Skip to main content
.

הלכה — עמוד 13

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

72 366 רשומות

  1. עם מי צריך להתייעץ בבניית בית כנסת?

    בבניית בית כנסת יש להתייעץ עם תלמיד חכם. עליו להנחות כיצד יש לבנותו.

    Rabbi Shlomo Ganzfriedהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave65, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  2. האם מותר לאכול או לישון בבית הכנסת ובבית המדרש?

    בדרך כלל אסור לאכול, לשתות או אפילו לנמנם שם. לצורך מצווה מותר לישון בריחוק מארון הקודש ולאכול בלי שכרות או קלות ראש. הלומדים שם בקביעות רשאים לאכול ולישון במקום, גם לזמן ממושך, כדי שלא להתבטל מלימודם.

    Rabbi Shlomo Ganzfriedהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave65, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  3. האם מותר להיכנס לבית הכנסת רק כדי להסתתר מהגשם או לקרוא למישהו?

    אין להיכנס לבית הכנסת או לבית המדרש רק כדי להינצל מחום או מגשם. אם צריך לקרוא למישהו, יש תחילה לומר פסוק, משנה או תפילה, להקשיב ללימוד, או לפחות לשבת מעט, משום שגם הישיבה במקום היא מצווה.

    Rabbi Shlomo Ganzfriedהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave65, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  4. אילו כללי ניקיון יש לשמור בבית הכנסת?

    לפני הכניסה יש להסיר בוץ מן הנעליים ולבדוק שאין לכלוך על הגוף או על הבגדים. בפסק המובא מותר לירוק, אך יש לשפשף מיד את הרוק ברגל. ההערה מבהירה שבשבת אין לשפשף אותו, אלא מותר להעביר עליו את הרגל.

    Rabbi Shlomo Ganzfried; Rabbi Ari Lobelהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave65, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  5. כיצד מכבדים בהתנהגות היומיומית את קדושת בית הכנסת ובית המדרש?

    במקומות אלו יש לנהוג ביראה מפני ה'; אסורים שיחת חולין וחישוב חשבונות, מלבד חשבונות של מצווה כגון קופת צדקה. יש לשמור על ניקיון המקום ולכבדו. כמו כן אין לנשק שם ילדים קטנים, שכן זהו מקום להבעת אהבת ה'.

    Rabbi Shlomo Ganzfriedהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave65, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  6. האם יש הגבלות מיוחדות על מניין שני באותו בית כנסת?

    מובאת דעה שכל עוד אנשי המניין הראשון נמצאים בבית הכנסת, שליח הציבור של המניין השני לא יעמוד במקום שליח הציבור הראשון, מפני כבודו. מובאת גם הגבלה על הוצאת ספר תורה למניין השני אם הראשון כבר קרא. אולם בקהילות רבות אין מקפידים על כך, ולמעשה נוהגים לפי מנהג המקום.

    Rabbi Shlomo Ganzfriedהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave65, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  7. מתי מותר להתפלל לפני הציבור?

    מי שחלוש וקשה לו להמתין לאכילה עד סיום תפילת הציבור רשאי להקדים ולהתפלל בבית. בבית הכנסת בדרך כלל אין להקדים את המניין או לצאת לשם כך, אך ההערה מביאה הקלות מהמשנה ברורה כשיש צורך לצאת. אם זמן העמידה עומד לעבור, או במקרה של חולי או אונס, מותר להקדים גם בבית הכנסת, ועדיף להתפלל בבית.

    Rabbi Shlomo Ganzfried; Rabbi Ari Lobelהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave65, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  8. כיצד להתפלל אם איני יכול להגיע למניין?

    תחילה יש לנסות לאסוף עשרה אנשים לתפילה בבית. אם הדבר אינו אפשרי, יש להתפלל בשעה שהציבור מתפלל; במקום שאין בו מניין, יש לכוון לזמן תפילת הציבור בעיר הקרובה. לצורך לימוד תורה או עבודה דחופה מאוד מותר להקדים ולהתפלל עם הנץ החמה, גם ללא מניין.

    Rabbi Shlomo Ganzfriedהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave65, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  9. היכן יש להתעטף בטלית ולהניח תפילין לפני ההגעה לבית הכנסת?

    בקהילה שיש בה רחובות המיוחדים ליהודים, יש להתעטף בטלית ולהניח תפילין בבית וללכת כך לבית הכנסת. במקום שגרים בין גויים או שיש לעבור בסמטאות מטונפות, יש לעשות זאת בחדר שלפני אולם התפילה, כדי להיכנס לבית הכנסת בטלית ובתפילין.

    Rabbi Shlomo Ganzfriedהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave65, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  10. האם מותר לרוץ לבית הכנסת, גם בשבת?

    מצווה לרוץ לבית הכנסת, לבית המדרש או לקיום מצווה אחרת, ולצורך זה מותר לרוץ גם בשבת. אולם בתוך בית הכנסת או בית המדרש אסור לרוץ.

    Rabbi Shlomo Ganzfriedהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave65, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  11. האם צריך לקבוע מקום קבוע לתפילה?

    יש לקבוע בית כנסת או בית מדרש לתפילה, וכן מקום קבוע בתוכו; מקום בתוך ארבע אמות נחשב לאותו מקום. עדיף מקום ליד קיר, ואין לעמוד או לשבת ליד אדם רשע בזמן התפילה. גם בבית יש לקבוע מקום לתפילה כדי שבני הבית לא יפריעו.

    Rabbi Shlomo Ganzfriedהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave65, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  12. מה ניתן להניח לגבי גילם של המעורבים במכירה כאשר עדים חתומים על שטר המכר?

    רבי שמעון בן לקיש אומר שניתן להניח שעדים לא יחתמו על שטר מכר אלא אם הם עצמם, המוכר והקונה כולם גדולים. הנחה זו מתייחסת אפוא הן לצדדים בעסקה והן לעדים החתומים על השטר.

    Rabbi Shimon ben Lakishהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  13. האם אפשר לחזור ממתנה שבשטר שלה נאמר שהיא ניתנת ״בחיים ובמוות״?

    הטקסט מבחין בין מתנת אדם בריא, שאי אפשר לחזור ממנה, לבין מתנת אדם הנוטה למות, שחלה רק לאחר מותו ושאפשר לחזור ממנה אם החלים. רב פוסק שהנוסח ״בחיים ובמוות״ מגדיר את המתנה כמתנה מן הסוג השני. המילים ״בחיים״ מבטאות את תקוות הנותן להחלים ואת רצונו להימנע מלגזור מוות על עצמו, ואינן קובעות שהמתנה תחול מיד.

    Ravהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  14. מה לעשות אם במוסף של שבת ראש חודש התחלתי לומר ״תכנת שבת״ במקום ״אתה יצרת״?

    כותב המאמר חולק על ההוראה להתחיל את כל הברכה מחדש: לדעתו, חזרה על קטעים שכבר נאמרו יוצרת הפסק אסור, ואילו שינוי הסדר כדי למנוע חזרה מותר. אם עדיין לא הגעתם ל״יהי רצון״, חזרו ל״אתה יצרת״ והמשיכו כסדר; אם התחלתם ״יהי רצון״ אך טרם הגעתם ל״ואת מוסף״, השלימו את הקטע, אמרו את תחילת ״אתה יצרת״ עד ״יהי רצון״ והמשיכו מן המשפט המזכיר את שני המוספים. אם גיליתם את הטעות בשלב מאוחר יותר, השלימו את הקטעים החסרים בלי לחזור על ״יהי רצון״, פסוקי מוסף שבת או ״ישמחו במלכותך״ שכבר נאמרו. יש להקדים לפסוקי מוסף ראש חודש החסרים את משפט הפתיחה המתאים; אם פסוקי מוסף שבת כבר נאמרו, מזכירים במשפט זה רק את ראש חודש ואומרים ״מוסף״ בלשון יחיד. את סיום הברכה יש לומר בנוסח של שבת ראש חודש.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  15. מתי רעש של מכשיר הפועל בשבת אינו מעורר חשד לחילול שבת?

    המאמר מתיר את פעולת המכשיר כאשר ברור שהופעל או כוון לפני שבת, כמו שעון המשמיע צלצולים. אותו יסוד חל כאשר ידוע שמכשיר פועל בדרך כלל באמצעות שעון שבת או תרמוסטט. במקרים אלו אין חשד שבעל הבית מפעיל אותו בשבת; עוד נאמר שאין צורך לנתק את צלצול הטלפון, משום שעצם הצלצול אינו יוצר חשד כזה.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  16. האם מותר לבקש מגוי להדיח כלים או לנקות את הרצפה כשידוע שישתמש במדיח או בשואב אבק?

    מצד איסור אמירה לגוי, המאמר דן ביסוד להיתר: אפשר לבצע את המשימה בדרך מותרת, והעובד בוחר במכשיר לנוחותו; בהערה מובאת הסתייגות מהחלת ההיתר במקרה זה. אולם רעש המכשיר מעורר חשש נוסף של זלזול בשבת ושל חשד שבעל הבית עושה מלאכה אסורה. לכן יש פוסקים האוסרים זאת בבית פרטי. המאמר מתאר מנהג להקל בישיבות ובמחנות כדי למנוע הפסד, אך קובע שאנשים פרטיים אינם צריכים לסמוך על היתר זה.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  17. האם מותר בשבת לבקש מגוי לנקות את הפנים מאיפור?

    המאמר מתיר לבקש מגוי לנקות את הפנים, גם אם יבחר מעצמו במסיר איפור שהשימוש בו עלול להיות כרוך באיסור ממרח. אפשר לנקות את הפנים במים בדרך מותרת. לכן הבחירה בחומר נחשבת להחלטתו של הגוי לנוחותו, כאשר היהודי לא הורה להשתמש דווקא בו.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  18. האם מותר לבקש מגוי לנקות את הרצפה אם הוא יבחר מעצמו בדרך האסורה בשבת?

    המאמר מביא פוסקים המתירים בקשה כללית לנקות את הרצפה, אף שהגוי ישתמש במגב או בסמרטוט באופן הכרוך בסחיטה אסורה. יסוד ההיתר הוא שאפשר לבצע את הבקשה בדרך המותרת לגוי: לשפוך מים ולגרוף אותם הצידה. את הדרך האסורה הוא בוחר לנוחותו, ולא על פי הוראת היהודי.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  19. האם מותר לבקש מגוי להדיח כלים אם הוא ידליק אור מיוזמתו לצורך העבודה?

    לפי פסק הט״ז המובא במאמר, מותר לבקש מעובדת גויה להדיח כלים גם כשידוע שתדליק נר לצורך עבודתה. הטעם הוא שהאור נחוץ לה עצמה, ואילו היהודי מעוניין רק בכלים נקיים ואינו נהנה מן התאורה. ההיתר עוסק בתנאים אלו, ולא בבקשה מפורשת להדליק אור.

    Tazהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  20. האם מותר לבקש מגוי לפני שבת לעשות מלאכה אסורה בשבת?

    המאמר מסביר שהאיסור להורות לגוי לעשות מלאכה אסורה בשבת חל גם כשההוראה ניתנת מראש. הוא כולל הן מלאכה האסורה מן התורה והן מלאכה האסורה מדרבנן. הדעה העיקרית המובאת היא שאיסור האמירה עצמו הוא מדרבנן, ובהערה מוזכרת דעת מיעוט הרואה בו איסור מן התורה.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  21. האם צריך לדבר בכבוד אל מלך גם כאשר מוכיחים אותו?

    המאמר מביא את פירוש רש״י שלפיו משה נצטווה לנהוג כבוד בפרעה בשל מעמדו כמלך. גם אזהרות, איומים ותוכחות היה עליו למסור מתוך שמירה על כבוד זה. מכאן נלמדת החובה לחלוק כבוד למלכות.

    Rashiהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  22. מדוע מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור ממצוות ראייה ברגל?

    אף שצד החירות שלו מחייב אותו בציצית ובתפילין, למצוות ראייה ברגל יש תנאי מיוחד. התלמוד לומד מהכינוי "האדון ה'" שהחיוב חל על מי שחופשי לחלוטין מאדונים אחרים.

    Rabbi Hershel Schachterהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  23. מדוע אין זה ראוי שיהודי ימכור את עצמו לעבדות?

    התלמוד מסביר שבני ישראל הם עבדי ה', ולא עבדים לעבדים. שעבוד לאדון אנושי מונע התמסרות מלאה לה', ולכן החירות מאפשרת לעבוד אותו באופן ישיר.

    Rabbi Hershel Schachterהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira70, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  24. מה לעשות בתערובת בשר בחלב האסורה בהנאה שנקנתה בטעות?

    אין לתת תערובת כזאת ללא־יהודי; לדעת רוב הפוסקים המובאים, גם אין להאכיל בה חיה של אדם אחר או חיה משוטטת. המאמר דורש לסלק אותה באופן שלא יאפשר הנאה ומונה קבורה, השלכה לנהר או הדחה באסלה. שריפה אינה מתאימה, משום שגם האפר והגחלים אסורים בהנאה. יש פוסקים המחייבים סילוק מיד עם גילוי התערובת, אך חובה זו שנויה במחלוקת.

    RABBI DONIEL NEUSTADTהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave63, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  25. האם סוג הבשר או הרכיב החלבי משנה בדין מזון לבעלי חיים?

    המאמר מתיר להאכיל בעלי חיים בבשר עוף, בבשר חיה טהורה ובבשר ממין טמא שהתבשלו בחלב. לגבי בשר ממין טהור שנעשה טרפה או נבלה מובאת מחלוקת: הרמב״ם מתיר הנאה מהתערובת, ואילו רוב הפוסקים המוזכרים אוסרים. גם מעמדם של מי גבינה שנוי במחלוקת, ויש פוסקים שאינם מחשיבים אותם לחלב לעניין דין זה.

    RABBI DONIEL NEUSTADTהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave63, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  26. כיצד אופן הכנת בשר בחלב משפיע על האפשרות להאכיל בו בעל חיים?

    המאמר כולל בישול בשר בחלב על האש או בכלי ראשון בדרכי ההכנה האסורות. אם הבשר רק הושרה בחלב, אפילו בתוספת תבלינים, מותר להאכיל בו בעל חיים. לגבי טיגון בחומר חלבי יש מחלוקת: יש פוסקים המתירים להשתמש בתערובת, אך רוב הפוסקים המובאים אוסרים.

    RABBI DONIEL NEUSTADTהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave63, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  27. האם צריך לבדוק את כשרות המזון לחתול או לכלב?

    מזון לחיות מחמד אינו חייב להיות כשר, אך יש לבדוק שאין בו תערובת בשר בחלב האסורה בהנאה מן התורה. תערובת שאיסור אכילתה הוא מדרבנן בלבד מותרת להאכלת בעל חיים. בפסח יש לבדוק גם שאין במזון חמץ לפני שמאכילים בו את חיית המחמד.

    RABBI DONIEL NEUSTADTהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave63, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  28. כיצד נוגע לקח הציץ לאדם המניח תפילין?

    הגמרא לומדת מן הציץ את הצורך בתשומת לב לתפילין ואת איסור היסח הדעת מהן. משום כך, אידיאל ההתמסרות לה׳ שמבטא הציץ אינו נוגע רק לכוהן הגדול, אלא נכנס גם לחיי היום־יום של היהודי באמצעות התפילין.

    RABBI MICHAEL ROSENSWEIGהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave63, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  29. על אילו פגמים בקרבן הציץ מרצה, ועל אילו אינו מרצה?

    הציץ מרצה על טומאת הדם, הקומץ והאימורים הקרבים על המזבח; השפעתו על הבשר הנאכל לכוהנים שנויה במחלוקת. הוא אינו מרצה על פיגול, נותר ויוצא. המחבר מציע שפגמים אלה סותרים את יסוד ריצוי הציץ, מפני שהם מבטאים כוונה פסולה או זלזול בגבולות הקדושה.

    RABBI MICHAEL ROSENSWEIGהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave63, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  30. מדוע טענתו של דואג לא יכלה לבטל את ההיתר למואבייה לבוא בקהל?

    הרב מבריסק מסביר שבית דין מאוחר יכול לשנות פסק שנלמד באמצעות מידות הדרש, אך אינו יכול לבטל הלכה למשה מסיני שנמסרה במסורת. דואג סבר שההיתר נובע מדרשה, ואילו עמשא העיד שהוא מבוסס על מסורת שהתקבלה. בכך מוסברת סופיות תשובתו; את איום החרב שבסיפור המחבר קושר לדברי הרמב״ם המצוטטים על כפירה בתורה שבעל פה. דחיית טענת דואג בהמשך מסבירה כיצד הפסוק מתיישב עם המסורת, ואינה יוצרת את ההיתר עצמו.

    BRISKER RAVהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave60, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  31. אם האם אינה חייבת למול את בנה, מדוע הגמרא מזכירה את מאסר שני ההורים כמניעה למילה?

    האור זרוע ורבנו אברהם מן ההר מסבירים שבדרך כלל האם הייתה דואגת למעשה למילה בהיעדר האב, אף שהחיוב מוטל עליו. האור זרוע מציע גם שאזכור האם הוא רק שימוש בלשון המופיעה במקום אחר בתלמוד. רב יעקב עמדן מבין שמדובר במאסר של אחד ההורים: היעדר האם מונע את המילה מפני שהתינוק זקוק לטיפולה. מ' קורנפלד מציע פירוש אחר ברש״י: האב חייב לדאוג למילה באמצעות אשתו או אדם זמין אחר, ולכן מאסרו לבדו אינו בהכרח אונס. ההשלכה על אכילת קרבן הפסח חלה על האב ולא על האם.

    OR ZARU'A; RABEINU AVRAHAM MIN HA'HAR; RAV YAKOV EMDEN; M. Kornfeldהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave60, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  32. האם מותר לצאת בשבת בבגד שתפורים אליו כפתורים רזרביים במקום שאסור לטלטל בו?

    רוב הפוסקים המובאים מתירים ללבוש בגד כזה. הכפתורים הרזרביים נחשבים טפלים לבגד, חלק מצורת ייצורו הרגילה או המשך של הבגד עצמו מפני שהם תפורים אליו. בהערה מובאת גם דעה מחמירה החולקת על ההיתר.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave60, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  33. מה אפשר לעשות בשבת אם שכחתי לנתק את נורת המקרר והאוכל נמצא בתוכו?

    אם פתיחת הדלת מדליקה בהכרח את הנורה או מכבה את המאוורר, אסור לפתוח בעצמו גם כדי להוציא את כל סעודת השבת, משום שהיעדר כוונה אינו מסיר את איסור פסיק רישא. אם הדלת כבר נפתחה, אסור לסגור אותה כאשר הסגירה תכבה את האור או תפעיל את המאוורר. לפי ההיתר המובא מותר לבקש מגוי לפתוח, וכן לסגור אם השארת הדלת פתוחה תקלקל אוכל שבת שבתוך המקרר; בהערה מוזכרות גם דעות מחמירות. אסור לבקש ממנו במפורש להסיר את הנורה או לנתק את מתג המאוורר, אך מותר לרמוז שבמצב הנוכחי אי אפשר יהיה להשתמש במקרר במשך שאר השבת.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave60, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  34. לאחר הוספת מים לחמין, האם להחזיר את המכסה לפני החזרת הסיר לאש או אחריה?

    במאמר מומלץ להחזיר את המכסה לפני החזרת הסיר לאש. יש פוסקים האוסרים לכסות סיר העומד על האש גם כאשר תכולתו מבושלת כל צורכה. פוסקים רבים אחרים אינם מקפידים על הגבלה זו.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave60, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  35. האם כדאי להמתין עד שהחמין יתייבש לגמרי לפני שמוסיפים לו מים בשבת?

    לכתחילה יש להוסיף מים לפני שהחמין מתייבש לחלוטין. יש פוסקים הרואים בחמין שהתייבש מאכל צלוי, ולכן הוספת מים נחשבת בעיניהם לבישול אסור לאחר צלייה. פוסקים אחרים סבורים שאין צורך לחשוש לכך.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave60, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  36. איך נמנעים מהפיכת המיחם לבשרי כשמוזגים ממנו מים לחמין בשרי?

    האדים העולים מחמין בשרי עלולים להפוך את הקומקום או המיחם לבשרי. לכן לאחר הסרת המכסה יש להניח תחילה לאדים לצאת, ורק אז לקרב את המיחם לסיר.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave60, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  37. האם די בכך שהמים במיחם של שבת חמים כדי להוסיף אותם לחמין רותח?

    המים במיחם של שבת אינם תמיד מגיעים לרתיחה, והרתחתם בתוך החמין עלולה להיות אסורה מן התורה משום בישול. במאמר מובאת דרישה לטמפרטורה של 212 מעלות פרנהייט, ולפי דעה אחרת לפחות 175 מעלות פרנהייט. אם המים כבר הגיעו לטמפרטורה הנדרשת ורק התקררו מעט, מותר להוסיפם; בהערה מוסבר שעליהם להישאר חמים בעיני מי שמעוניין במשקה חם.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave60, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  38. כיצד מותר להוסיף מים חמים לחמין בשבת?

    לפי הדיון, מותר להוסיף מים כאשר החמין מבושל כל צורכו ומקור החום מכוסה בבלעך או ברדיד אלומיניום. הדרך המועדפת היא להסיר את הסיר ולהחזיקו באוויר; אחריה נמנות לפי סדר העדיפות השענה חלקית על משטח, הנחה בלי להרפות מהאחיזה והעברה לאזור חם בבלעך. הוספה כשהסיר עדיין על מקור החום מותרת רק כשאין אפשרות אחרת, באיטיות ובעדינות, ויש פוסקים המתנגדים לדרך זו. עדיף להעביר את המים ישירות מהמיחם או במצקת פרווה שהושארה בו תחילה כמה שניות. העברה דרך כוס וריקונה המיידי לסיר היא אפשרות אחרונה בלבד, משום שיש פוסקים שאינם מתירים אותה.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave60, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  39. האם התכלת בבגדי כהונה חייבת להיצבע בצבע מן החילזון?

    הרב צבי הירש קלישר סבר שבבגדי כהונה די בגוון התכלת הנכון, ואילו צבע שמקורו דווקא בחילזון נדרש רק לציצית. לדעתו, אבנט שחוטיו נצבעו בגוון המתאים ראוי לעבודת המקדש. פוסקים אחרים דורשים צבע מן החילזון גם לבגדי כהונה.

    Rav Tzvi Hirsch Kalisherהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  40. כיצד הסביר האדמו״ר מראדזין את האפשרות להפיק תכלת מבעל חיים שאינו כשר?

    האדמו״ר מראדזין טען שבשר דג שאינו כשר אסור מן התורה, ואילו דמו אסור רק מדרבנן. מכיוון שמן התורה מותר לאכול דם זה, הוא ראה בו מקור מותר לצבע כשר. הדברים מובאים כהסברו המיוחד במסגרת המחלוקת.

    Rav Gershon Henoch Leinerהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  41. איזו קושיה על זיהוי החילזון כשבלול ים מובאת על סמך רש״י?

    המחבר מציין שרש״י מתאר את הפקת התכלת כסחיטת דמו של בעל החיים ביד. לטענתו, תיאור זה אינו מתאים לשבלול ים, שכן כדי להגיע לחומר הצבע יש לשבור את הקונכייה או לקדוח בה. הדברים מובאים כקושיה על הזיהויים המוצעים, ולא כזיהוי של המקור האמיתי.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  42. האם צריך להמתין לביאת המשיח כדי לשוב וללבוש תכלת?

    יש פוסקים המפרשים את כתבי האריז״ל כהוראה שלא ללבוש תכלת עד ביאת המשיח. האדמו״ר מראדזין, הרב גרשון חנוך ליינר, סבור שהחיוב קיים גם עתה, ושדברי המדרש על גניזת התכלת מתארים רק את היעדר זמינותה. לשיטתו, כאשר מזהים את המקור הנכון, מותר ואף חובה ללבוש תכלת.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  43. האם הדרישה להשתמש בחומרים כשרים חלה על כל חפצי המצווה?

    לפי אחת הגישות המובאות, הדרישה חלה על חפצים שיש בהם דברי תורה או שם ה׳, כגון תפילין, מזוזות וספר תורה. היא אינה חלה על בגדי כהן הדיוט, שאין בהם שם ה׳. עם זאת, היא חלה על הציץ והחושן של הכהן הגדול, הנושאים את שם ה׳.

    Shu't Noda Bi’Yehudahהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  44. מדוע הרמב״ם מתיר מושק שמקורו בבעל חיים בקטורת המקדש?

    הרמב״ם מזהה את המור עם מושק ומתאר אותו כדם של חיה הודית מוכרת; המחבר משער שהכוונה לנוזל גוף. הראב״ד מתנגד לשימוש בחומר כזה מן החי לצורכי המקדש. הכסף משנה מסביר את שיטת הרמב״ם בכך שלאחר שהמושק נעשה אבקה שאינה דומה עוד למקורו, הוא כשר.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  45. האם חומר אסור יכול להיות מותר לאחר שמראהו השתנה לחלוטין?

    רבנו יונה התיר להשתמש במושק כחומר טעם, משום שלדעתו הוא השתנה לחומר חדש ומותר. הרא״ש חולק על מסקנה זו, אף שבאחת מתשובותיו הוא מביא בהסכמה את גישת רבנו יונה. המאמר משתמש במחלוקת זו להסברת היתר אפשרי לצבע שמקורו האסור כבר אינו ניכר.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  46. האם קרמין נעשה כשר לאחר ייבוש החרקים שמהם הוא מופק?

    יש דעות המתירות את הצבע משום שהחרקים מיובשים עד שאינם ראויים לאכילה, או משום שחרק שהתייבש במשך שנים עשר חודש נחשב לאבקה שאין בה איסור. עם זאת, המחבר מדווח שלמיטב ידיעתו כל גופי הכשרות המרכזיים מתייחסים לקרמין כאל חומר שאינו כשר. לכן אין לראות בדעות המתירות המובאות היתר כללי ומוסכם.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  47. האם מותר להשתמש בחומר שאינו כשר כצבע לחפץ של מצווה?

    בטקסט מובאת גישה שלפיה הדרישה למקור כשר חלה על החומר העיקרי המשמש לקיום המצווה, אך לא על חומר המשמש רק כצבע. זהו אחד התירוצים המוצעים לקושיית רבנו בחיי על מקור מן החי שאינו כשר לתולעת שני. גישה זו אינה מוצגת כהכרעה מוסכמת.

    Shu't Noda Bi’Yehudahהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  48. האם צבע תולעת שני מופק מחרק או מצמח?

    יש פוסקים המזהים את תולעת שני עם קרמס, צבע ארגמן המופק מכנימות, או עם צבע דומה שמקורו בבעל חיים. הרמב״ם מסביר לעומתם שהצבע אינו מופק מהתולעת עצמה אלא מפרי שהיא אוכלת. לפי הגישה המובאת בשם הרמב״ם ורבנו בחיי, מקור הצבע הוא אפוא צמחי וכשר.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  49. האם צבע הארגמן חייב לבוא ממקור מסוים?

    המחבר מציין שהדרישה אינה ברורה לחלוטין, אך מלשון הרמב״ם משתמע שבארגמן קובע הצבע ולא מקור הצבען. לפי קריאה זו, ייתכן שאין צורך במקור מסוים, בתנאי שיודעים מהו הגוון האדום הנכון.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  50. האם ייתכן שהארגמן היה עשוי משי ולא צמר?

    מאבן עזרא משתמע שייתכן שהארגמן היה משי צבוע, בעוד שרוב הדעות רואות בו צמר. רבנו בחיי מתנגד לשימוש במשי במשכן או במקדש מפני שמקורו במין שאינו כשר, על סמך ההגבלה התלמודית על שימוש בדברים שאינם כשרים למצוות.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

נושאים