Skip to main content
.

תלמוד ומדרש: מה באמת כתוב במקורות — עמוד 2

ציטוטים ידועים מהתלמוד והמדרש שמוציאים מהקשרם — עם מקורות והסברים.

14 762 רשומות

  1. כיצד קשורים השמות טוב וטוביה ללידתו של משה?

    שמות אלה נקשרים לדברי התורה שאמו של משה ראתה כי טוב הוא. במדרש המובא נחלקו אם שמו היה טוב או טוביה. מובאים גם פירושים שונים: שהיה ראוי לנבואה, שנולד מהול, או שעם לידתו התמלא הבית אור.

    Shemos Rabbah 1:20פרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos81, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  2. מדוע נקרא משה אבי זנוח?

    השם אבי זנוח מוסבר בזניחת עבודה זרה. הוא מציין שמשה גרם לבני ישראל לעזוב אותה.

    Midrash (Vayikrah Rabbah 1:3)פרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos81, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  3. מה משמעות שמו של משה יקותיאל?

    לפי הדעה המובאת, השם יקותיאל קשור לתקווה אל הקב״ה. משה נקרא כך מפני שגרם לבני ישראל לקוות אליו.

    Midrash (Vayikrah Rabbah 1:3)פרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos81, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  4. מדוע נקרא משה אבי סוכו?

    השם אבי סוכו נקשר לראייה ברוח הקודש. הוא מציין את משה כאביהם של כל הנביאים הרואים באופן זה.

    Midrash (Vayikrah Rabbah 1:3)פרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos81, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  5. מה משמעות שמו של משה אביגדור?

    השם אביגדור מוסבר באמצעות גדרים, כלומר סייגים השומרים על התורה. משה מתואר כראש למעמידי סייגים אלה.

    Midrash (Vayikrah Rabbah 1:3)פרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos81, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  6. מדוע נקרא משה ירד?

    השם ירד קשור לירידה. לפי הדעה המובאת, משה נקרא כך משום שהוריד את התורה לעם ישראל ואת השכינה בחזרה לעולם הגשמי.

    Midrash (Vayikrah Rabbah 1:3)פרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos81, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  7. כיצד הראתה מרים שאמונתו של ילד יכולה לחזק מבוגרים?

    במדרש המובא במאמר, עמרם מוביל את בני ישראל לגרש את נשותיהם כדי שלא ייוולדו ילדים הצפויים למוות. מרים טוענת שפרעה פוגע בבנים, ואילו החלטת אביה מונעת את לידתם של בנים ובנות כאחד. עמרם מקבל את דבריה, ובעקבות זאת נולד משה. הרב סאקס רואה כאן אמונה של בת שעלתה על אמונת אביה.

    Rabbi Sacksביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos81, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  8. כיצד הציצית מבטאת אמונה ואת ייעודו של ישראל?

    חוטי הציצית הנראים כלפי חוץ מזכירים לאדם את המצוות ואת החובה שלא לתור אחרי הלב והעיניים. המאמר קושר את המצווה לייעודו המיוחד של ישראל ולהתגלות האלוהית. המדרש המובא מקשר את השם ציצית לכך שהקב״ה הציץ על בתי האבות במצרים.

    Rabbi Eliezer Melamedביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos86, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  9. מה מלמדת פניית משה אל הסנה הבוער אדם החש בשליחותו?

    במדרש המובא רבי יוחנן אומר שמשה צעד חמש פסיעות, ואילו ריש לקיש אומר שרק הפנה את ראשו. הרב YY ג׳ייקובסון קושר את חמש הפסיעות להפניית כל חמש מדרגות הנשמה אל השליחות. בדעה השנייה הוא רואה צעד ראשון נגיש יותר: להבחין בקריאה הפנימית ולהקדיש לה תשומת לב במקום להשתיק אותה בעיסוקי היומיום.

    Rabbi YY Jacobsonחסידותעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos86, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  10. מדוע אסור להרים יד על אדם אחר גם לפני שניתנה מכה?

    מדברי משה לומד התלמוד שמי שמרים יד כדי להכות את חברו כבר נקרא רשע. המאמר מביא הסברים שונים: מניעת המכה, הפחד שנגרם לנפגע, ולפי הרבי מליובאוויטש — שימוש ביד בניגוד לייעודה ככלי לעשיית חסד. הרב דניאל ז׳ פלדמן מוסיף שעצם האיום מחליף שיחה אנושית בכפייה גופנית. הספר בנתיבות הראשונים מציע לראות בכך גם נטילת סמכות להעניש אדם אחר ללא הרשאה וללא הצדקה כגון הגנה עצמית.

    Rabbi Daniel Z. Feldmanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos86, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  11. מדוע תשומת הלב של משה לסבל הזולת קירבה אותו לה׳?

    משה חי בארמון, אך יצא מחיי הנוחות כדי לראות בסבל אחיו ולתת אליו את לבו. לפי ההסבר המובא בשם הסבא מקלם, תשומת לב לזולת היא הצעד הראשון להתקרבות לבורא: מי שאינו חש בכאבם של הקרובים אליו אינו יכול להבין את צערו ורצונו של הקב״ה, הנראה רחוק יותר. המדרש קושר את יציאתו של משה לכך שה׳ ירד לדבר עמו פנים אל פנים.

    The Alter from Kelm (Rav Simcha Zissel Ziv zt”l)מוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos86, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  12. האם החובה להאכיל בעלי חיים לפני שאוכלים היא מן התורה או מדרבנן?

    הגמרא לומדת את הסדר מפסוק שבו מזון הבהמות מוזכר לפני אכילת האדם. רב יעקב ריישר סבור שהחיוב מדרבנן והפסוק הוא אסמכתא; המחבר מזכיר דיווחים על דעה שהחיוב מן התורה, אך לא מצא אותה מפורשת. הרמב״ם מתאר זאת כהנהגה ראויה ולא כחובה, והנשמת אדם מציע שהייתה לפניו גרסה אחרת בגמרא.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos85, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  13. כיצד תרמה התנגדותה של מרים לאביה לגאולתם העתידית של ישראל?

    לפי המדרש המובא במאמר, בעקבות גזרת פרעה פסק עמרם שבני ישראל יימנעו מהולדת ילדים. מרים טענה שפרעה גזר רק על הזכרים, ואילו החלטת אביה מונעת גם את לידת הנקבות. עמרם קיבל את דבריה, ובעקבות זאת נולד משה, מושיעם העתידי של ישראל.

    Rabbi Dr. Shlomo Riskinהיסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos85, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  14. כיצד הסביר רבי עקיבא לטורנוס רופוס את הפסול שבעבודת חפצים?

    במדרש המובא רבי עקיבא סיפר לטורנוס רופוס שקרא לשני כלבים על שמו ועל שם אשתו, ועורר את כעסו. לאחר מכן השווה את העלבון הזה לכינוי מקל או אבן בשם אלוהים, אף שהאלוהים ברא את השמים ואת הארץ. הסיפור משתמש בתגובתו של השומע כדי להסביר את חומרתה של עבודה זרה.

    Rabbi Akivaהיסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah56, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  15. מדוע התלמוד מזכיר הוספת ספסלים לאחר שינוי תנאי הכניסה לבית המדרש?

    רבן גמליאל קיבל רק תלמידים שתוכם כברם, ואילו רבי אלעזר בן עזריה התיר ללמוד גם למי שעדיין לא עמד בדרישה זו. הרב גדליה אייזמן מסביר שהספסלים מוזכרים משום שתלמידים המסורים ללימוד בלב שלם הסתפקו בעצם האפשרות ללמוד. לאחר הרחבת הקבלה עלו דרישות לתנאים נוחים, ולכן נדרשה הוספת ספסלים.

    Rav Gedalya Eismannמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah56, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  16. כיצד יכול האל האינסופי לשכון במרחב המוגבל של המקדש?

    המדרש מתאר זאת כצמצום: הקב״ה יכול לצמצם את גילוי נוכחותו ולשכון אפילו בין הכרובים. אולם משה ושלמה לא קיבלו הסבר הנתפס בשכל האנושי לשאלה כיצד האינסופי מתקיים בתוך הסופי. את הציווי לבנות מקדש מקבלים כרצון ה׳, גם כאשר יסודו מעבר להבנת האדם.

    Harav Yosef Dov Halevi Soloveichikביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah57, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  17. כיצד יכול הקב״ה האינסופי לשכון במרחב המוגבל של המקדש?

    במדרש המובא משה תמה כיצד יכולה השכינה לשכון במקום קטן כל כך. התשובה היא שהקב״ה נושא את העולם, ולא העולם נושא אותו. באמצעות צמצום, כלומר צמצום התגלותו, הוא יכול לשכון אף במרחב שבין הכרובים.

    HaRav Soloveichikפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  18. אם התורה התקבלה בכפייה, מדוע נענשו על עבירות עוד לפני פורים?

    התוספות מסבירים שההימנעות מעבודה זרה התקבלה מרצון ולכן נענשו על הפרתה; הכפייה בסיני נועדה למנוע נסיגה מחמת פחד לאחר ההסכמה הראשונית מרצון. מדרש תנחומא מבחין בין התורה שבכתב, שהתקבלה מרצון ונענשו על הפרתה, לבין התורה שבעל פה הקשה ללימוד, שהתקבלה בכפייה. הרמב״ן והרשב״א מסבירים ששמירת התורה הייתה תנאי לישיבה בארץ ישראל, ולכן טענת הכפייה חלה רק לאחר הגלות. בפורים קיבלו ישראל את התורה מאהבה גם לחיים בגלות, ובכך בטלה הטענה.

    TOSFOS; MIDRASH TANCHUMA; RAMBAN; RASHBAחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah58, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  19. כיצד שומרים על רעננות בלימוד התורה, ומה עושים ביום שאין בו חשק ללמוד?

    בקשת דוד המלך לשבת בבית ה׳ בקביעות ובו בזמן לבקר בהיכלו משלבת יציבות עם ההתרגשות של ביקור ראשון. יש לשאוף להגיע לבית המדרש ברעננות ובהתלהבות כזאת. אולם גם ביום שאין בו חשק, המחויבות עומדת בעינה ויש לבוא ללמוד.

    HARAV YEHUDA AMITALמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah58, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  20. מדוע היה צורך במשכן לאחר מתן תורה?

    המדרש ממשיל את מתן תורה למלך המשיא את בתו היחידה ומבקש שיכינו לו חדר לצדה. כך הקב״ה, הנותן לישראל את התורה, מבקש שיכינו לו מקום לשכון בתוכם. המשכן שומר על הקשר של התורה שירדה לבני האדם עם מקורה האלוהי: יחד עם התורה יורדת לעולם גם השכינה.

    Rabbi Yehudah Shavivפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah58, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  21. איזה לקח חינוכי אפשר ללמוד מהוספת הספסלים לבית המדרש?

    הרב ד׳ אייזמן מציין שחז״ל מדגישים דווקא את הוספת הספסלים, דבר שעשוי להעיד על דרישה מוגברת לנוחות. התלמידים הקודמים היו מוכנים ללמוד בצפיפות, ואילו הקלת תנאי הקבלה הביאה עמה ציפיות אחרות. תפקידו של ראש הישיבה הוא לשלב את התלמידים כך שהמסורים יותר ללימוד ישפיעו לטובה על האחרים.

    Horav D. Eismanמשפחה וחינוךעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah60, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  22. לפי הפירוש, כיצד נבחנה כנותם של התלמידים לפני כניסתם לבית המדרש?

    הרב אברהם יעקב צבי מסדיגורה מסביר שלא עמד בפתח אדם המסוגל לקרוא את מחשבות התלמידים, אלא הדלתות היו נעולות. תלמיד שהיה מסור ללימוד מצא דרך להיכנס למרות המכשולים. נחישותו העידה שרצונו ללמוד תורה היה אמיתי.

    Horav Avraham Yaakov Zviמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah60, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  23. איזה לקח על צניעות מובא בסיפור על קמחית?

    קמחית ייחסה את הכבוד שזכו לו בניה לצניעותה המיוחדת: אפילו בביתה לא נראו שערותיה גלויות. ההסבר מן התלמוד הירושלמי המובא בטקסט קושר בין כבודה של אישה צנועה לבין הזכות לבנים הלובשים את בגדי הזהב של הכהן הגדול. הסיפור מציג את התנהגותה כדוגמה יוצאת דופן לצניעות.

    Редакция «Parsha.net»מוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah59, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  24. כיצד אפשר להתמיד בלימוד תורה כשאין התלהבות?

    הרב יהודה עמיטל רואה בבקשת דוד המלך שילוב של קביעות ורעננות: לשבת בבית ה' ובה בעת לשמור על התרגשותו של מבקר. כך יש לשאוף להגיע ללימוד התורה בהתלהבות מחודשת. אולם גם ביום שבו החשק חסר, המחויבות לבוא לבית המדרש נשארת.

    Harav Yehuda Amitalמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah59, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  25. מדוע דווקא הילדים נחשבים לערובה להמשכיות התורה?

    הרב שלמה ריסקין מביא מדרש שבו הקב״ה מקבל את הילדים כערבים לתורה לאחר שדחה ערבים אחרים שהוצעו. פני הילדים של הכרובים מעל הלוחות מבטאים את ההגנה הזאת. התורה נשמרת מדור לדור כאשר ילדים לומדים אותה ומקיימים אותה.

    RABBI SHLOMO RISKINמשפחה וחינוךעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah59, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  26. כיצד יכול כל אחד להשתתף בתמיכה בתורה?

    הרמב״ן, המצטט את מדרש רבה, מסביר שהציווי לעשות את הארון נאמר בלשון רבים כדי לשתף את כולם. אחד יכול לתרום זהב ואחר יכול לסייע מעט לבצלאל. כך כל אחד יכול לראות את עצמו כשותף בתורה.

    Rambanקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah59, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  27. מדוע התירו לבקש מנוכרי לכתוב שטר בשבת לצורך קניית קרקע בארץ ישראל?

    התלמוד מתיר לבקש מנוכרי לכתוב שטר המעביר קרקע בארץ ישראל מנוכרי ליהודי משום מצוות יישוב ארץ ישראל. רוב הראשונים רואים בכך חריג מיוחד ולא היתר כללי לצורך כל מצווה. המחבר רואה בהיתר ביטוי לחשיבות המיוחדת של ביסוס הנוכחות היהודית בארץ.

    Rabbi Chaim Jachterהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah66, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  28. האם האיסור לבקש מנוכרי לעשות מלאכה בשבת הוא מן התורה או מדרבנן?

    לגבי עבד כנעני מובא איסור מן התורה המוסכם על הכול. לגבי נוכרים אחרים מובאת במכילתא דעה שזהו איסור תורה, אך הדעה המקובלת, המבוססת על התלמוד הבבלי ומובאת ברמב"ם, היא שזהו איסור מדרבנן. הרמב"ם מסביר שהאיסור נועד למנוע זלזול בשבת שעלול להביא את היהודי לעשות מלאכה בעצמו.

    Rabbi Chaim Jachterהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah66, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  29. איזו דוגמה לשמחה בלימוד תורה עולה מהסיפור על הרב אהרן קוטלר?

    לאחר שבוע עמוס בניו יורק היה הרב אהרן קוטלר חוזר ללייקווד עייף עד שכמעט לא יכול היה לזוז. אולם כשהתיישב מול הגמרא, תלמידיו ראו כיצד הוא מתמלא חיות ולומד בהתלהבות עצומה. הסיפור ממחיש עד כמה לימוד תורה יכול להיות מקור לשמחה עמוקה.

    Rav Nachum Eisensteinהיסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah66, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  30. האם במעבר למקום חדש צריך לשמור על המנהגים הקודמים או לקבל את מנהגי הקהילה החדשה?

    המאמר מביא דעות חלוקות. הר״ן מתיר לוותר על חומרה קודמת במקום החדש כאשר האיסור נבע ממנהג, אך מחייב לשמור עליה כאשר היא מבוססת על איסור אחר. התלמוד הירושלמי מחייב לשמור על מנהגי האבות גם במקום שבו מקילים. תוספות סוברים שמי שהשתקע בקהילה חדשה צריך לנהוג כמנהגיה.

    Ran; Yerushalmi; Tosafosהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah62, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  31. מדוע מינוי מלך ומחיית עמלק קודמים לבניית המקדש?

    המאמר מביא את הסדר שבגמרא: להעמיד מלך, למחות את עמלק, ואחר כך לבנות את המקדש. תחילה נדרש מלך כדי לאסוף צבא למלחמה בעמלק. הקדמת מחיית עמלק לבניין המקדש מוסברת לפי העיקרון של סור מרע ואחר כך עשה טוב.

    RABBI ELIEZER CHRYSLERפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah62, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  32. מה פירוש דברי המדרש שהקב״ה אינו יכול להיפרד מן התורה?

    הרב גיפטר מסביר שמדובר באחדות הבלתי נפרדת של הקב״ה והתורה, ולא בתלות רגשית אנושית. התורה ניתנה לבני האדם כדי שימלאו את העולם בקדושה ויעשו אותו מקום להשראת השכינה. לכן אין להפריד אותה מתכליתה — נוכחות ה׳ בעולם.

    Horav Mordechai Gifterפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah62, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  33. מדוע ההסבר המובא ממליץ ללמוד תורה דווקא בבית המדרש?

    הרבי מבובוב מסביר שקבלת התורה קשורה בהקמת מקום ללימוד ולתפילה. המשכן ובית המדרש מתוארים כמקומות של השראת השכינה, והתקשרות איתנה למקום כזה נותנת לאדם כוח להתגבר על היצר הרע.

    Horav Shlomo Halberstamמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah62, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  34. מדוע חשד באדם כשר נחשב לעבירה חמורה?

    הגמרא המובאת מסבירה את הפגיעה בידו של משה כעונש על שחשד שלא בצדק שבני ישראל לא יאמינו לו. הרמב״ם מונה חשד בכשרים בין העבירות המעכבות תשובה שלמה, משום שאדם לעיתים אינו מכיר בכך שחטא ולכן אינו מנסה לשוב. המאמר מבהיר שאין להסיק מן הדיון פסיקה סופית למעשה.

    RABBI MICHAEL TAUBESהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah62, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  35. כיצד אפשר להתמיד בלימוד התורה כשאין התלהבות?

    יש לשאוף לשלב קביעות עם התלהבות של מי שמבקר בבית ה׳ בפעם הראשונה. אולם גם ביום שבו החשק חסר, המחויבות נשארת ויש לבוא לבית המדרש.

    HARAV YEHUDA AMITALמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah62, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  36. מה השיב השפת אמת לאלמן שהתלונן על בדידות?

    השפת אמת אמר שיהודי שיש לו דף גמרא לעולם אינו לבדו. בתשובתו מוצג לימוד התורה כבן לוויה קבוע, הנשאר עם האדם גם לאחר אובדן קשה.

    Sefas Emesבריאות ונפשעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah62, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  37. מדוע התורה נקראת הסחורה הטובה ביותר, וכיצד זה קשור להכנה לפרישה?

    במדרש המובא שדדו פיראטים את סחורות הסוחרים, אך החכם שמר על תורתו ובזכותה זכה להכרה ולמשרת רב. הרב פרנד לומד מכך שכדאי להיכנס לעולם הלימוד לפני הפרישה, כדי שיישאר לאדם עיסוק בעל תוכן גם לאחר סיום עבודתו. הרכוש והנסיבות עשויים להשתנות, אך התורה שלמד נשארת עמו.

    Rabbi Yissocher Frandמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah62, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  38. האם אפשר לראות את איסור קול אישה כמבוטל כאשר גברים רגילים לשמוע נשים שרות?

    הרב עובדיה יוסף והרב יהודה הנקין דוחים טענה זו. הם מסבירים שהאיסור נקבע בגמרא ובשולחן ערוך, ושאין במקורות הדנים בו רמז לכך שהרגל לשמיעת קול אישה מבטל אותו.

    Rav Ovadia Yosef; Rav Yehuda Henkinהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah63, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  39. האם יש ערך לרצון לקיים מצווה כשאין לי אפשרות לעשות זאת?

    רב חנוך ליבוביץ לומד מהסבר הרמב״ן על בניית הארון שיש ערך לרצון כן להשתתף גם כשאין כסף או יכולת מתאימה. התלמוד מדבר על זכות הכוונה כאשר נסיבות מנעו את המעשה, ואילו ההסבר המובא ברמב״ן מרחיב זאת גם למעשה שמלכתחילה אינו בהישג יד. לכן אין להתרחק בלב ממצווה רק מפני שכעת אי אפשר לקיימה.

    Horav Henoch Leibowitzמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah68, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  40. מדוע המדרש אומר שצדיקים היו עושים יותר אילו ידעו שמעשיהם ייכתבו?

    הכוונה היא להכרת מלוא משמעותם של המעשים, ולא לשאיפה לפרסום. ראובן, אהרן ובועז פעלו באצילות, אך היו עושים עוד יותר אילו הבינו את מלוא השפעת מעשיהם. התיאור של אליהו הכותב את מעשינו ושל הקב״ה והמשיח החותמים עליהם מדגיש שגם למעשינו יש משמעות ושהם יכולים לקרב את הגאולה.

    Rav Binyamin Blauמשיח וגאולהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah68, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  41. כיצד משלבים אמונה בתוכניתו של ה׳ עם הצורך לפעול?

    האדם צריך לשלב אמונה עם עשייה: לפעמים עליו לבטוח במשמעותם של המאורעות, ולפעמים עליו להתערב ולפעול. הרב בנימין בלאו מסביר שהמדרש על יוסף בבור מלמד שמכירתו למצרים הייתה שלב הכרחי בדרך לגאולה העתידית. על היחיד ועל הציבור ללמוד להבחין מתי לקבל את המתרחש באמונה ומתי לפעול.

    Rav Binyamin Blauביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah68, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  42. כיצד דאגתם של הדורות הקודמים מסייעת לצאצאיהם לעמוד בקשיים?

    לפי המדרש המובא, יעקב נטע במצרים עצים לצורך המשכן העתידי וציווה על צאצאיו לקחת אותם בצאתם. המחבר רואה בכך דוגמה לראיית הנולד של דור המכין תשתית לדור הבא. הלימוד והדוגמה האישית שהועברו מדור לדור מסייעים לצאצאים לעמוד בניסיונות רוחניים וגשמיים.

    RABBI A. LEIB SCHEINBAUMמשפחה וחינוךעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah64, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  43. מה מלמד המדרש על כך שה׳ אינו רוצה להיפרד מן התורה?

    המדרש ממשיל זאת לאב המבקש חדר בבית בתו הנשואה כדי שיוכל להישאר קרוב אליה. המקדש מתואר כמקום המאפשר לה׳ ללוות את התורה לאחר שנתן אותה לישראל. רבי יששכר פרנד לומד מכאן מסר של אהבת התורה: עלינו להעריך את נגישותה ולפתח קשר עמוק אליה.

    Rabbi Yissocher Frandמוסר ומידותעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah64, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  44. מדוע הארכת הסעודה קשורה לאריכות ימים?

    המאמר מסביר שהשהייה ליד השולחן נותנת לאורחים הזדמנות נוספת ליהנות מהכנסת האורחים. הדאגה הזאת לאחרים מסבירה את הבטחת התלמוד המובאת לאריכות ימים.

    Rabbi Ephraim Z. Buchwaldקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah74, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  45. מדוע השאירו מעבר לאוויר בין לחמי הפנים אם הם נשארו טריים בדרך נס?

    השאירו רווח בין הלחמים כדי לאפשר זרימת אוויר ולמנוע קלקול. אף שהמדרש המובא מתאר את טריותם הניסית במשך השבוע, נקטו אמצעי זהירות טבעיים ולא סמכו על הנס.

    Rabbi Ephraim Z. Buchwaldביטחון ואמונהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah74, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  46. לפי ההנחיה המובאת, מתי כדאי לנהל משפט עם מי שאינו יהודי?

    המאמר מביא את הנחיית הגמרא שאדר הוא זמן מתאים לניהול משפט קיים עם מי שאינו יהודי בערכאות שלהם. המחבר קושר זאת למזלו הטוב של החודש ולריבוי השמחה עם כניסתו.

    Rabbi Mordechai Willigהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah74, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  47. איזה לקח מלמדים בדי הארון את תומכי לומדי התורה?

    במדרש המובא הבדים מסמלים את תומכי לומדי התורה. כשם שהבדים נשארו בארון, כך על התומכים להישאר קשורים ללומדים ולספק את צורכיהם.

    Adam Shawקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah69, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  48. מה מלמד הסיפור על העיתונאי בגייטסהד על נצחיות התורה?

    לאחר שביקר בשרידי חומתו של אדריאנוס, שמע עיתונאי תלמידים בישיבה צפופה דנים בהתלהבות בתורת רבי עקיבא, שהקיסר ביקש להשתיק. הוא ראה שמכוחו של השליט נותרו חורבות, ואילו תורתו של מי שנפל קורבן לרדיפתו ממשיכה לחיות בלימוד התורה. הסיפור ממחיש את עמידתם של עם ישראל ותורתו לאורך הדורות.

    Rabbi Shimon Finkelmanהיסטוריה וסיפוריםעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah72, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  49. האם ייתכן שרב התיר לגוי להכשיר בשר בשבת?

    המחבר רואה בסיפור אפשרות סבירה, אך אינו טוען שהוא יודע מה היו נסיבות המקרה. בניגוד למליחה לשימור ממושך, מליחה להוצאת הדם אינה איסור תורה של מעבד לפי כל הדעות בגמרא הנידונות כאן; משום כך הפסד גדול עשוי היה להצדיק עשייתה בידי גוי ובהשגחת יהודי. עם זאת, מובאת דעת הראש יוסף שלפיה ייתכן איסור תורה מטעם אחר, של הוצאת הדם מן הבשר.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  50. מדוע מסכתות התלמוד הבבלי מתחילות בדף ב׳?

    הרב אברהם פאם מציע לראות בכך תזכורת שלתורה אין התחלה ואין סוף. סיום מסכת הוא הישג ממשי, אף שהוא קטן ביחס לכל התורה. לימוד מתמיד מצטבר בהדרגה לידיעה רחבה.

    Horav Avraham Pamאחרעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

אוספים