Skip to main content
.

חגים ומועדים — עמוד 4

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

24 339 רשומות

  1. מה מציינים בתענית אסתר אם הצום המקורי של אסתר היה בפסח?

    התענית מציינת את הצומות בימי המן, אף ששלושת ימי הצום המקוריים של אסתר חלו בניסן. הטקסט מתאר מנהג קדום לצום אחרי פורים בימים שני, חמישי ושני, ומייחס את קביעת י״ג באדר לגאוני בבל. שלושה ימי צום לא הוטלו על כלל הציבור מפני שהדבר היה קשה מדי.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim80, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  2. מדוע קוראים פרשת זכור בשבת שלפני פורים?

    רש״י מסביר שכך מקשרים את מחיית עמלק למפלת המן, שהיה מצאצאיו. התלמוד הירושלמי מסביר את הסדר באמצעות המילים ״נזכרים ונעשים״: זכירת עמלק צריכה להקדים את קיום מצוות פורים.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim80, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  3. האם יש משמעות דתית להמשך סעודת פורים בלילה?

    תרומת הדשן רואה בחלקי הסעודה שביום ושבלילה סעודה עשירה אחת. המשך חכמה מסביר שגם החגיגות המקוריות של פורים התחילו ביום ונמשכו בלילה. הלבוש מסביר שי״ד וט״ו באדר שניהם ימי שמחה; הסבר זה מתאים פחות ללילה שאחרי פורים בירושלים, שבו כבר חל ט״ז באדר.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim80, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  4. מדוע השתתפות יהודים במשתה אחשוורוש הייתה פסולה גם בלי קשר לכשרות המזון?

    המחבר מזכיר את דברי חז״ל על השימוש בכלי המקדש הקדושים במשתה. הוא מציע שחילול זה מסביר את הביקורת החריפה על המשתתפים: אין ליהודי מקום בחגיגה שמחללת את שרידי קדושת המקדש.

    Rabbi Moshe Taraginחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim80, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  5. מה מלמדים אזכורי הלבוש במגילת אסתר ותחפושות פורים?

    המחבר מעמיד את הפאר הראוותני של אחשוורוש והמן מול האצילות הפנימית של אסתר ומרדכי. הוא מציע שקריעת בגדיו של מרדכי ביטאה גם קריאה שלא להיגרר אחר רושם חיצוני. בגדי המלכות של אסתר ומרדכי, לעומת זאת, התאימו לטוהרם הפנימי. תחפושות פורים מזכירות שיש להביט מעבר למראה החיצוני כדי להעריך אנשים נכונה ולהישאר ממוקדים בתפקידנו הרוחני.

    Rabbi Eliakim Koenigsbergחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim80, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  6. האם אפשר להתחיל את סעודת פורים לקראת הערב ולהמשיך בלילה, והאם אומרים אז על הנסים?

    מנהג כזה קיים, אך לפי הרמ״א אין להתחיל מאוחר מדי: עיקר הסעודה צריך להיות ביום. התחלה מאוחרת מאפשרת להקדיש זמן למצוות פורים האחרות ולהתפלל מנחה לפני הסעודה הגדולה. מותר להמשיך בלילה, וגם בירושלים כך המנהג לפחות אצל אשכנזים; משמעות ההמשך מוסברת באחדות הסעודה, בהמשך החגיגות המקוריות אל תוך הלילה, או באופיים החגיגי של שני ימי הפורים. לגבי על הנסים מובאות דעות שונות, אך מסקנת השולחן ערוך והרמ״א היא לאומרו גם בלילה אם הסעודה התחילה ביום.

    Rabbi Daniel Mannחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim80, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  7. מדוע סיפור פורים נשאר משמעותי בכל דור?

    הרב ברל ויין מתאר את דמויות המגילה ואירועיה כדפוסים החוזרים בהיסטוריה. כל דור צריך לקרוא מחדש את הסיפור לאור נסיבותיו. זיכרון פורים נמשך מפני שלקחיו אינם מוגבלים לתקופה אחת.

    Berel Weinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim77, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  8. מדוע חגי ישראל דורשים מעשים ולא רק זיכרון?

    הרב בנימין יודין מסביר שיהודי חי מחדש את העבר באמצעות מעשי החג: אכילת מצה, ערות בשבועות וישיבה בסוכה. ברוח זו, תחפושת בפורים מזכירה שמתחת לנסיבות החיצוניות, הנאמנות הפנימית והאופי האמיתי הם העיקר.

    Rabbi Benjamin Yudinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim77, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  9. איזה לקח אפשר ללמוד מהתחפשות בפורים?

    בני יששכר קושר את המנהג לכך שהיהודים השתחוו לצלם רק כלפי חוץ, בעוד שבלבם נשארו נאמנים לה׳, וגם איום ההשמדה לא ביטא כוונה אלוהית סופית. התחפושת מזכירה את ההבדל בין המראה החיצוני לזהות הפנימית. הלקח הוא שהנאמנות הפנימית צריכה לעצב גם את המעשים החיצוניים.

    B'nei Yissascharחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim77, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  10. האם מצוות השמחה בפורים מוגבלת לסעודה?

    בהערה מובאות הבנות שונות של ״משתה ושמחה״: הרב מבריסק רואה במשתה מצווה עצמאית, ואילו רב בצלאל זולטי קושר את השמחה המחויבת דווקא למשתה. רב אשר וייס מבין את הביטוי ״ימי משתה ושמחה״ כחיוב לשמוח בדרכים שונות, שאינן מוגבלות למצוות המיוחדות לפורים. הוא מביא לכך ראיה מן ההיתר לבניין ולנטיעה של שמחה.

    Rabbi Yehuda Spitzחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim77, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  11. מדוע השתייה בפורים קשורה דווקא ליין?

    המגילה מתארת את פורים כיום משתה, והמהפך שהביא להצלה התרחש במשתאות יין. לכן ליין יש מקום מיוחד בקיום מצווה זו. עם זאת, בהערה מובאת גם דעה שאין הכרח לקיים את השתייה דווקא ביין בלבד.

    Rabbi Yehuda Spitzחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim77, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  12. מדוע אין אומרים הלל בפורים אף שהייתה בו הצלה?

    המאמר מביא שני הסברים מן הגמרא. לפי רבי יהושע בן קרחה, הנס התרחש מחוץ לארץ ישראל, ואין אומרים הלל על נסים כאלה. לפי רבא, הגאולה לא הייתה שלמה: היהודים ניצלו מסכנת השמדה, אך נשארו עבדי אחשוורוש. אף על פי שאין אומרים הלל, עדיין חוגגים את פורים.

    Rabbi Elliot Schrierחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim81, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  13. איזו הבנה רחבה יותר של עמלק מובאת בשם רבי חיים מבריסק?

    הרב יוסף דוב סולובייצ׳יק מוסר בשם סבו, רבי חיים מבריסק, שעמלק הוא כל מי שקם בכל דור להשמיד את עם ישראל. במאמר הדבר מסביר מדוע זכירת עמלק מתייחסת גם לאויב הקדום וגם לאיומים מאוחרים יותר על קיום העם.

    Rav Chaim Briskerחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim83, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  14. מדוע קוראים את פרשת זכור לפני פורים?

    מיכל הורוביץ מסבירה שהמן היה מצאצאי אגג מלך עמלק. לכן מקיימים את מצוות זכירת עמלק לפני קריאת המגילה המספרת על ההצלה בפורים. סדר זה קושר את התקפת עמלק הקדומה לאיום שהציב המן.

    Michal Horowitzחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim83, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  15. מה מסמל ניסיונה של הציפור לייבש את הים במשל על המן?

    המאמר מפרש את הניסיון הזה כשאיפתו של המן לנתק את היהודים מן התורה. הוא ביקש להציג את התורה כמיושנת ולהרגיל יהודים לחפש חיים מחוצה לה, כדגים על היבשה. לפי ההסבר הזה, ההתרחקות הרוחנית נועדה להפוך את העם לפגיע להשמדה.

    Rabbi YY Jacobsonחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim83, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  16. לפי המאמר, מדוע עצם קיומם של היהודים הפריע להמן?

    Rabbi YY Jacobson מסביר שהתורה הכניסה לחיי היהודים מוסר אלוקי ואחריות. בעיני המן, חוק מוסרי כזה הגביל את הכוח ואת ההאדרה העצמית. לכן הוא ראה ביהודים איום על העולם שרצה לבנות.

    Rabbi YY Jacobsonחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzavePurim83, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  17. האם יש דעה שאין להשתכר בפורים?

    בחלק המובא במאמר רבנו אפרים ואורחות חיים מסיקים שאין להגיע לשכרות. הדיון קושר זאת לסכנת החיים המתוארת בסיפור התלמודי ולכך שהשכרות אינה הולמת אורח חיים של תורה. אורחות חיים מציע לשתות מעט יותר מן הרגיל; המאמר מציין שראשונים רבים נוקטים גישה דומה ומפרשים אחרת את דברי רבא.

    R. Joshua Flugחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  18. כיצד שינו התפילה והצום את מצבם הרוחני של היהודים בסיפור פורים?

    המאמר מציג את ההשתתפות במשתה אחשוורוש כביטוי לאטימות רוחנית, ובכללה אדישות לחילול כלי המקדש. בהדרכת מרדכי ואסתר הגיבו היהודים לאיום בשלושה ימי תפילה וצום, וחידשו את הקשר שלהם עם ה׳. לאחר הישועה הם שבו והתמסרו לתורה בעוצמה מיוחדת.

    Rabbi Dovid Siegelחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  19. מדוע תענית אסתר אינה נחשבת לתענית של צער כשאר תעניות הציבור?

    תענית אסתר מסייעת להרגיש את הסכנה שקדמה לישועה, וכך להעמיק את שמחת פורים. על יסוד הסבר הרמב״ם לקריאת המגילה, המאמר מדגיש את המעבר מפחד לתקווה ואת מענה ה׳ לתפילות העם. לכן התענית מוצגת כחלק מפרסום הנס, ובכך מוסבר גם מדוע מקדימים אותה ליום חמישי כאשר היא חלה בשבת.

    Rabbi Yonasan Sacksחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  20. מדוע התלמוד רואה את האפשרות לקרוא מגילה בי״ג באדר כמובנת מאליה?

    בדיון המובא במאמר רש״י מסביר שזה היום שבו נאספו היהודים נגד אויביהם והתרחש עיקר נס פורים. רבנו תם קושר זאת להתכנסות הציבור לתענית אסתר. המאמר מסביר את גישתו בכך שהתענית היא חלק מפרסום הנס, ולכן קשורה באופן מהותי לקריאת המגילה.

    Rabbi Yonasan Sacksחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  21. מדוע נקבעה קריאת זכירת עמלק לפני פורים?

    הטקסט מסביר שהמצווה היא להזכיר בפה את מעשה עמלק לפחות פעם בשנה, ואינה מחייבת כשלעצמה לעשות זאת דווקא בשבת שלפני פורים. חכמים קבעו את הקריאה במועד זה כדי לקשור את הציווי בעניין עמלק לסיפור פורים. המן האגגי היה מצאצאי עמלק.

    RavFrandחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  22. כיצד קשור הכינוי של ראש השנה, יום הזיכרון, לדין?

    הזכירה האלוקית מוסברת כהשוואה בין מצבו הנוכחי של העולם לבין הכוונה המקורית בבריאתו. השוואה זו עצמה היא הדין. לגבי כל אדם, היא מעוררת את השאלה אם ניצל את חייו לשם התכלית שלשמה נברא.

    Rabbi Yaakov Asher Sinclairחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  23. כיצד השבת עוזרת להתמודד עם זרם בלתי פוסק של מידע?

    אחת מברכות השבת היא ההפסקה הזמנית של זרם המידע המציף אותנו בימי העבודה. ההפסקה הזאת מסייעת להתמודד עם הזיהום של האווירה החברתית והמוסרית.

    Rabi Berel Weinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  24. מה מחבר בין סעודת פורים, משלוח מנות ומתנות לאביונים?

    הרב דוד נחבר מסביר שמעשים אלו נועדו להפוך יום רגיל ליום של שמחה, משתה ונתינה. לכן הדרישות המינימליות אינן ממצות את מטרתם: ככל שמשקיעים יותר בקיום המצוות הללו, כך משתנה אופיו של היום במידה רבה יותר.

    Rabbi David Nachbarחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  25. מדוע הרמב״ם מתיר לעבוד בפורים ובכל זאת אומר שאין ראוי לעשות זאת?

    הרב דוד נחבר מסביר שפורים הוא ביסודו יום חול, ולכן עשיית מלאכה מותרת בו. אולם מצוות הפורים נועדו להפוך אותו ליום שמחה ומשתה, ועשיית מלאכה אינה תואמת שאיפה זו.

    Rabbi David Nachbarחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  26. איזו משמעות רוחנית רואה המחבר ביין בסעודת פורים?

    היין מופיע בתיאור לאחר חיזוק האמונה, העזרה לנזקקים והחלפת המתנות. מתוך תחושת השמחה והקשר לכל עם ישראל ולה׳, הוא מחזק את הכיוון הרוחני שכבר נוצר.

    Rabbi Label Lamחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  27. אילו ארבע מצוות עיקריות של פורים מונה המאמר?

    יש לשמוע את קריאת מגילת אסתר בלילה וביום ולתת מתנות כספיות לשני עניים. עוד נמנים משלוח של שני סוגי מאכל לפחות לאדם אחד וסעודת חג עם יין.

    Rabbi Label Lamחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  28. מי צם בתענית אסתר ומה משמעות הצום?

    תענית אסתר מתוארת כצום לגברים ולנשים. היא מזכירה שה׳ שומע בעת סכנה וצורך, כפי ששמע בימי פורים. הטקסט מביא גם את משמעות הצום כהגנה מפני קטרוג על חטא בשוגג בפורים, ולדעת מקובלים רבים גם מפני אפשרות של התחדשות גזרת המן.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  29. מדוע נאמר על עמלק גם ״אמחה״ וגם ״תמחה״, ולמה זוכרים אותו לפני פורים?

    הרב שלמה ריסקין מסתמך על ההבחנה בין עם עמלק ההיסטורי לבין האידאולוגיה שלו, שמסר הרב יוסף סולובייצ'יק בשם רבי חיים מבריסק. בספר שמות ה' מבטיח להשלים את המאבק בעם התוקף, ואילו בדברים הציווי עוסק בהתנגדות לאידאולוגיה של כוח ושלילת שליחותו המוסרית של ישראל. לכן שבת זכור שלפני פורים מזכירה את המשימה להפיץ את עקרונות המוסר של התורה לקראת שלום בין העמים.

    Rabbi Shlomo Riskinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  30. כיצד חודש אדר עוזר לשמור על התקווה?

    הרב ברל ויין מסביר שהלוח היהודי אינו רק מציין תאריכים, אלא גם יוצר אווירה פנימית. אדר מביא ציפייה לשמחה, ופורים מבטא את עמידותו ואת המשך קיומו של העם היהודי. לפי קריאה זו, אדר נוסף מאריך את תקופת התקווה והאופטימיות.

    Rabbi Berel Weinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Trumah71, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  31. כיצד שמירת שבת מבטאת אמונה בה׳?

    בהצגת דברי השפת אמת, שמירת שבת מבטאת הכרה בכך שה׳ ברא את העולם, מנהיג אותו ושבת ממלאכת הבריאה ביום השביעי. העונג שלו בשבת מוסבר כנחת רוח מכך שבני אדם מקבלים עליהם את מלכותו מרצונם. אדם וחוה מוצגים כראשונים שקיבלו את השבת מתוך הכרה בה׳ וקבלת עבודתו.

    Rabbi Yehudah Aryeh Leib Altarחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira56, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  32. מדוע נהוג לאכול דגים בשבת?

    הטקסט מציג אכילת דגים, אם אפשר בכל סעודה, כאחת הדרכים המסורתיות לבטא עונג שבת. האדם, הדגים והשבת התברכו בסיפור הבריאה, ולכן חיבורם מבטא ברכה משולשת. עיני הדג הפקוחות מזכירות את השגחת ה' התמידית, במיוחד בשעה שהאדם שובת ממלאכתו. הדגים מזכירים גם את סעודת הלווייתן העתידית של הצדיקים, שכן שבת היא מעין העולם הבא.

    Редакция «Parsha.net»חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira56, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  33. כיצד יכלו מצוות פסח מצרים לסייע לעצם השחרור?

    המחבר מציע לראות במאפייני פסח מצרים אמצעים ליצירת חירות: הדם על המזוזות הבדיל בין היהודים למצרים, והחיפזון דרש ציפייה לעתיד והיערכות לקראתו. קבלת חפצים מן המצרים שינתה עמדות מושרשות, קרבן הפסח היה סעודת בן חורין, ואכילת המצות והמרורים ביטאה שליטה בחוויית העבדות האישית.

    Rav Ezra Bickחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira57, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  34. האם אפשר לראות בפסח שחרור גופני בלבד ובשבועות שחרור רוחני בלבד?

    המחבר רואה בחלוקה הזאת פישוט יתר: קבלת התורה דרשה מראש חירות פנימית, יכולת לבחור ולקבל אחריות. התהליך החל ביציאת מצרים ונמשך בקבלת התורה ובחיים במדבר. יישום התורה בחיי היומיום ממשיך לשחרר את היחיד ואת העם.

    Rav Ezra Bickחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira57, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  35. כיצד שמרו מנהגי שבט על הקשר של יהודים בגלות לארץ ישראל?

    חודש שבט הזכיר ליהודים בגלות את אילנות ארץ ישראל, פירותיה ושדותיה, וחיזק את התקווה שצאצאיהם ישובו לנטוע ולקצור בה. המנהג להעלות על השולחן פירות חדשים, רצוי מארץ ישראל, ביטא אהבה וגעגועים אלה. הקשר נשמר בזכות עיגונו במנהגים, בהלכה ובמחויבות דתית.

    Rabbi Berel Weinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira66, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  36. מה הקשר בין מחלוקות בית שמאי ובית הלל על נרות חנוכה, ברכת האש וראש השנה לאילנות?

    הרב מרדכי ויליג קושר מחלוקות אלו להבחנה בין כוח לפועל: בית שמאי מדגישים את הפוטנציאל, ובית הלל את מימושו. לכן בית שמאי מתחילים בשמונה נרות בחנוכה, מתייחסים בברכת האש לאש הקדומה, וקובעים את ראש השנה לאילנות לאחר שירדו רוב הגשמים. בית הלל מתייחסים להתממשות הנס בהדרגה, לאש בעלת הגוונים הקיימת בפועל ולפריחת האילנות בפועל.

    RAV MORDECHAI WILLIGחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira64, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  37. מדוע חייבים לשתות ארבע כוסות בליל הסדר, אם יש חמש הבטחות של גאולה?

    הרב ריסקין קושר את ארבע הכוסות המחויבות לכך שההבטחה החמישית, להביא את העם לארץ ישראל, לא התקיימה בדור שיצא ממצרים עצמו. לכן הכוס החמישית אינה חובה. הוא מציין שרבים בכל זאת שותים אותה מרצונם.

    Rabbi Shlomo Riskinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira63, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  38. אילו מנהגים שונים לגבי הכוס החמישית מתאר המאמר, ואיזו משמעות הוא מציע לה?

    בנימין לאו מתאר מסורת ספרדית המתירה לשתות כוס חמישית לפי הרצון ולומר עליה שיר הלל, ומסורת אשכנזית המשאירה אותה על השולחן לאליהו הנביא. הוא מציע לקשור את הכוס החמישית לפנייה מרצון אל ארץ ישראל. עוד הוא מציע שמימוש משמעותה דורש הכרה ענווה במקומנו לפני ה׳ והתנהגות חברתית הנובעת מהכרה זו.

    Benjamin Lauחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira67, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  39. כיצד קשורות ארבע הכוסות בליל הסדר להבטחות הגאולה?

    רבי יוחנן בשם רבי בניה קושר את ארבע הכוסות לארבע לשונות הגאולה: ״והוצאתי״, ״והצלתי״, ״וגאלתי״ ו״ולקחתי״. בנימין לאו מביא זאת כאחד ההסברים בתלמוד הירושלמי. הכוסות מזכירות אפוא את הבטחותיו הרצופות של ה׳ לישראל.

    Rabbi Yohanan, quoting Rabbi Benayaחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira67, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  40. מדוע מוזגים בליל הסדר את כוסו של אליהו אך אין שותים אותה?

    המאמר מסביר זאת באמצעות המחלוקת על הכוס החמישית: לדעת רש״י אין לשתותה, הרמב״ם מתיר זאת, והראב״ד רואה בכך מעשה רצוי. מוזגים אותה מתוך כבוד לדעת הרמב״ם והראב״ד, אך אין שותים אותה מתוך כבוד לדעת רש״י. היא נקראת על שם אליהו, משום שמחלוקות הלכתיות שלא הוכרעו עתידות להיפתר עם בואו.

    Sir Jonathan Sacksחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira67, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  41. מדוע היציאה ממצרים עדיין אינה חירות שלמה?

    רב שלום שבדרון מסביר שאפשר לצאת ממצרים בגוף ועדיין לשאת את השפעתה בפנים. ״ולקחתי אתכם לי לעם״ מציין את השלמת הגאולה באמצעות קבלת התורה והמחויבות לה׳. בדרשתו על ארבע הכוסות, אין להשתכר מן הנסים ולחשוב שהמטרה כבר הושגה לפני השלב האחרון הזה.

    Horav Sholom Schwadronחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira68, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  42. מדוע בליל הסדר יש ארבע כוסות יין אך רק שלוש מצות?

    שלוש המצות מקבילות לשלוש לשונות הגאולה הראשונות, המבטאות שחרור מלמעלה שנעשה בידי ה׳. ארבע הכוסות כוללות גם את לקיחת העם להיות עמו של ה׳, שלשמה נדרשה הכנה פנימית של ישראל לקבלת התורה. לכן המצה מתוארת כחסרת טעם, ואילו טעמו המשמח של היין מבטא השתתפות פנימית בגאולה.

    Rabbi Menachem M. Schneersonחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira71, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  43. האם יש בסיס להגשת קוגל נוסף כשראש חודש חל בשבת?

    המנהג הרווח הוא להוסיף לסעודת שבת מאכל מיוחד, כגון קוגל, לכבוד ראש חודש. יש פוסקים הסבורים שיש לדחות את החגיגה לאחר השבת: להאריך את הסעודה השלישית אל תוך הלילה, לערוך מלווה מלכה עשירה או לחגוג ביום ראשון. הוספת מאכל בשבת עצמה נשענת על הבנת הר״ן שדין הדחייה מתייחס לסעודת עיבור החודש ולא לסעודת ראש חודש הרגילה, והמאמר מביא לכך גם סיוע מן הזוהר.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira73, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  44. איזה מאכל מוסיפים לכבוד ראש חודש שחל ביום חול?

    האליה זוטא מסביר שיש להוסיף מנה שבדרך כלל אינה מוגשת באותו יום. המאמר מביא את מנהגו של הרב נסים קרליץ להחליף בראש חודש את מנת הדג הרגילה של ימות החול במנת בשר. הבן איש חי מבהיר שעני אינו חייב להוציא סכום משמעותי, ודי שיוסיף פרי לסעודתו הרגילה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira73, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  45. האם יש מנהג ללבוש בגדים נאים יותר בראש חודש?

    כף החיים מביא פוסקים שלפיהם יש ללבוש בראש חודש חלק מן הבגדים הנאים לכבוד היום. המחבר נזכר ביהודים חשובים שחבשו כובעי שבת, בעוד שאר לבושם נשאר של חול.

    Kaf Hachayimחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira73, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  46. האם אכילת כריך בשרי ליד שולחן העבודה היא דרך ראויה לכבד את ראש חודש?

    לפי כף החיים, זו אינה הדרך הראויה לציין את ראש חודש. יש לא רק להוסיף מאכל מיוחד, אלא גם לאכול את הסעודה בדרך מכובדת, בישיבה מסודרת ליד שולחן כפי שאוכלים בסעודות שבת ויום טוב.

    Kaf Hachayimחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira73, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  47. מדוע מציינים את ראש חודש באוכל מיוחד?

    הכלבו מביא שני טעמים: ראש חודש הוא יום כפרה, וכיבודו מוסיף לכפרתו; נוסף על כך, החגיגה מזכירה להתפלל מוסף. האליה רבה מסביר שהמאכל המיוחד הוא זכר לסעודת עיבור החודש, שנועדה לפרסם את אורך החודש. הסעודה הנהוגה מזכירה אותה אך אינה משחזרת את דיניה המיוחדים.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira73, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  48. האם חייבים לערוך בראש חודש סעודה מיוחדת עם לחם?

    אין חובה לאכול סעודה עם לחם בראש חודש, אך אסור לצום בו. הטור רואה באכילה מיוחדת תקנת חכמים, ואילו הבית יוסף מערער על מידת ההוכחה ממקורותיו, ויש ראשונים שאינם רואים בכך תקנה מחייבת. עם זאת, השולחן ערוך מציין מצווה להרבות בסעודה לכבוד ראש חודש, ומקורות אחרים מתארים סעודה נאה כמנהג משובח.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira73, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  49. כיצד יכול דרכון רגיל להזכיר לנו את עבודתנו הרוחנית?

    רבי ברל ויין מציע דימוי של דרכון רוחני שאנו מחדשים מדי שנה בימי הדין והרחמים. הדימוי מעורר אותנו להתבונן בחוויותינו, בהצלחותינו ובאכזבותינו, ולזכור שחיינו בעולם הזה הם מסע.

    Rabbi Berel Weinחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira73, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  50. כיצד הזמנת אליהו הנביא לסדר קשורה להכנה שלנו לגאולה?

    המחבר מציע שהמנהג קשור להבטחת מלאכי על בוא אליהו, שישיב את לבבות האבות והבנים זה אל זה. התקווה לגאולה השלמה דורשת גם תשובה מצידנו, כפי שהיה ביציאת מצרים. ההכרה בה׳ צריכה להפוך לדרך חיים המבטאת נכונות לקיים את חובות הברית.

    menachemחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Vaeira72, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

נושאים