תפילה — עמוד 17
שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.
24 370 רשומות
מה הייתה מטרת הקרבן, וכיצד התפילה ממלאת את מקומו?
הקרבן נועד לקרב את האדם לה׳, שאינו חסר דבר. לכן אין לצמצם את משמעותו לוויתור על רכוש יקר או לניסיון לפייס את המקבל. כאשר אין אפשרות להקריב קרבנות, התפילה מאפשרת לאדם לשפוך את לבו לפני ה׳ ולקרב אליו את עצמו ואת העולם.
כיצד יכולה אמירת פרשיות הקורבנות להיחשב כהקרבתם?
הקטע המצוטט מן התלמוד מלמד שבהיעדר המקדש, קריאת סדר הקורבנות נחשבת כהקרבתם ומביאה כפרה. הרב פנחס וינסטון מסביר זאת באמצעות כוחה הרוחני של הדיבור, הקשור לנשמת האדם ולייעודו לעמול בתורה. לכן יש לומר את הפרשיות מתוך מודעות למשמעותן ולכוח הדיבור; לקריאה מכנית יש השפעה מוגבלת.
מדוע אמירת הלל הגדול בכל יום מגונה, ואילו אמירת אשרי ופסוקי דזמרה בכל יום משובחת?
המהרש״א מסביר שהלל הגדול משבח ניסים גלויים: אמירתו בכל יום תמנע ממנו להבליט את הימים שבהם התרחש נס. המשך חכמה מוסיף שהניסים הגלויים נועדו להזכיר את הנס שבסדרי הטבע עצמם, ואמירה יומיומית של הלל זה עלולה ליצור רושם שרק על ניסים גלויים ראוי להודות. אשרי ופסוקי דזמרה מתאימים לאמירה בכל יום, משום שהם משבחים את הנהגת ה׳ בטבע ואת ניסיו הנסתרים.
מדוע אומרים בברכת המזון בשבת ״מגדול״ במקום ״מגדיל״?
הרוגצ׳ובר גאון קושר את השינוי להגבלת הקריאה בכתובים בשבת המובאת בגמרא: ״מגדיל״ לקוח מתהילים, ואילו ״מגדול״ לקוח מפסוק מקביל בספר שמואל, השייך לנביאים. מ׳ קורנפלד מסביר שפסוקים אחרים מן הכתובים נשארים בתפילה, ואילו ההחלפה הזאת מזכירה את ההגבלה מחוץ לתפילה. תורה תמימה מציע השערה חלופית בנימה משועשעת: ייתכן שמדפיסים פירשו קיצור של שמואל ב׳ כהוראה לומר ״מגדול״ בשבת.
האם הכינוי ״כותל הדמעות״ מבטא בהכרח זלזול?
בפרסום מובאות שתי עמדות מנוגדות. Gail Morrison רואה בכינוי ביטוי מזלזל ששימש לא־יהודים ללעוג ליהודים המתפללים. לעומתה, Uri Portal רואה בו הכרה בעומק התפילה היהודית: הדמעות והכיסופים ליד הכותל יכולים להיות קידוש השם.
מדוע יש שכר מיוחד על פסיעות נוספות לבית הכנסת?
המאמר מציע לקשר את עצם ההליכה לבית הכנסת לעלייה למקדש, משום שבית הכנסת נקרא מקדש מעט. המהר״ל מסביר שמטרת התפילה היא להתקרב לה׳, וההליכה למקום התפילה מסמלת מאמץ לצמצם את המרחק שבין האדם לבינו. לכן הדרך משמשת הכנה מתאימה לתפילה.
האם עדיף לגור קרוב לבית הכנסת או לזכות בשכר על הליכה ארוכה יותר?
רב רואה בקרבה לבית הכנסת ברכה, ואילו רבי יוחנן מדגיש את שכר הפסיעות הנוספות. התורת חיים מסביר שהקרבה מסייעת להיות בין עשרת הראשונים, ורב נותן עדיפות לשכר זה. המהרש״א מציע הסבר אחר: הקרבה חשובה לבטיחות, ואילו שכר ההליכה למרחק חל כשהדרך אינה מסכנת את האדם.
אילו דמעות צריכות ללוות את התפילה?
רבי שמחה בונים מפשיסחה מסביר שגם שערי הדמעות הפתוחים זקוקים לשערים כדי למנוע כניסה של דמעות שאינן ראויות. התפילה צריכה לבטא תקווה, ביטחון ואמונה בעזרת ה׳, ולא ייאוש וחוסר תקווה.
מדוע שערי תפילה בדמעות נשארים פתוחים?
הרב זאב לף מסביר שתפילה בדמעות מבטאת כניעה גמורה והכרה בתלות בה׳. דרך תפילה זו לא נפגעה מחורבן המקדש. הכריעה בתחילת העמידה מבטאת את התלות הזאת, והזקיפה לאחר מכן מבטאת ביטחון שה׳ הוא משענתו של האדם.
כיצד השפיעו הקרבנות על חייו הרוחניים של העולם, ומה השתנה לאחר חורבן המקדש?
המאמר מתאר את הקרבנות כאיחוד וכרוממות של כוחות העולם לעבודת ה׳. המקדש העניק כוח מיוחד להשפיע בעולמות הרוחניים, ולאחר חורבנו ננעלו השערים המסוימים האלה. אין פירוש הדבר שהתפילה בלתי אפשרית, אך חדירה דרך שערים נעולים דורשת מאמץ רב.
מדוע אכילה ללא ברכה נמשלת לגנבה?
הרשב״א מסביר שהברכה פותחת את צינורות השפע האלוהי באמצעות יצירת קשר עם ה׳. בברכה לפני האכילה האדם מסייע למלא מחדש את מה שהוא נוטל מן העולם. ללא ברכה הוא נוטל בלי להשלים את החסר, ולכן נמשל לגנב.
מה פירוש האמירה שהקב״ה מתפלל?
הרשב״א מסביר שה׳ רוצה להיטיב, אך קבע שעל האדם ליזום את הקשר. לכן כביכול הוא מתפלל שנמלא את חלקנו כדי שיוכל לממש את רצונו. במובן זה מעשינו ״נותנים כוח״ לה׳ להשפיע את טובו.
מדוע התפילה מדמה את עינינו גם לשמש וגם לירח?
הקדושת ציון מסביר שהעיניים הן ״עיני העדה״, מנהיגי התורה. הם מאירים כשמש, אך רואים את עצמם כירח המקבל את אורו ממקור אחר, ומייחסים את כוחם לזכות דורם.
מה הקשר בין המלח שבקרבנות לדמעות בשעת התפילה?
הרב יעקב אבוחצירא מפרש את הציווי למלוח את הקרבנות כרמז לתפילה, הבאה במקום הקרבנות לאחר חורבן המקדש. יש ״למלוח״ את התפילה בדמעות כנות. שערי דמעה נשארו פתוחים, והכנות המתבטאת בדמעות מסייעת לקבלת התפילה.
כיצד אפשר להתקרב לה׳ כיום כשאין קרבנות?
הקרבן מוסבר בטקסט כדרך להתקרב לה׳, לבקש סליחה ולהביע תודה. כיום התפילה מאפשרת זאת: אנו מכירים בשלטונו של ה׳ בעולם, מודים לו ומבקשים את עזרתו.
כיצד הנבראים משיבים לקב״ה את הכבוד שקיבלו ממנו?
הקדושת לוי קושר את המילה ״הדר״ למשמעות של חזרה. הקב״ה מעניק לנבראים חיות והוד, והם משיבים לו בהודיה ובשבח. הכבוד שהם מחזירים אליו נקרא ״הדר״.
מה תפקידה של הכוונה בקיום מצווה?
החפץ חיים, בשם הזוהר, מבחין בין השכר על עצם המעשה לבין השכר על המחשבה והכוונה הנלוות אליו. למעשה מתאים גן עדן שלמטה, שתענוגיו בעלי אופי גשמי, ואילו לכוונה מתאים גן עדן שלמעלה, שתענוגיו רוחניים. כך מוסבר ההבדל בפסוק בין הקרבה ״לפניו״ לבין השהייה ״במקומו״.
מה ההבדל בין ״הוד״ ל״הדר״ בפסוק המתאר את כבוד ה׳?
המלבי״ם מפרש ״הוד״ ככבודו הפנימי והעצמי של הקב״ה. ״הדר״ הוא הגדולה החיצונית הנראית למתבונן.
מה הוסיף דוד המלך לתקנת מאה ברכות בכל יום?
המאמר מסביר שבימי משה כל אדם בחר בעצמו אילו מאה ברכות לברך. דוד קבע סדר מסוים של ברכות המלווה את האדם מן היקיצה ועד השינה. משמעותן הרוחנית היא לפנות מקום לקב״ה בהתמדה, ולכן אמירתן נחשבת כעין הקרבת קרבן.
מדוע מברכים אחרי לחם ארבע ברכות, ואחרי פירות מן המינים המתאימים ברכה אחת מעין שלוש?
הרב סולובייצ׳יק מסביר שהכנת לחם דורשת השתתפות רבה של האדם בזריעה, בחרישה, בקצירה ובעבודות נוספות. השתתפות זו מבליטה את השותפות עם הקב״ה ומעמיקה את הכרת הטוב. בגידול פירות חלקו של האדם קטן יותר, ולכן השותפות מורגשת פחות.
כיצד הסיפור על אב לילדה חולה עוזר להבין את ערכה של התפילה?
אב לילדה חולה בסרטן התלונן שבקהילתו מדברים בזמן התפילה, והעיר שכנראה אין לאנשים האלה על מה להתפלל. בסיפור, דבריו מדגישים את הרצינות שהתפילה מקבלת כשאדם חש היטב בצורך שלו; הרב פרנד מקדים לסיפור הסבר שהתפילה מאפשרת לפנות אל ה׳ במקום הקרבנות.
מה הוסיף דוד המלך למנהג מאה הברכות אם הוא כבר היה קיים בימי משה?
הרב מאיר גולדוויכט מסביר שבימי משה כל אדם בירך מאה ברכות לפי בחירתו. דוד קבע סדר מסוים של ברכות המלוות את האדם מן היקיצה ועד השינה. כך הוא מיישב את דברי הטור על תקנת דוד עם דברי הגמרא המעידים על מקור מוקדם יותר למנהג.
מדוע מאה ברכות ביום נחשבות כהקרבת קרבן?
הרב מאיר גולדוויכט מסביר שהברכות מסייעות לאדם לפנות מקום להשם ולהרבות בכבודו לאורך היום. הדבר דורש נכונות לוותר מעצמו ומבטא את אותה כוונה פנימית שביסוד הקרבת קרבן. הברכות מתוארות כמפתחות שבאמצעותם האדם פותח להשם דלתות בעולם.
מדוע מברכים ארבע ברכות אחרי לחם ורק ברכה אחת אחרי פירות משבעת המינים?
הרב סולובייצ'יק מסביר זאת במעורבותו הרבה יותר של האדם בהכנת לחם, הכוללת חרישה, זריעה וקציר. השתתפות פעילה זו מבהירה יותר את השותפות עם השם ומעמיקה את ההודאה על חלקו. בגידול פירות חלקו של האדם פחות בולט, ולכן ההודאה מקבלת ביטוי קצר יותר.
כיצד אפשר להפוך את החיים לשבח להשם?
הרב אביגדור מילר מסביר שדוד מדרבן את עצמו להרבות בעבודה, בשבח ובפנייה להשם. אדם יכול לשבח את השם במילים ובמעשים וגם באמצעות הדוגמה שהוא מציב באורח חייו. לפי הסבר זה, כיוון חיים כזה הוא תכלית החיים וזכות מיוחדת שעליה יש להודות.
כיצד עצם קיומה של הנשמה יכול להיות שבח להשם?
הרב שמעון שוואב מסביר את דברי המזמור כדו־שיח בין דוד לנשמתו. מכיוון שהנשמה ממשיכה להתקיים לנצח, עצם קיומה המתמשך מעיד על גדולת השם ומהווה שבח לו.
מה אפשר ללמוד מהרב מרדכי שוואב על תפילת יום חול?
הרב מרדכי שוואב ניגש לכל תפילה וברכה בריכוז רב, מתוך תחושה מתמדת שהוא עומד לפני השם. אחיינו גילה שתפילותיו ביום הכיפורים לא היו נלהבות יותר מתפילותיו הרגילות, משום שכך התפלל במשך כל השנה. הסיפור מדגיש את ערכה של תשומת לב קבועה לעבודת השם, גם בברכות היומיומיות המוכרות.
כיצד אפשר להתקרב לה׳ כיום בלי להביא קרבנות?
הקרבנות היו דרך להתקרב לה׳, לבקש סליחה ולהודות על עזרתו. כיום התפילה מאפשרת זאת: היא מעידה על שלטונו בעולם ומאפשרת לנו להודות לו ולבקש את עזרתו.
מהי המשמעות הרוחנית של ברכת הלבנה בזמנה?
רבי יוחנן מלמד שהמברך על הלבנה בזמנה נחשב כמי שמקבל פני שכינה. בכך הברכה נמשלת למפגש עם השכינה.
כיצד יכולה השכינה להיות בכמה מניינים בעת ובעונה אחת?
רבי יעקב עטלינגר מסביר את תשובת רבן גמליאל באמצעות משל קרני השמש: פתיחת הווילון מגלה את האור בחדר, אך השמש עצמה אינה נכנסת אליו. בדומה לכך, ההארה הרוחנית של השכינה קיימת תמיד, והגשמיות שלנו מסתירה אותה. כאשר עשרה יהודים מתפללים יחד, המחיצה מוסרת והשכינה יכולה להתגלות בכל התכנסות כזו.
מדוע מבקשים בתפילה נקמה אם התורה אוסרת לנקום?
הרב חיים שמואלביץ מסביר שהכוונה היא לגילוי המשפט האלוהי, ולא לרגש הנקמה האנושי הרגיל. נקמה זו מראה שיש לעולם שופט ושהרשע אינו נשאר ללא מענה. גם שכר יכול להיקרא כאן נקמה, משום שגם השכר וגם העונש מעידים על הנהגתו הצודקת של הקב״ה.
מה מלמד הסיפור על הקנטוניסט שהוביל את תפילת נעילה?
בסיפור, קנטוניסט מצולק שנותר נאמן לה' למרות העינויים אומר לפני נעילה שעיקר בקשתו הוא קידוש שם ה', קיום התורה וטובת עם ישראל. הרב שיינבאום רואה בכך דוגמה לעבודת ה' המתמקדת בו ולא רק בצרכים האישיים. בלי לאחל לאיש סבל כזה, הוא קורא להתפלל באותה תכלית ובאותה עוצמת רגש.
מדוע הכהנים עולים לדוכן דווקא בזמן ברכת רצה?
במקדש באה ברכת כהנים לאחר הקרבת קרבנות הציבור, ובלעדיה העבודה לא הייתה שלמה. ברכת רצה הופכת את חזרת הש״ץ לקרבן ציבור. לכן עליית הכהנים לדוכן קשורה דווקא לברכה זו.
למה מבקשים שוב בברכת רצה לקבל את התפילה, אחרי שכבר ביקשנו זאת בשמע קולנו?
בשמע קולנו אנו מבקשים שהקב״ה יקבל את תפילתנו. ברצה אנו מבקשים שהתפילה תיחשב כקרבן. כך התפילה נעשית לא רק שיחה עם הקב״ה, אלא גם עבודה שבלב המבטאת מסירות עצמית.
האם קול רם עוזר להתפלל טוב יותר או לשכנע אחרים?
המחבר מלמד שיש לחקות את פנייתו השקטה של ה׳ ולדבר עם אחרים בנחת וברכות. מוריו הדגישו שגם תפילה בקול רם אינה מעידה בהכרח על כוונה וריכוז ראויים. ה׳ שומע את שתיקת הלב, ולכן העיקר הוא הכוונה הפנימית ולא עוצמת הקול.
על מה אפשר להתפלל לפני תחרות מלבד ניצחון?
ברוס פרל מספר שבזמן הצגת השחקנים והמאמן הוא פונה אל ה׳. את תוכן התפילה הוא שומר לעצמו, אך מדגיש שהיא אינה עוסקת בניצחון או בקבוצה. חשוב לו שהקשר שלו עם ה׳ יהיה גלוי גם במסגרת המקצועית.
כיצד המילים ״כי דלונו מאד״ מסבירות את בקשת הסליחה בתהילים?
הרב אלישע הורוביץ מפרש את הבקשה שלא לזכור עוונות ראשונים כבקשה למחול על מחשבות רעות כלפי ה׳ בעבר. אזכור הדלות הקיצונית הוא נימוק לבקשת הרחמים. כשם שהעני ביותר פטור מעולה נוספת על מחשבות שנבעו ממצוקתו, כך המתפללים מבקשים שינהגו גם בהם ברחמים.
מה לעשות אם פרשת הקרבנות נראית לי ארוכה מדי ואני מדלג עליה לגמרי?
הרב ישראל רייזמן ממליץ להקפיד במיוחד על הקטעים העיקריים: פרשת התמיד ופרשת הקטורת, הכוללות שמונה וחמישה פסוקים. הוא מציע ללמוד אותם בעל פה ולאומרם בדרך לבית הכנסת. אורכו של כל הסדר אינו צריך להיות סיבה לוותר על הקטעים המרכזיים האלה.
מדוע מוסיפים אחרי פרשת התמיד את הפסוק על שחיטה בצפון המזבח?
המשנה ברורה מסביר על פי מדרש שאמירת הפסוק מזכירה לפני הקב״ה את עקדת יצחק. לפי ההסבר המובא בשם המהר״ל דיסקין, אברהם השאיר את יצחק עקוד על המזבח כל עוד חשש שהאיל שמצא אינו ראוי לקרבן. לכן שחט את האיל בצפון המזבח, והזכרת המקום הזה מעוררת את זכר העקדה.
מדוע אין די באמירת מילות התפילה בלבד?
ר' יהונתן אייבשיץ מבקר תפילה שבה השפתיים ממהרות והלב אינו מבין את הנאמר. הוא מסביר שתפילה מן הלב יכולה להחליש את כוחם של המציקים, ואילו מילים בלבד אינן מספיקות. לכן אמירת התפילה צריכה להיות מלווה בהשתתפות פנימית.
R' Yehonatan Eyebschutzתפילהעוד
מקור: Parsha.net — VayikraPurim60, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF
מדוע הזמינה אסתר את המן למשתה למרות הסיכון לשמה הטוב?
רבי נחמיה מסביר שאסתר לא רצתה שהיהודים יסמכו על נציגתם בארמון ויפסיקו להתפלל. היא הייתה מוכנה לסכן את שמה הטוב כדי שהעם יפנה לה'.
מקור: Parsha.net — VayikraPurim60, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF
איזה קטע בתורה קוראים בתענית אסתר?
בשחרית ובמנחה קוראים "ויחל משה", כמו בשאר תעניות הציבור. המאמר מציין את הקטעים בשמות לב, יא–יד ולד, א–י.
היכן מוסיפים "עננו" בתפילות תענית אסתר?
בתפילת העמידה בלחש במנחה מוסיפים "עננו" בברכת "שמע קולנו". בשחרית ובמנחה אומר שליח הציבור "עננו" כברכה בפני עצמה בין ברכת הגאולה לברכת הרפואה.
מה אומר אורחות חיים על תפילה עם הציבור?
רבנו אשר בן יחיאל קורא להתפלל בכל יום עם הציבור, בערב ובבוקר. הוא כולל זאת בהדרכותיו לדרך המזכה בחכמה עליונה ובהצלה מייסורים לאחר המוות.
Рабейну Ашер бен Йехиэльתפילהעוד
מקור: בארות יצחק — 00071 beerot izhak, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF
כיצד ייתכן שבאותו מזמור נאמר שה׳ אינו חפץ בקרבנות ואחר כך שהוא חפץ בהם?
המשך חכמה מסביר שקרבן כשלעצמו, כגון קרבן המוקרב בבמה, אינו בעל הערך העצמי שבגללו ה׳ חפץ בו. לאחר מכן דוד מבקש על בניין ירושלים והמקדש. במקדש יכולים הקרבנות למלא את תפקידם הרוחני ולהביא ברכה לעולם, ולכן נאמר שאז ה׳ יחפוץ בהם.
מקור: Parsha.net — VayikraPurim84, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF
מדוע לימוד התורה צריך לחזק את תשומת הלב שלי לקריאת התורה בציבור?
בהקדמה לספר החינוך מוצג תלמוד תורה כיסוד לשאר המצוות, משום שבאמצעותו האדם לומד כיצד לקיימן. הכרה בכך צריכה להגביר את תשומת הלב לקריאת התורה ואת הכוונה באמירת ברכותיה ובשמיעתן. הדבר אמור להביא גם לזהירות ולכבוד רבים יותר בקיום שאר המצוות.
מקור: Parsha.net — VayikraPurim84, עמ׳ 15 · פתיחה והורדת PDF
מה מלמדים אותנו הקרבנות על תפילה?
התפילה, שחז״ל רואים בה תחליף לקרבנות בהיעדר המקדש, צריכה בראש ובראשונה לבטא את השאיפה להתקרב לה׳. אם האדם חטא, היא גם מאפשרת לתקן את הקשר שנפגע. המחבר מדגיש שהאפשרות להתפלל היא זכות מיוחדת החורגת ממילוי חובה אישית.
מדוע אומרים וידוי כבר במנחה לפני הסעודה המפסקת בערב יום הכיפורים?
הטעם המובא הוא החשש שהאדם ייחנק בסעודה ולא יגיע ליום הכיפורים כדי להתוודות. הרב יששכר פרנד מוסיף שהדבר מסייע להיכנס ליום הכיפורים מתוך הכרה בתלות בה׳ בכל רגע. הכרה זו מעוררת התבוננות ביחסו של האדם אליו במשך השנה שחלפה.
מדוע ביטחונה של אישה בתפילה שכנע את הבת עין להישאר בצפת?
הבת עין שמע אישה מבקשת מבנה להוריד את השטיחים מן הגג, משום שלאחר תפילת הגשם בוודאי ירד גשם. ביטחונה הרשים אותו עד שהחליט להישאר בצפת. הוא הסביר שרצה לחיות בין יהודים המאמינים בכוח התפילה בוודאות כזאת.
האם כדאי להגביל את התפילה לבקשות קטנות?
הפרסום מעודד שלא להסתפק בבקשות קטנות אלא לבקש דברים גדולים מתוך ביטחון שה׳ יכול לעזור. הוא מביא לכך את הפסוק ״הרחב פיך ואמלאהו״. סיפורי הישועה נועדו להרחיב את תקוותו של האדם בתפילה.