Skip to main content
.

קהילה וצדקה — עמוד 10

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

16 252 רשומות

  1. מה מלמדת השמיטה אדם שאינו עוסק בחקלאות?

    השמיטה עוצרת את המרדף אחר הרווח ומעמידה את בעל הקרקע לצד אחרים הזכאים ליהנות מיבולה. היא מלמדת שהרכוש נמסר לאדם לשימוש צודק וישר, ולא רק להפקת רווח אישי. אותו לקח חל על כל בעל אמצעים: לזכור את העניים והחלשים ולסייע להם באמצעות רכושו.

    Rabbi Shmuel Rabinowitzקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai73, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  2. כיצד יש לאזן בין הוצאות אישיות לבין נתינה לנזקקים?

    הרב משה שטרנבוך מלמד שיש למדוד הוצאות אישיות וצדקה באותה אמת מידה: מי שטוען שאין לו כסף לעזור צריך לצמצם גם את הוצאותיו שלו. הנדיבות כלפי אחרים צריכה להתאים לנכונות להוציא על עצמו. בעזרה יש להתחשב גם ברגשות המקבל ולא רק בצרכיו החומריים.

    Horav Moshe Shternbuchקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai73, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  3. כיצד השאיפה להידור מצווה עלולה להסתיר את צורכי הזולת?

    רבי מרדכי מנשכיז נתן את הכסף שחסך לאתרוג מהודר לעגלון שסוסו, מקור פרנסתו, מת. הסיפור מלמד שהידורים יקרים מאבדים את משמעותם כשהאדם מרוכז בעצמו ומתעלם ממצוקת הזולת. דברי הרבי על קיום המצווה באמצעות סוס מבטאים את רצונו לעבוד את ה' דרך עזרה לאדם אחר.

    Редакция «Parsha.net»קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai73, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  4. כיצד הקרבה אישית משפיעה על ערך הצדקה?

    המטרה העיקרית של הצדקה היא לתמוך בנזקק, אך שכר הנותן מושפע גם ממה שעליו ויתר לשם כך. מידת ההקרבה תלויה בסולם הערכים של האדם. לאחד קשה לוותר על הנאה, ואילו לאחר קשה במיוחד לוותר על זמן שהקדיש ללימוד תורה.

    Редакция «Parsha.net»קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai73, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  5. מדוע צדקה היא עניין של צדק ולא רק של נדיבות?

    הטקסט קושר את המילה צדקה למילה צדק. העובדה שלאדם אחד יש יותר מחייבת אותו לחלוק עם מי שחסר לו. לכן עזרה לנזקק מוצגת לא רק כטובה אישית, אלא כיחס צודק המגיע לזולת.

    Редакция «Parsha.net»קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai73, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  6. מדוע עזרה לנזקקים היא עניין של צדק ולא רק של נדיבות?

    בני אדם אחראים זה לזה וגורלותיהם קשורים זה בזה. לכן מי שה' בירך אותו ביותר מכפי צורכו צריך לחלוק עם מי שחסר לו הנחוץ למחייתו. המחבר מסביר שתפיסת הצדק הזאת מתבטאת במילה צדקה.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai73, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  7. כיצד המצוות התלויות בארץ מבטאות אחריות כלפי הזולת?

    הרב שלמה ריסקין מראה שהקשר בין התורה לארץ ישראל מתממש בחלוקת יבולה. בשנת השמיטה הפירות זמינים לכל המבקש לקחתם, פאות השדה מיועדות לעניים, והמתנות המופרשות מן היבול תומכות בכוהנים, בלוויים ובנזקקים. כך הופכת עבודת האדמה לביטוי של רצון ה׳ ושל הדאגה לזולת.

    Rabbi Shlomo Riskinקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai78, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  8. מי צריך לעזור לאדם שעוניו מוסתר מאחורי מראית עין של רווחה?

    המילים ״עמך״ בפסוק על האח שהעני מתפרשות כפנייה למעטים הקרובים אליו ומכירים את מצבו האמיתי. מראית עין של עושר עלולה להסתיר התמוטטות כלכלית, ולכן הוא אינו מקבל את העזרה שהסביבה הייתה מציעה בדרך כלל. מי שמכיר את מצוקתו ויש בידו אמצעים צריך להתאמץ במיוחד לתמוך בו ולשקם את מצבו.

    Rav Meir Leib Fryeקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai78, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  9. מדוע צדקה משלבת נדיבות עם צדק?

    הרב ג׳ונתן סאקס מסביר שהרכוש שייך לאלוהים ונמסר לאדם כפיקדון לשימוש אחראי. אחד מתנאי הפיקדון הוא לחלוק את מה שמעבר לצרכינו עם מי שחסר להם הנחוץ. לכן צדקה היא גם עזרה לנזקק וגם מילוי חובה.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai78, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  10. מדוע חוקי פרשת בהר מכנים שוב ושוב את הנזקק ״אחיך״?

    הרב ג׳ונתן סאקס מסביר שקשרים משפחתיים מניעים בני אדם להקריב זה למען זה. ראיית העם היהודי כמשפחה מורחבת אחת מחזקת את האחריות המשותפת ואת הנכונות לעזור למי שהתרושש. לכן סיפורי התורה המטפחים תחושת קרבה משלימים את חוקי העזרה.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai78, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  11. מה מלמד הסיפור על עזרתה של ויוויאן ווהל לקבצן?

    לאחר שראתה את מוריס נותן לקבצן מטבע, ביקשה ויוויאן מקדמה משמעותית ממשכורתה ונתנה אותה לאיש. היא הסבירה שהוא זקוק לעזרה שתוכל לשנות את מצבו. הסיפור מלמד לשים לב לצרכיו האמיתיים של הזולת ולהיות מוכנים להקרבה אישית כדי להעניק עזרה מועילה.

    Rabbi Lord Jonathan Sacksקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai78, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  12. כיצד אפשר לסייע לנזקק תוך שמירה על כבודו?

    הרב יוחנן צווייג מסביר שהביטוי ״אחיך״ בתורה מחייב להתייחס ליהודי נזקק כאח ממש. יש לראות בעזרה זכות לתמוך באדם קרוב ולרצות בהצלחתו. גישה כזאת מבטאת אהבה ואינה גורמת למקבל לחוש שהוא רק מקרה של צדקה.

    Rabbi Yochanan Zweigקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai83, עמ׳ 18 · פתיחה והורדת PDF

  13. באיזה מובן התורה מושרשת באדמת ארץ ישראל עצמה?

    הרב שלמה ריסקין קושר את התורה לארץ ישראל באמצעות המצוות הנוגעות לאדמה וליבול. השמיטה, השארת פאת השדה לעניים והפרשת חלקים מן התבואה הופכות את החקלאות לביטוי של רצון ה׳ ושל דאגה לזולת. כך הקשר בין העם, הארץ, התורה וה׳ מקבל ביטוי מעשי בחיים בארץ.

    Rabbi Shlomo Riskinקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai83, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  14. האם מחלוקות עמוקות יכולות לבטל את הקשר בין יהודים?

    הרב יונתן זקס דוחה את מסקנתו של מרטין בובר שהפילוגים הפנימיים פירקו ללא תקנה את העם היהודי כישות אחת. לדבריו, קשר משפחתי נשאר גם אחרי מריבה: אח נשאר אח. סיפורי בראשית מראים שגם ניכור קשה עשוי להסתיים במפגש, בסליחה ובפיוס.

    Rabbi Jonathan Sacksקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai83, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  15. מדוע התורה מכנה יהודי הזקוק לעזרה ״אחיך״?

    הרב יונתן זקס מסביר שהיהודים קשורים לא רק באמונה משותפת או באזרחות, אלא גם כמשפחה מורחבת. לשון הקרבה שבדיני פרשת בהר הופכת את העזרה לנזקק לאחריות משפחתית. מי שנפל הוא אחינו או אחותנו, ועלינו להושיט יד כדי לעזור להם לקום.

    Rabbi Jonathan Sacksקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai83, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  16. כיצד אפשר לשמר את האחדות שנוצרת בעקבות אסון משותף?

    רב שמואל ברזיל קורא להמשיך לסייע למשפחות הנפטרים ולעשות מעשים טובים לזכרם, כדי שהאחדות שנוצרה לא תיעלם. הוא משווה כל יהודי לאות או לחלק מאות בתורה: דחיית הזולת פוגעת בשלמות העם כולו. הלקח המעשי של קריאתו הוא להעביר את החמלה והדאגה ההדדית משעת הזעזוע אל חיי היום־יום.

    Rav Shmuel Brazilקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai81, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  17. איך קהילה יהודית קטנה יכולה לעזור לנזקקים רבים בני דת אחרת?

    הרב זקס מספר כיצד מתנדבים מתנועות נוער בישראל עזרו לילדים מוסלמים פליטים מקוסובו, ובהמשך ארגונים יהודיים סייעו להחזיר את מערכת החינוך בפרישטינה לפעילות. בעיר עצמה חיו אז רק אחד עשר יהודים, אך קשרי הערבות ההדדית אפשרו לגייס את עזרת העם היהודי. בעיניו, הסיפור מלמד על כוחו של חסד החוצה גבולות דת ועל האפשרויות שנפתחות מתוך אחריות משותפת.

    Rabbi Sacksקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai81, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  18. מה משמעות רעיון הברית לאחריותם של אזרחים לחברה?

    הרב זקס מתאר חברת ברית כחברה שבה העם כולו אחראי לפני ה׳ לגורלו המשותף. האחריות אינה שייכת לשליטים בלבד ואי אפשר להעביר אותה במלואה לממשלה או לנשיא. כל אדם ממשיך לשאת באחריות המשותפת כלפי האחרים.

    Rabbi Sacksקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai81, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  19. האם אפשר להסתפק בתרומות גדולות שכבר ניתנו ללימוד תורה?

    אחד הפירושים במדרש שמואל מפנה את הקריאה להעמיד תלמידים הרבה אל התורמים. כל עוד יש תלמידים נוספים הזקוקים לתמיכה, יש לחפש דרכים לממן גם את לימודם. נדיבות בעבר אינה צריכה להיות סיבה להפסיק לתמוך.

    Midrash Shmuelקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai77, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  20. כיצד יש לנהוג כשהקהילה אינה מספקת לילדים את לימוד התורה הדרוש להם?

    סיפור המלמד מלמד על ערכה של יוזמה אישית כאשר חובה ציבורית אינה מתמלאת. כשראה שילדי העניים אינם מקבלים לימוד, הוא נטל את האחריות על עצמו. המחבר מדגיש את אחריותו של המלמד בלי לטעון שהוא יודע מדוע הקהילה לא מילאה את חובתה.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai77, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  21. מי חייב לממן את לימוד התורה של ילדים שהוריהם אינם יכולים לשלם?

    האחריות מוטלת על הקהילה היהודית. תקנת יהושע בן גמלא מחייבת את הקהילות להבטיח שכל ילד יהודי יוכל ללמוד תורה. לכן חוסר יכולתם של ההורים לשלם אינו צריך להשאיר ילד ללא מלמד.

    Rabbi Yirmiyohu Kaganoffקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai77, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  22. כיצד מעשי חסד יכולים להשפיע על מידת הדין?

    החפץ חיים כותב שעשיית חסד יכולה להוליד זכות עצומה. זכות זו עשויה לגבור על מידת הדין.

    Chafetz Chaimקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai77, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  23. מה ערכם של מעשי חסד בעולם הזה ובעולם הבא?

    הפלא יועץ מתאר את החסד כאחד מעמודי העולם. אדם אוכל את פירות המצווה בעולם הזה, ואילו הקרן נשמרת לו לעולם הבא.

    Pele Yoetzקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai77, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  24. מדוע בשמיטה צריך להפקיר את היבול ולא להסתפק בהפסקת העבודה?

    המאמר מסביר שהדבר מחנך לחוסר אנוכיות ולתחושת שותפות. בעלות מעודדת עמל, אך עלולה גם ליצור ניכור ורצון לשלוט. השמיטה מחלישה את המחיצות האלה, מלמדת להתחשב בעניינם של אחרים ולראות את עצמנו כחלק מקהילה של שווים.

    Rabbi A. Leib Scheinbaumקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai80, עמ׳ 12 · פתיחה והורדת PDF

  25. כיצד אפשר לעזור לנזקק ולשמור על כבודו?

    יש להתייחס לנזקק כאח שעוזרים לו מתוך אהבה ורצון לראות בהצלחתו. עליו להרגיש שהנותן רואה זכות בעזרה לו, מכבד אותו ומאמין בו. תמיכה כזאת מחזקת את ביטחונו העצמי ומסייעת לו לפעול לשיפור מצבו.

    Редакция «Parsha.net»קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai80, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  26. מדוע עזרה לנזקקים מתוארת כצדק ולא רק כנדיבות?

    בני אדם אחראים זה לזה ושותפים זה בגורלו של זה. לכן מי שה' בירך אותו ביותר מצרכיו צריך לחלוק עם מי שחסר לו; הטקסט מסביר שצדקה היא עניין של צדק.

    Редакция «Parsha.net»קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai85, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  27. כיצד צריכה קהילה יהודית להגיב כאשר ישראל נתונה לאיום?

    רבי נורמן לאם מציע ללכת בעקבות הכנתו המשולשת של יעקב: דורון, מלחמה ותפילה. ביישומו, מדובר בסיוע חומרי נדיב לישראל, בפעילות ציבורית ובהתנדבות, לצד תפילה. הדאגה והדיבורים צריכים להוביל למעשים ממשיים, והתפילה צריכה להיות מלאת תקווה.

    Rabbi Norman Lammקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai85, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  28. האם אפשר לומר לנזקק לבטוח בה׳ במקום להגיש לו עזרה חומרית?

    רב יעקב יוסף מסביר שניסיון אישי של ביטחון בה׳ אינו מצדיק דרישה מן הנזקק לבטוח בה׳ במקום לעזור לו. גם מי שעמד בניסיון השמיטה צריך להגיש לעני עזרה מעשית. זהו הלקח שהוא לומד מסמיכות השמיטה לחובה לתמוך באח שירד מנכסיו.

    Rav Yakov Yosefקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — BeharBechukosai85, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  29. את מי אסור לשכוח כשעוסקים בצורכי הנפטר?

    החתם סופר מפרש את האזהרה לגדולים על הקטנים כתזכורת לדאוג ליתומים הצעירים. כאשר המבוגרים עוסקים בצורכי הנפטר, עליהם לזכור גם את הילדים שנותרו ולדאוג לצורכיהם.

    Chasam Soferקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor59, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  30. איזו מטרה מציב הרמב״ם למלך ישראל?

    לפי דברי הרמב״ם המצוטטים, כל מעשי המלך צריכים להיות לשם שמים. כוונותיו צריכות להיות מכוונות להרים את דת האמת, למלא את העולם בצדק, לשבור את כוח הרשע ולהילחם מלחמות ה׳. ייעודה של המלכות הוא עשיית משפט והגנת העם.

    Rambamקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor60, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  31. כיצד אפשר לבחון אם חברה מגשימה את ערכי הצדק?

    הרב יהודה עמיטל מציע לבחון שוויון הזדמנויות בעסקים, בממשל ובחינוך, דאגה לחלשים וצמצום פערי הכנסה. הדרישות האלה מופנות לדתיים ולחילונים כאחד. העיסוק במדינה הלכתית צריך לכלול דאגה לצדק וליושר בחיי הציבור.

    HARAV YEHUDA AMITALקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor60, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  32. מדוע המחבר קושר את החיים הציבוריים בישראל לקידוש השם?

    המחבר רואה בישראל מקום שבו אידיאלים יהודיים נעלים יכולים להתממש בחיים הציבוריים. הוא מציג את קיבוץ הגלויות, פיתוח הארץ ומרכזי לימוד התורה כדוגמאות לקידוש השם. לצד זאת, הוא טוען שמחאות דתיות תוקפניות וזלזול פומבי בערכים יהודיים פוגעים בשליחות הזאת: יש לבחון את הצלחת החברה גם לפי תוכנה המוסרי.

    RABBI SHRAGA SIMMONSקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor60, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  33. מדוע החובה להשאיר מן היבול לעניים חוזרת בתוך דיני המועדים?

    המשך חכמה מסביר שהתזכורת למשמעותה הרוחנית של החקלאות נחוצה לא רק בתחילת הקציר, בהבאת העומר, אלא גם בהמשך. השארת פאה ולקט לעניים מכניסה את קיום רצון ה' לתוך העבודה עצמה. כך העבודה יכולה להפוך את האדם לעבד ה' במקום לעבד האדמה.

    Meshech Chochmaקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor57, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  34. כיצד מציע הרב בלייך לסייע לאישה שצריכה לנסוע לתחום שיפוט אחר לצורך הפלה המותרת לפי ההלכה?

    הוא מציע להקים קרן למימון הנסיעה לתחום שיפוט שבו אפשר להפסיק היריון המסכן את חיי האישה. לפי הצעתו, הסיוע יינתן בכפוף לאישור חתום של פוסק מוכר שההליך מותר לפי ההלכה.

    Rav J. David Bleichקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor62, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  35. כיצד צריכה החברה הישראלית להיראות כדי שהמדינה תוסיף לבטא קידוש השם?

    בעל השיחה רואה בהקמת מדינת ישראל לאחר השואה קידוש השם. כדי שהמדינה תמשיך לבטא משמעות זו, החברה שבה צריכה להתאפיין בצדק ובצדקה.

    Редакция «Parsha.net»קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor65, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  36. כיצד יש להתייחס, לפי השיחה, להחלטות ממשלה שאין מסכימים איתן?

    בעל השיחה מכיר בזכותו של כל אדם לבקר את הממשלה, למחות ולהפגין, אך דורש לכבד את החלטותיה של ממשלה שנבחרה ברוב דמוקרטי. הוא מזהיר ששלילת הלגיטימיות שלהן מערערת את הריבונות היהודית ועלולה לסכן את קיום המדינה.

    Редакция «Parsha.net»קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor65, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  37. מה משמעותה של מדינת ישראל עבור יהודים החיים מחוץ לה?

    בשיחה מוצגת מדינת ישראל כמדינה שנוסדה למען עם ישראל כולו, כולל היהודים שעדיין חיים בגלות. ליהודי אחד היא יעד נכסף ולאחר מקלט אחרון, וגם אפשרות זו עשויה לשמר שריד של זהות יהודית.

    Редакция «Parsha.net»קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor65, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  38. עם מי עלינו לחלוק את שמחת החג ואת ההודיה על השפע?

    התורה מחייבת אותנו לשמוח בחגים עם משפחתנו וגם עם מי שזקוקים לעזרה, ובהם הגר, היתום והאלמנה. ההודיה לה׳ על היבול צריכה להתבטא גם בהזמנת הנזקקים להשתתף בשמחה.

    Menachem Leibtagקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor63, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  39. איזה לקח על עושר ואחריות חברתית אפשר ללמוד מטעותו של המלך חזקיהו?

    רבי שלמה ריסקין מסביר שעל המדינה לספק ביטחון ופרנסה, אך ייעודה הרוחני מחייב הכרת תודה לה׳ ודאגה לנזקקים. חזקיהו, למרות תיקוניו הדתיים, נשבה בקסמי העושר והכוח ולא חיבר את השגשוג לאחריות הזאת. הקשר בין קרבן העומר לשתי הלחם בשבועות מבטא את הצורך לחבר את חייה החומריים של הארץ למשמעות הרוחנית של ירושלים והמקדש.

    Rabbi Shlomo Riskinקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor63, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  40. מדוע ידיעת התורה אינה מספיקה לשלום העם?

    המדרש המובא משווה בין דורו של דוד, שידע תורה אך היו בו מלשינים, לבין העם המאוחד בימי אחאב. הראשונים נחלו מפלות, ואילו האחרונים ניצחו למרות עבודת האלילים הנפוצה. מסקנת השיחה היא שלימוד התורה חייב להיות מלווה באחדות וביחס ראוי לזולת; הדובר מיישם זאת גם על האחדות סביב מדינת ישראל.

    Редакция «Parsha.net»קהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor66, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  41. כיצד אפשר להודות לה׳ על הצלה כשאי אפשר להביא קרבן תודה?

    הרב שלום יוסף אלישיב מסביר שאפשר להביע תודה באמצעות מילים ופעולות של זיכוי הרבים. לאחר שניצל בדרך נס, רבי שמעון בר יוחאי סייע לציבור בבירור מקום שהיה בו ספק טומאה. הלקח הוא לעזור לאנשים להבחין בין הראוי לפסול דווקא במקומות שבהם הם עלולים לטעות.

    Horav Sholom Yosef Elyashivקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor66, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  42. כיצד היכרות הקהילה עם אדם בעל מוגבלות משפיעה על האפשרות להשתתף בברכת כהנים?

    בדיון התלמודי המובא, כהן שלא שלט בריורו נשא בכל זאת את כפיו משום שהיה מוכר היטב בעירו. המאמר מסביר שההיכרות עמו יכלה להסיר את הקושי החברתי הקשור למראה חריג, ומציין שעיקרון זה התקבל בשולחן ערוך. מכאן מסיק המחבר שלקהילה אחריות לשלב אנשים עם מוגבלות בחייה המשותפים.

    Benjamin Lauקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor68, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  43. איזו גישה לכלל ישראל ראה הרב קוק כנחוצה למענה דתי לתנועה הלאומית?

    הרב קוק ראה את כוחה המוסרי של התנועה הלאומית בפנייתה אל העם כולו ולא אל מפלגה או חוג מסוים. הוא דרש רוחב דאגה דומה מן ההנהגה הדתית: אין לדאוג רק למי שנחשב ״משלנו״. רווחתו וישועתו של כלל ישראל צריכות להיות אחריות עמוקה ומעשית.

    Rav Kookקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor68, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  44. מדוע מצוות השארת מתנות לעניים מופיעה בין דיני המועדים?

    הספרי מסביר שמיקום זה מדגיש את מעלת הנתינה לעניים. מי שמשאיר להם את המתנות המגיעות להם נחשב כמי שהשתתף בבניין בית המקדש והקריב בו את קורבנותיו.

    The Sifriקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor68, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

  45. מהי מעלת הנתינה הראויה של מתנות עניים מן היבול?

    רש"י מביא את דברי חז"ל שהנותן לעניים לקט, שכחה ופאה כראוי נחשב כאילו בנה את בית המקדש והקריב בו קרבנות. כך מקבלת הדאגה לעניים משמעות המקבילה לעבודת המקדש.

    Rashiקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor67, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  46. מדוע דיני מתנות עניים מופיעים לצד תיאור חג השבועות?

    הרב בנימין יודין מסביר שהשארת פאה ולקט לעניים מבטאת את המסר של ימי העומר. ההכרה שהיבול בא מה׳ מביאה לקבלת דרישתו לחלוק אותו עם אחרים. כך הדאגה לנזקקים ולצורכי הציבור נעשית ביטוי מעשי לאמונה זו.

    Rabbi Benjamin Yudinקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor70, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF

  47. מדוע תמיכה בלומדי תורה נחשבת לזכות רוחנית?

    המחבר משווה את התמיכה בלומדי תורה לתמיכה בכוהן, שיש לכבדו אף שהוא מתקיים ממתנות הציבור. מימון לימוד התורה נמשל לקרבן במקדש, ולפי המאמר הוא מביא לתומך כפרה וקדושה.

    Rabbi Yaakov Asher Sinclairקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor70, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  48. באיזו גישה ראוי לתת צדקה?

    על האדם לראות את עצמו כנאמן על כספים שה' הפקיד בידיו כדי לחלקם. בדומה לנאמן של קרן, אין לראות בנתינה הזדמנות להדגיש את נדיבותו של הנותן או לגרום למקבל לחוש חייב לו.

    Rabbi Yissocher Frandקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor72, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  49. מדוע בעל השדה אינו צריך לעזור לעניים ללקט את המתנות שהושארו להם?

    המשנה המובאת מורה לבעל השדה להניח את המתנות לעניים כדי שילקטו אותן בעצמם. לפי ההסבר שבאוצרות התורה, לקט, שכחה ופאה שייכים מלכתחילה לעניים ואינם מתנה אישית של בעל השדה. השתתפותו באיסוף ובחלוקה עלולה ליצור רושם שהוא הנותן ושעליהם להכיר לו טובה.

    Rabbi Yissocher Frandקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor72, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF

  50. מתי ניסיון לקרב אדם אחד לתורה עלול להיות בלתי ראוי?

    בדרשת החתם סופר, הרצון לסייע לאדם אחד אינו מצדיק חילול השם או פגיעה רוחנית ברבים. יש לשקול במיוחד אם התקרבות מופגנת לאדם הפועל נגד היהדות עלולה להתפרש כהסכמה לעמדתו. חובת הקירוב מחייבת לבחון את ההשלכות על הציבור כולו.

    Chasam Soferקהילה וצדקהעוד

    מקור: Parsha.net — Emor73, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF

נושאים