הלכה — עמוד 15
שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.
72 366 רשומות
מדוע יש לגעת בתפילין של יד לפני תפילין של ראש?
מניחים תפילין של ראש לאחר תפילין של יד. לפי הסבר התוספות המובא במאמר, נגיעה תחילה בתפילין של ראש תחייב להניחן בצד כדי להקדים את של יד, ובכך לעבור על הכלל שאין מעבירין על המצוות. לכן יש להיזהר שלא לגעת בהן בסדר זה.
מה פירוש הכלל אין מעבירין על המצוות, ומה תוקפו ההלכתי?
כאשר מזדמנת אפשרות לקיים מצווה, אין לדחות אותה אלא לקיימה בהזדמנות הראשונה. רש״י והמכילתא קושרים עיקרון זה לפסוק על שמירת המצות, הנדרש גם כשמירה על ההזדמנות לקיים מצוות. תוספות ופוסקים נוספים רואים בו חיוב מן התורה, ואילו הרדב״ז רואה בו דין מדרבנן שהפסוק משמש לו אסמכתא.
האם מותר להשרות ירקות תלושים בשבת כדי שלא יכמשו?
ככלל, מותר להכין מים ולהשרות בהם ירקות תלושים שאינם גדלים עוד, כאשר הדבר נחוץ לשמירתם ראויים לאכילה. מותר גם להוסיף חומץ, מי מלח או רוטב לסלט, משום שנוזלים אלה אינם מסייעים לצמיחתם.
האם תלמיד חייב לציית לכלל בישיבה האוסר על מי שאיחר לחפש מניין במקום אחר?
הרב משיב שהבא ללמוד בישיבה עושה זאת על דעת שיציית לכללי ראש הישיבה. אם המסגרת אינה מתאימה לו, עליו לעבור לישיבה אחרת, שכן אדם לומד תורה במקום שלבו חפץ.
האם מי שבוחר בשירות שאינו קרבי אף שהוא מסוגל לשרת כלוחם מקיים את מצוות השירות הצבאי?
לפי תשובת הרב, כן: כל שירות צבאי הוא מצווה. עם זאת, הוא מגדיר שירות ביחידה קרבית כצורה הגבוהה ביותר של קיום המצווה.
אילו מכשולים הלכתיים יש בביקור של כוהן במחנות ריכוז?
הרב מציין חשש לטומאת מת בשל שרידי עצמות המצויים במחנות. נוסף על כך הוא מזכיר את איסור היציאה מארץ ישראל, שאינו מוגבל לכוהנים, וכן איסורים נוספים הקשורים לנסיעה, בלי לפרטם.
האם מותר לבן לשבת במקום אביו בבית הכנסת לאחר פטירתו?
כן, הדבר מותר. כיבוד האב לאחר מותו אינו כולל את האיסור לשבת במקומו; איסור זה חל בחיי האב.
מדוע יש פוסקים המעדיפים לציין יארצייט באדר ראשון?
תרומת הדשן מסביר זאת באמצעות הכלל שאין מעבירין על המצוות: אין לדחות הזדמנות לקיים מצווה. בפורים יש חשיבות לסמיכותו לפסח, אך שיקול זה אינו שייך ליארצייט. גם המהרי״ל מעדיף את אדר ראשון, אך אינו מקבל כלל זה כנימוק לפסק.
האם ציון יארצייט בשני חודשי אדר מקנה אותה קדימות לעבור לפני התיבה בכל אחד מהם?
רב משה פיינשטיין רואה בציון היארצייט בשני חודשי אדר הנהגה מחמת ספק. לכן למי שיש חיוב ודאי באותו יום יש קדימות לעבור לפני התיבה. לפני שניגשים לעמוד יש לברר את מנהג בית הכנסת ולקבל רשות.
באיזה אדר מציינים יארצייט של מי שנפטר באדר בשנה רגילה?
לפי המנהג האשכנזי המובא, מציינים את היארצייט באדר ראשון, ולפי המנהג הספרדי — באדר שני. יש פוסקים הסבורים שראוי לציינו בשני החודשים, ואחרים מתנגדים לכך. למעשה יש לשאול את הרב ולהתחשב במנהג בית הכנסת.
מדוע נחלקו הפוסקים באיזה אדר לציין יארצייט?
הסבר אחד תולה את המחלוקת בשאלה איזה אדר עיקר לעניין נדרים ושטרות; הסבר אחר שוקל הקדמת מצווה מול דחיית צום הכרוך בצער. הלבוש מעדיף את אדר א׳ משום שציון היארצייט מביא כפרה לנשמה ואין לדחותה לאחר שנים עשר חודש; המועד הראשון גם קובע את המנהג לשנים מעוברות בעתיד. החתם סופר מבחין בין לשון בני אדם, הקובעת בנדרים ובשטרות, לבין לשון התורה, הקובעת לעניין יארצייט. לפי הסברו, אדר ב׳ הוא העיקר כאן, שכן בו מקיימים את מצוות פורים.
באיזה אדר מציינים יארצייט של מי שנפטר באדר בשנה פשוטה?
השולחן ערוך קובע את היארצייט באדר ב׳, ואילו הרמ״א קובע אותו באדר א׳. לפי הסיכום המעשי במאמר, הספרדים נוהגים כדעה הראשונה והאשכנזים בדרך כלל כדעה השנייה, אף שיש פוסקים אשכנזים המעדיפים את אדר ב׳. רבים מהפוסקים הקובעים אדר א׳ מתירים גם אמירת קדיש ותפילה לפני התיבה באדר ב׳, במיוחד כשאין באותו יום בעל חיוב אחר. מובאת גם דעה שיש לציין את היארצייט בשני האדרים. מחלוקת זו אינה נוגעת למי שנפטר באדר א׳ או באדר ב׳: בשנה מעוברת היארצייט נשאר בתאריך המקורי באדר המתאים.
מדוע יש שמתחילים להניח תפילין 31 יום לפני בר מצווה באדר ב׳?
אף שהפסיקה המקובלת קובעת את בר המצווה של יליד אדר בשנה פשוטה לאדר ב׳, יש דעת מיעוט הקובעת אותה באדר א׳. הבית שלמה ופוסקים נוספים ממליצים להתחיל להניח תפילין חודש ויום קודם, ובכך להתחשב גם בדעה זו. היום הנוסף משמש גם היכר לכך שיום תחילת ההנחה אינו יום בר המצווה עצמו באדר א׳. המאמר מציין שהרב שמואל הלוי ווזנר והרב משה שטרנבוך מעדיפים מנהג זה.
באיזה אדר חלה בר המצווה, והאם ילד צעיר יכול להגיע אליה לפני ילד מבוגר ממנו?
לפי הפסיקה המעשית המקובלת, ילד שנולד באדר של שנה פשוטה נעשה בר מצווה באדר ב׳ אם שנתו השלוש עשרה מעוברת. מי שנולד באדר א׳ נעשה בר מצווה באדר א׳, ומי שנולד באדר ב׳ — באדר ב׳. אם שנת בר המצווה פשוטה, ילד שנולד בב׳ באדר ב׳ יגיע לבר מצווה לפני ילד שנולד בכ״א באדר א׳, אף שנולד אחריו. בשנה מעוברת סדר זה אינו מתהפך.
האם עבודת כוהן במקדש כשרה אם חסרים לו בגדי כהונה?
לפי פסק הרמב"ם המובא במאמר, עבודת כוהן גדול שחסר לו אחד משמונת בגדיו, או כוהן הדיוט שחסר לו אחד מארבעת בגדיו, פסולה. עבודה כזאת מחייבת מיתה בידי שמיים, כדין זר שעבד במקדש. לעניין העבודה, מעמד הכהונה קשור ללבישת הבגדים שנקבעו.
האם חזן יכול לקנות חזקה במשרתו אם הוא מתפלל רק ימים אחדים בשנה?
הטקסט דן במחלוקת בין בנו של חזן שנפטר לבין עוזרו, שטען ששירות במשך ימים אחדים בשנה אינו יוצר חזקה. הנימוק המובא דוחה את הצורך בביצוע רצוף של התפקיד, מתוך הדין המיוחד המונע את ירושת משרת משוח המלחמה. המחבר מסביר שהמשרה עצמה מתקיימת ברציפות גם כאשר ממלאים את חובותיה לעיתים רחוקות, ולכן תדירות נמוכה כשלעצמה אינה שוללת חזקה.
האם בן יורש את תפקיד הכהן הגדול או את תפקיד הכהן משוח המלחמה?
בנו של כהן גדול, אם הוא ראוי לתפקיד, קודם לכהנים אחרים בירושת משרת אביו. לבנו של כהן משוח מלחמה אין זכות זו. חז״ל לומדים את ההבחנה מן הפסוק המתאר כניסה לאוהל מועד לשירות: הירושה חלה על תפקיד הכהן הגדול הנכנס לקודש הקודשים.
על מה צריך להקפיד בזמן שהתפילין מונחות על האדם?
בזמן הנחת תפילין יש לשמור על מחשבות הראויות לקדושתן. המאמר מסביר זאת באמצעות הקשר בין התפילין לציץ של הכהן הגדול: כשהציץ עליו, עליו להיות מודע לו ולהימנע ממחשבות הסותרות את קדושתו. דרישת תשומת הלב הזאת חלה גם על תפילין.
האם מותר לקנות וללבוש פאה משיער הודי שאולי נגזז במקדש של עבודה זרה?
הרב אליעזר מלמד מתיר לקנות וללבוש פאה כזאת גם כשידוע שהשיער הגיע מטירופטי, על סמך ספק ספיקא. ראשית, נחלקו אם הגילוח הוא עבודת האליל או רק הכנה; שנית, גם אם זו עבודה, יש מחלוקת אם פעולה כזאת אוסרת את השיער בהנאה. כשמקור השיער אינו ידוע, מצטרף ספק בדבר ביטולו בתערובת עם שיער אחר. המחבר מביא גם את הדעה האוסרת, ולכן ההיתר אינו מוצג כמוסכם על הכול.
האם אישה נשואה חייבת לכסות את ראשה בתפילה ובברכות כשהיא לבדה בבית?
אישה נשואה חייבת לכסות את ראשה בתפילה גם כשהיא לבדה בבית, מפני שהתפילה דורשת לבוש מכובד לפי ההלכה. הדבר חל גם על אישה שאינה רגילה להקפיד על כיסוי ראש. לגבי ברכות ופסוקים שיש בהם שם ה׳ יש מחלוקת, אך המחבר פוסק כמנהג הרווח המתיר לאומרם, וכן לקרוא קריאת שמע שעל המיטה, ללא כיסוי ראש כשהיא לבדה.
האם אישה שאינה נשואה חייבת לכסות את ראשה בזמן תפילה או ברכות?
יש פוסקים המחייבים נשים שאינן נשואות לכסות את הראש בהזכרת שם ה׳ ובברכות, ואחרים מחייבים זאת לפחות בזמן העמידה. עם זאת, המחבר פוסק שלמעשה נשים שאינן נשואות אינן חייבות לכסות את ראשן בתפילה או בברכות. חיוב הגברים בעניין זה קשור למנהגם המחייב לכסות את הראש, שאינו קיים אצל נשים שאינן נשואות.
מדוע גברים חובשים כיפה ואילו נשים שאינן נשואות אינן חייבות לכסות את ראשן?
כיסוי הראש אצל גברים נועד לעורר יראת שמיים, ומנהג חסידות זה נעשה עם הזמן למנהג מחייב. המחבר קושר את כיסוי הראש אצל נשים לצניעות, ולכן הוא נדרש מנשים נשואות ולא מנשים שאינן נשואות. הוא גם מציע ששמירת דיני הצניעות בלבוש אצל נשים כבר מבטאת יראת שמיים, בלי צורך בביטוי נוסף באמצעות כיפה.
האם חייבים ממש למסור את הנפש כדי שלא להלבין פני אדם ברבים?
המחבר מסביר שדברי חז״ל על כבשן האש נאמרו בדרך הפלגה כדי להדגיש את חומרת הלבנת הפנים, ולא כחובה רגילה למסור את הנפש. הוא מביא גם פוסקים שמדבריהם משתמע חיוב ממשי של מסירות נפש. לפי הסברו, דעות אלה עוסקות בעלבון חמור במיוחד שעלול להביא את הנפגע להתאבדות או למחלה קטלנית מרוב צער.
האם צריך לחזור על התפילה אם היה לידי תינוק שחיתולו מלוכלך?
אם התינוק כבר מסוגל לאכול כזית מאכל דגן בתוך כשבע דקות, שיעור שהטקסט מקשר לגיל שנה בערך, והצואה הדיפה ריח רע, התפילה אינה תקפה ויש לחזור עליה. אם לא היה ריח רע, התפילה תקפה. לגבי ברכות שנאמרו בנוכחות ריח כזה נחלקו הפוסקים, ולכן מחמת הספק אין חוזרים עליהן.
האם מותר לבקש מאורח לפנות את מקומי הקבוע בבית הכנסת?
קביעת מקום לתפילה היא מצווה, אך ההימנעות מצער הזולת קודמת לה. אם אין מקום מכובד אחר להציע לאורח, אין לבקש ממנו לעבור; כשהתפילה כבר מתנהלת, כגון סמוך לברכו, לדעת המחבר ראוי שלא לבקש זאת גם אם יש מקום אחר ושמכם כתוב על הכיסא. יש להתחשב ברגישות בגילם ובנסיבותיהם של שני האנשים. הגעה מוקדמת וגבאי נעים שמכוון אורחים למקומות מתאימים יכולים למנוע אי־נעימות.
מתי מתחילים ללמוד את הלכות פסח?
מתחילים לשאול ולדרוש בהלכות פסח שלושים יום לפני החג. בטקסט מצוין שפורים עצמו הוא תחילת התקופה הזאת.
מתי צריך להתחיל את סעודת פורים ומה הדין אם היא מסתיימת בלילה?
יש להתחיל את סעודת פורים לפני השקיעה. גם אם היא מסתיימת לאחר החשכה, אומרים על הנסים בברכת המזון.
האם מותר להתענות ולהספיד בפורים ובשושן פורים?
אסור להתענות ולהספיד בפורים ובשושן פורים. גם בשושן פורים יש להרבות מעט בשמחה.
כיצד משפיעה אבלות על משלוח מנות?
לפי הטקסט אין לשלוח משלוח מנות לאבל בתוך שנת האבל, אך אם הוא עני אפשר לשלוח לו כסף. האבל עצמו חייב לשלוח מנות לחבר. אם היהודי היחיד הנוסף בעיר הוא אבל, אפשר לשלוח לו מאכלים שאין בהם אופי של שמחה, כגון ירקות פשוטים.
איזה אוכל ראוי לבחור למשלוח מנות?
לקיום המצווה יש לשלוח אוכל שאפשר לאכול ללא הכנה נוספת. המנות צריכות לכבד הן את הנותן והן את המקבל.
למי נותנים מתנות לאביונים ומה אפשר לתת?
יש לתת מתנות לפחות לשני עניים. הטקסט מציין כסף או אוכל ושתייה, ומדגיש שיש לתת בנדיבות.
מתי מותר לחלוץ תפילין בבוקר פורים?
לפי הסדר המובא, אין לחלוץ תפילין לפני סיום קריאת המגילה וגלילתה. יש להמתין גם לסיום יתר תפילת שחרית.
אילו מצוות יש לכוון לכלול בברכת שהחיינו בבוקר פורים?
בסדר המובא יש לכוון בברכת שהחיינו בבוקר גם למשלוח מנות, למתנות לאביונים ולסעודת פורים. את כל המצוות הללו יש לקיים ביום.
האם אבל היושב שבעה רשאי ללכת לבית הכנסת לשמוע מגילה?
אבל שאין מניין בביתו צריך ללכת לבית הכנסת לקריאת המגילה. ההוראה בטקסט מתייחסת במפורש לימי השבעה.
האם ראוי להרעיש בהזכרת שם המן בזמן קריאת המגילה?
הרב הנקין מתנגד לרעש בזמן הקריאה, מפני שהוא גורם לשומעים להחסיר מילים ולא לצאת ידי חובתם. הוא משבח את מנהג הספרדים המתואר בטקסט להרעיש בהזכרת המן רק בשירת שושנת יעקב, לאחר סיום הקריאה.
עד כמה חשוב לשמוע כל מילה במגילה?
הרב הנקין מדגיש שגברים ונשים חייבים בקריאת המגילה בלילה ובבוקר, ועל הקורא לקרוא בקול הנשמע לכולם ובדיוק. מי שהחסיר אפילו מילה אחת לא יצא ידי חובתו, ועליו להשלים את הקריאה מאותה נקודה ועד הסוף.
האם צריך לחזור על התפילה אם שכחתי על הנסים?
אם נזכרים בהשמטה רק לאחר סיום הברכה שאחריה, אין מתחילים את תפילת העמידה מחדש. אותו דין חל על השמטת על הנסים בברכת המזון.
מדוע בפורים עורכים ברית מילה אחרי קריאת התורה ולפני קריאת המגילה?
דרכי משה מסביר שכך התינוק, המקבל לאחר ברית המילה את התואר יהודי, נכלל בדברי המגילה על האור והשמחה של היהודים. נוסף על כך, חז״ל מקשרים את מילות הפסוק לתורה, ליום טוב, למילה ולתפילין, ולכן מקומה של המילה אחרי קריאת התורה ולפני השמחה החגיגית.
כיצד מסביר המאמר את ״עד דלא ידע״ באמצעות פיוט קדום?
המאמר קושר את הביטוי לפיוט שבו ענו לסירוגין אחרי הבתים ״ארור המן״ ו״ברוך מרדכי״. כדי לבחור את המענה הנכון היה צריך לעקוב אחר סדר הבתים. לפי הסבר זה, שיעור השתייה מתואר כקושי לעקוב אחר המענה המתאים.
מתי נוהגים לתת זכר למחצית השקל, ומדוע דווקא מחצית?
המאמר מביא מנהג לתת זכר למחצית השקל במנחה של תענית אסתר, לפני פורים דפרזים. האלשיך מסביר את המחצית בכך שהגברים חטאו בעגל ואילו הנשים לא חטאו. לכן הכפרה קשורה למחצית העם שחטאה.
מדוע מקדימים את תענית אסתר ליום חמישי כשפורים חל ביום ראשון?
הלבוש מסביר שצום ביום שישי היה מפריע להכנות לשבת. המאמר מבהיר שהעניין הוא האפשרות לטעום את המאכלים שמכינים, ולא רק חולשה מחמת הצום. הדבר מובא כראיה לחשיבות טעימת מאכלי השבת בערב שבת.
כיצד מסביר הרב הרשל שכטר את האיסור להשתתף בחיים הדתיים של דתות אחרות?
הרב הרשל שכטר אוסר להשתתף בפולחן של דתות אחרות, לצפות בו בטלוויזיה, להיכנס לבתי הפולחן שלהן ולעסוק בחומרים דתיים עליהן. הוא אוסר גם לממן או לסייע לקידום דת אחרת, לרבות דיאלוג שמטרתו להביא להמרת דתם של יהודים. הסברו הוא שלמעשים אלה יש השפעה שלילית על בני האדם, ולא שהקב״ה נפגע באופן אישי.
האם יוצאים ידי משלוח מנות כשהמקבל יודע על המתנה אך טרם קיבל את האוכל?
הטקסט קושר את השאלה למחלוקת אם מטרת משלוח מנות היא לספק את צורכי הסעודה או להרבות קִרבה בין יהודים. הודעה על המתנה בלי קבלתה יכולה ליצור קִרבה, אף שאין אפשרות להשתמש בה לסעודה. ערוך השולחן סבור שיוצאים בכך ידי חובה, והמגן אברהם חולק.
מה צריך לכלול במשלוח מנות?
יש לתת לאדם אחד שני מאכלים מוכנים לאכילה, בשיעור הגדול מכזית. הרמב״ם מציין שככל שמרבים בנתינה, הרי זה משובח. הטקסט מביא גם דעות שהמשלוח צריך להתאים למעמד הנותן והמקבל ושיש למסור אותו באמצעות שליח.
מתי מקיימים את סעודת פורים וכמה צריך לשתות?
מצוות סעודת פורים מתקיימת רק ביום, וחובת השתייה שייכת דווקא לסעודה. השולחן ערוך מביא את הדרישה לשתות עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. הרמ״א והמשנה ברורה מורים לשתות יותר מן הרגיל, והרמב״ם מתאר שתייה עד שיירדם ובמצב זה לא יבחין ביניהם.
כיצד נותנים זכר למחצית השקל?
נתינה זו היא זכר למצווה שהתקיימה בעבר, ויש לומר בשעת הנתינה ״זכר למחצית השקל״ כדי שלא לעורר שאלה של הקדש. הטקסט מציין את הזמן הסמוך למנחה בתענית אסתר, והמגן אברהם מציין שיש לתת לפני קריאת המגילה. מובא מנהג לתת שלושה מטבעות מקומיים שערכם חצי יחידה, וכן מנהג הספרדים לתת את שווי הכסף במשקל מחצית השקל.
כיצד יש לתת מתנות לאביונים?
יש לתת מתנות לשני עניים, בסכום המספיק לפחות לקניית מזון בשיעור שלוש כביצים. לכתחילה המתנות צריכות להינתן ולהתקבל בפורים אצל מי שחוגג באותו יום, כדי לסייע בסעודת פורים. אם הדבר אינו אפשרי, אפשר לשלוח כסף מראש כדי שיתקבל בפורים; ואם אי אפשר לתת מראש, הטקסט מתיר להניח כסף בצד ולתתו אחר כך.
מה נדרש כדי לצאת ידי חובת שמיעת המגילה?
הקורא והשומעים צריכים לכוון לצאת ידי חובה בזמן הברכות והקריאה; המשנה ברורה מסתפק בכוונת הקורא בתחילת הקריאה. רוב הפוסקים המובאים דורשים לשמוע כל אות, אך אפשר להשלים חלק שהוחמץ בעל פה או מספר, עד 49 אחוזים מהמגילה. שומע שמתנמנם אינו יוצא ידי חובה, ואילו קורא שמתנמנם יוצא אם הוא אומר כל מילה.
במה תלויה אמירת על הנסים כשנוסעים בין ערים בפורים?
לפי פסיקת הרב אהרן ליכטנשטיין המובאת בטקסט, הקובע הוא המקום שבו האדם נמצא. אמירת על הנסים אינה תלויה בשאלה איזה יום נחשב לפורים האישי שלו.
האם נסיעה לירושלים יכולה לחייב לקיים את מצוות פורים פעם נוספת?
לפי הגישה המוצגת, יש חשיבות לכוונת האדם בשעת היציאה ולמקום שבו הוא מתכנן להימצא בבוקר שבו חל חיוב הקריאה ביעד. הדבר עשוי לחייב את המגיע לירושלים לקיים שוב את מצוות פורים בט״ו באדר. הרב אהרן ליכטנשטיין מגביל עקירת דירה לכוונה לעבור לשלושים יום לפחות, אך מורה לבן ירושלים הלומד בישיבה במקום אחר לשמוע בשני המקומות אם יהיה בשניהם בפורים. הרב יהודה עמיטל פוסק כרב צבי פסח פרנק שהבבלי חולק כאן על הירושלמי ושיש ללכת אחר הבבלי.