חסידות — עמוד 10
שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.
67 168 רשומות
כיצד שמחה יכולה להמתיק דינים קשים?
בזמן מאסרו בפטרבורג השיב אדמו״ר הזקן בכתב על שאלות החוקרים, אך על השאלה האחרונה הגיב רק בצחוק ובחיוך. החוקרים קיבלו זאת כתשובה והפסיקו לחקור אותו. לאחר מכן אמר אדמו״ר הזקן שהמקרה המחיש לו מניסיונו כיצד שמחה ממתיקה דינים קשים.
איזה לקח בעבודת ה׳ למד רבי מנחם נחום ממשחק הדמקה?
כשראה חסידים משחקים דמקה, פירש רבי מנחם נחום את כללי המשחק כמשל לעבודת ה׳: להתקדם, ללכת צעד אחר צעד ולהתחיל מחדש אחרי נפילות. את ההגעה לשורה העליונה השווה למדרגת צדיק, שמעשיו עשויים להיות בלתי מובנים למי שעדיין למטה. בסיפור מוחל המשל האחרון גם על השאלה כיצד צדיקים מתפללים לאחר זמן תפילה.
רבי מנחם נחום משטפינשטחסידותעוד
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF
איזו ירושה רוחנית השאיר אחריו בעל ה״דברי ישראל״?
רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא תיאר את ניגוניו של בעל ה״דברי ישראל״ כעיזבון יקר שהשאיר לעולם. לדבריו, זמירותיו יכולות לעורר כל לב לתשובה.
רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצאחסידותעוד
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF
מה אפשר ללמוד מסולם הנגינה על עבודת הבורא?
רבי ישראל ממודז'יץ לימד שגם כאשר מגיעים לשלב העליון בסולם הקולות, יש לזכור את הצליל הראשון. כשם שיש מדרגות בנגינה, כך יש מדרגות גבוהות זו מזו באהבת הבורא וביראתו. הנגינה משמשת אפוא רמז לעלייה בעבודת ה׳ מתוך זכירת ההתחלה.
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF
מדוע עצר רבי ישראל ממודז'יץ להקשיב לשירת רועה שאינו יהודי?
רבי ישראל הסביר שכאשר אדם מזמר, הוא כעין מתוודה וחושף את פנימיותו. משום כך ראוי להקשיב לביטוי הזה של הנפש, בין שהמזמר בן ברית ובין שאינו בן ברית.
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF
מהי המעלה המיוחדת של לימוד ה'בת עין' לפי דברי הצדיקים המובאים?
בשיחה נאמר שללימוד ה'בת עין' יש כוח מיוחד לעורר לעבודת ה' ולמידות טובות. מודגשות במיוחד ענווה אמיתית ויראת ה' באמת. כוח זה נקשר לכך שהמחבר, שלא השאיר אחריו זרע של קיימא, הניח את כוח ההולדה שלו בדברי ספרו.
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF
מדוע חשוב להיבדל מדרכי הגויים לפי השיחה המובאת של הרב מורגנשטרן?
בשיחה מוצגת ההתרחקות מדרכי הגויים כיסוד בחיי היהדות והחסידות וכביטוי להתקדשות לה'. הדברים מיושמים ביחס ללימודים, לניגונים וללבוש, תוך ביקורת חריפה על הליכה אחר 'רוח הזמן'. כדוגמה מובאת שמירת שמם, לבושם ולשונם של ישראל במצרים, שהשיחה קושרת לזכות גאולתם.
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF
איזו משמעות רוחנית נותן ה'בת עין' לאכילת פירות שבעת המינים של ארץ ישראל?
לפי התורה המובאת, אכילת פירות ארץ ישראל משבעת המינים בקדושת הגוף מעוררת את שבע המידות העליונות. בכך האדם נקשר ונדבק בקדושה. הדברים מתייחסים לאכילה הנעשית בתנאי זה של קדושה.
רבי אברהם דב [מאווריטש]חסידותעוד
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF
האם גם אדם פשוט יכול לחוש בקדושת ארץ ישראל לפי ה'בת עין'?
ה'בת עין' רואה בארץ ישראל מעון לשכינה. לפי הדברים המובאים, גם האדם הפשוט ביותר יכול לראות ולחוש את הקדושה הממלאת כל פינה בה. האפשרות להשיג קדושה זו אינה מוגבלת לאנשים בעלי מדרגה מיוחדת.
רבי אברהם דב [מאווריטש]חסידותעוד
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF
מדוע בירך בעל התניא בגשמיות לפני רוחניות?
בעל התניא הסתמך על בקשת יעקב, שבה הלחם והבגד קודמים ל״והיה ה׳ לי לאלקים״. כאשר הקדושת לוי טען שאין להשוות את הגשמיות שלהם לזו של יעקב, השיב שגם את רוחניותם אי אפשר להשוות לרוחניותו.
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF
האם אפשר לעבוד את ה׳ גם בשינה?
אוהב ישראל מבאר שיעקב עבד קודם לכן את ה׳ בלימוד רצוף ולא ידע שאפשר לעבוד אותו בשינה. לאחר שישן במקום ההוא גילה שגם השינה יכולה להיות חלק מעבודת הקודש.
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF
מה מלמד הסיפור על הסולם והמלאכים הרכים על רוחניות?
בפני מנחם מובא שיח ילדות עם אביו: הסולם נשען על השמים הרכים מפני שהיה רך מהם, והמלאכים היו רכים עוד יותר. משמעות המשל היא עדינות הרוחניות, שככל שמעלתה גבוהה יותר כך גדלה דקותה.
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF
כיצד נקשרת מלווה מלכה לרעות ולטהרה?
הרה״ק מקאלאשיץ הציע דרשת לשון על ״אנשי סד״ם״, כראשי תיבות של סעודתא דדוד מלכא. בדרשה זו אנשי הסעודה הם רֵעים המרבים רעות, והמשך הפסוק נדרש על ניקוי וטהרה לפני ה׳.
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF
כיצד הסביר האדמו״ר מסקולען את ערכה של סעודת מלווה מלכה ממושכת?
כאשר ראש ישיבה חשש לביטול תורה בגלל אריכות הסעודה, האדמו״ר מסקולען הצביע על החמימות שבה. הוא תיאר את החמימות במוצאי שבת כרפואה גדולה לנפש.
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF
כיצד נקשרת סעודת מלווה מלכה לברכת המזונות?
רבי שלום שכנא מפראהבישט אמר שהאוכל סעודת מלווה מלכה יהיה בטוח במזונותיו. הוא סמך זאת על ״סעדני ואושעה״ ועל המילה ״חוק״, שנדרשה במשמעות של מזון קבוע.
רבי שלום שכנא מפראהבישטחסידותעוד
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF
מדוע מייחסים לסעודת מלווה מלכה חשיבות רוחנית גדולה?
הרה״ק מרוזין דורש את המילה ״סלם״ כרמז לסעודת לוויית מלכה. אף שהיא מתקיימת באכילה ושתייה ועלולה להיחשב קלה בעיני הבריות, הוא קושר אותה להארה בעולמות העליונים ולעליית מלאכי השבת.
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF
מהי התגלות ה׳ באמצעות ״עולם, שנה, נפש״?
מי השלוח מקשר את שלושת הממדים למקום המקדש, לשבת ולנפשות ישראל. בחלום יעקב הם התכנסו יחד: מקום המקדש, התגלות בשבת ויעקב עצמו, שקדושתו כקדושת שבת קבועה מצד ה׳ והוא מקושר אליו תמיד.
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF
כיצד נשמרת השפעת השבת בימי החול?
השפת אמת מבאר שקדושת השבת צריכה להתערב באדם ולהיות בו כמעיין נובע. כך נשאר ממנה רושם גם בימי המעשה, ובכך מתבארת הנחלה בלי מצרים המובטחת למענג את השבת.
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF
כיצד לימוד פשטות התורה מביא לדבקות בה׳?
הנתיבות שלום מדמה את התורה לסולם ולשרשרת: ההתקשרות למדרגה התחתונה מחברת גם למדרגות העליונות. לכן הדרך לדבקות מתחילה בלימוד הפשוט ועולה בהדרגה, מתוך אמונה שגם לימוד זה גורם נחת רוח לבורא.
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF
כיצד יכולים ענייני היומיום להפוך לעבודת ה׳?
בנתיבות שלום מבואר שיעקב העלה לה׳ את כל ענייניו הגשמיים, ולכן גם פרטיהם נעשו חלק מן התורה. המעשה ברבי מנדל מויטעבסק, שהתעלה לה׳ יחד עם המתנות שקיבל, ממחיש את קידוש הגשמיות.
מקור: שמועה טובה — שמועה טובה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF
איך מוסבר האיסור לומר תורה שבכתב בעל פה באמצעות אש שחורה ואש לבנה?
בהסבר המובא התורה מתוארת כאש שחורה על גבי אש לבנה, וללובן שסביב האותיות יש קדושה עצמית הגבוהה מקדושת האותיות. באמירה בעל פה חסר אפוא חלק חשוב מן הכתוב, האש הלבנה. כך מוסבר גם פסול נגיעת אותיות אף כשהשחור קריא: צורת האותיות הלבנות נפסקת.
למה הכנת הצדיק לתפילה יכולה להיחשב חלק מהתפילה עצמה?
בסיפור ביקש הדברי חיים מבנו לבוא לפני התפילה, אך כשהבן הגיע בזמן ההכנה אמר לו שהוא כבר באמצע התפילה, ביהי כבוד. ההסבר הוא שלפי מדרגתו ההכנה עצמה כבר הייתה חלק מן התפילה. בכך מוסברת הכנתם הארוכה של הצדיקים והתחושה שללא הכנה אין תפילתם תפילה כראוי.
למה לספר סיפורי צדיקים?
בדברים המובאים נאמר שסיפורי צדיקים מעוררים יראת שמים ומחזקים את הדבקות ביהדות. הם משרישים את ההכרה באתה בחרתנו מכל העמים, ואמונת צדיקים מתוארת כמסייעת לחסוך קשיים רבים.
מה הערך הרוחני בהסתכלות באותיות התורה?
בדברים המובאים נאמר שההסתכלות באותיות הקדושות מקדשת ומטהרת את האדם, אפילו כשאינו לומד באותה שעה. בכך מוסברת הקפדת הצדיקים להתפלל דווקא מתוך הסידור. כך מתבאר גם נס ראיית הקולות במתן תורה: הראייה הוסיפה קדושה והשגה לישראל.
מה הקשר בין התענוג בקדושת השבת להבטחת "נחלה בלי מצרים"?
מי שמתחיל להתגעגע לשבת רק לאחר צאתה כבר נפרד מקדושתה בגבול של חסרון. לעומתו, מי שמכיר במעלת השבת ומתענג על קדושתה בשבת עצמה נהנה מן הטובה בעודה עמו. בכך מסביר המאמר את הבטחת "נחלה בלי מצרים" למענג את השבת.
למה הרמז "ווי אבדה נפש" מופיע בפסוק על השבת עצמה, אם הנשמה היתירה מסתלקת רק בצאתה?
כל עוד הנשמה היתירה נמצאת עם האדם, הוא אינו תמיד מכיר במלוא גודל המתנה. בצאת השבת, הרגשת חסרונה מגלה לו איזו טובה הייתה עמו במשך היום כולו. לכן הקריאה על האובדן מבטאת את גדולת ה"וינפש" של השבת עצמה.
למה לפעמים מכירים בזכותו של הצדיק רק אחרי שהוא עוזב?
המאור ושמש מסביר שתושבי העיר מקבלים ברכות בזכות תפילות הצדיק, אך עלולים לייחס את הצלחתם לתפילותיהם שלהם או לנסיבות טובות. כאשר הצדיק עוזב והברכות מתחילות לחסור, הם מכירים בזכות מי הגיע אליהם הטוב.
מקור: עולת שבת מונקאטש - אידיש — עולת שבת מונקאטש - אידיש — Vayeitzei 5787, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF
מדוע מובטחת למענג את השבת ״נחלה בלי מצרים״?
מי שמתחיל להעריך את קדושת השבת רק לאחר צאתה חש גבול בינו לבין הדבר שאליו הוא משתוקק, שהרי היום כבר חלף. המענג את השבת מעריך את קדושתה בעודו שרוי בה. הרבי קושר את היעדר הגבול הנוצר מן האובדן להבטחת ״נחלה בלי מצרים״.
מדוע לומדים את הזעקה על אובדן הנשמה היתרה מהמילה ״וינפש״, המתארת את השבת עצמה?
הרבי מציע שמלוא ערכה של הנשמה היתרה מתגלה לעיתים רק לאחר הסתלקותה. במוצאי שבת האדם מביט לאחור ומבין עד כמה היו הוא ועבודתו מרוממים במשך היום. הזעקה על האובדן מגלה אפוא את גודל המתנה שהייתה עמו בשבת עצמה.
מדוע לפעמים מבחינים בהשפעתו של צדיק רק לאחר שהוא עוזב?
המאור ושמש מסביר שעבודתו ותפילותיו של הצדיק מביאות ברכה לכל העיר, אך התושבים עלולים לייחס את השפע לתפילותיהם שלהם או לנסיבות מוצלחות. כשהצדיק עוזב והשפע שהיה להם נעלם, הם מתחילים להבין בזכות מי זכו לאותה טובה.
איזה סיפור סיפר הרבי מטאהש על סעודה ביום ההילולא של הבת עין?
הרבי מטאהש סיפר על משפחה בצפת שסבלה מעוני קשה וממחלות אצל הילדים. אבי המשפחה קיבל עליו לערוך בכל שנה סעודה ביום ההילולא של הבת עין, ולפי הסיפור מצב המשפחה השתנה בדרך נס והילדים התרפאו. הרבי אמר שפגש את המשפחה ושמע ממנה על כך; הסיפור קושר את הישועה לזכות הצדיק.
מקור: א חסידישע מלוה מלכה — א חסידישע מלוה מלכה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF
מדוע ערך הבת עין סעודה כשזכה לראות את אבני ארץ ישראל כיהלומים?
שליח מארץ ישראל סיפר שאפילו אבניה מאירות כיהלומים, אך הבת עין לא ראה זאת לאחר עלייתו. כששמע שצריך לזכות כדי לראות כך, הבין את הדברים כקריאה מן השמים להזדככות נוספת והקדיש זמן לתשובה. לפי סיפורו, לאחר מכן זכה לראייה זו וערך סעודה כדי להודות לה'.
רבי אברהם דוב מאווריטשחסידותעוד
מקור: א חסידישע מלוה מלכה — א חסידישע מלוה מלכה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF
כיצד הורה רבי אהרן מטשרנוביל לנהוג בבגדו של הבת עין?
לאחר שקיבל מבגדיו של הבת עין אחרי פטירתו, הורה רבי אהרן להתאים את הבגד למידותיו בתוך ביתו. הוא גם ציווה שלא להשליך את השאריות אלא לגנוז אותן, מפני קדושת הבגד. הסיפור מבטא כבוד מיוחד לחפץ ששימש צדיק.
מקור: א חסידישע מלוה מלכה — א חסידישע מלוה מלכה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF
כיצד ביטאו הבת עין והמגיד מטשרנוביל את אהבתם לארץ ישראל?
במכתבו סיפר הבת עין כמה טוב לו בארץ ישראל והצטער שלא הגיע אליה מוקדם יותר. המגיד מטשרנוביל קרא את המכתב בדמעות ואמר שגם הוא השתוקק מאוד להגיע לשם. הסיפור מצרף את שמחתו של היושב בארץ הקודש לכיסופיו של מי שעודנו רחוק ממנה.
מקור: א חסידישע מלוה מלכה — א חסידישע מלוה מלכה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF
מה פירוש דברי הבעל שם טוב שהאדם נמצא במקום מחשבתו?
הטקסט ממחיש את הדברים במפגש של רבי אהרן מזיטאמיר עם הבת עין, שהתכונן לנסוע לארץ ישראל. רבי אהרן סבר שכיוון שמחשבתו של האורח כבר בארץ ישראל, גם הוא עצמו נמצא שם מבחינה רוחנית, וביקש ממנו מים בקשר לרפואתו. הדברים מובאים כסיפור חסידי על כוח המחשבה ועל בקשה יוצאת דופן של צדיק חולה.
מקור: א חסידישע מלוה מלכה — א חסידישע מלוה מלכה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF
מדוע לא מסר הבת עין לאחיו קוויטל בבקשה לזכות לילדים?
אחיו, רבי משה אפרים, הציע לפעול עבורו ישועה לזכות לילדים אם ימסור לו קוויטל. הבת עין השיב שכל חייו הוא עובד את ה' במידת הניצחון, ולא ימסור קוויטל לאיש מלבד רבו הקדוש. הדבר מתואר כביטוי לנאמנותו האישית לרבו.
רבי אברהם דוב מאווריטשחסידותעוד
מקור: א חסידישע מלוה מלכה — א חסידישע מלוה מלכה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF
איך מעוררים חיות והתלהבות בתפילה ובעבודת ה'?
הטקסט קושר התלהבות של קדושה להשגת השכל האמיתי וללימוד תורה לצד מי שכבר זכו להכיר את האמת. דוגמתם מסייעת למתקרבים חדשים להתחמם בעבודת ה' ובתפילה. גם עבודה ראויה כלפי חוץ, כאשר אין בה חיות, נמשלת לשינה, ולכן אין די בהרגל של עיסוק בענייני קדושה.
Редакция «טועמיה - ברסלב»חסידותעוד
מקור: טועמיה - ברסלב — טועמיה - ברסלב — Vayeitzei 5787, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF
כיצד התחדשות רוחנית של אדם מסייעת לקרב אחרים לה'?
הבקשה 'יוסף ה' לי בן אחר' מתפרשת כרצון הצדיק להתחיל בכל פעם מחדש בעבודת ה', כאילו נעשה בעצמו בן חדש לה'. ההתחדשות הזאת מאפשרת לו לקרב גם אנשים שהיו רחוקים. הם נקראים בניו, מפני שהמלמד את בן חברו תורה נחשב כאילו ילדו.
Редакция «טועמיה - ברסלב»חסידותעוד
מקור: טועמיה - ברסלב — טועמיה - ברסלב — Vayeitzei 5787, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF
במה להתחיל: בלימוד תורה או בתפילה?
כשאין יודעים מהיכן להתחיל, יש להתחיל משניהם ולהקדיש בכל יום זמן לתורה וזמן לתפילה. שתי העבודות מתחברות גם כאשר עושים מן התורה שלומדים תפילה. מסירת הסימנים מרחל ללאה מתפרשת כביטוי לחיבור הזה.
Редакция «טועמיה - ברסלב»חסידותעוד
מקור: טועמיה - ברסלב — טועמיה - ברסלב — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF
מדוע חשוב לדעת את שמו של בעל המימרא בגמרא?
רבי צדוק הכהן מסביר שהשם הוא רושם לשורש הנפש, ושמאמר מסוים קשור לשורש זה. על יסוד זה מציין ספר שבטי ישראל שחכמים ששמם כשם שבט דורשים לעיתים במעלת אותו שבט. הרב צבי פינקלשטיין מסייג שאצל חכמים שמאמריהם שכיחים מאוד בש"ס, דוגמאות בודדות אינן מוכיחות בהכרח קשר כזה.
רבי צדוק הכהן; הרב צבי פינקלשטייןחסידותעוד
מקור: עלים — עלים — alim-vayaitzei-5787-aleh-zayis bw — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF
מדוע חשוב לדעת את שמו של בעל המאמר?
רבי צדוק הכהן מסביר שהשם מבטא את שורש הנפש, ומאמר מסוים שייך במיוחד לאותו שורש. משום כך יש משמעות לתיעוד שמו של בעל המאמר. על יסוד זה מובאות במאמר דוגמאות לחכמים ששמם כשם שבט ודרשו בשבח אותו שבט.
מקור: עלים — עלים — alim-vayaitzei-5787-aleh-zayis email — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF
כיצד אפשר להכניס קדושה למעשים גשמיים?
השפת אמת מייעץ שלפני כל עשייה גשמית ימסור האדם את נפשו לה' אחד ויתדבק בחיות הפנימית הבאה ממנו. כך אפשר להתקדש גם בתוך מעשה גשמי. באותו אופן, ההתקשרות לשבת מעניקה חיות וכוח לעבודת ימי החול ולתיקון ענייני העולם.
מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 26 · פתיחה והורדת PDF
מדוע ימיו של הצדיק אינם חזרה על אותו דבר?
לפי הביאור המובא, העובד את ה' באמת מתקן בכל יום עולם אחר. כך מתפרש התיאור "ואברהם זקן בא בימים": בכל פעם עלה ותיקן עולם גבוה יותר, ולכן כל יום נשא עבודה חדשה.
הרה"ק הרר"א מליז'ענסקחסידותעוד
מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 25 · פתיחה והורדת PDF
כיצד מתבאר שהקב"ה שינה את כוונת תפילתו של יצחק?
לפי דרוש זה, מחשבותיו של יצחק היו נתונות כולן לשבח ולהלל את ה', ואילו רבקה חשבה על הצורך בזרע לעולם. המילים "ויעתר לו ה'" מתפרשות כהפיכת רצונו של יצחק, כך שייתן את דעתו גם על צורך זה. בכך מתבאר הקשר בין דבקותו לבין השפעת הברכה בבנים.
הרה"ק הרר"א מליז'ענסקחסידותעוד
מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 24 · פתיחה והורדת PDF
מדוע צריך הצדיק לתת את דעתו על צורכיהם הגשמיים של בני אדם?
לפי הביאור החסידי המובא, השפעת בני, חיי ומזוני דורשת אתערותא דלתתא: על הצדיק לתת את דעתו על צורכי העולם. לא די במחשבותיו הגבוהות ובקדושתו בלבד; ההתייחסות לצרכים אלו מאפשרת לו להמשיך שפע לעולם.
הרה"ק הרר"א מליז'ענסקחסידותעוד
מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 23 · פתיחה והורדת PDF
מדוע חשוב לשים לב למצב הפנימי בשעת לימוד התורה?
בהצגת דברי התניא מובחנת תורה הנשארת במצבו הגשמי של האדם מתורה רוחנית המגיעה לעולם העליון. לכן האדם נדרש להתבונן במצבו הרוחני. כשהוא מתעורר להתבוננות זו, מראים לו ומוליכים אותו מן השמים.
מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF
איזו משמעות מיוחסת לסעודה שלישית?
מובא בשם רבי פנחס מקאריץ שבסעודה שלישית דנים את האדם כיצד יעבור עליו השבוע. בכך נקשרת הסעודה למה שיתרחש בימי החול שלאחריה.
הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"עחסידותעוד
מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF
באיזה מובן המצוות נקראות עצות?
מובא בשם הזוהר שתרי"ג המצוות הן תרי"ג עצות כיצד להמשיך את קדושת ה'. קיומן מסייע לאדם להתקרב אליו ולהיטיב את מידותיו.
מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF
כיצד אפשר לשמור על ההשתוקקות לקדושה לאחר התעלות רוחנית?
הצדיקים לא נטלו לעצמם את הקדושה שזכו לה ולא הפכו אותה להרגשת חשיבות עצמית. הם החזירוה לה' ונשארו ככלי ריק המשתוקק לקבל שוב. לפי הביאור המובא, גודל ההשתוקקות בזמן ההסתר קובע את הדבקות בשעת ההתגלות.
מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF
כיצד ההתקשרות למקור הקדושה מגינה על האדם?
בפירוש המובא באר שבע היא מקור הקדושה שממנו יצא יעקב. מכוח הקדושה הזאת ברחו ממנו כוחות הסטרא אחרא, הנרמזים בחרנה. ההגנה מתוארת כתוצאה מן הקדושה שהאדם מגיע עמה למקומו החדש.
כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"אחסידותעוד
מקור: דרכי צדק — דרכי צדק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF