Skip to main content
.

חסידות — עמוד 10

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

67 168 רשומות

  1. כיצד שמחה יכולה להמתיק דינים קשים?

    בזמן מאסרו בפטרבורג השיב אדמו״ר הזקן בכתב על שאלות החוקרים, אך על השאלה האחרונה הגיב רק בצחוק ובחיוך. החוקרים קיבלו זאת כתשובה והפסיקו לחקור אותו. לאחר מכן אמר אדמו״ר הזקן שהמקרה המחיש לו מניסיונו כיצד שמחה ממתיקה דינים קשים.

    Alter Rebbeחסידותעוד

    מקור: סיפור חסידי — Chassidic Story — vayetze 5787 laughed at them and wheel in a wheel — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  2. איזה לקח בעבודת ה׳ למד רבי מנחם נחום ממשחק הדמקה?

    כשראה חסידים משחקים דמקה, פירש רבי מנחם נחום את כללי המשחק כמשל לעבודת ה׳: להתקדם, ללכת צעד אחר צעד ולהתחיל מחדש אחרי נפילות. את ההגעה לשורה העליונה השווה למדרגת צדיק, שמעשיו עשויים להיות בלתי מובנים למי שעדיין למטה. בסיפור מוחל המשל האחרון גם על השאלה כיצד צדיקים מתפללים לאחר זמן תפילה.

    רבי מנחם נחום משטפינשטחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF

  3. איזו ירושה רוחנית השאיר אחריו בעל ה״דברי ישראל״?

    רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא תיאר את ניגוניו של בעל ה״דברי ישראל״ כעיזבון יקר שהשאיר לעולם. לדבריו, זמירותיו יכולות לעורר כל לב לתשובה.

    רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצאחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  4. מה אפשר ללמוד מסולם הנגינה על עבודת הבורא?

    רבי ישראל ממודז'יץ לימד שגם כאשר מגיעים לשלב העליון בסולם הקולות, יש לזכור את הצליל הראשון. כשם שיש מדרגות בנגינה, כך יש מדרגות גבוהות זו מזו באהבת הבורא וביראתו. הנגינה משמשת אפוא רמז לעלייה בעבודת ה׳ מתוך זכירת ההתחלה.

    רבי ישראל ממודז'יץחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  5. מדוע עצר רבי ישראל ממודז'יץ להקשיב לשירת רועה שאינו יהודי?

    רבי ישראל הסביר שכאשר אדם מזמר, הוא כעין מתוודה וחושף את פנימיותו. משום כך ראוי להקשיב לביטוי הזה של הנפש, בין שהמזמר בן ברית ובין שאינו בן ברית.

    רבי ישראל ממודז'יץחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  6. מהי המעלה המיוחדת של לימוד ה'בת עין' לפי דברי הצדיקים המובאים?

    בשיחה נאמר שללימוד ה'בת עין' יש כוח מיוחד לעורר לעבודת ה' ולמידות טובות. מודגשות במיוחד ענווה אמיתית ויראת ה' באמת. כוח זה נקשר לכך שהמחבר, שלא השאיר אחריו זרע של קיימא, הניח את כוח ההולדה שלו בדברי ספרו.

    הרב מורגנשטרןחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  7. מדוע חשוב להיבדל מדרכי הגויים לפי השיחה המובאת של הרב מורגנשטרן?

    בשיחה מוצגת ההתרחקות מדרכי הגויים כיסוד בחיי היהדות והחסידות וכביטוי להתקדשות לה'. הדברים מיושמים ביחס ללימודים, לניגונים וללבוש, תוך ביקורת חריפה על הליכה אחר 'רוח הזמן'. כדוגמה מובאת שמירת שמם, לבושם ולשונם של ישראל במצרים, שהשיחה קושרת לזכות גאולתם.

    הרב מורגנשטרןחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  8. איזו משמעות רוחנית נותן ה'בת עין' לאכילת פירות שבעת המינים של ארץ ישראל?

    לפי התורה המובאת, אכילת פירות ארץ ישראל משבעת המינים בקדושת הגוף מעוררת את שבע המידות העליונות. בכך האדם נקשר ונדבק בקדושה. הדברים מתייחסים לאכילה הנעשית בתנאי זה של קדושה.

    רבי אברהם דב [מאווריטש]חסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  9. האם גם אדם פשוט יכול לחוש בקדושת ארץ ישראל לפי ה'בת עין'?

    ה'בת עין' רואה בארץ ישראל מעון לשכינה. לפי הדברים המובאים, גם האדם הפשוט ביותר יכול לראות ולחוש את הקדושה הממלאת כל פינה בה. האפשרות להשיג קדושה זו אינה מוגבלת לאנשים בעלי מדרגה מיוחדת.

    רבי אברהם דב [מאווריטש]חסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  10. מדוע בירך בעל התניא בגשמיות לפני רוחניות?

    בעל התניא הסתמך על בקשת יעקב, שבה הלחם והבגד קודמים ל״והיה ה׳ לי לאלקים״. כאשר הקדושת לוי טען שאין להשוות את הגשמיות שלהם לזו של יעקב, השיב שגם את רוחניותם אי אפשר להשוות לרוחניותו.

    בעל התניאחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  11. האם אפשר לעבוד את ה׳ גם בשינה?

    אוהב ישראל מבאר שיעקב עבד קודם לכן את ה׳ בלימוד רצוף ולא ידע שאפשר לעבוד אותו בשינה. לאחר שישן במקום ההוא גילה שגם השינה יכולה להיות חלק מעבודת הקודש.

    אוהב ישראלחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  12. מה מלמד הסיפור על הסולם והמלאכים הרכים על רוחניות?

    בפני מנחם מובא שיח ילדות עם אביו: הסולם נשען על השמים הרכים מפני שהיה רך מהם, והמלאכים היו רכים עוד יותר. משמעות המשל היא עדינות הרוחניות, שככל שמעלתה גבוהה יותר כך גדלה דקותה.

    פני מנחםחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  13. כיצד נקשרת מלווה מלכה לרעות ולטהרה?

    הרה״ק מקאלאשיץ הציע דרשת לשון על ״אנשי סד״ם״, כראשי תיבות של סעודתא דדוד מלכא. בדרשה זו אנשי הסעודה הם רֵעים המרבים רעות, והמשך הפסוק נדרש על ניקוי וטהרה לפני ה׳.

    הרה"ק מקאלאשיץחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  14. כיצד הסביר האדמו״ר מסקולען את ערכה של סעודת מלווה מלכה ממושכת?

    כאשר ראש ישיבה חשש לביטול תורה בגלל אריכות הסעודה, האדמו״ר מסקולען הצביע על החמימות שבה. הוא תיאר את החמימות במוצאי שבת כרפואה גדולה לנפש.

    האדמו"ר מסקולעןחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  15. כיצד נקשרת סעודת מלווה מלכה לברכת המזונות?

    רבי שלום שכנא מפראהבישט אמר שהאוכל סעודת מלווה מלכה יהיה בטוח במזונותיו. הוא סמך זאת על ״סעדני ואושעה״ ועל המילה ״חוק״, שנדרשה במשמעות של מזון קבוע.

    רבי שלום שכנא מפראהבישטחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  16. מדוע מייחסים לסעודת מלווה מלכה חשיבות רוחנית גדולה?

    הרה״ק מרוזין דורש את המילה ״סלם״ כרמז לסעודת לוויית מלכה. אף שהיא מתקיימת באכילה ושתייה ועלולה להיחשב קלה בעיני הבריות, הוא קושר אותה להארה בעולמות העליונים ולעליית מלאכי השבת.

    הרה"ק מרוזיןחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  17. מהי התגלות ה׳ באמצעות ״עולם, שנה, נפש״?

    מי השלוח מקשר את שלושת הממדים למקום המקדש, לשבת ולנפשות ישראל. בחלום יעקב הם התכנסו יחד: מקום המקדש, התגלות בשבת ויעקב עצמו, שקדושתו כקדושת שבת קבועה מצד ה׳ והוא מקושר אליו תמיד.

    מי השלוחחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  18. כיצד נשמרת השפעת השבת בימי החול?

    השפת אמת מבאר שקדושת השבת צריכה להתערב באדם ולהיות בו כמעיין נובע. כך נשאר ממנה רושם גם בימי המעשה, ובכך מתבארת הנחלה בלי מצרים המובטחת למענג את השבת.

    שפת אמתחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  19. כיצד לימוד פשטות התורה מביא לדבקות בה׳?

    הנתיבות שלום מדמה את התורה לסולם ולשרשרת: ההתקשרות למדרגה התחתונה מחברת גם למדרגות העליונות. לכן הדרך לדבקות מתחילה בלימוד הפשוט ועולה בהדרגה, מתוך אמונה שגם לימוד זה גורם נחת רוח לבורא.

    נתיבות שלוםחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  20. כיצד יכולים ענייני היומיום להפוך לעבודת ה׳?

    בנתיבות שלום מבואר שיעקב העלה לה׳ את כל ענייניו הגשמיים, ולכן גם פרטיהם נעשו חלק מן התורה. המעשה ברבי מנדל מויטעבסק, שהתעלה לה׳ יחד עם המתנות שקיבל, ממחיש את קידוש הגשמיות.

    נתיבות שלוםחסידותעוד

    מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  21. איך מוסבר האיסור לומר תורה שבכתב בעל פה באמצעות אש שחורה ואש לבנה?

    בהסבר המובא התורה מתוארת כאש שחורה על גבי אש לבנה, וללובן שסביב האותיות יש קדושה עצמית הגבוהה מקדושת האותיות. באמירה בעל פה חסר אפוא חלק חשוב מן הכתוב, האש הלבנה. כך מוסבר גם פסול נגיעת אותיות אף כשהשחור קריא: צורת האותיות הלבנות נפסקת.

    רבינו זי"עחסידותעוד

    מקור: הוריני - צאנז קלויזענבורג — הוריני - צאנז קלויזענבורג — gilyon horeiny 234 vayetzei — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  22. למה הכנת הצדיק לתפילה יכולה להיחשב חלק מהתפילה עצמה?

    בסיפור ביקש הדברי חיים מבנו לבוא לפני התפילה, אך כשהבן הגיע בזמן ההכנה אמר לו שהוא כבר באמצע התפילה, ביהי כבוד. ההסבר הוא שלפי מדרגתו ההכנה עצמה כבר הייתה חלק מן התפילה. בכך מוסברת הכנתם הארוכה של הצדיקים והתחושה שללא הכנה אין תפילתם תפילה כראוי.

    רבינו זי"עחסידותעוד

    מקור: הוריני - צאנז קלויזענבורג — הוריני - צאנז קלויזענבורג — gilyon horeiny 234 vayetzei — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  23. למה לספר סיפורי צדיקים?

    בדברים המובאים נאמר שסיפורי צדיקים מעוררים יראת שמים ומחזקים את הדבקות ביהדות. הם משרישים את ההכרה באתה בחרתנו מכל העמים, ואמונת צדיקים מתוארת כמסייעת לחסוך קשיים רבים.

    כ"ק מרן אדמו"ר שליט"אחסידותעוד

    מקור: הוריני - צאנז קלויזענבורג — הוריני - צאנז קלויזענבורג — gilyon horeiny 234 vayetzei — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  24. מה הערך הרוחני בהסתכלות באותיות התורה?

    בדברים המובאים נאמר שההסתכלות באותיות הקדושות מקדשת ומטהרת את האדם, אפילו כשאינו לומד באותה שעה. בכך מוסברת הקפדת הצדיקים להתפלל דווקא מתוך הסידור. כך מתבאר גם נס ראיית הקולות במתן תורה: הראייה הוסיפה קדושה והשגה לישראל.

    כ"ק מרן אדמו"ר זי"עחסידותעוד

    מקור: הוריני - צאנז קלויזענבורג — הוריני - צאנז קלויזענבורג — gilyon horeiny 234 vayetzei — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  25. מה הקשר בין התענוג בקדושת השבת להבטחת "נחלה בלי מצרים"?

    מי שמתחיל להתגעגע לשבת רק לאחר צאתה כבר נפרד מקדושתה בגבול של חסרון. לעומתו, מי שמכיר במעלת השבת ומתענג על קדושתה בשבת עצמה נהנה מן הטובה בעודה עמו. בכך מסביר המאמר את הבטחת "נחלה בלי מצרים" למענג את השבת.

    כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ממונקאטשחסידותעוד

    מקור: עולת שבת מונקאטש - אידיש — עולת שבת מונקאטש - אידיש — Vayeitzei 5787, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  26. למה הרמז "ווי אבדה נפש" מופיע בפסוק על השבת עצמה, אם הנשמה היתירה מסתלקת רק בצאתה?

    כל עוד הנשמה היתירה נמצאת עם האדם, הוא אינו תמיד מכיר במלוא גודל המתנה. בצאת השבת, הרגשת חסרונה מגלה לו איזו טובה הייתה עמו במשך היום כולו. לכן הקריאה על האובדן מבטאת את גדולת ה"וינפש" של השבת עצמה.

    כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ממונקאטשחסידותעוד

    מקור: עולת שבת מונקאטש - אידיש — עולת שבת מונקאטש - אידיש — Vayeitzei 5787, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  27. למה לפעמים מכירים בזכותו של הצדיק רק אחרי שהוא עוזב?

    המאור ושמש מסביר שתושבי העיר מקבלים ברכות בזכות תפילות הצדיק, אך עלולים לייחס את הצלחתם לתפילותיהם שלהם או לנסיבות טובות. כאשר הצדיק עוזב והברכות מתחילות לחסור, הם מכירים בזכות מי הגיע אליהם הטוב.

    מאור ושמשחסידותעוד

    מקור: עולת שבת מונקאטש - אידיש — עולת שבת מונקאטש - אידיש — Vayeitzei 5787, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  28. מדוע מובטחת למענג את השבת ״נחלה בלי מצרים״?

    מי שמתחיל להעריך את קדושת השבת רק לאחר צאתה חש גבול בינו לבין הדבר שאליו הוא משתוקק, שהרי היום כבר חלף. המענג את השבת מעריך את קדושתה בעודו שרוי בה. הרבי קושר את היעדר הגבול הנוצר מן האובדן להבטחת ״נחלה בלי מצרים״.

    The Minkatcher Rebbeחסידותעוד

    מקור: Olas Shabbos Minkatch - English — Olas Shabbos Minkatch - English — minkatch-parshas vayeitzei 5787, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  29. מדוע לומדים את הזעקה על אובדן הנשמה היתרה מהמילה ״וינפש״, המתארת את השבת עצמה?

    הרבי מציע שמלוא ערכה של הנשמה היתרה מתגלה לעיתים רק לאחר הסתלקותה. במוצאי שבת האדם מביט לאחור ומבין עד כמה היו הוא ועבודתו מרוממים במשך היום. הזעקה על האובדן מגלה אפוא את גודל המתנה שהייתה עמו בשבת עצמה.

    The Minkatcher Rebbeחסידותעוד

    מקור: Olas Shabbos Minkatch - English — Olas Shabbos Minkatch - English — minkatch-parshas vayeitzei 5787, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  30. מדוע לפעמים מבחינים בהשפעתו של צדיק רק לאחר שהוא עוזב?

    המאור ושמש מסביר שעבודתו ותפילותיו של הצדיק מביאות ברכה לכל העיר, אך התושבים עלולים לייחס את השפע לתפילותיהם שלהם או לנסיבות מוצלחות. כשהצדיק עוזב והשפע שהיה להם נעלם, הם מתחילים להבין בזכות מי זכו לאותה טובה.

    Maor V’Shemeshחסידותעוד

    מקור: Olas Shabbos Minkatch - English — Olas Shabbos Minkatch - English — minkatch-parshas vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  31. איזה סיפור סיפר הרבי מטאהש על סעודה ביום ההילולא של הבת עין?

    הרבי מטאהש סיפר על משפחה בצפת שסבלה מעוני קשה וממחלות אצל הילדים. אבי המשפחה קיבל עליו לערוך בכל שנה סעודה ביום ההילולא של הבת עין, ולפי הסיפור מצב המשפחה השתנה בדרך נס והילדים התרפאו. הרבי אמר שפגש את המשפחה ושמע ממנה על כך; הסיפור קושר את הישועה לזכות הצדיק.

    טאהשער רביחסידותעוד

    מקור: א חסידישע מלוה מלכה — א חסידישע מלוה מלכה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  32. מדוע ערך הבת עין סעודה כשזכה לראות את אבני ארץ ישראל כיהלומים?

    שליח מארץ ישראל סיפר שאפילו אבניה מאירות כיהלומים, אך הבת עין לא ראה זאת לאחר עלייתו. כששמע שצריך לזכות כדי לראות כך, הבין את הדברים כקריאה מן השמים להזדככות נוספת והקדיש זמן לתשובה. לפי סיפורו, לאחר מכן זכה לראייה זו וערך סעודה כדי להודות לה'.

    רבי אברהם דוב מאווריטשחסידותעוד

    מקור: א חסידישע מלוה מלכה — א חסידישע מלוה מלכה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  33. כיצד הורה רבי אהרן מטשרנוביל לנהוג בבגדו של הבת עין?

    לאחר שקיבל מבגדיו של הבת עין אחרי פטירתו, הורה רבי אהרן להתאים את הבגד למידותיו בתוך ביתו. הוא גם ציווה שלא להשליך את השאריות אלא לגנוז אותן, מפני קדושת הבגד. הסיפור מבטא כבוד מיוחד לחפץ ששימש צדיק.

    רבי אהרן טשערנאבילערחסידותעוד

    מקור: א חסידישע מלוה מלכה — א חסידישע מלוה מלכה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  34. כיצד ביטאו הבת עין והמגיד מטשרנוביל את אהבתם לארץ ישראל?

    במכתבו סיפר הבת עין כמה טוב לו בארץ ישראל והצטער שלא הגיע אליה מוקדם יותר. המגיד מטשרנוביל קרא את המכתב בדמעות ואמר שגם הוא השתוקק מאוד להגיע לשם. הסיפור מצרף את שמחתו של היושב בארץ הקודש לכיסופיו של מי שעודנו רחוק ממנה.

    רבי יאשע שו"בחסידותעוד

    מקור: א חסידישע מלוה מלכה — א חסידישע מלוה מלכה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  35. מה פירוש דברי הבעל שם טוב שהאדם נמצא במקום מחשבתו?

    הטקסט ממחיש את הדברים במפגש של רבי אהרן מזיטאמיר עם הבת עין, שהתכונן לנסוע לארץ ישראל. רבי אהרן סבר שכיוון שמחשבתו של האורח כבר בארץ ישראל, גם הוא עצמו נמצא שם מבחינה רוחנית, וביקש ממנו מים בקשר לרפואתו. הדברים מובאים כסיפור חסידי על כוח המחשבה ועל בקשה יוצאת דופן של צדיק חולה.

    בעש"ט הק'חסידותעוד

    מקור: א חסידישע מלוה מלכה — א חסידישע מלוה מלכה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  36. מדוע לא מסר הבת עין לאחיו קוויטל בבקשה לזכות לילדים?

    אחיו, רבי משה אפרים, הציע לפעול עבורו ישועה לזכות לילדים אם ימסור לו קוויטל. הבת עין השיב שכל חייו הוא עובד את ה' במידת הניצחון, ולא ימסור קוויטל לאיש מלבד רבו הקדוש. הדבר מתואר כביטוי לנאמנותו האישית לרבו.

    רבי אברהם דוב מאווריטשחסידותעוד

    מקור: א חסידישע מלוה מלכה — א חסידישע מלוה מלכה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  37. איך מעוררים חיות והתלהבות בתפילה ובעבודת ה'?

    הטקסט קושר התלהבות של קדושה להשגת השכל האמיתי וללימוד תורה לצד מי שכבר זכו להכיר את האמת. דוגמתם מסייעת למתקרבים חדשים להתחמם בעבודת ה' ובתפילה. גם עבודה ראויה כלפי חוץ, כאשר אין בה חיות, נמשלת לשינה, ולכן אין די בהרגל של עיסוק בענייני קדושה.

    Редакция «טועמיה - ברסלב»חסידותעוד

    מקור: טועמיה - ברסלב — טועמיה - ברסלב — Vayeitzei 5787, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  38. כיצד התחדשות רוחנית של אדם מסייעת לקרב אחרים לה'?

    הבקשה 'יוסף ה' לי בן אחר' מתפרשת כרצון הצדיק להתחיל בכל פעם מחדש בעבודת ה', כאילו נעשה בעצמו בן חדש לה'. ההתחדשות הזאת מאפשרת לו לקרב גם אנשים שהיו רחוקים. הם נקראים בניו, מפני שהמלמד את בן חברו תורה נחשב כאילו ילדו.

    Редакция «טועמיה - ברסלב»חסידותעוד

    מקור: טועמיה - ברסלב — טועמיה - ברסלב — Vayeitzei 5787, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  39. במה להתחיל: בלימוד תורה או בתפילה?

    כשאין יודעים מהיכן להתחיל, יש להתחיל משניהם ולהקדיש בכל יום זמן לתורה וזמן לתפילה. שתי העבודות מתחברות גם כאשר עושים מן התורה שלומדים תפילה. מסירת הסימנים מרחל ללאה מתפרשת כביטוי לחיבור הזה.

    Редакция «טועמיה - ברסלב»חסידותעוד

    מקור: טועמיה - ברסלב — טועמיה - ברסלב — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  40. מדוע חשוב לדעת את שמו של בעל המימרא בגמרא?

    רבי צדוק הכהן מסביר שהשם הוא רושם לשורש הנפש, ושמאמר מסוים קשור לשורש זה. על יסוד זה מציין ספר שבטי ישראל שחכמים ששמם כשם שבט דורשים לעיתים במעלת אותו שבט. הרב צבי פינקלשטיין מסייג שאצל חכמים שמאמריהם שכיחים מאוד בש"ס, דוגמאות בודדות אינן מוכיחות בהכרח קשר כזה.

    רבי צדוק הכהן; הרב צבי פינקלשטייןחסידותעוד

    מקור: עלים — עלים — alim-vayaitzei-5787-aleh-zayis bw — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  41. מדוע חשוב לדעת את שמו של בעל המאמר?

    רבי צדוק הכהן מסביר שהשם מבטא את שורש הנפש, ומאמר מסוים שייך במיוחד לאותו שורש. משום כך יש משמעות לתיעוד שמו של בעל המאמר. על יסוד זה מובאות במאמר דוגמאות לחכמים ששמם כשם שבט ודרשו בשבח אותו שבט.

    רבי צדוק הכהןחסידותעוד

    מקור: עלים — עלים — alim-vayaitzei-5787-aleh-zayis email — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  42. כיצד אפשר להכניס קדושה למעשים גשמיים?

    השפת אמת מייעץ שלפני כל עשייה גשמית ימסור האדם את נפשו לה' אחד ויתדבק בחיות הפנימית הבאה ממנו. כך אפשר להתקדש גם בתוך מעשה גשמי. באותו אופן, ההתקשרות לשבת מעניקה חיות וכוח לעבודת ימי החול ולתיקון ענייני העולם.

    שפת אמתחסידותעוד

    מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 26 · פתיחה והורדת PDF

  43. מדוע ימיו של הצדיק אינם חזרה על אותו דבר?

    לפי הביאור המובא, העובד את ה' באמת מתקן בכל יום עולם אחר. כך מתפרש התיאור "ואברהם זקן בא בימים": בכל פעם עלה ותיקן עולם גבוה יותר, ולכן כל יום נשא עבודה חדשה.

    הרה"ק הרר"א מליז'ענסקחסידותעוד

    מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 25 · פתיחה והורדת PDF

  44. כיצד מתבאר שהקב"ה שינה את כוונת תפילתו של יצחק?

    לפי דרוש זה, מחשבותיו של יצחק היו נתונות כולן לשבח ולהלל את ה', ואילו רבקה חשבה על הצורך בזרע לעולם. המילים "ויעתר לו ה'" מתפרשות כהפיכת רצונו של יצחק, כך שייתן את דעתו גם על צורך זה. בכך מתבאר הקשר בין דבקותו לבין השפעת הברכה בבנים.

    הרה"ק הרר"א מליז'ענסקחסידותעוד

    מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 24 · פתיחה והורדת PDF

  45. מדוע צריך הצדיק לתת את דעתו על צורכיהם הגשמיים של בני אדם?

    לפי הביאור החסידי המובא, השפעת בני, חיי ומזוני דורשת אתערותא דלתתא: על הצדיק לתת את דעתו על צורכי העולם. לא די במחשבותיו הגבוהות ובקדושתו בלבד; ההתייחסות לצרכים אלו מאפשרת לו להמשיך שפע לעולם.

    הרה"ק הרר"א מליז'ענסקחסידותעוד

    מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 23 · פתיחה והורדת PDF

  46. מדוע חשוב לשים לב למצב הפנימי בשעת לימוד התורה?

    בהצגת דברי התניא מובחנת תורה הנשארת במצבו הגשמי של האדם מתורה רוחנית המגיעה לעולם העליון. לכן האדם נדרש להתבונן במצבו הרוחני. כשהוא מתעורר להתבוננות זו, מראים לו ומוליכים אותו מן השמים.

    הרה"ק בעל ה'תניא'חסידותעוד

    מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF

  47. איזו משמעות מיוחסת לסעודה שלישית?

    מובא בשם רבי פנחס מקאריץ שבסעודה שלישית דנים את האדם כיצד יעבור עליו השבוע. בכך נקשרת הסעודה למה שיתרחש בימי החול שלאחריה.

    הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"עחסידותעוד

    מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  48. באיזה מובן המצוות נקראות עצות?

    מובא בשם הזוהר שתרי"ג המצוות הן תרי"ג עצות כיצד להמשיך את קדושת ה'. קיומן מסייע לאדם להתקרב אליו ולהיטיב את מידותיו.

    זוה"קחסידותעוד

    מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  49. כיצד אפשר לשמור על ההשתוקקות לקדושה לאחר התעלות רוחנית?

    הצדיקים לא נטלו לעצמם את הקדושה שזכו לה ולא הפכו אותה להרגשת חשיבות עצמית. הם החזירוה לה' ונשארו ככלי ריק המשתוקק לקבל שוב. לפי הביאור המובא, גודל ההשתוקקות בזמן ההסתר קובע את הדבקות בשעת ההתגלות.

    שפת אמתחסידותעוד

    מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  50. כיצד ההתקשרות למקור הקדושה מגינה על האדם?

    בפירוש המובא באר שבע היא מקור הקדושה שממנו יצא יעקב. מכוח הקדושה הזאת ברחו ממנו כוחות הסטרא אחרא, הנרמזים בחרנה. ההגנה מתוארת כתוצאה מן הקדושה שהאדם מגיע עמה למקומו החדש.

    כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"אחסידותעוד

    מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

נושאים