Skip to main content
.

חסידות — עמוד 11

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

67 168 רשומות

  1. מה משמעות הקשר בין בחינת אני לבחינת אין בעבודת האדם?

    בחינת אני קשורה למלכות שאין לה מעצמה כלום, ובחינת אין קשורה לאור הכתר הנעלם. על האדם להכיר בכך שאין לו כוח עצמאי ולהמשיך את האור בלי להיכנס לאחיזה בו. יעקב, במידת האמת, ממשיך את אור הכתר במלכות, ובכך מתאפשרת הסרת האבן מעל פי הבאר.

    כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"אחסידותעוד

    מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  2. כיצד השביתה ממלאכה בשבת מסייעת לקבל את קדושתה?

    כאשר האדם שובת מפני שכך ציווה ה', הוא מכיר שכל כוחו ומעשה ידיו באים מהשי"ת. ביטול כוחותיו הרוחניים והגשמיים לה' מאפשר לו לקבל את הארת השבת. גלילת האבן מעל פי הבאר מבטאת את הסרת ההסתר המונע את גילוי האור הזה.

    כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"אחסידותעוד

    מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  3. כיצד אפשר לנצל בשורה טובה לעבודת ה'?

    בספר מאור עיניים מבואר שבשורה טובה נושאת ניצוץ מבחינת אליהו ומרחיבה את דעת המבשר והמתבשר. אפשר לנצל את החיות והבהירות הללו כדי להתקרב לה', ולהעלות גם את המידות והעניינים הארציים אל הטוב.

    מאור עינייםחסידותעוד

    מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  4. כיצד יכול אדם בחוץ לארץ להיות קשור לקדושת ארץ ישראל באמצעות התורה?

    הדברי חיים מלמד שגם אדם בחוץ לארץ המקדש את עצמו בד׳ אמות של הלכה הוא בבחינת ארץ ישראל בכל מקום שבו הוא נמצא. על יסוד זה מתבאר בדרשה קיפול ארץ ישראל תחת יעקב: לאחר ארבע עשרה שנות לימוד, קדושתה ליוותה אותו גם מחוץ לגבולות הארץ. גם הלשון על פינוי הודה, זיוה והדרה מתפרשת כרמז לכך שקדושת הארץ הלכה עמו.

    רביה"ק בעל דברי חיים; כ"ק מרן אדמו"ר זצוקללה"ה [?]חסידותעוד

    מקור: מעיינות החיים - צאנז זוועהיל — מעיינות החיים - צאנז זוועהיל — Vayeitzei 5787, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  5. מדוע ליל שבת נמשל לסעודת חתונה?

    המאמר מציג זאת כזמן של שמחת החתן, הכלה והשושבינים, במשל לייחוד הקב"ה וכנסת ישראל. הפיוט מתאר את הסתלקות הטומאה והכוחות המעיקים. בתוך הקרבה הזאת מתגלים רבדים נסתרים של הקשר ביניהם.

    הגה"ח הרב יוסף שיינברגרחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 22 · פתיחה והורדת PDF

  6. כיצד סעודת השבת קשורה למקדש ולעתיד לבוא?

    בפירוש הפיוט, סידור המנורה והשולחן נמשל לסידור שבבית המקדש. יין הקידוש נקשר ליין המשומר לעתיד לבוא, ולחם השבת לסוד לחם הפנים. כך פרטי הסעודה נעשים ביטויים של הקרבה בין הקב"ה לישראל.

    הגה"ח הרב יוסף שיינברגרחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 21 · פתיחה והורדת PDF

  7. איזה שלב חדש של קרבה לה' מסמל הקידוש?

    לפני הקידוש השבח ההדדי מתואר כמתייחס לעבודת ימי החול. הקידוש נמשל לנתינת טבעת קידושין ולמעבר לקרבה עמוקה יותר בין החתן לכלה. בחוויה זו כביכול נפתחים שערי גן עדן, וההסתר מפנה מקום להארת פנים ולריצוי.

    הגה"ח הרב יוסף שיינברגרחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 21 · פתיחה והורדת PDF

  8. מדוע זמירות ליל שבת משבחות את כנסת ישראל?

    ליל שבת מתואר כזמן עליית המלכות, הקשורה לכנסת ישראל ככלה המכינה סעודה לחתן. לכן ראוי לעטר אותה בדברי שבח. בכך המאמר מסביר את תוכן זמירות האריז"ל ואת הדימוי של חקל תפוחין קדישין.

    הגה"ח הרב יוסף שיינברגרחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 21 · פתיחה והורדת PDF

  9. מה יכול להיות מיוחד בעבודתו של אדם רגיל כשיש צדיקים גדולים?

    המילים ואת עלית על כולנה מתפרשות כהכרה בנקודת העבודה הייחודית של כל יהודי. אדם עשוי לא לראות בעצמו מעלה יוצאת דופן, אבל הקב"ה רואה בעבודתו דבר ששום נברא אחר לא גילה. לכן השוואה חיצונית לצדיקים אינה קובעת את ערכה של שליחותו שלו.

    הגה"ח הרב יוסף שיינברגרחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 20 · פתיחה והורדת PDF

  10. כיצד גמלתהו טוב ולא רע מבאר את טהרת הנשמה גם לאחר כישלונות?

    המאמר מבחין בין תשוקת הנשמה העמוקה לה' לבין הרע שנדבק בה כשחיפושה טעה בדרך. שבת מתוארת כזמן שבו מתגלה הגרעין הטהור של תשוקה זו. כך הכישלונות מתפרשים כחיפוש קרבה שהשתבש, ולא כהיעלמות הקשר עם ה'.

    הגה"ח הרב יוסף שיינברגרחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 19 · פתיחה והורדת PDF

  11. כיצד הקטע המובא מרמ"ד וואלי מסביר יציאה מכלל הדת?

    הביאור המיסטי המובא מבחין בין שני מצבים: יציאה לשם התבררות והפרדה, וירידת נשמות עליונות לשם בירור הקדושה וחזרה לשורשן. המצב השני נמשל לעבד נאמן שהמלך שולח מחופש לארץ אויב כדי למלא שליחות. הדברים מובאים כהסבר רוחני, ללא דרך לקבוע לאיזה מצב שייך אדם מסוים.

    רמ"ד וואליחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 18 · פתיחה והורדת PDF

  12. מדוע שירת ליל שבת מתוארת כשבח הדדי בין הקב"ה לישראל?

    כשם ששבח כן לחבר מעורר שבח חוזר, כך שירת ישראל מתוארת כמעוררת את שבחו של הקב"ה לעמו. במשל זה אשת חיל היא תשובת החתן לכלה. סדר האותיות שבשירים מתבאר כפנייה לכ"ב אותיות התורה כדי לבטא שבח שאין תיאור רגיל יכול להכילו.

    הגה"ח הרב יוסף שיינברגרחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 17 · פתיחה והורדת PDF

  13. מדוע ימות החול מפרידים בין קרבת שבת אחת לקרבת השבת הבאה?

    המאמר מתאר את ימות החול כזמן של מלאכה ובירור טוב מרע, שבו תענוג השבת מתעלם במידת מה. ההפסק מעורר תשוקה מחודשת לקרבה, משום שתענוג תמידי מאבד את תחושת התענוג. משל הייחוד בין הקב"ה לכנסת ישראל כולל גם כל יהודי, שאינו אמור להוציא את עצמו מן הכלל.

    הגה"ח הרב יוסף שיינברגרחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 17 · פתיחה והורדת PDF

  14. כיצד דברים על האור הרוחני של שבת ומצוות נעשים חלק מהחיים המורגשים?

    המאמר קושר זאת לקבלה תמימה של דברי הצדיקים. כך הדברים על האור המיוחד בשבת, ביום טוב ובמצוות נתפסים כמציאות שאפשר להתקשר אליה. גישה זו מאפשרת לדברי התורה לפעול בלב ולהעניק טעם לחיים הרוחניים.

    הגה"ח הרב יוסף שיינברגרחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  15. כיצד דרך חיים מסביר יציאה מהמעגל של עבירה גוררת עבירה?

    בביאור המובא, זדים הם כוחות ומחשבות רעות הנוצרים מן העבירות ודוחפים לעבירות נוספות. המילים אז איתם נקשרות להתעוררות היחידה, נקודת התמימות העמוקה בה'. כשהיא מאירה, היא פותחת טהרת לב המסייעת לא לעבור את פיו.

    האדמו"ר האמצעי מליובאוויטשחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  16. כיצד התמימות מתבטאת במעשים יומיומיים?

    תמימות במעשה היא מסירות מלאה לדבר שבו עוסקים כעת. בתפילה האדם מונח בתפילה, בלימוד בסוגיה הנלמדת, ובקיום מצווה במעשה המצווה עצמו. כך גם בענייני חול: אין לרוץ מעניין לעניין או לתת לדברים אחרים להסיח את הדעת ללא הרף.

    הרש"ב מליובאוויטשחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  17. האם ידיעת שיטות רבות מספיקה לבהירות בלימוד ובחיים?

    תמימות בשכל דורשת לא רק לצבור ידיעות אלא לברר את העניין היטב ולחבר אליו את החיים. אוסף שיטות בלתי מבוררות או כאלה שהאדם אינו קשור אליהן אינו יוצר שלמות זו. גם מי שאינו מוסמך להכריע בין השיטות צריך להיות ברור בדרכו שלו.

    הרש"ב מליובאוויטשחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  18. איך אפשר לשמור על דרך הלימוד שלי כשהסביבה מושכת לכיוונים אחרים?

    תחילה יש לברר את הרצון הפנימי האמיתי ולאיזה לימוד ודרך עבודה הנפש נמשכת. לאחר הבירור, שלמות הרצון מאפשרת להישאר בדרך זו בלי להיגרר אחרי לחץ הסביבה. בעבודת ה' מידה זו קשורה למסירות ולביטול גמור שלמעלה מטעם ודעת.

    הרש"ב מליובאוויטשחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  19. מה פירוש לשאוב חיות מעצם הנפש?

    בדרגת היחידה התמימות היא שלמות עם עצם הקיום האנושי והנשמתי. כוחות הנפש משמשים שליחים לגלות את החיות הפנימית הזאת, ולא יסוד שעליו בונים את עצם הקיום. בעבודת ה' הדבר מתבטא בחיפוש אחר עצם האלוקות ולא רק אחר מדרגות פרטיות של גילוי.

    הרש"ב מליובאוויטשחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  20. האם רצינות בעבודת ה' פירושה לחץ או מסירות?

    הרש"ב קושר את התמימות לרצון העצמי שאינו נוטה לצדדים שונים. הרצינות שהוא מתאר היא מסירות לעניין ולא לחץ. מאחר ששלמות זו מושרשת בנפש, היא אמורה להתגלות בכל כוחותיה.

    הרש"ב מליובאוויטשחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  21. מדוע התמימות קשורה לעצם הנפש ולא רק לשכל או לרגש?

    המאמר מתאר את עצם הנפש כיסוד שאינו משתנה, בעוד שהשכל והמידות משתנים עם הזמן. התמימות מושרשת ביסוד זה ומעניקה יציבות בתוך שינויי הסביבה. עשו מוצג כדוגמה הפוכה של תנועה בין צדדים בלי נקודה עצמית.

    הגה"ח הרב יוסף שיינברגרחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  22. כיצד המאמר מבחין בין מידותיהם של אברהם, יצחק ויעקב?

    המחבר מציע לראות באברהם נאמנות המתמקדת באור ה' המתגלה בעולם, וביצחק מסירות המבקשת למסור לה' את הבריאה כולה, אפילו את עשו. יעקב משלב תמימות גמורה עם הקב"ה והבחנה בין טוב לרע. זהו קו התפארת האמצעי הממזג דרכי עבודה שונות.

    הגה"ח הרב יוסף שיינברגרחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  23. מהי השלמות הפנימית שאפיינה את יעקב אבינו?

    המילה תם מתבארת כשלמות פנימית המושרשת באמת, שבה הרצון, הכוחות והמעשים אינם נקרעים בין כיוונים מנוגדים. יעקב שמר על יסוד זה גם בהתמודדויות עם עשו ולבן. הסביבה לא שינתה את מהותו, והוא ידע מהי עבודתו בכל מצב.

    הגה"ח הרב יוסף שיינברגרחסידותעוד

    מקור: נועם ורצון — נועם ורצון — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  24. כיצד יכול הכסף להיות אמצעי לעלייה רוחנית?

    הבעל שם טוב מפרש את הסולם בחלום יעקב כמשל לממון, על יסוד הגימטרייה המובאת של המילים סולם וממון. אף שהכסף שייך לחיי החומר, באמצעות צדקה וחסד אפשר להגיע עמו למעלות גבוהות. עם זאת, העושר עלול גם להביא לנפילה גדולה, בהתאם לשימוש בו.

    בעל שם טובחסידותעוד

    מקור: לב שומע - אידיש — לב שומע - אידיש — Vayeitzei 5787, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  25. כיצד קשורה ההשתתפות בשמחת נישואין למחילת עוונות?

    רבי משה אריה פריינד צירף שני לימודים: מחילת העוונות שייכת גם לנלווים לחתן, ואצל החתן היא נמשכת בכל שבעת ימי המשתה. בעת שהשתתף בסעודת שבע ברכות חיזק את עצמו בענווה שגם הוא יכול לזכות למחילה בזכות השתתפותו בשמחה.

    רבי משה אריה פריינדחסידותעוד

    מקור: לב שומע - אידיש — לב שומע - אידיש — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  26. כיצד מתבאר המאמר ״לית כתובא בלא תיגרא״?

    רבי ישראל מפיקוב מבאר שהקטטה סביב הנישואין קשורה לכוחות קטרוג המתנגדים להתקרבות הגאולה. לפי ביאורו, שבע הברכות שמברכים לחתן ולכלה מכניעות את הכוחות הללו.

    רבי ישראל מפיקובחסידותעוד

    מקור: לב שומע - אידיש — לב שומע - אידיש — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  27. מה משמעותן של שתי סעודות ביום במשך שבעת ימי המשתה?

    בשם בעל חידושי הרי״ם מובא ששתי סעודות ביום במשך שבעה ימים הן ארבע עשרה סעודות, ושבע ברכות בכל סעודה מצטרפות לתשעים ושמונה ברכות. משמעותן הרוחנית היא לבטל את תשעים ושמונה הקללות שבמשנה תורה.

    בעל חידושי הרי"םחסידותעוד

    מקור: לב שומע - אידיש — לב שומע - אידיש — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  28. מה לעשות כשנדמה לי שאני יורד בעבודת ה'?

    בקטע המובא מליקוטי הלכות, העליות והירידות של עובדי ה' נמשלות לתנועת המלאכים בסולם יעקב. מי שמאמין לדברי הצדיק שאין זו נפילה כלל, ומתחזק ומתגבר, עולה על ידי כך למדרגה גבוהה יותר. מי שאינו מתחזק עלול לרדת על ידי כך.

    Редакция «טעימות הפרשה»חסידותעוד

    מקור: טעימות הפרשה — טעימות הפרשה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  29. מה מאפשר לאדם לשוב לה׳ גם אחרי נפילה רוחנית עמוקה?

    החידושי הרי"ם מפרש את ״מגן אברהם״ כהגנה של הקב"ה על הנקודה הפנימית שבכל יהודי, שלא תתקלקל. בזכות שמירתה יכול האדם לשוב אליו בכל עת, והמאמר מדגיש שעל ידה אפשר להתרומם אפילו מן המצב הנמוך ביותר.

    החידושי הרי"םחסידותעוד

    מקור: מבשר טוב — מבשר טוב — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  30. כיצד תורה ותפילה יכולות לשנות את מדרגתו הרוחנית של הבית?

    מהרש"ל מלענטשנא לימד שכאשר יהודי מקדש את הבית בתורה ובתפילה, הוא נעשה מבחינת ארץ כנען לבחינת ארץ ישראל. בסיפור המובא נאמר שלא היו לו ילדים קודם לכן, ולאחר שנכנס לבית זכה לבנים ולבנות, והדבר נקשר לקידוש הבית.

    מהרש"ל מלענטשנאחסידותעוד

    מקור: מבשר טוב — מבשר טוב — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  31. כיצד לפי התורה המובאת במאמר יכולה הברכה לשרות בחוץ לארץ?

    מובאים דברי היהודי הקדוש שברכה שורה בארץ ישראל, ואילו הצלחה אפשרית גם בחוץ לארץ. רבי דוד מלעלוב מוסיף שאדם המקדש את עצמו ושומר את ארבע אמותיו בקדושה ובטהרה יכול לזכות להשראת הברכה גם בחוץ לארץ.

    היהודי הקדוש; רבי דוד מלעלובחסידותעוד

    מקור: מבשר טוב — מבשר טוב — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  32. מה ההבדל בין ברכה להצלחה?

    לפי ביאור המאמר, הברכה היא כולה טוב. הצלחה, לעומת זאת, תלויה במזל ועלולה להיות מעורבת ברע, ולכן שגשוג חיצוני אינו בהכרח ברכה.

    Редакция «מבשר טוב»חסידותעוד

    מקור: מבשר טוב — מבשר טוב — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  33. מדוע חסידים נוסעים לרבם ומתבוננים בו אפילו בשעת האכילה?

    ההתבוננות בעבודת הצדיק מעוררת תשוקה לעבודת ה' ורצון לשפר את ההתנהגות. כשרואים שגם בשעת האכילה הוא שקוע בעבודת ה', דברי ספרי המוסר נעשים דוגמה חיה ומעוררים חרטה על המעשים.

    Редакция «חדוותא דאורייתא»חסידותעוד

    מקור: חדוותא דאורייתא — חדוותא דאורייתא — Vayeitzei 5787, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  34. כיצד קשר האדמו"ר מויז'ניץ ברכה לילדים לשלום בין אנשים?

    כשבא אל הרבי יהודי שביקש להיוושע בילדים, הביע הרבי תקווה לעזרת ה' בזכות השלום שהוא משתדל להרבות בבתי ישראל ומחוצה להם. לפי סיפורו של אותו יהודי, כעבור כתשעה חודשים נולד לו ילד; הסיפור מדגיש את כוחו הרוחני של השלום.

    האדמו"ר מויז'ניץחסידותעוד

    מקור: חדוותא דאורייתא — חדוותא דאורייתא — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  35. במה ראוי להתמקד בסיפורים על צדיקים?

    רבי יהודל'ה מדז'יקוב אמר שהוא מתפעל בעיקר מן המצוות והמעשים הטובים של הצדיקים. מעשיהם מלמדים את הדורות הבאים כיצד להתנהג, ולכן בהם הוא מוצא את עיקר הלימוד ולא בסיפורי המופתים.

    רבי יהודל'ה מדז'יקובחסידותעוד

    מקור: חדוותא דאורייתא — חדוותא דאורייתא — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  36. מדוע מצא ה'אמרי חיים' צער בביטוי "ויהי ביום השמיני"?

    ה'אמרי חיים' דרש את המילה "ויהי" כלשון צער: מצער שיום ראשון נתפס כיום שמיני ברצף של ימי חול. תפיסה כזאת מעידה שהשבת שחלפה נחוותה כיום רגיל. דבריו מעוררים לחוות את השבת כזמן של קדושה והתעלות המפסיק את רצף החול.

    ה'אמרי חיים'חסידותעוד

    מקור: לקראת שבת מלכתא — לקראת שבת מלכתא — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  37. איך להתייחס לקטע בספר חסידות שגורם לעצבות ולרפיון ידיים?

    ספרי חסידות נועדו לשמח את הלב ולרומם את האדם לעבודת ה׳. אם קטע מסוים מביא לעצבות ולרפיון ידיים, נאמר במאמר שהוא אינו מיועד לאותו לומד ולא נכתב לשם תוצאה זו. גם המחשבה שהדברים שייכים רק לצדיקים בדורות קודמים שגויה, משום שהיא מוציאה למעשה את הספרים מחיי האדם.

    רבי יצחק משה ארלנגרחסידותעוד

    מקור: רזא יקירא — רזא יקירא — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  38. כיצד מתפרשים דברי הזוהר על פתיחת שערי החכמה?

    הקאצקע רבי פירש את הדברים כהתפתחות החכמות החיצוניות וההתקדמות הטכנית. החידושי הרי״ם פירש אותם כגילוי דרכי תשובה לפגם בחכמה: פתיחת שעריה מאפשרת לתשובה, שהיא בבינה, להגיע לשם. על יסוד זה מוסברת במאמר פעולתם המתקנת של לימוד תורה ביגיעה ושל הרהורי קדושה.

    הקאצקע רבי; החידושי הרי״ם; רבי יצחק משה ארלנגרחסידותעוד

    מקור: רזא יקירא — רזא יקירא — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  39. האם גם יהודי פשוט שייך למדרגות גבוהות בעבודת ה׳?

    המחשבה ״יהודי פשוט אני ואין לי שייכות לעבודות נעלות״ מתוארת כדרך של היצר להחליש את האדם. כל מי שיש בו נשמה אלוקית ראוי להיות מרכבה לשכינה. עליו לזכור שהוא חלק מכללות ישראל ונשלח לחבר עליונים ותחתונים באמצעות מעשיו.

    רבי יצחק משה ארלנגרחסידותעוד

    מקור: רזא יקירא — רזא יקירא — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  40. איך התעוררות משותפת עם חברים עוזרת להתגבר על מחסומים פנימיים?

    האבן הגדולה שעל פי הבאר מתפרשת כמחסום המסתיר את אור ה׳ בתוך החיים הגשמיים. כשחברים מתחברים בקדושה, הם מסייעים זה לזה להכניע את הנפש הבהמית ולגלות את נוכחות הבורא. למי שקשה להפנות את לבו לבורא לבדו, מוצע להתחבר לחברים יראי ה׳ ולקבל יחד עול תורה ועול מלכות שמים.

    רבי יצחק משה ארלנגרחסידותעוד

    מקור: רזא יקירא — רזא יקירא — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  41. מה פירוש הכינוי ״כנסת ישראל״, ומה הקשר שלו לשיר השירים?

    כנסת ישראל היא כללות שורשי שישים ריבוא נשמות ישראל, וזהו גם כינוי לשכינה הקדושה. שיר השירים מגלה את האהבה והתשוקה ההדדית שבין הבורא לישראל. במאמר מוסבר שמחיבור התשוקות נבנה בית המקדש, ושבית המקדש העתידי של אש קשור לאש האהבה הזאת.

    רבי יצחק משה ארלנגרחסידותעוד

    מקור: רזא יקירא — רזא יקירא — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  42. איך מעשי היומיום יכולים להיות עבודת ה׳?

    האבות עשו גם את מעשיהם הגשמיים מתוך מחשבה זכה על עבודת ה׳, ולכן הסיפורים על מעשיהם נעשו תורה. בעקבותיהם אפשר להכניס תשוקה לבורא באכילה, בשתייה, בהליכה ובחיי הבית. לשם כך יש למלא את המעשים הנצרכים בכוונה נכונה ובהשתתפות הלב.

    רבי יצחק משה ארלנגרחסידותעוד

    מקור: רזא יקירא — רזא יקירא — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  43. האם לצדיקים יכולות להיות דרכים שונות באווירה הרצויה בשולחן השבת?

    הסיפור מדגיש שלכל צדיק דרך מיוחדת בעבודת ה'. רבי מענדל מרימנוב דרש שקט גמור ואימה, ואילו הצדיק מלובלין לא רצה שהפחד ישתק את הנאספים. כשגערת האורח גרמה לכולם לקפוא במקומם, הזכיר המארח את ״מיעוט דרך ארץ״ בין קנייני התורה, והפחד נרגע.

    מרן הגה״צ מנאנאשחסידותעוד

    מקור: מבאר רבותינו — מבאר רבותינו — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  44. מה ניחם את רבי אהרן מקארלין לאחר סיום החגים?

    רבי אהרן מקארלין הצטער מאוד על כך שהימים הקדושים כבר חלפו. הוא התנחם בכך שמתקרבים לילות החורף הארוכים, שאפשר למצוא בהם התחדשות וחיות.

    רבי אהרן מקארליןחסידותעוד

    מקור: מבאר רבותינו — מבאר רבותינו — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  45. כיצד לימוד התורה בלילות החורף קשור להמתקת הגבורות?

    באהבת ישראל מבואר שהתורה קשורה למידת תפארת יעקב, המכריעה כלפי חסד. הדבקות באור התורה, ובפרט בלילות טבת הארוכים, ממשיכה חסד בכל שבע המידות הקדושות וממתיקה את הגבורות.

    אהבת ישראלחסידותעוד

    מקור: מבאר רבותינו — מבאר רבותינו — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  46. מדוע חודשי החורף מתוארים כמאירים יותר בשמי מעלה?

    רבי מנחם מנדל מרימנוב הסביר שחודשי החורף מאירים יותר בצירופיהם בשמי מעלה בזכות לימוד התורה. האור הזה נובע מכך שישראל עוסקים בתורה בלילות הארוכים ובאשמורת הבוקר.

    רבינו הרמ״מ מרימנובחסידותעוד

    מקור: מבאר רבותינו — מבאר רבותינו — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  47. מה המעלה המיוחדת של לילות החורף הארוכים?

    רבי צבי מזידיטשוב אמר שכאשר הלילות מתחילים להתארך, יש בהם מעין קדושת חול המועד. לכן על האדם לקדש את עצמו בלילות האלה ולא לבטל אותם לריק.

    רבי צבי מזידיטשובחסידותעוד

    מקור: מבאר רבותינו — מבאר רבותינו — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  48. מדוע הורה בעל בית היוצר פעם אחת שלא לומר תחנון?

    לפי הסיפור, רבו מליסקא התגלה אליו וביקש שלא יאמר תחנון, בלי להסביר את הסיבה. לאחר מכן הזכיר תלמיד שזהו יום ההילולא של רבו. בעל בית היוצר הבין שההתגלות באה להזכיר לו זאת, שמח וערך תיקון; קודם לכן הדגיש שטרם החליט לקבל מנהג קבוע שלא לומר תחנון בימי ראשון.

    רבי יואל צבי ראטה מחוסטחסידותעוד

    מקור: מבאר רבותינו — מבאר רבותינו — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  49. כיצד שמר בעל בית היוצר על שמחה בעבודתו למרות אובדן אישי?

    הפרסום מתאר את עבודתו כשמחה להפליא, אף שהיו לו ילדים שנפטרו בחייו. בכל ליל שבת היה רוקד בשמחה גדולה. הסיפור מציג את התמדתו בעבודה מתוך שמחה, אך אינו מסביר כיצד הגיע לכך.

    Редакция «מבאר רבותינו»חסידותעוד

    מקור: מבאר רבותינו — מבאר רבותינו — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  50. עד כמה עמוק יכול להיות העונג הרוחני במחיצת רבו של אדם?

    לפני פטירתו אמר בעל בית היוצר שאינו מבקש לעצמו בעולם הבא עונג גדול מזה שזכה לו אצל רבו מצאנז. בכך ביטא את עומק העונג הרוחני שמצא במחיצת רבו.

    רבי יואל צבי ראטה מחוסטחסידותעוד

    מקור: מבאר רבותינו — מבאר רבותינו — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

נושאים