Skip to main content
.

קהילה וצדקה — עמוד 8

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

16 252 רשומות

  1. מדוע יש לנהוג ברגישות מיוחדת באדם המבקש צדקה?

    בית הלוי מסביר שהמבקש עזרה מאפשר לקיים את מצוות הצדקה, ולכן יש לנהוג בו בכבוד. אם אפילו בכיסוי דם אסור לנהוג בביזוי בשעת קיום המצווה, קל וחומר שיש לכבד אדם חי בעל רגשות. גם בקשות תכופות או בלתי נוחות אינן מבטלות את הצורך ברגישות.

    Beis haLeviקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim75, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  2. מדוע קירוב אנשים לתורה הוא אחריות של הקהילה כולה?

    הרב מיכאל טאובס מסביר שערבות מחייבת לראות את צרכיו הרוחניים של יהודי אחר כאילו היו צרכינו שלנו. אחריות זו קשורה לברית שנכרתה עם כלל ישראל ולא רק עם יחידים. לכן הוא מסיק שיש לציבור אחריות לקירוב מעבר לחובת התוכחה של היחיד.

    RABBI MICHAEL TAUBESקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim73, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  3. כיצד יש להתייחס ליהודי שלא קיבל חינוך לתורה ולמצוות?

    הרמב״ם רואה באנשים אלה קבוצה נפרדת, משום שאי־היכרותם עם התורה והמצוות אינה באשמתם. יש לעודד אותם לשוב באמצעות קירוב לתורה. החזון איש מדגיש שיש לפנות אליהם בדברי אהבה.

    RABBI MICHAEL TAUBESקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim73, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  4. האם קבלת צדקה סותרת את אידיאל הנתינה?

    הטקסט מבחין בין קבלת עזרה מתוך צורך לבין נטילה הנובעת מחוסר נכונות לתת. אדם הזקוק לצדקה למחייתו אינו עושה דבר רע כשהוא מקבל אותה. הפגם במידות הוא חוסר הרצון לתת, ולא עצם הנזקקות.

    Rabbi A. Leib Scheinbaumקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim78, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  5. כיצד אפשר לעזור לנזקק בצורה קשובה ומלאה יותר?

    בסיפור, הרב קוק קרא לרב אריה לחזור מפני שחשב על דרך נוספת לעזור. נוסף על המכתב שכבר נתן, הוא הציע מכתב לחברת ספנות כדי להשיג הנחה משמעותית בנסיעה היקרה. הסיפור מדגים דאגה שמבחינה גם בצרכים נוספים של האדם.

    R. Simcha Razקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim78, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  6. כמה זמן יש להקדיש ללימוד תורה עם מי שזקוקים לעזרה?

    רב משה פיינשטיין מלמד שכשם שמפרישים עשירית מן ההכנסות לעניים, חשוב להקדיש עשירית מן הזמן ללימוד תורה עם מי שחלש יותר בלימוד. הבני יששכר מכנה את הוראת התורה לאדם כזה הצורה הגדולה ביותר של צדקה.

    Horav Moshe Feinstein; Bnei Yissacharקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim80, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  7. האם צריך לוותר על חלק מלימוד התורה שלי כדי לעזור לאחר ללמוד?

    החתם סופר מסביר שעקרון אהבת הרֵעַ מתייחס במיוחד לתורה ולעיסוקים רוחניים: יש לוותר על התקדמות אישית כדי לעזור לאחר ללמוד. בצרכים גשמיים סדר העדיפויות שונה. הדבר מודגם בדעת רבי עקיבא, שלפיה כאשר המים שבידי אדם מספיקים רק להישרדותו, חייו קודמים.

    The Chasam Soferקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim80, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  8. כיצד אפשר לגלות אכפתיות כלפי אדם בודד או מי שפרנסתו נפגעה?

    אכפתיות מחייבת לשים לב לקשיי הזולת וליזום קשר, ולא להסתפק בהצהרות אהבה. אפשר להתעניין באדם בודד במשך השבוע ולחפש אפשרות מותרת לקשר בשבת; למי שפרנסתו נפגעה אפשר להציע עזרה ברגישות, לתמוך בו או להבהיר שחושבים עליו.

    Редакция «Parsha.net»קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  9. כיצד אפשר לבטא אהבת רֵע בזמן משבר משותף?

    הרב אפרים גולדברג מעודד לשים לב לצורכי הזולת גם כשהחיים האישיים מלאים קשיים. הוא מביא דוגמאות של אנשים הממשיכים לשלם לעובדים במחיר אישי ושל חסידים שסיפקו טאבלטים לחולים מאושפזים כדי שיוכלו ליצור קשר עם משפחותיהם. מעשים כאלה הופכים את אהבת הרֵע לעזרה ממשית.

    Rabbi Efrem Goldbergקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim80, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  10. כיצד אפשר לתמוך בחיילים ובמשפחותיהם כשההתלהבות הראשונית לעזור נחלשת?

    הרב אפרים גולדברג קורא לחדש את העזרה גם כאשר מצטברת עייפות. הוא מציע להתנדב בישראל, לתרום כסף ולסייע בצרכים הגופניים והרגשיים של החיילים ומשפחותיהם. האהבה מתבטאת בהכרה בכאבם ובעשיית מה שאפשר כדי להקל עליו.

    Rabbi Efrem Goldbergקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim85, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  11. איך אפשר להמשיך בעשייה למען הציבור כשנתקלים בכפיות טובה ובהתקפות?

    מי שעוסק בצורכי הציבור נתקל בהכרח באי שביעות רצון ובעוגמת נפש, משום שהחלטותיו אינן יכולות להתאים לכולם. הסטייפלר גאון כותב שבזכות הייסורים שהוא סובל יזכה להישגים גדולים ולהצלחה. לכן אין לראות בהתקפות סיבה לעזוב עשייה מועילה; העצה היא להתעלם מביקורת הרסנית ולהמשיך לפעול.

    The Steipler Gaonקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — AchreiKedoshim83, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  12. מדוע אי אפשר לראות במעשיי עניין פרטי שלי בלבד?

    רבי שמעון בר יוחאי ממשיל את בני האדם לנוסעים בסירה אחת: אדם קודח מתחת למושבו וחושב שזה עניינו בלבד. האחרים מסבירים שהחור יגרום לכולם לטבוע. המשל מבטא אחריות הדדית: מעשיו של אדם אחד עלולים להשפיע על הקהילה כולה.

    Rabbi Shimon bar Yochaiקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  13. כיצד יש להתייחס לבקשת גדולי התורה להשתתף בפעילות ציבורית כשיש בכך טרחה?

    המחבר קורא להשתתף באירוע או באספה שגדולי התורה מבקשים להשתתף בהם, למרות הקושי והטרחה. המניע להשתתפות צריך להיות עבודת ה׳ וקיום רצונו כפי שגדולי התורה מפרשים אותו.

    RABBI A. LEIB SCHEINBUAMקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai65, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  14. מה אפשר ללמוד מארבעת סוגי התלמידים בפרקי אבות על תמיכה בלומדי תורה?

    ר׳ שלמה קלוגר מיישם את דימויי הספוג, המשפך, המשמרת והנפה על תומכי התורה. הספוג נענה לכל בקשה בלי הבחנה, המשפך מסמל אדם שגונב כדי לתת צדקה, והמשמרת תומכת דווקא במי שאינו ראוי. הדוגמה החיובית היא הנפה השומרת את החומר המשובח, כנגד אדם המסייע למקבלים ראויים.

    R' Shlomo Klugerקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai63, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  15. כיצד אוכל לחזק את הקשר לארץ ישראל אם איני יכול לעלות אליה?

    הכותב מציג את הישיבה בארץ ישראל כמצווה וכזכות, ומציין את תרומתם של עולים ממקצועות ומגילים שונים. מי שאינו יכול לעלות בעצמו יכול לתמוך במועמדים לעלייה ולעודד אותם.

    Редакция «Parsha.net»קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai63, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  16. כיצד איחדה ירושלים אנשים שבדרך כלל היו מופרדים במחיצות חברתיות?

    בחגים איחדה ירושלים צעירים וזקנים, עשירים ועניים, מלומדים וחסרי השכלה לעם אחד. השותפות הזאת התבטאה גם בכך שהעיר הייתה שייכת לכל העם ולא לשבט מסוים.

    RABBI BENJAMIN YUDINקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai63, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  17. מדוע לציבור גדול של שומרי תורה יש כוח מיוחד?

    בפירוש הברכה על הניצחון על האויבים, רש״י מסביר שאין להשוות בין מעטים המקיימים את התורה לרבים המקיימים אותה. לציבור יש מעלות משלו, ולכן כוחו גדול מסך כוחותיהם של היחידים המרכיבים אותו.

    Rashiקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai63, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  18. האם אפשר לומר לאדם הזקוק לעזרה שהקב״ה ידאג לו במקום לעזור בעצמי?

    את הביטחון בה׳ יש להחיל על מצבנו שלנו, ואילו מצוקת הזולת צריכה לעורר אחריות אישית לעזור. באמירה המובאת בשם הבריסקר רב, תוך הסתייגות מן הייחוס, נקרא האדם באופן ציורי ״לא להאמין״ שהעזרה תגיע מאליה, אלא לפעול, למשל בסיוע למציאת עבודה או לקבלת הלוואה.

    Brisker Rav [?]קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai71, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  19. מדוע התנגד רבי לוי יצחק מברדיצ׳ב להגבלת אפשרויותיהם של עניים לאסוף צדקה?

    הקהילה הציעה לאסור על עניים לאסוף צדקה מבית לבית ולהרשות להם לבקש עזרה רק מחוץ לבית הכנסת. רבי לוי יצחק דחה את הטענה שמדובר בתקנה חדשה, וראה בה את גישתה הישנה של סדום: לצמצם את אפשרויות העניים ולהימנע מעזרה. הסיפור מזהיר מפני תקנות שמסתירות חוסר רצון לדאוג לנזקקים.

    Reb Levi Yitzchok of Berditschevקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai74, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  20. כיצד הגיב הרב שמואל סלנט לסבלם של הארמנים הנוצרים?

    כששמע הרב שמואל סלנט על טבח הארמנים, שלח מאה פרנקים לוועדת הסיוע הנוצרית. הוא הסביר שזה כל מה שיכול היה לתת בשל עוניו, והביע תקווה שאירוע כזה לא יישנה עוד בעולם. הסיפור מציג חמלה המתבטאת בעזרה ממשית לבני דת אחרת.

    Rav Shmuel Salantקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai74, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  21. איך אפשר להתגבר על התחושה שתרומה היא גדולה מדי?

    הרב אליעזר גורדון הציע לתורם עשיר להתבונן תחילה בכל הרכוש שברשותו. הוא הסביר זאת באמצעות מעשר בהמה: כשאדם סופר תשעה בעלי חיים הנשארים אצלו, קל לו יותר לתת את העשירי. הכרה בשפע שקיבל מסייעת לראות את התרומה ביחס ליכולתו.

    Horav Eliezer Gordonקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai74, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  22. כיצד השתייכות לציבור משפיעה על דינו של האדם?

    המאמר מסביר שהשותפות בגורל הציבור יכולה להביא תוצאות טובות או קשות: גזרה על הציבור כוללת בדרך כלל את חבריו בלי קשר לזכויותיהם האישיות. הרב חיים שמואלביץ מדגיש גם שמי שנידון כחלק מן הציבור נהנה ממעלותיו. כך מוסברת תשובת האישה השונמית לאלישע, שביקשה להישאר בתוך עמה.

    Horav Chaim Shmuelwitzקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai74, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  23. כיצד יכולה קהילה יהודית קטנה להעניק עזרה הרבה מעבר לכוחותיה שלה?

    יונתן זקס מספר כיצד קהילת פרישטינה, שמנתה אחד־עשר יהודים, השתתפה בהשבת עשרים ושלושה בתי ספר יסודיים לפעילות בעזרת יהודים ממקומות אחרים. לכך קדמה פעילות של מתנדבים ישראלים עם ילדים אלבנים מקוסובו שנזקקו לתמיכה בעקבות העימות. הלקח הוא שערבות הדדית מכפילה את יכולתה של קהילה קטנה, ושמעשי חסד יכולים לחבר בין בני דתות שונות.

    Lord Jonathan Sacksקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai74, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  24. כיצד כולם יכולים להיות מנהיגים בעת ובעונה אחת?

    יונתן זקס מגדיר מנהיגות כקבלת אחריות. מכיוון שאנו אחראים זה לזה, כל אחד נקרא להנהיג בתחום השפעתו, במשפחה, בקהילה, בארגון או במעגל רחב יותר. לשם כך אין צורך שכל אדם יישא בתפקיד הנהגה רשמי.

    Lord Jonathan Sacksקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai74, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  25. מדוע לומדים את עקרון הערבות ההדדית דווקא מן הקללות?

    יונתן זקס מסביר שגורל משותף לתושבי מדינה אחת אינו דבר יוצא דופן כשלעצמו. ייחודה של הערבות היהודית מתגלה בגלות, כשאין שטח משותף, שפת יום־יום משותפת או נסיבות חיים זהות. הקללות בספר ויקרא מסתיימות בהבטחה שהברית תישמר, ולכן גם עם מפוזר נשאר קשור באחריות הדדית.

    Lord Jonathan Sacksקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai74, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  26. מהו הייעוד המשותף של העם היהודי לפי רבי ג'ונתן זקס?

    הייעוד הוא לבנות חברה שבה חירות וסדר מתקיימים יחד, הצדק שורר, והחלשים והנזקקים זוכים לעזרה. חברה כזאת מייחסת את הצלחותיה לה', מקבלת אחריות לכישלונותיה ושואפת לקדש את החיים כמתנת ה'. כדי לממש ייעוד זה דרושה תחושת מטרה משותפת.

    Rabbi Jonathan Sacksקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai76, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  27. מדוע צדק ודאגה לחלשים מחזקים את העם כולו?

    בחברה שהתורה מתארת יש חשיבות לכל אדם: העושר אינו קונה יחס מועדף, העניים אינם נותרים ללא עזרה, והחלשים שותפים לחיי הציבור. גם יחס הוגן לעובדים ויום מנוחה משותף מעניקים לכל אדם תחושת שייכות. רבי ג'ונתן זקס מסביר שאנשים מוכנים להגן על חברה כזאת משום שיש להם חלק בה.

    Rabbi Jonathan Sacksקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai76, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  28. האם צריך להעביר את המסורת רק לילדים שלנו או גם ליהודים אחרים?

    בפירוש הרד״ק המובא במאמר, מי שמכיר את המסורת חייב להזכיר אותה למי שאינו יודע אותה, עד שגם הוא יעביר אותה לילדיו. חובת ההעברה נוגעת לא רק לדור הבא אלא גם לבני הדור הנוכחי שהמסורת טרם הגיעה אליהם.

    Redakקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai76, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  29. כיצד קשור לימוד תורה לשמה להעברה נאמנה של המסורת?

    מסירות עמוקה ללימוד התורה מצמיחה חכמים המסוגלים להבחין בין מסורת אותנטית לבין עיוותיה. המחבר מדגיש שאנשים אלה אינם בהכרח מבקשים תפקידי הנהגה, אך דווקא למדנותם מעניקה לציבור את ההבחנה הנחוצה לו. בהיעדר שאיפה ללימוד כזה נוצר מחסור בהנהגה תורנית ראויה.

    J. David Bleichקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai76, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  30. מדוע גורלו של יהודי אחד נוגע לכל שאר היהודים?

    הבדלים בשפה, במראה, במקום המגורים ובעושר אינם מבטלים את הגורל המשותף של עם ישראל. הקטע המצוטט מתוך Megillat Esther Masoret HaRav מציג את אסתר בארמון ואת מרדכי הלבוש שק כשותפים לאותן נסיבות היסטוריות. לכן ביטחונו האישי של אדם אינו פוטר אותו מאחריות לאחרים.

    Редакция «Parsha.net»קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai84, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  31. מה פירוש הדבר שכל ישראל ערבים זה לזה?

    רש״י, בשם חז״ל, מסביר את הפסוק ״וכשלו איש באחיו״ כרמז לכך שאדם עלול להיכשל בעוונותיו של אחר. זהו ביטוי לערבות ההדדית של כל ישראל. המאמר מסיק מכך שגורלו של היחיד קשור בגורל העם, ואיש אינו יכול לראות את עצמו כמנותק ממנו לחלוטין.

    Rashiקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Bechukosai84, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  32. האם מותר להקדיש יותר מחמישית מההכנסה לתמיכה בלומד תורה?

    החפץ חיים מתיר להקדיש יותר מחומש במסגרת הסכם יששכר וזבולון. הוא מסביר שאין זו רק נתינת צדקה: התומך משקיע בלימוד התורה כדי להשתתף בשכרו של הלומד. גם השיטה מקובצת מביאה היתר לתמוך בבני תורה ביותר מחומש.

    CHAFETZ CHAYIM; Shitah Mekubetzesקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar60, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  33. האם אפשר לתת לצדקה את כל ההכנסה שמעבר לצורכי המחיה?

    החפץ חיים דן באדם שמחשב מראש את הוצאות מחייתו ואת שאר צרכיו ומשאיר לעצמו די לפרנסתו. הוא מסיק שאפשר לתת את היתרה לצדקה גם אם היא עולה על חמישית מן ההכנסה, משום שהאדם שמר לעצמו את הדרוש לקיומו.

    CHAFETZ CHAYIMקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar60, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  34. האם אדם הנוטה למות רשאי לתת לצדקה יותר מחמישית מנכסיו?

    בהסבר המובא החפץ חיים מתיר למי שמצפה למות בקרוב לתת יותר מחמישית מנכסיו, אך לא את כולם. הטעם הוא שהחשש מפני עוני עתידי, שעליו מבוססת ההגבלה, אינו חל כאן.

    CHAFETZ CHAYIMקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar60, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  35. האם אדם עשיר במיוחד רשאי לתת לצדקה יותר מחמישית מנכסיו?

    החפץ חיים מתיר זאת לאדם עשיר במיוחד. הטעם הוא שנתינה כזאת ככל הנראה לא תביא אותו לידי עוני.

    CHAFETZ CHAYIMקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar60, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  36. מתי נתינת חומש נעשית חובה, והאם מותר לתת יותר?

    החפץ חיים מבחין בין הפרשת כסף מראש לצדקה עתידית לבין עזרה לעני מוכר שכבר זקוק לסיוע. במקרה השני החובה לעזור עשויה לחייב נתינה עד חמישית מן האמצעים. במצב כזה מותר לתת גם יותר מחומש.

    CHAFETZ CHAYIMקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar60, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  37. מדוע מומלץ לחלק את החומש הניתן לצדקה לשתי עשיריות?

    השיטה מקובצת מסבירה שנתינות נפרדות מרגילות את האדם לתת. הסבר נוסף בשם המעילי מקביל את שתי העשיריות לשני מעשרות היבול: עשירית אחת יכולה לשמש למצוות, גם כאלה שהנותן נהנה מהן, והאחרת ניתנת לעניים. החפץ חיים מוסיף שאת האחרונה ראוי לתת לבני תורה.

    SHITAH MEKUBETZES; ME'ILI; CHAFETZ CHAYIMקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar60, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  38. כמה ראוי לתת לצדקה, ומדוע נקבע גבול של חומש?

    החפץ חיים כותב שמי שרוצה לתת בנדיבות ראוי שיפריש חמישית מהכנסתו, אף שבמצב הרגיל אין חובה לתת יותר מעשירית. חכמי אושא קבעו איסור כללי לתת יותר מחמישית מן הנכסים, מחשש שהנותן עצמו ייעשה עני. בהמשך המאמר מובאים חריגים להגבלה זו.

    CHAFETZ CHAYIMקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar60, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  39. מה הטעם להשתתף בשמחה משפחתית של אחרים אם איני קשור אליה ישירות?

    שמחה של משפחה אחת מעניקה לכל הקהילה הזדמנות להודות לה׳ ולהכיר בטוב שעשה. גם מי שאינו קשור ישירות לאירוע יכול להשתתף בו ולבטא אמונה וביטחון.

    RABBI JONATHAN SCHWARTZקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar60, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  40. האם מותר לסרב לעזור לעני ולומר לו לבטוח יותר בה׳?

    המגיד מדובנא מכנה גישה כזאת אמונה כוזבת. אדם יכול לבטוח בה׳ בנוגע לפרנסתו שלו, אך עליו לעזור לנזקק לספק מזון וביגוד למשפחתו. הביטחון האישי אינו פוטר מן החובה לתמוך בזולת.

    The Maggid of Dubnoקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar60, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  41. כיצד אפשר לזהות איזו עזרה הזולת באמת צריך?

    הרב שך מלמד שחסד מתחיל בהתבוננות ובמחשבה על מצבו של הזולת. תחילה מבחינים בצורך, אחר כך חושבים כיצד לסייע, ולבסוף פועלים ותומכים באדם עוד לפני שיתמוטט לגמרי. מי שמסיט את מבטו מקשיי אחרים מאבד הזדמנות לעזור.

    Horav E. M. Shachקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar60, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  42. מדוע תמיכה בתורה נחשבת זכות עבור התורם?

    המחבר משווה את התמיכה בתורה לארון שנשא את נושאיו: התורה תומכת במי שתומכים בה. לכן ראוי לראות בתמיכה בתורה זכות ולא רק נטל כספי. כאשר מקור תמיכה אחד מצטמצם, ה׳ יכול לפתוח ערוצים אחרים, אף שיחידים עדיין עלולים לסבול מקשיים.

    Rabbi Yaakov Asher Sinclairקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar71, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  43. מדוע יש להקפיד במיוחד על כבוד העני בעת נתינת צדקה?

    הבית הלוי מסביר שהנזקק מאפשר לנותן לקיים כמה מצוות. בעת קבלת העזרה הוא האדם שבאמצעותו מתקיימת המצווה, ולכן יש לנהוג בו בכבוד מיוחד. כשם שאין לנהוג בזלזול בחפץ של מצווה, כך אסור להקל בכבודו של מקבל הצדקה.

    Bais HaLeviקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar79, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  44. האם עבודת ה׳ יכולה להיות שלמה כשמתעלמים ממצוקת הזולת?

    המאמר מסביר שאדם משלה את עצמו אם הוא מבסס את חייו הדתיים רק על יחסיו עם ה׳ ומתעלם מקשייו של יהודי אחר. כולנו משפחה אחת. לכן סיוע לאח המתמודד עם מצוקה כלכלית צריך להיות חלק מעבודת ה׳ עצמה.

    Rabbi L. Scheinbaumקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar79, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  45. היכן עדיף לפעול: בקהילה גדולה או בקרב מעטים הזקוקים לי יותר?

    הרב שטיינמן יעץ לחזן להישאר בבית הכנסת הקטן, משום שלגדול יהיה קל יותר למצוא מחליף. הוא הסביר שזיכוי הרבים נמדד במקום שבו האדם נחוץ יותר ויכול להשפיע יותר, ולא במספר המשתתפים. אמת המידה לעבודת הקודש היא היכן ירבה כבוד שמים בזכותה.

    Horav Aharon Leib Shteinmanקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar79, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  46. מדוע הדאגה לפרנסה בכבוד של הנזקקים היא אחריות של הקהילה כולה?

    הרב רבינוביץ מדגיש שצדקה נוגעת לא רק להישרדותו של העני אלא גם לכבודו. לכן היא אינה רק מצווה אישית: על הקהילה לדאוג לכך שחבריה יוכלו להתפרנס בכבוד. החלטות כלכליות ושאיפה לרווח צריכות להביא ערך זה בחשבון.

    Rabbi Shmuel Rabinowitzקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar79, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  47. מהי הדרך הטובה ביותר לעזור לאדם שפרנסתו מתחילה להתמוטט?

    הרמב״ם מגדיר את המעלה הגבוהה ביותר בצדקה כעזרה המחזקת את האדם לפני שיצטרך לבקש נדבות. אפשר לעשות זאת באמצעות מתנה, הלוואה, שותפות או מציאת עבודה. המטרה היא למנוע נפילה לעוני ולשמור על עצמאותו של האדם.

    The Rambamקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar79, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  48. מדוע אין להגיב למצוקת הזולת רק באמירה ״השם יעזור״?

    רב יעקב יוסף מלמד שיש להפעיל ביטחון ביחס לקשיים של עצמנו, ואילו מול מצוקת הזולת יש לקבל אחריות לעזור. סמיכות דיני שמיטה לעזרה לאדם שהתרושש מלמדת שהניסיון האישי בביטחון בהשם אינו מצדיק חוסר מעש מול צרת האחר. יש להבין את מצבו של הנזקק ולפעול כאילו העזרה תלויה בנו.

    Rav Yaakov Yosefקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar79, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  49. האם תמיכה רגשית יכולה להיות צדקה?

    הטקסט מגדיר גם מילה טובה, עידוד, שבח ואפילו חיוך פשוט כצדקה, משום שיש אנשים הזקוקים במיוחד לתמיכה רגשית. הרב שמחה בונים אלתר המחיש זאת כשקיבל לביתו ילד שהתייתם מהוריו, דאג לצרכיו ולימים ליווה אותו לחופה.

    Редакция «Parsha.net»קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar65, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  50. מדוע המפייס עני זוכה ליותר ברכות ממי שנותן לו כסף?

    הרב ישראל יעקב לובצ'נסקי מסביר שהמפייס נותן מזמנו, והזמן הוא החיים עצמם והנכס היקר ביותר של האדם. הנכונות להקדיש אותו לנזקק מעידה עד כמה מצוות הצדקה חשובה לנותן. בכך מוסבר ההבדל המובא בטקסט בין שש ברכות לנותן כסף לבין אחת עשרה ברכות למפייס.

    Horav Yisrael Yaakov Lubchenskiקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Behar65, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

נושאים