Skip to main content
.

חסידות — עמוד 8

שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.

67 168 רשומות

  1. האם קיום מצוות לשם שכר ומתוך פחד מעונש נחשב לעבודת השם?

    הבת עין מסביר שגם זו עבודת השם, מפני שהיא מבטאת אמונה בו ובשכר ועונש. עם זאת, זו עבודה חיצונית, שבה המצוות עצמן נעלות מכוונתו של האדם להפיק תועלת לעצמו. המדרגה הפנימית הגבוהה יותר היא לעבוד באהבה וביראה כדי לעשות נחת רוח ליוצרו, ובה הכוונה נעלית מן המעשים הפרטיים. שתי המדרגות משתקפות במבנה המשכן ובסדר עשיית חלקיו.

    Bas Ayinחסידותעוד

    מקור: Torah Wellsprings — Torah Wellsprings — vayetzei - bas ayin 5787 booklet — Vayeitzei 5787, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  2. במה התייחדה ענוות משה לעומת ענוות שאר הנביאים?

    הבת עין מסביר שהענווה נובעת מההכרה שכל ההשגות הרוחניות הן מתנות מהשם, ובזכותה שורה השכינה על האדם. משה הגיע למדרגה נוספת: הוא הכיר בכך שגם ענוותו היא מתנה מהשם. לכן לא ייחס לעצמו לא את מעלותיו הרוחניות ולא את הכרת קטנותו.

    Bas Ayinחסידותעוד

    מקור: Torah Wellsprings — Torah Wellsprings — vayetzei - bas ayin 5787 booklet — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  3. מדוע כדאי לחזור על דברי תורה של צדיקים?

    ספר חסידים מלמד שהצדיקים מתפללים מן השמים על מי שחוזר על דברי התורה שלהם. הם מבקשים בעדו ומלמדים עליו זכות.

    Sefer Chasidimחסידותעוד

    מקור: Torah Wellsprings — Torah Wellsprings — vayetzei - bas ayin 5787 booklet — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  4. מה משמעות הביטול המוחלט של הקליפות המתואר בתניא?

    אין מדובר רק בכך שהקליפות נעשות חסרות חשיבות מול האלוקות. ביטולן מתואר כהיעדר מוחלט, כאילו לא היו כלל. בשיחה נוסף שעל ידי גילוי החכמה שבנפש אפשר להגיע לביטול כזה גם עכשיו, בדוגמת הגילוי לעתיד.

    הרביחסידותעוד

    מקור: מאמרים — 5787-‎⁨עלי הגהה - שפ ויצא תשכה - פרסום ראשון_XLQ⁩, עמ׳ 39 · פתיחה והורדת PDF

  5. כיצד יכול היה אלישע לקבל פי שניים ברוחו של אליהו?

    בקשת אלישע נגעה למעלתו העצמית, ולא רק להרחבת השפעתו. התנאי היה שיראה את אליהו בעת עלייתו, כשהוא מופשט מהגבלות הגוף ולמעלה ממדרגתו הקודמת. כך יכול היה אלישע לקבל מעלה הגבוהה ממדרגת אליהו בהיותו בגוף.

    הרביחסידותעוד

    מקור: מאמרים — 5787-‎⁨עלי הגהה - שפ ויצא תשכה - פרסום ראשון_XLQ⁩, עמ׳ 17 · פתיחה והורדת PDF

  6. מדוע צדיקים אחרים פועלים בדרכו של נשיא הדור?

    בשיחה מוסבר שהנהגת הדור שייכת לנשיא אחד. כאשר אברהם היה הנשיא, פעולתם של יצחק ויעקב בעולם הייתה בהתאם לדרכו; וכך גם יעקב פעל במקומו של יצחק בהתאם להנהגתו. עם זאת, עבודתו האישית של הצדיק יכולה להיות בעלת אופי אחר.

    הרביחסידותעוד

    מקור: מאמרים — 5787-‎⁨עלי הגהה - שפ ויצא תשכה - פרסום ראשון_XLQ⁩, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF

  7. האם שתיקתו של אדם אחד יכולה לעורר רחמים על כלל ישראל?

    הרבי מקומרנא כותב שאדם יכול לתקן את כל גופו באמצעות פיו. לדבריו, השתיקה יכולה להפוך את מידת הדין למידת הרחמים, הן עבור האדם עצמו והן עבור כלל ישראל.

    Kamarna Rebbeחסידותעוד

    מקור: דרך האמונה — The Way of Emunah — vayeitzei 2026 5787, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  8. מה פירוש הפיכת ״פשע״ ל״שפע״ באמצעות שתיקה?

    החיד״א מביא בשם הזוהר ששתיקה הופכת ״פשע״ ל״שפע״. ההסבר הוא שריבוי דברים מביא לחטא, ואילו איפוק מונע אותו והופך את הפשע האפשרי למקור של טובה.

    Chida; Zohar Hakdoshחסידותעוד

    מקור: דרך האמונה — The Way of Emunah — vayeitzei 2026 5787, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF

  9. כיצד קשור איפוק בדיבור להשראת השכינה?

    השל״ה הקדוש מסביר שהמילה ״הס״, המורה על שתיקה, שווה בגימטרייה לשם אדנ״י. הוא רואה בכך רמז שכבוד ה׳ שורה על מי ששותק ומדבר רק בדברי תורה.

    Shlah Hakadoshחסידותעוד

    מקור: דרך האמונה — The Way of Emunah — vayeitzei 2026 5787, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  10. מדוע בכל זאת שמח רב יוסף בגיל שישים ואמר שיצא לפחות מחצי עניין הכרת?

    אופן חייו העל־טבעי של רב יוסף הוכיח שחיותו באה מקדושה, ולכן הגעתו לגיל שישים אישרה שיצא מכרת דשני. השיחה קושרת גם את עיוורונו לעקירה יוצאת דופן של החמדה הרעה, שחיזקה את ביטחונו בנוגע לעתיד. עם זאת, מצד ענוותנותו לא ראה את עצמו כמובטח לחלוטין מפני מכשול: ה״מחצית״ שכבר התבררה חיזקה את ביטחונו ביחס להמשך.

    כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"עחסידותעוד

    מקור: א טיפערן בליק — א טיפערן בליק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF

  11. כיצד יכולה תשובה לתקן את ניתוק הקשר הרוחני שנגרם בחטא?

    בהערה מוסבר שהמחילה קשורה כאן לתיקון מקור החיות עצמו. בתשובה האדם מחזיר את השפעת השכינה למקומה ומקשר מחדש את הנשמה לשורשה. כך התשובה מתקנת גם את הסיבה הרוחנית לכרת.

    כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"עחסידותעוד

    מקור: א טיפערן בליק — א טיפערן בליק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF

  12. כיצד מוסברת באיגרת התשובה משמעות הכרת ואריכות ימיהם של מי שהתחייבו בו?

    אדמו״ר הזקן מסביר שכרת הוא ניתוק הקשר שדרכו מקבלת הנפש האלוקית חיות משם הוי׳. מכיוון שגם הגוף מקבל את חיותו באמצעותה, הניתוק משפיע על חיי הגוף, אף שבמשך זמן נשאר רשימו מהחיות. בזמן הגלות אפשר לקבל חיות דרך היכלות הטומאה, ולכן אריכות ימים כשלעצמה אינה מוכיחה שהקשר לא נפגע.

    דער אַלטער רביחסידותעוד

    מקור: א טיפערן בליק — א טיפערן בליק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF

  13. מה ביקש הרבי מהר״ש מצעיר שפתח לפניו את לבו לספר?

    הרבי מהר״ש ביקש מהצעיר לספר דווקא את מה שלא רצה לומר. הסיפור מדגיש את הנכונות לגלות גם את מה שמעדיפים להסתיר.

    Rebbe Maharashחסידותעוד

    מקור: Farbreng.ing — Farbreng.ing — vayeitzei-farbrengapp 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  14. מה עזר לאדמו״ר האמצעי לשכוח את ייסוריו?

    ר׳ אייזל מצא פעם את אדמו״ר האמצעי שוכב במיטתו וסובל מכאבים עזים. הרבי סיפר שכאשר הוא מתיישב לכתוב חסידות על הפסוק ״שערך כעדר העזים״, הוא שוכח את כל ייסוריו. מיד לאחר מכן קפץ ממיטתו והתיישב לכתוב חסידות.

    The Mitteler Rebbeחסידותעוד

    מקור: Farbreng.ing — Farbreng.ing — yud kislev-farbrengapp — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  15. מה עזר לאדמו״ר האמצעי לשכוח את כאביו העזים?

    לפי סיפורו של ר׳ אייזל, אדמו״ר האמצעי אמר שכאשר הוא יושב לכתוב חסידות על הפסוק ״שערך כעדר העזים״, הוא שוכח את כל ייסוריו. מיד לאחר שאמר זאת, קפץ הרבי ממיטתו והתיישב לכתוב. הסיפור ממחיש את עומק שקיעתו בחסידות גם בעת כאב עז.

    The Mitteler Rebbeחסידותעוד

    מקור: Farbreng.ing — Farbreng.ing — tes kislev-farbrengapp — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  16. מה פירוש ״לצאת לקראת שבת המלכה״ בעבודתו הפנימית של האדם?

    שם משמואל מסביר את הקריאה הזאת כצורך לצאת מן המצב הרגיל של ימי החול. כדי לקבל את קדושת השבת, על האדם להניח מאחוריו את החולין ולהיכנס למדרגה רוחנית מרוממת יותר.

    שם משמואלחסידותעוד

    מקור: Gan Hatorah — Gan Hatorah — parshas vayeitzai lp 5787 — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  17. מדוע מאכלי שבת יכולים לרומם את האדם במקום לחזק את משיכתו לגשמיות?

    בהסברו של שם משמואל, הקדושה והשפע של שבת באים ישירות מהקב״ה ולא דרך שר הארץ. בכך מוסברים דברי האריז״ל שמאכלי שבת אינם מחברים את האדם יותר לגשמיות, וכן דברי ר' משה מפשיווארסק המשווה את שיירי מאכלי השבת לשיירי מנחות. על האדם לחבר את השבת לימי החול כדי לרומם את כל ששת ימי השבוע.

    שם משמואלחסידותעוד

    מקור: Gan Hatorah — Gan Hatorah — parshas vayeitzai lp 5787 — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  18. מה פירוש ״לצאת לקראת שבת המלכה״ בעבודתו הפנימית של האדם?

    שם משמואל מסביר שהכוונה היא לצאת מהמצב הרגיל של ימות החול. בקבלת שבת על האדם להשאיר מאחור את השקיעה בענייני החול ולעבור למצב רוחני מרומם יותר. שינוי פנימי זה מאפשר לקבל את קדושת השבת.

    שם משמואלחסידותעוד

    מקור: Gan Hatorah — Gan Hatorah — parshas vayeitzai large 5787 — Vayeitzei 5787, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF

  19. כיצד יכולה קדושת השבת להשפיע על שאר ימות השבוע?

    שם משמואל מסביר שקדושת השבת והשפע שלה באים ישירות מהקב״ה, בלי תיווך של מלאך. בכך מתבארים גם דברי האריז״ל המובאים במאמר, שמאכלי שבת אינם מגבירים את הקשר של האדם לגשמיות. על האדם לחבר את השבת לימי החול, כדי לרומם את כל ששת הימים למדרגתה.

    שם משמואלחסידותעוד

    מקור: Gan Hatorah — Gan Hatorah — parshas vayeitzai large 5787 — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  20. מה פירוש ״לצאת לקראת שבת המלכה״?

    השם משמואל מסביר שיציאה זו היא מעבר ממצב החול הרגיל למצב נעלה יותר. כדי לקבל את קדושת השבת יש להשאיר מאחור את ענייני החול ואת ההנהגה הרגילה. כך מתכונן האדם בפנימיות לקבלת שבת.

    שם משמואלחסידותעוד

    מקור: Gan Hatorah — Gan Hatorah — ppj parshas vayeitzai 5787 — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  21. מהי הקדושה של המאכלים שנשארו משבת?

    ר׳ משה מפשיווארסק משווה את שיירי מאכלי השבת לשיירי מנחות. מאחר ששפע השבת בא ישירות מהקב״ה, מאכלים אלה נחשבים כאוכל משולחן גבוה.

    ר' משה מפשיווארסקחסידותעוד

    מקור: Gan Hatorah — Gan Hatorah — ppj parshas vayeitzai 5787 — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  22. מדוע מאכלי שבת אינם מגבירים את הקשר של האדם לגשמיות?

    האריז״ל מסביר שמאכלי שבת אינם מחברים את האדם יותר לגשמיות, מפני שהקב״ה מעניק שפע גדול ביום קדוש זה. המאמר קושר זאת לכך שקדושת השבת והשפע שלה באים ישירות מהקב״ה ולא דרך שר הארץ.

    Arizalחסידותעוד

    מקור: Gan Hatorah — Gan Hatorah — ppj parshas vayeitzai 5787 — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  23. איך אפשר להביא בפועל לאחדות בין הרוחניות למעשים היומיומיים?

    הרב בערל פאשטער מסביר שההכנה לכך היא לימוד חסידות בשקידה והתמדה וחיים על פי השולחן ערוך. את האיחוד עצמו הוא תולה בגילוי העצם, שאותו הוא מזהה עם הרבי, ובגילוי הקשר אליו. בפועל פירוש הדבר ללמוד את תורת הרבי, לקיים את הוראותיו ולהיות חדורים בענייניו בכל תחומי החיים.

    הרה"ח בערל פאשטערחסידותעוד

    מקור: מדקדקים — מדקדקים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  24. מה פירוש לאחד לגמרי את החיים הרוחניים והגשמיים?

    הרבי מסביר שהשלמות הרוחנית צריכה להתבטא גם בגשמיות, כפי שהיה אצל אדמו״ר האמצעי, שנולד והסתלק באותו תאריך. אולם הדרישה עמוקה יותר: הרוחניות והגשמיות צריכות להפוך לעניין אחד ממש. כך החיות החסידית וההתקשרות לרבי יתבטאו במעשים היומיומיים באופן ממילא, בלי מחיצה בין הפנימיות למעשה.

    הרביחסידותעוד

    מקור: מדקדקים — מדקדקים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  25. איזה לקח מפיק המחבר מהשיחה הקשה על נישואי תערובת במהלך המבצעים?

    בסיפור, יהודי מבוגר שסירב בקביעות להניח תפילין שאל על עמדת התורה ביחס לנישואי בנו לגויה. הבחור בחר לומר את הדברים ללא ריכוך, אף שחשש לאבד את הקשר עם האיש, ואחר כך הציע לו שוב להניח תפילין. במפתיע הסכים האיש להניח בשבוע הבא, וכך עשה. המחבר לומד מכך שדבקות באמת התורה וביטול למשלח יכולים לפתוח דרך גם במקום שבו החשבון האנושי אינו רואה סיכוי.

    הרה"ח אריה קדםחסידותעוד

    מקור: מדקדקים — מדקדקים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  26. האם ביטול לרבי פירושו להפסיק לחשוב ולקבל החלטות?

    המחבר מסביר שביטול אינו מחיקת השכל או הפסקת קבלת החלטות. האדם ממשיך להשתמש בראשו, אך רואה בו כלי לשירות רצון הבורא כפי שהוא מתגלה דרך הרבי. לכן גם הכוחות השכליים הנעלים וגם הכוחות הגשמיים צריכים להיות בטלים למטרה זו.

    הרה"ח אריה קדםחסידותעוד

    מקור: מדקדקים — מדקדקים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  27. מדוע מודגש במיוחד לימוד החסידות כדי לראות את הגאולה?

    החסידות מגלה את האמת הפנימית שבדברים, ולכן לימודה מוצג כדרך ישירה לראיית הגאולה. בביאור הרבי המובא כאן, העצות השונות בעניין ייסורים מסייעות להבין אותם כטוב נסתר, ככפרת עוונות או כניסיון, ואילו פנימיות התורה מאפשרת לראות כבר עכשיו טוב נראה ונגלה. לכן המחבר מדגיש שכדי לראות את הגאולה בהווה יש ללמוד ענייני משיח וגאולה דווקא בתורת החסידות.

    הרה"ח מאיר ווילשאנסקיחסידותעוד

    מקור: מדקדקים — מדקדקים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF

  28. כיצד מסביר נועם אלימלך מדוע ישראל לא שמעו למשה כשבישר על הגאולה?

    לפי הפירוש המובא, עיקר צערם של ישראל היה על גלות השכינה ולא על סבלם האישי בשעבוד. הם נמנעו מלשמוע את בשורת הגאולה כדי שההנאה מההצלה האישית לא תתערב בכוונתם לשם שמים. הדברים מבטאים את הדרישה לקיים מצוות ללא פנייה אישית.

    נועם אלימלךחסידותעוד

    מקור: אשכול יוסף — אשכול יוסף — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  29. כיצד מסביר רבי נחמן את פעולת האמירה ״גם זו לטובה״?

    בתורה המובאת מתואר החטא כהיפוך סדר הצינורות, מן האות ת' לאות א'. כשאדם אומר על הכול ״גם זו לטובה״, הוא ממתיק את הדין ומחזיר את האותיות לסדרן מא' ועד ת'.

    רבי נחמן מברסלבחסידותעוד

    מקור: דבר המלך — דבר המלך — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  30. איזו משמעות רוחנית יכולה להיות לניקוי בית המדרש?

    ר' צבי הירש מרימנוב בא לנקות את בית המדרש אפילו ביום שאחרי חתונתו. רבו, ר' מנחם מנדל מרימנוב, הסביר שאין זו רק הסרת אבק, אלא סילוק מכשולים רוחניים ופתיחת דרך לעליית התפילות. הסיפור מלמד על ערכה של עבודה צנועה ומתמדת.

    ר' מנחם מנדל מרמנובחסידותעוד

    מקור: דברי מאיר - רבי מאיר סנדר — דברי מאיר - רבי מאיר סנדר — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  31. כיצד אפשר לכוון עיסוקים גשמיים לעבודת ה׳?

    הסולם המוצב בארץ וראשו מגיע לשמים הוא משל לחיי האדם. גם כשהוא עוסק באכילה, בשתייה ובשאר עניינים חומריים, מחשבתו וכוונתו צריכות להיות לשם שמים.

    אוצרות השל"החסידותעוד

    מקור: פרפראות בפרשה - חידושי תורה — פרפראות בפרשה - חידושי תורה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  32. מה הקשר בין ענווה, כוח התפילה והשבת?

    אותיות יעקב מצטרפות למילה יבקע, לרמוז שהאוחז בענווה יכול לבקוע רקיעים בתפילתו. בשבת שם יעקב מגיע לשלמותו, והדבר קשור להמתקת הדינים בחסדים וברחמים ולסילוק חרון האף.

    אהבת שלוםחסידותעוד

    מקור: פרפראות בפרשה - חידושי תורה — פרפראות בפרשה - חידושי תורה — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  33. מה ראוי לכוון בזמן הרחיצה בערב שבת?

    בעת רחיצת הגוף ראוי לכוון גם להסיר את רוח החול ולהתכונן לקדושת השבת. המאמר מסביר שרוח זו רק שורה על האדם ואינה חלק מעצמותו, ולכן בידו להסירה. החלטה גמורה בלב שלא להישאר תחת השפעתה היא הכנה בבחינת סור מרע.

    Редакция «לחשב מחשבות לעשות»חסידותעוד

    מקור: לחשב מחשבות לעשות — לחשב מחשבות לעשות — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  34. מדוע צריך להקדים תשובה לניקוי הגוף לכבוד שבת?

    הרמ"ק מסביר שתחילה על האדם להתוודות על מעשיו ולטהר את נפשו בתשובה. לאחר הטהרה הפנימית, טהרת הגוף מועילה מאוד. אם הנפש נשארת מלאה פגמים ודברים מכוערים, ניקיון הגוף לבדו אינו מקרב את האדם לקדושת השבת.

    הרמ"קחסידותעוד

    מקור: לחשב מחשבות לעשות — לחשב מחשבות לעשות — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  35. כיצד הרחיצה לפני שבת מסייעת לניקיון הפנימי?

    כאשר אדם מנקה את גופו לכבוד שבת, עליו להתעורר גם לניקיון הפנימי. הגוף והנפש מחוברים ומשפיעים זה על זה, ולכן ניקוי הגוף בצירוף עבודה פנימית מכין את האדם לקליטת האור הרוחני של השבת. הרחיצה לבדה אינה פועלת זאת מאליה.

    Редакция «לחשב מחשבות לעשות»חסידותעוד

    מקור: לחשב מחשבות לעשות — לחשב מחשבות לעשות — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  36. מדוע מתוארים רבי אמי ורבי אסי כשני עמודים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה?

    לפי הרמז שמציע המחבר, מ״ם רומזת ליום הארבעים של מתן תורה, וסמ״ך לשישים מסכתות התורה שבעל פה. מאחר שאלו האותיות המבדילות בין רבי אמי לרבי אסי, הוא רואה בהם שני עמודים בלתי נפרדים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה.

    יקותיאל דטבריהחסידותעוד

    מקור: מעיין גני"ם — מעיין גני"ם — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  37. כיצד קושר המחבר את האותיות מ״ם וסמ״ך ללימוד התורה במקום של רבי אמי ורבי אסי?

    המחבר מציין שהאותיות המבדילות בין שמות רבי אמי ורבי אסי הן מ״ם וסמ״ך, שעמדו בלוחות בנס. הוא רואה בכך רמז להארה של קליטת התורה וזכירתה בבאר מרים שמול מקום לימודם. כרמז נוסף הוא מביא שגימטריית ״היו עומדים״ בצירוף מספר האותיות שווה לגימטריית ״מם סמך״.

    יקותיאל דטבריהחסידותעוד

    מקור: מעיין גני"ם — מעיין גני"ם — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  38. כיצד הסביר הרב קוק את משמעות הטבילה במעיין לפני שבת?

    בסיפור מובאים דברי הרב קוק ששבת היא מעין עולם הבא. הוא קישר בין טבילה ב״מעיין״ לבין הזכייה ב״מעין עולם הבא״. הדברים מובאים כהסבר רוחני למנהגו לטבול במעיינות בערב שבת.

    מרן החד"ה קוקחסידותעוד

    מקור: מעיין גני"ם — מעיין גני"ם — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  39. איזו משמעות רוחנית יש לדברים המקיפים את הצדיק?

    רבי משה חיים אפרים אשכנזי מוסר בשם סבו שלכל צדיק יש ניצוצות קדושים השייכים לשורש נשמתו. ניצוצות אלו עשויים להימצא אפילו בבהמותיו ובכליו, ותפקידו לתקנם ולהעלותם לשורשם. המחבר קושר זאת להבנת השם כביטוי לשורש הנשמה.

    הגה"ק רבי משה חיים אפרים אשכנזיחסידותעוד

    מקור: מעיין גני"ם — מעיין גני"ם — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  40. מדוע לפי פירוש זה נמנו הלויים בנפרד והכוהנים לא נמנו?

    המחבר מבחין בין שלוש בחינות: המשפיע, המקבלים והשורש המחבר את התחתונים לעליונים. ישראל מייצגים את המקבלים, הלויים את השורש המחבר, והכוהנים את הבחינה העליונה. בכך הוא מסביר את מניין הלויים בנפרד ואת העובדה שהכוהנים לא נמנו בתיאור הנידון.

    הרה"ק רבי ישראל דדברמדיקד מפיקוב [?]חסידותעוד

    מקור: מעיין גני"ם — מעיין גני"ם — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  41. מה המשמעות הרוחנית של מניין בני ישראל בשמותיהם?

    טרדות היום־יום עלולות להחליש את הקשר של האדם לשורש נשמתו. לפי הפירוש המובא, אותיות שמו מעוררות את החיבור הזה וממשיכות עליו אור עליון. לכן המניין ״במספר שמות״ מתפרש כחיבור של כל אדם למקור נשמתו.

    הרה"ק רבי ישראל דדברמדיקד מפיקוב [?]חסידותעוד

    מקור: מעיין גני"ם — מעיין גני"ם — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  42. מדוע שמו של האדם מיוחס לנפש ולא לגוף?

    שם האדם מבטא את מהותו, שהיא הנפש המדברת, ואילו לחלקי הגוף יש שמות משלהם. המחבר מסביר שהלבוש שייך לגוף, השם לנפש, והדיבור מתקיים בחיבור ביניהם. משום כך הנפש שומרת על שמה גם לאחר המוות.

    הגה״ק רבי אהרן ברכיה ממודינאחסידותעוד

    מקור: מעיין גני"ם — מעיין גני"ם — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  43. איך שמו של האדם קשור לחייו הרוחניים?

    לפי ההסבר הקבלי המובא כאן, אותיות שמו של האדם הן צינורות שדרכם נשמתו מקבלת חיות ושפע אלוקי. תורה ומעשים טובים מחזקים את השפע, ואילו חטאים סותמים את הצינורות. תפקיד האדם הוא להמשיך שפע לעולם באמצעות מעשיו.

    הגה״ק רבי דוד שלמה אייבשיץחסידותעוד

    מקור: מעיין גני"ם — מעיין גני"ם — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  44. האם צדיק יכול להעביר לתלמידיו מתכונותיו בעבודת ה׳?

    ר' שמואל הלוי רוטמן מביא את הרעיון שכאשר צדיק הולך מן העולם הוא יכול לתת לתלמידיו מתכונותיו בעבודת ה׳. הוא מציע בדרך אפשר להסביר כך את הירושה הרוחנית שניתנה ליצחק: מדובר בתכונות של עבודת ה׳ ולא בהעברת המצוות עצמן.

    ר' שמואל הלוי רוטמןחסידותעוד

    מקור: דברי מאיר - רבי מאיר סנדר — דברי מאיר - רבי מאיר סנדר — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  45. כיצד שמירת שבת ולימוד הלכותיה מסייעים לתיקון פגם הברית?

    בהקדמת האגלי טל, כפי שהיא מובאת בפרסום, עיקר התיקון הוא שמירת שבת כהלכתה ובייחוד לימוד הלכות שבת. המחבר מסביר שכשם שדיבורים רעים עלולים להביא לחטא, כך דיבורים קדושים של תורה מקדשים את האדם ומסייעים לתקן את הפגם. לימוד זה גם מסייע להימנע מן החטא בהמשך.

    הגה"ק מסוכטשוב; רבי מאיר סנדרחסידותעוד

    מקור: דברי מאיר - רבי מאיר סנדר — דברי מאיר - רבי מאיר סנדר — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  46. האם לפי הדברים המובאים התגברות אישית על ניסיון יכולה להועיל גם לאחרים?

    בשם הרבי מתולדות אהרן מובא שמי שמתגבר ונמנע מהסתכלות אסורה מעורר רחמים לפני הקב״ה. לדבריו, בזכות זו עשויות להימנע צרות, מחלות ופגיעות במקום אחר בעיר. הסובבים יכולים כלל לא לדעת בזכות מי באה ההצלה.

    הרה"ק מתולדות אהרןחסידותעוד

    מקור: טהור עינים - אידיש — טהור עינים - אידיש — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  47. האם די להימנע ממראות אסורים, או שחשוב גם במה כן מסתכלים?

    רבי משה מקוזניץ מלמד שיש להישמר מהסתכלות במקומות אסורים וגם להפנות את הראייה לטוב ולעבודת ה׳. הוא קושר את שמירת החושים והכוחות לעיקר קיום המצוות. לדבריו, בדרך זו האדם ממשיך על עצמו השגחה עליונה המיטיבה עמו.

    ר' משה מקוזניץחסידותעוד

    מקור: טהור עינים - אידיש — טהור עינים - אידיש — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  48. כיצד מתבטאת מידה כנגד מידה בשמירת העיניים?

    התפארת שלמה מסביר שכפי שהאדם שומר את עיניו, כך הקב״ה שומר אותו. לפי דבריו, שמירת העיניים מעוררת שמירה עליונה. באותו אופן הוא מסביר מדוע בלעם לא היה יכול להרע לישראל כאשר שמרו על גדרי הצניעות המתוארים.

    תפארת שלמהחסידותעוד

    מקור: טהור עינים - אידיש — טהור עינים - אידיש — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

  49. כיצד מקשר ראשית חכמה בין שמירת העיניים למידת החסד?

    לפי דברי ראשית חכמה המובאים במאמר, מי שגודר את חוש הראייה שלו מתקשר למידת החסד. מתוך כך הוא ממשיך על עצמו חסדים והשפעות טובות. המאמר מסביר זאת בכך שהקדושה עצמה היא מקור השפע.

    ראשית חכמהחסידותעוד

    מקור: טהור עינים - אידיש — טהור עינים - אידיש — Vayeitzei 5787, עמ׳ 1 · פתיחה והורדת PDF

  50. מדוע שמח התפארת שלמה וערך לחיים כשקיבל במתנה את ספר בת עין?

    תחילה שאל את הספר ואחר כך ביקש להשאירו אצלו לזמן נוסף. כשהבעלים נתן לו אותו במתנה, ציווה להביא לחיים ואמר שלא ימכור אותו אפילו בסכום גדול. הוא הסביר את שמחתו בהערצתו למחבר, שאליו רצה לנסוע זמן רב אך לא הצליח להגיע.

    תפארת שלמה פון ראדאמסקחסידותעוד

    מקור: הילולא דצדקיא — הילולא דצדקיא — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF

נושאים