Skip to main content
.

חגים ומועדים — עמוד 10

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

24 399 רשומות

  1. מדוע קוראים את התוכחה שבבחוקותי לפני שבועות?

    עזרא ובית דינו תיקנו לקרוא את התוכחה לפני שבועות, מפני ששבועות, כמו ראש השנה, הוא יום דין. הקריאה מבטאת תפילה שהגזרות הרעות יסתיימו עם התקופה החולפת, ושהתקופה החדשה תביא ברכות. שמירת סדר זה עשויה לחייב חיבור של פרשות שבוע.

    Rabbi Yaakov Neuburgerחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai72, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  2. מדוע הצלת נינוה לא הייתה ביטול של נבואת יונה?

    הנבואה שנינוה נהפכת יכלה להתפרש הן כהחרבת העיר והן כשינוי דרכם של תושביה באמצעות תשובה. יונה הבין אותה בתחילה כנבואת חורבן, אך התושבים שבו בתשובה וניצלו. האפשרות של מהפך המציל את העיר הייתה אפוא כלולה כבר בנבואה המקורית.

    Rabbi Mendel Weinbachחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai70, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  3. על מה יש להודות לאלוהים בחגיגת השיבה לירושלים?

    הרב יהודה עמיטל קורא לראות בשיבה לירושלים ובחידוש חיי השמחה בה ביטוי להנהגת אלוהים. הוא מדגיש שאין לייחס את התפתחות העיר לפוליטיקאים בלבד, ומזכיר את הפחד שקדם לשחרורה. ההודיה על מה שכבר התרחש מצטרפת לתפילה להגשמת הנבואה במלואה ולבניין המקדש.

    Harav Yehuda Amitalחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai67, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  4. מדוע בשר הקרבנות והיין קשורים לשמחת יום טוב?

    השם משמואל, המביא את דברי אביו האבני נזר, מסביר ששמחת יום טוב צריכה להתעורר בפנימיות האדם ורק אחר כך להתבטא בשירה ובריקוד. קדושת בשר הקרבנות עוררה שמחה פנימית כזו. לאחר חורבן המקדש היין ממלא תפקיד זה, בכך שהוא מגלה רגשות פנימיים ומסמל את הרוחניות בהשתבחותו עם הזמן.

    Shem MiShmuel; Avnei Nezerחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai67, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  5. מדוע קוראים את פרשיות התוכחה לפני שבועות ולפני ראש השנה?

    עזרא תיקן לקרוא את התוכחה שבבחוקותי לפני שבועות ואת התוכחה שבכי תבוא לפני ראש השנה. הקריאות מזהירות מפני תוצאות עזיבת התורה והמצוות לפני יום מתן תורה ולפני יום הדין. הכותב רואה בהן גם קריאה לחדש את המחויבות לברית עם ה׳.

    Rabbi Yakov Haberחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  6. מהי משמעות קבלת התורה מחדש בימי מרדכי ואסתר?

    המאמר מציג זאת כחידוש הנאמנות לברית שכבר נכרתה עם ה׳. רבא מסביר שהיהודים אישרו מחדש את קבלת התורה הקודמת שלהם. הרב הרשל שכטר מביא נוסח מתקופת הגאונים שלפיו סעודת פורים חוגגת את קבלת התורה המחודשת הזאת.

    Rabbi Yakov Haberחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  7. כיצד קביעת הלוח היהודי קשורה לחיים הפנימיים של ישראל ולהשפעתו על העולם?

    בהסבר זה הירח מסמל את עם ישראל, והשמש מסמלת את אומות העולם. קביעת המולד מקבילה לתורה הפנימית של ציון וללוח המיוחד של ישראל. הוספת חודש כדי לתאם את שנת הלבנה עם שנת החמה מבטאת את הקשר בין ישראל לעמים ואת המסר האוניברסלי של ירושלים.

    Rav Kookחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai78, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  8. מדוע ל״ג בעומר יכול לאחד יהודים בעלי אורחות חיים שונים מאוד?

    רב שמואל ברזיל מציע שגילוי סודות התורה בידי רבי שמעון עוזר גם לנו להביט מעבר להבדלים החיצוניים. ביום ההילולה שלו אפשר לראות מבעד ללבוש, למנהגים ולהשתייכות הקבוצתית את נשמתו הפנימית של יהודי אחר. מבט כזה מאפשר לחוש במקור המשותף של הנשמות וביופיו של אדם הנראה מבחוץ זר לנו.

    Rav Shmuel Brazilחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai81, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  9. מדוע נאמר בדיינו שגם עצם הקירוב להר סיני היה מספיק?

    רב שמואל ברזיל מסביר שבהר סיני הגיע עם ישראל לאחדות יוצאת דופן, כאיש אחד בלב אחד. לשון היחיד בתיאור חניית ישראל מול ההר מבטאת מצב זה. עצם ההגעה לקרבה כזאת ולמציאת חן הדדית הייתה טובה הראויה להודאה, גם בפני עצמה וללא קבלת התורה.

    Rav Shmuel Brazilחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai81, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  10. מה מלמד המעבר מעומר השעורים לשתי הלחם מחיטה בשבועות?

    השעורה, המתוארת כמאכל בהמה, והחיטה, המתוארת כמאכל אדם, מסמלות את השינוי הפנימי שהתורה דורשת. בתקופת ספירת העומר על האדם להתגבר על הדחף לסיפוק עצמי, לקיים מצוות במשמעת פנימית ולנהוג בזולת בענווה ובאיפוק.

    Rabbi Koenigsbergחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai80, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  11. מה משותף ליובל וליום הכיפורים?

    המהר״ל מסביר ששניהם מבטאים חזרה אל המקור. ביובל שדות האחוזה חוזרים למשפחותיהם המקוריות, והעבד העברי יוצא לחירות ושב לביתו. ביום הכיפורים האדם שב אל הקב״ה ואל טהרת הקשר עמו, ולכן דווקא ביום זה נכנסים דיני היובל לתוקף.

    Maharalחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai80, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  12. מדוע מכריזים על חירות היובל דווקא ביום הכיפורים?

    בעשרת הימים הראשונים של שנת היובל העבדים כבר אינם עובדים, אך עדיין נשארים אצל אדוניהם וחוגגים את חירותם. החגיגה המשותפת והמתנות הנדיבות בעת הפרידה מסייעות לרפא את פצעי הפערים החברתיים ולהביא לפיוס בדרכי שלום. לכן הכרזת החירות ביום הכיפורים מבטאת כפרה לא רק על חטאי היחיד אלא גם על חטאי החברה.

    Rav Kookחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai85, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  13. מדוע חישוב ברכת החמה קשור לבריאת העולם באביב, ואילו תפילת ראש השנה קשורה לסתיו?

    בהסבר ברכת החמה המאמר הולך לפי דעת רבי יהושע שהעולם נברא בניסן. בחישובי המולד ובתפילת ראש השנה הוא מציין שהולכים לפי דעת רבי אליעזר שהעולם נברא בתשרי. כך משתמשים בהקשרים שונים בדעות שונות על זמן הבריאה.

    Rabbi Dovid Heberחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Birchas Hachama 5769, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  14. כיצד יכולה ברכת החמה לחול אחרי פסח, אם פסח חייב לחול באביב?

    המאמר מסביר שמשתמשים כאן בשני חישובים שונים של התקופה. ברכת החמה נקבעת לפי תקופת שמואל, ואילו הלוח והמועדים נקבעים לפי תקופת רב אדא, הקרובה יותר לחישוב האסטרונומי. לכן תקופת ניסן של שמואל יכולה לחול אחרי פסח, בלי לפגוע בדרישה שפסח יחול באביב.

    Rabbi Dovid Heberחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Birchas Hachama 5769, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  15. מדוע מברכים ברכת החמה פעם ב־28 שנה?

    החישוב מבוסס על שנת חמה של 365 ימים ושש שעות, ולכן תחילת האביב זזה בכל שנה ביום אחד בשבוע ובשש שעות. לאחר 28 שנה היא חוזרת ליום שלישי בשעה שש בערב, תחילת יום רביעי ההלכתי — נקודת המוצא הקשורה במאמר לבריאת המאורות. את הברכה אומרים בבוקר שלמחרת.

    Rabbi Dovid Heberחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Birchas Hachama 5769, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  16. מדוע שגיאה קטנה באורך השנה עלולה להיות משמעותית ללוח השנה?

    אלי טורקל מבחין בין שגיאה קטנה במדידה בודדת לבין הצטברות שגיאות לאורך זמן. לדבריו, קירוב המתאים לתקופה קצרה עלול ליצור במשך מאות שנים סטיות ניכרות, בין היתר בזמן תחילת שאלת טל ומטר ובמיקומו העונתי של פסח.

    Eli Turkelחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Birchas Hachama 5769, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  17. מדוע התאריך האזרחי של ברכת החמה נשאר קבוע זמן רב ואז משתנה?

    חישוב שמואל מבוסס על שנה בת 365 ורבע ימים, ולכן תאריכיו תואמים בקירוב את הלוח האזרחי. אולם בלוח הגרגוריאני שנת מאה שאינה מתחלקת ב־400 אינה מעוברת; השמטת היום הנוסף דוחה את התאריך האזרחי של ברכת החמה ביום אחד.

    Dr. Julian Schamrothחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Birchas Hachama 5769, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  18. מדוע מספר השנה העברית שבה מברכים ברכת החמה אינו מתחלק ב־28 ללא שארית?

    שמרוט מסביר שמניין השנים מתחיל בשנה הראשונה ואין בו שנת אפס. לכן המחזור המלא הראשון מסתיים בשנת 29, ומספרי השנים הבאות של ברכת החמה נותנים שארית אחת בחלוקה ל־28.

    Dr. Julian Schamrothחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Birchas Hachama 5769, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  19. מה ההבדל בין חישובי הלוח של שמואל ושל רב אדא בר אהבה?

    לפי תיאורו של שמרוט, השנה של רב אדא בר אהבה קצרה בכחמש דקות משנת שמואל ומדויקת יותר ביחס לשנת השמש. חישוב שמואל משמש לברכת החמה ולקביעת זמן שאלת טל ומטר, ואילו חישוב רב אדא משמש לשאר חישובי הלוח.

    Dr. Julian Schamrothחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Birchas Hachama 5769, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  20. מדוע משתמשים בברכת החמה באורך השנה המקורב של שמואל?

    שמרוט מסביר שהערך של 365 ורבע ימים היה נוח יותר לחישוב, במיוחד לאנשים ללא הכשרה מתמטית שנזקקו לחישובים לצורך קיום מצוות. הוא מציין גם שאורך שנה זה כבר היה בשימוש אצל הרומאים.

    Dr. Julian Schamrothחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Birchas Hachama 5769, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  21. האם ביום ברכת החמה אפשר לראות תופעה אסטרונומית יוצאת דופן?

    לפי הסברו של שמרוט, לא מתרחשת תופעה נראית יוצאת דופן: גרמי השמים אינם מסתדרים בתבנית מיוחדת ואינם משחזרים את סידורם בזמן הבריאה. ברכת החמה היא אירוע רוחני המעניק הזדמנות להודות לה׳ על ברואיו.

    Dr. Julian Schamrothחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Birchas Hachama 5769, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  22. מדוע ברכת החמה קשורה לניסן, אם ראש השנה בתשרי נקרא יום הולדת העולם?

    שמרוט מסביר זאת באמצעות ההבחנה בין המחשבה על הבריאה לבין מעשה הבריאה עצמו. בהצגתו את הדיון התלמודי, תשרי קשור למחשבת הבריאה של ה׳, ואילו ניסן קשור למימושה.

    Dr. Julian Schamrothחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Birchas Hachama 5769, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  23. מהי ברכת החמה, ומדוע מברכים אותה פעם ב־28 שנה?

    ברכת החמה היא ברכה המבטאת הכרה בגבורת ה׳ ובבריאת העולם על ידו. לפי חישוב של שנה בת 365 ורבע ימים, תקופת ניסן זזה בכל שנה ביום ובשש שעות ביחס לימי השבוע, וחוזרת לזמנה המקורי בתחילת היום הרביעי לאחר 28 שנה.

    Dr. Julian Schamrothחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Birchas Hachama 5769, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  24. כיצד לומדים על ביקור אצל הרב בחג מפסוק המזכיר רק ראש חודש ושבת?

    הריטב״א מבחין בין מרחקים: רב הנמצא בעירו מבקרים בכל יום, רב שמחוץ לעיר אך בתוך תחום שבת מבקרים בשבת ובראש חודש, ורב רחוק יותר מבקרים בחג, תוך הגעה בדרך מותרת. המהרש״א לומד את חיוב החג בקל וחומר מראש חודש, ואילו הטורי אבן מפרש שהמילה ״שבת״ בפסוק זה מציינת יום טוב. העץ יוסף בשם איי הים מסביר את ההבדל באמצעות הימים הפנויים ממלאכה: שבת וראש חודש לאישה שבסיפור, ושבת ויום טוב לגברים. חנוכת התורה מסביר שהחג אינו מוזכר מפני שאז התלמידים נמצאים אצל רבם, ולפי גישתו אין ראוי לאישה לבקר בנוכחותם; מכאן עצמו משתמע חיוב התלמידים לבקר בחג.

    RITVA; MAHARSHA; TUREI EVEN; ETZ YOSEF; IYEI HA'YAM; CHANUKAS HA'TORAHחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  25. כיצד יכולה הסוכה לעורר צמיחה רוחנית לאחר נפילה?

    הרב פנחס וינסטון מציע הקבלה בין ענני הכבוד שחזרו לבין הלוחות השניים שניתנו לאחר חטא העגל. הוא מעלה אפשרות שגם העננים שחזרו, כמו הלוחות השניים, שיקפו מדרגה רוחנית נמוכה יותר. כשם ששברי הלוחות הראשונים נשמרו כדי לעורר שאיפה למדרגות גבוהות, כך המבט מן הסוכה לשמים זרועי הכוכבים יכול להזכיר את המעלה הקודמת ולעודד לשאוף אליה מחדש.

    Rabbi Pinchas Winstonחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  26. כיצד מסביר הגר״א את מועד תחילת חג הסוכות?

    הגר״א מסביר שענני הכבוד הסתלקו לאחר חטא העגל וחזרו כאשר התחילה מלאכת המשכן. לאחר יום הכיפורים באו הציווי על הבנייה, איסוף התרומות והכנת החומרים; המלאכה עצמה החלה בחמישה עשר בתשרי. לכן סוכות חל ביום חזרת העננים שהסוכה מזכירה.

    Gra (Vilna Gaon)חגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  27. מדוע חוגגים את סוכות בסתיו, אף שיציאת מצרים הייתה באביב?

    אחד ההסברים המובאים הוא שהמעבר לסוכה בסתיו מבהיר יותר שהמטרה היא קיום המצווה. באביב אפשר היה לראות בכך מעבר עונתי רגיל לשם נוחות. בסתיו ברור יותר, הן לסובבים והן לאדם עצמו, שהישיבה בסוכה נעשית לשם המצווה.

    Rabbi Pinchas Winstonחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  28. מדוע אכילה בערב יום הכיפורים יכולה להיחשב כצום?

    רבי אלימלך מליז׳נסק מסביר זאת מתוך תחושת קדושתו של היום המתקרב. למי שמכיר בעומק את רוממות היום, עצם האכילה נעשית קשה ומקבלת אופי של עינוי.

    Rebbe Elimelech of Lizenskחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  29. כיצד יציאה לסוכה ליד הבית יכולה להיחשב לגלות?

    המאמר מסביר שתאוות הרכוש גורמת לאדם לראות בזולת מתחרה ומולידה שנאת חינם המביאה לגלות. הישיבה בסוכה זמנית מחלישה את תחושת הבעלות והכוח וממחישה את הפגיעוּת ואת התלות בהגנת ה׳. לכן גם יציאה קצרה מן הבית יכולה לעורר את תחושת הגלות המאחדת בין אנשים ולתקן את סיבתה.

    Rabbi Yaakov Asher Sinclairחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  30. באיזה מובן החגים הם מפגש עם הקב״ה?

    המילה מועד מציינת זמן מפגש: כל חג נושא את הכוח הרוחני של האירוע הראשון שאותו הוא מציין. קיום מצוות החג מחבר את האדם לכוח הזה, והשפעתו יכולה ללוות אותו במשך השנה כולה. הביטוי מקראי קודש מתבאר גם כקריאות לקדושה המושכות את האדם אליה.

    Rabbi Yaakov Asher Sinclairחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  31. מדוע חוגגים סוכות בתשרי אם ענני הכבוד הופיעו לאחר יציאת מצרים בניסן?

    הגאון מווילנה מסביר שלאחר חטא העגל הסתלקו ענני הכבוד, והם שבו רק עם תחילת בניית המשכן. לאחר שמשה ירד ביום הכיפורים, העם קיבל את הציווי על הבנייה והביא תרומות. הבנייה החלה בחמישה עשר בתשרי, ואז חזרו העננים. חג הסוכות מציין את החזרה לחסות בצל השכינה.

    Gaon of Vilnaחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor56, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  32. מדוע דווקא לגבי שבועות נאמר ״בעצם היום הזה״?

    הגרי״ז מבריסק מסביר זאת באמצעות האפשרות לקדש חודש למפרע על סמך עדות עדים. החלטה כזאת עשויה לשנות את קביעת מועדו של חג אחר גם לאחר שכבר נחוג. שבועות נקבע על פי הספירה מהקרבת העומר, וכשהוא מגיע כבר אי אפשר לשנות את קביעת חודש ניסן. לכן ביום החג עצמו מועדו כבר נקבע באופן סופי.

    The Gri"z Ha Levy of Briskחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor56, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  33. מדוע חוגגים את יציאת מצרים באביב, ומדוע ספירת העומר מובילה ממנה לשבועות?

    המחבר מציע לראות בגאולה באביב את ראשית צמיחתו הרוחנית של העם, במקביל להתחדשות הצמיחה בטבע. החירות שהושגה ביציאת מצרים צריכה להוביל למטרות נעלות יותר. שבעת השבועות של ספירת העומר מדגישים שמתן תורה הוא השלמת התהליך שהחל בגאולה, כשם שקציר התבואה משלים את הצמיחה שהחלה באביב.

    menachemחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor56, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  34. כיצד לוח השנה שבתורה משלב חודשי ירח ועונות שמש?

    התורה מתארת את החגים באמצעות שנת השמש ועונותיה החקלאיות וגם באמצעות מחזור הירח החודשי. תחילתו של כל חודש נקבעת בידי בית הדין בקידוש החודש. שני המחזורים מתואמים באמצעות הוספת חודש מדי פעם, בעיבור השנה.

    Menachem Leibtagחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor56, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  35. מדוע דיני החגים מפוזרים בספרים שונים בתורה?

    מנחם ליבטג מסביר שפיזור זה מאפשר לכל ספר להתמקד בהיבט אחר של החגים. למשל, בפרשיות הנזכרות בשמות ובדברים, שלושת הרגלים מתוארים לפי עונות השנה החקלאיות, והמצווה המרכזית הנידונה היא העלייה לרגל למקום המקדש.

    Menachem Leibtagחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor56, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  36. מדוע בני דורות שונים מתקשים לפעמים להבין את משמעות העצמאות?

    הרב יהודה עמיטל מסביר שמי שחוו השפלה עלולים להיות מוצפים כל כך בשמחת השחרור, עד שלא יתבוננו במשמעות הרחבה של הריבונות החדשה. לעומתם, מי שנולדו לחירות עלולים לקבל את העצמאות כמובנת מאליה. שני הדורות צריכים לברר את מטרת השלטון העצמי ואת ביטויה בבניית חברה צודקת.

    HARAV YEHUDA AMITALחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor60, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  37. מהי המחלוקת על המשך ספירת העומר לאחר החמצת יום שלם?

    הבה״ג סבור שמי שהחמיץ יום שלם מפסיק לספור, משום שכבר אין שבעה שבועות תמימים. תוספות דוחים את פסקו, והמאמר דן אם התמימות מתייחסת לימים הבודדים או לתקופת השבועות כולה. המחבר מסביר את היגיון הבה״ג בכך שהמילה ״תמימות״ נאמרה דווקא לצד ״שבע שבתות״. לא מובאת כאן הכרעה מעשית סופית במחלוקת.

    Rabbi Eliezer Chryslerחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor60, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  38. מדוע ספירת העומר מתחילה בלילה אף שקרבן העומר מוקרב ביום?

    הגמרא משלבת את הדרישה לשבעה שבועות תמימים עם הציווי לספור מיום הבאת העומר. מתחילים לספור בלילה, מיד לאחר קצירת השעורים, כדי שלא יחסר תחילתו של פרק הזמן. הקרבת העומר עצמה נעשית למחרת ביום.

    Rabbi Eliezer Chryslerחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor60, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  39. כיצד הפריך רבן יוחנן בן זכאי את הטענה ששבועות חייב לחול ביום ראשון?

    הבייתוסים טענו שמשה קבע את שבועות אחרי שבת מתוך אהבתו לישראל, כדי לתת להם שני ימי מנוחה רצופים. רבן יוחנן בן זכאי השיב בשאלה על ארבעים השנים במדבר; המחבר מסביר שהשהייה במדבר וגם קביעת המועדים היו בידי ה', ולא בידי משה. הוא גם השווה בין הציווי לספור חמישים יום לציווי לספור שבעה שבועות: לפעמים הספירה חופפת לשבועות המתחילים ביום ראשון ולפעמים היא מתחילה באמצע השבוע.

    Raban Yochanan ben Zakaiחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor60, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  40. מה מזכיר שופר ראש השנה, המכונה "זכרון תרועה"?

    התשובה קושרת ביטוי זה לעקדת יצחק. קול השופר משמש זיכרון לעקדה.

    Rashiחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor57, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  41. על כמה ימים, מלבד שבת, אומרת התורה שמלאכה אסורה?

    בתשובה מצוינים שבעה ימים. המניין מתייחס לימים המנויים בוויקרא כג, ז–לו, בלי לכלול את השבת.

    Rashiחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor57, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  42. מה הקשר בין המשמעות ההיסטורית למשמעות החקלאית של שלושת הרגלים?

    המהר"ל מקשר את פסח, שבועות וסוכות להיווצרות, לבשלות ולסיום הקיום. תחילת הצמיחה באביב מקבילה להולדת עם ישראל ביציאת מצרים, והקציר לבשלותו בקבלת התורה. אסיף התבואה מזכיר את סיום החיים בעולם ואת השיבה לבורא; הסוכה הארעית מבטאת את תלות האדם בהגנת ה'.

    The Maharalחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor57, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  43. כיצד קשורה ספירת העומר לעונת הקציר?

    המהר"ל מסביר שהספירה מתחילה בקציר השעורים הראשון לאחר היום הראשון של פסח. היא משתרעת על פני עונת הקציר עד שבועות, חג קציר החיטים, ומקשרת בין תחילתה להשלמתה.

    The Maharalחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor57, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  44. כיצד סייעה ספירת העומר לקבוע את מועד שבועות בעונת העבודה החקלאית?

    רבי יהודה החסיד מסביר שלאחר פסח, בגלל העבודה בשדות, היה קשה למצוא די שליחים להודיע על ראש החודש בכל העיירות הקטנות. על תחילת ניסן הודיעו לפני התקופה העמוסה הזאת. לכן ספירת ארבעים ותשעה ימים מהיום השני של פסח אפשרה לאנשים לדעת בעצמם מתי יחול שבועות.

    Rebbi Yehudah Hechasidחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor57, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  45. כיצד המילה "תעבדון" רומזת לחמישים הימים עד מתן תורה?

    שיבולי הלקט מצביע על האות נו"ן הנוספת בסוף המילה "תעבדון" שבהבטחה לעבוד את ה' על ההר. ערכה המספרי הוא חמישים, כרמז לארבעים ותשעת ימי ספירת העומר ולחג השבועות הבא אחריהם.

    Shibbolei Haleketחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor57, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  46. מהי המשמעות הפנימית של ספירת העומר לקראת שבועות?

    ספר החינוך מסביר שהספירה מבטאת ציפייה נלהבת לתורה לאחר השחרור ממצרים. בספירת הימים עד שבועות בכל שנה אנו מבטאים את הכמיהה שלנו לתורה.

    The Chinuchחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor57, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  47. היכן מוצאים המפרשים בתורה רמז לחג המציין את מתן תורה?

    רש"י מפרש את ההבטחה לעבוד את ה' על ההר לאחר היציאה ממצרים כמתייחסת לקבלת התורה. אבן עזרא קושר את דברי משה לפרעה על חג לה' לאותו אירוע. כך מצביע המאמר על רמז לחג המציין את מתן תורה.

    Rashi; Ibn Ezraחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor57, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  48. אילו אירועים מזכירים שלושת הרגלים?

    פסח מזכיר את יציאת מצרים, וסוכות מזכיר את דאגת ה' ואת המחסות שהגנו על ישראל במסעם במדבר. שבועות מציין את מתן תורה בסיני; המאמר מציין שקשר זה מופיע בתלמוד ובתפילות, אף שהתורה אינה אומרת אותו במפורש.

    Mordecai Kornfeldחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor57, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  49. מדוע התורה אינה מציינת במפורש את תאריך נתינתה?

    המאמר מסביר שאין לראות במתן תורה רק אירוע חד־פעמי מן העבר. על האדם לקבל את התורה בכל יום כאילו הוא שומע אותה לראשונה בסיני. ההשוואה לנשימה מדגישה שהתורה חיונית לחיים, ואינה עיסוק לבחירה שעלול להימאס.

    Rabbi Yaakov Asher Sinclairחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor57, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  50. מדוע לומדים בליל שבועות גם תורה שבכתב וגם תורה שבעל פה?

    בהסבר הרב סולובייצ׳יק, התורה שבכתב מייצגת את מידת הדין, משום שהיא מגדירה במפורש אשמה ועונש, ואילו התורה שבעל פה מייצגת רחמים. לכן סדר הלימוד הקבלי המתואר מתחיל בתורה שבכתב וממשיך בתורה שבעל פה, כדי להמתיק את הדין ברחמים. לקראת קריאת התורה בבוקר על מתן תורה, לימוד הלילה כבר ביטא את השילוב הזה.

    HaRav Soloveichikחגים ומועדיםעוד

    מקור: Parsha.net — Emor57, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

נושאים