הלכה — עמוד 14
שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.
72 366 רשומות
מה היה צבע הארגמן בבגדי הכהונה?
הרמב״ם מזהה את הארגמן כאדום, ואילו הראב״ד מבין אותו כאריג העשוי ממינים שונים של חוטים או מצבעים שונים. המאמר מביא תמיכה בשני הפירושים אצל מפרשים נוספים ומציין שהרקנאטי נוטה לגישת הראב״ד.
מאילו חומרים נעשה האבנט של כהן הדיוט?
בתלמוד נחלקו אם אבנטו של כהן הדיוט עשוי כולו פשתן או כולל גם תכלת, ארגמן ותולעת שני. הרמב״ם פוסק שחוטים צבעוניים אלו נכללים בו, ולכן זיהוים הנכון נחוץ להכנת האבנט.
האם עבודת כהן במקדש כשרה ללא הבגדים הנדרשים?
המאמר מסביר שכשרות הקורבן תלויה בכך שהכהן המקריב לבוש כנדרש. התלמוד לומד מן התורה שמעמד הכהונה לצורך העבודה קשור ללבישת בגדי הכהונה שנקבעו.
האם מותר להזיז תפילין בשבת אם הן מונחות במקום שמפריע?
יש פוסקים המחשיבים תפילין לכלי שמלאכתו להיתר, משום שמותר להניחן ללא כוונה לקיים את המצווה. רוב הפוסקים המובאים מחשיבים אותן לכלי שמלאכתו לאיסור. לכן אם התפילין מפריעות ויש צורך במקומן, מותר להזיזן ולאחר מכן להניחן במקום נוח.
האם כלי שנשבר או בגד שנקרע נעשה מוקצה?
אם חפץ נשבר או נקרע בשבת ועדיין ראוי לשימוש כלשהו, הוא אינו נעשה מוקצה, גם אם הושלך מיד לאשפה. למשל, חולצה קרועה יכולה עדיין לשמש כסמרטוט. אולם חפץ שנשבר והושלך לאשפה לפני שבת נעשה מוקצה; גם חפץ שאין לו שום שימוש הוא מוקצה.
האם מותר להשתמש בשבת בסחורה המיועדת למכירה?
סחורה המיועדת למכירה היא בדרך כלל מוקצה, משום שהבעלים אינו מתכוון להשתמש בה בעצמו. אם היא נפגמה בשבת והבעלים מחליט כעת להשאירה לעצמו, האיסור אינו מתבטל באותה שבת. חפץ שהיה מוקצה מחמת חסרון כיס בכניסת השבת נשאר במעמד זה עד צאתה.
מדוע אסור לקחת כלי עבודה מיוחדים מסוימים אפילו לצורך שימוש מותר?
אם עיקר שימושו של כלי אסור בשבת ובעליו מקפיד שלא להשתמש בו למטרות אחרות מחשש לנזק, הוא מוקצה מחמת חסרון כיס. הדוגמאות במאמר כוללות כלי נגינה, סכין של מוהל או שוחט וציוד מקצועי מיוחד. סכין שחיטה ישנה שבעליה כבר אינו משתמש בה לשחיטה מתוארת כדבר שאינו מוקצה.
האם מותר להזיז בשבת כסף, עפר או שבר חסר שימוש אם הם מפריעים?
חפצים אלה הם מוקצה גמור, משום שבדרך כלל אינם מיועדים לשימוש בשבת. גם אם מתגלה להם שימוש בשבת או שהם מפריעים, אין להשתמש בהם או לטלטלם. המאמר מציין חריגים מסוימים, כגון חשש לפגיעה באדם או חפצים מאוסים.
האם מעמדו של סיר משתנה בשבת לאחר שמוציאים ממנו את האוכל?
כל עוד הסיר משמש לאחסון אוכל, דינו ככלי שמלאכתו להיתר ומותר לטלטלו כדי להגן עליו מנזק. לאחר שמוציאים ממנו את האוכל, הוא חוזר לדין כלי שמלאכתו לאיסור, משום שעיקר ייעודו לבישול. אז מותר לטלטלו כדי לאחסן בו אוכל או לצורך מקומו, אך לא רק כדי להגן עליו; המאמר מתיר גם לסלק סיר משומש שמראהו מאוס.
מה דינו של כלי המשמש במידה שווה להיתר ולאיסור?
כלי כזה נחשב לכלי שמלאכתו להיתר. במאמר מובאת דוגמה של כרטיסייה המשמשת כסימנייה: האפשרות לכתוב עליה אינה הופכת אותה כשלעצמה לכלי שמלאכתו לאיסור.
האם ספר או שעון שעל סל פירות מגבילים את טלטול הפירות?
המחבר מציין שלא ידועה לו דעה שלפיה כלי שמלאכתו להיתר יוצר דין בסיס לדבר האסור. לכן ספר או שעון יד שהושארו בכוונה על סל פירות אינם מעבירים את הגבלותיהם לפירות. הפירות נשארים במעמדם ואינם נעשים מוקצה.
האם מעמדו של כיסא משתנה אם השאירו עליו פטיש בכוונה?
פוסקים רבים סוברים שכלי שמלאכתו לאיסור מחיל את הגבלותיו על החפץ המשמש לו בסיס. לפי דעה זו, אין לטלטל כיסא שהושאר עליו פטיש בכוונה רק כדי להציל את הכיסא מנזק. אחרים אינם מחילים כאן דין בסיס לדבר האסור ומתירים טלטול כזה.
האם מותר לטלטל מראש חפץ שיזדקקו לו בהמשך השבת?
מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר מראש, גם אם יזדקקו לו רק מאוחר יותר באותו יום. הדבר נחשב לטלטול לצורך. לעומת זאת, כלי שמלאכתו לאיסור מותר להרים כאשר יש צורך להשתמש בו.
אם כבר הרמתי כלי שמלאכתו לאיסור, האם מותר להניחו במקום נוח?
אם כלי שמלאכתו לאיסור הורם מסיבה מותרת, מותר להניחו במקום שבוחרים. אם הוא הורם בטעות, יש מחלוקת: יש המתירים להמשיך לשאת אותו, ויש המחייבים להפסיק להחזיקו. במאמר נאמר שהמשנה ברורה מאפשר לסמוך על הדעה המקילה בשעת הצורך.
האם מותר להזיז כלי בשבת כדי שלא יינזק?
אין לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור רק כדי להצילו מנזק. אולם אם ידוע שיזדקקו לו לשימוש מותר בהמשך אותה שבת, ויש חשש שעד אז יתקלקל ולא יהיה ראוי לשימוש, מותר להצילו. טלטול זה נחשב לצורך גופו, משום שהוא מאפשר את השימוש הנחוץ בהמשך.
האם מותר להשתמש במחט להוצאת קוץ בשבת?
המאמר מתיר להשתמש במחט להוצאת קוץ כדוגמה לשימוש מותר בכלי שמלאכתו לאיסור. יש להיזהר שלא לגרום לדימום בכוונה. כמו כן, אין לחטא את המחט בשבת.
האם מותר לקחת בשבת פטיש או מסור לצורך מותר?
כלי שעיקר שימושו למלאכה אסורה מותר בטלטול לצורך שימוש מותר או לצורך מקומו. למשל, מותר להשתמש בפטיש לפיצוח אגוז קוקוס או להסיר מסור מכיסא שזקוקים לו. אולם אין לקחת כלי כזה כאשר יש כלי שמלאכתו להיתר שיכול לבצע את הפעולה.
מתי מותר לטלטל בשבת כיסא, כרית או כלי אחר שמלאכתו להיתר?
כלי שעיקר שימושו מותר בשבת ניתן לטלטול לצורך שימוש בו, לצורך מקומו או כדי להגן עליו מנזק. אין לטלטלו ללא מטרה. כמו כן, אין להשתמש בו למשימה שאפשר לבצע ללא כלי כאשר אין צורך אמיתי בכלי.
אילו דברים מותר לטלטל בשבת גם ללא סיבה מיוחדת?
מותר לטלטל אוכל וספרי קודש ללא סיבה מיוחדת, ופוסקים רבים כוללים בכך גם בגדים וכלי סעודה. אולם לגבי כלי סעודה יש מחלוקת, ולדעה המחמירה דינם ככלי שמלאכתו להיתר. לכן לפי הדעה המקילה אפשר להחזיר סכו"ם מיותר למקומו סתם כך, ואילו לדעה המחמירה דרושה סיבה, כגון שהוא מפריע או עלול להינזק.
לשם מה תיקן נחמיה את הגבלות המוקצה?
נחמיה תיקן הגבלות חמורות על טלטול חפצים כדי לחזק את שמירת השבת, ובהמשך הקל בהן בהדרגה. דינים אלה מחזקים את הזהירות מהוצאה, מסייעים למנוע מלאכה אסורה ומבדילים את השבת מימות החול. הצורך לשים לב מה מטלטלים ולשם מה משאיר את שמירת השבת בתודעה לאורך היום.
האם דווקא כהן חייב להדליק את המנורה במקדש?
המאמר מציין שההדלקה עצמה אינה עבודה המחייבת כהן, ולכן גם מי שאינו כהן יכול לעשותה. לעומת זאת, ניקוי המנורה והכנתה להדלקה מחייבים כהן.
כיצד אפשרה מרים לנשים להשתתף בשירה לאחר קריעת ים סוף?
לפי ההסבר המובא בשם תוספות הרא״ש, הנשים רצו לשיר, אך מרים הצביעה על האיסור לשיר בפני גברים. לאחר מכן היא השתמשה בתוף כדי שהגברים לא יוכלו לשמוע את קולן מעל קול התוף. המאמר מציג זאת כדוגמה למציאת פתרון במסגרת ההלכה באמצעות נחישות ויצירתיות.
מדוע נדרשו הכהנים ללבוש בגדים מיוחדים בזמן עבודת המקדש?
ללא בגדי הקודש שנקבעו להם, עבודת הכהנים נחשבה פסולה. הבגדים הבדילו אותם כשליחי העם והמחישו את הרמה הרוחנית והמוסרית שנדרשה לעבודתם. הרושם שיצר הלבוש נועד לשקף את מעלתם הפנימית של הכהנים.
איזו טהרה נדרשה מן השמן למנורת המקדש?
השמן למאור היה צריך להיות זך מתחילתו וללא משקעים; סינון מאוחר לא הספיק. לכן היו כותשים את הזית בעדינות ומשתמשים בטיפה הראשונה שיצאה ממנו להדלקה.
מהי המשמעות הרוחנית של איסור הוצאה בשבת?
הרב הירש מסביר שמלאכות אחרות מבטאות את שליטת האדם בעולם הפיזי, ואילו הוצאה מבטאת את פעולתו במישור החברתי. מעשים הקשורים לאחריות היחיד כלפי הציבור והציבור כלפי היחיד כוללים לעיתים קרובות הוצאה. ההימנעות ממנה בשבת מבטאת כפיפות לה' גם בחיים החברתיים והלאומיים.
מתי מותר להשתמש במקל הליכה בשבת במקום שאין בו עירוב?
לפי הכלל המובא, מי שאינו יכול ללכת כלל ללא עזרה רשאי להשתמש במקל. אם הוא מסוגל ללכת בלעדיו אפילו בבית בלבד, הקיצור שולחן ערוך אוסר להשתמש בו בשבת מחוץ לעירוב. ההרגל לצאת לרחוב עם מקל אינו מספיק כשלעצמו.
האם מותר לשאת מפתח כשרשרת או כחלק מחגורה בשבת בלי עירוב?
מפתח רגיל התלוי על חוט אינו בגד ואינו תכשיט, גם אם החוט ייפול מן הצוואר בלעדיו. פוסקים רבים מתירים להפוך מפתח לתכשיט כסף ממשי הנראה כתכשיט, אך הטקסט מציין שהשולחן ערוך אוסר אפשרות זו. דרך נוספת המובאת היא להפוך את המפתח לחלק שימושי בבגד, כגון לשונית אבזם הנכנסת לחורי החגורה.
האם מותר לשים כיסוי גשם על כובע בשבת במקום שאין בו עירוב?
פוסקים רבים אוסרים כיסוי כזה, משום שהוא מגן על הכובע ולא על הגוף, וגם אינו תכשיט. יש המבחינים בינו לבין כיסוי גשם לנשים, המגן גם על האישה עצמה. ראיה לכך היא שגם נשים לא נשואות משתמשות בו, ולכן תפקידו אינו מוגבל להגנה על פאה.
האם מותר לצאת בלי עירוב בכמה כובעים כדי לשמח חתן וכלה?
הטקסט מביא פוסקים האוסרים ללבוש שני כובעים בשבת, אלא אם אלה סוגי כובעים שלפעמים מקובל ללבוש זה על גבי זה. מובאת גם דעה האוסרת שתי כיפות זו על גבי זו. לכן בתחפושת המתוארת השאלה היא אם צירוף כיסויי הראש הוא דרך לבישה רגילה.
כיצד מותר ללבוש גארטל ברחוב בשבת במקום שאין בו עירוב?
הרב משה פיינשטיין אוסר ללבוש גארטל מעל חולצה או מכנסיים כאשר כבר לובשים חגורה, משום שהדבר נחשב ללבישת שתי חגורות זו על גבי זו. גם לבישתו מעל עניבה אסורה, מפני שאין זו דרך רגילה להחזיק עניבה במקומה. מותר ללבוש גארטל מעל מעיל או ז׳קט כדי להחזיקו במקומו.
האם מותר ללבוש שתי חגורות, או חגורה עם כתפיות, בשבת בלי עירוב?
השולחן ערוך מתיר שתי חגורות זו על גבי זו, ואילו הרמ״א אוסר; בטקסט נאמר שכך מנהג האשכנזים, גם כשהחגורות בגבהים שונים אך שתיהן מהדקות אותו בגד. המגן אברהם מתיר כאשר הן ממלאות תפקידים שונים, כגון כשאחת פועלת ככתפיות. הפרי מגדים מתיר גם חגורה פנימית שימושית עם חגורה חיצונית נאה, או שתי חגורות המרימות את הבגדים כדי שלא יתלכלכו.
מתי מותר לצאת בשבת בלי עירוב עם סיכה בבגד?
סיכה מותרת כאשר היא משמשת לקישוט או ממלאת תפקיד, למשל במקום כפתור. עצם חיבורו של חפץ לבגד אינו מספיק: אסור לצאת בלי עירוב עם מפתח המחובר בסיכת ביטחון ואינו משמש לקישוט או לתפקוד הבגד.
האם מותר לצאת בלי עירוב במעיל שלולאת התלייה שלו נקרעה?
אם הלולאה נקרעה מצד אחד ומתכוונים לתפור אותה בחזרה, היא עדיין חשובה אך אינה ממלאת תפקיד ואינה מקשטת את הבגד, ולכן נוצרת בעיית הוצאה. אם אי אפשר לתפור אותה מחדש, או שבעל הבגד מתכוון לזרוק אותה ולהחליפה, שאריותיה חסרות חשיבות. במקרה כזה מותר ללבוש את המעיל במקום שאין בו עירוב.
האם מותר לצאת בלי עירוב בחולצה שתפורים אליה כפתורים רזרביים?
בטקסט מובאת מחלוקת: יש פוסקים המחייבים להסיר כפתורים רזרביים, משום ששומרים אותם לשימוש עתידי אך כעת אינם מועילים לבגד ואינם מקשטים אותו. אחרים סבורים שאין להם חשיבות המחייבת את הסרתם. עצם תפירתו של חפץ לבגד אינה הופכת אותו אוטומטית לחלק שמותר לצאת בו.
האם צריך להסיר חלקים שאינם בשימוש מן הבגד לפני שיוצאים בלי עירוב?
לא, כאשר מדובר בחלקים הטפלים לבגד: כיסים ריקים, ברדס שאינו בשימוש ושרוולים נשארים חלק מן הבגד עצמו. הדבר נכון גם לברדס שקל להסיר ולשרוולי מעיל המונח על הכתפיים. גם קישוטים וחוטים חסרי חשיבות שאין רגילים לשמור נחשבים טפלים לבגד.
כיצד אפשר להציל תפילין שנמצאו בשבת מחוץ לעירוב ועלולות להיפגע?
קדושת התפילין אינה מתירה לחלל שבת כדי להצילן. במקרה המתואר, איש רשאי להניח שני זוגות בבת אחת על הזרוע ועל הראש, להביאם למקום בטוח ולחזור לזוגות נוספים; יש פוסקים המתירים שני זוגות רק כשהתפילין קטנות למדי. המקור המובא אינו מתיר זאת לאישה, משום שהתפילין אינן נחשבות תכשיט עבורה.
מדוע תכשיט המיועד למין השני נחשב למשא בשבת?
הטקסט מסביר שאיסור לבישת בגדי המין השני חל גם על תכשיטים המיועדים בדרך כלל רק לבני אותו מין. לפי החיי אדם המובא, לבישה כזאת אינה נחשבת לדרך לבישה מקובלת, ומחוץ לעירוב דינה כהוצאה. מאותו טעם נאסרת שם לבישת טלית בידי אישה ברשות הרבים.
האם אפשר להפוך קופסה ל״בגד״ באמצעות חור לראש ולצאת בה בשבת?
הטקסט אוסר ״ללבוש״ חפץ שאינו בגד, כגון קופסה. חיתוך פתח שאפשר להכניס דרכו את הראש אינו הופך כשלעצמו את הקופסה לבגד ואינו מתיר להעבירה במקום שאין בו עירוב.
האם מותר לצאת בלי עירוב כשטלית או ממחטה כרוכה סביב הצוואר?
מותר לכרוך ממחטה סביב הצוואר, משום שהיא יכולה לחמם או לספוג זיעה בדרך זו. לעומת זאת, כריכת טלית סביב הצוואר כצעיף מתוארת כאיסור תורה ברשות הרבים, משום שאין זו דרך לבישתה הרגילה. עצם היותו של חפץ בגד אינו מתיר ללבוש אותו בדרך משונה.
האם מותר ללבוש בגדים נוספים כדי להביאם לאדם אחר בשבת במקום שאין בו עירוב?
מותר ללבוש כמה שכבות של בגדים או זוגות נוספים של גרביים, כאשר לובשים אותם בדרך רגילה. הדבר מותר אפילו ביום חם וגם כשהמטרה היא להביא את הבגדים לאדם אחר. דרך הלבישה צריכה להיות מקובלת באופן כללי, גם אם אינה הרגלו האישי של הלובש.
האם איסור הוצאה בשבת חל רק על חפצים שמחזיקים בידיים?
לא: גם נשיאת ממחטה בכיס או מחט הנעוצה בבגד נכללת באיסור. הטקסט אוסר גם ללכת עם מסטיק או סוכרייה בפה ברשות הרבים, או לעבור כך בין רשות הרבים לרשות היחיד. ההיתר ללבוש בגדים ותכשיטים חל רק כאשר מקיימים את כללי לבישתם.
כיצד סידור אצבעותיה והתנהגותה של ציפור מסייעים לזהות אם היא כשרה?
בברייתא המובאת מציע רבי אלעזר ברבי צדוק לבדוק כיצד הציפור עומדת על חוט מתוח: שתי אצבעות מכל צד מעידות על עוף טמא, ושלוש מצד אחד ואחת מהצד האחר מעידות על עוף טהור. המאמר גם מסביר שעוף דורס אינו כשר, ומביא דוגמאות להתנהגות זו: אכילת יצור חי, תפיסת המזון ואכילתו באוויר או הרמת המזון אל הפה. המחבר מציין שפרטי הסימנים והלכות כשרות העופות מורכבים, ומפנה לשולחן ערוך, יורה דעה סימן פ״ב.
האם יצירת כדורי שלג בשבת אסורה משום ריסוק השלג והוצאת מים?
החוות יאיר והרב מדברצין סבורים שהלחץ ביצירת כדור שלג בהכרח מרסק את השלג וממיס מעט ממנו, ולכן יש בכך איסור ריסוק הקשור לסחיטה. הם מסתמכים על הוראת השולחן ערוך שלא לשפשף קרח בין הידיים בשעת רחיצה בשבת. רב משה פיינשטיין והנשמת שבת חולקים וסבורים שכמות המים העשויה להיווצר בחוץ בקור היא זעירה ואינה ניכרת, ולכן אין בכך ריסוק או סחיטת נוזל האסורים.
מדוע יצירת כדורי שלג ואנשי שלג עשויה להיחשב לבנייה בשבת?
החוות יאיר, רב שלמה זלמן אויערבך ורב חיים קניבסקי מחילים על כדורי שלג את הכלל שלפיו חיבור חלקים נפרדים לדבר בעל צורה חדשה דומה לבונה. רב משה פיינשטיין, הרב מדברצין והנשמת שבת חולקים, משום שכדור שלג המיועד לזריקה מיידית אינו מתקיים די זמן כדי להיכלל באיסור זה. עם זאת, הם מסכימים שיצירת איש שלג המיועד להתקיים כמה ימים אסורה משום בונה. מסקנת המאמר היא שרוב הפוסקים אוסרים יצירת כדורי שלג, אף שטעמיהם שונים, ויש המתירים זאת לילדים קטנים.
האם שלג הוא מוקצה בשבת, והאם מועיל להכין אותו מראש?
רבים מהפוסקים המובאים בטקסט משווים שלג לגשם ואינם רואים בו מוקצה, גם אם ירד בשבת. לעומתם, רב משה פיינשטיין סבור שהוא מוקצה, משום שבדרך כלל אין לאנשים שימוש בו מלבד הליכה עליו. הוא גם מחשיב שלג שירד בשבת לנולד, משום שאנשים אינם תופסים אותו כדבר שכבר היה בעננים. עם זאת, לפי הצגת שיטתו במאמר, מותר ליצור ולזרוק כדורי שלג משלג שנאסף ויועד למשחק לפני שבת, בתוך עירוב תקין.
האם מותר לשחק בכדורי שלג בשבת במקום שאין בו עירוב?
אם אין עירוב או שהעירוב אינו תקין, זריקת כדורי שלג בחוץ אסורה משום הוצאה. הטקסט מציין חריג כאשר המשחק מתקיים ברשות היחיד מוקפת. עירוב תקין מאפשר לדון בשאר השאלות, אך אינו מתיר כשלעצמו ליצור כדורי שלג.
האם צריך לחזור על אחת מארבע הפרשיות אם קראו אותה בטעות באדר ראשון?
לפי פסיקת רבן שמעון בן גמליאל המובאת כאן, הציבור חייב לחזור על הקריאה באדר שני, וכך נפסק להלכה. תנא קמא ורבי אליעזר ברבי יוסי אינם מחייבים לחזור על הקריאה.
האם ציבור שקרא את ארבע הפרשיות באדר הראשון צריך לחזור ולקרוא אותן?
כן, יש לחזור ולקרוא אותן באדר השני. אף שרוב דעות התנאים המובאות אינן מחייבות חזרה, ההלכה נקבעה כרבי שמעון בן גמליאל, המייחד קריאות אלה לאדר השני בלבד. המחבר מציין שכך פוסקים הרי״ף, הרא״ש, הרמב״ם, הטור, השולחן ערוך ופוסקי ההלכה המאוחרים.
אם אסיר מקבל חופשה אחת לקיום מצוות, האם עליו להמתין ליום חשוב במיוחד?
המאמר מביא התלבטות של אחד הקדמונים אם לבחור ביום הכיפורים בשל קדושתו או בפורים לשם שמיעת המגילה ופרסום הנס. הרדב״ז חולק וסובר שיש לנצל את החופשה למצווה הראשונה שאפשר לקיים. לאחר שניתנה האפשרות, ויתור עליה למען מועד מאוחר יותר עובר על הכלל אין מעבירין על המצוות.
מה עליי להניח תחילה אם נגעתי בתפילין לפני הטלית?
במקרה כזה יש להניח תחילה את התפילין. המחבר מסביר זאת בכלל אין מעבירין על המצוות: אין לדחות את המצווה שכבר הזדמנה לאדם.