הלכה — עמוד 20
שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.
72 366 רשומות
האם מותר לברך ברכת המזון וברכות אחרות בשכרות?
לכתחילה יש לברך ברכת המזון לפני שמגיעים לשכרות המונעת דיבור מכובד לפני אדם חשוב. אם כבר הגיעו למצב זה, בכל זאת יש לברך ברכת המזון. כך גם לגבי ברכה אחרת שכבר התחייבו בה, כגון ברכה אחרונה לאחר אכילה, אף שלכתחילה אין להגיע למצב זה לפני אמירת ברכות. דין זה אינו עוסק במצב הנפרד של אובדן מוחלט של המודעות לסביבה.
מקור: Parsha.net — TetzavePurim83, עמ׳ 17 · פתיחה והורדת PDF
כיצד קובעים למעשה כמה לשתות בפורים?
המאמר מביא דעות שונות, ובהן ההמלצה לשתות יותר מן הרגיל ולישון; המשנה ברורה מביא את הפרי מגדים המגדיר דרך זו כראויה. מי שיודע שהשכרות תביא אותו לזלזול במצוות, להחמצת תפילה או לקלות ראש יתרה, לא ישתכר. מסקנת המאמר תולה את האפשרות להרבות בשתייה בהתקרבות לה׳ ובהיעדר חשש לפגיעה בקיום המצוות.
Rabbi Avraham Rosenthalהלכהעוד
מקור: Parsha.net — TetzavePurim83, עמ׳ 17 · פתיחה והורדת PDF
כיצד אפשר להבין ״עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי״ בלי לחייב שכרות גמורה?
המאמר מביא כמה פירושים: חוסר יכולת לומר כראוי את כל שורות הפיוט, לחשב ולהשוות את הגימטריות של שני הביטויים, או לזכור את סדרם. המשותף לפירושים הוא ירידה מסוימת בצלילות המחשבה. אין צורך בשכרות גמורה כדי להגיע למצב זה.
Rabbi Avraham Rosenthalהלכהעוד
מקור: Parsha.net — TetzavePurim83, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF
האם המקורות מחייבים להשתכר ממש בפורים?
המאמר מביא מחלוקת בפירוש המילה ״לבסומי״: רש״י ופוסקים נוספים מפרשים אותה כהשתכרות, ואחרים מפרשים אותה כשמחה באמצעות שתייה מעבר לרגיל. גם בקרב המקבלים את הפירוש הראשון יש מחלוקת: יש הרואים בסיפור רבה ורבי זירא ראיה שהחיוב בוטל בשל תוצאותיו המזיקות, ואחרים רואים בו חיזוק לפירוש המילולי. לפי הגישה השנייה, לא ייתכן שחז״ל חייבו שכרות העלולה להביא לעבירות חמורות.
Rabbi Avraham Rosenthalהלכהעוד
מקור: Parsha.net — TetzavePurim83, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF
כיצד מציינים את שושן פורים מבחינת שמחה ותפילה?
הטקסט מציין שיש עניין של שמחה גם בשושן פורים. ביום זה אין אומרים תחנון ולמנצח.
מקור: Parsha.net — TetzavePurim83, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF
האם נשים חייבות לשמוע פרשת זכור, ומה יעשו אם אינן יכולות להגיע?
חיוב הנשים במצווה זו נתון במחלוקת. בקהילות רבות נהוג שנשים משתדלות להגיע לקריאה, ובחלקן עורכים עבורן קריאה נפרדת, אף שיש המייעצים להימנע ממנהג זה. אם אישה לא שמעה את הקריאה, פוסקים רבים ממליצים שתקרא את הפסוקים מתוך חומש.
מקור: Parsha.net — TetzavePurim83, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF
למה יש לשים לב בקריאת פרשת זכור, ומה יכול לעשות איש שהחמיץ אותה?
בקריאה המיוחדת של פרשת זכור מקיימים את מצוות התורה לזכור את מחיית עמלק. בעל הקורא צריך לכוון להוציא את השומעים ידי חובה, ועליהם להבין את משמעות הפסוקים. איש שהחמיץ את הקריאה בשוגג יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה בבוקר פורים, לאחר שיבקש מבעל הקורא לכוון להוציאו במצווה זו.
מקור: Parsha.net — TetzavePurim83, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF
כיצד מתחלקות מצוות פורים בירושלים כשט״ו באדר חל בשבת?
את המגילה קוראים ביום חמישי בלילה וביום שישי בבוקר, ומתנות לאביונים נותנים ביום שישי; הקריאה מוקדמת מחשש לטלטול המגילה בשבת במקום שאין בו עירוב. בשבת מוסיפים ״על הניסים״ בברכת המזון, קוראים ״ויבוא עמלק״ למפטיר וחוזרים על הפטרת פרשת זכור. את סעודת פורים מקיימים ביום ראשון, לאחר שמקיימים משלוח מנות; ביום זה כבר אין אומרים ״על הניסים״ בתפילה או בברכת המזון. חלוקה זו נקראת פורים משולש.
האם המנהג לקחת זה מזה דברים קטנים בפורים מצדיק עבירה על ההלכה?
מהר״י ברין מסביר שמנהג זה בקהילות מסוימות מבוסס על השתתפותם מרצון של כל המעורבים. לכן אין ללמוד ממנו היתר לעבור על ההלכה, ובכלל זה להצדיק תחפושות שהיתרן מוטל בספק. הרמ״א מסיים את הדיון בתזכורת ששמחת עבודת ה׳ צריכה להיות מלווה ביראה מפניו.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF
על מה מבוסס הפטור מתשלום על נזק שנגרם במהלך שמחה?
רבנו שמשון פוטר משתתפים בחתונה מתשלום על נזק שגרמו לרכושם של משתתפים אחרים מחמת השמחה. מספר האגודה משתמע שהבסיס לפטור הוא השתתפות מרצון מתוך ידיעה על השלכות אפשריות בגוף או בממון. הרמ״א מביא דינים אלו ומסייג שבית דין רשאי לקבוע כללים לריסון התנהגות זו, ובנפרד מזכיר פטור על נזק לרכוש שנגרם מחמת שמחת פורים.
Rabbeinu Shimshon; Sefer HaAgudah; Ramaהלכהעוד
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF
האם יש היתר ללבוש בפורים תחפושת שיש בה שעטנז?
ר׳ איסרליש מציע היתר המבוסס על ההבחנה בין לבישת בגד לשם לבישה לבין לבישתו למטרה אחרת, ובמקרה זה לשם חגיגת פורים. בהגהותיו לשולחן ערוך הוא מתיר לסמוך על סברה זו כאשר השעטנז שבתחפושת אסור מדרבנן בלבד. ההיתר המובא כאן מוגבל למקרה זה.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF
האם מותר להתחפש בפורים בבגדי המין השני?
ר׳ יהודה מינץ מתיר לגבר ללבוש בגדי אישה לצורך שמחת פורים, משום שמטרתו להשתתף בחגיגה ולא להתייפות; הרמ״א מביא היתר זה. הב״ח חולק: כאשר הכוונה היא להיראות כבן המין השני, המניע החגיגי אינו מבטל את האיסור. הוא מבחין בין תחפושת כזאת לבין לבישה ללא כוונה להיראות כאישה, או בגד המשמש אך ורק להגנה מפני פגעי מזג האוויר; המשנה ברורה מביא את דעתו.
R. Yehuda Mintz; Rama; R. Yoel Sirkesהלכהעוד
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF
כמה יין ראוי לשתות בפורים, ומתי עדיף להימנע משתייה?
הרמב״ם כותב שיש לשתות יין עד שישתכר ויירדם; מהר״י ברין מפרש שהכוונה היא להגביל את השתייה לכמות המביאה לידי ישנוניות. הרמ״א מורה לשתות יותר מן הרגיל ולהירדם, בלי להגיע לשכרות, ובתנאי שהכוונות יהיו ראויות. ר׳ אברהם דנציג, שפסיקתו מובאת במשנה ברורה, קובע שאם השתייה תביא להזנחת מצווה או לקלות ראש, עדיף להימנע מכך.
Rambam; Mahari Brin; Rama; R. Avraham Danzigהלכהעוד
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF
האם אפשר ליטול ידיים לסעודה עם פלסטר על פצע?
אם הפלסטר מגן על פצע פתוח מפני דימום, זיהום או כאב, אין צורך ליטול את המקום המכוסה. יש לשפוך לפחות שלוש אונקיות נוזל של מים על שאר היד. אם הפצע כבר נרפא והפלסטר אינו מגן עליו עוד, יש להסירו, אחרת הנטילה עלולה להיפסל. בהערה נאמר שאם פלסטר כזה נמצא על גב היד מעבר לפרקי האצבעות, הנטילה כשרה בדיעבד.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF
האם צריך להסיר טבעת לפני נטילת ידיים לסעודה?
בדרך כלל יש להסיר טבעות מראש, משום שהן עלולות לחצוץ וקשה להעריך עד כמה הן רפויות. מי שכבר נטל עם טבעת רפויה דיה ושפך לפחות רביעית על היד אינו צריך לחזור וליטול; כשיש ספק אם הטבעת רפויה, חוזרים ונוטלים בלי ברכה. מי שאינו מסיר את טבעתו לעולם, אפילו בלישת בצק, בשחייה או בעבודת כפיים, רשאי ליטול עמה. בהערה מובהר שגם אישה המסירה את הטבעת רק לטבילה במקווה יכולה להסתמך על ההיתר.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF
האם צריך להסיר לק לפני נטילת ידיים לסעודה?
בדרך כלל לק אינו חציצה, משום שהאישה מורחת אותו לנוי והוא נחשב כחלק מגופה. אם הוא התקלף עד כדי כך שהיא תתבייש להיראות בו בציבור, ייתכן שאינו נחשב עוד כחלק מגופה. לכן יש להסיר לק כזה לפני הנטילה.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF
האם חותמת כניסה על גב היד פוסלת נטילת ידיים לסעודה?
המאמר מתיר ליטול עם החותמת, משום שמראה דיו ללא שכבה מורגשת אינו חציצה. נוסף על כך, כשהחותמת נחוצה לכניסה חוזרת ואין ברירה אחרת, אפשר לסמוך על הדעה שדי בנטילה עד פרקי האצבעות, אף שהמנהג הרגיל הוא ליטול עד פרק היד. לכן החותמת שעל גב היד אינה פוסלת את הנטילה במקרה המתואר.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF
האם אפשר להטביל את הידיים במקור מים במקום ליטול אותן לפני הסעודה?
המאמר מתיר להטביל במעיין שיש בו די מים לכיסוי שתי הידיים יחד, בנהר זורם, באגם טבעי, בים או במקווה כשר; מליחות מי הים אינה פוסלת טבילה, אף שמים כאלה אינם מתאימים לנטילה מכלי. שינוי מראה מחמת עשן, זיהום או פסולת פוסל את המים, ואילו שינוי מחמת חול או חלקיקים טבעיים אחרים אינו פוסל. באגם מלאכותי או בבריכה נדרשים ארבעים סאה, בקירוב 180–190 גלונים אמריקאיים, שהגיעו בצינורות הבנויים על הקרקע או בתוכה; יש לכבות את מסנן הבריכה. אפשר להטביל פעם אחת, יחד או כל יד בנפרד, ולאחר מכן לברך על נטילת ידיים; ניגוב נדרש רק אם הרטיבות תמאיס את האוכל.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF
מה יעשה אדם בדרך כשאין לו מים לנטילת ידיים לפני אכילת לחם?
לפי המאמר, אפשר להשתמש במשקה קל כגון משקה מוגז או בבירה; אם אין כאלה, יש לחפש מים או משקה מתאים עד מרחק של 72 דקות קדימה או 18 דקות לאחור. אם לא נמצאו, מכסים את שתי הידיים עד פרקי הידיים, ובשעת הצורך לפחות עד פרקי האצבעות, ומשאירים אותן מכוסות במשך כל הסעודה. אם אין במה לכסות, אפשר ליטול במיץ פירות בלי ברכה, אך לא בשמן או ביין; בהערה מובא שיש המקדימים מיץ לכיסוי הידיים. כשאין שום אפשרות אחרת, יש פוסקים המתירים לאדם רעב מאוד לאכול לחם במזלג בלי לגעת בו, ואחרים חולקים.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF
מדוע תקנות חכמים אינן עוברות על איסור בל תוסיף?
הרמב״ם מסביר שחכמים הודיעו בבירור שתקנותיהם אינן כתובות בתורה עצמה. לכן תיקון מצווה כגון קריאת המגילה אינו מציג דין חדש כאילו הוא חלק ממצוות התורה.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF
האם ראוי להפיץ מידע שערורייתי אם הוא אמיתי?
עצם היותו של מידע אמיתי אינה מצדיקה הפצת דברים הפוגעים באחרים ללא צורך או תועלת. התורה מציבה גבולות לדיבור ולחדירה לפרטיות כדי לשמור על אווירה של חמלה, סובלנות ונעימות. אין להפיץ מידע שרק מזהם את הסביבה המוסרית.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF
כיצד התורה מלמדת אותנו להתייחס לסביבה?
התורה מצווה לשמור על העולם שה' הפקיד בידינו, לא לנצל לרעה את משאביו ולא לסכן את היצורים החיים בו. היא גם מורה שלא להכניס את עצמנו למצבים מסוכנים ללא צורך.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor67, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF
מדוע לפי התלמוד הירושלמי אין מקיימים את סעודת פורים בשבת?
לפי דעת הירושלמי המובאת כאן, כאשר פורים או שושן פורים חל בשבת, דוחים את הסעודה ליום ראשון. הציווי לעשות את הימים לימי משתה ושמחה מתפרש כדרישה לשמחה שנקבעת בידי בית דין, ולא לשמחה שכבר נקבעה בידי שמים.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF
האם ממשיכים לנהוג אבלות בפורים?
הטקסט מציג שלוש גישות: לפי הרמב״ם, כל דיני האבלות נוהגים בפורים. השאילתות וספר מקצועות סבורים שפורים מפסיק שבעה שכבר החלה, ואילו מהר״ם מרוטנבורג מחייב אבלות שבצנעה אך לא ביטויי אבלות בפרהסיה.
Rambam; She'iltot; Sefer Miktzo’ot; Maharam of Rothenbergהלכהעוד
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF
האם מותר לאונן לאכול בשר ולשתות יין בפורים לפני קבורת קרובו?
אורחות חיים מתיר לאונן לאכול בשר ולשתות יין בפורים. הוא מסביר שחובות האבלות הפרטיות אינן דוחות את מצוות החגיגה הציבורית בפורים, שלה הוא מייחס מעמד של דין מן המקרא.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF
האם צריך להחסיר דבר מסעודת פורים לזכר חורבן המקדש?
הטקסט מביא את החובה הרגילה להחסיר דבר קטן מסעודה חגיגית, כסימן לכך שהשמחה אינה שלמה בשל חורבן ירושלים והמקדש. מור וקציעה סבור שדרישה זו אינה חלה על סעודת פורים; גם המאירי כותב שבסעודת פורים המרובה אין להחסיר דבר.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF
מהו המינימום למשלוח מנות ולמתנות לאביונים, והאם ראוי להוסיף עליו?
משלוח מנות מחייב שתי מנות לאדם אחד, ומתנות לאביונים מחייבות מתנה לכל אחד משני עניים. הרמב״ם מציג זאת כרף מינימלי: המרבה לשלוח לרעיו משובח, ואין להגביל את הנתינה לעניים לשני מקבלים בלבד.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF
האם חייבים לאכול לחם בסעודת פורים?
הטקסט מביא דעות שונות: ברכי יוסף ומגן אברהם מאפשרים לקיים את המצווה במאכלים טעימים אחרים גם בלי לחם. ערוך השולחן סבור שהמשתה מחייב לחם, ומהר״ם שיק קושר את הצורך בלחם לביטוי השמחה. המאמר אינו מכריע במחלוקת.
Birkei Yosef; Magen Avraham; Aruch HaShulchan; Maharam Schickהלכהעוד
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF
מה צריכה לכלול סעודת פורים לפי הרמב״ם?
הרמב״ם מורה לאכול בשר ולהכין סעודה נאה בהתאם ליכולת הכלכלית. בנוסח המובא הוא כולל בסעודה גם שתיית יין עד שישתכר ויירדם בשכרותו; כמות היין והיקף הסעודה משתנים מאדם לאדם.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF
האם צריך לענות אמן כשמישהו לוקח אוכל בלי לבקש בפורים ומברך עליו?
במקרה המתואר יש לענות אמן: לפי הפסיקה המובאת, אוכל שנלקח במסגרת שמחת פורים אינו נחשב גזול. פרק הזמן המצוין הוא מקריאת המגילה בלילה ועד סוף סעודת פורים, ולכן יש לברך לפני אכילתו. עם זאת, המשנה ברורה מביא גם את הסתייגות השל״ה מהתנהגות זו. הסתייגות זו אינה מבטלת את החובה לענות אמן במקרה שנדון.
Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF
האם הפטור מנזק בשעת שמחה חל גם על פגיעה גופנית?
המאמר מביא דעות שונות: הכנסת הגדולה מחייב בתשלום על נזק גופני, ואילו האגודה פוטר. גם התרומת הדשן מכיר בפטור כאשר הפגיעה נגרמה מתוך שמחה ולא מתוך כוונת זדון. הב״ח פוסק שפגיעה גופנית קבועה אינה נכללת בפטור, אף לשיטות הפוטרות בנזקי גוף. את ההכרעה במקרה מעשי מפנה המחבר לרב או לדיין.
Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF
האם אפשר לפטור פגיעה מכוונת בטענה שנעשתה במסגרת שמחת החג?
התרומת הדשן אינו מחיל את הפטור על מי שפגע בכוונה והשתמש במעמד של שמחת החג ככיסוי. במקרה שנדון, העוינות והמחשבה המוקדמת שהוכחו הבדילו את הפגיעה מהתנגשות מקרית. הניסיון להסוות כוונת זדון כדי לחמוק מאחריות מצדיק ענישה מעבר למה שניתן בדרך כלל לגבות על פי הדין.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF
האם תמיד חייבים לשלם על נזק לרכוש שנגרם במהלך שמחת מצווה?
המאמר מציג מחלוקת: מפסק הרא״ש עולה חיוב בתשלום, ואילו הרמ״א ופוסקים נוספים מכירים בפטור כאשר שמחה מסוג זה היא מנהג מקובל. הבית יוסף מגביל פטור כזה לקהילות שבהן התנהגות זו אכן נהוגה. גם לפי הרמ״א, בית דין רשאי לחייב בתשלום אם יש צורך לרסן את המנהג. המחבר מדגיש שהדיון נועד ללימוד, ואילו הכרעה למעשה יש לקבל מרב או מדיין.
Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF
האם המשנה על אתרוגי הילדים מוכיחה שיש פטור מתשלום על נזק בשעת שמחה?
לפי פירוש רש״י, המבוגרים לקחו את אתרוגי הילדים כחלק ממנהג השמחה; התוספות לומדים מכאן פטור מנזקי רכוש במהלך שעשועי חתונה מקובלים. אולם התוספות מציעים גם פירוש אחר: הילדים פירקו את לולביהם ואכלו את אתרוגיהם שלהם. לפי פירוש זה, המשנה אינה עוסקת ברכוש הזולת ואינה מוכיחה שיש פטור. היעדר הראיה כשלעצמו אינו מוכיח שבעלי פירוש זה מחייבים בתשלום.
Rabbi Yirmiyohu Kaganoffהלכהעוד
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF
מדוע רש״י מזכיר גם גזל וגם דרכי שלום בהסבר המנהג לקחת אתרוגים מהילדים?
לפי הסבר הכפות תמרים, מעמדו ההלכתי של האתרוג תלוי בדרך שבה הגיע לידי הילד. אם אביו קנה אותו עבורו, הוא שייך לילד מן התורה ולקיחתו עלולה להיחשב גזל. אם הילד מצא אותו, האיסור לקחתו ממנו הוא משום דרכי שלום. המאמר מציין שהכפות תמרים חולק בעניין זה על התוספות יום טוב.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF
כיצד הרב שלמה אבינר משיב לטענה שאפשר לעלות לחלקים בהר הבית שאין בהם קדושה?
הרב שלמה אבינר מסתמך על האיסור שהוא מביא בשם הרבנות הראשית, הרב קוק והרב צבי יהודה, ודוחה את הטיעון הזה בעד העלייה. הוא מסביר שכיבוד הר הבית באמצעות שלילת קדושתו הוא גישה שיש בה סתירה פנימית. לשיטתו, ההכרה בקדושת המקום מחייבת לשמור על האיסור.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF
האם כשאני מצטט מקור צריך להזכיר את מי שהראה לי אותו?
הרב שלמה אבינר משיב שדי לציין את המקור עצמו. הוא מביא הסבר שנמסר בשם הרב שלמה פישר: אולי ראוי לתת מתנה למי שהראה את המקור, אך אין חובה להזכיר את שמו.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF
האם צריך לכתוב כתובה חדשה אם אחד מבני הזוג שינה את שמו?
הרב שלמה אבינר משיב שאין צורך בכתובה חדשה, משום שהכתובה המקורית הייתה נכונה בעת כתיבתה. הוא מוסיף שאפשר לזהות למי היא מתייחסת.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF
מה ההבדל בין הטיפול בתשמישי מצווה שכבר אינם בשימוש לבין הטיפול בתשמישי קדושה?
הטקסט מבחין בין תשמישי מצווה, כגון שופר ולולב, לבין תשמישי קדושה הקשורים לכתבי קודש. את הראשונים יש לכבד בזמן השימוש למצווה, ולאחר מכן אפשר לכסותם ולהשליכם. תפילין, ספרי תורה, מזוזות והאביזרים המגינים עליהם אינם נזרקים סתם, אלא טעונים גניזה ולאחריה קבורה.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF
האם מקום המקדש נשאר קדוש לאחר החורבן?
הרמב״ם סבור שקדושת מקום המקדש נשארת, מפני שמקורה בשכינה שאינה בטלה. הראב״ד סבור שהקדושה המיוחדת הקודמת פקעה, ושטמא הנכנס כיום למקום העזרה אינו חייב כרת; עם זאת, הרב קוק מדגיש שגם לשיטתו הכניסה אסורה. הרב קוק מסביר את המחלוקת כהבדל בין קדושה הנובעת משימוש המקום לקיום מצוות לבין קדושה עצמית של מקום השראת השכינה.
מקור: Parsha.net — TetzaveZachor78, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF
כיצד נוהגים למעשה במחלוקת רש״י והרי״ף לגבי קשרים בשבת?
רוב הפוסקים מחמירים כשתי השיטות: אין לקשור קשר אומן אפילו לזמן קצר, ואין לקשור קשר לתקופת ביניים אפילו כשאינו קשר אומן. בשעת הדחק המחבר מתיר לסמוך על רש״י בקשר אומן זמני, או על הרי״ף בקשר שאינו קבוע ואינו קשר אומן. ההקלות האלה עוסקות במקרים שבהם המחלוקת נוגעת רק לאיסור דרבנן.
האם מותר לקשור קשר חזק מאוד אם מתכוונים להתירו בקרוב?
ההגדרה המדויקת של קשר אומן אינה ברורה. משום כך יש פוסקים האוסרים לקשור כל קשר בחוזקה רבה, גם כאשר מתכוונים להתירו בקרוב.
האם קשר נחשב קבוע אם החפץ הקשור ייזרק בקרוב?
כן: קשר שלעולם לא יתירו נחשב קבוע, גם אם בקרוב לא יהיה בו עוד צורך. לכן קשירת שקית אשפה בקשר שלא יתירו אסורה מן התורה לפי רש״י. לפי הרי״ף האיסור הוא מדרבנן, אלא אם כן זהו קשר אומן.
האם מותר לקשור חגורת בגד או מטפחת בשבת?
המחבר מתיר לקשור גרטל, חגורת חלוק וחגורות דומות שרגילים להתיר עם הסרת הבגד בתוך יממה. הוא מתיר גם לקשור מטפחת, משום שהאישה מתירה אותה בהסרתה כדי שלא לפרוע את שערה. ההיתר נדון במסגרת דיני קשרים זמניים; בסיכום נאסר בנפרד לקשור קשר הדוק על גבי קשר אחר.
איזה איסור חל על קשרים בתפרים רפואיים בשבת?
המאמר מתאר את הקשר שאחרי כל תפר כקשר אומן קבוע, שקשירתו אסורה מן התורה. לכן המחבר מציין שכאשר הדבר אפשרי, נוכרי צריך לבצע תפירה זו בשבת.
האם מותר לקשור קשרי תפילין וציצית או להדק קשרי ציצית בשבת?
קשירת קשרי תפילין וציצית אסורה מן התורה, מפני שהם קשרי אומן קבועים. גם הידוק קשרים קיימים בציצית עלול להיות אסור מן התורה.
האם מותר להכניס שרוך חדש לנעל בשבת?
אסור להכניס שרוך חדש לנעל בשבת, משום שהדבר נחשב לגמר כלי. זהו דין נפרד מהשאלה אם מותר לקשור קשר זמני.
כיצד הרי״ף והרמב״ם מגדירים את איסור הקשירה בשבת?
לשיטתם, איסור תורה חל כאשר הקשר גם קבוע וגם קשר אומן. אם יש בו רק אחת מהתכונות האלה הוא אסור מדרבנן, ואם אין בו אף אחת מהן הוא מותר. לפי רוב הפירושים המובאים לשיטת הרי״ף, קשר שאינו קבוע ואינו קשר אומן יכול להישאר קשור אפילו כמה חודשים.
כיצד רש״י מגדיר אילו קשרים אסורים בשבת?
לפי רש״י, קשר קבוע אסור מן התורה, קשר לתקופת ביניים אסור מדרבנן, וקשר זמני מותר. קשר שיתירו בתוך 24 שעות נחשב זמני, ואילו קשר שיישאר שבוע או יותר אסור. לגבי פרק זמן שבין יום לשבוע יש מחלוקת, ובשעת הדחק אפשר לסמוך על הדעה המקילה.
האם מותר להתיר בשבת קשר שאסור לקשור?
על התרת קשר חל אותו סוג איסור שחל על קשירתו. אם הקשירה אסורה מן התורה, גם ההתרה אסורה מן התורה; ואם הקשירה אסורה מדרבנן, כך גם ההתרה. קשר שמותר לקשור מותר גם להתיר.