Skip to main content
.

כשרות למעשה: בשר וחלב, מטבח, אורחים

הפרדה בין בשר לחלב, כלים, כשרות באירוח ובדרכים, טעויות נפוצות — תשובות מתוך פרסומים.

2 117 רשומות

  1. אם לאחר השחיטה נמצא שהפרה אינה כשרה, האם גם החלב שנתנה קודם לכן היה לא כשר?

    ר' ישראל בלסקי מסתמך על חזקת הכשרות של הפרה ורואה בפגם שנמצא התפתחות חדשה. לכן גילוי הפגם אינו מוכיח שהחלב שנחלב קודם לכן היה לא כשר; נוסף על כך, הנתונים הסטטיסטיים כוללים ספקות וחומרות. הטקסט מציין שר' הרשל שכטר נותר בספק ולא השתכנע מן הטענות הללו.

    R. Yisrael Belskyהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos67, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  2. מה דין חלב מפרה שידוע שאינה כשרה שהתערב בחלב מפרות שמעמדן אינו ידוע?

    הטקסט מביא את הכלל שלפיו שיעור החלב מפרה שידוע שאינה כשרה לצורך ביטול הוא לכל היותר אחד משישים, כ־1.67%. שאר הפרות נחשבות כשרות כל עוד לא הוכח אחרת, למרות השיעור הסטטיסטי של מקרים המשוערים כלא כשרים.

    Gil Studentהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos67, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  3. מדוע רבי אשר וייס אינו קובע את כשרות תערובת החלב באמצעות חישוב סטטיסטי פשוט?

    רבי אשר וייס מסביר שדיני רוב בהלכה אינם זהים להסתברות סטטיסטית. הוא מביא דוגמה של עיר ששישים אחוזים מתושביה יהודים: אין להסיק מכך שרק שישה מתוך עשרה גברים שהתאספו לתפילה הם יהודים. לפי הגישה המסוכמת, כל פרה נחשבת כשרה, ולכן הסטטיסטיקה הכללית אינה קובעת שהחלב אסור.

    R. Asher Weissהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos67, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  4. מדוע רבי זלמן נחמיה גולדברג מתיר חלב למרות שיעור הפרות הנמצאות לא כשרות לאחר השחיטה?

    לפי הסיכום המובא, כל פרה בפני עצמה נחשבת כשרה כל עוד לא הוכח אחרת. רבי זלמן נחמיה גולדברג מסביר שצירוף החלב של פרות אלו אינו מבטל את מעמדה של כל אחת מהן. לכן הנתונים הסטטיסטיים כשלעצמם אינם מחייבים לראות בתערובת חלב אסור.

    R. Zalman Nechemiah Goldbergהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos67, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  5. מהי המשמעות הרוחנית של מזון כשר בחינוך ילדים?

    המחבר מסביר שהמזון משפיע על הרגישות הרוחנית: התורה מורה אילו מאכלים מקרבים את האדם לה׳ ואילו מרחיקים אותו. במדרש המובא, התינוקות שניזונו בידי השכינה הכירו לאחר מכן את ה׳ בקריעת ים סוף. לכן הדאגה למזון כשר לילדים מוצגת כסיוע לפיתוח הכרתם העתידית בה׳.

    Rabbi Yaakov Asher Sinclairמשפחה וחינוךעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos66, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  6. מה לעשות כשלא ברור אם מותר לעסוק במסחר במזון לא כשר?

    לפי רוב הפוסקים המוזכרים בטקסט, איסור המסחר במזון לא כשר הוא מן התורה. לכן יש לדון במקרה מסופק עם הרב.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos75, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  7. האם מותר ליהודי להשכיר חנות לנוכרי שימכור בה מזון לא כשר?

    לפי הטקסט, נראה שאין איסור בהשכרה כזאת. המוצרים הנמכרים אינם שייכים למשכיר היהודי, והמסחר בהם הוא עסקו של השוכר.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos75, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  8. האם מותר לקבל מניות בחברה העוסקת במוצרים לא כשרים כתשלום על שירותים?

    הרמ״א מתיר לקבל חזיר כפירעון חוב, בתנאי שימכרו אותו מיד. על סמך זה המחבר מציע שבנקאי השקעות יוכל לקבל מניות בחברה העוסקת במוצרים לא כשרים כשאין לה כסף לשלם את שכרו, אם ימכור את המניות מיד עם קבלתן.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos75, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  9. האם מותר למכור מזון לא כשר במכונה אוטומטית?

    שימוש במכונה אוטומטית אינו מבטל את האיסור לסחור במאכלים שאסורים במסחר. אם המסחר במאכל המסוים מותר, הטקסט מתיר להניחו במכונה גם אם לקוחות עשויים לקנות אותו בשבת.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos75, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  10. האם מותר לעבוד אצל נוכרי שמוכר מזון לא כשר?

    יש מחלוקת בין הפוסקים בנוגע לעבודה במזון לא כשר ולבישולו עבור נוכרי. יש המתירים זאת כשאין אפשרות למצוא פרנסה אחרת, והטקסט מורה להתייעץ עם הרב לפני קבלת עבודה כזאת. מובא גם שהרב משה פיינשטיין התיר לנהוג במשאית המובילה בשר לא כשר, אך נימוקי ההיתר אינם מפורטים בקטע.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos75, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  11. האם מותר לקנות מניות בחברה שמוכרת מזון לא כשר?

    בטקסט מובאות דעות שונות: יש המתירים לקנות מניות כאלה משום שבעל המניות אינו בא במגע עם המזון ואין חשש שיאכל ממנו. גיליון מהרש״א אוסר לתת לנוכרי כסף לסחור עבור יהודי במאכלים אסורים גם כשאין חשש כזה, אך אחרים מבחינים בין החזקה מצומצמת ופסיבית במניות לבין מסחר במזון עצמו. מכל מקום, מומלץ לחפש פרנסה בתחומים אחרים.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos75, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  12. האם מותר לתת לגוי במתנה מזון שאסור ליהודי לסחור בו?

    גם כאשר עצם נתינת המתנה מותרת, המחבר אוסר לתת מזון שחל עליו איסור מסחר מן התורה, מפני שמתנה נחשבת כמסחר. יש המתירים לשלוח את המתנה ישירות למקבל בלי שהנותן יקנה אותה לעצמו. נוסף לכך מובאת דעת פוסקים רבים המתירים לקבל מזון לא כשר ואחר כך למוכרו או לתיתו לגוי, משום שהוא נחשב כמי שהגיע באקראי.

    Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos75, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  13. האם בעל חנות רשאי לקנות מוצרים לא כשרים יחד עם מוצרים כשרים?

    כאשר חייבים לרכוש חבילה הכוללת מוצרים כשרים ולא כשרים, המחבר מתיר את הקנייה מפני שהמוצרים האסורים נחשבים כמי שהגיעו באקראי. אולם אסור להחזיק מלאי קבוע של מוצרים כאלה, גם אם ההימנעות מכך תגרום לכישלון העסק. יש לדון מראש בפרטי המקרה עם הרב.

    Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos75, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  14. האם מותר למכור מזון לא כשר שהגיע לידיו באקראי?

    המחבר מתיר למכור בעלי חיים או דגים שאינם כשרים שנלכדו באקראי, בעלי חיים שנפסלו בשחיטה, וכן מזון לא כשר שהתקבל מגוי. גם שלל הכולל רק מינים שאינם כשרים ניתן למכור בנפרד. לגבי מועד המכירה יש מחלוקת: יש המחייבים למכור מיד, ואחרים מתירים לשמור את הבשר במקפיא עד שיימצא קונה.

    Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos75, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  15. האם מותר לקנות אוכל לא כשר לפועלים?

    הרמ״א אוסר זאת, אך רבים מתירים מפני שקניית ארוחה לפועלים אינה נחשבת למסחר במזון לא כשר. המחבר מציין שהמנהג להתיר כאשר האוכל אינו ניתן כחלק משכרם. יש המתירים גם לפי הדעה המחמירה לתת לפועלים כסף כדי שיקנו את האוכל בעצמם.

    Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos75, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  16. האם מותר לקנות ולמכור מזון לא כשר לבעלי חיים?

    מזון המיועד לבעלי חיים ואינו ראוי לאכילת אדם אינו נחשב למאכל לעניין איסור המסחר הנדון, ולכן מותר לקנותו ולמוכרו. המחבר מתיר גם לקנות תולעים להאכלת דגים, משום שמותר לסחור במזון המאוס לאדם.

    Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos75, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  17. האם מותר למכור בעלי חיים שאינם כשרים לצורכי עבודה או כחיות מחמד?

    איסור המסחר חל על דברים המיועדים לאכילה, ולכן מותר למכור בעלי חיים המשמשים לעבודה. המחבר מתיר גם מסחר בציפורי נוי ובכלבים המוחזקים שלא לצורך אכילה. בנוגע לדגים שאינם כשרים הוא מביא דעה מחמירה, אך מציין שהמנהג להתיר מכירת דגי נוי משום שאינם נמכרים לאכילה.

    Moishe Dovid Lebovitsהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos75, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  18. כיצד לנהוג בקידוש אם איני סומך על הכשרות הנהוגה בו?

    הרב אבינר מסביר שאדם אינו חייב לאכול מכל מה שמוגש. עם זאת, אין לבוא ולהתנהג כאילו האוכל אינו כשר; במצב כזה הוא מעדיף שלא להשתתף בקידוש. הרב משה פיינשטיין מובא כדוגמה לכיבוד בעל הבית, שכן היה אוכל בכל קידוש שהשתתף בו.

    Rav Shlomo Avinerהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Shmos79, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  19. מדוע הברכה על אותם דגני בוקר עשויה להשתנות?

    הברכה תלויה במרכיבים ובתהליך הייצור, שעשויים להשתנות ולהיות שונים ממדינה למדינה. הקביעות במאמר מבוססות על הייצור בארצות הברית, ולכן שינויים במוצר עשויים להשפיע על ברכתו ועל כשרותו.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah56, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  20. באילו מקרים חריגים מותר לשנות כלי מבשרי לחלבי או להפך?

    הטקסט מונה היתרים בשעת הדחק כשאין כלים אחרים, כשהכלי נאסר וממילא טעון הגעלה, כשהוא מוכשר לפסח, כשלא השתמשו בו שנים עשר חודשים, או כשהוא נמכר או ניתן במתנה. הוא מתיר גם לאסור את הכלי בכוונה כדי להכשירו ולשנות את ייעודו. חריג נוסף הוא הכשרת כלי בשרי או חלבי לשימוש פרווה, גם אם בהמשך ישתמשו בו לייעוד ההפוך מייעודו המקורי.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah66, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  21. אילו הנחיות נוספות לתכולת משלוח מנות מובאות למי שרוצה להדר במצווה?

    בפרק החומרות וההידורים מומלץ לשלוח מזון לסעודת פורים ולהעדיף שני מיני מאכל על פני מאכל ומשקה או שני משקאות. שני סוגי יין נחשבים שם למשקה אחד; מובאת גם החמרה דומה בשני מיני פירות, אך בהערה נאמר שהמקור המצוטט אינו מכריע בבירור בשאלה זו. כמו כן עדיף שלא לשלוח מוצר שהשולח עצמו נמנע מלאכול מטעמי כשרות. מומלץ לקיים הנחיות אלו, אם אפשר, לפחות במשלוח אחד.

    Rabbi Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  22. מי רשאי להשגיח על החליבה?

    בהערה בשם ערוך השולחן נאמר שאפילו קטן מעל גיל תשע רשאי להשגיח. בשם אגרות משה מובא גם שאפשר לסמוך על יהודי שאינו מאמין כאשר החשש לערבוב חלב שאינו כשר רחוק, משום שהגזרה המקורית חלה על גויים.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave71, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  23. האם מותר לשתות חלב ללא השגחה כשאין בסביבה בעלי חיים המפיקים חלב שאינו כשר?

    הפרי חדש התיר חלב כזה משום שלא ראה אפשרות סבירה לערב בו חלב שאינו כשר. אולם לפי המאמר, כמעט כל הפוסקים שבאו אחריו דחו את ההקלה וראו באיסור גזרה שנותרת בתוקפה. יש שהוסיפו שההימנעות מחלב כזה כבר התקבלה כמנהג מחייב, ולכן המחבר מורה להחמיר.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave71, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  24. מדוע אסרו חכמים חלב שנחלב ללא השגחת יהודי?

    החשש היה שגוי יערב בחלב של בהמה כשרה כמות קטנה ובלתי ניכרת של חלב שאינו כשר. אף שהאפשרות נחשבה רחוקה, חכמים אסרו חלב ללא השגחה. לפי הצגת הדברים במאמר, האיסור הרגיל של חלב עכו״ם חל גם כשאין חלב אחר או כשחלב בהשגחה יקר; ההיתרים הנידונים נבחנים בנפרד.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave71, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  25. מדוע רב ויינברג מבחין בין השתלת קרנית לעיוור בעין אחת לבין השתלה לעיוור בשתי עיניו?

    רב ויינברג אינו מתיר השתלה למי שעיוור בעין אחת בלבד, אך מתיר אותה לעיוור בשתי עיניו בשל סכנת תאונות. הוא משווה זאת להיתר המובא לתת מאכל אסור לצורך ריפוי אפילפסיה, מפני שהתקף עלול לגרום לנפילה לאש או לבור. עם זאת, הוא מסכם שמי שסומך על הדעות המקילות אינו מפסיד, משום שפוסקים חשובים התירו זאת.

    Rav Weinbergהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave68, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  26. כיצד המאמר מתייחס לכשרותו של צבע המאכל קרמין?

    קרמין מתואר כצבע המופק מגופם הטחון של חרקי קוצ׳יניל. יש דעות המתירות על סמך ייבוש החרקים עד שאינם ראויים לאכילה, או על סמך דינו של חרק מת שהתייבש במשך שנים עשר חודשים. עם זאת, המחבר מדווח שלמיטב ידיעתו כל ארגוני הכשרות המרכזיים מתייחסים לקרמין כלא כשר, אף שיש פוסקים המתירים אותו.

    Rabbi Yirmiyahu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave68, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  27. האם חומר שאינו כשר נעשה מותר לאחר שינוי גמור?

    רבנו יונה התיר מושק כחומר טעם משום שהשתנה ונעשה חומר חדש. הרא״ש חולק על מסקנה זו במקום אחד, אף שבמקום אחר הוא מביא אותה בהסכמה. המחבר משווה זאת למחלוקת הרמב״ם והראב״ד בעניין המושק: הכסף משנה מסביר את היתר הרמב״ם בכך שהאבקה שנוצרה כבר אינה דומה למקורה.

    Rabbi Yirmiyahu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave68, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  28. כיצד מסבירים אפשרות להשתמש במקדש בצבע שמקורו אינו כשר?

    המאמר מביא כמה הסברים: ייתכן שהאיסור חל על גוף החפץ שבו מתקיימת המצווה אך לא על צבעו, או שייבוש או שינוי גמור של החומר עשויים להתירו. גישה נוספת מגבילה את דרישת המקור הכשר לחפצים שיש בהם כתבי קודש או שם ה׳. לפי גישה זו הדרישה אינה חלה על בגדי כהן הדיוט, אך חלה על הציץ והחושן.

    Rabbi Yirmiyahu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave68, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  29. מהו צבע הארגמן ומאיזה סיב הכינו אותו?

    הרמב״ם מגדיר ארגמן כצמר אדום, ואילו הראב״ד מבין אותו כאריג המורכב ממינים שונים או מחוטים בצבעים שונים. רוב הדעות המובאות רואות בצמר את חומר הגלם, ואבן עזרא מעלה אפשרות של משי צבוע. רבנו בחיי מתנגד לשימוש במשי משום שמקורו במין שאינו כשר.

    Rabbi Yirmiyahu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave68, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  30. מה לעשות בתערובת בשר בחלב האסורה בהנאה שנקנתה בטעות?

    אין לתת תערובת כזאת ללא־יהודי; לדעת רוב הפוסקים המובאים, גם אין להאכיל בה חיה של אדם אחר או חיה משוטטת. המאמר דורש לסלק אותה באופן שלא יאפשר הנאה ומונה קבורה, השלכה לנהר או הדחה באסלה. שריפה אינה מתאימה, משום שגם האפר והגחלים אסורים בהנאה. יש פוסקים המחייבים סילוק מיד עם גילוי התערובת, אך חובה זו שנויה במחלוקת.

    RABBI DONIEL NEUSTADTהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave63, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  31. האם סוג הבשר או הרכיב החלבי משנה בדין מזון לבעלי חיים?

    המאמר מתיר להאכיל בעלי חיים בבשר עוף, בבשר חיה טהורה ובבשר ממין טמא שהתבשלו בחלב. לגבי בשר ממין טהור שנעשה טרפה או נבלה מובאת מחלוקת: הרמב״ם מתיר הנאה מהתערובת, ואילו רוב הפוסקים המוזכרים אוסרים. גם מעמדם של מי גבינה שנוי במחלוקת, ויש פוסקים שאינם מחשיבים אותם לחלב לעניין דין זה.

    RABBI DONIEL NEUSTADTהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave63, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  32. האם צריך לבדוק את כשרות המזון לחתול או לכלב?

    מזון לחיות מחמד אינו חייב להיות כשר, אך יש לבדוק שאין בו תערובת בשר בחלב האסורה בהנאה מן התורה. תערובת שאיסור אכילתה הוא מדרבנן בלבד מותרת להאכלת בעל חיים. בפסח יש לבדוק גם שאין במזון חמץ לפני שמאכילים בו את חיית המחמד.

    RABBI DONIEL NEUSTADTהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave63, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  33. כיצד הסביר האדמו״ר מראדזין את האפשרות להפיק תכלת מבעל חיים שאינו כשר?

    האדמו״ר מראדזין טען שבשר דג שאינו כשר אסור מן התורה, ואילו דמו אסור רק מדרבנן. מכיוון שמן התורה מותר לאכול דם זה, הוא ראה בו מקור מותר לצבע כשר. הדברים מובאים כהסברו המיוחד במסגרת המחלוקת.

    Rav Gershon Henoch Leinerהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  34. האם הדרישה להשתמש בחומרים כשרים חלה על כל חפצי המצווה?

    לפי אחת הגישות המובאות, הדרישה חלה על חפצים שיש בהם דברי תורה או שם ה׳, כגון תפילין, מזוזות וספר תורה. היא אינה חלה על בגדי כהן הדיוט, שאין בהם שם ה׳. עם זאת, היא חלה על הציץ והחושן של הכהן הגדול, הנושאים את שם ה׳.

    Shu't Noda Bi’Yehudahהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  35. מדוע הרמב״ם מתיר מושק שמקורו בבעל חיים בקטורת המקדש?

    הרמב״ם מזהה את המור עם מושק ומתאר אותו כדם של חיה הודית מוכרת; המחבר משער שהכוונה לנוזל גוף. הראב״ד מתנגד לשימוש בחומר כזה מן החי לצורכי המקדש. הכסף משנה מסביר את שיטת הרמב״ם בכך שלאחר שהמושק נעשה אבקה שאינה דומה עוד למקורו, הוא כשר.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  36. האם חומר אסור יכול להיות מותר לאחר שמראהו השתנה לחלוטין?

    רבנו יונה התיר להשתמש במושק כחומר טעם, משום שלדעתו הוא השתנה לחומר חדש ומותר. הרא״ש חולק על מסקנה זו, אף שבאחת מתשובותיו הוא מביא בהסכמה את גישת רבנו יונה. המאמר משתמש במחלוקת זו להסברת היתר אפשרי לצבע שמקורו האסור כבר אינו ניכר.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  37. האם קרמין נעשה כשר לאחר ייבוש החרקים שמהם הוא מופק?

    יש דעות המתירות את הצבע משום שהחרקים מיובשים עד שאינם ראויים לאכילה, או משום שחרק שהתייבש במשך שנים עשר חודש נחשב לאבקה שאין בה איסור. עם זאת, המחבר מדווח שלמיטב ידיעתו כל גופי הכשרות המרכזיים מתייחסים לקרמין כאל חומר שאינו כשר. לכן אין לראות בדעות המתירות המובאות היתר כללי ומוסכם.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  38. האם מותר להשתמש בחומר שאינו כשר כצבע לחפץ של מצווה?

    בטקסט מובאת גישה שלפיה הדרישה למקור כשר חלה על החומר העיקרי המשמש לקיום המצווה, אך לא על חומר המשמש רק כצבע. זהו אחד התירוצים המוצעים לקושיית רבנו בחיי על מקור מן החי שאינו כשר לתולעת שני. גישה זו אינה מוצגת כהכרעה מוסכמת.

    Shu't Noda Bi’Yehudahהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  39. האם צבע תולעת שני מופק מחרק או מצמח?

    יש פוסקים המזהים את תולעת שני עם קרמס, צבע ארגמן המופק מכנימות, או עם צבע דומה שמקורו בבעל חיים. הרמב״ם מסביר לעומתם שהצבע אינו מופק מהתולעת עצמה אלא מפרי שהיא אוכלת. לפי הגישה המובאת בשם הרמב״ם ורבנו בחיי, מקור הצבע הוא אפוא צמחי וכשר.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  40. האם ייתכן שהארגמן היה עשוי משי ולא צמר?

    מאבן עזרא משתמע שייתכן שהארגמן היה משי צבוע, בעוד שרוב הדעות רואות בו צמר. רבנו בחיי מתנגד לשימוש במשי במשכן או במקדש מפני שמקורו במין שאינו כשר, על סמך ההגבלה התלמודית על שימוש בדברים שאינם כשרים למצוות.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave72, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  41. מדוע התורה מונה את העופות הטמאים ולא את הטהורים?

    יש יותר סוגים של עופות טהורים מאשר של עופות טמאים, ולכן התורה מביאה את הרשימה הקצרה יותר של העופות האסורים. המחבר רואה בכך עיקרון חשוב בהוראה: ללמד בדרך קצרה.

    Rabbi Moshe Newmanמשפחה וחינוךעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave79, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  42. כיצד סידור אצבעותיה והתנהגותה של ציפור מסייעים לזהות אם היא כשרה?

    בברייתא המובאת מציע רבי אלעזר ברבי צדוק לבדוק כיצד הציפור עומדת על חוט מתוח: שתי אצבעות מכל צד מעידות על עוף טמא, ושלוש מצד אחד ואחת מהצד האחר מעידות על עוף טהור. המאמר גם מסביר שעוף דורס אינו כשר, ומביא דוגמאות להתנהגות זו: אכילת יצור חי, תפיסת המזון ואכילתו באוויר או הרמת המזון אל הפה. המחבר מציין שפרטי הסימנים והלכות כשרות העופות מורכבים, ומפנה לשולחן ערוך, יורה דעה סימן פ״ב.

    Rabbi Moshe Newmanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Tetzave79, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  43. האם אוכל כשר נחשב למשלוח מנות אם המקבל אינו סומך על ההכשר?

    לפי הדעות המובאות, השולח יוצא ידי חובה כשהמאכל כשר, אף שהמקבל אינו סומך על ההכשר או נמנע ממנו מחמת חומרה. אחד ההסברים מתחשב בכך שהמקבל יכול למכור את המאכל.

    Редакция «Parsha.net»הלכהעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim77, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  44. אילו ברכות מברכים לפני קריאת המגילה, וכיצד השומעים משתתפים בקיום המצווה?

    יש לשמוע את המגילה בלילה וביום מתוך מגילה כשרה הכתובה על קלף. לפני הקריאה בלילה מברכים על מקרא מגילה, שעשה נסים ושהחיינו; לפי מנהג הספרדים, לפני הקריאה ביום מברכים רק את שתי הברכות הראשונות. השומעים עונים אמן, אך אינם עונים ברוך הוא וברוך שמו. הקורא צריך להתכוון להוציא את השומעים ידי חובה, והשומעים צריכים להתכוון לצאת ידי חובה בשמיעה.

    Rabbi Eli J. Mansourהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim81, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  45. האם אפשר להטביל את הידיים במקור מים במקום ליטול אותן לפני הסעודה?

    המאמר מתיר להטביל במעיין שיש בו די מים לכיסוי שתי הידיים יחד, בנהר זורם, באגם טבעי, בים או במקווה כשר; מליחות מי הים אינה פוסלת טבילה, אף שמים כאלה אינם מתאימים לנטילה מכלי. שינוי מראה מחמת עשן, זיהום או פסולת פוסל את המים, ואילו שינוי מחמת חול או חלקיקים טבעיים אחרים אינו פוסל. באגם מלאכותי או בבריכה נדרשים ארבעים סאה, בקירוב 180–190 גלונים אמריקאיים, שהגיעו בצינורות הבנויים על הקרקע או בתוכה; יש לכבות את מסנן הבריכה. אפשר להטביל פעם אחת, יחד או כל יד בנפרד, ולאחר מכן לברך על נטילת ידיים; ניגוב נדרש רק אם הרטיבות תמאיס את האוכל.

    Rabbi Doniel Neustadtהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  46. על מה מבוססים המנהגים להמתין שעה או שלוש שעות לאחר בשר?

    הרמ״א מזכיר את מנהג ההמתנה של שעה, המוסבר על פי שיטת התוספות שדי בסיום הסעודה ובפינוי השולחן, בתוספת שעה לשם זהירות. הטקסט מציע גם קשר לדברי הזוהר האוסר בשר וחלב באותה סעודה או באותה שעה. לגבי המנהג הגרמני להמתין שלוש שעות, מובאת השערה שזה היה פרק הזמן הרגיל בין הסעודות.

    Rema; Taz; Rav Pfeifer; Dayan Grunfeldהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira66, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  47. האם ההמתנה של שש שעות לאחר בשר חייבת להיות שש שעות מלאות?

    בטקסט מובאות דעות שונות: המאירי כותב חמש או שש שעות, והרמב״ם כותב כשש שעות. ספר הכשרות מביא בשם הרב אלישיב שדי בחמש שעות ומעט יותר, ויביע אומר מתיר חמש שעות וחצי. בדי השולחן, בעקבות השולחן ערוך, הרמ״א ואחרים, דורש שש שעות מלאות.

    Meiri; Rambam; Rav Elyashiv; Yabi’a Omer; Badei HaShulchanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira66, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  48. האם מותר להניח בשר וחלב על אותו שולחן כשאין אוכלים בו?

    האיסור חל בזמן אכילה; שלא בזמן אכילה מותר להניח את המאכלים על אותו משטח, תוך זהירות שלא יתערבבו. מי שעדיין ממתין לאחר אכילת בשר רשאי לשבת בלי לאכול ליד שולחן שמוגשים בו מאכלי חלב. מותר לו גם להכין מאכלי חלב.

    Shulchan Aruch; Aruch HaShulchanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira66, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  49. האם מותר לאדם לאכול לבדו כשעל השולחן מונחים גם בשר וגם חלב?

    השולחן ערוך אוסר להשאיר בשר על השולחן בזמן אכילת חלב, ולהפך, מחשש שהאדם ישכח ויאכל מהמאכל האחר. רבי עקיבא איגר מציין שגם מינוי אדם שישגיח אינו מתיר זאת. לגבי היכר על השולחן יש מחלוקת: חכמת אדם מתיר אותו גם ליחיד, ואילו פוסקים אחרים סבורים שללא סועד נוסף ההיכר אינו מספיק.

    Shulchan Aruch; Rabbi Akiva Eiger; Chochmas Adam; Badei HaShulchanהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira66, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  50. כיצד יכולים שני אנשים לאכול בשר וחלב באותו שולחן?

    אסור להם להשתמש באותם לחם, מלח וקנקן, משום ששאריות מזון עלולות לעבור דרכם. אם הם מכירים זה את זה, דרוש גם היכר: מפות או מפיות שולחן נפרדות, חפץ בולט ביניהם שאינו רגיל להיות על השולחן או שאינו משמש בסעודה, או מרחק שאינו מאפשר להגיע לאוכל של האחר. חפצים נמוכים, כגון טבעת או מפתח, אינם מתאימים להיכר כזה.

    Shulchan Aruch; Pischei Teshuvahהלכהעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira66, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

אוספים