבה צריכה לכלול חידוש, ואין די בחזרה על תפילה שכבר נאמרה. הרב סולובייצ'יק מסביר שהחידוש הוא המתיר להוסיף תפילה שאינה מן התפילות המחויבות.
האם אדם שיכור רשאי לקרוא שמע ולהתפלל עמידה?
לפי הסבר הרמב״ן המובא כאן, אסור לשיכור להתפלל עמידה, משום שהיא דורשת כוונה מיוחדת של מי שעומד לפני המלך. מותר לו לקרוא שמע, ולעיתים הוא אף חייב בכך, שכן דרישות הכוונה בקריאת שמע פחות מחמירות.
האם החיוב לכבד כהן הוא מן התורה או מדרבנן?
גוף המאמר קושר את החיוב לציווי ״וקדשתו״. בהערה מובהר שהראשונים נחלקו אם זו מצוות עשה מן התורה או חיוב מדרבנן.
האם מותר לכהן לשרת כהן אחר?
בהערה מובאת מחלוקת בין הפוסקים. יש האוסרים על כהן לשרת אפילו כהן אחר, ויש המתירים זאת.
האם חייבים לכבד כהנים גם לאחר חורבן בית המקדש?
המאמר מביא שני הסברים לחוסר ההקפדה: הדעה שהחיוב אינו חל ללא המקדש, וספקות לגבי ייחוס הכהנים. עם זאת, רוב הפוסקים סוברים שמצוות כיבוד כהן חלה גם כיום. המחבר מדגיש גם שאין לפקפק בטוהר ייחוסם.
האם דיני כבוד כהן חלים על כהן קטן או על כהן בעל מום?
הפוסקים נחלקו לגבי כהן קטן: המגן אברהם סובר שמצוות כיבוד כהן אינה חלה עליו, ורבי עקיבא איגר מפקפק בכך. קיימת מחלוקת גם לגבי כהן בעל מום הפוסל אותו מעבודה במקדש. לפי ההערה, רוב הפוסקים כוללים כהן כזה במצוות הכיבוד.
האם כהן שומר על זכויותיו המיוחדות כשהוא מחלל את קדושת הכהונה?
המאמר קובע שכהן המחלל את קדושת הכהונה, למשל בנישואין לגרושה או בכניסה אסורה לבית קברות, מאבד את זכויות הכהונה. אין מצווה לכבדו במיוחד, ואין הגבלה על בקשת שירותים ממנו. כהן כזה גם אינו נושא כפיים.
האם מותר להשתמש בשירותיו של כהן עם הארץ?
יש פוסקים המתירים זאת בתנאי שהשירות אינו מבזה. ערוך השולחן סובר שהאיסור להשתמש בשירותי כהן חל בין שהוא עם הארץ ובין שאינו עם הארץ.
מתי מותר להשתמש בשירותיו של כהן?
הדבר מותר כשהכהן מקבל תשלום או נהנה לשרת אדם חשוב. מותר גם לקבל את עזרתו אם הציע אותה מעצמו בלי שהתבקש.
האם מותר לבקש מכהן לעשות שליחות אישית או עבודה בזויה?
לפי הכלל המובא, אסור לבקש מכהן לשרת ישראל או לעשות עבורו שליחויות אישיות. גם אם הכהן מסכים שישתמשו בשירותיו, לכתחילה אין לעשות זאת, ובוודאי שאין לבקש ממנו עבודה בזויה כגון פינוי אשפה. לכן עדיף לכהן להימנע ממקצוע שבו מעסיק ישראל עלול לדרוש ממנו עבודות משפילות.
כיצד משתלב כבוד הכהן עם כבוד תלמיד חכם?
אם ישראל הוא תלמיד חכם גדול מן הכהן, אינו חייב להקדימו, אף שראוי לעשות כן והדבר קשור לשכר של אריכות ימים. אולם אם הכהן עם הארץ, אסור לתלמיד חכם לכבדו מכוח כהונתו, משום שבכך הוא מבזה את כבוד התורה.
האם בעל הבית חייב לכבד אורח כהן באמירת הברכות בסעודה?
בעל הבית אינו חייב להציע לאורח כהן את הכבוד לברך המוציא. החרגה זו חלה גם על ברכת המזון.
האם די לומר ״ברשות הכהן״ לפני הובלת ברכת המזון בנוכחות כהן?
ישראל המברך ברכת המזון בנוכחות כהן צריך לבקש את רשותו. אין די באמירת המילים ״ברשות הכהן״ בלבד.
האם כהן רשאי למחול על הכבוד המגיע לו?
כהן רשאי למחול על הכיבודים המגיעים לו, מלבד העלייה הראשונה לתורה. כיבוד רצונו להעביר את הכבוד לאחר נחשב בעצמו לכבודו. חכמים קבעו שהכהן יעלה ראשון כדי למנוע מחלוקת שעלולה להיווצר אם יוותר לאנשים מסוימים ולא לאחרים.
האם צריך להקדים לוי לישראל בכיבודים?
יש פוסקים שנותנים ללוי קדימה לפני ישראל בכיבודים שנמנו, בדומה לסדר העלייה לתורה. אחרים סוברים שמעבר לסדר זה אין ללוי קדימה כזאת. בהערה מצוין שהמנהג הרווח הוא כדעה השנייה.
כיצד יש לכבד כהן למעשה?
נותנים לכהן קדימה באמירת ברכות בציבור ומעלים אותו ראשון לתורה. בסעודה מציעים לו לומר קידוש, המוציא וברכת המזון. כמו כן מגישים לו תחילה ומכבדים אותו לדבר ראשון.