כיצד מסבירה המשנה את סוף זמן קריאת שמע של ערבית, ומה עושים אם כבר עבר חצות?
במשנה המובאת רבי אליעזר קובע את סוף הזמן לסוף האשמורה הראשונה, חכמים לחצות הלילה ורבן גמליאל לעלות השחר. כשבני רבן גמליאל חזרו משמחה לאחר חצות בלי שקראו קריאת שמע של ערבית, הוא אמר להם שעד עלות השחר הם עדיין חייבים לקרוא. הוא הסביר שחכמים קבעו את הזמן עד חצות כדי שאדם לא ייסחף לעיסוקיו ויירדם בלי לקיים את החובה.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«The very first Mishna in Shas[2] records a 3-Way halachic dispute about the final time one is allowed to daven Maariv.»
- מחבר
- Rabbi Yehuda Spitz
- מקור
- Parsha.net — Yisro77, עמ׳ 13
- פרשה
- יתרו