Skip to main content
.

פרשת השבוע — עמוד 3

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

45 395 רשומות

  1. מה מלמדים בדי הארון הקבועים על לימוד התורה בגלות?

    הרב ש״ר הירש מסביר שהתורה אינה תלויה במקום מסוים. הנצי״ב מוסיף שיש לקחת את התורה לכל מקום, ולימודה יכול לפרוח בכל גלות. לעומת זאת, המלכות והכהונה, המסומלות בשולחן ובמזבח הזהב, פורחות בארץ ישראל כאשר בית המקדש עומד.

    Rabbi S.R. Hirsch; the Netzivפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah74, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  2. מדוע בדי הארון היו צריכים להישאר במקומם בקביעות?

    ספר החינוך מסביר שהארון, שבו שכנה התורה, היה צריך להיות מוכן תמיד לנשיאה. בעת יציאה פתאומית לדרך היו עלולים שלא לבדוק את חוזק הבדים ולהפיל אותו. חיבורם הקבוע הבטיח שיכינו אותם מראש באופן יציב וחזק, וכך יישמר כבוד הארון.

    The Sefer Hachinuchפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah74, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  3. כיצד מסביר הרבי מקוצק את רצונו של אברהם למצוא ליצחק אישה ממולדתו?

    הרבי מקוצק מסביר שאברהם העריך את היכולת להחזיק באמונה בנחישות. באנשי מולדתו, שרדפו אותו בגלל אמונתו באל אחד, הוא ראה דבקות חזקה בהשקפותיהם. לפי פירוש זה, הוא ראה בחסידיו המקומיים אנשים שנמשכו לסעודות החינם, ולכן חיפש למשפחתו עומק אחר של אופי.

    The Kotzkerפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah74, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  4. מה הקשר בין התרומות למשכן לבין שמחת אדר?

    המחבר קושר את תרומתו של כל יהודי לבניית המשכן למסר של אירועי אדר. בשניהם השמחה נובעת מתרומה לטובת העם היהודי ומחיבור לאמונה ולערכים יהודיים. השתתפות במטרה משותפת מעניקה משמעות שמעבר לסיפוק הרצונות האישיים.

    Sam Friedmanפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah69, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  5. מה מסמלים הבדים שנשארו תמיד בארון?

    לפי רב הירש, הבדים מבטאים שהתורה אינה קשורה למקום אחד. היא מלווה את היהודים לכל מקום שאליו הם הולכים, מרצונם או בעל כורחם.

    Rav Hirschפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah69, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  6. באיזה מובן היה המשכן גדול משני בתי המקדש?

    ספורנו מציין שהמשכן, אף שהיה מבנה מפואר פחות, מעולם לא חולל. שני בתי המקדש נכבשו ונחרבו בידי אויבים. לכן הפאר החיצוני לא היה המדד היחיד לגדולתם.

    Sfornoפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah69, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  7. מדוע דווקא אהרן תמך בידי משה ויהושע נלחם בעמלק?

    לפי ביאור זה, משה מייצג רוחניות יוצאת דופן, וכובד ידיו מבטא את הקושי לרומם את הגשמיות. אהרן ככוהן קידש בעלי חיים, סולת ויין באמצעות עבודת הקודש. יהושע שילב רוחניות וגשמיות, ולכן יכול היה להילחם בעמלק ובהמשך להנהיג את העם בארץ ישראל.

    Rabbi Mordechai Willigפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah69, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  8. מדוע אבני השוהם ואבני המילואים מופיעות בסוף רשימת התרומות למשכן?

    בהסברו הראשון אומר אור החיים שהאבנים נמנו אחרונות משום שהובאו אחרונות. נשיאי השבטים המתינו לסיום האיסוף כדי להשלים את החסר, אך היה עליהם להזדרז ולהיות בין התורמים הראשונים. סדר הרשימה מזכיר את חוסר הזריזות הזה.

    Ohr HaChaim HaKadoshפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah72, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  9. מדוע התורה מדברת תחילה על התרומות ורק אחר כך מצווה על בניית המשכן?

    הרב מרדכי גיפטר מסביר שהתרומה הייתה כבר השלב הראשון בבניין, ולא רק אמצעי למימונו. נתינת רכוש למשכן רוממה וקידשה את החומר, ובכך הגשימה את עצם עניינו של המשכן.

    Horav Mordechai Gifterפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah72, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  10. לשם מה נחוצות הוראות מדויקות לבניית המשכן, אם אלוהים אינו זקוק למבנים?

    בניית המשכן וההקפדה על מידותיו המדויקות הן חלק מעבודת ה׳ של ישראל. המסתורין שבהוראות האלה מלמד על מגבלות השכל האנושי ועל שאיפת האדם להבין את הקשר שלו עם הבורא.

    Редакция «Parsha.net»פרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah72, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  11. כיצד מסביר הרב יעקב קמנצקי את המילה ״מקדש״ בציווי על עשייתו?

    הרב יעקב קמנצקי מסביר כאן את המילה ״מקדש״ כדברים מקודשים. המאמר מביא לכך הקבלה מפירוש רש״י על בני קהת נושאי המקדש, שבו המילה מתייחסת אף היא לחפצי קודש.

    Rav Yaakov Kamenetskyפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah72, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  12. מה אפשר ללמוד מאזכורה של תמנע בתורה?

    הפרטים על תמנע נראים בתחילה שוליים, אך צירוף הפסוקים מגלה את ייחוסה המכובד. היא העדיפה להצטרף למשפחת אליפז על פני נישואין למלך חשוב. המאמר מציג זאת כביטוי לכבוד שבהשתייכות לעם ישראל וכדוגמה לכך שגם פסוק הנראה שולי נושא מסר.

    Uri Schneiderפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah72, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  13. מדוע כתר תורה נחשב גדול מכתר מלכות ומכתר כהונה?

    כתרי המלכות, הכהונה והתורה מיוצגים בשולחן, במזבח ובארון. רבי שמעון בר יוחאי מסביר שכתר תורה עולה על האחרים: מי שקנה תורה נחשב כאילו קנה גם את כל השאר. בניסוחו של הרמב״ם המובא במאמר, כתר זה פתוח לכל מי שרוצה לזכות בו.

    Rabbi Shimon bar Yochaiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah72, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  14. מדוע הציווי לעשות את הארון מופנה לכל העם?

    הארון סימל את התורה, ולכן לכל אחד היה מקום להשתתף בעשייתו ולזכות בחלק בתורה. גישה שווה ללימוד מעניקה לכל בני הברית כבוד שווה. בניגוד לרכוש חומרי, אפשר לחלוק ידע עם אחרים בלי לאבד אותו.

    Lord Jonathan Sacksפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah72, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  15. כיצד קשורה הכנת כיסויי המשכן למלאכות האסורות בשבת?

    שלושים ותשע המלאכות האסורות בשבת נלמדות מן העבודות שנעשו בהקמת המשכן. אחת מהן היא מעבד, עיבוד העורות שנועד לשמר ולחזק את העורות ששימשו לכיסויים. מליחת העור הגולמי להוצאת הלחות היא אחד משלבי העיבוד.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  16. מדוע נאמר בבניית הארון ״ועשו״ ולא ״ועשית״?

    הארון שבו התורה צריך להיות מעשה של כלל ישראל, ולא של משה לבדו. הרב ריסקין מסביר שהדבר מבטא את אחריותו של כל דור ללמוד, לפרש ולהעביר את התורה. הכרובים מסמלים את השותפים האנושיים המפתחים באמצעות התורה שבעל פה את הגנוז בתורה שבכתב ומנגישים אותה לדורם.

    Rabbi Shlomo Riskinפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  17. מה מסמלים התיאורים השונים של הכרובים?

    תיאור הכרובים כילד וילדה החבוקים זה בזה מתפרש כביטוי לאהבה משפחתית טהורה ולהעברת התורה במשפחה. רש״י ואבן עזרא אינם מדגישים זוג של זכר ונקבה, אלא מתארים פני ילדים או שני נערים. הרב ריסקין קושר דימוי זה לשימור התורה באמצעות אחריותם של הדורות הבאים.

    Rabbi Shlomo Riskinפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  18. מדוע הציווי להניח את הלוחות בארון מופיע פעמיים?

    שפתי חכמים מצביע על ההבדל בצורות הפועל: בפעם הראשונה מופיעה צורת עבר שמשמעותה נהפכת לעתיד באמצעות וי״ו, ובשנייה צורת עתיד. האזכור השני מתפרש כרמז ללוחות השניים, שיונחו בארון לאחר שבירת הלוחות הראשונים.

    Siftei Hakhamim (Rabbi Shabtai ben Yosef Bass)פרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  19. מדוע מתוארת התרומה למשכן כלקיחה ולא רק כנתינה?

    אחד ההסברים המובאים קושר את הלשון הזאת לדרשת חז״ל על המעשר: עשר בשביל שתתעשר. לפי הסבר זה, התרומה אינה מרוששת את הנותן אלא מביאה לו טובה. לכן התרומה למשכן מתוארת כדבר שהוא מקבל ורוכש.

    Rabbi Yissocher Frandפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  20. מדוע ביקש ה׳ מבני ישראל לבנות את המשכן אם הוא אינו זקוק לבית?

    בניית המשכן אפשרה לבני ישראל להיות יוצרים ולזכות בכבוד ובערך עצמי באמצעות תרומתם למפעל קדוש. כשהשקיעו עבודה, זמן וכישרון, הם השתנו בעצמם והעריכו יותר את מה שיצרו. כדי לעזור לאדם להוקיר דבר מה, יש לתת לו אפשרות להשתתף ביצירתו ולשאת באחריות עליו.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah78, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  21. מה פירוש הדבר שהארון נשא את נושאיו?

    המשך חכמה מסביר שרק נדמה היה שהלויים נושאים את הארון: למעשה הוא נע מעצמו ונשא אותם עמו. הבדים המחוברים תמיד הראו שלא היה בהם צורך לנשיאתו במסע, כשם שלא נצרכו לכך בקודש הקודשים.

    Meshech Chachmaפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  22. האם לימוד התורה יכול לשגשג הרחק מארץ ישראל?

    הרב ש״ר הירש מסביר שהבדים המחוברים תמיד מלמדים שהתורה אינה תלויה במקום. גם הנצי״ב רואה בהם הוראה לקחת את התורה לכל מקום, שכן לימודה יכול לפרוח בגלות. לעומת זאת, המלכות והכהונה, המסומלות בכלים אחרים, פורחות בארץ ישראל כאשר בית המקדש עומד.

    Rabbi S.R. Hirsch; Netzivפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  23. מדוע היו בדי הארון צריכים להישאר במקומם תמיד?

    ספר החינוך מסביר שהארון, שבו שכנה התורה, היה צריך להיות מוכן תמיד למסע. ביציאה פתאומית עלולים היו שלא לבדוק את חוזק הבדים ולהפיל את הארון. חיבורם הקבוע אפשר להבטיח מראש את יציבותם ולשמור על כבוד הארון.

    Sefer Hachinuchפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  24. כיצד יכול זהב המשכן לתקן את חטא עגל הזהב?

    הרב ברל ויין מסביר שחומרים ששימשו למטרות רעות יכולים להיות מופנים לקדושה ולטוב. בכך מתבטא רעיון התשובה: להימצא בנסיבות דומות ולנהוג אחרת. תפקיד האדם הוא להקדיש משאבים חומריים ואפשרויות חדשות למטרות נעלות.

    Rabbi Berel Weinפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  25. מה מלמדים כנפי הכרובים ופניהם על היחס לאלוהים ולבני אדם?

    אברבנאל מסביר שהכנפיים הפרושות למעלה מבטאות פנייה לשמים ולצמיחה רוחנית. הפנים המופנות איש אל אחיו מלמדות לשים לב למצבו של הזולת ולחפש כיצד לעזור לו. הפנייה אל הכפורת מזכירה שהתורה צריכה להדריך את שני תחומי החיים האלה.

    Abarbanelפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  26. מה מלמדות המידות השבורות של הארון?

    החפץ חיים מסביר שאיש אינו יכול לראות את הבנתו בתורה כשלמה. גם לימוד חוזר של קטע מוכר מגלה דרכים חדשות וממחיש כמה עוד נותר להבין.

    Chafetz Chaimפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  27. על אילו שלוש תרומות מרמזת החזרה על המילה ״תרומה״?

    רש״י מסביר שמדובר בשלוש תרומות. מחצית השקל האחת נועדה לאדנים שעליהם עמדו קירות המשכן, והשנייה לקרבנות הציבור. התרומה השלישית נועדה לבניית המשכן, ובה כל אחד נתן לפי נדיבות לבו.

    Rashiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  28. מדוע המקדש נקרא קדוש עוד לפני השראת השכינה בו?

    אור החיים מציין שהכינוי ״מקדש״ מופיע לפני ההבטחה ״ושכנתי בתוכם״. מכאן שהקדושה נוצרת כבר כאשר בני ישראל בונים אותו על פי רצון ה׳. האדם שותף לה׳ ומכניס קדושה לעולם באמצעות עשיית רצונו.

    Ohr Hachaimפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  29. מדוע הציווי על הבנייה משתמש במילה הכללית ״מקדש״ ולא ״משכן״?

    המונח מלמד שהציווי אינו מוגבל למשכן הנייד במדבר. הוא חל גם על הקמת מקום קדוש לאחר התבססות העם בארצו. הרמב״ם מונה את בניית הבית לה׳ כמצוות עשה לדורות.

    Rabbi Shmuel Goldinפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  30. מדוע נאמר ״ושכנתי בתוכם״ ולא ״בתוכו״, כלומר בתוך המקדש?

    שום מבנה אינו יכול להכיל את אלוהים, ולכן המקדש אינו מקום מגוריו במובן המילולי. תפקידו להביא את נוכחות ה׳ לחיי העם ולבטא את האפשרות המתמדת לפנות אליו.

    Rabbi Shmuel Goldinפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  31. מדוע עדויות זהות לחלוטין של שני עדים מעוררות חשד?

    הנצי״ב מביא את הירושלמי: אנשים אינם מתארים בדרך כלל אותו אירוע בדיוק באותן מילים. התאמה מילה במילה מעוררת חשד שהעדות תואמה ותורגלה מראש. כך הוא מסביר את הביטוי ״שניים עדים״: העדים מעידים על אותו אירוע, אך אינם אמורים להיות העתקים מדויקים זה של זה.

    Netzivפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  32. מדוע התורה משתמשת במילה ״שניים״ ולא ״שני״ בציווי על עשיית הכרובים?

    רבנו בחיי מסביר ש״שני״ מציין שני דברים זהים, ואילו ״שניים״ מציין דברים דומים שאינם זהים. הכרובים היו זכר ונקבה, ולכן בתיאורם הראשון נבחרה המילה המדגישה את ההבדל ביניהם.

    Rabbeinu Bechayehפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  33. מדוע למד משה כיצד לעשות את המנורה אם לבסוף נעשתה בנס?

    השפת אמת ורבי שמריהו אריאלי מסבירים שמשה נדרש תחילה להתאמץ ככל יכולתו ולהראות רצון שלם להשלים את המשימה, ורק אחר כך זכה לסיוע משמים. עיקרון זה חל גם על הבנת התורה, ולפי השפת אמת על כל המצוות. הרב מבריסק מציע הסבר אחר: משה היה צריך להכיר את הדגם כדי לבדוק שהמנורה שנוצרה בנס תואמת את דרישות ההלכה.

    S'fas Emes; Rabbi Shmaryahu Arieli; Brisker Ravפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  34. מדוע מידות המזבח הן במספרים שלמים?

    המזבח מכפר על חטאי האדם ומשלים את החסר במעשיו. לכן מידותיו השלמות מבטאות את השלמת החיסרון הזה.

    Kli Yakarפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  35. מה מלמדים הדלקת המנורה בבוקר ובדי הארון שלא הוסרו ממנו?

    לפי דעת הרמב״ם המובאת במאמר, הדליקו את המנורה גם בבוקר: אור היום המחיש שתפקידה להעיד על השכינה ולא להאיר את המקום. בדומה לכך, בדי הארון נשארו במקומם גם כשלא היה בהם צורך מעשי, ולימדו שהארון נשא את נושאיו.

    Meshech Chochmahפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah76, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  36. מדוע רוצעים דווקא את אוזנו של עבד הבוחר להישאר אצל אדונו?

    רבן יוחנן בן זכאי מסביר שהאוזן הזאת שמעה בסיני שבני ישראל הם עבדי ה', ובכל זאת האדם בחר להשתעבד לאדם אחר. לכן רוצעים דווקא את האוזן. המאמר מבהיר שהעבודה שלאחר הרציעה נמשכת עד שנת היובל הבאה.

    Rabban Yochanan ben Zachaiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  37. מה הקשר בין עבודת לחם הפנים לברכה בעולם?

    בעל הטורים מסביר שבזכות עבודת שולחן לחם הפנים התברך העולם כולו. משמעותה של עבודה זו חרגה אפוא מגבולות המקדש עצמו.

    Baal Haturimפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  38. האם יש ערך להשתתפות בשיעור תורה אם אני כמעט לא מבין דבר?

    התורה ניתנה לכולם, וכל אדם יכול לקבל ממנה דבר שבקדושה לפי רמתו: הבנת הלכה, תיקון המידות או אפילו הכרת שמות החכמים. Rabbi Mordechai Kamenetzky מספר על יהודי מבוגר שלא זכה לחינוך יהודי ובא לשיעור כדי לשמוע את שמות חכמי התלמוד. המאמץ המשותף בבניית הארון מבטא את שייכותה של התורה לכל העם.

    Rabbi Mordechai Kamenetzkyפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  39. מה פירוש העיקרון שה׳ מקדים רפואה למכה?

    הרב יונתן זקס מסביר שהתורה עשויה להציג את דרך התיקון עוד לפני תיאור המשבר. למשל, דיני הטהרה ממגע במוות מופיעים לפני מות מרים ואהרן. כך הוא מבין גם את הציווי על המשכן לפני חטא העגל: אפשרות התיקון ניתנת מראש, אף שלא כל המפרשים מסכימים לקריאה הזאת.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  40. כיצד מוסברת בטקסט שיטת הרמב״ם בדבר הצורך בקרבנות?

    לפי הצגת הדברים במאמר, האידיאל המקורי היה שהעם יגיע לאמונה באמצעות עבודה רוחנית. חטא העגל חשף את הצורך שלו באמצעים מוחשיים. הקרבנות נעשו דרך עבודה שנצטוותה בידי ה׳ והתחשבה בצורך הזה.

    Rambamפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  41. לפי ההסבר המובא לשיטת רש״י, מדוע נדרש משכן מרכזי לאחר חטא העגל?

    לפני החטא הייתה אפשרות לעבוד את ה׳ בבמות פרטיות, שהותירו מקום נרחב לביטוי אישי. חטא העגל הראה שביטוי כזה עלול להוביל לחטא ולעבודה זרה. לכן נדרש לרכז את העבודה במקום אחד, עם סדר קרבנות מוגדר ודינים מפורטים.

    Rashiפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  42. לפי הרמב״ן, מדוע הציווי לבנות את המשכן בא לאחר מתן תורה?

    לפי ההסבר המובא לשיטת הרמב״ן, המשכן ביטא מלכתחילה את רצון ה׳ לשכון בקרבת התורה ועם ישראל. לאחר הנסים הגלויים של יציאת מצרים, הקשר בסיני נעשה אישי וקרוב יותר, ולכן גם ההתגלות עברה למקום נסתר ואינטימי יותר.

    Rambanפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  43. אילו היבטים של פרשת שמות מדגישות מסורות ההפטרה השונות?

    ההפטרה הספרדית מירמיהו מדגישה את מינוי הנביא ואת היסוסו הראשוני לקבל את השליחות, בדומה למשה. ההפטרה האשכנזית מישעיהו מדגישה גלות וגאולה לאומית. ההפטרה התימנית מיחזקאל מוכיחה על חוסר נאמנות לה׳; המחבר משער שהיא נועדה לעורר את השומעים להישאר נאמנים לתורה.

    Rabbi Hayyim Angelפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  44. כיצד המים מן הסלע מתיישבים עם הסבר הרמב״ן שאין יצירת יש מאין לאחר הבריאה?

    רב אהרן לייב שטיינמן שואל כיצד הסלע הוציא מים אם לא היו בו מים שאפשר להרבותם. הרב רייזמן מציע תשובה על פי המשנה: פי הבאר נברא בין השמשות של היום השישי לבריאה. לכן מקורו של נס זה שייך עדיין לתקופת יצירת יש מאין.

    Rabbi Reismanפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  45. מה מיוחד בביטוי ״ארץ זבת חלב ודבש״?

    רב הוטנר מסביר שהייחוד אינו בעצם קיומם של חלב ודבש, המצויים גם בארצות אחרות, אלא בשפע המתואר במילה ״זבת״. כאשר משתמשים בארץ ישראל כראוי, ברכתה דומה לשפע שהיה קודם חטא אדם הראשון.

    Rav Hutnerפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  46. מדוע הברכה צריכה דבר קיים שעליו תחול?

    רמב״ן מסביר שלאחר בריאת העולם הברכה פועלת בריבוי דבר קיים, ולא ביצירת יש מאין. לכן מעט השמן היה הבסיס לנס של אלישע, ולחם הפנים שעל שולחן המשכן היה מקור לברכה ולשובע לכל ישראל.

    Rambanפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah75, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  47. מה מסמל עורו רב־הצבעים של התחש לפי הרב קוק?

    הרב קוק רואה בתחש סמל לרצונו של משה לשלב בעם ישראל כישרונות מגוונים, גם כאלה שכשהם לעצמם עלולים להשפיע לרעה. הדבר מתייחס לצירוף הערב רב ביציאת מצרים: הטקסט קושר אותם לחטא העגל ולמרידות נוספות, אך קובע שבאחרית הימים תתגלה גם הטובה שצמחה מצירופם. ספקם של חכמים אם התחש היה חיה או בהמה מבטא את השאלה אם הכוחות הללו יישארו בתוך ישראל או יועילו לעולם מחוצה לו.

    Rav Kookפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  48. מדוע הפרשה העוסקת בבניית המשכן נקראת תרומה?

    המילים ״ושכנתי בתוכם״ מתפרשות כמצביעות על נוכחות ה׳ בתוך כל אדם. לכן התרומות לא היו רק אמצעי לבנייה: הן יצרו קשר אישי בין כל תורם למקדש וביטאו את רצונו להשתתף בגילוי השכינה בעולם. שם הפרשה מדגיש את השותפות הזאת. גם תחושת הקדושה בביקור בכותל צריכה להוביל לעבודה פנימית: לגלות בתוכנו את הטוב והיופי שה׳ מעניק ולשאוף לתקן את העולם.

    Редакция «Parsha.net»פרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  49. מדוע התורה מתארת בפירוט כה רב את בניית המשכן הזמני?

    בניית המשכן יחד הפכה אנשים שציפו לעזרה והתלוננו לציבור המסוגל לתת ולשאת באחריות לעתידו. הנסים לבדם לא חוללו את השינוי הזה; הוא התרחש כאשר העם תרם מרכושו, מכישוריו ומזמנו. לכן הסיפור מרכזי בספר העוסק בלידת האומה, ולקחו המתמשך הוא שחירות ואחריות נרכשות באמצעות עשייה והשתתפות.

    Lord Jonathan Sacksפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah77, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  50. מדוע נכלל שמן למאור ברשימת החומרים לבניית המשכן?

    הרב מרדכי דרוק, על יסוד דברי הרב שמעון שוואב, מסביר שהמנורה שהוצגה למשה כבר הכילה שמן ופתילות דולקות. לכן לא היה די בעשיית הכלי עצמו: ההדלקה השלימה את בניית המשכן והתאימה אותו למראה שהוצג למשה. בכך גם התפייס אהרן, שכן בהדלקת המנורה השתתף בהשלמת המשכן, נוסף על עבודתו היומיומית.

    Rav Mordechai Druk; Rav Shimon Schwabפרשת השבועעוד

    מקור: Parsha.net — Terumah79, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

נושאים