מה מותר בשבת: מוקצה, טיולים, משחקים, קריאה
גבולות הפנאי בשבת: מוקצה, עירוב וטלטול, משחקי קופסה, קריאה, לימוד, טיולים — תשובות מעשיות.
2 059 רשומות
מה מותר לעשות בשבת במסגרת משקפיים שנשברה לשניים?
המאמר מגדיר מסגרת כזו כמוקצה חמור, משום שכבר אי אפשר להרכיב את המשקפיים. אסור לטלטל אותה מכל סיבה שהיא.
האם מותר לחבר זמנית זרוע למשקפיים בסיכה או בחוט מתכת בשבת?
אם הבורג המקורי או בורג חלופי זמינים, המאמר מחשיב את המסגרת, הזרוע והבורג למוקצה ואוסר לטלטלם. אם הבורג אבד ואין תחליף זמין, מותר לחבר את הזרוע בסיכת ביטחון בתנאי שיסירו אותה לאחר השבת. בשבת אין להשתמש בחוט מתכת או במחט, גם בלי להדקם בחוזקה. ביום טוב המאמר מתיר חיבור בסיכה או בחוט מתכת, בין שהבורג זמין ובין שאינו זמין.
האם מותר להרכיב בשבת משקפיים שנותרה בהם רק זרוע אחת?
אם הזרוע שהתנתקה או הבורג אבדו, מותר להרכיב את המשקפיים, משום שאין חשש שיחברו אותם מחדש. אם שני החלקים זמינים, המאמר מתיר להרכיבם כאשר מקובל על האדם להיראות כך, אך אם הוא מתבייש בכך, המסגרת נחשבת מוקצה. אם הזרוע התנתקה לפני שבת וכבר הרכיבו את המשקפיים במצב זה, מותר להרכיבם גם אם החלקים זמינים. ביום טוב מותר להרכיב משקפיים בעלי זרוע אחת.
האם יש לקיים את רצונו של נפטר שביקש שישרפו את גופתו?
הרב אבינר כותב שכל הפוסקים שאליהם הוא מפנה אוסרים לקיים רצון כזה. עם זאת, הוא מוסיף שאין להתערב בענייני המשפחה אלא אם היא פונה ושואלת.
מה עושים כשאין בבית הכנסת די אור לתפילת נעילה?
הרב יחזקאל לנדא דורש לבקש תחילה מנוכרי להעביר את הנרות הדולקים שנותרו למקומות שיאפשרו לקרוא את התפילה. העברת נרות אלה כרוכה באיסור מוקצה מדרבנן, ובמצב המתואר היא מותרת באמצעות נוכרי. רק אם אין בכך די הוא מתיר לנוכרי להדליק נרות כדי שהציבור יוכל להתפלל את תפילת העמידה של נעילה; שערי תשובה והמשנה ברורה מביאים פסק זה.
מדוע בשבת נאסרת עשייה יוצרת ולא רק עבודה קשה?
הרב שמשון רפאל הירש מסביר שהתורה אינה אוסרת בשבת דווקא עבודה קשה, אלא מלאכה — עשייה שיש בה תכלית והישג. בהימנעות מעשייה יוצרת משלנו יום אחד בשבוע, אנו מדגישים את שלטון ה׳ בבריאה ומכירים בו כבונה האמיתי של העולם וכל אשר בו.
האם מותר לפזר מלח על קרח בשבת כדי למנוע החלקה?
בתנאי שיש עירוב המתיר טלטול בחוץ, המחבר מתיר לפזר מלח על הקרקע כדי להמיס קרח. הוא מציין שגם שמירת שבת כהלכתה ואורחות שבת מגיעים לאותה מסקנה.
האם מותר לפנות ביד או במברשת קליפות מוקצה שנפלו ישירות על המפה?
המאמר מציג מחלוקת: הראב״ד אוסר אפילו לטאטא שאריות כאלה, הרשב״א מתיר מכוח גרף של רעי, והרמב״ן מתיר משום טלטול מן הצד. המחבר מסביר שמדברי השולחן ערוך והרמ״א משתמע שמותר לפנות קליפות ועצמות, אך האחרונים נחלקו בטעם ההיתר. אם ההיתר הוא רק משום טלטול מן הצד, משתמשים בכלי; אם הוא משום גרף של רעי, ייתכן שמותר לפנות ביד. כדי להימנע ממחלוקת זו, המחבר מעדיף להניח את השאריות ישירות על צלחת.
מתי מותר לפנות מוקצה מאוס משום כבוד הבריות?
מותר לפנות חפץ מוקצה שריחו רע או שהוא מאוס ממקום מגורים שמשתמשים בו, מכוח דין גרף של רעי; חיתול מלוכלך הוא דוגמה לכך. ההיתר נועד לשמור על כבוד הבריות ומוגבל למה שנחוץ להשבת הכבוד. בדרך כלל אסור ליצור מצב כזה בכוונה, למשל להחליט להשתמש בחלק בלתי מנוצל של הבית רק כדי לפנות ממנו מוקצה. המאמר מוסיף שאין ליהודי לפנות גרף של רעי כאשר נוכרי יכול לעשות זאת.
האם מפיות וממחטות משומשות עשויות להיות מוקצה?
המאמר מציין שיש פוסקים הרואים במפיות ובממחטות משומשות מוקצה, מפני שכבר אין משתמשים בהן. לכן המחבר ממליץ להניח אותן לאחר השימוש על צלחת או על משטח אחר שיהיה אפשר לפנות בדרך מותרת.
מתי עצמות, פירורים וקליפות נחשבים למוקצה?
שאריות המתאימות למאכל בעלי חיים, עופות או דגים שמקובל להחזיק באזור אינן מוקצה, גם אם בני אדם כבר אינם אוכלים אותן. לכן המאמר מתיר פירורים ועצמות שכלבים עשויים ללקק. שאריות המתאימות רק לבעלי חיים שאינם מצויים באזור הן מוקצה, אלא אם האדם מחזיק בעלי חיים כאלה. קליפות וגלעינים שאינם מתאימים לבעלי חיים מצויים נחשבים למוקצה אם לא נשאר עליהם אוכל.
האם מותר להזיז פח אשפה לאחר שהשליכו לתוכו מוקצה?
המאמר מזהיר שלאחר השלכת מוקצה לפח אשפה, אין לטלטל את הפח עצמו. לעיתים קרובות תכולתו הקודמת כבר מעניקה לו מעמד זה, ולכן המחבר מורה להשאירו במקומו. הוא מזכיר נסיבות חריגות אך אינו מפרט אותן.
האם מותר לטלטל בסיס למוקצה לאחר שהמוקצה עצמו הוסר ממנו?
אם חפץ קיבל מעמד של בסיס לדבר האסור, הוא עצמו נעשה מוקצה. הסרת החפץ האסור שהיה מונח עליו אינה מתירה כשלעצמה לטלטל את הבסיס בשבת. המאמר אינו מפרט את התנאים שבהם חל מעמד זה.
כיצד אפשר לפנות מהשולחן קליפות ופריטי מוקצה אחרים בשבת?
המאמר ממליץ להניח שאריות כאלה ישירות על צלחת כדי שאפשר יהיה לפנותן יחד איתה; באופן דומה אפשר להסיר כיסוי חד־פעמי או מפה. אם יש לחם על אותו משטח, מותר להעביר אותו עם המוקצה, ואפשר להניח לחם במיוחד למטרה זו. בלי לחם מותר לפנות כאשר המקום יידרש בשבת והשאריות מפריעות לשימוש בו. היתרים אלה מניחים שהצלחת או המשטח האחר לא נעשו בסיס לדבר האסור.
מדוע חכמים אסרו לבקש מנוכרי לעשות עבורנו מלאכה בשבת?
לפי הסבר הרמב״ם, האיסור שומר על הרגישות שלנו לאיסור עשיית מלאכה בעצמנו בשבת. ההימנעות אפילו מהעסקת נוכרי עבורנו בשבת מבטאת גם את אמונתנו שהשם ברא את העולם.
האם מותר שנוכרי ידליק אור כדי לקחת מתנה לעצמו, וגם יהודי ייהנה מהאור?
הטקסט מתיר להשאיר מתנה לנוכרי ולהודיע לו עליה באופן שידליק את האור כדי לקחת אותה, בלי לבקש או לרמוז שידליק בשביל היהודי. הנוכרי חייב לעשות את המלאכה באמת לתועלת עצמו. אם מזמינים אותו ללוות יהודי במקום חשוך והוא מדליק רק לצורך הליווי, הדבר אסור.
למה בשבת מותר להשתמש באור או בכבש שנוכרי הכין לעצמו, אבל אסור לתת לבהמה לאכול עשב שקצר?
אנשים נוספים יכולים ליהנות מן האור או מן הכבש בלי שתידרש מלאכה נוספת. לעומת זאת, קצירת כל גבעול היא מעשה מלאכה נפרד, ולכן האכלת הבהמה בעשב עלולה להביא את הנוכרי לקצור עוד בשבילה.
האם היה מותר להסיר את בדי הנשיאה של הארון?
לפי הסבר חז״ל המובא במאמר, התורה אוסרת להסיר את הבדים ששימשו לנשיאת הארון. עליהם להישאר בטבעותיו.
מדוע נאסרה בשבת מלאכה ולא רק עבודה קשה?
הרב שמשון רפאל הירש מסביר שהאיסור נוגע לפעולות המשנות את העולם למטרות האדם, ולא למאמץ גופני בלבד. בהימנעות מפעילותנו היוצרת אנו מעמידים את שלטונו של ה׳ במרכז הבריאה.
מדוע אסרו חכמים להטביל כלים טמאים לטהרתם בשבת וביום טוב?
הגמרא מביאה ארבעה הסברים: חשש להעברה ברשות הרבים, לסחיטת בד רטוב, לדחיית הטהרה עד החג באופן העלול להפיץ טומאה, או משום שהטבילה נחשבת לתיקון כלי. הראשונים נחלקו איזה טעם קובע להלכה. לכך יש השלכה גם על החלת האיסור על כלים שנקנו מגוי.
כיצד לימוד פרטי ההלכות מסייע לחוות את השבת באופן מלא יותר?
הלכות שבת, ובהן מוקצה והגבלות על הצלת רכוש מדליקה, דורשות תשומת לב מתמדת למעשינו ולאופן עשייתם. תשומת לב זו משמרת את מודעותנו לשבת. הכנה, ארגון ולימוד ההלכות מסייעים להעריך את השבת ולהפיק ממנה יותר שמחה וצמיחה רוחנית.
מדוע הגבילו חכמים הצלת מזון מבית בוער בשבת, וכמה התירו להציל?
מדובר רק במקרה שאין בו סכנת חיים והוצאת החפצים אינה כרוכה באיסור הוצאה. חכמים חששו שהבהלה מפני הפסד ממון תביא למעשים אסורים, ולכן קבעו גבולות ברורים. הדעה הראשונה במשנה מתירה להציל מזון לסעודות השבת שנותרו, אך לא לאחר השבת; רבי יוסי מתיר תמיד מזון לשלוש סעודות. לדברי הכול מותר להציל משקאות בכמות שאדם עשוי לשתות, גם בשעה מאוחרת ביום.
האם מותר לצאת בשבת בבגד שתפורים אליו כפתורים רזרביים במקום שאסור לטלטל בו?
רוב הפוסקים המובאים מתירים ללבוש בגד כזה. הכפתורים הרזרביים נחשבים טפלים לבגד, חלק מצורת ייצורו הרגילה או המשך של הבגד עצמו מפני שהם תפורים אליו. בהערה מובאת גם דעה מחמירה החולקת על ההיתר.
האם כלי שנשבר או בגד שנקרע נעשה מוקצה?
אם חפץ נשבר או נקרע בשבת ועדיין ראוי לשימוש כלשהו, הוא אינו נעשה מוקצה, גם אם הושלך מיד לאשפה. למשל, חולצה קרועה יכולה עדיין לשמש כסמרטוט. אולם חפץ שנשבר והושלך לאשפה לפני שבת נעשה מוקצה; גם חפץ שאין לו שום שימוש הוא מוקצה.
האם מותר להשתמש בשבת בסחורה המיועדת למכירה?
סחורה המיועדת למכירה היא בדרך כלל מוקצה, משום שהבעלים אינו מתכוון להשתמש בה בעצמו. אם היא נפגמה בשבת והבעלים מחליט כעת להשאירה לעצמו, האיסור אינו מתבטל באותה שבת. חפץ שהיה מוקצה מחמת חסרון כיס בכניסת השבת נשאר במעמד זה עד צאתה.
מדוע אסור לקחת כלי עבודה מיוחדים מסוימים אפילו לצורך שימוש מותר?
אם עיקר שימושו של כלי אסור בשבת ובעליו מקפיד שלא להשתמש בו למטרות אחרות מחשש לנזק, הוא מוקצה מחמת חסרון כיס. הדוגמאות במאמר כוללות כלי נגינה, סכין של מוהל או שוחט וציוד מקצועי מיוחד. סכין שחיטה ישנה שבעליה כבר אינו משתמש בה לשחיטה מתוארת כדבר שאינו מוקצה.
האם מותר להזיז בשבת כסף, עפר או שבר חסר שימוש אם הם מפריעים?
חפצים אלה הם מוקצה גמור, משום שבדרך כלל אינם מיועדים לשימוש בשבת. גם אם מתגלה להם שימוש בשבת או שהם מפריעים, אין להשתמש בהם או לטלטלם. המאמר מציין חריגים מסוימים, כגון חשש לפגיעה באדם או חפצים מאוסים.
האם ספר או שעון שעל סל פירות מגבילים את טלטול הפירות?
המחבר מציין שלא ידועה לו דעה שלפיה כלי שמלאכתו להיתר יוצר דין בסיס לדבר האסור. לכן ספר או שעון יד שהושארו בכוונה על סל פירות אינם מעבירים את הגבלותיהם לפירות. הפירות נשארים במעמדם ואינם נעשים מוקצה.
אם כבר הרמתי כלי שמלאכתו לאיסור, האם מותר להניחו במקום נוח?
אם כלי שמלאכתו לאיסור הורם מסיבה מותרת, מותר להניחו במקום שבוחרים. אם הוא הורם בטעות, יש מחלוקת: יש המתירים להמשיך לשאת אותו, ויש המחייבים להפסיק להחזיקו. במאמר נאמר שהמשנה ברורה מאפשר לסמוך על הדעה המקילה בשעת הצורך.
מתי מותר לטלטל בשבת כיסא, כרית או כלי אחר שמלאכתו להיתר?
כלי שעיקר שימושו מותר בשבת ניתן לטלטול לצורך שימוש בו, לצורך מקומו או כדי להגן עליו מנזק. אין לטלטלו ללא מטרה. כמו כן, אין להשתמש בו למשימה שאפשר לבצע ללא כלי כאשר אין צורך אמיתי בכלי.
לשם מה תיקן נחמיה את הגבלות המוקצה?
נחמיה תיקן הגבלות חמורות על טלטול חפצים כדי לחזק את שמירת השבת, ובהמשך הקל בהן בהדרגה. דינים אלה מחזקים את הזהירות מהוצאה, מסייעים למנוע מלאכה אסורה ומבדילים את השבת מימות החול. הצורך לשים לב מה מטלטלים ולשם מה משאיר את שמירת השבת בתודעה לאורך היום.
מהי המשמעות הרוחנית של איסור הוצאה בשבת?
הרב הירש מסביר שמלאכות אחרות מבטאות את שליטת האדם בעולם הפיזי, ואילו הוצאה מבטאת את פעולתו במישור החברתי. מעשים הקשורים לאחריות היחיד כלפי הציבור והציבור כלפי היחיד כוללים לעיתים קרובות הוצאה. ההימנעות ממנה בשבת מבטאת כפיפות לה' גם בחיים החברתיים והלאומיים.
מתי מותר להשתמש במקל הליכה בשבת במקום שאין בו עירוב?
לפי הכלל המובא, מי שאינו יכול ללכת כלל ללא עזרה רשאי להשתמש במקל. אם הוא מסוגל ללכת בלעדיו אפילו בבית בלבד, הקיצור שולחן ערוך אוסר להשתמש בו בשבת מחוץ לעירוב. ההרגל לצאת לרחוב עם מקל אינו מספיק כשלעצמו.
האם מותר לשאת מפתח כשרשרת או כחלק מחגורה בשבת בלי עירוב?
מפתח רגיל התלוי על חוט אינו בגד ואינו תכשיט, גם אם החוט ייפול מן הצוואר בלעדיו. פוסקים רבים מתירים להפוך מפתח לתכשיט כסף ממשי הנראה כתכשיט, אך הטקסט מציין שהשולחן ערוך אוסר אפשרות זו. דרך נוספת המובאת היא להפוך את המפתח לחלק שימושי בבגד, כגון לשונית אבזם הנכנסת לחורי החגורה.
האם מותר לשים כיסוי גשם על כובע בשבת במקום שאין בו עירוב?
פוסקים רבים אוסרים כיסוי כזה, משום שהוא מגן על הכובע ולא על הגוף, וגם אינו תכשיט. יש המבחינים בינו לבין כיסוי גשם לנשים, המגן גם על האישה עצמה. ראיה לכך היא שגם נשים לא נשואות משתמשות בו, ולכן תפקידו אינו מוגבל להגנה על פאה.
האם מותר לצאת בלי עירוב בכמה כובעים כדי לשמח חתן וכלה?
הטקסט מביא פוסקים האוסרים ללבוש שני כובעים בשבת, אלא אם אלה סוגי כובעים שלפעמים מקובל ללבוש זה על גבי זה. מובאת גם דעה האוסרת שתי כיפות זו על גבי זו. לכן בתחפושת המתוארת השאלה היא אם צירוף כיסויי הראש הוא דרך לבישה רגילה.
כיצד מותר ללבוש גארטל ברחוב בשבת במקום שאין בו עירוב?
הרב משה פיינשטיין אוסר ללבוש גארטל מעל חולצה או מכנסיים כאשר כבר לובשים חגורה, משום שהדבר נחשב ללבישת שתי חגורות זו על גבי זו. גם לבישתו מעל עניבה אסורה, מפני שאין זו דרך רגילה להחזיק עניבה במקומה. מותר ללבוש גארטל מעל מעיל או ז׳קט כדי להחזיקו במקומו.
האם מותר ללבוש שתי חגורות, או חגורה עם כתפיות, בשבת בלי עירוב?
השולחן ערוך מתיר שתי חגורות זו על גבי זו, ואילו הרמ״א אוסר; בטקסט נאמר שכך מנהג האשכנזים, גם כשהחגורות בגבהים שונים אך שתיהן מהדקות אותו בגד. המגן אברהם מתיר כאשר הן ממלאות תפקידים שונים, כגון כשאחת פועלת ככתפיות. הפרי מגדים מתיר גם חגורה פנימית שימושית עם חגורה חיצונית נאה, או שתי חגורות המרימות את הבגדים כדי שלא יתלכלכו.
מתי מותר לצאת בשבת בלי עירוב עם סיכה בבגד?
סיכה מותרת כאשר היא משמשת לקישוט או ממלאת תפקיד, למשל במקום כפתור. עצם חיבורו של חפץ לבגד אינו מספיק: אסור לצאת בלי עירוב עם מפתח המחובר בסיכת ביטחון ואינו משמש לקישוט או לתפקוד הבגד.
האם מותר לצאת בלי עירוב במעיל שלולאת התלייה שלו נקרעה?
אם הלולאה נקרעה מצד אחד ומתכוונים לתפור אותה בחזרה, היא עדיין חשובה אך אינה ממלאת תפקיד ואינה מקשטת את הבגד, ולכן נוצרת בעיית הוצאה. אם אי אפשר לתפור אותה מחדש, או שבעל הבגד מתכוון לזרוק אותה ולהחליפה, שאריותיה חסרות חשיבות. במקרה כזה מותר ללבוש את המעיל במקום שאין בו עירוב.
האם מותר לצאת בלי עירוב בחולצה שתפורים אליה כפתורים רזרביים?
בטקסט מובאת מחלוקת: יש פוסקים המחייבים להסיר כפתורים רזרביים, משום ששומרים אותם לשימוש עתידי אך כעת אינם מועילים לבגד ואינם מקשטים אותו. אחרים סבורים שאין להם חשיבות המחייבת את הסרתם. עצם תפירתו של חפץ לבגד אינה הופכת אותו אוטומטית לחלק שמותר לצאת בו.
האם צריך להסיר חלקים שאינם בשימוש מן הבגד לפני שיוצאים בלי עירוב?
לא, כאשר מדובר בחלקים הטפלים לבגד: כיסים ריקים, ברדס שאינו בשימוש ושרוולים נשארים חלק מן הבגד עצמו. הדבר נכון גם לברדס שקל להסיר ולשרוולי מעיל המונח על הכתפיים. גם קישוטים וחוטים חסרי חשיבות שאין רגילים לשמור נחשבים טפלים לבגד.
כיצד אפשר להציל תפילין שנמצאו בשבת מחוץ לעירוב ועלולות להיפגע?
קדושת התפילין אינה מתירה לחלל שבת כדי להצילן. במקרה המתואר, איש רשאי להניח שני זוגות בבת אחת על הזרוע ועל הראש, להביאם למקום בטוח ולחזור לזוגות נוספים; יש פוסקים המתירים שני זוגות רק כשהתפילין קטנות למדי. המקור המובא אינו מתיר זאת לאישה, משום שהתפילין אינן נחשבות תכשיט עבורה.
מדוע תכשיט המיועד למין השני נחשב למשא בשבת?
הטקסט מסביר שאיסור לבישת בגדי המין השני חל גם על תכשיטים המיועדים בדרך כלל רק לבני אותו מין. לפי החיי אדם המובא, לבישה כזאת אינה נחשבת לדרך לבישה מקובלת, ומחוץ לעירוב דינה כהוצאה. מאותו טעם נאסרת שם לבישת טלית בידי אישה ברשות הרבים.
האם אפשר להפוך קופסה ל״בגד״ באמצעות חור לראש ולצאת בה בשבת?
הטקסט אוסר ״ללבוש״ חפץ שאינו בגד, כגון קופסה. חיתוך פתח שאפשר להכניס דרכו את הראש אינו הופך כשלעצמו את הקופסה לבגד ואינו מתיר להעבירה במקום שאין בו עירוב.
האם מותר לצאת בלי עירוב כשטלית או ממחטה כרוכה סביב הצוואר?
מותר לכרוך ממחטה סביב הצוואר, משום שהיא יכולה לחמם או לספוג זיעה בדרך זו. לעומת זאת, כריכת טלית סביב הצוואר כצעיף מתוארת כאיסור תורה ברשות הרבים, משום שאין זו דרך לבישתה הרגילה. עצם היותו של חפץ בגד אינו מתיר ללבוש אותו בדרך משונה.
האם מותר ללבוש בגדים נוספים כדי להביאם לאדם אחר בשבת במקום שאין בו עירוב?
מותר ללבוש כמה שכבות של בגדים או זוגות נוספים של גרביים, כאשר לובשים אותם בדרך רגילה. הדבר מותר אפילו ביום חם וגם כשהמטרה היא להביא את הבגדים לאדם אחר. דרך הלבישה צריכה להיות מקובלת באופן כללי, גם אם אינה הרגלו האישי של הלובש.
האם איסור הוצאה בשבת חל רק על חפצים שמחזיקים בידיים?
לא: גם נשיאת ממחטה בכיס או מחט הנעוצה בבגד נכללת באיסור. הטקסט אוסר גם ללכת עם מסטיק או סוכרייה בפה ברשות הרבים, או לעבור כך בין רשות הרבים לרשות היחיד. ההיתר ללבוש בגדים ותכשיטים חל רק כאשר מקיימים את כללי לבישתם.
האם שלג הוא מוקצה בשבת, והאם מועיל להכין אותו מראש?
רבים מהפוסקים המובאים בטקסט משווים שלג לגשם ואינם רואים בו מוקצה, גם אם ירד בשבת. לעומתם, רב משה פיינשטיין סבור שהוא מוקצה, משום שבדרך כלל אין לאנשים שימוש בו מלבד הליכה עליו. הוא גם מחשיב שלג שירד בשבת לנולד, משום שאנשים אינם תופסים אותו כדבר שכבר היה בעננים. עם זאת, לפי הצגת שיטתו במאמר, מותר ליצור ולזרוק כדורי שלג משלג שנאסף ויועד למשחק לפני שבת, בתוך עירוב תקין.
האם מותר לשחק בכדורי שלג בשבת במקום שאין בו עירוב?
אם אין עירוב או שהעירוב אינו תקין, זריקת כדורי שלג בחוץ אסורה משום הוצאה. הטקסט מציין חריג כאשר המשחק מתקיים ברשות היחיד מוקפת. עירוב תקין מאפשר לדון בשאר השאלות, אך אינו מתיר כשלעצמו ליצור כדורי שלג.