Skip to main content
.

תפילה — עמוד 8

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

24 370 רשומות

  1. מדוע הפסיקו לקרוא את עשרת הדיברות בתפילת הציבור היומית?

    יונתן זקס כותב שבימי בית שני קראו את עשרת הדיברות עם קריאת שמע. הקריאה בוטלה כאשר בני כתות טענו שרק הדיברות האלה, ולא שאר 603 המצוות, ניתנו ישירות מאת ה׳. עם זאת, הנוסח נשמר בסידור להתבוננות אישית לאחר סיום התפילה.

    Lord Jonathan Sacksתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro75, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  2. מדוע בברכת המזון מודים על ארץ ישראל לפני שמודים על יציאת מצרים?

    הרב רייזמן מסביר שההגעה לארץ ישראל הייתה תכליתה של יציאת מצרים. לכן מודים תחילה על הגשמת התכלית, ואחר כך על השחרור שאִפשר להגיע אליה. ערכה של הזדמנות מתגלה כאשר מנצלים אותה בפועל.

    Rabbi Reismanתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro75, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  3. מדוע צריך לחדש את הנאמנות לה׳ בכל יום?

    הרב פרנד מסביר שמסירות עלולה להיחלש אם אין מחזקים אותה בהתמדה. קריאת שמע בבוקר ובערב מחדשת את הנאמנות לה׳, ומנחת החביתין היומית של הכהן הגדול מזכירה לו לשמור על יראת השמים ועל קרבתו לתורה. אפילו מעמד רוחני גבוה אינו פוטר מחידוש המסירות מדי יום.

    Rabbi Yissocher Frandתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro74, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  4. מדוע אומרים בשבת תפילות ושרים שירים שכמעט אינם מזכירים את השבת?

    השבת היא זמן להתבוננות בנושאים המרכזיים של היהדות, ולכן תפילותיה ושיריה אינם עוסקים רק ביום המנוחה עצמו. מזמור צ״ב עוסק בניצחון הסופי של הטוב על הרע, ״נשמת״ מבטאת הודיה לה׳, ו״אל אדון״ משבח את שליטתו במאורות השמים. הזמר ״ברוך ה׳ יום יום״ מעודד את העם שבגלות ומזכיר שהגאולה קרובה.

    Rabbi Weinrebתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro74, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  5. מדוע בקריאת שמע קבלת עול מלכות שמים קודמת לקבלת עול מצוות?

    המאמר מביא את הסבר רבי יהושע בן קרחה: פרשת שמע קודמת ל״והיה אם שמוע״ כדי שהאדם יקבל תחילה עול מלכות שמים. על יסוד זה הוא מקבל את עול המצוות, שקיומן עשוי לדרוש מאמץ. המחבר מדגיש שקיום מצווה לשם שמים מניח הכרה במי שלמענו היא נעשית.

    Rebbi Yehoshua ben Korcha; Rabbi A. Leib Scheinbaumתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro74, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  6. מדוע לפני העמידה אנו מבקשים מה׳ לפתוח את שפתינו?

    הבקשה ״ה׳ שפתי תפתח״ מבטאת את ההכרה שגם היכולת לדבר תלויה בה׳. לפני שאנו משבחים אותו, אנו מבקשים את עצם היכולת לומר את השבח. זו משמעות מעשית של ההבנה שכל קיומנו תלוי תמיד ברצונו.

    Rabbi A. Leib Scheinbaumתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro72, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  7. האם יש לשבח את ה׳ גם כשלא קיבלתי טובה באופן אישי?

    שבח לה׳ אינו תלוי בקבלת טובה אישית. אנו משבחים אותו על גדולתו, כפי שעושים המלאכים; הגבלת השבח למקרים של תועלת אישית מבטאת התמקדות בעצמנו.

    Rabbi A. Leib Scheinbaumתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro72, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  8. במה שונה ברכת רצה מברכת שומע תפילה?

    הרב שמעון שוואב מסביר שבברכת שומע תפילה אנו מבקשים שתתקבלנה תפילות ישראל. בברכת רצה הדגש הוא על קבלת העם עצמו ושליחותו לקדש שם שמים בעולם. כאן אנו מבקשים את ההזדמנות לתת ולהרבות את כבודו.

    Horav Shimon Schwabתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro80, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  9. מדוע להמשיך להתפלל לאחר שהבקשה כבר התמלאה?

    לאחר שקיבל את מבוקשו, אדם עלול לחשוב בטעות שאינו זקוק עוד לעזרת ה'. אולם גם המשך הטובה תלוי בו, ולכן התפילה נחוצה גם לאחר ההצלחה. הרב זילברשטיין מזהיר מפני שאננות ומפני המחשבה שבקשות נוספות רק מכבידות על ה'.

    Horav Yitzchak Zilbersteinתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro80, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  10. כיצד מסבירה המשנה את סוף זמן קריאת שמע של ערבית, ומה עושים אם כבר עבר חצות?

    במשנה המובאת רבי אליעזר קובע את סוף הזמן לסוף האשמורה הראשונה, חכמים לחצות הלילה ורבן גמליאל לעלות השחר. כשבני רבן גמליאל חזרו משמחה לאחר חצות בלי שקראו קריאת שמע של ערבית, הוא אמר להם שעד עלות השחר הם עדיין חייבים לקרוא. הוא הסביר שחכמים קבעו את הזמן עד חצות כדי שאדם לא ייסחף לעיסוקיו ויירדם בלי לקיים את החובה.

    Rabbi Yehuda Spitzתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro77, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  11. כיצד אפשר להפוך את אמירת התהילים לשיחה אישית עם ה׳?

    רב יצחק בל מציע להבין את מילות התהילים ולומר אותן כביטוי לנפש האדם ולנסיבות חייו. בעיניו, תהילים מחברים בין התורה לתפילה האישית, מעבר ללימוד או למילוי חובת אמירה. הוא רואה בהם ביטוי למגוון הרגשות האנושיים ומקור לתקווה ולהכוונה באמצעות קרבה לה׳.

    Reb Yitzchok Bellתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro77, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  12. איך אפשר למצוא יותר משמעות בנוסח התפילה הקבוע כשהוא נראה חוזר על עצמו?

    ברל ויין מציע לראות במילות התפילה הקבועות ובשמות ה׳ סיסמאות מדויקות הפותחות גישה למציאות רוחנית. גישה זו מעניקה חשיבות לכל מילה, ותפילה בכוונה יכולה לעורר תחושת קדושה וקשר עם הבורא.

    Berel Weinתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro77, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  13. במה שונה שלום יציב מהתאחדות מול איום משותף?

    אנשים עשויים להתאחד מפחד מפני יריב, בתקווה להתגבר יחד על הסכנה. אולם שלום יציב נשען על מטרה חיובית משותפת ועל ערכים משותפים. האחדות בסיני מוסברת כנובעת מאמונה וביטחון משותפים בה׳ וממחויבות לתורה.

    Rabbi L. Scheinbaumתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro81, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  14. האם אומרים תחנון בנוכחות חתן ביום חתונתו לפני החופה?

    המגן אברהם סובר שכבר אין אומרים תחנון, ואילו הט״ז סובר שאומרים. כל קהילה צריכה לנהוג לפי מנהגה או לפי פסק הרב שלה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — shmos72, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  15. כיצד נוכחות חתן לאחר החתונה משפיעה על אמירת תחנון?

    המנהג המקובל הוא שלא לומר תחנון בנוכחות חתן בשבוע שלאחר חתונתו. המגן אברהם מונה שבוע זה בדיוק מרגע הנישואין. הט״ז פוסק שהחתן לא יבוא לבית הכנסת בשבוע שבע הברכות כדי שלא למנוע מהאחרים לומר תחנון, וכך פוסק גם המשנה ברורה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — shmos72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  16. האם יש בסיס להשמטת תחנון ביום השנה לפטירת צדיק גדול?

    יש קהילות שאימצו מנהג שלא לומר תחנון ביום השנה לפטירת צדיק גדול. עם זאת, המחבר מדגיש שכמעט כל הפוסקים מסתייגים ממנהג זה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — shmos72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  17. מדוע משמיטים תחנון ו״והוא רחום״ בימים חגיגיים?

    משמיטים ״והוא רחום״ בימים שבהם אין אומרים תחנון, ובהם ימים טובים ומועדים קטנים. המחבר מציע שכובד הראש של תחנון וההתרגשות העזה שהוא עלול לעורר עשויים לגרוע משמחת היום. לאורך הדורות היו מנהגים שונים, ולכן כל קהילה צריכה לנהוג כמנהגה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — shmos72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  18. האם צריך לומר ״והוא רחום״ בעמידה ובשקט?

    כל הדעות המובאות מסכימות שיש לומר ״והוא רחום״ בעמידה, אף שנחלקו אם העמידה נכללה בתקנה המקורית. המגן אברהם קובע שיש להתייחס לתפילה זו בקדושת שמונה עשרה. משום כך יש הסוברים שצריך לאומרה בשקט, ואילו הבית יוסף מתיר לאומרה בקול.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — shmos72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  19. מה לומר עם הציבור אם אין זמן להספיק גם ״והוא רחום״ וגם תחנון?

    לדעת המחבר, נראה שבמצב כזה יש לומר תחנון עם הציבור. את ״והוא רחום״ אומרים לאחר התפילה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — shmos72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  20. מתי יושבים ומתי עומדים בסדר התחנון האשכנזי?

    לאחר נפילת אפיים עם פרק ו בתהילים ממשיכים לומר ״שומר ישראל״ בישיבה. גם את שלוש המילים הראשונות ״ואנחנו לא נדע״ אומרים בישיבה, ואחריהן עומדים להמשך התפילה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — shmos72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  21. היכן משולבת ״והוא רחום״ בסדר התפילה לפי הנוסחים השונים?

    בנוסח אשכנז אומרים בימי שני וחמישי ״והוא רחום״ בעמידה לפני תחנון, שבמרכזו פרק ו בתהילים. במנהג עדות המזרח אומרים אחרי שמונה עשרה וידוי וי״ג מידות בעמידה, אחר כך תחנון הכולל את פרק כה בישיבה, ולאחריו ״והוא רחום״. בנוסח ספרד החסידי אומרים ״והוא רחום״ בין י״ג מידות לנפילת אפיים עם פרק ו.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — shmos72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  22. מדוע אומרים ״והוא רחום״ בימי שני וחמישי?

    משה עלה להר סיני לקבל את הלוחות השניים ביום חמישי וירד כעבור ארבעים יום ביום שני. נתינת הלוחות ביטאה מחילה על חטא העגל, ולכן ימים אלה נקבעו כימי תשובה ועת רצון. מאותה סיבה בוחרים בהם לתפילות מיוחדות ולתעניות בעת צרה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — shmos72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  23. היכן עדיף לעצור ב״והוא רחום״ כדי לשמוע קריאת התורה?

    המחבר משער שעדיף, אם אפשר, לעצור בגבול שבין התפילות הנפרדות שמהן הורכבה ״והוא רחום״. גבולות אלה הם סיומי שני החלקים הראשונים במילים ״מלך חנון ורחום אתה״. הדבר קשור לסיפור על שלושה צדיקים שכל אחד מהם אמר חלק אחר.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — shmos72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  24. איזה סיפור מסביר את מקור תפילת ״והוא רחום״?

    בסיפור המובא בכלבו, פליטים יהודים לאחר חורבן בית שני עמדו בפני גזירת שרפה של שליט אכזר. חלומו של אחד הזקנים הפנה לפסוק בישעיהו על הצלה ממים ומאש, והתפרש כסימן לישועה. כשהזקן נכנס לאש היא נחלקה לשלושה חלקים, הופיעו שלושה צדיקים ואמרו את שלושת חלקי התפילה, והיהודים לא נפגעו. הסיפור קושר את מקור ״והוא רחום״ לתפילה ולתקווה להצלה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — shmos72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  25. מדוע בתפילה דווקא המלאכים משבחים את הקב״ה בשם ש־די?

    הרב שמעון שוואב מסביר ששם זה קשור לכך שהקב״ה אמר לעולמו ״די״ ועצר את המשך התפתחותו. בני אדם תופסים רק חלק מן הבריאה, ואילו המלאכים מסוגלים לתפוס את העולם בשלמותו ולכן משבחים את הקב״ה בשם זה.

    Horav Shimon Schwabתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — shmos72, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  26. אם שער הדמעות תמיד פתוח, מדוע יש בכלל צורך בשער?

    הרבי מקוצק מבחין בין דמעות המופנות לה׳ לבין דמעות של ייאוש מוחלט, שאינן מבקשות עוד את עזרתו. הראשונות מבטאות אמון במי ששומע, גם כאשר תשובתו אינה תואמת את רצון האדם. לפי הסבר זה, השער מונע את כניסתן של דמעות הייאוש.

    The Kotzker Rebbe, zlתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — shmos72, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  27. כיצד מסביר הר״ן את המנהג להתפלל בקברי חכמים גדולים ונביאים?

    הר״ן מסביר שבמקומות אלה קבורים גופים ששימשו בחייהם כלים לשפע האלוהי. משום כך נשארים בקבריהם ניצוצות קדושה, והתפילה שם רצויה במיוחד.

    Rabbi Nissim of Geronaתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro82, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  28. מה משמעות המילים ״הגדול״ ו״הגיבור״ בברכה הראשונה של העמידה?

    ״הגדול״ מתייחס למידת החסד של הקב״ה, ואילו ״הגיבור״ מתייחס לכוחו ולגבורתו. המחבר מדגיש שהבנת מילות הברכה הראשונה חיונית לקיום חובת התפילה.

    Rav Frandתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro82, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  29. מדוע הפסיקו לקרוא את עשרת הדיברות בתפילה היומית בציבור?

    המחבר מסביר שבימי בית שני קראו את עשרת הדיברות כחלק מקריאת שמע. הקריאה בוטלה כשבני כתות טענו שרק הדיברות האלה, ולא שאר 603 המצוות, ניתנו ישירות מאת ה׳; הטקסט נשמר בסידור להתבוננות אישית לאחר התפילה.

    Rabbi Jonathan Sacksתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro82, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  30. מדוע ייחסו יהודים חשיבות כה רבה לאמירת עשרת הדיברות למרות הגבלות החכמים?

    הרב יונתן זקס מסביר שעשרת הדיברות נתפסו כתמצית היהדות וכיסוד הברית שנכרתה בסיני. אמירתם ביחידות שימשה חידוש יומי של הברית עם ה׳. העמידה בעת קריאתם בתורה ביטאה רצון לשוב ולחוות את עמידת העם בהר סיני.

    Rabbi Jonathan Sacksתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro85, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  31. מדוע הסירו חכמים את עשרת הדיברות מתפילת הציבור היומית?

    כפי שמסביר הרב יונתן זקס, היו בעלי כיתות שטענו שרק עשרת הדיברות, שנשמעו ישירות מפי ה׳, מחייבים, ואילו את שאר החוקים המציא משה. הם השתמשו במעמדם המיוחד של עשרת הדיברות בתפילה כהוכחה לטענתם. לכן התנגדו חכמים להבלטה הזאת, כדי שלא תחזק את שלילת שאר המצוות.

    Rabbi Jonathan Sacksתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Yisro85, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  32. מדוע אומרים מזמור לתודה לפני עיקר פסוקי דזמרה?

    האבודרהם מסביר את מיקומו בהתאמה למאמר השני בבריאה, ״יהי אור״: כל האנושות צריכה להודות לה׳ על האור ועל עצם הקיום. לכן מזמור חשוב זה קודם לאשרי ולחמשת המזמורים שאחריו, אף שהם עיקר פסוקי דזמרה.

    Avudrahamתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei74, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  33. מדוע תפילות הודאה יישארו בעלות משמעות גם בעולם מושלם?

    הרב הירש מסביר שבעתיד יהיה העולם כה מתוקן, עד שלא יהיה צורך לבקש מה׳ לשנות את המציאות. עם זאת, הודאה עדיין תהיה ראויה; כך הוא מבין את האמירה שהשירות האחרות יבטלו ומזמור לתודה יישאר.

    Rav Hirschתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei74, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  34. מדוע לומר מזמור לתודה בכל יום אם איני מבחין בנסים מיוחדים?

    המאמר מסביר בשם ספר נהורא שנסים מתרחשים לנו בכל יום, גם כשאיננו מודעים להם. לכן שולב מזמור לתודה בפסוקי דזמרה היומיים, כדי שנודה לה׳ בכל יום.

    Sefer Nehoraתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei74, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  35. כיצד מזמור לתודה מסייע להביע הודאה על הצלה?

    המזמור מוצג כפנייתו של אדם שניצל, המזמין אחרים להכיר בה׳ כמקור הטוב ולהצטרף להודאה. הוא קורא לעבוד את ה׳ בשמחה ולהכיר בטובו תמיד, ולא רק לאחר נס גלוי. המאמר מתאר אותו כתוכן לדרשה בסעודת ההודאה המלווה את קרבן התודה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei74, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  36. אם בקריאת שמע מובטח גשם בזכות קיום המצוות, האם מקיימים מצוות כדי לקבל שכר?

    הרב שמעון שוואב מסביר שמטרת המצוות היא לבטא אהבה לה׳ ולעבוד אותו בכל הלב. הברכות המובטחות הן שכר, אך אינן מטרת העבודה. לכן משמעות הפרשה אינה מצטמצמת לצרכיה של חברה חקלאית.

    Horav Shimon Schwabתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei74, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  37. מדוע אומרים אב הרחמים לאחר קריאת התורה בשבת?

    תפילה זו נתקנה לזכר הקהילות הקדושות שנחרבו במסעי הצלב, ואנשיהן העדיפו למות על קידוש השם ולא להיטבל לנצרות. אסונות בקהילות עמק הריין אירעו בין פסח לשבועות, וחלקם מתוארים גם בקינות לתשעה באב.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei79, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  38. מדוע חשוב להתפלל בבוקר לפני האכילה?

    בהסברו של הרב קוק, הרשמים הראשונים של היום קובעים את כיוון הרגשות והרצונות. פתיחה בסיפוק צורכי הגוף מעניקה להם מקום מכריע בנפש, כוח החיים הבסיסי. תפילה לפני האכילה מסייעת לרומם את הרגשות ולכוון את הרצונות למטרות טהורות ולקרבת הבורא.

    Rav Kookתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei79, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  39. כמה זמן להתפלל על חולה שאיני מכיר אישית ואיני מקבל עדכונים עליו?

    למי שיש לו רשימה ארוכה של חולים שאינו מכיר, הרב אבינר מציע להתפלל על כל אחד במשך חודש. העצה ניתנת למצב שבו המתפלל אינו נמצא עמם בקשר.

    Rav Shlomo Avinerתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei79, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  40. מה לומר בתפילה להצלחת משימתה של החללית בראשית?

    בתשובה לשאלה זו הרב אבינר ממליץ לומר תהילים. הוא אינו מציין מזמורים מסוימים.

    Rav Shlomo Avinerתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei79, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  41. מדוע התפלל הכהן הגדול ביום הכיפורים על פרנסה ועל עצמאות העם?

    רב אליקים שלזינגר מסביר שתפילה זו מכוונת לרווחתו הרוחנית של העם. טרדות הפרנסה והשעבוד לשלטון זר מפריעים להתמקד בתורה, במצוות ובעזרה לזולת. לכן הבקשה לפרנסה ולחירות מבטאת רצון להסיר מכשולים מן החיים הרוחניים.

    Rav Elyakim Schlessingerתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei63, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  42. מדוע התפלל הכהן הגדול ביום הכיפורים על פרנסה ועל עצמאות העם?

    רב אליקים שלזינגר מסביר שתכלית התפילה היא טובתו הרוחנית של עם ישראל. טרדות הפרנסה ושעבוד מלכויות מפריעים ללימוד, לקיום מצוות ולעזרה לזולת. הבקשה לשפע ולחירות נועדה להסיר את המכשולים האלה, כדי שאנשים יוכלו לעסוק יותר בתכלית חייהם.

    Rav Elyakim Schlessingerתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim58, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  43. מדוע מופיעים במחזורים נוסחים שונים לתיאור עבודת יום הכיפורים?

    ההבדלים נובעים ממחלוקות בין המפרשים על סדר עבודת המקדש ופרטיה. ברוב מחזורי נוסח אשכנז מופיע הנוסח ״אמיץ כוח״, וברוב מחזורי נוסח ספרד מופיע ״אתה כוננת״. שני הנוסחים מבוססים על שבעת הפרקים הראשונים של מסכת יומא.

    Rabbi Naphtali Burnsteinתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim59, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  44. כיצד ממשיכה התפילה את עבודת הקורבנות?

    הקורבנות מבטאים הכרת טובה לה׳ ונכונות לתת כדי להתקרב אליו. כשאי אפשר להקריב קורבנות, התפילות ממלאות תפקיד זה. בקשת הצרכים מבטאת גם הכרה בתלות שלנו בה׳.

    Rabbi Reuven Taraginתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — Achrei84, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  45. מדוע מתוודים ביום כיפור בלשון רבים גם על חטאים שלא חטאנו בעצמנו?

    ביום כיפור מבקשים כפרה על כלל ישראל, והיחיד נכלל בציבור. המדרש משווה את העם לנוסעים בספינה: מי שקודח מתחת למושבו מסכן את כולם. לכן האחריות והכאב של אדם אחד נוגעים גם לאחרים.

    RABBI JONATHAN SCHWARTתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim61, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  46. אילו שלושה היבטים של השייכות היהודית מבטאת תפילת ״שומר ישראל״?

    המאמר, המבוסס על הסברו של הרב יחזקאל אברמסקי, מציג שייכות לעם, לדת ולקהילה קדושה. החלק הראשון של התפילה כולל גם מי שקשרו מתמצה במשפחה ובעם היהודי; השני עוסק באמונה באל אחד ובאורח חיים מסורתי. השלישי מוסיף את השאיפה לקדושה.

    Rav Yehezkel Abramskyתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim61, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  47. כיצד קשור חלקו האישי של האדם בתורה לחלוקת ארץ ישראל בגורל?

    הארווי נחל מסביר שלכל יהודי יש חלק אישי בתורה. הגורל שבהשגחה אלוהית מנע מחלוקות וגם התאים לכל אדם את נחלת הקרקע המקבילה לחלקו בתורה. הדבר מעמיק את הבקשות לקבל את חלקנו בתורה ולשוב לגבולנו: הן מבטאות גם רצון לממש את הפוטנציאל הרוחני האישי שלנו.

    Arvei Nachalתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim64, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  48. מדוע בתפילת ברכת החודש מבקשים פעמיים יראת שמים?

    המחבר מסביר שהחזרה מתייחסת לשתי מדרגות: יראת העונש ויראת הרוממות. הבקשה ליראת שמים לצד יראת חטא מתייחסת למדרגה הראשונה, ואילו הבקשה לצד אהבת תורה מתייחסת להכרה הגבוהה יותר בגדולת ה'.

    Rabbi Zvi Sobolofskyתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim66, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  49. אילו מעשים רוחניים ממליץ המחבר לעשות לזכר הנפטר?

    המחבר ממליץ לדאוג לאמירת קדיש בכל יום, ומסביר שהיא ממלאת את החלל הרוחני ומביאה זכות לנפטר. הוא גם מספר על ארגון לימוד כל התורה שבעל פה לזכר הנפטרת, כמצווה גדולה וכנחמה לנשמתה.

    Rabbi Aryeh Markmanתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim66, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  50. כיצד המילה ״זאת״ רומזת לתפילה, צום וצדקה?

    בביאור מנחל קדומים, המילים ״קול״, ״צום״ ו״ממון״ שוות כל אחת בגימטרייה ל־136. סכומן הוא 408, כמניין ״זאת״ בציווי על כניסת אהרן לקודש. שלושת המושגים רומזים לתפילה, צום וצדקה, שבכוחם לבטל גזרות קשות מעל עם ישראל.

    Nachal Kedumim in Mayana shel Torahתפילהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim62, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

נושאים